צרו איתנו קשר

שלח פניה
תפריט
משרד עורכי דין פלילי
עו"ד גיא פלנטר טלפון
מתלוננים | נפגעי עבירה | הגשת ערר על החלטה שלא לחקור בתלונה | הגשת ערר על החלטה שלא להעמיד לדין
הדפסת עמוד זה

משרד עורכי דין גיא פלנטר מייצג מתלוננים ונפגעי עבירה בהליכי ערר על החלטה שלא לחקור בתלונה או שלא להעמיד לדין.

הסמכות שלא לחקור או שלא להעמיד לדין

  • הדין לא מתיר למשטרה להתעלם כליל מתלונה; במידה ונודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, מחוייבת המשטרה לפתוח בחקירה.
  • יחד עם זאת, כפי שנראה מייד, בידי רשויות החקירה והתביעה שיקול דעת נרחב לעצור בכל שלב את גלגלי החקירה והמשפט הפלילי, ולגנוז את התלונה באחת העילות הקבועות בחוק.

עילת סגירה - אין עניין לציבור

  • קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה מוסמך להורות שלא לפתוח בחקירה בנוגע לעבירה שאיננה פשע, במידה וסבר שאין בדבר עניין לציבור ("פשע" מגודר כעבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים).
  • יתרה מכך, אפילו נמצאו מספיק ראיות לשם העמדה לדין, ואפילו מדובר בעבירה מסוג פשע, עדיין מוסמך פרקליט מחוז (או פרקליט בכיר אחר שהוסמך לכך) להחליט שלא להעמיד לדין, אם מצא כי אין בקיומו של המשפט עניין לציבור.
  • נקודת המוצא העקרונית הינה, כי משקבע המחוקק כי התנהגות מסוימת היא בגדר מעשה פלילי, הרי שיש אינטרס ציבורי כי החשוד בעבירה יועמד לדין.
  • יחד עם זאת, לפעמים דווקא העניין הציבורי שבאי העמדה לדין גובר, ונסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה או העמדה לדין.
  • בהקשר לעילת סגירה זו, יובאו בחשבון שורה ארוכה של שיקולים, כגון:
    • חומרת העבירה: העונש על עבירה זו הקבוע בחוק, הנסיבות לביצוע העבירה, היקף הנזק שהמעשה גרם לציבור הרחב או לחלקים ממנו, שכיחותה של התנהגות עבריינית מסוג זה, השפעתו השלילית של המעשה על מרקם חיי החברה ועל סדרי שלטון תקינים, משך הזמן שבו נמשכה הפעילות העבריינית, משך הזמן שחלף מאז בוצע המעשה, תחכום ושיטתיות בביצוע העבירה;
    • קורבן העבירה: מידת הפגיעה בו, תיקון הנזק שנגרם לקורבן או האפשרות לתיקונו, עמדה סלחנית של הקורבן כלפי החשוד, או הסדר מניח את הדעת בין החשוד לקורבן;
    • החשוד: גילו ומצב בריאותו, עברו הפלילי ונסיונות לשקמו, כל קורותיו עד לביצוע מעשה העבירה ולאחר מכן, מידת שיתוף הפעולה שלו עם רשויות החקירה, הליכים מינהליים ואחרים שהתנהלו/מתנהלים נגדו ועונשים שהוטלו עליו, סנקציות אחרות שהוטלו עליו, ההשלכות האפשריות שיהיו לקיום ההליך הפלילי לגביו;
    • אינטרסים של המדינה: קיום של נושא בעל ערך ביטחוני או מדיני או ציבורי, המחייב שלא להגיש כתב אישום, פגיעה באינטרס חברתי כגון חופש הביטוי, שיקולים מוסדיים של התביעה ובתי המשפט כגון הסכמים עם עדי מדינה והסדרי טעון, סדר עדיפויות של התביעה ובתי המשפט, בהתחשב בכוח האדם ובזמן העומד לרשותם.
  • לאחר שהוברר כי מרבית הציבור לא מכיר את המשמעות המשפטית של הביטוי "חוסר עניין לציבור", והביטוי עשוי לקומם רבים, חדלה המשטרה מלהשתמש בביטוי זה בהודעותיה על סיום החקירה וסגירת התיק.
  • כיום, כאשר תיק נסגר בעילה של העדר עניין לציבור, מנמקת המשטרה את גניזת התלונה בכך: ש"נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה / העמדה לדין".  

עילת סגירה - אין אשמה פלילית

  • אם התברר, בכל שלב שהוא לאחר קבלת התלונה, כי המעשה כלל אינו מהווה עבירה פלילית או אם התברר, כי המעשה אמנם מהווה עבירה, אולם אין שמץ של ראיות כי העבירה נעברה על ידי החשוד, יסגר התיק בעילה של חוסר אשמה.
  • תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה.

עילת סגירה - חוסר ראיות להעמדה לדין

  • חומר הראיות שנאסף, מעורר ספק בדבר חפותו של החשוד, אולם אין בו די כדי להעמיד לדין, שכן אין סיכוי סביר להרשעה.
  • עילה זו כוללת גם מצבים של התיישנות העבירה (חלפו תקופות התיישנות הקבועות בחוק).

עילת סגירה: העבריין לא נודע

  • עם סיום איסוף הראיות, לא ידוע מי ביצע את העבירה.

עילת סגירה - מות החשוד או הנאשם

  • החשוד או הנאשם נפטר.

עילת סגירה - החשוד או הנאשם אינו בר- עונשין

  • החשוד או הנאשם אינו בר-עונשין מטעמי גיל (כשהוכח, כי בעת ביצוע העבירה טרם מלאו לחשוד או לנאשם 12 שנים) או מטעמי בריאות הנפש (כשהוכח, כי החשוד או הנאשם אינו נושא באחריות פלילית, עקב מצבו הנפשי).

עילת סגירה : רשות אחרת מוסמכת לחקור

  • רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה (ולפיכך מועברת התלונה לטיפולה של אותה רשות אחרת).

אופן הפעלת שיקול הדעת של רשויות החקירה והתביעה

  • להחלטות בדבר פתיחת חקירה פלילית או הגשת כתב אישום עשויות להיות השלכות הרות גורל מבחינת החשוד, המתלונן והציבור כולו.
  • לפיכך, הן כפופות לביקורת פרקליט המחוז, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין (ומעל כל אלו, לביקורת בג"צ).
  • לרשויות החקירה והתביעה נתון שיקול-דעת רחב בדבר אופן הטיפול בתלונה, אולם ההחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין חייבת להתקבל מתוך שיקול-דעת ולהיות מנומקת (ע"א 1678/01, מדינת ישראל נגד משה ואחרים).
  • שיקול דעתו של תובע באם להעמיד לדין הינו שיקול דעת שלטוני, מעין שיפוטי, שעל הפעלתו חלות ההוראות הכלליות של המשפט המינהלי; לכן, מחוייב התובע לקבל את החלטתו מתוך שקילת הגורמים הרלבנטיים וגורמים אלה בלבד, ולפעול בתום לב, בהגינות, ללא הפליה ובסבירות (בג"צ 935/89, אורי גנור ואחרים נגד היועץ המשפטי לממשלה).

הגשת ערר על ההחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין

  • מתלוננים אינם חייבים להשלים עם ההחלטה לגנוז את תלונתם; במסגרת זכויותיהם כנפגעי עבירה, העניק להם המחוקק גם את הזכות להגיש ערר על ההחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
  • על מנת לאפשר למתלוננים לממש זכות זו, חייב המחוקק את רשויות החקירה והתביעה לעדכן מתלוננים בגורל תלונתם.
  • רשות חקירה או רשות תביעה שהחליטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, מחוייבת על פי דין למסור למתלונן הודעה בכתב על ההחלטה לגנוז את התלונה, תוך פירוט עילת הסגירה (סעיף 63 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982).
  • הדין מסדיר למי להגיש את הערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, ואיזה גורם מוסמך להכריע בערר (סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982).
  • את הערר חייבים להגיש תוך 30 ימים לאחר שנמסרה למתלונן הודעה בכתב על ההחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, אולם ניתן לבקש להאריך את המועד להגשת הערר סעיף 65 לחוק הנ"ל).
  • הגורם המוסמך להכריע בערר חייב למסור למתלונן את החלטתו. כאשר מדובר בתלונה הנוגעת לעבירת מין או אלימות מסוג פשע, ההחלטה חייבת להתקבל ולהימסר למתלונן לא יאוחר משישה חודשים מיום הגשת הערר. מטעמים מיוחדים שיירשמו, ניתן להאריך מועד זה (סעיף 65א לחוק הנ"ל).
  • בכפוף למספר חריגים, מחוייב הגורם המוסמך להחליט בערר להודיע לחשוד שהמתלונן הגיש ערר, ועל האפשרות שיוגש נגד החשוד כתב אישום. חובה זו, להודיע לחשוד שהוגש ערר, בטרם תתקבל החלטה באם להעמידו לדין, נוגעת רק לערר בעבירה מסוג פשע או עוון (סעיף 65ב לחוק הנ"ל).
  • באם כתוצאה מהגשת הערר החליט הגורם המוסמך לשנות את עילת הסגירה (למשל מחוסר אשמה להעדר מספיק ראיות), תימסר לחשוד הודעה על הערר שהוגש ועל שינוי עילת הסגירה, והחשוד יהיה רשאי לפנות לבעל הסמכות להחליט בערר בבקשה מנומקת לשנות אח עילת הסגירה.
  • ברגע שכבר נפלה החלטה שלא לפתוח בחקירה או שלא להעמיד לדין, עשויה הרשות החוקרת או הרשות התובעת "להיתבצר" בעמדתה, וככל שחולף הזמן ממועד ביצוע העבירה ועד ההחלטה בערר, כך גם קטן הסיכוי שהערר יתקבל.
  • בשל מורכבות הענין כמו גם השלכות הגשת הערר, יש מקום להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע להגשת ערר על ההחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, ובנסיבות המתאימות, לשכור את שרותיו על מנת שייצג את המתלונן בערר.
  • למתלונן הניצב בפני ההחלטה באם להגיש ערר על ההחלטה לגנוז את תלונתו, מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי גם בשאלה, האם המקרה מתאים להגשת קובלנה פלילית פרטית. הקובלנה הפלילית הפרטית, בדומה למוסד הערר, מהווה גם היא מעין מנגנון פיקוח ובקרה על החלטת הרשויות לגנוז תלונה.

משרד עורכי דין גיא פלנטר מייצג מתלוננים ונפגעי עבירה בהליכי ערר על החלטה שלא לחקור בתלונה או שלא להעמיד לדין.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

www.flanter-law.co.il

הדפסת עמוד זה
Google+

למעלה

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר
משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

www.flanter-law.co.il