צרו איתנו קשר

שלח פניה
תפריט
משרד עורכי דין פלילי
עו"ד גיא פלנטר טלפון
מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום | תלונת שווא | הסגת גבול פלילית | תקיפה הגורמת חבלה ממשית - בת זוג | הטרדה באמצעות מתקן בזק | היזק בזדון | בית משפט השלום אשדוד
הדפסת עמוד זה
  • פרשה זו עוסקת בבחור צעיר, ללא עבר פלילי וללא הסתבכויות קודמות עם החוק, אשר הואשם בתקיפה קשה של בת זוגתו.
  • תלונה שהגישה בת זוגתו של הבחור למשטרה, הובילה להגשת כתב אישום חמור כנגדו לבית משפט השלום אשדוד.
  • נקדים את המאוחר ונציין כי בעקבות הייצוג המשפטי שקיבל הנאשם במשרדנו ועל אף ששני עדי ראיה תמכו לכאורה בתלונת המתלוננת וחבלות שהציגה לשוטרים חיזקו את תלונתה, חזרה בה התביעה המשטרתית מכתב האישום ולבקשת התביעה המשטרתית, נמחק כתב האישום על ידי בית משפט השלום אשדוד (כבוד השופט אריאל  חזק).

כתב האישום אשר הוגש כנגד הנאשם – תקיפת בת זוג שגרמה לחבלה של ממש

  • בתמצית, על פי הנטען בפרק העובדתי בכתב האישום, לא השלים הנאשם עם רצונה של המתלוננת להיפרד ממנו, הגיע לדירתה בשעת בוקר מוקדמת ומשביקשה שיעזוב את המקום, סירב ונשאר בדירה שלא כדין.
  • בהמשך, כך נטען בכתב האישום, תקף הנאשם את המתלוננת, בכך שבעט ברגלה מספר פעמים וכתוצאה מכך נגרמה לה חבלה של ממש.
  • עוד נטען בכתב האישום, כי הנאשם ביצע בדירה עבירה פלילית של היזק בזדון לרכוש, בכך ששבר תמונות שהיו בדירה.
  • הפרק העובדתי בכתב האישום נחתם בטענה, כי במשך מספר ימים לאחר אירוע התקיפה וגרימת ההיזק לרכוש במזיד, הטריד הנאשם את המתלוננת בכך שהתקשר אליה בניגוד לרצונה מספר רב של פעמים, ושלח לה הודעות SMS באופן שיש בו כדי להפחיד, להקניט או להרגיז.
  • בהתאמה לטענות עובדתיות אלו בכתב האישום, במישור המשפטי, נטען כי הנאשם ביצע שורה של עבירות פליליות:
    • תקיפה הגורמת חבלה ממשית של בת זוג, עבירה בניגוד לסעיף 380 ביחד עם סעיף 382 (ג) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977;
    • הסגת גבול פלילית, עבירה בניגוד לסעיף 447 (א) (2) לחוק העונשין.
    • היזק לרכוש במזיד, עבירה בניגוד לסעיף 452 לחוק העונשין.
    • הטרדה באמצעות מתקן בזק, עבירה בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב – 1982.
  • על כך שפרשה זו נתפסה על ידי משטרת ישראל כחמורה, ניתן היה ללמוד מהודעה שנכללה בכתב האישום לפיה, במידה והנאשם יורשע, בכוונת התביעה המשטרתית לעתור לעונש של מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח.

על העבירות הפליליות שיוחסו לנאשם בכתב האישום

תקיפה הגורמת חבלה ממשית של בת זוג:
  • סעיף 379 לחוק העונשין, שכותרתו "תקיפה סתם" קובע, שמי שתקף שלא כדין אדם אחר, עונשו המכסימלי שנתיים מאסר, אלא באם נקבע בחוק העונשין עונש אחר לתקיפה, מחמת נסיבותיה. במדרג חומרת עבירות התקיפה, מדובר בעבירת התקיפה "הקלה" ביותר, ללא נסיבות מחמירות.
  • עונש חמור יותר נקבע לתקיפה הגורמת חבלה ממשית; סעיף 380 לחוק העונשין, שיוחס בפרשה הנדונה לנאשם בכתב האישום , קובע כי "התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו - מאסר שלוש שנים".
  • כעת נמשיך לעלות במדרג חומרת עבירות התקיפה; המחוקק ראה בתקיפת בן זוג (או בת זוג כמובן) שגרמה לחבלה של ממש נסיבה נוספת מחמירה, שיש להשית בגינה עונש חמור יותר.
  • בהתאמה, הוגדרה העבירה הפלילית של תקיפת בן זוג שגרמה לחבלה של ממש, כתקיפה בנסיבות מחמירות, ולצידה נקבע עונש מכסימלי של 6 שנות מאסר, כלומר כפל העונש הקבוע לעבירה של "תקיפה הגורמת חבלה ממשית" שבוצעה כלפי אדם שאיננו בגדר "בן זוג".
  • הדברים מקבלים ביטוי בהוראות סעיף 382 (ג) לחוק העונשין, הקובע כדלקמן:

"382. תקיפות בנסיבות מחמירות

(א) ...  ...
(ב) העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, "בן משפחתו" - לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:

(1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;

(2) קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, כהגדרת "אחראי על קטין או חסר ישע" בסעיף 368א.

(ג) העובר עבירה לפי סעיף 380 כלפי בן זוגו, כמשמעותו בסעיף קטן (ב), דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה".

  • משהואשם הנאשם בפרשה בה עסקינן בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית של בת זוג, בניגוד להוראות סעיף 380 ביחד עם סעיף 382 (ג) לחוק העונשין, הועמד אם כן הנאשם בסיכון של 6 שנות מאסר, וזאת רק בגין עבירת התקיפה, שכן כזכור, הואשם בעבירות פליליות נוספות.

היזק בזדון לרכוש:

  • כדבר שבשגרה, נמצא בכתבי אישום העוסקים בעבירות אלימות במשפחה גם אישום בעבירה פלילית של היזק בזדון לרכוש, בניגוד לסעיף 452 לחוק העונשין.
  • סעיף 452 לחוק העונשין קובע כלדקמן:

" 452. היזק בזדון

ההורס נכס או פוגע בו במזיד ושלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע עונש אחר".

  • בלהט וויכוח או עימות, עשוי אחד מבני הזוג לשבור רכוש כלשהו (למשל רהיט, טלפון נייד, דלת או כמו במקרה הנדון כאן - תמונות). לא אחת, אפילו כאשר ערך הנכס שניזוק זניח, הגישה משטרת ישראל כתב אישום פלילי בגין מעשים מסוג זה.
הסגת גבול פלילית:
  • כזכור, הואשם הנאשם בפרשה זו גם בעבירה של הסגת גבול פלילית. סעיף 447 לחוק העונשין קובע כלדקמן:

447. הסגת גבול כדי לעבור עבירה

(א)   העושה אחת מאלה כדי להפחיד מחזיק בנכס, להעליבו, להקניטו או לעבור עבירה, דינו - מאסר שנתיים:

(1)   נכנס לנכס או על פניו;

(2)   לאחר שנכנס כדין לנכס נשאר שם שלא כדין.

(ב)   נעברה עבירה לפי סעיף זה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו - מאסר ארבע שנים".

  • בהקשר לעבירת הסגת הגבול, הוצגה בכתב האישום תיזה לפיה הנאשם נכנס לדירת המתלוננת כדי לעבור עבירות פליליות אחרות – לתקוף אותה ולגרום היזק בזדון לרכוש.
הטרדה באמצעות מתקן בזק:
  • המושג "בזק" מתקשר בציבור הרחב לחברת תקשורת גדולה, אולם בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב – 1982 העניק המחוקק למושג "בזק" הגדרה אחרת לגמרי.
  • סעיף ההגדרות בחוק התקשרות מגדיר את המושג באופן הבא:
"בזק" - שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות" ;
  • "מיתקן בזק" הוגדר בחוק התקשרות כ"מיתקן או התקן שנועד מעיקרו למטרות בזק" (להגדרה יש חלק נוסף שאיננו רלוונטי לדיון כאן).
  • מתוך ההגדרות הללו ניתן מייד להבין כי הביטוי "שימוש במיתקן בזק" הרבה יותר רחב משימוש בטלפון של חב' התקשורת "בזק", וכולל גם שימוש בכל סוגי הטלפונים (כולל טלפון נייד) של כל חברות התקשורת.
  • הטרדה באמצעות טלפון "זכתה" לעבירה פלילית עצמאית, שנקבעה בסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב – 1982:

"30. הטרדה

המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים".

  • במקרה הנדון כאן, ובהסתמך על תלונת המתלוננת כי הצעיר הטריד אותה בשיחות טלפון ובהודעות SMS, כללה התביעה המשטרתית בכתב האישום גם אישום בעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק.

מחיקת כתב האישום על ידי בית משפט השלום אשדוד

  • לאחר קבלת מלוא חומר החקירה המשטרתי וניתוחו, אסף משרדנו ראיות הגנה לרבות נתוני תקשורת (שהתקבלו על בסיס צווים מבית משפט השלום באשדוד) ומידע אודות תלונות שהגישה המתלוננת כנגד אחרים.
  • משהוצגו ראיות ההגנה לתביעה המשטרתית (תביעות לכיש, שלוחת אשדוד), שוכנעה התביעה המשטרתית כי אין סיכוי סביר להרשעה, ובהגינותה, ביקשה מבית משפט השלום באשדוד לחזור בה מכתב האישום.
  • בישיבת 3.6.09 קיבל בית משפט השלום אשדוד (כבוד השופט אריאל חזק) את בקשת התביעה המשטרתית, והורה על מחיקת כתב האישום.
  • בכך תמה על הצד הטוב ביותר פרשה בעלת פוטנציאל הרסני ביותר לחייו של אותו צעיר.
  • תיק פלילי שנראה בעת הגשת כתב האישום בעיני התביעה המשטרתית כ"סגור" במישור הראייתי, וכ"חמור" במישור הערכי, התברר לאחר מלאכת הסנגוריה כתיק שאין בו למעשה שום סיכוי סביר להרשעה ולפיכך הסכימה התביעה המשטרתית בהגינותה, לעצור את ההליך הפלילי ולהחזירו אחורה, כאילו לא הוגש כתב אישום כנגד אותו צעיר מעולם.

תיק פלילי 1768/07, בית משפט השלום אשדוד, בפני כבוד השופט אריאל חזק 

 

גיא פלנטר משרד עורכי דין

משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

www.flanter-law.co.il

הדפסת עמוד זה לחץ לצפייה: קובץ מצורף מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום | תלונת שווא | הסגת גבול פלילית | תקיפה הגורמת חבלה ממשית - בת זוג | הטרדה באמצעות מתקן בזק | היזק בזדון | בית משפט השלום אשדוד
Google+

למעלה

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר
משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

www.flanter-law.co.il