צרו איתנו קשר

שלח פניה
תפריט
משרד עורכי דין פלילי
עו"ד גיא פלנטר טלפון
דין משמעתי | עובדי מדינה | ביטול תובענה ע"י בית הדין למשמעת של עובדי המדינה | מורה שהודתה בהליך פלילי בתקיפת בן זוגה
הדפסת עמוד זה

תמצית המקרה – ביטול תובענה משמעתית שהוגשה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה:

ראשי פרקים בעמוד זה (לחיצה על ראש פרק תוביל ישירות אליו(:

א. סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה, לאחר הודאה בעבירה של תקיפת בן זוג:

  • הנאשמת בפרשה זו מועסקת כמורה ומחנכת בבית ספר השייך למשרד החינוך.
  • כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, של בן זוגה, בניגוד לסעיף 380 בשילוב סעיף 382(ג) לחוק העונשין.
  • על פי הנטען בכתב האישום, היכתה בראשו של בן זוגה עם בקבוק וגרמה לו חבלה של ממש – חתך ודימום בראשו.
  • במסגרת הסדר טעון, תוקן כתב האישום באופן שנמחק כי הנאשמת היכתה בראשו של בן זוגה וגרמה לחבלה בראשו וכן הומרה העבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לעבירה של "תקיפה סתם" של בן זוג, בניגוד לסעיף 379, בשילוב עם סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
  • עוד הוסכם במסגרת הסדר הטעון כי הנאשמת תודה בעובדות כתב האישום המתוקן, יתקבל אודותיה תסקיר משירות המבחן בטרם הרשעה, ובמידה והתסקיר יהיה חיובי וימליץ אל אי הרשעה יסתיים ההליך הפלילי ללא הרשעה.
  • בעקבות קבלת תסקיר חיובי הממליץ להימנע מהרשעתה של הנאשמת, אימץ בית משפט השלום את הסדר הטעון וההליך הפלילי הסתיים ללא הרשעה, תוך חיוב הנאשמת לעמוד בפיקוח קצין מבחן ולחתום על התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירת אלימות.

ב. נציבות שירות המדינה מגישה תובענה לאחר הליך פלילי לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ומייחסת לנאשמת עבירות משמעת - אי קיום המוטל על עובד מדינה והתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה:

ג. האם ניתן להעמיד לדין משמעתי עובד מדינה בגין אותם מעשים עליהם כבר נתן את הדין בהליך הפלילי?

  • כפי שנראה להלן, התשובה לכך חיובית וזאת למרות העיקרון המשפטי הנקרא "סיכון הכפול". "סיכון כפול" (באנגלית: Double Jeopardy) הוא מצב משפטי בו אדם מועמד פעמיים לדין על אותו מעשה או על אותה מסכת עובדתית. בישראל, כחלק מזכות היסוד למשפט הוגן, אין להעמיד אדם למשפט פלילי על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן. עקרון זה מקבל ביטוי בסעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982 שכותרתו "אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד".
  • עקרון זה על פיו אין דנים פעמיים אדם בהליך פלילי בשל מעשה אחד חל גם ביחס לסיום הליך פלילי ללא הרשעה; על פי מצוות המחוקק, גם במקרה בו הסתיים ההליך הפלילי באי הרשעה, לא ניתן להעמיד לדין פלילי פעם נוספת ביחס לאותו מעשה.
  • אדם שהורשע או זוכה בהליך פלילי לא ניתן לנקוט כלפיו הליך פלילי נוסף בשל אותו מעשה, אך אין מניעה לנקוט כלפיו – בשל אותו מעשה – הליך משמעתי.
  • עקרון "הסיכון הכפול" אינו מונע נקיטת הליכים משמעתיים לאחר נקיטת הליכים פליליים והדבר נקבע במפורש בסעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג – 1963.
  • בהתאם להוראות סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת) שכותרתו "שיפוט פלילי אינו מוציא שיפוט משמעתי", אחריותו של עובד המדינה לפי חוק המשמעת בשל עבירת משמעת אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל אותו מעשה או מחדל ולכן מותר לנקוט כנגד עובד מדינה בהליך משמעתי אף אם במסגרת ההליך הפלילי כבר נענש עובד המדינה או אפילו זוכה על אותה מעשה או מחדל.
  • מצב זה נובע מהתכלית השונה העומדת ביסודו של ההליך הפלילי לעומת זו של ההליך המשמעתי; בעוד ההליך הפלילי עוסק בענישה של העבריין עצמו, מהווה הדין המשמעתי אמצעי מניעה יותר מאשר אמצעי ענישה; התכלית העיקרית של הדין המשמעתי היא להגן על השירות הציבורי מבחינת תפקודו, תדמיתו ודמותו וזאת באמצעות שמירה על טוהר המידות ואמון הציבור בשירות המדינה ובעובדי המדינה.
  • עוד בשנות החמישים, הבהיר בית המשפט העליון בבג"צ 13/57 כי הדיון הפלילי אינו שולל את האפשרות לקיים דיון משמעתי, וכך נפסק:

"לא הרי הליך פלילי כהרי דיון משמעתי. התביעה הפלילית נועדה לקבוע אם הנאשם עבר על החוק ואם הוא ראוי כי יטילו עליו את העונש הקבוע בחוק, ואילו הדיון המשמעתי לא נועד להעניש את ה'עבריין', כי אם לקבוע, בראש ובראשונה, אם הוא עודנו ראוי לאמון אשר רחשו לו השלטונות והציבור לפני שנמתח עליו קו של חשד. לשון אחרת: הדיון המשמעתי אין מהותו פלילית, כי אם אזרחית, ואין תכלית ענישה, כי אם הגנה".

  • הנחיה 6.6102 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה שכותרתה "הליכים משמעתיים נגד עובדי מדינה" מסדירה את מערכת היחסים בין הפרקליטות לנציבות שירות המדינה בכל הנוגע לעובדי מדינה אשר ננקטו כנגדם הליכים פליליים:

ד. נקיטת הליך משמעתי כנגד עובד מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעקבות הליך פלילי שהסתיים באי הרשעה:

  • בהתאם להוראות סעיף 17(6) לחוק שירות המדינה (משמעת) עצם הרשעתו של עובד מדינה בהליך פלילי בעבירה שיש עמה קלון מהווה עבירת משמעת, עליה ייתן את הדין גם בהליך משמעתי. יחד עם זאת, על מנת "שהדלת תיפתח" להעמדה לדין משמעתי של עובד מדינה לפי סעיף 17(6) חייבים להתקיים שני תנאים, במצטבר:
    • עובד המדינה הורשע בהליך פלילי על ידי בית המשפט (להבדיל מסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה).
    • עובד המדינה הורשע בהליך פלילי על ידי בית המשפט בעבירה שיש עימה קלון (להבדיל מעבירה פלילית שאין בה קלון).
  • יחד עם זאת, נקיטת הליך משמעתי כנגד עובד מדינה איננה מחייבת הרשעה בפלילים, שכן, כאמור, בהתאם להוראות סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת) ניתן להעמיד לדין משמעתי עובד מדינה אף אם במסגרת ההליך הפלילי זוכה על אותה מעשה או מחדל, והדברים הם בבחינת קל וחומר באם הסתיים ההליך הפלילי בקביעה, כי הנאשם ביצע עבירה פלילית, אולם בית המשפט החליט לסיים את עניינו ללא הרשעה בפלילים.
  • אותה קביעה שיפוטית בהליך הפלילי, לפיה ביצע עובד המדינה עבירה פלילית, אף ללא הרשעה, יכולה לשמש כתשתית לאישום בכל אחת מעבירות המשמעת המנויות בסעיף 17 לחוק שירות המדינה (משמעת), כלומר, כי עובד המדינה:

(1)   עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה;

(2)   לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

(3)   התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה;

(4)   התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;

(5)   השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים.

  • ככלל, משנקבעה בהליך פלילי אשמתו של עובד מדינה, במסגרת ההליך המשמעתי שבא בעקבות הליך פלילי זה, לא ניתן "לפתוח מחדש" את שאלת אחריותו של עובד המדינה לעבירה שכן "המימצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי שנוהל נגד אדם יראו אותם כמוכחים בדיון נגד אותו אדם לפני בית הדין למשמעת" (סעיף 61ג לחוק שירות המדינה (משמעת).
  • לשם המחשה, בתיק בד"מ 122/14 הובא עניינו של עובד משרד הבריאות אשר במסגרת הליך פלילי נקבע, ללא  הרשעה, כי ביצעה עבירה פלילית של גניבה בידי עובד, בניגוד לסעיף 391 לחוק העונשין. למרות סיומו של ההליך הפלילי ללא הרשעה, הסתיים ההליך המשמעתי בפיטורים לאלתר (בד"מ 122/14, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים, בפני הרכב אב בית הדין עו"ד אורי כהן).

ה. נקיטת הליך משמעתי כנגד עובד מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה לאחר שהחקירה הפלילית הסתיימה בסגירת התיק ואי העמדה לדין פלילי:

  • סגירת תיק החקירה המשטרתי אינה שוללת חקירה משמעתית והגשת תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
  • לא אחת, הורשעו בבית הדין למשמעת עובדי מדינה שהתקיימו נגדם הליכי חקירה פליליים שבסיומם הוחלט שלא להעמידם לדין פלילי אלא לדין משמעתי בלבד.
  • בדיוק על עניין זה עמד בית המשפט העליון בעש"מ 7932/07, פרשת דורון מזרחי נ' נציגות השירות (מפי כב' השופטת ארבל), שם נפסק בתמצית:
    • העובדה שהמשטרה סגרה את התיק אינה מחייבת את נציבות שירות המדינה ואין בכך כדי לפגום בהליכים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. המשטרה ונציבות שירות המדינה הן רשויות נפרדות המפעילות את סמכויותיהן ושיקול דעתן בנפרד.
    • העובדה שהתיק הפלילי נסגר אינה שוללת חקירה משמעתית והגשת תובענה על ידי נציבות שירות המדינה שכן "...מדובר בשתי דיסציפלינות נפרדות שלהן מטרות נפרדות. ההליך הפלילי מטרתו לקבוע אם הנאשם עבר על החוק, ואם כן מה העונש הראוי לו. הדין המשמעתי מהותו ומטרתו שונות, הוא אינו מיועד לקבוע אשמה או חפות, מהותו אינה פלילית, אלא מטרתו הגנה על השירות הציבורי ושמירה על רמתו הנאותה, על הליכות עובדיו וטוהר מידותיהם".

ו. תקיפה שבוצעה על ידי מורה המועסק במשרד החינוך כלפי קרוב משפחתו – הקווים המנחים לבחינת שאלת הקלון:

  • בערעור שירות המדינה 6526/03 הובא לפתחו של בית המשפט העליון עניינו של מורה המועסק על ידי משרד החינוך אשר הורשע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי קרוב משפחתו.
  • בתובענה שהוגשה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה קבע בית הדין כי מדובר בעבירה שיש עמה קלון ושאלת הקלון (או העדרו של קלון) הובאה להכרעתו של בית המשפט העליון, אשר פסק שורה של קווים מנחים בעניין זה:
    • "לצורך ההכרעה בשאלת הקלון יש להביא בגדר השיקולים, בין היתר, את סוג העבירה, את אופייה, את נסיבות ביצועה ואת השאלה אם נעברה במילוי התפקיד או בקשר אליו".
    • "ניתן לזהות את הקלון שבעבירה על-פי מכלול של סממנים, אף כי אין ניתן להגדירו במבחן ברור וממצה. אמות המידה שנקבעו בפסיקה אינן ממצות, ולעניין זה הובחן בין עבירות שמטבע ברייתן יש עמן קלון, אך יכול שהנסיבות המיוחדות שבהן נעברה העבירה ישללו את פגם הקלון, לבין עבירות גבוליות שאין עמן קלון, אך יש שבנסיבות מיוחדות יהיה בהן משום קלון".
    • "עבירות אלימות, כשלעצמן, הינן חמורות, ובמקרים רבים דבק בהן פגם מוסרי המכתים את החוטא בהן בקלון, עם זאת הקלון בעבירות אלה תלוי במידה רבה בחומרתו של מעשה האלימות, בתוצאותיו ובנסיבות הקשורות לקורבן האלימות. בין היתר תלויה שאלת הקלון ביחסי הכוחות בין התוקף לנתקף".
  • ספציפית ביחס למקרה שהובא בפניו, פסק בית המשפט העליון כי מדובר בעבירה שיש עמה קלון: "המערער הודה בתקיפה, ובהתחשב בכך שמדובר בעובד מדינה, ובייחוד כשמדובר במורה, הרי גם כאשר המעשה בוצע שלא במסגרת מילוי התפקיד דבק בו פגם מוסרי מן הסוג המכתים אותו בקלון".

ז. בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרד עורך דין גיא פלנטר למורה, בוטלה התובענה המשמעתית:

  • כזכור, במקרה הנדון כאן, סיימה המורה את ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית, אולם בית המשפט קבע, על בסיס הודאתה בפניו, כי ביצעה עבירה פלילית של תקיפת בן זוג.
  • על בסיס הממצאים והמסקנות של פסק הדין במשפט הפלילי, הגישה נציבות שירות המדינה "תובענה לאחר הליך פלילי" לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה במסגרתה האשימה את המורה בכך שבהתנהגותה כמפורט בכתב האישום המתוקן הפלילי, בו הודתה במסגרת ההליך הפלילי, לא קיימה את המוטל עליה כעובדת מדינה, התנהגה התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה והתנהגה באופן שעלול לפגוע בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות המדינה.
  • עם קבלת כתב התובענה וזימונה של המורה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, פנתה המורה למשרד עורך דין גיא פלנטר על מנת שנעניק לה ייצוג משפטי בהליך המשמעתי.
  • בפגישה עם עו"ד אסף רוזנברג, הממונה על המשמעת בשירות המדינה, שוכנעה נציבות שירות המדינה לחזור בה מכתב התובענה שהגישה לבית הדין לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה וכי עניינה של המורה יסתיים לאחר ביטול התובענה המשמעתית בנזיפה, במסגרת הליך משמעתי פנים משרדי.

ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

  • בהחלטה מיום 6.10.16 ולאחר שהתביעה חזרה בה מהתובענה, ביטל בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה (אב בין הדין למשמעת, עו"ד אורי כהן) את התובענה ובכך הסתיים ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת.

החלטת בית הדין למשמעת לבטל תובענה שהוגשה כנגד עובדת מדינה

תיק בד"מ 122/16, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה, בפני אב בית הדין למשמעת, עו"ד אורי כהן.

את המורה ייצגו בפרשה זו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן, ממשרדו של עורך דין גיא פלנטר. בהליך הפלילי יוצגה המורה על ידי משרד אחר.

 

לקריאה נוספת:

 

גיא פלנטר משרד עורכי דין

דיני משמעת | דין משמעתי | ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים

www.flanter-law.co.il

 

הדפסת עמוד זה לחץ לצפייה: קובץ מצורף דין משמעתי | עובדי מדינה | ביטול תובענה ע"י בית הדין למשמעת של עובדי המדינה | מורה שהודתה בהליך פלילי בתקיפת בן זוגה קובץ מצורף דין משמעתי | עובדי מדינה | ביטול תובענה ע"י בית הדין למשמעת של עובדי המדינה | מורה שהודתה בהליך פלילי בתקיפת בן זוגה
Google+

תגיות (ביטויים בתחום):

למעלה

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר
משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

www.flanter-law.co.il