צרו איתנו קשר

שלח פניה
תפריט
משרד עורכי דין פלילי
עו"ד גיא פלנטר טלפון
דין משמעתי | עובד מדינה | דיווחים כוזבים | קבלת דבר במרמה | התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה | התנהגות בלתי הוגנת | מניעת הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה | סגירת תיק משמעתי
הדפסת עמוד זה

ראשי פרקים בעמוד זה (לחיצה על ראש פרק תוביל ישירות אליו):

החקירה המשמעתית שנפתחה על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה – חשד להגשת דיווחים כוזבים:

  • כנגד עובד מדינה נפתחה חקירה משמעתית על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה בחשד להגשת דיווחים כוזבים והתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, עבירות משמעת בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963.
  • בתמצית, בעקבות מידע שהתקבל אודות העובד ומעקבים שנערכו אחריו על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה, נחשד העובד כי דיווח דיווחי נוכחות כוזבים, בכך שיצא במהלך שעות העבודה לסידורים פרטיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות.
  • ממצאי המעקבים הוצגו לעובד בחקירתו, ובמסגרת עדות שנגבתה ממנו באגף חקירות המשמעת, נרשם כאילו הודה שיצא לסידורים אישיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות בכניסה וביציאה, וכל זאת בניגוד לנהלי וכללי המשרד הממשלתי ושירות המדינה.

דיווחי נוכחות כוזבים של עובד מדינה - על חומרת העבירות:

  • במישור הפלילי, מעשים של קבלת טובות הנאה שלא כדין כתוצאה מדיווחי נוכחות כוזבים, מגבשים את יסודות העבירה הפלילית של קבלת דבר במרמה, בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין.
  • במישור המשמעתי, דיווחי נוכחות כוזבים עשויים להקים על עובד מדינה קשת של אישומים, בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת):
    • עשיית מעשה או התנהגות הפוגעת במשמעת שירות המדינה, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(1) לחוק שירות המדינה (משמעת).
    • אי קיום המוטל עליו כעובד המדינה, על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו כדין, או התרשלות בקיום המוטל עליו כאמור, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(2).
    • התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17 (3) לחוק שירות המדינה (משמעת).
    • התנהגות בלתי הוגנת של עובד המדינה במילוי תפקידו או בקשר אתו, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17 (4) לחוק שירות המדינה (משמעת).
  • בנוסף, מהווים דיווחי נוכחות כוזבים הפרה של כללי האתיקה לעובדי המדינה והוראות תקנון שירות המדינה:
    • הפרת סעיף 2.08 לכללי האתיקה לעובדי המדינה, הקובע כדלקמן:

"אסור לעובד המדינה לעסוק בשעות עבודתו בכל פעילות אחרת שאינה כשורה לעבודתו ולתפקידיו בשירות המדינה, כגון: פעילות פרטית, עסקית, חברתית, ציבורית, פוליטית ומפלגתית, למעט פעילויות שסביר לעשותן בשעות העבודה".

    • הפרת סעיף 91.151 לתקנון שירות המדינה. סעיף זה בתקש"יר מחייב עובדי מדינה להחתים כרטיס בשעון נוכחות, בכניסה למקום העבודה וביציאה ממנו.
  • על חומרת העבירות בהן נחשד אותו עובד מדינה בו עסקינן כבר עמד לא אחת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. כך למשל פסק בית הדין באחרונה בהקשר זה בתיק בד"מ 109/09 (בהרכב בראשותה של הגב' ניצה אדן ביוביץ, מ"מ אב בית הדין):

"דיווחים שאינם דיווחי אמת, על בסיסם משולם שכרו של העובד וכן, הפרת ההוראות המחייבות החתמת כרטיס נוכחות של עובד, מהווים פגיעה במשמעת שירות המדינה מלבד היותם בלתי מוסריים ובלתי חוקיים. בעניין זה בית המשפט העליון פסק בעש"מ 1804/01 מדינת ישראל נ' אלקריף (דינים עליון כרך ס, 391):

"החומרה במעשים מן הסוג שבו הורשעה המשיבה, אינה נעוצה בהיזק הכספי ואף לא בחסר בממון בקופת המדינה, אלא במעילה באמון הכרוכה במעשים אלה. קשת המעשים הנכללים בעבירות של מעילה באמון היא מגוונת ומבטאת מידות חומרה שונות. היא כוללת עבירות חמורות כגניבה ממעביד, מעשי מרמה או זיוף וכן הפרת אמונים ואף מעשים שאינם פליליים במובהק, אשר היסוד של מעילה באמון הוא היסוד הדומיננטי בהם. בשל עוצמת הפיתוי והקלות בה ניתן להערים על המערכת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה שלא כדין, יש להקפיד על כך שאמצעי המשמעת שיוטלו על עובד שסטה מן השורה יהוו תגובה הולמת ומרתיעה. מידת החומרה של האמצעי המשמעתי ההולם תלויה באופי המעשים האסורים בנסיבות ביצוע המעשים, בהיקפם ובתפקידו של העובד".

ובעש"מ 10129/01 מדינת ישראל נ' טליה בת צ'רלס גניש (דינים עליון, כרך סא,  204), נפסק:

כבר נאמר לא אחת בפסיקתנו, כי עובד הציבור הוא נאמן הציבור. החומרה במעשים מן הסוג שבו הורשעה המשיבה, אינה נעוצה בהיזק הכספי ואף לא בחסר בממון בקופת המדינה, אלא במעילה באמון הכרוכה במעשים אלה. קשת המעשים הנכללים בעבירות של מעילה באמון היא מגוונת ומבטאת מידות חומרה שונות. היא כוללת עבירות חמורות כגניבה ממעביד, מעשי מרמה או זיוף וכן הפרת אמונים ואף מעשים שאינם פליליים במובהק, אשר היסוד של מעילה באמון הוא היסוד הדומיננטי בהם. בשל עוצמת הפיתוי והקלות בה ניתן להערים על המערכת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה שלא כדין, יש להקפיד על כך שאמצעי המשמעת שיוטלו על עובד שסטה מן השורה יהוו תגובה הולמת ומרתיעה".

מניעת הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה – סגירת תיק משמעתי:

  • בסיום החקירה המשמעתית שנערכה על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה, נשקלה האפשרות להגיש כנגד עובד המדינה תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה המייחסת לו עבירות בניגוד סעיפים 17(1), 17(2), 17(3) ו- 17(4) לחוק שירות המדינה (משמעת) וכן הפרה של כללי האתיקה לעובדי המדינה והוראות תקנון שירות המדינה.
  • בשלב זה, פנה העובד לעורך דין גיא פלנטר, על מנת שיעניק לו הגנה משפטית.
  • עו"ד גיא פלנטר פנה לממונה בכיר באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, עו"ד אסף רוזנברג, בבקשה כי בטרם תוגש תובענה כנגד העובד לבית הדין למשמעת, יערך לו הליך שימוע (לפנים משורת הדין) במסגרתו תינתן להגנה הזדמנות להעלות טענותיה על שום מה יש להימנע מהגשת כתב תובענה כנגד העובד.
  • לצורך השימוע, ועל מנת לאפשר להגנה הזדמנות הוגנת להתייחס למישור הראייתי ולטעון באופן ענייני ורציני, ביקש עו"ד גיא פלנטר להעמיד לעיון ההגנה את חומר החקירה המשמעתית.
  • בעקבות בחינת נסיבות המקרה, הראיות ופניותיה של ההגנה, החליט הממונה הבכיר באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, עו"ד אסף רוזנברג, שלא להגיש כנגד עובד המדינה תובענה לבית הדין למשמעת.
  • בהמשך, אף נמסר בכתב לעובד כי הממונה בכיר (משמעת) בנציבות שירות המדינה, עו"ד אסף רוזנברג, הורה על סגירת התיק המשמעתי כנגדו.
  • עם זאת, החליטה נציבות שירות המדינה להעביר את העניין לטיפול משמעתי פנים משרדי, במשרד הממשלתי בו מועסק העובד.

הליך השימוע הפנים משרדי – קבלת טענת ההגנה כי אין לנקוט כנגד העובד בשום אמצעי משמעת:

  • בשל מעשה או מחדל של עובד שיש בהם משום עבירת משמעת, ובהתאם להוראות סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת), ניתן לגזור על עובד במסגרת הליך משמעתי פנים משרדי עונשים של התראה או נזיפה, ובלבד  שניתנה לעובד הזדמנות להציג טענותיו בעניין.
  • בהתאמה, זומן העובד לשימוע בפני סגן המנהל הכללי וראש אגף משאבי אנוש במשרד הממשלתי בו מועסק העובד כאשר הליך זה נשען על 2 אדנים:
    • דיווח שהתקבל מנציבות שירות המדינה על פיו נראה העובד יוצא לסידורים פרטיים במהלך שעות העבודה מבלי להחתים כרטיס נוכחות ביציאה ובכניסה.
    • בהודעתו של העובד באגף חקירות המשמעת, נרשם לכאורה מפיו, כי יצא לסידורים אישיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות בכניסה וביציאה.
  • בהחלטה מנומקת בכתב, פסק סמנכ"ל וראש אגף משאבי אנוש במשרד הממשלתי בו מועסק העובד, כי לאור הטעונים שהועלו על ידי עורך דין גיא פלנטר והנתונים שהציג בפניו בשימוע, ולאחר בדיקה נוספת, לא מצא לנכון לנקוט כנגד העובד בהליכי משמעת כלשהם.
  • בסופו של יום, משנתקבלו טענות ההגנה, זכויותיו של העובד לא נפגעו, שמו טוהר לחלוטין ונסללה דרכו לקידום מקצועי.

גיא פלנטר, עורך דין משמעתי

דין משמעתי | אתיקה מקצועית

www.flanter-law.co.il

 

הדפסת עמוד זה
Google+

תגיות (ביטויים בתחום):

למעלה

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר
משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

www.flanter-law.co.il