צרו איתנו קשר

שלח פניה
תפריט
משרד עורכי דין פלילי
עו"ד גיא פלנטר טלפון
דין משמעתי | תלונת שופט כנגד עורך דין | אתיקה מקצועית | זיכוי עורך דין - אין להשיב לאשמה| הפסקת טיפול שלא כדין | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח | מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע | התנהגות שאיננה הולמת | בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין
הדפסת עמוד זה

כללי - תלונות של שופטים והנהלת בתי המשפט כנגד עורכי דין

  • על פי כתבה שפורסמה בגלובס, מסתמנת בשנים האחרונות מגמה של גידול במספר התלונות מצד שופטים כנגד עורכי דין.
  • ככלל, תלונות שופטים נגד עורכי דין מועברות לוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין באמצעות הנהלת בתי המשפט, ולא ישירות על-ידי השופטים.
  • מטבע הדברים, מתייחסות וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין בכובד ראש לכל תלונה של שופט כנגד עורך דין ולא אחת, הובילו תלונות של שופטים כנגד עורכי דין להליכים משמעתיים.  
  • כך למשל, בעקבות תלונות של שופטים כנגד עורכי דין, ננקטו כנגד עורכי הדין הליכים משמעתיים בגין:
    • העלאת טיעון עובדתי או משפטי בידיעה שאינו נכון ובעיות אמינות אחרות;
    • אי התייצבות לדיונים והפקרת הלקוח;
    • התבטאות לא נאותה בכתב או בעל-פה של עורך הדין;
    • התנהגות מבזה כלפי עורך דין אחר והצד שכנגד;
    • התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת הדין;
    • מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין;
    • הופעות של עורכי דין מושעים ועוד.

כתב הקובלנה שהוגש לבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין במחוז הצפון

  • פרשה זו עוסקת בתלונה שהגישה שופטת בכירה (כבוד סגנית הנשיא, השופטת טלי חיימוביץ) כנגד שני עורכי דין ומתמחה, תלונה שהובילה להגשת קובלנה משמעתית כנגד השלושה לבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין במחוז הצפון.
  • למרות שהתלונה הוגשה על ידי שופטת המכהנת בבית משפט השלום בקרית גת, ולמרות שעורכת הדין נשוא התלונה רשומה במחוז ת"א והמרכז, נדונה הפרשה דווקא בבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין במחוז הצפון כיוון ששניים מתוך שלושת הנאשמים רשומים במחוז זה.
  • ואלו בתמצית, העובדות הנטענות בקובלנה המשמעתית שהוגשה כנגד השלושה:
    •  שני עורכי הדין קיבלו על עצמם את ייצוגו של נאשם בפלילים בבית משפט השלום בקרית גת, ובמסגרת זו הופיעו בדיוני המעצר בעניינו של הנאשם.
    • אף כי ידעו על קיומה, לא התייצבו עורכי הדין לישיבת הקראת כתב האישום ולבקשתם התייצב מתמחה, שכפר בעובדות כתב האישום. בסיום ישיבה זו, תואמו עם המתמחה מועדי דיוני הוכחות.
    • המתמחה הציג עצמו כמתמחה ממשרדה של עורכת הדין הנאשמת, אף כי לאמיתו של דבר עבד המתמחה באותה עת במשרדו של עורך דין אחר.
    • בישיבת ההוכחות הראשונה, לא התייצב איש מעורכי הדין (ואף לא המתמחה), וזאת למרות שבא כח המאשימה, (פרקליטה מפרקליטות המדינה) שוחחה עם עורכי הדין והודיעה להם על חובתם להתייצב להמשך הדיון. נוכח אי ההתייצבות, לא התקיים הדיון לגופו.
    • לנוכח ההתנהלות הנטענת, פסקה כבוד סגנית הנשיא, השופטת טלי חיימוביץ, כדלקמן:

"כיום בית המשפט עומד מול שוקת שבורה, לאחר שפינה מועדים דחופים ביותר להוכחות, בהיות הנאשם עצור, ולא ניתן לנהל את ההוכחות, נוכח מחדלם של הסניגורים. למותר לציין, כי לא הגיעה כל הודעה לתיק בית המשפט. אני סבורה שמדובר בהתנהגות חמורה ביותר ואני סבורה גם, כי נעשה שימוש שאינו ראוי במתמחה להטעות את בית המשפט. אבקש מלשכת עורכי הדין לחקור את העניין, הן בנוגע לסניגורים והן בנוגע למתמחה אשר שלחו הסניגורים לאולם בית המשפט לטעון טענות, שכפי שאני מבינה, אינן נכונות, להציג עצמו כמייצג את הנאשם. למותר לציין, את הנזק הרב שייגרם לזכויותיו של הנאשם שהינו תושב זר מסין אשר אינו מבין את השפה העברית, בכך שייאלץ להמתין למועד הוכחות חדש, ככל הנראה לאחר הפגרה, ולצורך כך ימשיך וישהה במעצר שלא לצורך, שהרי ניתן היה לסיים את התיק לפני הפגרה. את כל זאת אבקש מלשכת עורכי הדין להביא בחשבון כאשר תבחן את המקרה".

  • תלונתה של השופטת הבכירה הועברה לתגובתם של שני עורכי הדין והמתמחה ומשלא הצליחו לשכנע את וועדת האתיקה בחפותם, הועמדו השלושה לדין משמעתי בבית הדין המשמעתי המחוזי מחוז צפון, כאשר מיוחסות להם שורה של עבירות משמעת חמורות:
    • הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח והחובה כלפי בית המשפט, עבירה לפי סעיף 54, לחוק לשכת עורכי הדין (להלן – "חוק לשכת עורכי הדין").
    • הפסקת טיפול שלא כדין, עבירה לפי כלל 13 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986 (להלן – "כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית)".
    • מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע עריכת דין, עבירה לפי סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין.
    • התנהגות שאיננה הולמת את המקצוע עריכת דין, עבירה לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין.

על עבירות המשמעת שיוחסו לעורכי הדין הנאשמים בכתב הקובלנה

  • תלונתה של כבוד השופטת השופטת מדברת בעד עצמה, ואין צורך להכביר מילים בדבר חומרת המעשים אשר יוחסו על ידי בית המשפט לשלושת הנאשמים.
  • כבר לפני שנים רבות אישר בית המשפט העליון הרשעת עורך דין בהפרת חובת הנאמנות ומסירות ללקוח, כאשר לא התייצב לדיונים בבית המשפט וראו למשל בהקשר זה את פסק הדין שניתן בתיק על"ע 2388/00 עו"ד פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עוה”ד.
  • באשר לעבירות שיוחסו לנאשמים בכתב הקובלנה, סעיף 53 לחוק לשכת עורכי הדין, שכותרתו "שמירת כבוד המקצוע", קובע כדלקמן:

"עורך דין ישמור על כבוד המקצוע של עריכת דין ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע".

  • סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין מסדיר את חובותיו של עורך הדין כלפי לקוחו וכלפי בית המשפט. על פי סעיף זה:

"במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט".

  • סעיף 61 לחוק לשכת עורכי הדין שכותרתו "עבירות משמעת", קובע כדלקמן:

"אלה עבירות משמעת:

(1)     הפרת הוראה מהוראות הסעיפים 53 עד 60 או של דין אחר המטיל חיוב או איסור על עורך דין בקשר למקצועו;

(2)     הפרת כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 109 או לפי סעיף 98יג(3);

(3)     כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין".

  • סעיף 13 לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), מסדיר את אופן הפסקתו של טיפול משפטי על ידי עורך דין. בהתאם לסעיף זה:

13. הפסקת טיפול

(א)     קיבל עורך דין ענין לטיפולו, אינו רשאי להפסיק את הטיפול בו אלא אם כן נתגלעו חילוקי דעות בינו ובין לקוחו בנוגע לאופן הטיפול, או שנוצרה מניעה מבחינה חוקית או מבחינת האתיקה המקצועית, או בשל אי תשלום שכר טרחה והוצאות, או מחמת סיבה אחרת המצדיקה את הפסקת הטיפול.

(ב)     החליט עורך דין להפסיק טיפול בענין לפני סיומו, יתן, ללא דיחוי, הודעה על כך ללקוחו, וחובה עליו, במידת האפשר, להפסיק את הטיפול באופן שלא יפגע בעניניו של לקוחו.

(ג)      היה ענין תלוי ועומד לפני בית המשפט, לא יפסיק עורך דין לייצג את לקוחו אלא בכפוף להוראות כל חיקוק".

זיכוי עורכי הדין - בית הדין המשמעתי המחוזי מקבל שילוב של טענות הגנה: אין להשיב לאשמה + הגנה מן הצדק

  • הנאשם מס' 1 בהליך משמעתי זה, עורך דין פלילי וותיק ומוכר מאזור הצפון, ייצג את עצמו בהליך וכן את המתמחה, נאשם מספר 3.
  • נאשמת מס' 2, עורכת דין וותיקה מאזור המרכז, המוכרת כלוחמת למען זכויותיהם של עובדים זרים בארץ, יוצגה על ידי עורך דין גיא פלנטר.
  • לאחר שמיעת מלוא ראיות הקובל, ולפני תחילת פרשת ההגנה, קיבל בית הדין המשמעתי המחוזי (הרכב עו"ד אמאל חמיס אב ביה"ד, עו"ד שלמה אלכביר ועו"ד חסן חטיב) את טענותיו של עו"ד גיא פלנטר, זיכה את הנאשמת 2 מכל אשמה ובעקבות זיכוי זה זיכה גם את הנאשם 1.
  • שתי טענות שהעלה עו"ד גיא פלנטר, הובילו לזיכוי; הראשונה, לפיה "אין להשיב לאשמה", והשניה לפיה עומדת לנאשמת 2 "הגנה מן הצדק". נעמוד על שתי הטענות בנפרד;

בית הדין המשמעתי המחוזי מקבל את הטענה לפיה "אין להשיב לאשמה "

  • במשפט הישראלי, מקורה של הטענה לפיה אין להשיב לאשמה (המכונה גם "no case to answer") בסדרי הדין במשפט פלילי; סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982, שכותרתו "זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה", קובע:

"נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין...".

  • טענה זהה קיימת גם בכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשכ"ב – 1962. סעיף 30 לכללים אלו, שכותרתו "טענת חוסר אשמה", קובע:

"עם סיום הגשת ראיות הקובל רשאי הנאשם לטעון כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה, והקובל רשאי להשיב על הטענה".

  • סעיף 31 לכללים המסדירים את סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין, שכותרתו "זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה", קובע:

"מצא בית הדין כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה, יזכה את הנאשם ורשאי הוא לעשות כך אף אם לא נטענה טענה לפי סעיף 30, לאחר שנתן לקובל הזדמנות להשמיע את דברו בענין".

  • בהקשר הנוכחי, פסק בית הדין למשמעת (בסעיף 15 לפסק הדין) כי לאחר בחינת מכלול ראיות התביעה, הגיע למסקנה כי דין טענת הנאשמת 2 כי "אין להשיב לאשמה", להתקבל. אודות נימוקיו של בית הדין המשמעתי ראו בפסק הדין עצמו, בקובץ pdf בהמשך עמוד זה.

בית הדין המשמעתי המחוזי מקבל את הטענה לפיה עומדת לעורכת הדין "הגנה מן הצדק" – וגם מכאן שיש להורות על זיכוי עורכת הדין

  • דוקטרינת ההגנה מן הצדק, מעוגנת כיום בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982; בהתאם לסעיף זה רשאי נאשם לטעון, כי הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. נתקבלה הטענה, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום ואף לבטל את האישום כליל.
  • לא אחת כבר נפסק, כי דוקטרינת ההגנה מן הצדק חלה גם על הליכים משמעתיים, וראו למשל בהקשר זה פסק דינו של בית המשפט העליון בתיק על"א 2351/01, פרשת שמעון חרמון:

"רעיון ההגנה מן הצדק, במהותו, ישים גם להליך המשמעת. אף שתכליתם של דיני המשמעת אינה חופפת במלואה את תכלית ההליכים הפליליים, הרי גם במוקד הליכי המשמעת עומד אדם הנותן דין על מעשיו. התנהגותו עומדת למבחן בראי כללי המשמעת המחייבים בארגון המקצועי שהוא משתייך אליו. אם יורשע, הוא צפוי לענישה משמעתית העלולה להיות הרת- משמעויות בחייו ובהמשך דרכו המקצועית. גם אדם העומד לדין משמעת זכאי להגנה מן הצדק, אם ובמידה שההליך הננקט נגדו עומד בסתירה בולטת לדרישות הצדק וההגינות, ואף בלא קשר הכרחי לשאלת עצם אחריותו להפרת כללי המשמעת. גם בתחום זה, כבמישור הפלילי, ההיזקקות לטענה זו תוגבל למקרים קיצוניים וחריגים בלבד, ולא תיעשה כענין של יום ביומו. גם במסגרתה יידרש איזון ראוי בין עוצמת הפגיעה בנאשם עקב ההליך הלקוי לבין כובד משקלו של האינטרס הציבורי במיצוי הדין המשמעתי עמו".

  • בהקשר הנוכחי, קיבל בית הדין המשמעתי המחוזי (בסעיף 19 לפסק דינו) את טענתו של עו"ד גיא פלנטר כי בנסיבות שהוכחו בפני בית הדין, הרשעתה של הנאשמת 2 תעמוד בניגוד לעקרונות הצדק וההגינות המשפטית, וגם מטעם זה זיכה את עורכת הדין.
  • בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בקובץpdf  הכולל העתק מהקובלנה המשמעתית + פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי מחוז צפון  (ללא פרטים מזהים של הנאשמים) אשר זיכה את עורכי הדין על בסיס קבלת טענות הגנה של "אין להשיב לאשמה" ו"הגנה מן הצדק".
  • פסק הדין ניתן ביום 19.3.13

תיק בד"מ 60/09, בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין, מחוז צפון (הרכב עו"ד אמאל חמיס, אב ביה"ד, עו"ד חסן חטיב, עו"ד שלמה אלכביר).

 

גיא פלנטר משרד עורכי דין

דין משמעתי | אתיקה מקצועית | ייצוג עורכי דין בפני בית דין משמעתי

www.flanter-law.co.il

הדפסת עמוד זה לחץ לצפייה: קובץ מצורף דין משמעתי | תלונת שופט כנגד עורך דין | אתיקה מקצועית | זיכוי עורך דין - אין להשיב לאשמה| הפסקת טיפול שלא כדין | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח | מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע | התנהגות שאיננה הולמת | בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין
Google+

תגיות (ביטויים בתחום):

למעלה

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר
משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

www.flanter-law.co.il