איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין | איום פלילי – ייצוג משפטי – זיכוי במשפט פלילי.

איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין – ייעוץ וייצוג משפטי.

• משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בכל הנוגע לעבירת איומים.
• בעמוד זה נסביר קצת על מהותה של עבירת האיומים ומה נחשב איום פלילי.
• בהמשך, נציג מקרה להמחשה במסגרתו הובלנו לזיכוי איש עסקים מעבירת איומים.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות נוספות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בנוגע לעבירת איומים – זיכויים בתיקי איומים, ביטול כתבי אישום, סגירת תיקי איומים, סיום הליכים פליליים הנוגעים לאיומים ללא הרשעה ועוד.

מה נחשב איום פלילי?

• כל הנאמר כאן הינו “על קצה המזלג”, שכן עבירת האיומים, בשל מורכבותה, זכתה לדיונים נרחבים בבית המשפט העליון ובאקדמיה.
• אנו מציגים כאן מספר עניינים עקרוניים הנוגעים לעבירת האיומים אולם אין הדברים מהווים תחליף לייעוץ משפטי פרטני.
• עבירת האיומים בחוק העונשין לוכדת מגוון רחב של התנהגויות, הכוללות דרגות חומרה שונות, החל מאיומים מרומזים במילים ו/או בהתנהגות, דרך איומים מפורשים ובוטים ועד איומים תוך שימוש בחפצים ואף באמצעים קטלניים, כגון כלי נשק.

המסגרת הנורמטיבית – עבירת האיומים בסעיף 192 לחוק העונשין.

• עבירת האיומים מוגדרת באופן הבא בסעיף 192 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977:

“המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים”.

תכלית עבירת האיומים.

• על פי פסיקת בית המשפט העליון, האינטרסים החברתיים המוגנים בעבירת האיומים הינם מניעת ההפחדה וההקנטה וחופש הבחירה של הפרט.
• עבירת האיומים נועדה להגן על שלוות נפשו וביטחונו של הפרט, כמו גם על חופש הפעולה והבחירה שלו ולשם השגת תכלית זו, מגבילה עבירה זו את חופש הביטוי. 

היסודות המשפטיים של עבירת האיומים.

• כבכל עבירה פלילית, גם לעבירת האיומים יש יסוד עובדתי (פיזי) ויסוד נפשי.

היסוד הנפשי של העבירה.

• על האיום להיות “בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו”, כלומר שהמאיים שם לעצמו מטרה להפחיד או להקניט.
• לכן, למשל, כאשר ההתבטאות נאמרה בהומור, בכוונה להצחיק ולא להפחיד – לא התגבשה עבירה פלילית. יחד עם זאת המבחן בעניין זה הוא מבחן אובייקטיבי – ועל כך בהמשך.
• היסוד הנפשי הנדרש להרשעה באיום פלילי מתקיים, גם אם אין למאיים שאיפה להפחיד או להטריד. מאיים, אשר בשעת האיום מודע, ברמה גבוהה של הסתברות, לכך שדבריו יפחידו את המאוים, מגבש את היסוד הנפשי הנדרש להרשעה בעבירת איומים.
• לצורך הרשעה בעבירת איומים, אין צורך להוכיח כוונה לממש את האיום, וגם אין צורך להוכיח כי האיום אכן השיג את מטרתו של המאיים וכי ההפחדה התממשה. 
• די בפעולת האיום עצמה שנקלטה בחושיו של המאוים, אם בוצעה מתוך כוונה להפחיד או להקניט, כדי לגבש את העבירה הפלילית של איומים.

היסוד העובדתי של העבירה.

• האיום יכול להיעשות “בכל דרך שהיא” (כל התנהגות או התבטאות מאיימת).
• היסוד העובדתי של העבירה מורכב משלושת הרכיבים הנסיבתיים הבאים:
  • האיום צריך להיות “על אדם”;
  • מהות האיום: “בפגיעה… בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר”;
  • האיום צריך להיות בפגיעה “שלא כדין”.

משמעות הרכיב “שלא כדין” בעבירת האיומים.

• לא כל איום בפגיעה בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו של אדם יגבש את עבירת האיומים; על הפגיעה להיות “שלא כדין”.
• הרכיב “שלא כדין” בעבירת האיומים חשוב, שכן הוא יוצר הבחנה בין אזהרות, התראות וביטויים מפחידים מפני הצפוי – שהם מותרים, לבין התנהגות שנופלת בגדר עבירת איומים.
• כך למשל, איום להגיש תלונה במשטרה מהווה איום בפגיעה בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו של אדם, ואיום כזה – גם באמת-מידה אובייקטיבית, עלול להטיל אימה בלבו של אדם מן היישוב. יחד עם זאת, לא מדובר באיום פלילי, שכן הגשת תלונה במשטרה מותרת בדין, ומשאין מדובר באיום בפגיעה “שלא כדין” – לא התגבשה עבירת האיומים.

כיצד בוחנים האם מדובר באיום פלילי?

• את שאלת התקיימותו של האיום בוחנים בתי המשפט לפי אמת-מידה אובייקטיבית, כלומר אם יש בדברים כדי להטיל אימה בלבו של אדם מן הישוב, בהתחשב בנסיבות האיום. 
• במילים אחרות, “האיום” לא נבחן לפי קנה מידה סובייקטיבי של האדם שכלפיו הופנה האיום. לא רגישותו או אטימותו של מי שהדברים היו מכוונים כלפיו הן שקובעות, אם יש בדברים משום איום פלילי או לאו, אלא הערכתו של האדם הסביר, כפי שהיא באה לידי ביטוי על רקע מכלול נסיבותיו של המקרה.

מה ההבדל בין אזהרה לאיום פלילי?

• יש להבחין בין  איומים פליליים, לבין עצה, התראה והבעת דעה, שגם בהן יש כדי להפחיד את השומע הסביר.
• אפילו גורמות אמירות כאלה לידי הפחדת אדם רגיל, ואפילו מתלווית להן הכוונה להפחיד, אין הן תמיד בגדר איומים פליליים, כשביסוד ההתבטאות עומד הרצון להביא את השומע למודעות בדבר תוצאה פוגענית אפשרית בו ולשקילת צעדיו בהתאם.
• קו הגבול בין איום לבין אזהרה אינו מדויק. על פי השופט ברק (בפסק דינו בע”פ 103/88), ניתן להיעזר בעניין זה ב”מבחן השליטה”: האם יש לדובר שליטה או השפעה על אפשרות התממשותה של הסכנה שעליה הוא מתריע? אם התשובה היא בחיוב – כלומר הדובר שולט על התממשות האזהרה – יש לראותו כמאיים, ולא אך כמזהיר.

דוגמאות לדברי איום שלא חוצים את הרף הפלילי.

• בפסיקת בתי המשפט נמצא דוגמאות לביטויים נוספים שלא חצו לתוך המתחם הפלילי של עבירת האיומים, בשל העדר הרכיב של “שלא כדין”, למשל:
  • אמירה של מעסיק לעובד, שהוא לא מרוצה מתפקודו ולכן עומד לפטרו; 
  • אמירה של קונה לבעל עסק כי יספר לחבריו שמחירי המוצרים בעסק יקרים יותר ממוצרים זהים, המוצעים על-ידי עסק מתחרה;
  • דבריו של מרצה לסטודנט – שאם יכשל בבחינה, לא יסיים את התואר האקדמאי, דבר שעלול לפגוע גם בעתידו המקצועי של הסטודנט.
• על רקע ניתוח הרכיב “שלא כדין” בעבירת האיומים, קבע בית המשפט העליון (ינואר 2018) כי איום בהתאבדות לא מגבש את יסודותיה של עבירת האיומים, ולכן – לא מדובר באיום פלילי (רע”פ 8736/15).
• ככלל, קללות וגידופים, אינם בגדר איומים פליליים. יחד עם זאת, יש והם נופלים בגדר עבירה של העלבת עובד ציבור, בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין.

מה העונש על איומים?

• כאמור, סעיף 192 לחוק העונשין קובע עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר בגין איומים. מדובר בעבירה מסוג עוון. 
• בפועל, הענישה בבתי המשפט בישראל הינה לעולם אינדיבידואלית, ולא לפי “תעריפי ענישה”. כל מקרה מוכרע על פי נסיבותיו הפרטניות, כאשר בית המשפט לוקח בחשבון מכלול נרחב של שיקולים בגזירת הדין לרבות כמובן, חומרת האיום ותוצאותיו, ונסיבותיו האישיות של הנאשם.
• אך לשם המחשה – תמצאו בדוגמאות שאנו מביאים לקראת סוף עמוד זה מקרים בהם נקבע שהנאשם ביצע עבירת איומים פלילית, אולם בית המשפט נמנע מהרשעתו והכתמתו בפלילים.

מה ההבדל בין עבירת איומים לעבירה של סחיטה באיומים?

• סעיף 428 לחוק העונשין שכותרתו סחיטה באיומים קובע:

“המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו – מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו – מאסר תשע שנים”.

• תכלית האיומים, היא שמבדילה בין עבירת האיומים לעבירה של סחיטה באיומים;
  • בעבירת האיומים התכלית של המאיים להפחיד את המאוים או להקניטו.
  • בעבירת הסחיטה באיומים – התכלית של הסוחט להניע אדם “לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו”.

מקרה להמחשה שטופל ע”י משרדנו – זיכוי נאשם מעבירה של איומים.

איום פלילי | עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין | מקרה להמחשה – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – זיכוי נאשם בבית משפט השלום ברחובות.

כתב אישום על איומים שהוגש כנגד הלקוח.

• כנגד איש עסקים, לקוח משרדנו, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של איומים, בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.
• על פי הנטען בכתב האישום, בעקבות סכסוך כספי, במזנון בית המשפט, איים הנאשם על המתלונן בכך שאמר לו כי:

 “…יחסל ויגמור אותו. כן אמר לו כי לא יוכל להגיע לדיון הקרוב בבית המשפט כי העניין “יסתיים” לפני כן בלי קשר לבית משפט”.

זיכוי מעבירת איומים בבית המשפט.

• לאחר שמיעת ראיות התביעה עד תום, לרבות חקירתו הנגדית של המתלונן על ידי עורך דין פלילי גיא פלנטר, ביקש התובע המשטרתי לזכות את הנאשם, אולם מחמת הספק.
• בית המשפט קיבל את טענות הסניגור וזיכה את הנאשם מעבירת האיומים זיכוי מוחלט.
• בתמצית, קבע בית המשפט כדקלמן:
  • בית המשפט התרשם כי המתלונן הגיש את תלונתו לפיה הנאשם איים עליו בעקבות תלונה קודמת שהגיש כנגד המתלונן הנאשם, וזאת בשל הליכים אזרחיים שמתנהלים בין הצדדים.
  • המתלונן עשה על בית המשפט רושם לא אמין והתפתל לא אחת בתשובותיו בחקירה שכנגד שערך לו הסניגור. בית המשפט קבע שלא האמין למתלונן.
  • דברי האיום שכביכול מיוחסים לנאשם נאמרו במזנון בית המשפט בפני נוספים לרבות עורכי הדין של הצדדים. המתלונן לא הביא עדות כלשהי שתתמוך בדברי האיום הקשים שלטענתו השמיע הנאשם. לעומת זאת, הביאה ההגנה עדות של עורך דין, שהיה בין הנוכחים במזנון בית המשפט, וזה העיד בפה מלא שלא שמע כל דברי איום מצד הנאשם.
  • המתלונן לא הפנה את תשומת לב איש מהנוכחים במזנון לדברי איום, גם לא מיהר להגיש תלונתו למשטרה בהזדמנות הראשונה.
• בסופו של יום, הורה בית המשפט על זיכוי הנאשם מעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין ובכך הסתיים המשפט הפלילי בטיהור שמו של איש העסקים.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת בית משפט השלום ברחובות לזכות את הנאשם מעבירת איומים.

תיק פלילי בית משפט השלום רחובות. בפני כב’ השופטת אילנה גת.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

• איומים באקדח | איום בנשק – זיכוי בתיק פלילי | החזרת אקדח מהמשטרה.
• איומים על בת זוג – זיכוי בתיק פלילי.
• איומים בסכין | איום בסכין  – ביטול כתב אישום.
• איום על שוטר – ביטול כתב אישום.
• איומי רצח  | איום ברצח – ביטול כתב אישום.
• איומים בטלפון – ביטול כתב אישום.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון רחב של דוגמאות נוספות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירת איומים, בכל רחבי הארץ.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | ארכיון זיכוי נאשם | ארכיון תלונת שווא | איומים – סעיף 192 חוק העונשין | עבירת האיומים | איום פלילי | עבירות איומים חוק העונשין |   עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי ברחובות | עו”ד פלילי ברחובות | עורך דין פלילי בשפלה 

קבצים להורדה - לחץ לצפייה

• איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין . מקרה להמחשה - זיכוי נאשם.