אי הרשעה פלילית הסעה שלא כדין - שוהה בלתי חוקי. העסקת שב"ח שלא כדין

אי הרשעה פלילית: הסעה שלא כדין – שוהה בלתי חוקי, העסקה שלא כדין – שב”ח

תוכן עניינים

אי הרשעה פלילית בעבירות על חוק הכניסה לישראל: הסעה שלא כדין של שוהה בלתי חוקי, העסקה שלא כדין של שב”ח

בתמונה: בית משפט השלום בירושלים

כנגד בכיר במשרד החוץ לשעבר, עורך דין במקצועו, הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות פליליות בניגוד לחוק הכניסה לישראל, תשי”ב – 1952:
- העסקה שלא כדין, עבירה בניגוד לסעיף 12א (ב) לחוק.
- הסעה שלא כדין, עבירה בניגוד לסעיף 12א (ג)(1) לחוק.
על פי הנטען בפרק העובדתי בכתב האישום, הסיע עורך הדין ברכבו תושב זר שאין בידו אישורי כניסה ושהיה בישראל על פי דין, קרי – שוהה בלתי חוקי (ובקיצור – שב”ח) , ובמשך יומיים שקדמו לכך, כך נטען, העסיק עורך הדין את השוהה הבלתי חוקי הפלשתיני בעבודות צביעה בביתו, למרות שידע כי הוא תושב זר, ומבלי שבדק ובירר באם יש לו אישור לשהות ולעבוד בישראל.

מדיניות הענישה בעבירות פליליות בניגוד לחוק הכניסה לישראל

בעקבות התגברותם של פיגועי הטרור בישראל ובמגמה לטפל בסכנה המוחשית לביטחונם של תושבי ישראל מצד אלה הנכנסים למדינה או השוהים בה ללא היתר, הוחרפה התגובה העונשית לעבירות פליליות על חוק הכניסה לישראל.
מאחר ועבירות של הלנה, העסקה והסעה של שוהים בלתי חוקיים נתפסות כמסייעות (אפילו מתוך תמימות) למי שעלולים להיות מפגעים, הועלה רף הענישה ביחס לעבירות הללו ובפסק דין מנחה משנת 2001 (רשות ערעור פלילית 5198/01, טלעת ח’טיב נגד מדינת ישראל), קבע בית המשפט העליון הלכה מחייבת בנוגע לרמת הענישה הראויה בעבירות של הלנת שוהים בלתי חוקיים, העסקתם והסעתם:

“…על התגובה העונשית להיות חמורה וקשה. אם לא עומדות לעבריין נסיבות יוצאות מגדר הרגיל, יש לגזור עליו – ואפילו הוא אדם מן הישוב שעשה מעשיו מתוך תמימות או מחמת צורך דוחק כלשהו – עונש מאסר לריצוי בפועל, בלי מתן אפשרות להמירו בעבודות שירות”.

בהתאמה להילכת ח’טיב, החמירו בתי המשפט ביחס למעסיקים ולמסיעים של שוהים בלתי חוקיים, ובדרך כלל גזרו עונשים של מאסר בפועל, מאחורי סורג ובריח, ולו לתקופה קצרה, ואפילו שעה שהיה מדובר בנאשמים נורמטיביים, ללא כל עבר פלילי שזו להם הסתבכותם הראשונה עם החוק.
בחלוף השנים ומשהושגה רגיעה מסוימת בפיגועי הטרור, הסתמנה מגמה ליישם את הענישה המחמירה בצד בחינת הנסיבות בכל מקרה לגופו ולנסיבותיו.
מגמה זו באה לידי ביטוי בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון בפברואר 2006 (רשות ערעור פלילית 3674/04 מוחמד אבו סאלם ואח’ נגד מדינת ישראל). בפרשה זו, חזר בית המשפט העליון על כך שמדיניות הענישה הראויה בעבירות על חוק הכניסה לישראל נוטה בחוזקה אל-עבר הטלת עונש של מאסר בפועל, אולם חידד, שמדיניות זו תולה עצמה בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה, והעונש שיושת על הנאשם חייב להלום את נסיבותיו המיוחדות של המקרה ושל הנאשם הספציפי.
כהנחיה כללית לבתי המשפט, פסק בית המשפט העליון בפרשת אבו סאלם כדלקמן: ככל שמעשהו של הנאשם סיכן את ביטחון הציבור, כך על בית המשפט להחמיר עמו וליישם את מדיניות הענישה בחומרתה. מאידך, ככל שמעשהו של הנאשם סיכן פחות את ביטחון הציבור, כך יתחזקו השיקולים לענישה לקולא, שיכולה להתבטא במאסר לריצוי בעבודות שירות.
באפריל 2017 התמודד משרדנו על שאלת אי ההרשעה בעבירות על חוק הכניסה לישראל בבית המשפט המחוזי מרכז. בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהוגש על ידי משרדנו וביטל את הרשעתו של הנאשם. לפרטים נוספים ראו בעמוד: קבלת ערעור פלילי | ביטול הרשעה פלילית | אי הרשעה – עבירות על חוק הכניסה לישראל | העסקת תושב זר שלא כדין | העסקת שוהה בלתי חוקי.

סיום המשפט הפלילי ללא הרשעה – הסעה שלא כדין של שוהה בלתי חוקי, העסקה שלא כדין

במקרה הנדון בעמוד זה, באופן חריג ביותר ולמרות מדיניות הענישה המחמירה בנוגע לעבירות על חוק הכניסה לישראל, סיים עורך הדין אשר יוצג ע”י משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר את ההליך הפלילי מבלי שנרשמה לחובתו הרשעה פלילית במרשם הפלילי;
עו”ד פלילי גיא פלנטר בא בדברים מטעמו של הנאשם עם ענף תביעות פליליות ירושלים וגיבש עם התביעה המשטרתית הסדר טעון כדלקמן:
- כתב האישום יתוקן משמעותית לקולא, באופן שתימחק העבירה של העסקה שלא כדין.
- הנאשם יודה בבית המשפט בעובדות כתב האישום המתוקן בעבירה של הסעה שלא כדין של שוהה בלתי חוקי, אולם בשלב זה לא יורשע, ויתקבל אודותיו תסקיר מטעם שירות המבחן.
- במידה ותסקיר שירות המבחן ימליץ על אי הרשעה בדין, יעתרו באי כוח הצדדים לסיים את המשפט פלילי בצו לשירות תועלת הציבור (של”צ), ללא הרשעה במרשם הפלילי.
בעקבות קבלת תסקיר משירות המבחן הממליץ על סיום ההליך באי הרשעה, עתרו הצדדים לאמץ המלצה זו ולהימנע מהרשעתו של עורך הדין.
בית משפט השלום ירושלים (כב’ השופט אלכסנדר רון) כיבד את הסדר הטעון והורה כי עורך הדין יבצע שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה בדין.
סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה הבטיח, כי הנאשם יוכל להמשיך בעיסוקו כעורך הדין וכי שמו לא יוכתם באות קלון של הרשעה פלילית.

תיק פלילי 3998/05, בית משפט השלום ירושלים, בפני כב’ השופט אלכסנדר רון.

עורך דין פלילי בירושלים – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בירושלים.

לקריאה נוספת:

להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לעניין הליכים פליליים נגד עובדי מדינה ראו: הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.
למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות ראו בעמוד: עבירות על חוק הכניסה לישראל.