ביטול כתב אישום

ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.

• ביטול כתב אישום – גם לאחר הגשתו של כתב אישום, ייצוג משפטי מקצועי ונכון יכול להוביל לסיום ההליך הפלילי ללא תוצאות פוגעניות לנאשם וזאת באמצעות ביטול כתב האישום.
• במקרים המתאימים, פועל משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר לבטל כתב אישום, על פי אחד התרחישים שיוצגו להלן.
• לקראת סוף העמוד תמצאו קישורים לכ- 65 דוגמאות של כתבי אישום שבוטלו ע”י בתי משפט שונים ברחבי הארץ, בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו לנאשמים.

ביטול כתב אישום בעקבות ייצוג משפטי של עו”ד פלילי גיא פלנטר.

תרחישים לביטול כתב אישום.

• לעיתים, כפי שניתן לראות בדוגמאות המובאות בהמשך עמוד זה, המהלך המשפטי של ביטול כתב אישום, זכה לביטוי: “חזרה מכתב אישום” או “מחיקת כתב אישום “. בהמשך עמוד זה נעמוד על משמעות הביטויים השונים.
• ככלל, שני תרחישים משפטיים עשויים להוביל לביטולו של כתב אישום:
  • על פי התרחיש הראשון, מבטל בית המשפט את כתב האישום על בסיס הסכמת הצדדים ולבקשתם, לאחר שהסניגור המייצג את הנאשם הצליח לשכנע את רשות התביעה (פרקליטות או תביעות של המשטרה) לחזור מכתב האישום.
  • על פי התרחיש השני, מבטל בית המשפט את כתב האישום כתוצאה מקבלת טענה משפטית שהעלה הסינגור של הנאשם, ללא הסכמה בין הצדדים ולעיתים אף בניגוד מוחלט לעמדתה של רשות התביעה.

ביטול כתב אישום כתוצאה מהשגת הסכמה עם רשות התביעה.

• ניקח תחילה את התרחיש הראשון לביטולו של כתב אישום. ראשית, יש לדעת כי תובע המייצג רשות תביעה, מוסמך לחזור בו מכתב האישום או מאישום מסוים בכתב האישום.
• יחד עם זאת, במצבים בהם, בתשובתו לכתב האישום (בכתב או בדיון בבית המשפט), הודה הנאשם, הגביל המחוקק עד מאוד את חופש הפעולה של התובע:
  • באם בתגובותו לכתב האישום, הודה הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו – מנוע התובע מלחזור מכתב האישום;
  • מאידך, באם לא היה בעובדות בהן הודה הנאשם כדי להרשיעו, רשאי התובע לחזור בו מהאישום רק לאחר שקיבל רשות לכך מבית המשפט.
• מכאן, שבטרם מתן מענה לכתב האישום, חייב הנאשם להתייעץ עם עורך דין פלילי, שכן הודאה שימסור הנאשם לבית משפט בתגובה לכתב האישום, עשויה לחסום את האפשרות לביטול כתב האישום בהמשך.
• בכל מקרה, חזרתו של תובע מכתב האישום לא באה בחלל ריק; מלכתחילה, מוגשים כתבי אישום רק כאשר רשות התביעה סבורה שמבחינת הראיות שנאספו, יש סיכוי סביר להרשעתו של הנאשם וכן – שקיים גם אינטרס ציבורי בהעמדתו לדין של אותו נאשם. יתרה מכך, עוד לפני הגשת כתב האישום, משתדלת רשות התביעה לבחון (במסגרת בדיקתה האם יש סיכוי סביר להרשעה), האם בכוחה להתמודד עם טענות הגנה שצפוי הנאשם להעלות במשפטו.  
• לפיכך, כמעט בכל המקרים, חזרתה של רשות התביעה מכתב האישום לא באה ביוזמתה, אלא כתוצאה מכך שסניגורו של הנאשם הצליח לשכנע את רשות התביעה לחזור מהאישום. השגת הסכמתה של רשות התביעה לחזור מכתב האישום (דבר המוביל לביטול כתב האישום או אפילו לזיכוי) נעשית במסגרת מעין “שימוע“, בין אם בכתב או בפגישה בין הצדדים.
• אמנם, מבחינת סדרי הדין בהליך הפלילי, מקומו של השימוע קודם להגשת כתב אישום, ונועד לשכנע את רשויות התביעה להימנע מהגשת כתב האישום. יחד עם זאת, במקרים רבים, כלל לא נערך שימוע לפני הגשתו של כתב האישום, וזאת מאחד (או יותר) מהסיבות הבאות:
  • חלק מהנאשמים, לא מנצלים את זכות השימוע לפני הגשת כתב האישום כנגדם, למשל מתוך אמונה (שהתבררה בדיעבד כשגויה), שלא יוגש כנגדם כתב אישום או מתוך חוסר נכונות, או יכולת, להשקיע משאבים בשימוע.
  • חלק אחר מהנאשמים לא ערים בכלל לזכותם לשימוע, בין אם כתוצאה מכך שבטעות, לא נשלחה אליהם הודעה מרשות התביעה, המעמידה אותם על זכותם לשימוע, או שהודעה כזו נשלחה כדין, אולם מסיבה כלשהי, לא קיבלו אותה הנאשמים (הודעה לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982).
  • זכות השימוע עוגנה בחוק רק בנוגע לעבירות היותר חמורות, מסוג “פשע” (פשע = עבירה שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים). למרות שאין בכך כדי למנוע עריכת שימוע בעבירות חמורות פחות, לא נשלחת לנאשמים בעבירות מסוג “עוון” או “חטא” הודעה בדבר העברת חומר החקירה לרשות התובעת והם גם לא מקבלים הודעה המזמינה אותם לנמק מדוע אין להגיש כתב אישום כנגדם. בהתאמה, רובם המכריע לא זוכה לשימוע, לפני הגשת כתב האישום.
• מטעמים אלו, מוצאים עצמם נאשמים רבים ניצבים בפני עובדה מוגמרת: כתב אישום פלילי שכבר הוגש כנגדם לבית משפט, מבלי שנערך להם שימוע ומבלי שנעשה שום ניסיון מצד עורך דין המייצג אותם להידברות עם רשות התביעה, במגמה למנוע את הגשת כתב האישום. מידע נוסף על הליך השימוע ראו בעמוד – שימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
• במקרים רבים, בשל העומס המוטל על רשויות התביעה, חולף פרק זמן ארוך (אפילו של שנים) בין מועד סיום החקירה ועד למועד הגשת כתב האישום. לא אחת, מתרחשות בתקופה זו התפתחויות משמעותיות (בראיות ו/או באינטרס הציבורי שבפרשה) אולם בדרך כלל הדברים לא נלקחים בחשבון במעמד הגשת כתב האישום, שכן הרשות התובעת לא מעודכנת בהתפתחויות, ונשענת על חומר החקירה שנאסף בזמנו במסגרת החקירה.
• הגשתו של כתב אישום הינה הצהרה ברורה מצד רשות התביעה לפיה, היא סבורה שיש סיכוי סביר להרשעת הנאשם ובעיניה קיים גם אינטרס ציבורי להעמידו לדין פלילי. יחד עם זאת, הגשת כתב אישום לא “סוגרת את הדלת” להידברות עם רשות התביעה ועריכת שימוע בדיעבד, ובלא מעט מקרים, מוביל ייצוג משפטי מקצועי ונכון להסכמה עם רשות התביעה לפיה, תחזור בה מכתב האישום.
• להידברות עם רשות התביעה לאחר הגשת כתב אישום, אף יתרון מסוים; על פי דין, זכות העיון בחומר החקירה קמה רק לאחר הגשת כתב האישום, כך שההידברות זו נערכת לאחר שחומר החקירה נחשף במלואו להגנה. לעומת זאת, בשימוע שנערך לפני הגשתו של כתב האישום, נמסר חומר החקירה לעיון ההגנה (אם בכלל) לפנים משורת הדין, כאשר בחלק מהמקרים עשויה הרשות התובעת להעמיד לעיון ההגנה רק את עיקרי חומר החקירה ולא את כולו.
• כל מקרה יוכרע כמובן על פי נסיבותיו המיוחדות אולם ככלל, בשל אחוז הזיכויים הזניח במדינת ישראל, חוסר הוודאות הטמון בהליך המשפטי והתמשכות ההליכים הפליליים, תעדיף ההגנה לנסות ולהגיע להסכמה עם רשות התביעה על פיה, תחזור בה מכתב האישום, מאשר לנהל את ההליך המשפטי עד תום, בנסיון לזכות את הנאשם.
• מידע רלוונטי נוסף אודות הייצוג בשימוע וסגירת תיק פלילי ניתן למצוא בעמוד: שימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

ביטול כתב אישום על ידי בית משפט כתוצאה מקבלת טענת הגנה.

• כאמור, קיים תרחיש משפטי נוסף המוביל לביטולו של כתב האישום; בתרחיש זה, לא הצליחה ההגנה להשיג את הסכמת רשות התביעה לחזרה מכתב אישום, או שההגנה בחרה, משיקוליה, להביא את העניין להכרעתו של בית המשפט.
• קיימות בדין מספר טענות משפטיות (הנקראות “טענות מקדמיות“), שקבלתן עשויה להוביל את בית המשפט לביטול כתב האישום, ללא קשר לשאלת אשמתו או חפותו של הנאשם:
  • חוסר סמכות מקומית.
  • חוסר סמכות עניינית.
  • פגם או פסול בכתב האישום.
  • העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה.
  • זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום.
  • משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום.
  • חסינות.
  • התיישנות.
  • חנינה.
  • הגנה מן הצדק – הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
• נתקבלה אחת הטענות הנ”ל, רשאי בית המשפט לתקן את כתב האישום או לבטל את האישום, ובמקרה של חוסר סמכות –להעביר את הענין לבית משפט אחר.
• בנוסף, בלא מעט מקרים, הובילה קבלת הטענה של אי קיום זכות השימוע לביטול כתב אישום. יחד עם זאת, מאחר ובית המשפט העליון עדיין לא הוציא הלכה סדורה ומחייבת בעניין זה, במקרים רבים בחרו בתי המשפט להורות דווקא על קיום שימוע בדיעבד, במקום לבטל את כתב האישום.

השלכות עיתוי ביטולו של כתב האישום.

• לשלב בו חוזרת רשות התביעה מכתב האישום השלכה לענין אפשרותה להגיש בעתיד את אותו כתב אישום מחדש:
• כל עוד לא השיב הנאשם לכתב האישום, רשאית רשות התביעה לחזור בה מהאישום, ובמידה ועשתה כן – יבטל בית המשפט את האישום. בתנאים מסוימים, לאחר ביטול האישום, רשאית רשות התביעה להגיש את כתב האישום מחדש.
• לעומת זאת, במידה ורשות התביעה חזרה מהאישום לאחר שהנאשם השיב לאישום וכפר בעובדות המקימות את העבירה המיוחסת לו, על בית המשפט לזכות את הנאשם, ולאחר זיכוי לא ניתן להגיש את כתב האישום מחדש.
• קיימת בדין גם אפשרות שלישית: בכל עת עד למתן הכרעת דין, יכולה רשות התביעה לחזור מכתב האישום בהסכמת הנאשם ובמצב דברים זה, יבטל בית המשפט את האישום וניתן להגישו מחדש רק באישור היועץ  המשפטי לממשלה, ומטעמים שיירשמו.
• לא אחת, כאשר מדובר בחשד לעבירות אלימות או איומים, מתבצעת החזרה מאישום תוך מתן התחייבות כספית של הנאשם ו/או המתלונן להימנע מעבירה שיש בה אלימות, תוך תקופה שיקבע בית המשפט ושלא תעלה על שנה אחת (בהתאם להוראות סעיף 73 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977).
• בפועל, משחזרה רשות התביעה מכתב אישום, לא יוגש כתב האישום מחדש אלא במקרים נדירים ביותר.
• כך או כך, בין אם בוטל כתב האישום או שהנאשם זוכה בדרך זו, נהנה הנאשם מסיום מוצלח ומהיר של עניינו ללא צורך בהכרעה שיפוטית, תוך צמצום מירבי של עינוי דינו ומזעור ההוצאות הכספיות הכרוכות בניהול המשפט עד תום.
• מסיכום פעילותה של הפרקליטות בשנת 2017 עולה כי רק ב- 4% מהתיקים חזרה בה הפרקליטות מכתב האישום, עובדה הממחישה עד כמה חשוב להיות מיוצג על ידי עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – דוגמאות למקרים בהם הובלנו לביטול כתב אישום.

• במקרים המתאימים, פועל משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר לביטול כתב האישום, על פי אחד התרחישים שתוארו לעיל.
• בכל הנוגע לדרכים אחרות להתמודדות עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.
• בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון דוגמאות למקרים בהם הוביל ייצוג משפטי של משרדנו לביטול כתבי אישום, מחיקת כתב האישום או חזרה מכתב האישום. 

עורך דין פלילי

ארכיון משפט פלילי | ארכיון ביטול כתב אישום | ארכיון מחיקת כתב אישום | ארכיון חזרה מכתב אישום | כתב אישום