גניבה בסופר ע"י אחות מוסמכת, חזרה מהודיה בגניבה, סיום ללא הרשעה פלילית

גניבה בסופר ע”י אחות מוסמכת, חזרה מהודיה בגניבה, סיום ללא הרשעה פלילית

תוכן עניינים

גניבה בסופר ע”י אחות מוסמכת – חזרה מהודיה, סיום ללא הרשעה פלילית

בעמוד זה אנו מביאים מקרה הממחיש עד כמה טיב הייצוג המשפטי שמקבל נאשם קריטי לתוצאות משפטו הפלילי.
לאחר החלפת ייצוג משפטי – התיר בית משפט לנאשמת לחזור בה מהודיה, הוגש כתב אישום מתוקן תוך מחיקת האישום ממנו חזרה בה הנאשמת וההליך הפלילי הסתיים ללא הרשעה פלילית.

חזרה מהודיה, סיום ללא הרשעה פלילית: גניבה בסופר ע”י אחות מוסמכת;

כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשמת והסדר הטעון המקורי – הודאה בשני מקרי גניבה בסופר.

מקרה זה עוסק בעניינה של אחות מוסמכת ומיילדת, אשת משפחה נורמטיבית, בשנות ה-50 לחייה, שנתפסה “על חם” כשהיא גונבת מוצרי מזון בשווי של 650 ₪ מאחת מרשתות הסופרים המוכרות בארץ, על ידי קב”ט הרשת.
במסגרת חקירתה במשטרה נטען כי ביצעה גניבה במקרה אחד נוסף לפחות, באמצעות דפוס פעולה ייחודי שיוחס לה.
בהמשך, הוגש נגדה כתב אישום המייחס לה שני אישומים של גניבה, בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין, תשל”ז-1977. מתיאור העובדות בשני האישומים עלתה לכאורה שיטת פעולה ייחודית אשר בה נקטה הנאשמת על מנת לבצע את הגניבות בסופר.
בעצת עורך דינה הקודם, הודתה הנאשמת בכתב האישום כפי שהוא, על שני אישומיו, בפני בית משפט השלום בנתניה, הודייתה נרשמה לפרוטוקול – והיא נשלחה לקבלת תסקיר שירות מבחן.
אלא, שהודאתה באישום הראשון היתה הודאת שווא, שניתנה בעצת עורך דינה הקודם; בפועל, לא ביצעה הנאשמת את הגניבה המיוחסת לה באישום הראשון, אולם הודתה גם בו, מחשש שבמקרה שתבקש לעמוד על חפותה בכל הנוגע לאישום הראשון ותנהל משפט, לא יאמין לה בית המשפט, היא תורשע גם באישום הראשון ורק תחמיר את מצבה במישור העונשי.
אמנם עורך דינה הקודם של הנאשמת הגיע להסדר טעון עם התביעה על פיו שירות המבחן יבחן גם את שאלת עצם הרשעתה בפלילים, אולם הודאתה של הנאשמת בשני מקרים שונים בהם ביצעה גניבה בסופר, ובשיטת פעולה ייחודית לביצוע הגניבות – יצרה מצג כאילו מדובר במי שאימצה לעצמה דפוס התנהלות פלילית של גניבות וכפועל יוצא – צימצמה עד מאוד את סיכוייה לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.
יתרה מכך, הסדר הטעון שגיבש עורך דינה הקודם של הנאשמת לא כלל התחייבות מצד התביעה לעתור במשותף לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה, ככל שיתקבל אודותיה תסקיר חיובי משירות מבחן הממליץ על אי הרשעה, אלא רק הסכמה לפיה “הצדדים ישובו וישוחחו לאחר קבלת התסקיר“. בכך נותרה הנאשמת חשופה לאפשרות שהתביעה המשטרתית תעתור בכל מקרה להרשעתה, גם באם יתקבל תסקיר חיובי משירות המבחן הממליץ על אי הרשעה.

על השלכותיה הפוגעניות של הרשעת הנאשמת בפלילים.

בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בהרחבה: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
כזכור, במקרה הנדון כאן, עסקינן באחות מוסמכת ומיילדת, אשר הרשעתה בפלילים עשויה היתה לגרום לפיטוריה;
על פי סעיף 7 לפקודת המיילדות, שכותרתו “ביטול רישיון והפסקתו” – הרשעה בעבירה פלילית עלולה להוביל לביטול רישיון מיילדות ולהפסקתו :

“(1) כל אימת שנראה לו לשר הבריאות, על יסוד תלונות מצד המנהל או מצד כל הרואה את עצמו מקופח, כי בעלת הרשיון לעסוק ביילוד אשמה בהתנהגות שאינה הולמת את המקצוע, או שהשיגה את רשיונה מתוך טענות כוזבות או שנמצאה חסרת יכולת או מתרשלת התרשלות חמורה במילוי תפקידה המקצועי, או שהתמידה באי קיום הוראות פקודה זו, או שנתחייבה בדין על עבירה פלילית, יכול שר הבריאות לבטל את הרשיון או לצוות שיפסיקוהו למשך זמן שייקבע על ידו: בתנאי שלא יינתן צו בדבר ביטול הרשיון או הפסקתו, אלא אם כן ניתנה לנאשמת ההזדמנות להגיש לשר הבריאות הודעה שבה תלמד זכות על עצמה.

(2) משניתן צו לביטול הרשיון או להפסקתו, חייבת בעלת הרשיון להחזיר את רשיונה למנהל.

(3) כל שבוטל או הופסק רשיונה יפורסמו שמה ומעונה ברשומות”.

בנוסף, על פי סעיף 5 (א) לפקודת בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים) התשמ”ט, 1988 שכותרתו “תנאים כלליים לרישום בפנקס”:

“זכאי להיות רשום בפנקס אזרח או תושב ישראל בן 18 שנים או יותר, שהוכיח להנחת דעתה של האחות הראשית כי הוא בעל הכשרה מקצועית כאמור בתקנות אלה וכי יש לו ידיעה בסיסית, לפחות, בעברית, וכי לא הורשע בעבירה שדינה מאסר שיש בה, לדעת האחות הראשית, כדי למנוע עיסוק בסיעוד“.

ולבסוף, על פי סעיף 11 לתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), התשמ”א- 1981, שכותרתו “דחיית בקשת רישום”:

“המנהל רשאי להורות שלא לרשום בפנקס אדם, אף אם נתמלאו התנאים האמורים בתקנה 4, אם המבקש הורשע בעבירה שיש עמה קלון או שיש בה כדי להראות שהוא חסר האחריות הדרושה לעיסוק בסיעוד, וטרם חלפו עשר שנים אחרי שרצה את ענשו או אחרי שנסתיימה תקופת התנאי לפי סעיף 52(ב) לחוק העונשין, תשל”ז-1977, הכל לפי הענין ולפי המאוחר יותר, ובלבד שנתן הזדמנות למבקש לטעון טענותיו”.

החלפת הייצוג המשפטי, חזרה מההודיה באישום הראשון שבכתב האישום (אחת מעבירות גניבה) וגיבוש הסדר טעון שסלל את הדרך לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.

בשלב זה, ומשלא השלימה עם הודאה בגניבה שלא ביצעה, החליפה הנאשמת את הייצוג בתיק, ומשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר נטל את הייצוג עליה.
לאחר בחינה וניתוח מעמיק של חומרי החקירה הקיימים בתיק, ולמרות השלב המתקדם בהליך הפלילי (לאחר הודאה באישומים ולקראת טוענים לעונש), נפגשו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן עם ראש שלוחת תביעות נתניה, רפ”ק (עו”ד) רענן ברוך.
במהלך פגישה זו, שטחו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן את כלל הקשיים הראייתיים והמשפטיים ביחס להודאתה של הנאשמת באישום הראשון, וכן ועמדו על נסיבותיה האישיות הייחודיות והנזק העצום שייגרם לה לו תורשע בפלילים.
בסופה של פגישה, הסכים ראש השלוחה, בהגינותו הרבה, למחוק כליל את האישום הראשון, למרות הודאתה של הנאשמת באישום זה בפני בית המשפט, באופן שנותר אישום מספר 2 בלבד בכתב האישום. כלומר – כתב האישום המתוקן ייחס לנאשמת אירוע חד פעמי של גניבה.
בשל השלב החריג בו היה מצוי משפטה של הנאשמת (כלומר, אחרי שהיא כבר הודתה בפני בית המשפט ונשלחה לקבלת תסקיר שירות מבחן); הוסכם כי הצדדים יפנו בבקשה משותפת לאפשר לנאשמת לחזור בה מהודייתה בסעיף האישום הראשון, ולתקן את כתב האישום כפי שפורט.
בנוסף, נוכח העובדה שכתב האישום המתוקן תאר גניבה בודדת, בגדר מעידה חד פעמית, ולנוכח נסיבותיה הייחודיות של הנאשמת, גיבשו הצדדים הסדר טעון חדש, על פיו, בכפוף לקבלת תסקיר חיובי מטעם שירות המבחן, יעתרו הצדדים במשותף לסיום עניינה של הנאשמת ללא הרשעה.

בית משפט השלום בנתניה אימץ את הסדר הטעון החדש וסיים את הפרשה ללא הרשעה פלילית.

בית משפט השלום בנתניה (כבוד השופט עמית פרייז) קיבל את בקשת הצדדים, התיר לנאשמת לחזור בה מהודייתה בפרט האישום הראשון – הורה על תיקון כתב האישום כמבוקש, רשם בפניו את פרטי הסדר הטעון, לרבות הודאתה של הנאשמת באישום אחד בלבד בכתב האישום המתוקן.
ולאחר שהתקבל תסקיר חיובי משירות המבחן אימץ בית המשפט את הסדר הטעון, קבע כי הנאשמת ביצעה את המיוחס לה בכתב האישום המתוקן אולם נמנע מהרשעתה תוך שהוא קובע:

“הצדדים הניחו בפני הסדר טעון אשר עולל אי הרשעה…הצדדים היטיבו לפרט את הנימוקים לסיום תיק זה בצעד החריג של אי הרשעה והענישה הנלווית והדברים אף נסמכים עלח תסקיר שירות המבחן המלמד על נסיבותיה האישיות של הנאשמת, החרטה הכנה שהביעה, והפגיעה הקונקרטית הצפויה לה ככל שתורשע”.

סוף דבר.

החזרה מהודיה באישום הראשון, גיבוש הסדר טעון חדש הכולל את מחיקת האישום הראשון והסכמה על סיום ללא הרשעה, בכפוף לקבלת תסקיר חיובי, סללו את הדרך לסיום הליך פלילי זה ללא הרשעה, מבלי שהנאשמת תויגה ברישום פלילי ומבלי שמשרתה כאחות וכמיילדת מוסמכת נפגעה באופן כלשהו.
התהפוכות בפרשה זו וסיומה המוצלח מדגישים עד כמה טיב הייצוג המשפטי שמקבל נאשם קריטי לתוצאות ההליך הפלילי;
לו היה נותר כתב האישום המקורי על כנו, לא רק שהיה נגרם עיוות דין (בכך שהנאשמת הודתה בעבירה שלא ביצעה), סיכוייה של הנאשמת לסיים את ההליך הפלילי באי הרשעה היו קלושים ובדרגת הסתברות גבוה – היא היתה מורשעת בפלילים, בשני מקרים של גניבה, עבירה שיש בה אלמנט מובהק של חוסר יושר, ומאבדת את מקום עבודתה כאחות וכמיילדת.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין במסמכים הבאים (ללא פרטין מזהים כמובן):
- כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשמת לבית משפט השלום המייחס לה, בשני אישומים שונים, עבירות גניבה בסופר.
- עדכון בית המשפט על החלפת הייצוג, בקשה בהסכמה לחזור מהודיה והודעה על הסדר טעון.
- החלטת בית משפט השלום בנתניה המתירה לנאשמת לחוזר בה מהודייתה.
- כתב האישום המתוקן במסגרתו נמחק האישום הראשון המייחס לנאשמת גניבה.
- החלטת בית המשפט השלום בנתניה (כבוד השופט עמית פרייז) לקבל את הסדר הטעון ולסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה, תוך קביעה שהנאשמת ביצעה את הגניבה המיוחסת לה בכתב האישום המתוקן.

תיק פלילי 17178-01-17 בית משפט השלום בנתניה, בפני כבוד השופט עמית פרייז.