חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי | הכנה לחקירה במשטרה

חקירה במשטרה – הכנה לחקירה פלילית במשטרה | ייעוץ משפטי בחקירה

חקירה במשטרה – הכנה לחקירה במשטרה ע”י עורך דין פלילי, קבלת ייעוץ משפטי בחקירה משטרתית.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לחשודים במהלך חקירה במשטרה, עורך לחשודים הכנה לחקירה פלילית, מלווה את החשודים והנחקרים בהליכי חקירה ומעניק להם ייצוג משפטי בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה. 

טופס הודעה על זכויות חשוד טרם חקירה במשטרה – הזכות לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין מודגשת.

מצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בחקירה במשטרה – הצורך בייעוץ משפטי מקצועי בחקירה פלילית.

חקירה במשטרה – כל אזרח מן השורה עלול למצוא עצמו בחדר החקירות, נחקר באזהרה בחשד לביצוע עבירה פלילית.

• למעשה, כל אזרח מן השורה עשוי למצוא עצמו במהלך חייו בגדר חשוד, הנתון לחקירה פלילית המתנהלת כנגדו ונחקר באזהרה.
• כך למשל, שמענו בוודאי על הסיטואציות הבאות:
  • איש עסקים אשר במהלך הליכי גירושין, אשתו התלוננה כנגדו שתקף אותה או איים עליה;
  • רופא החשוד בהטרדה מינית של פציאנטית;
  • קבלן שאחד מפועליו נפל למותו באתר בניה וכעת הקבלן חשוד בגרימת מוות ברשלנות;
  • איש הי-טק שבחיפוש בביתו נתפסו סמים;
  • קצין צה”ל שכתוצאה מעימות עם שוטר הוזמן לחקירה באזהרה, בחשד לעבירות פליליות של “העלבת עובד ציבור” ותקיפת שוטר;
  • נהגת וותיקה אשר בחוסר תשומת לב רגעית, פגעה בהולך-רגל שחצה במעבר חציה וגרמה לפציעתו.

פגיעותם של אזרחים מן השורה הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים, בחקירה פלילית במשטרה.

• סיטואציות כאלה מתרחשות מדי יום ביומו ומוכרות לכולנו. אולם דווקא אותם אנשים, שזו להם הסתבכותם הראשונה עם החוק פגיעים יותר, בכל מישור שניתן להעלות על הדעת:
  • ראשית, מבחינת תוצאותיה, מעמידה החקירה הפלילית בסכנה את כל מערכות חייהם: החל משמם הטוב, דרך פרנסתם וקשריהם המשפחתיים והחברתיים ועד עצם חירותם וחופש תנועתם, שהרי לא אחת, ננקטים במסגרת החקירה הליכי מעצר, וחשודים רבים שאינם מוחזקים במעצר של ממש משוחררים בערובה, בתנאים מגבילים כגון מעצר בית או הרחקה.
  • מעבר לכך, מאחר ומדובר במפגשם הראשון עם רשויות אכיפת החוק, ההליך הפלילי כולו זר וטראומטי עד מאוד עבורם. במצב דברים זה, כושרם להתמודד עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח בקור רוח את מצבם, להתבטא כראוי ולהצביע מיוזמתם על ראיות התומכות בגרסתם – נפגם עד מאוד.
  • להבדיל מאותם עבריינים חוזרים או “מקצועיים”, אין הם יודעים את זכויותיהם וחובותיהם וכיצד לנהוג אל מול “האיום”; הם אינם מכירים את האמצעים העומדים לרשות חוקריהם, את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה”תרגילים” החקירתיים הננקטים אל מול חשודים; הם גם חשופים יותר להשפעה ולאיום (בין אם מרומז ובין אם ישיר) מצד חוקריהם.

אזרחים מן השורה לא יודעים כיצד להתנהל במהלך חקירה במשטרה.

• מאחר וכל המעמד של חקירה פלילית זר להם, לעתים פשוט אין להם מושג כיצד לנהוג. למשל:
  • מעבר לחובתם כאזרחים, האם החוק מחייבם להתייצב לחקירה המשטרתית? איזה השלכות יש לאי התייצבות לחקירה? האם בידם לתאם עם חוקריהם מועד חקירתם?
  • ובחקירה עצמה – האם עליהם לשתוק או לדבר? איזה השלכות יש לשימוש בזכות השתיקה? מה עליהם להסיק מכך שהחוקר לא מכבד את בקשתם לשתוק וממשיך בחקירה להציג להם שאלות כאילו לא קרה דבר –  אולי לא מדובר בכלל בזכות?
  • האם ניתן למשל להתייעץ עם עורך דין במהלך חקירה במשטרה? האם מעצם הבקשה להתייעץ עם עורך דין במהלך חקירה במשטרה ניתן להסיק מסקנות מפלילות כנגד החשוד?
  • האם “לספר הכל” בחקירה הפלילית או אולי להצטמצם ככל הניתן, ורק להשיב על מה שנשאלים?
  • האם לשתף פעולה עם כל פעולת חקירה? איזה השלכות יש לסירוב ליטול חלק בפעולת חקירה, למשל – סירוב להשתתף במסדר זיהוי?
  • האם להציג בפני החוקר ראיות התומכות בגירסה או “לשמור את הקלפים קרוב לחזה”?
  • האם להסכים לבדיקת פוליגרף במסגרת חקירה במשטרה? לעניין זה ראו – בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.
  • האם הם יכולים לפעול במסגרת החוק מול המתלונן ל”החזרת הגלגל לאחור”? לעניין זה ראו – ביטול תלונה במשטרה.
  • האם כדאי לשוחח עם עדים שיתייצבו גם הם במשטרה, או אולי הדבר יחשב כעבירה פלילית של הטרדת עדים או שיבוש הליכי החקירה?

אזרחים מן השורה לא יודעים כיצד חוקרי המשטרה אמורים לנהל את החקירה מבחינת הדין, וכיצד חוקרי המשטרה מנהלים את החקירה בפועל.

• בדיוק כפי שאין להם מושג כיצד עליהם לנהוג בחקירה במשטרה, כך הם גם לא יודעים כיצד החוקרים מחוייבים על פי דין לנהוג בהם. למשל:
  • מה מותר ומה אסור לחוקרים במסגרת חקירה במשטרה?
  • האם לחוקר מותר לשקר לנחקר? להטעות אותו? לאיים עליו?
  • מה מידת הלחצים הפסיכולוגיים שניתן להפעיל על נחקר?
  • איזה “תרגיל חקירתי” נחשב כליגיטימי ואיזה נתפס בגדר “חציית הקווים“?
  • איזה השלכות יש להתנהגות כזו או אחרת של החוקר כלפי הנחקר?
  • מלכתחילה, ידם של החשודים שזו להם הסתבכותם הראשונה עם החוק, על התחתונה בהתמודדות זו;
  • מולם עומדים אנשי מקצוע, חוקרים, המיומנים בשיטות חקירה ובקיאים ביסודות המשפטיים של העבירה; “גורם ההפתעה” נמצא לצידם של החוקרים. החוקרים שולטים בכל ההיבטים של החקירה: החל מעצם עיתוי פתיחת החקירה הגלויה, דרך (למשל) דרגת החשיפה התקשורתית שתקבל החקירה, ועד קצב החקירה וכיווני התפתחותה.

חוסר יכולתם של אנשים מן השורה להתמודד בגפם, ללא ייעוץ משפטי מקצועי, מול חוקרי המשטרה בחקירה במשטרה.

• כאן המקום לציין כי כל חקירה פלילית הינה למעשה ניסיון לבצע “שיחזור היסטורי”, מדויק ככל הניתן, של עובדות. אולם מעצם בחירת החוקרים לאסוף ראיות מסוימות (ולא לאסוף ראיות אחרות), מעצם בחירתם איזה שאלות יוצגו לנחקרים בחקירה (ואיזה שאלות לא יוצגו), מבצעים החוקרים שיחזור סלקטיבי, ולא אחת – שיחזור מעוות של העובדות.
• במישור התאורטי – אקדמאי, מוסכם על הכל (כמובן) שמתפקידה של הרשות החוקרת לחקור לבירור האמת, ולאסוף את כל הראיות הרלוונטיות למקרה, כולל ראיות המצביעות על חפותו של החשוד.
• יחד עם זאת, מלמדת המציאות שלא אחת, “ננעלה” הרשות החוקרת על תיזה מפלילה כלפי חשוד מסוים, ובטענה של “חוסר רלוונטיות” פשוט לא טרחה לאסוף ראיות הסותרות או לא מתיישבות עם התיזה המפלילה.
• לאורך כל שלביה של החקירה הפלילית, אוספים החוקרים ראיות מפלילות ומסבכות כנגד החשודים ומרכזים בידיהם אינפורמציה רלוונטית וחשובה, החסויה בפני החשודים.
• מחשש לשיבוש החקירה, אפילו פעולות החקירה עצמן (פעולות שכבר בוצעו ופעולות שעומדות להתבצע בעתיד) – חסויות בפני החשודים. אותה אינפורמציה חסויה (עדויות וראיות), תיחשף בפני החשודים, בהיקף ובעיתוי עליו יחליטו אותם חוקרים ולצורך קידום חקירתם של החשודים.
• לא אחת, חלק מחומר החקירה הרלוונטי להגנת החשודים ייחשף בפניהם, לראשונה, רק לאחר הגשת כתב אישום נגדם.
• מעצם הסיטואציה המכבידה והזרה ו/או הלחץ המופעל על סוג החשודים בהם עסקינן, הם מתקשים לעמוד על גרסתם ונוטים לנסות ולרצות את איש המרות העומד מולם; כך למשל, למרות בחירתם לשתוק, הם שוברים את שתיקתם ומפלילים את עצמם.
• מתוך לחץ או פיתוי הם עשויים לאמץ גרסה עובדתית לא נכונה. פעמים אחרות, הם בוחרים להשתמש בזכות השתיקה דווקא כאשר הייתה בידיהם גרסה טובה.
• מחוסר ניסיונם והלחץ בו הם נתונים, הם עשויים להסתבך בשקרים מיותרים או בניסיונות סרק להרחיק את עצמם, במקום לפרט את העובדות שדווקא היו פועלות להוכחת חפותם.
• במקרים אחרים, הם מסתפקים בהכחשה סתמית, מבלי להצביע על ראיות התומכות בחפותם. לא אחת, הם אפילו לא טורחים לוודא כי ההודעה אשר נגבתה מהם, אותה יאשרו בחתימת ידם, אכן משקפת את גרסתם.
• אין בידיהם את הכלים, הידע והנסיון לנתח את מצבם המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם.
• במקרים רבים הם גם אינם ערים לכך, “שהנזקים” שנגרמו לקו ההגנה שלהם במהלך החקירה (אם הצליחו בכלל לגבש קו הגנה) כמעט ולא ניתנים לתיקון במשפט עצמו.

מעצרם של אזרחים מן השורה וחקירתם בתנאי מעצר – אף מפחית את יכולתם להתגונן בפני החשדות.

• כאשר אותו מפגש ראשוני עם רשויות אכיפת החוק מלווה במעצר, כל האמור כאן הינו בבחינת קל- וחומר.
• בפועל, יכולתו של החשוד לעמוד על גירסתו בשעה שהוא עצור, מצטמצמת באופן דרמטי והוא עשוי למסור גירסה כזו או אחרת אך מתוך תקווה שהדבר יסיים את מעצרו ובהמשך, בבית המשפט, “הכל יסתדר”.
• דא עקא, שגירסתו משמשת את חוקריו דווקא כעילה להארכת מעצרו ובהמשך, בבית המשפט, “תופסים” אותו על גירסתו בחקירה, וכאמור, כמעט ולא ניתן לתקן את “הנזק” שכבר נגרם להגנתו.
• יתרה מכך, יכולתו של עצור להתמודד בבית המשפט עם חוקריו או עם תובע מיומן במגמה לשכנע את בית המשפט לשחרורו – שואפת כמעט לאפס. מעבר לחוסר נסיונו של החשוד בסיטואציה מסוג זה, אנשי המשטרה נתפסים כ”אובייקטיביים”, בעוד העצור נמצא בעמדה אחרת, נחותה בהרבה; מעצם היותו בגדר “חשוד”, נתפס העצור כמי שיפעל לטובת האינטרס העצמי שלו, ויטען כל דבר שעשוי למלט אותו מהחשד המיוחס לו, גם במחיר האמת.
• בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה ראו בעמוד: עורך דין מעצרים – שחרור ממעצר.

הכנה לחקירה – חשיבות ההכנה לקראת חקירה במשטרה וקבלת ייעוץ משפטי בחקירה.

• מכל האמור לעיל עולה החשיבות הקריטית לאוכלוסיה אשר בה עסקינן, בקבלת ייעוץ משפטי בטרם מסירת כל גירסה לרשות החוקרת, ובליווי שלבי החקירה והמעצר על ידי עו”ד המתמחה במשפט הפלילי.
• ייעוץ וייצוג משפטי שכזה במהלך חקירה במשטרה, עשויים להפוך את הקערה על פיה, להוביל לסגירת תיק החקירה למניעת עצם המעצר מלכתחילה, או לשחרורו של החשוד, באופן שחקירתו תתנהל שלא בתנאי מעצר. לעיתים, הייעוץ והייצוג המשפטי שמעניק עורך הדין הפלילי יכולים להוביל לסגירת התיק הפלילי בעילה של “חוסר אשמה”, במקום בעילה של“העדר מספיק ראיות”, ובכך לטהר לחלוטין את שמו של החשוד.

לייעוץ משפטי לפני חקירה במשטרה ובמהלך החקירה עצמה צרו קשר – עורך דין פלילי ברמת גן – 050-6664499

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות.

• עו”ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב”כ), שירת כקצין מודיעין בצה”ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו”ד דן שינמן ועו”ד אורי וגמן.
• במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות. מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו”ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות.
• לצד הענקת ייעוץ משפטי בחקירה לתאגידים גדולים ונושאי משרה בתאגידים בפרשות מורכבות בעלות פרופיל גבוה בעבירות צווארון לבן, ליווה עו”ד גיא פלנטר במהלך השנים את חקירותיהם של אזרחים רבים מן השורה, במגוון רחב של מקרים.
• עו”ד גיא פלנטר מרצה קבוע במכללה הלאומית לשוטרים בפני קציני משטרה, תובעים וחוקרי משטרה וכן בפני גופים אחרים אודות היבטים שונים במשפט הפלילי ודיני הראיות, לרבות חקירות פליליות וכללי התנהגות בחקירות.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – הכנה לחקירה במשטרה והענקת ייעוץ משפטי בחקירה.

• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים ולנחקרים, מכין אותם לחקירתם, מלווה אותם בהליכי החקירה ומייצג אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
• כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי רשויות חקירה ותביעה: פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ.
• מאחר ואנו מייצגים אנשים ללא עבר פלילי, שעצם פירסום החשדות כנגדם ו/או דבר מעצרם עלולים לגרום להם לנזק חמור, אנו פועלים במקרים המתאימים לקבלת צו איסור פירסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו. 

לקריאה נוספת.

• להרחבה בכל הנוגע להענקת ייצוג משפטי לעצורים ראו: שחרור ממעצר.
• בכל הנוגע להחזרת חפצים שנתפסו במסגרת חקירה פלילית ראו – החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.
• בחלק מהמקרים, סוגרות רשויות התביעה את תיקי החקירה בעצמן. במקרים אחרים, נדרשת פניה יזומה לסגירת התיק מצד עורך דינו של החשוד, או עריכת שימוע פלילי. לקריאה נוספת על טיפול משפטי בסגירת תיק חקירה ראו בעמודים:
  • סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה.
  • סגירת תיק בהסדר מותנה.
• לקריאה נוספת על השימוע הפלילי ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א.

עורך דין פלילי

חקירה במשטרה | הכנה לחקירה פלילית | הכנה לחקירה במשטרה | ייעוץ משפטי בחקירה פלילית | ליווי משפטי בחקירה משטרתית | החזרת תפוס | עורך דין מעצרים – שחרור ממעצר