יבוא סם מסוכן מסוג GBL "סם האונס" - ביטול הרשעה פלילית

יבוא סם מסוכן מסוג GBL “סם האונס” – ביטול הרשעה פלילית

יבוא סם מסוכן מסוג GBL “סם האונס” – בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – ביטול הרשעה פלילית.

תוכן עניינים

יבוא סם מסוכן מסוג GBL “סם האונס” – ביטול הרשעה פלילית בעבירת יבוא סמים.

בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל באחרונה על ידי משרדנו; בחיפוש אצל צעיר אשר הגיע לנתב”ג בטיסה מחו”ל נתפס בקבוק המכיל 157.5 מ”ל סם מסוכן מסוג GBL המכונה “סם האונס”.
בעקבות החקירה המשטרתית והודאתו של הצעיר ביבוא הסם לישראל, הוגש כנגד הצעיר כתב אישום המייחס לו עבירה של יבוא סמים.
בפסק דין תקדימי, נעתר בית משפט השלום בראשל”צ (כבוד השופט עמית מיכלס) לבקשת הסניגור, עורך דין גיא פלנטר, וחרף התנגדות התביעה המשטרתית – הורה על ביטול הרשעתו של הנאשם.

כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם – יבוא סם מסוכן מסוג GBL.

כנגד הצעיר הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בראשון לציון המייחס לו עבירה של יבוא סמים, בניגוד לסעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל”ג – 1973.
על פי הנטען בכתב האישום, הצעיר הגיע לישראל בטיסה מפריז ובחיפוש שבוצע בכבודתו, נתפס בקבוק ובו 157.5 מ”ל סם מסוכן מסוג GBL, המכונה בישראל “סם האונס”.
במעשיו, כך נטען בכתב האישום, ייבא הנאשם סם מסוכן לשטח מדינת ישראל.
עבירות של יבוא סמים דרך נתב”ג נחקרות על ידי מרחב נתב”ג של משטרת ישראל. כתב האישום הוגש לבית משפט השלום בראשון לציון והתיק הפלילי נקבע לדיון בפני כבוד השופט עמית מיכלס.

המחלוקות בין התביעה המשטרתית להגנה.

עתירת התביעה המשטרתית – הרשעה, 6 חודשי עבודות שירות וקנס משמעותי.

ב”כ המאשימה טען שבשים לב לסוג הסם, הידוע כ”סם האונס”, מדובר במקרה חמור, והפנה למדיניות הענישה הנוהגת ולכך שהעונשים שהוטלו על נאשמים אשר הורשעו ביבוא סמים מסוג GBL החלו במאסר בעבודות שירות והסתיימו בעונשי מאסר לתקופות ממושכות\ במקרים בהם הייתה מעורבת כמות גדולה של סם מסוג GBL.
התובע ביקש לקובע מתחם ענישה הנע בין מאסר של מספר חודשים בעבודות שירות ועד למאסר של 18 חודשים מאחורי סורג ובריח.
בהתאם למתחם הענישה, עתר התובע לדחות את המלצת שירות המבחן לגזור על הנאשם שירות לתועלת הציבור וכן לדחות את עתירת ההגנה לביטול הרשעת הנאשם, בטענה שביטול ההרשעה לא מתיישבת עם ההלכה הפסוקה.
בעניין שאלת ההרשעה, הפנה התובע המשטרתי לספר דוגמאות בהן נדחו בקשות לביטול הרשעה וטען שסוג העבירה לא מאפשר לקבל את הבקשה לבטל את ההרשעה, בשים לב לכך שכמות הסם אותה ייבא הנאשם מעידה שהסם לא יועד לשימושו העצמי.
בשורה התחתונה, בשים לב למכלול הנימוקים לקולא, עתרה התביעה המשטרתית לגזור על הנאשם עונש ברף הנמוך של מתחם הענישה, בהטלת 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, לצד מאסר מותנה, קנס כספי משמעותי והתחייבות להימנע מעבירה.

עתירת ההגנה – ביטול הרשעה, שירות לתועלת הציבור.

מנגד, ביקשה ההגנה להטיל על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות כמומלץ על ידי שירות מבחן.
את טענותיה מיקדה ההגנה בבקשתה לבטל את הרשעת הנאשם. על טענותיה של ההגנה ניתן לעמוד בהרחבה, החל מעמוד 3 בפסק הדין (פסק הדין המלא מוצג במלואו בהמשך עמוד זה, ללא פרטים מזהים).
בתמצית, טענה ההגנה שהנזק שיגרם כתוצאה מההרשעה לשיקומו של הנאשם עולה במידה רבה על התועלת שהותרת ההרשעה על כנה.
בהקשר לסוג הסם, הידוע כ”סם האונס” וכמות הסם, טענה ההגנה שאין מדובר בסוחר סמים, אלא בנאשם הנמנה על קהילה בה קיים שימוש בסם במסגרת יחסים אינטימיים ולא למטרות פליליות, ומכאן שכל הביטי החומרה של סם האונס אינם מתקיימים במקרה זה.
ההגנה הפנתה לתסקיר שירות המבחן ממנו עלה שהנאשם הביא עמו את הסם לשימושו העצמי, וכי לא מדובר במי שמשתמש בסמים לאורך שנים, כפי שנלמד מבדיקות פוליגרף תקופתיות שנערכו לו במסגרת עבודתו במשרה רגישה. מסיבה זו, שללה ההגנה אף מניע של בצע כסף.
בהקשר לנזק שייגרם לנאשם במידה וההרשעה תישאר על כנה – הוכיחה ההגנה כי ההרשעה בפלילים תסכל הליכי הגירה לצרפת, תסכל את יכולתו של הנאשם לרשום את נישואיו לבחיר ליבו בצרפת ותסכל את יכולתו לממש את חיי הנישואין שלו עם בן זוגו בצרפת.

בית משפט השלום בראשון לציון נעתר לעתירת ההגנה ומבטל את ההרשעה הפלילית.

פסק דינו המנומק והמעמיק של בית משפט השלום בראשון לציון (כבוד השופט עמית מיכלס) משתרע על 15 עמודים – וניתן לעיין בו במלואו, בהמשך עמוד זה.
בתמצית, לאחר ששמע את נימוקי הצדדים ונתן דעתו לפסיקה, מצא בית משפט המשפט שהמקרה שלפניו נמנה על אותם מקרים חריגים אשר לא מתאימים להחלת הכלל המחייב הרשעה בפלילים, והורה על ביטול ההרשעה.
מדובר בפסק דין תקדימי, מקרה ראשון אשר בו למרות חומרת העבירה – יבוא סם מסוכן מסוג GBL “סם האונס” , וחרף התנגדות התביעה המשטרתית, מורה בית משפט בישראל על ביטול ההרשעה הפלילית.

קווים לדמותו של הסם GBL.

במסגרת פסק דינו בתיק זה, עמד כבוד השופט עמית מיכלס על טיבו של סם ה- GBL באופן הבא:

“10. מאחר שהתנאי הראשון לאפשרות ביטולה של ההרשעה דורש את בחינת חומרת העבירה בנסיבותיה, מצאתי לייחד מספר מלים לסוג הסם אותו ייבא הנאשם.

הנאשם ייבא לארץ, כאמור, סם מסוג GBL בכמות של 157.50 מ”ל.

סקירה מקצועית על אודות סוג סם זה ניתן למצוא בגזר הדין שניתן אך לאחרונה בת”פ (מח’ ת”א) 39201-05-18 מדינת ישראל נ’ רפאל (23.6.2019) (להלן: עניין רפאל), במסגרתו הוצגה חוות דעת של מומחה בתחום הרוקחות המועסק במשרד הבריאות.

בחוות הדעת תואר הסם כנוזל שקוף,דליק, ללא ריח ומעט מלוח, אשר אינו מורגש כשמוסיפים אותו למשקאות שונים. ברגע שנכנס הסם למחזור הדם הוא הופך מ – GBL ל- GHB, שאף הוא מוגדר כסם מסוכן. ה- GBL פותח במקור כחומר מרדים לצרכים שונים, אולם כאשר הוא נצרך כסם “הוא גורם לאופוריה, מפחית עכבות, משפר מצב הרוח ונותן תחושת רוממות, בדומה לאקסטזי. מדובר בסם הנצרך לרוב במועדונים, בארים ומסיבות שונות, בעיקר בקרב בני נוער. עוד צוין כי שימוש נוסף הנעשה בסם זה הוא לשיפור היכולת והריגושים המיניים כיוון שהוא משמש את התוקפים המיניים לצורך נטרול התנגדות, ומונע מקורבנות לזכור את אשר אירע, ועל כן מוכר גם כ”סם האונס”. לדבריו, כמויות הסם הנלקחות במועדונים, על מנת להגיע להשפעה הרצויה, נעות בין 2 ל 4- מ”ל.

11. על ההשלכות האפשריות הקשות של הסם, עמד השופט ח. מלצר (כתוארו אז) בע”פ 2992/12 יניב מזרחי נ’ מדינת ישראל (14.8.2012) פסקה 7 (להלן: עניין מזרחי):

אכן, העבירה של סחר בסם מסוכן מסוג GBL היא קשה, וזאת, בין היתר, גם בשים לב לכך שבסם זה ניתן להשתמש, על פי הנטען, כ”סם אונס”…נוכח חומרת המעשים, ראוי, על דרך הכלל, שנאשם שיורשע בסחר בסם מסוכן יטופל באמצעים מחמירים, לרבות עונש מאסר בפועל. זה המקום לציין כי הפסיקה בנושא הסחר וההחזקה בסם מסוג GBL איננה רבה, שכן סם זה הפך לבלתי-חוקי בישראל רק בשנת 2007, ואולם כבר מסתמנת מגמה שאיננה מקלה ראש בסחר ובהחזקה בסם האמור…”.

מדיניות הענישה ביבוא סמים מסוג GBL.

עוד עמד כב’ השופט עמית מיכלס על מדיניות הענישה בעבירות של יבוא סם מסוג GBL ובחן את העונשים השונים שנגזרו על נאשמים בבתי משפט שונים:

“א. בעניין מזרחי, התקבל בחלקו ערעור של נאשם שהורשע בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, ייבוא סמים מסוכנים (שתי עבירות), הספקת סם (ריבוי מקרים), החזקת סם שלא לצריכה עצמית והחזקת נשק ותחמושת שלא כדין. 2 ההזמנות אותן ביצע הנאשם באמצעו רשת האינטרנט של הסם מסוג GBL, הסתכמו בכ – 3.5 ליטר. לאחר קבלת הסם השתמש הנאשם בסם בעצמו וסיפק אותו לאחרים ללא תמורה. עונשו של הנאשם הוקל ל 6- חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות (כזכור – העונש לו עותרת המאשימה בתיק שלפני), הן מטעמי שיקום, הן מן הטעם שהיה זה אחד המקרים הראשונים שעסקו בסם מסוג זה, והן בהתחשב בעובדה שהנאשם היה נתון במעצר במשך 31 ימים”.

ב. בע”פ 7714/11 מדינת ישראל נ’ יעקב דילן ( 17.5.2012), הוקל עונשו של נאשם אשר הורשע, על יסוד הודאתו, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (ייבוא הסם), ייבוא סם מסוכן GBL (בשני מקרים); הספקת סם (GBL) והחזקת סם לצריכה עצמית. באותו מקרה ייבא הנאשם סם בכמות של 150 מ”ל בכך ששלח אותו מאנגליה לישראל באמצעות הדואר, ובהמשך סיפק כמויות קטנות ממנו לחבריו. נוסף על כך הזמין הנאשם במרשתת כמות של 1,022 מ”ל של הסם, אולם המשלוח נתפס על ידי אנשי המכס. עונשו של הנאשם הועמד על 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, בהתחשב בנסיבותיו האישיות ובעובדה שהיה נתון במעצר במשך 28 ימים.

ג. בע”פ 7920/12 מדינת ישראל נ’ בן קדר (30.1.2013), נדון עניינו של נאשם אשר הורשע, על יסוד הודאתו, בשתי עבירות של ייבוא סמים, מספר עבירות של סחר בסמים, והחזקת סם לצריכה עצמית ושלא לצריכה עצמית. בין היתר הזמין הנאשם באמצעות המרשתת שני מיכלים של סם מסוכן מסוג GBL בנפח כולל של 5 ליטר. הנאשם אף מכר מספר בקבוקונים שהכילו 20 מ”ל של הסם תמורת 200-300 ₪ לבקבוקון. על הנאשם נגזרו כעונש עיקרי 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, ממנו לא נוכתה תקופת מעצר של כחודש ימים.

ד. בע”פ 7026/11 מדינת ישראל נ’ פלוני (26.2.2012), נדון עניינו של נאשם שהורשע, על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של ייבוא סם מסוכן ומספר עבירות של הספקת סם מסוכן.
הנאשם ייבא מהולנד סם מסוכן מסוג GBL בנפח כולל של 2.5 ליטר באמצעות המרשתת, ובהמשך סיפק אותו למספר אנשים. גם במקרה זה נקבע שמן הראוי להטיל במקרים כגון דא מאסר לריצוי בפועל, אולם נוכח נסיבות חריגות של הנאשם והתהליך השיקומי שעבר, ו”לפנים משורת הדין”, אושר עונש עיקרי של 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות.

ה. בת”פ 18742-02-11 (מח’ ת”א) מדינת ישראל נ’ מיכאל – אברהם טפרסון (22.6.2011), הורשע הנאשם על יסוד הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בעבירות של ייבוא סמים והחזקת סם לצריכה עצמית. הנאשם רכש דרך המרשתת סם מסוכן מסוג GBL בנפח של ליטר אחד ובתמורה ל – 66.52 יורו והחזיקו בביתו. מספר חודשים לאחר מכן שב הנאשם ארצה עם בקבוקון שהכיל סם מאותו סוג בנפח של 8 מ”ל. בחיפוש בביתו נמצא סם מסוכן מסוג חשיש בכמות קטנה. נוכח נסיבותיו האישיות המיוחדות של הנאשם נגזרו עליו 60 ימי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות כעונש עיקרי.

ו. בעניין רפאל,[ת”פ (מח’ ת”א) 39201-05-18 שניתן 23.6.2019] הורשע הנאשם, על יסוד הודאתו ובמסגרת הסדר דיוני, בעבירות של ייבוא סם מסוכן, החזקת סם שלא לצריכה עצמית וקשירת קשר לפשע. בנסיבות המקרה קשר הנאשם קשר עם אחר לייבא סם מסוכן מסוג GBL בנפח של 20 ליטר באמצעות הדואר. בסופו של יום הגיעו לארץ כ – 18 ליטר של הסם במספר משלוחים. מאישום נוסף עולה שהנאשם מכר כ- 150 מ”ל מהסם בתמורה לכ- 650 ₪ ובהמשך מכר לאדם אחר סם בנפח 30 מ”ל תמורת כ- 450 ₪. לאחר שנקבע מתחם עונשי הנע בין 12 ל- 26 חודשי מאסר, הושת על הנאשם עונש של 9 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, זאת מטעמי שיקום ומבלי שנוכה פרק זמן של כחודשיים בהם היה נתון במעצר. נוסף על כך הוטל על הנאשם קנס כספי בסך 24,000 ₪.

ז. בת”פ (מח’ ת”א) 60349-11-16 מדינת ישראל נ’ אברומן ואח’ (25.9.2017) הורשעו שני נאשמים, על יסוד הודאתם ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (ייבוא סמים) וייבוא סם מסוכן. הנאשמים נעצרו בנתב”ג כשבידי נאשם 1 3 ליטר סם מסוכן מסוג GBL ו- 609 טבליות MDMA, ובידי נאשם 2 נתפסו 3 ליטר של GBL. בעניינו של נאשם 2 נקבע מתחם עונש הולם הנע בין 12 ל- 18 חודשי מאסר. בסופו של יום ומשיקולי שיקום, הושת על נאשם 2 עונש עיקרי של 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות השירות (ללא ניכוי ימי המעצר).

ח. בת”פ (מח’ ת”א) 21284-06-13 מדינת ישראל נ’ אלדד דוד (10.12.2014), הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בביצוע עבירות של ייבוא סמים (עשרה מקרים), סחר בסמים (חמישה מקרים), החזקת סם לצריכה עצמית ושלא לצריכה עצמית. הנאשם ייבא ארצה מספרד במספר הזדמנויות סמים מסוגים שונים ובהם GBL בנפח כולל של 1 ליטר, BUTANEDOIL במשקל כולל של מעל 500 גרם, ומתאמפטמין במשקל של כ 15- גרם. נאשם אף סחר בסם ה- GBL בחמישה מועדים שונים, בעבור סך של כ- 300-400 ₪ לבקבוקון. לאחר שנקבע מתחם עונשי הנע בין 12 ל- 18 חודשי מאסר, הושת על הנאשם, מטעמי שיקום, עונש עיקרי של 6 חודשי מאסר בעבודות שירות (ללא ניכוי ימי מעצר).

ט. בת”פ (מח’ ת”א) 55133-02-11 מדינת ישראל נ’ דוד גולן (26.5.2011)…הורשע הנאשם על יסוד הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בעבירות של ייבוא סם מסוכן והחזקת סם מסוכן לצריכה עצמית. באותו מקרה הזמין הנאשם סם מסוכן מסוג GBL במשקל כ- 68 גרם ברוטו ושילם תמורתו 15 יורו. מספר חודשים לאחר מכן נתפס ברשותו סם מסוכן מאותו סוג במשקל של כחצי ליטר. על הנאשם הוטל עונש של של”צ בהיקף של 300 שעות, קנס ומאסר מותנה.

לאחר סקירה זו, הגיע בית המשפט למסקנה שהכמות שייבא הנאשם לארץ במקרה הנדון כאן הינה כמות שיכול והייתה מתיישבת עם האפשרות להטיל על הנאשם עונש של של”צ (שירות לתועלת הציבור) נרחב, או עונש של מאסר בעבודות שירות לתקופה קצרה ביותר.

יבוא סם מסוג GBL – נסיבות ביצוע העבירה.

באשר לנסיבות ביצוע העבירה פסק בית המשפט בין היתר:

“מהתסקיר עולה באופן ברור שהנאשם אינו בעל דפוסים עברייניים אלא בעל נורמות התנהגות ודפוסי חשיבה פרו – חברתיים, ההליך המשפטי היווה עבורו גורם מרתיע, הוא הפיק את הלקח הנדרש והביע “חרטה של ממש” על התנהגותו.
עינינו הרואות – הנאשם איננו עבריין. העבירה אותה ביצע נועדה לפתור עבורו משבר אישי נקודתי.
לא נטען שהנאשם התכוון לספק את הסם או למכור אותו לאחרים, והנסיבות בהן נתפס אף אינן מצביעות על כיוון זה. הנאשם סיפק הסבר לשימוש בסם, כאשר ההסבר שסיפק אינו תלוש מהמציאות המתוארת בתסקיר. למען הסר ספק – על אף קיומו של הסבר להבאת הסם לארץ, אין הוא פוטר אותו מאחריות פלילית. ואולם, אני עמדתי היא שיש בהסבר שניתן כדי להקהות בצורה משמעותית מחומרת המעשה ולהפיג את החשש שמא מטרת הבאת הסמים לארץ הייתה לבצע את אותן עבירות מין קשות ומכוערות, שהקנו לסם את הכינוי המפוקפק “סם האונס”.

שאלת קיומו של “נזק קונקרטי” באם תישאר ההרשעה על כנה.

ביטול הרשעה מהווה חריג לכלל לפיו מקום בו הוכחה אשמתו של אדם יסתיים ההליך בתוצאה של הרשעתו בדין. על מוסד אי ההרשעה ראו בהרחבה בעמוד – אי הרשעה | ביטל הרשעה.
אחד התנאים לאי הרשעה, שעל ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, כאשר קיימת דרישה להוכחת קיומו של נזק קונקרטי בסיכויי השיקום כתוצאה מההרשעה בפלילים.
בשאלת “הנזק הקונקרטי”, פסק בית המשפט כי עלה בידי ההגנה לבססו בראיות מספיקות:

“הנאשם לא הסתפק במתן הסברים בעל פה, וניכר היה שעשה כל שלאל ידו על מנת למלא חסר זה, עד שהצליח להציג בסופו של יום תמונה המשקפת את ההשלכות שיכול ויהיו להרשעתו על הליך ההתאזרחות בצרפת…

הנאשם ביסס בראיות של ממש את מידת הוודאות הקרובה לקיומו של נזק קשה שייגרם לו כתוצאה מהרשעתו. במקרה זה אין מדובר בהשערות בעלמא…

במהלך הדיונים שהתקיימו בפני התרשמתי שהעתירה לביטול ההרשעה הייתה עבור הנאשם לא פחות ממלחמה על עתידו, וכי לכישלון בה יהיו השלכות הרות גורל עבורו והשפעה הרסנית על כל מישורי חייו, כשבראשם קושי של ממש מלממש את חיי הזוגיות שלו עם בן זוגו.

הנה כי כן, הותרת ההרשעה על כנה עלולה לפגוע בנאשם לא רק בהיבטים “חומריים” הנדונים בדרך כלל בפסיקה בהקשר של “נזק קונקרטי”, קרי – קושי להתקבל לעבודה כזו או אחרת, אלא היא נוגעת בחיים עצמם, במובן של מימוש חייו המשותפים בצרפת עם בן זוגו, שאינו אזרח ישראלי, ומימוש זכויות שונות שיכול ויתלוו לרישום של שניהם כזוג נשוי ולנאשם כאזרח צרפת.

בהיבט זה שונה עניינו של הנאשם מעניינם של נאשמים אחרים שעתירותיהם לביטול הרשעתם נדחו בפסקי הדין שהובאו לעיל, ואין מדובר בפגיעה “רגילה” הנגזרת מהרשעת כל נאשם בפלילים”.

סוף דבר – ביטול ההרשעה, למרות חומרת העבירה של יבוא סם מסוג GBL.

בסופו של יום, חרף תקדים לביטול הרשעה בעבירה של יבוא סם מסוג GBL, וחרף עמדת התביעה המשטרתית, קיבל בית המשפט את עתירת ההגנה, וביטל את ההרשעה:

“ער אני להלכה לפיה שיקולי השיקום אינם חזות הכול וכי יש לאזנם עם יתר השיקולים, בפרט כאשר מדובר בעבירות סמים, ולהלכה לפיה לא בכל מקרה בו צפויה פגיעה בנאשם תבוטל הרשעתו.

ואולם, במקרה שלפני מצאתי שהשילוב הייחודי שנוצר בין נסיבות ביצוע העבירה והרקע לביצועה, המהווה כישלון חד פעמי של אדם נורמטיבי מצד אחד, ומנגד – הפגיעה הבלתי מידתית שתיגרם לו כתוצאה מהרשעתו מהצד השני, מוביל לתוצאה מתבקשת אחת – ביטול ההרשעה”.

סיום ההליך הפלילי בביטול ההרשעה הבטיח, כי הצעיר יוכל להגר לצרפת ולממש את חייו המשותפים בצרפת עם בן זוגו.

תיק פלילי 65092-02-19 בבית משפט השלום בראשון לציון, בפני כבוד השופט עמית מיכלס, ניתן ביום 31.5.20.

עדכון – נדחה ערעור הפרקליטות על פסק הדין.

הפרקליטות לא השלימה עם החלטת בית משפט השלום לבטל את ההרשעה והגישה ערעור על ההחלטה.
ביום 20.12.20 נשמע ערעור הפרקליטות – ונדחה על ידי בית המשפט המחוזי. לפרטים ראו: יבוא סמים מסוג GBL – נדחה ערעור הפרקליטות על ביטול ההרשעה.

לקריאה נוספת.

להרחבה בכל הנוגע לעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים ראו בעמוד: ארכיון עבירות סמים.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.