עבודה פרטית ללא היתר + התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים: דין משמעתי

עבודה פרטית ללא היתר + התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים – ייצוג משפטי.

עובדי מדינה – דין משמעתי: עבודה פרטית ללא היתר |  עורכי דין – אתיקה מקצועית: התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים – ייצוג משפטי

תמצית המקרה: ייצוג משפטי לפרקליט בכיר שהואשם בעבירות משמעת של עבודה פרטית ללא היתר והתבטאות לא ראויה כלפי שופטים

• אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו. מדובר בפרקליט בכיר מפרקליטות המדינה אשר הורשע בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעקבות התבטאויות בלתי ראויות ובלתי הולמות כלפי שופטים במערכת המשפט בישראל וכן בגין עבודה פרטית ללא היתר.
• הפרשה הסתיימה בהסדר טעון, שאומץ על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. במסגרת הסדר הטעון נגזרו על הפרקליט אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה, הפקעת משכורת אחת והורדה בדרגת שכר אחת למשך שנה.
• בהמשך, טיפל משרדנו בגניזת תלונות שהוגשו כנגד הפרקליט לוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין, לרבות תלונה של הנהלת בתי המשפט.
• הן וועדת האתיקה המחוזית והן וועדת האתיקה הארצית קיבלנו את עתירתנו לגנוז את התלונות כנגד הפרקליט ולהסתפק בהערה בתיקו האישי של הפרקליט.

הפרסומים הנרחבים אודות הפרשה בכלי התקשורת

• הפרשה זכתה לתהודה תקשורתית נרחבת ועל גלגוליה ניתן ללמוד למשל מהכתבות הבאות:
  •  Ynet:”פרקליט בכיר על מערכת המשפט: רקב וטיפשות“.
  • News1:”הפרקליט הבכיר: רבים מהשופטים מטומטמים“.
  • Ynet:”וינשטיין ולדור מסתייגים מהפרקליט שהשתלח“.
  • Ynet:”אפשרויות לדור – נזיפה בפרקליט, עד פיטורים“.
  • כלכליסט:”פרקליט המדינה החליט כי התובע המרכזי במשפטו של ראש הממשלה לשעבר ישוב להשתתף בו“.
  • כלכליסט:”הפרקליט חוזר לעבודתו; תוגש נגדו קובלנה משמעתית“.
  • TheMarker.com:”התובע של אולמרט יצא בזול: התבטאותו נגד שופטים תעלה לו במשכורת אחת“.
  • News1:”התבטאותו של הפרקליט נגד שופטים תעלה לו במשכורת אחת“.
• זווית אחרת על הפרשה; לניתוח מעניין של הסיקור התקשרותי אודות הפרשה תמצאו ראו: The7Eye:”ניתוח הסיקור התקשרותי אודות פרשת התבטאויותיו של הפרקליט“.
• כפי שניתן להתרשם מהפרסומים הנזכרים לעיל, פרשה זו החלה בסערה גדולה ואיימה לשים קץ לקריירה מזהירה של אחד הפרקליטים המובילים והבכירים בפרקליטות המדינה – מי שהיה באותה עת התובע הראשי במשפטו הפלילי של ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד אולמרט.
• בעקבות תלונות שהוגשו כנגד הפרקליט הבכיר, שכרו הפרקליט הבכיר וארגון פרקליטי המדינה את שירותיו של עורך דין גיא פלנטר להעניק לפרקליט ייצוג משפטי בהליכים המשמעתיים כנגדו.

התובענה המשמעתית שהוגשה כנגד הפרקליט הבכיר לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה – פגיעה במשמעת שירות המדינה והתנהגות שאינה הולמת בקשר למילוי תפקידו

• עוד בטרם הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, בא עו”ד גיא פלנטר בדברים עם ראשי התביעה בנציבות שירות המדינה, במגמה להגיע לסיום מוסכם של הפרשה.
• במסגרת מו”מ שהתנהל בין הצדדים, צומצמה עד מאוד התובענה (כתב האישום המשמעתי) שעמדה התביעה להגיש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה כנגד הפרקליט ואף גובש הסדר טעון “סגור”, במסגרתו יעתרו הצדדים במשותף להשתת אמצעי משמעת מוסכמים על הפרקליט.

התבטאויות לא ראויות ובלתי הולמות כנגד שופטים במערכת המשפט בישראל – האישום הראשון בכתב התובענה

• בתמצית, על פי נוסח התובענה עליה הוסכם בין הצדדים, הואשם הפרקליט בכך שבעת ששימש כפרקליט בכיר בפרקליטות המדינה ולימד פעם בשבוע בקורס “טיעון וחקירת עדים” במכללת “שערי משפט”, במספר הרצאות שונות בפני סטודנטים למשפטים, התבטא בצורה בוטה, פוגענית בלתי רואיה ובלתי הולמת כלפי שופטים במערכת המשפט בישראל, ובכלל זה התבטא כאמור כלפי נשיאת בית המשפט העליון דאז.
• במעשיו כאמור, הואשם הפרקליט בכך שפגע במשמעת שירות המדינה, הפר את הוראות סעיף 1.02 לכללי האתיקה של עובדי המדינה והתנהג התנהגות שאינה הולמת בקשר למילוי תפקידו.
• בהתאמה, הואשם הפרקליט באישום זה בעבירות משמעת לפי סעיפים 17(1), (2) ו-(3) לחוק שירות המדינה משמעת, התשכ”ג – 1963.
• בפסק דינו, עמד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה על החובה המוטלת על עובדי מדינה במסגרת סעיף 1.02 לכללי האתיקה של עובדי המדינה:

“עובד המדינה ינהג בדרך ההולמת את מעמדו, תפקידיו וחובותיו כעובד המדינה. הוראה זו חלה אף על ההתנהגות שאינה קשורה בתפקידו”.

• בהקשר להתבטאויותיו הבלתי ראויות של הפרקליט בפרשה זו, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בין היתר כי הפרקליט הנאשם בפניו:

“…חצה בתוכן התבטאויותיו כלפי המערכת השיפוטית, באופן מהותי את כל קצוות המותרים של חופש הביטוי, גם לנוכח החובה שמוטלת על עובד במסגרת כללי האתיקה”.

“…אותה התבטאות גם אם נאמרה במסגרתו של קורס אקדמאי, מועט משתתפים, שבו נוצרו יחסי קירבה עם הנאשם כמרצה ומשתתפיו, חרגה מגבולותיה המותרים שאווירת צחוק, בלתי אמצעית בין הצדדים, במיוחד לנוכח תוכנה וחיצי פגיעתה, של מי שמופיע בתדירות יומית בפני אותה מערכת שיפוטית”.

• עוד אזכר בית הדין בפסק דינו ביקורת נוקבת שהשמיע בית המשפט העליון בנוגע להתבטאות בוטה פוגעת ומעליבה בהקשרם של דיני משמעת (עש”מ 893/07 קורפנלד נגד נש”מ):

“התבטאויות מבישות כגון אלה שהשמיע המערער הן בגדר התנהגות בלתי הולמת לעובד מדינה, הפוגעת קשה בתדמיתו של השירות הציבורי, ובאמון שהציבור רוחש לו, ומהווה סטייה חמורה מרמת ההתנהגות המצופה מעובדיו”.

עבודה פרטית ללא היתר – האישום השני בכתב התובענה

• האישום השני בכתב התובענה שהוגש כנגד הפרקליט נסב על ביצוע עבודה פרטית ללא היתר. במשך כשנה ו- 4 חודשים לימד הפרקליט קורס במשפטים במוסד אקדמאי, מבלי שהגיש ובלא שקיבל היתר לעבודה פרטית, כאשר במהלך תקופה מאוחרת יותר של כ- 4 חודשים לימד את הקורס חרף העובדה שבקשתו להיתר עבודה לא אושרה.
• במעשים האמורים פגע במשמעת שירות המדינה, הפר את הוראות התקשי”ר 42.401 ו- 42.421 וכן את סעיף 2.03 לכללי האתיקה החלים על עובדי מדינה, והתנהג התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה במעמדו.
• בפסק דינו, עמד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה על מארג הכללים לגבי עיסוק בעבודה פרטית, בתקופת עבודתו של עובד מדינה ועל ההיתר הנדרש לכך המקבלים ביטוי בסעיפי התקשי”ר.
• סעיף 42.401 לתקשי”ר קובע:

“עובד המדינה הממלא תפקיד מטעם המדינה ומקבל את שכרו מאוצר המדינה חייב להקדיש את כל תשומת ליבו למילוי התפקיד שנתמנה לו. לכן אין עובד רשאי לעסוק בכל עבודה פרטית מחוץ לתפקידו אלא אם קיבל היתר לכל, כמפורט להלן בפרק משנה זה”.

• סעיף 42.402 לתקשי”ר מגדיר “עבודה פרטית” כדלקמן:

“עבודה פרטית – כל עבודה המכניסה שכר, או עיסוק בעסק שמטרתו היא קבלת הכנסה או רווחים, וזאת מחוץ למסגרת עבודתו של עובד בשירות, לרבות כל עבודה או עיסוק כאמור, בין אם הם נעשים דרך קבע, בין אם הם נעשים באופן זמני ובין אם נעשים באופן חד-פעמי, למעט רכישת מניות בחברה או חלק בשותפות, בתנאי שהעובד אינו פעיל באיזה צורה שהיא בניהול החברה או השותפות”.

• בהתאם להוראות סעיף 42.403 לתקשי”ר, גם העדרה של השתכרות אין בה לפגוע בחובה לבקש ולקבל היתר לאותו עיסוק:

“עובד אינו רשאי לעבוד עבודה פרטית גם אם אינה מכניסה שכר, ואין הוא רשאי לעסוק בכל צורה שהיא בשום עסק, אם יש בכך משום התנגשות אינטרסים עם תפקידו או עם עבודתו בשירות או אם עלול להיווצר מצב כזה. במקרה של ספק אם קיימת התנגשות כזו אם לאו, תכריע נציבות שירות המדינה”.

• ולבסוף, כלל 2.03 לכללי האתיקה החלים על עובדי מדינה גם הוא קובע:

“לא יעסוק עובד המדינה בעבודה פרטית, אלא בהיתר ועל-פי התנאים שנקבעו בהתאם לדרוש למילוי תפקידו”.

• בהקשר לפרקליט הנאשם בפניו, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה:

“מודעותם של הממונים לאותו עיסוק, צירוף הכנסתו כמרצה להכנסה החייבת במס, או קיומה של מציאות שאחרים נהגו כדרכו, אין בה כדי להועיל לנאשם לנוכח החובה הקטגורית שמוטלת על עובד מדינה, להידרש להיתר לעבודה פרטית, אף בנסיבות שבעטיים לא משולם בעבורה כל שכר”.

• בתפקידו של הנאשם כפרקליט בכיר ומוביל בפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) מצא בית הדין נדבך נוסף של חומרה תוך הפניה לדבריו של בית המשפט העליון (עש”מ 4123/95 אור נגד משידנת ישראל):

“עובדי המדינה אף הם נבדלים זה מזה, גם אם כולם כפופים לאותו דין, יהיו אלה חוקי המדינה או כלי המשמעת, אין מקפידים עם כולם באותה מידה. ככל שעובד המדינה נושא משרה רמה יותר, שיש עימה אמון רב יותר וסמכויות חזקות יותר, כך יש מקום לדרוש ממנו שיקפיד יותר במילוי תפקידו על טוהר המידות ועל התנהגות הולמת. לעניין זה יש הבדל בין עובד בכיר, הממונה על עובדים רבים ואמור לשמש דוגמה להם ולציבור, לבין עובד זוטר. יש מקום לצפות ולדרוש ממנהל כללי של משרד ממשלתי יותר מאשר מצפים ודורשים מן המזכירה שלו, כשם שיש מקום להקפיד עם המפקח הכללי של המשטרה או יותר מכפי שמקפידים עם שוטר מן השורה”.

• בסופו של יום, כיבד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את הסדר הטעון שנקשר בין הצדדים בקובעו:

“לאחר עיון בטיעוני הצדדים שבאו בפנינו, ועל יסודם של מקבץ השיקולים אותם פרסנו לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי הסדר הטיעון על כל רכיביו המוסכמים בהתחשב בעבירות בהן הורשע הנאשם, נסיבותיהן, התכלית של דיני המשמעת והנסיבות האישיות, לרבות התרשמותנו ממידת הפנמת הפסול לגבי המעשים בהם כשל, ושירותו הציבורי עתיר התרומה הינו הסדר סביר, מידתי ומאוזן, והחלטתו ליתן לו תוקף שיפוטי”.

• לפיכך, גזר בית הדין על הפרקליט את אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה חמורה, הורדה בדרגת שכר אחת לפרק זמן של שנה מיום גזר הדין, עם תום תקופת ההורדה בדרגת השכר – הפקעת משכורת אחת קובעת, שתנוכה ב- 10 תשלומים.
• על סיום הפרשה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ראו למשל: TheMarker.com: “התובע של אולמרט יצא בזול: התבטאותו נגד שופטים תעלה לו במשכורת אחת“.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר הדין המלא של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

תיק בד”מ 47/10 בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני יוסף תלרז, אב בית הדין ויו”ר המותב וחברי המותב: עו”ד ירח שפיר וע”ד אפרת נאות מרקוביץ.

על העבירה המשמעתית של עבודה פרטית ללא היתר, הנוגעת לעובדי מדינה

• ראו פסק הדין שניתן בתיק בר”ש 2736/11, מדינת ישראל נ’ ד”ר פרלמוטר. עניינו של התיק – עבודה פרטית נוספת ללא היתר של רופא במוסד לביטוח לאומי, לרבות במשרד עורכי דין העוסק בנושאי ביטוח.
• במסגרת פרשה זו עמד בית המשפט העליון (כב’ השופט רובינשטיין) על האינטרסים בבסיס האיסור על עובדי מדינה לעסוק בעבודה פרטית ללא היתר:

“האיסור על עבודה פרטית בלא היתר מבקש להגשים שני אינטרסים לגיטימיים של המעביד הן בשירות המדינה והן בסקטור הפרטי. בראש ובראשונה האיסור נועד למנוע היווצרות מצב של ניגוד עניינים בין עבודתו הראשית של העובד לבין העבודה הנוספת שבה הוא מעוניין לעסוק, בייחוד כאשר מדובר בעובד השירות הציבורי, האמור לשמש כנאמן של הציבור. מעבר לכך, האיסור נועד לממש את ציפייתו הסבירה של המעביד כי העובד יקדיש את תשומת לבו לעבודה שבעבורה הוא מקבל משכורת מלאה, בלי שיוסח או יופרע בשל מחויבויותיו למקום עבודה אחר”.

• לעניין הענישה ואמצעי המשמעת במקרים של עבודה פרטית נוספת ללא היתר:
  • ראו עש”מ 51331-02-11, שם דחה בית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על אמצעי משמעת שהוטלו על עובד מדינה הכוללים פיטורים לאלתר, פסילה מלעבוד בשירות המדינה ובמשרדו הממשלתי למשך שנה אחת, לאחר שהורשע בין היתר בהפרת האיסור על עבודה פרטית במקביל לעבודה בשירות הציבורי.
  • כמו כן ראו תיק בד”מ 48/13 בבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה בחיפה שם הורשעה עובדת משרד החינוך בעבודה פרטית נוספת ללא היתר (הוראת נהיגה), מקרה שהסתיים באמצעי משמעת של נזיפה והפקעת משכורת.
• במאי 2015 פירסם אגף תורה, מחקר וניהול ידע, במטה ליישום הרפורמה בנציבות שירות המדינה מסמך מדיניות בנושא עבודה פרטית. במסגרת זו, נבחן הצורך בעדכון המדיניות הקיימת בנושא עבודה פרטית ומתן שיקול דעת למשרדי ממשלה בבואם לבחון בקשות להיתרי עבודה פרטית, תוך בחינה מחדש של התפיסה הקיימת לפיה קיים איסור על עבודה פרטית. לצפיה בפרסום שכותרתו “מסמך מדיניות בנושא עבודה פרטית לחצו – כאן.
• טופס בקשה להיתר לעבודה פרטית ניתן למצוא – כאן.

קבלת בקשה להימנע מהגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי וגניזת התלונות ע”י וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין

• במעמד סיום ההליך בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, לא הסתיימו המתקפות המשפטיות על הפרקליט הבכיר; 
• הנהלת בתי המשפט כמו גם עו”ד מסוים, הגישו כנגד הפרקליט תלונות לוועדת האתיקה של מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין.
• תלונות אלו גם זכו להד תקשורתי נרחב וראו למשל בהקשר זה: Ynet: “בתי המשפט ללשכת עורכי הדין: הליך משמעתי נגד הפרקליט“.
• עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו הגישו מטעמו של הפרקליט הבכיר תשובה מנומקת בכתב לתלונות, תוך בקשה להימנע מהגשת קובלנה כנגדו לבית הדין המשמעתי.
• וועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין (מחוז ירושלים) דנה בתלונות ובתגובתנו קיבלה את בקשת משרדנו לגנוז את התלונה והסתפקה ברישום הערה חמורה בתיקו.
• בהמשך, קיבלה וועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין את טענות משרדנו וגנזה אף היא את התלונות כנגד הפרקליט. 
• על סיום הפרשה במישור המשמעתי מול לשכת עורכי הדין ראו למשל: TheMarker: “התובע המרכזי במשפטו של ראש הממשלה לשעבר לא יועמד לדין משמעתי בלשכת עורכי הדין“. 
• פרשה זו, על כל היבטיה, טופלה במשרדנו על ידי עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין אירנה אינברג ממשרדו.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין בכל הנוגע לאתיקה מקצועית וייצוג משפטי לעובדי מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. לפרטים נוספים ראו: דין משמעתי- ייעוץ וייצוג משפטי.
• משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לעורכי דין ולמתמחים, מלווה אותם בהליכי בירור תלונה על ידי וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין ומייצג אותם בפני בתי דין משמעתיים של לשכת עורכי הדין ובהליכי ערעור. לפרטים נוספים ראו: אתיקה מקצועית של עורכי דין – ייעוץ וייצוג משפטי.
• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בכל הנוגע לדין המשמעתי וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. לפרטים נוספים ראו: עובדי מדינה – ייעוץ וייצוג משפטי בדין משמעתי.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית – ייעוץ וייצוג משפטי | התבטאות לא ראויה של עורך דין | התבטאות בלתי הולמת | גניזת תלונה לוועדת האתיקה | עבודה פרטית ללא היתר | ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

קבצים להורדה - לחץ לצפייה

• עבודה פרטית ללא היתר + התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים