עבירות אלימות: תקיפה | חבלה | פציעה | תקיפת קטין | תקיפת זקן – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות אלימות תקיפה, ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בכל הנוגע לעבירות תקיפה הגורמת חבלה ממשית, חבלה חמורה, פציעה, תקיפת קטין, תקיפת זקן

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מטפל בכל מגוון עבירות האלימות ומעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי הן לחשודים ולנאשמים והן למתלוננים ונפגעי עבירה.
• בסוף עמוד זה תמצאו שורה ארוכה של דוגמאות לתיקי עבירות אלימות אשר טופלו בהצלחה על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

עבירות אלימות – פתח דבר

• הקטגוריה של “עבירות אלימות” מאגדת למעשה בתוכה מגוון רב של עבירות, בדרגות חומרה שונות, שהמשותף להן הוא שכולן כרוכות בפגיעה באוטונומיה של הנפגע על גופו ובשלמות גופו.
• ניתן לחלק את עבירות האלימות לקטגוריות הבאות:
  • עבירות אלימות שמתגבשות מעצם הפגיעה באדם אחר ואין הכרח שייגרמו פגיעה או נזק פיזי למותקף לגיבוש יסודות העבירה.
  • עבירות אלימות שבוצעו כלפי אדם הנמנה על סוג מסוים של אוכלוסייה “מוגנת” כגון: קטינים, חסרי ישע, זקנים, עובדי ציבור, שוטרים.
  • עבירות אלימות שכתוצאה מהן נגרמה חבלה לאדם המותקף.
• בעמוד זה נעמוד על עבירות האלימות המרכזיות בחוק העונשין, תשל”ז – 1977.

עבירות אלימות שהרשעה בהן לא מחייבת פגיעה פיזית באדם המותקף

תקיפה סתם – סעיף 379 לחוק העונשין

• “תקיפה סתם” מצויה ברף התחתון של עבירות אלימות והיא תקיפה שכתוצאה ממנה לא נגרמה פגיעה פיזית כלשהי לאדם המותקף.
• “תקיפה” מוגדרת בסעיף 378 לחוק העונשין באופן הבא:

“378. תקיפה – מהי 

המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית – הרי זו תקיפה; ולענין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גאז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות”.

• המחוקק הגדיר אם כן את עבירת התקיפה הבסיסית באופן רחב ביותר, כך שלמעשה כל מגע הגורם לנזק או ל”אי נוחות”, מכל סוג שהוא, ישיר או עקיף, על גופו של אדם, ללא הסכמתו – יכולה להיחשב עבירה של תקיפה.
• כך למשל, יריקה על גופו של אדם אחר, זריקת חפץ על אדם אחר, שפיכת מים במזיד על אדם או דחיפה של דלת שבצדה השני נמצא אדם אחר – תיחשבנה כתקיפה.
• בהתאם להוראות סעיף 379 לחוק העונשין, העונש המרבי על עבירה של תקיפה סתם הוא שנתיים מאסר:

“379. דין תקיפה סתם  

התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה”.

• עם זאת, אם התקיפה בוצעה כדי לבצע פשע, כדי לגנוב דבר או כדי להתנגד למעצר או למנוע מעצר – יהיה דינה המרבי 3 שנות מאסר.

 תקיפה בנסיבות מחמירות – סעיף 382 לחוק העונשין

• בהתאם להוראות סעיף 382 לחוק העונשין, תקיפה בנסיבות מחמירות הינה אחת מאלה:
  • תקיפה בצוותא על ידי שניים או יותר (סעיף 382(א) לחוק העונשין).
  • תקיפה של קטין בן משפחה, או תקיפה של חסר ישע על ידי האחראי עליו (סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין).
  • תקיפה של בן זוג, לרבות בן זוג לשעבר (סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין).
• העונש הקבוע בחוק על עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, כאשר לא נגרמה בעטיה של התקיפה חבלה כלשהי, הוא כפל העונש הקבוע לעבירה של תקיפה סתם, כלומר – 4 שנות מאסר.

 תקיפת עובד ציבור – סעיף 382א לחוק העונשין

• באופן טבעי, ראה המחוקק בחומרה יתרה מקרים בהם מופנית תקיפה כלפי משרתי ציבור בקשר עם מילוי תפקידם וחובתם.
• בכל הנוגע לעבירה זו, ראו בהרחבה בעמוד: תקיפת עובד ציבור.
• בכל הנוגע לתקיפת עובדי הוראה, ראו בעמוד – תקיפת עובד חינוך.

תקיפת שוטר – סעיף 273 לחוק העונשין

• בדומה לתקיפת עובד ציבור, גם עבירה של תקיפת שוטר איננה מצריכה יסוד של גרימת חבלה. סעיף 273 לחוק העונשין קובע:

“273. תקיפת שוטר

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר כשהשוטר ממלא תפקידו כחוק, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים”.

• יש לשים לב, כי בכדי להרשיע בעבירה של תקיפת שוטר, נדרש כי התקיפה תהיה קשורה למילוי תפקידו של השוטר כחוק.
• במקרים בהם בוצעה תקיפת שוטר מתוך כוונה להכשילו בתפקידו או למנוע ממנו למלא את תפקידו, או כאשר התוקף היה מצויד בנשק חם או קר או, אם התקיפה בוצעה ע”י שני אנשים או יותר – יראו את העבירה כתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וכעבירה מסוג פשע, וניתן להטיל בגינה עד 5 שנות מאסר. סעיף 274 לחוק העונשין קובע:

“274. תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות

התוקף שוטר והתקיפה קשורה למילוי תפקידו כחוק ונתקיימה בו אחת מאלה, דינו – מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חדשים:

 (1)   התכוון להכשיל את השוטר בתפקידו או למנוע או להפריע אותו מלמלאו;

 (2)   היה מזויין בנשק חם או קר;

 (3)   התקיפה היתה בצוותא של יותר משני אנשים”.

• להרחבה בנוגע לעבירות כלפי שוטרים ראו: עבירות נגד שוטרים | תקיפת שוטר | העלבת עובד ציבור.

עבירות אלימות שהרשעה בהן מחייבת הוכחת פגיעה באדם המותקף

 תקיפה הגורמת חבלה ממשית – סעיף 380 לחוק העונשין

• סעיף 380 לחוק העונשין שכותרתו “תקיפה הגורמת חבלה ממשית” קובע, כי מי שתקף אדם אחר ובכך גרם לו חבלה של ממש, יהיה דינו עד 3 שנות מאסר.

“380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים”.

• המחוקק לא הגדיר במפורש מה ייחשב כ”חבלה של ממש” אולם בתי המשפט העניקו למונח זה פרשנות מרחיבה כך שלמעשה כל ליקוי גופני כגון שריטה, שפשוף או שטף דם, עשוי להיחשב כחבלה ממשית לעניין עבירה זו.
• “תקיפה הגורמת חבלה ממשית” נקראת לפעמים “תקיפה חבלנית“, או “תקיפה הגורמת חבלה של ממש”.
• בנסיבות הבאות תיחשב עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית עבירת פשע, שדינה כפל העונש, כלומר עד 6 שנות מאסר:
  • כאשר התקיפה שגרמה לחבלה ממשית הופנתה כלפי בן זוג (לרבות בן זוג לשעבר)- סעיף382(ג) לחוק העונשין.
  • תקיפה בצוותא – כאשר בוצעה התקיפה בצוותא ע”י שניים או יותר שחברו יחד – סעיף 382(א) לחוק העונשין.

חבלה חמורה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות – סעיף 333 לחוק העונשין

• בהתאם להוראות סעיף 333 לחוק העונשין, עבירה של חבלה חמורה, להבדיל מעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, הינה עבירה מסוג פשע בצדה קבע המחוקק עונש מרבי של 7 שנות מאסר:

“333. חבלה חמורה

החובל בחברו חבלה חמורה שלא כדין, דינו – מאסר שבע שנים”.

•  “חבלה חמורה” הוגדרה ע”י המחוקק כדלקמן:

“חבלה חמורה” – חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או כדי פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים;

• ההבדל בין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית לעבירה של חבלה חמורה נעוץ אם כן באופי החבלה. בעוד שלעניין עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש די בכל ליקוי מינורי נראה לעין כדוגמת שריטה או שפשוף, להרשעה בעבירה של חבלה חמורה נדרשת הוכחת חבלה משמעותית הרבה יותר.
• “חבלה חמורה”, ככלל, לא תהיה רק חבלה חיצונית כי אם גם פגיעה באחד האיברים הפנימיים, כדוגמת שבר או פגיעת ראש.
• עבירה של חבלה חמורה שבוצעה כלפי בן משפחה – דינה עד עשר שנות מאסר – סעיף 335(א1) לחוק העונשין.
• במקרה בו בוצעה העבירה של חבלה חמורה בצוותא ע”י שניים או יותר, או כאשר העבריין נשא נשק קר או חם – יראו אותה כעבירה מסוג “פשע חמור” שעונשה המירבי 14 שנות מאסר – סעיף 335(2) וסעיף 335(1) לחוק העונשין, בהתאמה).

פציעה ופציעה בנסיבות מחמירות – סעיף 334 לחוק העונשין

• המחוקק מצא לייחד מקרה בו אדם פוצע אדם אחר שלא כדין. פציעה הוגדרה בחוק העונשין באופן הבא:

“פצע” – חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל קרום חיצוני של הגוף, ולענין זה קרום חיצוני הוא כל קרום שאפשר לנגוע בו בלי לבתר או לבקוע כל קרום;

• עבירה של פציעה מעוגנת בסעיף 334 לחוק העונשין ובצדה עונש מרבי של 3 שנות מאסר:

“334. פציעה

הפוצע חברו שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים”.

• בנסיבות הבאות יראו את הפציעה ככזו שבוצעה בנסיבות מחמירות, ודינה המרבי יהיה כפל העונש הקבוע לעבירה, דהיינו – 6 שנות מאסר:
  • העבירה נעברה כלפי בן זוג.
  • העברה נעברה כלפי קטין בן משפחה.
  • העבירה נעברה כלפי חסר ישע ע”י אחראי.
  • כשמבצע העבירה נשא נשק חם או קר.
  • כאשר היו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה.

 תקיפת זקן – סעיף 368ו לחוק העונשין

• המחוקק ראה בעבירה של תקיפת זקן בחומרה יתרה ואף קבע בצדה עונש מאסר חובה. סעיף 368ו לחוק הוענשין קובע:

“368ו. תקיפת זקן

(א)  התוקף זקן וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב)  התוקף זקן וגורם לו חבלה חמורה, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג)   בסעיף זה, “זקן” – אדם שמלאו לו 65 שנים.

(ד) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יוטל עליו עונש מאסר, שלא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, כולו על-תנאי”.

• כפי שניתן לראות עבירה זו כוללת רכיב תוצאתי והרשעה בה מחייבת הוכחת גרימת חבלה לאדם שגילו עולה על 65 שנים.
• מידת העונש תיגזר מסוג החבלה, כאשר בכל מקרה אדם שיורשע בעבירה זו יוטל עליו, בהיעדר טעמים מיוחדים שיירשמו, עונש מאסר.

 תקיפת קטין או חסר ישע – סעיף 368ב לחוק העונשין

• מטעמים מובנים, עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע נמנית על העבירות החמורות מבין עבירות האלימות.
• העבירה מוגדרת בסעיף 368ב בחוק העונשין:

“368ב. תקיפת קטין או חסר ישע

(א) התוקף קטין או חסר ישע וגורם לו חבלה של ממש, דינו – מאסר חמש שנים; היה התוקף אחראי על הקטין או על חסר הישע, דינו – מאסר שבע שנים.

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) ונגרמה לקטין או לחסר הישע חבלה חמורה, דינו של התוקף – מאסר שבע שנים, ואם היה התוקף אחראי על הקטין או חסר הישע, דינו – מאסר תשע שנים.

(ג) לענין סעיף זה, “חבלה” – בין גופנית בין נפשית”.

• ניתן לראות כי גם עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע כוללת רכיב תוצאתי ומצריכה לפיכך הוכחת גרימת חבלה. גם כאן, קבע המחוקק רף ענישה שונה, בהתאם לאופי החבלה.
• חשוב להדגיש, כי להבדיל מעבירות תקיפה אחרות הטעונות הוכחת גרימת חבלה פיזית כזו או אחרת, לעניין עבירה של תקיפת קטין או חסר ישע די בחבלה נפשית בלבד ואין הכרח כי תהיה חבלה פיזית כלשהי.
• עוד ניתן לראות כי נקבעה ענישה מחמירה יותר למקרים בהם תקיפת קטין או חסר ישע בוצעה על ידי אחראי.
• להגדרות של חסר ישע ו”אחראי על קטין או חסר ישע” ראה סעיף 368א לחוק העונשין.
• חובת דיווח:
  • חשוב להדגיש, כי בכל הנוגע לעבירה של תקיפת קטין או חסר ישע קובע חוק העונשין (סעיף 368ג) חובת דיווח. הפרת חובת הדיווח היא כשלעצמה – עבירה פלילית.
  • חובת הדיווח חלה, בנסיבות מסוימות, על כל אדם, על בעלי מקצוע ספציפיים כגון רופא, עובד חינוך, עובד סוציאלי, פסיכולוג, שוטר, עובד שירותי רווחה, מנהל או איש צוות במעון או במוסד בו שוהה הקטין או חסר הישע ועל אחראי לקטין או חסר ישע.
  • להרחבה בכל הנוגע לחובת הדיווח על עבירה פלילית ראו בקישור: ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם הגשת תלונה | חובת דיווח.

 חבלה בכוונה מחמירה – סעיף 329 לחוק העונשין

• החמורה מבין עבירות התקיפה הינה עבירה של חבלה בכוונה מחמירה הקבועה בסעיף 329 לחוק העונשין ובצדה עונש מרבי של 20 שנות מאסר.
• חבלה בכוונה מחמירה אשר בוצעה כלפי בן משפחה נושאת לצידה עונש מינימום של 4 שנות מאסר.

329. חבלה בכוונה מחמירה

(א) העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו – מאסר עשרים שנים:

(1) פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין;

(2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין, באבן או בנשק מסוכן או פוגעני אחר;

(3) גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ;

(4) שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור;

(5) מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך;

(6) זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.

(ב) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) כלפי בן משפחתו או עבירה לפי סעיף קטן (א)(2), לא יפחת עונשו מחמישית העונש המרבי שנקבע לעבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו; בסעיף קטן זה, “בן משפחתו” – כהגדרתו בסעיף 382(ב)

(ג) עונש מאסר לפי סעיף קטן (ב) לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על-תנאי.

עבירות אלימות – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל הנוגע לעבירות אלימות.
• משרדנו מטפל בתיקים של עבירות אלימות בכל המישורים הבאים;

עבירות אלימות במשפחה

•  למידע אודות טיפול משרדנו בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד:  עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בתיקי עבירות אלימות

• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר בעבירות אלימות.

עורך דין פלילי

עבירות אלימות – תקיפה | תקיפה הגורמת חבלה ממשית | פציעה | חבלה חמורה | תקיפת קטין או חסר ישע | תקיפת זקן  | תקיפת שוטר | תקיפת עובד ציבור | חבלה בכוונה מחמירה