עבירות נשק בצבא
עבירות נשק בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי.
תוכן עניינים
עבירות נשק בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי
- משרד עורכי דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע וואנשי מילואים בכל הנוגע לעבירות נשק במסגרת השירות הצבאי.
- לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג בתיקי עבירות נשק בצבא כגון גניבת נשק בצבא, הוצאת נשק מרשות הצבא, שימוש בלתי חוקי בנשק, אי שמירתו של רכוש צבאי, ועוד.
עבירות נשק בצבא – כללי
- בתמצית, עבירות נשק בצבא כוללות:
- הגדרתו של נשק לפי חוק השיפוט הצבאי רחבה מאד, וכוללת “חלקים ואביזרים של כלי נשק, תחמושת, חומרי נפץ וציוד לחימה אחר, מכשירים המשמשים כלי עזר להפעלה או להכוונה של נשק, בין שהנשק ראוי לשימוש ובין שאינו ראוי לשימוש”.
- למעשה – כלי נשק, על הגדרתו הנרחבת, הינו מרכיב אינהרנטי ומחויב המציאות במערכת צבאית. הנגישות לנשק גבוהה, בין אם לחיילים טירונים אשר אך מתחילים את דרכם במערכת הצבאית; בין אם לחיילים וקצינים ותיקים ומנוסים אשר בקיאים על פי רוב בשימוש בנשק; ובין אם לקצינים וחיילים אשר אמונים מכוח תפקידם על אבטחתם של כלי הנשק.
- משכך, במסגרת ניסיונה של המערכת הצבאית למגר את תופעת העברייניות בכל הנוגע לכי נשק, קובע חוק השיפוט הצבאי מספר עבירות הקשורות בכלי נשק, בעלות מדרג חומרה שונה.
- מעבר לכך, חוק העונשין, החל אף הוא על חיילים, קובע בסעיף 144 את האיסור על עבירות נשק, אשר כוללות איסור על שימוש לא חוקי, סחר, יבוא, יצוא, הפצה או כל עסקה אחרת בנשק.
- מדיניות הענישה בעבירות נשק הינה מחמירה, ועל פי רוב כוללת רכיב של מאסר לריצוי בפועל. בעבירות שעניינן סחר בנשק, הרי שעל פי רוב מוטלים על חיילים המורשעים בהן עונשי מאסר לריצוי בפועל לתקופות ממושכות.
הוצאת נשק מרשות הצבא ועבירות של גניבת נשק בצבא, ייבוא, ייצוא, תיווך או סחר בנשק
- סעיף 78 לחוק השיפוט הצבאי מסווג את העבירה של הוצאת נשק מרשות הצבא עבירת פשע חמור, וקובע כי חייל שהוציא ביודעין ושלא כדין נשק מרשות הצבא, דינו – עונש מאסר מקסימלי של 15 שנים.
- בהתאם, סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, הקובע את האיסור על ייבוא, ייצוא, תיווך, סחר או כל עיסקה אחרת בנשק – קובע אף הוא לעבירות אלו עונש מאסר מקסימלי של 15 שנים.
- בשל פוטנציאל הסיכון העצום הטמון בנשק, לרבות אובדן בנפש או פגיעות חמורות בגוף והגעתו לידיים בלתי מורשות (בין אם עברייניות ובין טרוריסטיות), מדיניות הענישה בעבירות של הוצאת נשק מרשות הצבא מחמירה מאד, מבקשת לשים את האינטרס הציבורי במרכז – וכוללת על פי רוב רכיבי ענישה של מאסר לריצוי בפועל ולתקופות ממושכות.
- לשם המחשה, בערעור 10/16 רס”ל איתי יהודה נ’ התצ”ר, מקרה בו הורשע חייל בהוצאת נשק מרשות הצבא ובעבירות נשק נוספות לפי חוק העונשין, ונדון ל-14 וחצי שנות מאסר, דחה בית הדין הצבאי לערעורים את ערעור ההגנה על העונש וקבע:
“בתי הדין הצבאיים נוקטים קו עונשי מחמיר ביחס לעבירות בנשק. קו זה מגלם את הסיכון לשלום הציבור ולביטחונו, הטמון בעבירות האמורות, ואת מגמת ההחמרה בענישה, שמצאה ביטויה בפסיקת בית המשפט העליון, על רקע שיקולי ההלימה וההרתעה, העומדים בבסיסה” (ע/31/12 רב”ט עמאר נ’ התובע הצבאי הראשי (2013)).
ברוח זו הוטעם, כי:
“סחר בלתי חוקי בנשק סולל את הדרך לפעילות אלימה ובלתי חוקית והדבר חמור שבעתיים במציאות הישראלית בה קיים חשש תמידי כי נשק המוחזק באופן בלתי חוקי יתגלגל לא רק לידיים עברייניות, עניין חמור לעצמו, כי אם לידיהם של אלה המבקשים להוציא אל הפועל פעילות חבלנית עוינת” (ע”פ 1768/14 גנאיים נ’ מדינת ישראל (טרם פורסם, 22.7.2014), וראו גם: ע/9,11/09 התובע הצבאי הראשי נ’ טור’ אברמוב (2009)).
הפסיקה המחמירה מבטאת אף את ההיבטים הערכיים המחמירים והייחודיים למערכת הצבאית, שעיקריה הם הפגיעה הקשה בצה”ל, בכוננותו ובמוכנותו, בתדמיתו בעיני הציבור ובערכי היסוד של אמינות ומשמעת, אשר ראוי כי יוטמעו במסגרתו (ראו: ע/48,49/15 התובע הצבאי הראשי נ’ סמל לנדאו (2015))”.
- לפרטים נוספים על עבירה זו ראו בעמוד: הוצאת נשק מרשות הצבא, גניבת נשק מהצבא.
שימוש בלתי חוקי בנשק, משחק בנשק
- סעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי קובע את האיסור על שימוש בלתי חוקי בנשק בזו הלשון:
“חייל אשר ללא סמכות או ללא נקיטת אמצעי זהירות נאותים נשא נשק, טיפל בו או השתמש בו באופן אחר, דינו – מאסר שנתיים; הפעיל כאמור את הנשק, דינו – מאסר שלוש שנים.”
- מטבע הדברים, פוטנציאל הנזק הטמון בשימוש בנשק בחוסר זהירות ושלא על פי ההוראות המחייבות הינו עצום. בהתאמה, מתייחסת המערכת הצבאית בחומרה לביצוע לעבירות שימוש בלתי חוקי בנשק.
- בהקשר זה נפסק למשל בע”מ 58/16 רב”ט פ’ ס’ ק’ נ’ התצ”ר:
“הטיפול הזהיר וההקפדה על הוראות הבטיחות בשימוש הנשק הינם מנשמת אפו של הצבא, שפעילותו, כל כולה, נסמכת על שימוש בכלי נשק, באימון או בלוחמה. שמירת חיי אדם מחייבת כי כללי הבטיחות בנשק יילמדו ויוטמעו היטב בקרב שורות הצבא.”
- סעיף 85 לחוק השיפוט הצבאי כולל מגוון רחב של פעולות אסורות בנשק:
- החלופה הראשונה עניינה במקרים קלים יותר, כאשר הפסול נוגע לטיפול או שימוש לקוי בנשק – מבלי להפעילו;
- החלופה השנייה בסעיף 85 נוגעת למקרים חמורים יותר, אשר במסגרתם “הופעל” הנשק (כאשר גם ביצוע פעולה אחת בנשק עלול להיחשב כ”הפעלה”).
- לשם המחשה; מקרים של משחק בנשק, כגון דריכתו ו/או כיוונו לעבר אדם אחר במסגרת משחק בנשק, חושפים חיילים לאישום בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק.
- בעבירות נשק מסוג זה, ישקלו מכלול הנסיבות הנוגעות לשימוש הבלתי חוקי בנשק, לרבות:
- הפעולות שביצע או נמנע מלבצע החייל בנשק;
- רמת הסיכון שנבעה מהתנהלותו של החייל כלפי עצמו וכלפי אחרים ששהו במחציתו באותה עת (“מבחן הסיכון המכוון”);
- דברים שאמר החייל במהלך האירוע מהם ניתן ללמוד על הלך רוחו וכוונתו (למשל איומים לפגוע בעצמו או באחרים, דברים המבטאים קלות ראש ביחס למשחק בנשק, או הבעת אדישות לתוצאות מעשיו);
- תפקידו של החייל, הכשרתו וניסיונו בשימוש בנשק וכן הוותק שלו בשירות צבאי;
- זירת האירוע בו נעשה שימוש בלתי חוקי בנשק;
- הנסיבות שהובילו לביצוע השימוש הבלתי חוקי בנשק (לרבות המניע);
- לכל אלו – השפעה נרחבת לא רק על שאלת הענישה, אלא גם על סעיף האישום שתבקש התביעה הצבאית לייחס לחייל בכתב האישום (סעיף 85 רישא או סיפא לחוק השיפוט הצבאי).
- עורך דין צבאי המייצג את החייל ינסה להוכיח כי מדובר באירוע המצוי ברף חומרה נמוך, ושלא נשקפה סכנה ממשית וקונקרטית לחייל או לסובבים אותו, ובמקרים המתאימים אף לנסות ולשכנע, כי יש מקום להעביר את המקרה לטיפול במסגרת דין משמעתי, תוך הימנעות מהגשת כתב אישום והרשעה בפלילים.
- לפרטים נוספים בנוגע לעבירה זו ראו: שימוש בלתי חוקי בנשק, משחק בנשק.
שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא
- מטבע הדברים, נשק נמסר לחייל במסגרת שירותו הצבאי למטרות צבאיות בלבד, והשימוש בנשק נעשה על פי ההוראות המחייבות בלבד.
- שימוש בנשק צבאי שלא למטרות צבאיות – כגון לספורט או לצייד – מהווה עבירה חמורה המסווגת כעבירה פלילית מסוג פשע.
- סעיף 79 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו “שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא”, קובע בסעיף קטן (ב):
“79 (ב) חייל שהשתמש בנשק שהוא רכוש צבאי שלא למטרות הצבא, דינו – מאסר חמש שנים”.
אי שמירתו של רכוש צבאי מסוג נשק – אובדן נשק | הפקרת נשק
- עבירה נוספת הקיימת בחוק השיפוט הצבאי עניינה באי שמירתו של הנשק. סעיף 80 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו “אי שמירתו של רכוש צבאי“ קובע:
“חייל שלא נקט במועד הנכון בכל האמצעים הסבירים כדי לשמור מנזק, מקלקול או מאובדן כל רכוש צבאי שהגיע לרשותו או שהוא אחראי לו בדרך אחרת, בין אם ניזוק הרכוש, נתקלקל או אבד ובין אם לאו, דינו – מאסר שנה; היה הרכוש נשק, כלי טיס, כלי שיט או כלי תחבורה אחר, דינו – מאסר שלוש שנים.”
- מאחר שמדובר בעבירה של רשלנות, הרי שיכולות להיות דרגות חומרה שונות של רשלנות שיש בכוחן להוביל לאובדן נשק, ולכן נסיבות אובדן הנשק והרקע לאובדן – חשובות מאד.
- למידת הרשלנות שננקטה על ידי חייל, יש השפעה מכרעת על סוג הטיפול המשפטי אשר תחליט הפרקליטות הצבאית לנקוט בעניינו – אם על דרך של דין משמעתי ואם על דרך של הגשת כתב אישום לבית דין צבאי.
- במקרים של הפקרת נשק, כאשר דרגת הרשלנות גבוהה, תבקש הפרקליטות הצבאית למצות את הדין עם החייל ולהגיש כנגדו כתב אישום לבין התדין הצבאי.
- כך למשל, במקרה בו אובדן הנשק נעשה ברשלנות המצויה ברף חומרה נמוך מאד ובסופו של דבר אותר הנשק והוחזר לצבא – יבקש עורך דין צבאי המייצג את החייל לשכנע כי יש להסתפק בהעמדתו של החייל לדין משמעתי בלבד.
- מידת הרשלנות והנסיבות אשר מצויות ברקע לאירוע אובדן נשק – יכולות להשפיע על סעיף האישום שייוחס לחייל ולענישה שתינקט בעניינו. משכך, על החייל החשוד לממש את זכותו להיוועץ עם עורך דין צבאי בטרם חקירת מצ”ח.
דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בנוגע לתיקי עבירות נשק בצבא
- המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, בכל הנוגע לעבירות נשק מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
- בהמשך עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג בתיקי עבירות נשק בצבא כגון גניבת נשק, הוצאת נשק מרשות הצבא, שימוש בלתי חוקי בנשק, אי שמירתו של רכוש צבאי, ועוד.
- להשלמת התמונה ראו גם: עבירות בנשק ייעוץ וייצוג משפטי.
משפט צבאי – עבירות נשק בצבא
תאריך פרסום המאמר : 04.02.2023
by