עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה, גרימת מוות ברשלנות: ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי

עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות רשלנות פלילית – תאונת עבודה, גרימת מוות ברשלנות, גרימת חבלה ברשלנות: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר עוסק בייצוג חשודים ונאשמים בעבירות רשלנות פלילית, בדגש על עבירות של גרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות בתאונת עבודה.

תאונת עבודה קטלנית – עבירות רשלנות פלילית – אכיפה פלילית

• בשנים האחרונות אנו עדים לעליה דרמטית במספר ההרוגים בתאונות עבודה, ובפרט בענף הבניה. על פי נתוני משרד העבודה, הרווחה והשירותיים החברתיים רוב תאונות העבודה הקטלניות (63%) התרחשו באתרי בנייה.
• המציאות מלמדת כי הסיבות העיקריות לתאונות העבודה הקטלניות הן:
  • נפילה מגובה (נפילה מפיגום או נפילה מסולם);
  • נפילה לפיר;
  • פגיעה מנפילת חפץ או נפילת חומרי בניין שונים;
  • התמוטטות או קריסת קירות, קורות, תקרות או גגות;
  • כשלים בביצוע עבודה בגובה (לרבות היעדר מעקות ואזני בטיחות ומחסור בציוד בטיחות מתאים);
  • מעורבות של כלי הרמה (עגורן צריח או משאבת בטון);
  • התחשמלות;
  • כשלים הנדסיים בתכנון וביצוע הבניה.
• בכל הנוגע לתאונות קטלניות באתרי בניה, ברוב המקרים מדובר בקורבנות שהם פועלי בניין באתר.
• להרחבה בנושא ניתן לקרוא ב”דוח תאונות עבודה ותחלואה תעסוקתית, תמונת מצב 2012 – 2016“;
• ריבוי המקרים של תאונות עבודה קטלניות הוביל את רשויות האכיפה להגביר את פעולות האכיפה והמניעה בקרב חברות הבניה והמעסיקים, על מנת להביא להפנמה של חוקי הבטיחות וההוראות המקצועיות להגנה על עובדים ופועלים באתרי בנייה.
• ככלל, בעקבות אירוע במקום עבודה שהסתיים במוות של אדם תגיע משטרת ישראל למקום ותחל מיידית בחקירת המקרה, לרבות גביית עדויות מעדים וממעורבים כבר בזירה.
• במקביל, יועבר דיווח על האירוע למינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה ותבוצע חקירה של האירוע גם על ידי מפקחי העבודה / הבטיחות, שיעבירו למשטרה את חוות דעתם המקצועית באשר לגורמים שהובילו לתאונה.
• כמו כן, בהתאם לסעיף 6א לחוק ארגון הפיקוח על העבודה (צווים להפסקת עבודה באתרי בנייה)(תיקון מס’ 10) תשע”ו – 2016, במקרה בו התרחש אירוע באתר בניה שגרם למוות של אדם – יוטל מידית צו הפסקת עבודה באתר, לתקופה של 48 שעות ממועד התאונה.
• בד בבד, מכיוון הפרקליטות ובתי המשפט, ניכרת מגמה של החמרה בענישה כלפי מי שנמצאים כאחראים לגרימת תאונות העבודה הקטלניות, במטרה ליצור הרתעה ביחס לבעלי תפקידים המחויבים על שמירת הבטיחות בעבודה ובאתרי הבניה בפרט.
• ניתן לראות, כי ביותר ויותר מקרים בהם הורשעו נאשמים בגרימת מוות ברשלנות בתאונות עבודה, מוטלים עונשי מאסר בפועל, לצד קנסות כספיים משמעותיים ופיצוי.
• מידע נוסף  על בטיחות בעבודה ניתן למצוא באתר של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בעמוד בטיחות ובריאות תעסוקתית.

אחריות פלילית במקרה של תאונת עבודה בה נגרמו מוות או חבלה לאדם

• חוק העונשין, התשל”ז – 1977, קובע בסעיף 341 את עבירת ה”חבלה ברשלנות“, כדלקמן:

“העושה מעשה שלא כדין, או נמנע מעשות מעשה שחובתו לעשותו, והמעשה או המחדל אינם מן המפורטים בסעיפים 338 עד 340, ונגרמה בהם חבלה לאדם, דינו – מאסר שנה”.

• סעיף 304 לחוק העונשין, קובע את עבירת גרימת מוות ברשלנות:

“הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו – מאסר שלוש שנים”.

• רשלנות לעניין זה, עיקרה בנטילת סיכון בלתי סביר בנסיבות העניין להתרחשות תוצאה של חבלה לאדם או מוות, או לגרימת סכנה לקרות תוצאה שכזו.
• ככלל, בכל הנוגע לתאונות עבודה שהסתיימו בתוצאה קטלנית או בחבלה לאדם, תתבטא הרשלנות הפלילית, בראש ובראשונה, בהפרה או אי מילוי של חוקי הבטיחות השונים והוראות הבטיחות בעבודה.
• חקיקת הבטיחות מעוגנת בשורה ארוכה של חוקים, תקנות, הוראות ונהלים, הן כללים והן ספציפיים לסוג מסוים של עבודה ועיסוק.
• בראש חקיקת הבטיחות ניצבת פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) התש”ל–1970 והתקנות שהותקנו מכוחה, ובכללן:
  • תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשמ”ח-1988.
  • תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), תשס”ז-2007​.
  • תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), תשנ”ז – 1997.
  • תקנות הבטיחות בעבודה (עגורני צריח), תשכ”ז-1966.
  • תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), תש”ן-1990.
  • תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), תשנ”ג-1992.
• בנוסף לחקיקה האמורה, בכל הנוגע לבטיחות בענף הבניה, קיימות גם הוראות מפע”ר (מפקח עבודה ראשי) ונהלים, המחייבים עובדים ומעסיקים בתחום זה.
• מכאן שברוב המקרים בהם מוגש כתב אישום בגין עבירה של גרימת מוות ברשלנות או חבלה ברשלנות, באירוע של תאונת עבודה, ייכללו בכתב האישום גם הוראות חוק ספציפית, שנטען כי הפרתן או אי מילויין עלתה כדי רשלנות פלילית שגרמה לתאונה.
• מהזווית המשפטית, הרשעה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות או חבלה ברשלנות, מחייבת הוכחת מספר אלמנטים, ובכללם – קיומה של רשלנות וכן קיומו של קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי, בין ההתרשלות לקרות התוצאה. כל זאת, ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט פלילי – מעבר לספק סביר.
• לא פעם, מתעוררות בתיקים אלו שאלות ראייתיות ומשפטיות הנוגעות להוכחת רכיב הקשר הסיבתי, שבלעדיו כאמור לא ניתן להרשיע בעבירות אלו.  
• בחלק מן הפעמים, מתעוררת גם סוגיה של רשלנות תורמת מצד הקורבן או הנפגע ומידת הרלוונטיות שלה בנסיבות העניין לשאלת האחריות הפלילית של החשוד / הנאשם, או למצער לעונש.
• בהקשר זה חשוב להדגיש כי ככלל, רשלנות תורמת אין בה לאיין את אחריותו הפלילית של מי שהפר חובת זהירות המוטלת עליו והתרשלותו הובילה לתוצאה של חבלה או מוות.

על מי תחול אחריות פלילית לגרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות במקרה של תאונת עבודה

• חקיקת הבטיחות בעבודה, בכל הנוגע לעבודות בנייה, מתייחסת למספר בעלי תפקידים ובכללם:
  • מבצע הבניה (קבלן ביצוע – קבלן ראשי או קבלן משנה, מנהל פרויקט);
  • מזמין (בעל הכנס, יזם;
  • מנהל עבודה מוסמך.
• הדין מטיל חובה על מבצע הבניה למנות מנהל עבודה מוסמך, שיהיה אחראי לוודא קיום כל הוראות הבטיחות הנוגעות לבניה וליצור סביבת עבודה בטוחה. בהיעדר מנהל עבודה מוסמך – מוטלת האחריות הכוללת לבטיחות על כתפי הקבלן המבצע.
• מבצע בניה שהפר את חובתו למנות מנהל עבודה מוסמך, ובמהלך הבניה אירעה תאונה שקיפחה חייו של אדם – קרוב לוודאי יימצא עצמו נחקר כחשוד ואף נאשם בכתב אישום, בגרימת מוות ברשלנות.
• מדו”ח תאונות עבודה בישראל שפורסם ע”י מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה עולה כי בשליש מן התאונות הקטלניות באתרי בניה בשנת 2016 כלל לא נכח או לא מונה באתר מנהל עבודה כנדרש.
• חשוב לציין, כי אף אם מונה כנדרש בחוק מנהל עבודה מוסמך והחובה למילוי כללי והוראות הבטיחות תחול בראש ובראשונה עליו, עדיין, אין בכך בהכרח לפטור את בעלי התפקידים הנוספים מאחריות פלילית במקרה בו אירעה במהלך הבנייה תאונה שגרמה למות אדם או לחבלה.
• בפועל, במקרים רבים בהם מוגש כתב אישום באשמת גרימת מוות ברשלנות בתאונת עבודה יהיו נאשמים בו הן מנהל העבודה (אם מונה) והן קבלני הביצוע, ולעתים – גם מנהל הפרויקט. כמובן, כל מקרה על פי נסיבותיו.
• בתאונות עבודה שאינן בענף הבנייה, ככלל, תחול האחריות הפלילית על הגורמים האמונים על שמירת הבטיחות במקום העבודה הספציפי, על האחראים למקום ועל הפיקוח לקיום הוראות הבטיחות, כמו גם על מנהלים ונושאי משרה רלוונטיים.

“פלס” (פועלים ללא סיכון) – הקמת יחידת משטרה ארצית לחקירת תאונות עבודה בלהב 433

• במגמה להגביר את האכיפה והמניעה בתחום תאונות העבודה, הקימה משטרת ישראל בסוף 2018 יחידת חקירות חדשה בשם “פלס – פועלים ללא סיכון” – שתפעל כמפלג חקירות תאונות עבודה ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל”כ) בלהב 433.
• על פי פרסומי המשטרה, תעסוק היחידה לחקירת תאונות עבודה בעניינים הבאים:
  • גיבוש ראייה כוללת לטיפול בתופעת תאונות העבודה.
  • חקירת אירועי תאונות עבודה חמורות וטיפול בתיקי תאונות עבודה מורכבים.
  • חשיפת עבירות פליליות נוספות המשיקות לתחום תאונות עבודה.
  • אכיפת דיני עבודה על קבלנים.
• במעמד הקמת היחידה לחקירת תאונות עבודה, הסביר מ״מ מפכ״ל המשטרה, ניצב מוטי כהן, כי היחידה תפעל נגד אתרי בנייה בהם קיימים ליקויי בטיחות חמורים, לצד גורמי אכיפה נוספים כגון מפקחי משרד העבודה והרווחה ובליווי הפרקליטות. לדבריו, תפעל היחידה גם מול גורמים נוספים הנותנים שירותים לאתרי הבנייה ומשפיעים על תחום הבטיחות.
• בהמשך, הבהירה משטרת ישראל כי היחידה תתמקד בעניינים הבאים:
  • אירועי תאונת עבודה בעלי מאפיינים ייחודיים, כמו תאונות מורכבות המערבות קריסת תשתיות.
  • תאונות עבודה שחקירתן מצריכה ידע ומשאבים רבים.
  • חקירת עוברי חוק מענף הבנייה, ובהם חברות בנייה וקבלנים המפעילים אתרים בניגוד לדרישות החוק.
  • איתור קבוצות העוסקות בעבירות שמשפיעות על תחום הבטיחות בענף הבנייה.

חשיבות ליווי וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי במקרים של חשד לרשלנות פלילית, גרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות בתאונת עבודה

• תיקים פליליים של גרימת מוות ברשלנות בתאונת עבודה הינם מטבעם תיקים מורכבים יותר, לעתים אף סבוכים ממש, וכרוכים לא אחת בהתמודדות לא רק עם סוגיות משפטיות אלא גם עם שאלות וסוגיות הנדסיות, תכנוניות ועם חוות דעת מקצועיות של מומחים.
• הרשעה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות חושפת את המורשע, ברוב המקרים, לסיכון לעונש מאסר בפועל ולענישה כלכלית מכבידה בדמות קנס ופיצוי. זאת כמובן לצד הכתמת שמו הטוב של המורשע (שבתיקים מסוג זה לרוב נעדר כל עבר פלילי) ב”חותם” של פליליות.
• אך לא זו בלבד; נאשם שהורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, או בעבירות על פקודת הבטיחות בעבודה, והוטל עליו עונש של שלושה חודשי מאסר ומעלה או קנס בסך 7,200 ₪ ומעלה, והוא קבלן רשום – נמצא בסיכון לאבד את רישיון הקבלן או להתליית רישיונו. זאת, בהתאם לסעיף 8 לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, תשכ”ט – 1969 וסעיף 1 לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (ערעור מהימנות והתנהגות בניגוד למקובל), תשמ”ט – 1988.
• בדומה, גם נאשם שהורשע ברשלנות פלילית והוא מהנדס או אדריכל רשום, נמצא בסיכון לביטול או התליית רישיונו.
• מכאן שקיימת חשיבות רבה לליווי משפטי של עורך דין פלילי כבר מן השלבים הראשונים של החקירה, על אחת כמה וכמה אם מתגבשת כוונה להגיש כתב אישום, או אם הוגש כתב אישום.
• עוד חשוב לזכור כי עבירות של גרימת מוות ברשלנות או חבלה ברשלנות הן עבירות מסוג עוון, על כן לא קמה לחשוד בהן זכות מוקנית לשימוע.
• עם זאת, כאשר חשוד בעבירות אלו מיוצג ע”י עורך דין, יכול הסנגור לפנות באופן יזום לפרקליטות בבקשה לקיים שימוע לפנים משורת הדין, במטרה לנסות ולשכנע את הפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום, ככל שניתן בנסיבות העניין.
• כאמור, תיקי גרימת מוות ברשלנות או גרימת חבלה ברשלנות שונים באופים מתיקים פליליים “רגילים” ולפיכך יש לבדוק האם לעורך הדין שבכוונתכם לשכור את שרותיו נסיון לא רק במשפט פלילי אלא גם בייצוג משפטי בתיקי רשלנות פלילית.
• ראו מקרה להמחשה בו טיפלנו: חבלה ברשלנות – סגירת תיק בחוסר אשמה.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – עבירות רשלנות פלילית – ייעוץ וייצוג משפטי

• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים בכל הנוגע לחשד לפלילים בעקבות תאונת עבודה.
• אנו מעניקים ייצוג משפטי בבית המשפט בתיקי גרימת מוות ברשלנות וכן גרימת חבלה ברשלנות ובכתבי אישום הנוגעים לבטיחות בעבודה ולרשלנות פלילית.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות רשלנות פלילית, גרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות פלילית

• ראו לקראת סוף עמוד זה דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות רשלנות פלילית, גרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות בתאונות עבודה.

עורך דין פלילי

עבירות רשלנות פלילית | תאונת עבודה | בטיחות בעבודה | גרימת מוות ברשלנות | גרימת חבלה ברשלנות | עו”ד פלילי | עורך דין פלילי | כתב אישום | רשלנות בהחזקת נשק