עורך דין פלילי נוער – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי של קטינים בבית משפט לנוער

עורך דין פלילי נוער | עבירות נוער – ייעוץ משפטי | ייצוג משפטי של קטינים בבית משפט לנוער

עורך דין פלילי נוער – ייעוץ וייצוג משפטי

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לקטינים בחקירה פלילית וייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט לנוער.
• בעמוד שלפניכם השתדלנו להציג בשפה פשוטה את הליכי החקירה הפלילית, המעצר, השפיטה, הטיפול והענישה ביחס לקטינים בישראל ולעמוד על המאפיינים הייחודיים בהליך הפלילי כנגד קטינים.

הליך פלילי כנגד קטינים בישראל.

מי נחשב קטין?

• על פי דין, “קטין”, הינו אדם שטרם מלאו לו 18 שנים.

גיל האחריות הפלילית בישראל.

• במדינת ישראל גיל האחריות הפלילית עומד על 12 שנים.
• כלומר ילד שהיה מתחת לגיל 12 בזמן ביצוע המעשה האסור, אין לו אחריות פלילית לאותו מעשה והטיפול בו יהיה במסגרת אזרחית ולא פלילית, בהתאם לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש”ך – 1960.

העיקרון המנחה בהליך פלילי כנגד קטינים בישראל.

• רשויות החקירה, התביעה הפלילית והשפיטה בישראל מתייחסות באופן שונה לקטינים החשודים בביצוע עבירות פליליות. כאשר מדובר בקטינים, העיקרון המנחה את הרשויות הינו הרצון למיצוי דרכי טיפול, מניעה וחינוך – לפני ענישה – תוך הענקת סיכוי ממשי לקטין להשתקם ולחזור לדרך הישר.
• בהתאם, קיימים הליכי חקירה, טיפול ושפיטה ייחודיים לקטינים, המכוונים לצמצום הפגיעה בקטינים הנלווית להליך הפלילי, לשיקומם של הקטינים, מניעת הידרדרותם לעבריינות ולפשיעה ולשילובם באופן מיטבי בחברה.
• ההסדרים המיוחדים הנוגעים לחקירת קטינים, להליכי שפיטה של קטינים ודרכי טיפול בקטינים עוברי חוק מעוגנים בעיקרם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל”א – 1971, כמו גם בנהלי והוראות משטרת ישראל.

חקירת קטינים בהליכים פליליים.

• חוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים), תשט”ו – 1955, קובע כי בעבירות מסוימות, כגון עבירות מין ועבירות אלימות חמורות, חקירת קטין שהינו מתחת לגיל 14, החשוד בביצוע עבירה, תיעשה על ידי חוקר ילדים, שעבר הכשרה מיוחדת לכך.
• מתוך הכרה בנזקים הנפשיים שעלולים להיגרם לקטינים בעקבות חקירה פלילית רגילה קבע המחוקק מגבלות בנוגע לאופן ניהול החקירה ע”י חוקר הילדים, וזאת במטרה לנסות ולצמצם ככל הניתן את הפגיעה בקטין עקב החקירה. למשל:
  • חוקר ילדים לא יחקור ילד כשהוא לבוש במדי משטרה.
  • חוקר ילדים לא יחקור ילד בתחנת משטרה, אלא אם אין אפשרות לחקרו במקום אחר.
• חוקר ילדים מחויב לתעד את חקירת הקטין באמצעות וידאו, אלא אם כן לא ניתן לעשות כן, שאז החקירה תתועד בהקלטה קולית או בכתב.
• קטין שמלאו לו 14 שנים והוא חשוד בביצוע עבירה פלילית, ייחקר, ככלל, על ידי חוקר נוער ובידיעת הורהו (למעט במקרים חריגים המפורטים בחוק), ואם לא ניתן לאתר את הורהו במאמץ סביר – בידיעת קרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין.
• הזכות למעורבות הורים בחקירה הינה זכות ייחודית העומדת לקטינים בהליך פלילי, זכות הנובעת בין השאר מהחשש שבשל לחץ החקירה עלול הקטין לוותר על זכויות הנתונות לו על פי חוק כחשוד ואף להודות במעשים שלא ביצע.
• בטרם ייחקר חשוד קטין, יודיע חוקר הנוער, בלשון המובנת לקטין, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו על זכויותיו טרם החקירה;
  • זכות להיוועץ עם עורך דין ביחידות לפני החקירה.
  • זכות לנוכחות הורה או קרוב אחר בחקירה, למעט במקרים חריגים שנקבעו.
  • זכות להיות מיוצג על ידי סניגור.
• כמובן שגם לקטין שנחקר כחשוד עומד סל הזכויות הנתון לכל אדם בגיר הנחקר כחשוד, לרבות הזכות לאי הפללה עצמית וזכות השתיקה.
• כאן המקום להדגיש כי על פי דיני הראיות בישראל, שתיקה בחקירה עלולה לחזק את הראיות שכנגד החשוד ולכן – בטרם החלטה באיזה קו הגנה לנקוט ובטרם מתן כל מענה לחוקרים – על החשוד והוריו לעמוד על כך שיתאפשר לחשוד להיוועץ בעורך דין. היוועצות בעורך דין לעולם לא יכולה לפעול לחובתו של חשוד (ולא משנה מה החוקרים אומרים על זה, זה המצב המשפטי). 

מעצר קטינים בחשד לביצוע עבירות פליליות.

• עיקרון יסוד שנקבע בחוק ביחס לקטינים הוא שמעצר של קטין יתבצע כמוצא אחרון, רק אם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך אחרת, ללא פגיעה בחירותו של הקטין והמעצר יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הדרוש.  
• הוראות החוק החלות על מעצר בגיר יחולו בעיקרן גם על מעצר קטין, בשינויים הבאים:
  • קטין מתחת לגיל 14 ניתן להחזיק במעצר ללא צו שופט לכל היותר ל-12 שעות, לאחר מכן יש לשחררו או להביאו בפני שופט. אם לא ניתן להביא את הקטין לפני שופט תוך פרק הזמן האמור ניתן להאריך את מעצרו לתקופה נוספת שלא תעלה על 12 שעות.
  • קטין מעל גיל 14 ניתן להחזיק במעצר ללא צו שופט לכל היותר 24 שעות, ולאחר מכן יש לשחררו או להביאו להארכת מעצר בפני שופט. אם לא ניתן להביא את הקטין לפני שופט תוך פרק הזמן האמור ניתן להאריך את מעצרו לתקופה נוספת שלא תעלה על 24 שעות.
  • בית המשפט יכול להורות על הארכת מעצרו של קטין עד 10 ימים, עם אפשרות להארכה ל-10 ימים נוספים. כלומר מקסימום 20 ימים עד הגשת כתב אישום.
  • מיד עם מעצרו של קטין יש להודיע על כך לאחד מהוריו, ואם לא ניתן לאתרם לאדם אחר הקרוב לקטין או לקצין מבחן.
  • קטין יוחזק בבית מעצר נפרד לקטינים או באגף נפרד מעצורים בגירים, ובתנאים ההולמים את גילו ואת צרכיו.
• בקבלת החלטה על מעצרו של קטין, יובאו בחשבון גילו והשפעת המעצר על שלומו של הקטין. אם מצא ביהמ”ש כי קיימת עילה למעצרו של קטין, רשאי הוא לנקוט בדרכי טיפול והשגחה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), במקום להורות על מעצרו.
• קטין שהוגש נגדו כתב אישום ונתבקש מעצרו, חייב בית משפט להורות על הגשת תסקיר מעצר מטעם שירות המבחן, בטרם יורה על מעצרו עד תום ההליכים.
• קטין מתחת לגיל 14, לא ניתן לעצרו עד תום הליכים המשפטיים.
• חשוב לזכור- לקטין עצור עומדת הזכות להיוועץ בעורך דין.

סגירת תיק פלילי לקטין.

• נהלי משטרת ישראל מסדירים את השיקולים בטיפול המשטרה בתיקים בהם מעורבים בני נוער וקובעים כי בהתקיים נסיבות מסוימות ניתן שלא להמשיך בהליך פלילי כנגד קטין שנחשד בביצוע עבירה, אלא להעביר את הטיפול למסלול של “טיפול מותנה”, שאינו מכתים את הקטין במרשם הפלילי (בעבר, נקרא המסלול גניזת תיק בהליך של אי-תביעה).
• חשיבותו של מסלול הטיפול המותנה, בין היתר, בכך שהתיק לא יופיע במרשם הפלילי של הקטין, פרטיו לא יופיעו במאגר הממוחשב של המשטרה והתיק למעשה ייגנז בהליך מינהלי.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג חטא או עוון.

• ואלו התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג חטא או עוון (עבירות שעונשן המקסימאלי עד 3 שנות מאסר):
  • לקטין אין רישום פלילי קודם ולא ננקט נגדו הליך קודם של אי תביעה.
  • הקטין הודה בביצוע העבירה.
  • נסיבות ביצוע העבירה קלות.
  • הממונה על החקירה במשטרה התרשם, כי הקטין לא יחזור ויבצע עבירות נוספות.
  • הקטין הביע נכונות להתנצל.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג פשע.

• ואלו התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג פשע (עבירות שעונשן למעלה מ-3 שנות מאסר).
  • כל התנאים שלעיל לגבי עבירות חטא ועוון, ובנוסף:
  • נכונות הקטין והוריו לפצות את הקורבן, בגין הנזק שנגרם לו.
  • בעבירות רכוש: נכונות הקטין להחזיר את הרכוש הגנוב.
  • נכונות הקטין לגלות את שמות הבגירים המעורבים במעשה העבירה, ככל שהיו.
  • נכונות הקטין לשתף פעולה עם המשטר, למשל במתן עדות.
• בכל מקרה, בעבירות מסוג פשע המשטרה נדרשת לקבל את הסכמת הפרקליטות כדי להעביר את הקטין למסלול של טיפול מותנה.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” בעבירות סמים.

• ואלו התנאים התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” בעבירות סמים:
  • לקטין אין רישום פלילי קודם.
  • הסם בו נעשה שימוש הוא חשיש או מריחואנה והשימוש הוא מזדמן בלבד
  • הקטין הביע נכונות לקבל טיפול מתאים.
  • הקטין גילה לחוקר את מקור הסם.
• חשוב לקחת בחשבון כי נהלי המשטרה קובעים כי ככל שישתנו הנסיבות שבגינן הופנה הקטין לטיפול מותנה, למשל – אם הקטין עבר עבירות נוספות בסמוך, אם מתברר שיש לו תיקים נוספים, אם הקטין לא נענה להזמנת שירות המבחן או אם שירות המבחן לנוער המליץ שלא לגנוז את תיק החקירה – תהיה המשטרה רשאית להמשיך לטפל בתיק במסגרת הליך פלילי.
• אם הקטין יחזור לבצע עבירות, ניתן יהיה לפתוח מחשד את התיק שנסגר ולנהל כנגד הקטין חקירה פלילית שעלולה להסתיים בהעמדה לדין.

עבירות חמורות בהן לא יופנה הקטין לטיפול מותנה.

• חשוב לדעת כי בעבירות חמורות מסוימות בשום מקרה לא יופנה הקטין לטיפול מותנה, כמו למשל:
  • בעבירות של אלימות קשה ובריונית.
  • עבירות מרמה וזיוף.
  • שימוש בנשק או בחומר נפץ.
  • עבירות מין (למעט עבירות בעלות אופי “קל).
  • עבירות ביטחון.
  • עבירות סמים שאינן שימוש והחזקה עצמית.
  • עבירות שגרמו למוות.
• במקרים אלו, המשטרה תמשיך בחקירה וייפתח תיק פלילי כנגד הקטין .
• לצד האפשרות להעביר את הטיפול למסלול של “טיפול מותנה”, לאחר פתיחת חקירה כנגד קטין, כמובן קיימת אפשרות כי התיק ייסגר באחת מעילות הסגירה הקיימות: חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור או חוסר אשמה.

הגשת כתב אישום פלילי כנגד קטין בפני בית משפט לנוער.

• כאמור, גיל האחריות הפלילית בישראל עומד על 12 שנים ולא ניתן להעמיד לדין פלילי קטין שטרם מלאו לו 12 שנים ביום ביצוע העבירה.
• יתרה מכך, לא ניתן להעמיד לדין קטין חשוד שביום הגשת כתב האישום מלאו לו 12 שנים אך טרם מלאו לו 13 שנים, אלא לאחר התייעצות עם קצין מבחן.
• אין להעמיד קטין לדין ביחד עם בגיר, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
• בתום חקירה במשטרה, ניתן להעמיד את הקטין לדין בתנאי שלא עברה יותר משנה מיום ביצוע העבירה. כאשר חלפה השנה, ניתן להעמיד לדין בכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה בלבד.
• נאשם שביום הגשת כתב האישום נגדו מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 19 שנים וביום ביצוע העבירה היה קטין, הדיון יהיה בפני בית משפט לנוער. אם מלאו לנאשם 19 שנים וביום ביצוע העבירה היה קטין, הדיון יתקיים בפני בית משפט שאינו לנוער, אולם יחולו חלק מסדרי הדין החלים בבית משפט לנוער.

הליך פלילי כנגד קטין בפני בית משפט לנוער.

• בית המשפט לנוער הוא מערכת שיפוטית ייחודית הדנה בהליכים פליליים נגד קטינים ובכלל זה בהליכי מעצר.
• בתוך כך, לבית המשפט לנוער קשת רחבה של סמכויות ובכלל זה רשאי בית המשפט להימנע מהרשעת קטין שביצע עבירה ובמקום זאת להורות על אמצעים ודרכי טיפול, הקבועים בחוק.

סדרי דין ייחודיים בהליך הפלילי כנגד קטין בבית משפט לנוער.

מניעת החשיפה של טיפול פלילי בקטין.

• אלא אם כן נקבע אחרת, דיונים פליליים בנוגע לבגירים מתנהלים בפומבי, בדלתיים פתוחות, וניתן לפרסם פרטים אודות ההליך וזהותו של החשוד או הנאשם.
• מנגד, כל הדיונים בבית משפט לנוער מתקיימים בדלתיים סגורות וחל איסור לאנשים שאינם קשורים לעניין להיות נוכחים בדיונים, אלא בהסכמתו של שופט הנוער.
• חל איסור פרסום פרטים מזהים על הקטין (למעט חריגים המנויים בחוק) שכן קשירת שמו של קטין לפלילים ותיוגו כעבריין עלולה לגרום לקטין נזקים קשים, בלתי ניתנים לתיקון.

נוכחות ההורים בדיון הפלילי בבית משפט לנוער וזכויותיהם.

• הורי הקטין זכאים להיות נוכחים בדיון בעניינו של הקטין, אלא אם כן הורה בית משפט לנוער שלא להזמינם לדיון.
• הורה של הקטין שנכח בדיון רשאי להשמיע טענות ולחקור עדים במקומו של הקטין, וכן רשאי להביע עמדתו טרם קבלת החלטות מסוימות.
• החלטה בעניינו של הקטין, תינתן לאחר שניתנה לקטין הזדמנות להביע את עמדתו בפני בית המשפט לנוער ובקבלת ההחלטה יינתן משקל ראוי לעמדת הקטין, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו.

 הליך הכרעת דין וגזירת דין בבית משפט לנוער.

• לאורך כל ההליך הפלילי בפני בית משפט לנוער, מעניק בית המשפט משקל רב לנסיבותיהם האישיות של הקטינים ולסיכויי שיקומם, מתוך מגמה להוציאם ממעגלי הפשיעה, להחזירם למוטב ולשלבם בקהילה. 
• בכל הנוגע לבגירים, דרך המלך לקביעת אשמתו של נאשם בפלילים – היא בהרשעתו בפלילים, הרשעה הנרשמת לחובתו במרשם הפלילי.
• מנגד – אם החליט בית משפט לנוער כי קטין ביצע את עבירה פלילית, יקבע זאת בהכרעת דינו, אך בשלב זה לא ירשיע את הקטין ויורה על הגשת תסקיר קצין מבחן.
• לאחר הגשת תסקיר של שירות מבחן רשאי בית המשפט לנוער להורות על אחד מאלה:
  • להרשיע את הקטין ולגזור את דינו;
  • לצוות על דרך טיפולית אחרת, ללא הרשעה;
  • לפטור את הקטין בלא צו, ללא הרשעה.
• באשר לגזירת העונש, קטין שבשעת קביעת עונשו טרם מלאו לו 14 שנים, לא יוטל עליו עונש מאסר בפועל.
• במקום להטיל על הקטין מאסר, רשאי בית משפט לנוער לצוות על החזקתו של הקטין במעון נעול.
• הגישה השונה כלפי קטינים מקבלת ביטוי גם בשלב הענישה. עמד על כך בית המשפט העליון בע”פ 5048/09, 6499 פלוני נ’ מדינת ישראל והערעור שכנגד (כבוד השופט הנדל):

“קיימים שלושה נימוקים עיקריים לגישה העונשית המבחינה בין נאשם קטין לבין נאשם בגיר: הנימוק הראשון הוא סוג של אחריות מופחתת. לאמור: הקטין בגיל מסוים (12 על פי סעיף 34ו לחוק העונשין) אמנם אחראי למעשיו, אך לא במובן המלא כפי שבגיר אחראי. הבדל זה יכול שינבע מהתפתחויות פיסיולוגיות, מהיעדר ניסיון חיים או מהימצאותו של הקטין בנקודת התפתחות שונה מהבגיר…הנימוק השני הוא השפעת העונש על הנענש. רוצה לומר, אותו העונש הוא כבד בעבור הנאשם הקטין יותר מאשר בעבור הנאשם הבגיר, מבחינת חווייתו הסובייקטיבית של הנענש…הנימוק השלישי נעוץ בשיקולי שיקום. חוק הנוער על מבנהו – למשל, מקומו של שירות המבחן, קיומן של דרכי טיפול, כלל אי ההרשעה בשלב הראשון של גזר הדין – יוצא מנקודת ההנחה שראוי, ואף ניתן, לשקם את הקטין בקלות רבה יותר מאשר את הבגיר…”.

תפקידו המרכזי של שירות מבחן לנוער בהליכים פליליים כנגד קטינים.

• שירות המבחן לנוער הוא שירות ממלכתי הפועל מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. קציני המבחן העובדים בשירות, הם עובדים סוציאליים בהכשרתם העוסקים באבחון מצבם של קטינים העוברים על החוק, בטיפול פסיכו-סוציאלי בהם ובפיקוח עליהם.
• בתמצית, שירות המבחן מסייע למערכת אכיפת החוק בשיקומו של הקטין במטרה למנוע הידרדרות וחזרה להתנהגות עבריינית, וזאת בעיקר בדרך של התאמת דרכי טיפול פרטניות המתאימות לכל קטין.
• כאשר מדובר בקטינים, לשירות המבחן תפקיד מרכזי בכל שלבי ההליך הפלילי: החקירה במשטרה, הליכי מעצר ושחרור בערובה וכמובן בהליך הפלילי בבית המשפט לנוער.

מעורבות שירות המבחן בהליך החקירה במשטרה.

• קטין בגיל האחריות הפלילית, אשר נחשד בביצוע עבירה, מופנה על ידי המשטרה לשירות המבחן לנוער לשם קבלת אבחון וחוות דעת.
• מטרתה של חוות הדעת להמליץ על אחד משניים: סגירת התיק, או העמדת הקטין לדין.
• התסקיר שנערך על ידי קצין המבחן מתבסס בין היתר, על שיחות עם הקטין בנוגע ליחסו לעבירה שביצע, בחינת סביבתו הקרובה (משפחתו / מסגרת לימודית בה נמצא), פעילויות בשעות הפנאי ועוד.
• לפגישה עם קצין המבחן, יש להיערך בצורה מקצועית; להמציא מסמכים רלוונטיים היכולים להעיד על טיבו של הקטין כגון איבחונים, להכין את הקטין לסוגי השאלות הנשאלות על ידי קצין המבחן ועוד. 

מעורבות שירות המבחן בהליכי מעצר ושחרור בערובה של קטינים.

• בשלבי המעצר לצורכי חקירה, כאשר הוחלט על מעצרו של קטין, רשאי קצין מבחן, ביוזמתו, להגיש לביהמ”ש תסקיר מעצר או להשמיע בפניו את עמדתו בעניין המעצר או החלופות למעצר.
• שירות המבחן בוחן את השלכותיו של המעצר על הקטין, את החלופות למעצר, ככל שהן קיימות, ומגיש המלצתו בפני בית המשפט לנוער גם בעניין זה.

מעורבות שירות המבחן בהליך הפלילי בבית משפט לנוער.

• קבע בית משפט לנוער שקטין ביצע את עבירה, יורה על הגשת תסקיר קצין מבחן.
• שירות המבחן מגיש תסקיר מקיף לבית המשפט המתייחס הן לשאלת הרשעתו של הקטין (או אי הרשעתו) בדין והן לשאלת אמצעי הטיפול והעונש המתאימים והנכונים לקטין.

הליך חלופי להליך פלילי המופעל על ידי שירות המבחן.

• הליך חלופי, כשמו כן הוא, הינו חלופה להליך הפלילי או לחלקו, אשר מתנהל שלא בפני בית משפט.
• מטרת ההליך החלופי, בין היתר, להביא לנטילת אחריות של הקטין למעשה פלילי שביצע, לרבות בדרך של תיקון כלפי נפגע העבירה, או החברה וכן להימנע ככל שניתן מהכתמתו של הקטין ברישום פלילי ותיוגו כעבריין.
• כיום, מפעיל שירות המבחן לנוער בשיתוף עם משטרת ישראל שתי תכניות של “הליך חלופי”:
• קד”ם – קבוצת דיון משפחתית:
  • מדובר במפגשים בהם משתתפים הקטין שעבר על החוק, בני משפחתו ותומכיו, נפגע העבירה ותומכיו וכן אנשי מקצוע.
  • המפגשים נועדו לדון בדרכים להתמודד עם הפגיעה עקב ביצוע העבירה ועם תוצאותיה העתידיות וכן להסכים על תכנית לפיצוי הנפגע ולמניעת עבירות של הקטין בעתיד.
  • הקריטריונים להפניית קטין להליך קד”ם הם הודאת הקטין באשמה, נטילת אחריות על העבירה והבעת רצון להשתתף בתהליך.
  • עם זאת, ההליך מותנה בהסכמת נפגע העבירה להליך.
• מיל”ה – מובילים יחד למען הנוער:
  • מדובר בתכנית משותפת למשטרה, למשרד הרווחה, למשרד החינוך ולגורמים נוספים שבה משתלב הקטין בקבוצה שמסייעת לו לאמץ ולשמור דפוסי התנהגות נורמטיביים, להשתלב בחיי חברה תקינים ולהימנע מביצוע עבירות בעתיד.
  • התכנית משלבת פעילויות העשרה חווייתיות, לימודיות ותרבותיות עם פעילות של תרומה לקהילה ומעורבות חברתית.

עורך דין פלילי נוער – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי בחקירת קטין וייצוג משפטי של הקטין בפני בית משפט לנוער.

• הסתבכותו של קטין בשלב כה מוקדם בחייו בפליליים עלולה להוות אירוע משנה חיים.
• בדרך כלל, עצם הליכי החקירה (ובוודאי כאשר נלווים אליהם הליכים השוללים את חירותו של הקטין, או מגבילים את חופש תנועתו) טראומטיים מאוד עבור הקטין, המתמודד לראשונה בחייו עם משבר בהיקף מסוג זה.
• בשל חוסר בגרותם, חוסר ניסיונם בחיים בכלל ובמתקפה מסוג זה בפרט, כמו גם הלחץ הבלתי רגיל בו הם נתונים ותחושות בושה או שיקולים לא עניינים, עלולים קטינים לעשות טעויות קשות במהלך חקירתם הפלילית במשטרה ואפילו במהלך המשפט הפלילי, בפני בית משפט לנוער.
• מטבע הדברים, בשל גילם הצעיר, קטינים אף פגיעים יותר למניפולציות חקירתיות ועלולים לנסות לרצות את חוקריהם, או מנגד – דווקא להתבצר בעמדה שכלל איננה משרתת את האינטרסים שלהם וגורמת להם נזקים בלתי הפיכים בהליך הפלילי. בדומה, מסיבות חברתיות ושיקולים של נראות, קטינים עשויים לטעות בקו בו הם נוקטים, ושוב – לגרום לעצמם נזקים בלתי הפיכים.
• דווקא בשל היותם “נחקרים חלשים”, קיימת חשיבות רבה לדאוג שקטין יקבל ייעוץ וליווי משפטי דחוף מעורך דין פלילי אשר יתייצב לצידו, יחזק אותו משפטית ורגשית, ויפעל בנאמנות ובמסירות, במסגרת הדין וכללי האתיקה, להוביל אותו לחוף מבטחים.
• לקטין אין את הכלים והכוחות להתמודד בגפו עם חקירה במשטרה או משפט פלילי. הוא זקוק לאיש מקצוע אשר יעניק לו ייעוץ משפטי, יכין אותו לבאות, יחזק אותו וסייע לו להתמודד עם ההליך הפלילי, להוכיח את חפותו או למזער את נזקיו ככל שרק ניתן.
• קטינים לא נמצאים בעמדה להעמיד לעצמם ייעוץ וייצוג משפטי ולעתים לא יודעים לבקש עזרה או נרתעים מלבקש עזרה. פעמים אחרות, קטינים פשוט לא מפנימים את חומרת מצבם או מקלים ראש במצבם.
• כאן נכנסים לתמונה הורי הקטין, שחייבים להיחלץ לעזרתו, אפילו חטא וטעה, קל וחומר שעה שהקטין חף מכל פשע. את ה”חשבונות המשפחתיים” יש להשאיר לשלב מאוחר יותר, ואל מול האיום על הקטין ועל עתידו יש להתגייס מיד, ללא דיחוי ולהעמיד לו ייצוג משפטי מקצועי של עורך דין פלילי, שעוסק בעבירות נוער.
• עורך דין פלילי נוער – מקרה להמחשה; לקראת סוף עמוד זה תמצאו מקרה להמחשה – כיצד עו”ד פלילי גיא פלנטר הוביל לזיכויו של קטין מעבירות מין חמורות בבית משפט לנוער.

עורך דין פלילי

עורך דין פלילי נוער – ייעוץ משפטי בחקירה פלילית, ייצוג משפטי בעבירות נוער ע”י עורך דין פלילי בפני בית משפט לנוער | חקירה במשטרה