דין משמעתי נגד שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם)

דין משמעתי נגד שוטרים – ייצוג משפטי.

דין משמעתי נגד שוטרים | ייצוג משפטי של עורך דין בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם)

• משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי לשוטרים בכל הנוגע לעבירות משמעת ומייצג שוטרים בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).
• הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו ובמסגרת זו אנו:
  • עוסקים בהכנת השוטרים לחקירתם ומעניקים לשוטרים ייעוץ משפטי וליווי משפטי בכל שלבי החקירה או הבירור המשמעתי.
  • מעניקים ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).
  • מעניקים ייצוג משפטי לשוטרים בהליך מנהלי בפני המפכ”ל או ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל.
• בכל הנוגע לייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש וייצוג משפטי בתיקי מח”ש פליליים ראו בהרחבה בעמוד: המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי. חקירת מח”ש: ייעוץ משפטי.

 דין משמעתי נגד שוטרים

• שוטרים, ובכלל זה שוטרי משמר הגבול בשירות חובה ובמילואים, כפופים לדין משמעתי ונתונים לשיפוט משמעתי בפני קצין שיפוט או בפני בית הדין למשמעת.
• חוק המשטרה, תשס”ו – 2006, בתוספת הראשונה לחוק, מונה את רשימת עבירות המשמעת של שוטרים. ברשימת העבירות ניתן למצוא “עבירות סל”, כגון:
  • התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה
  • התרשלות במילוי התפקיד
  • שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכח תפקיד
  • אי מילוי הוראה מהוראות פקודת משטרת ישראל
• לצד “עבירות סל” אלו ונוספות, מצויה שורה ארוכה של עבירות משמעת ספציפיות.
• חשוב להדגיש שאחריותו של שוטר בשל עבירת משמעת לא גורעת מאחריותו הפלילית בשל אותו מעשה, וניתן לנקוט בהליכים משמעתיים נגד שוטר אף אם הורשע או זוכה בשל אותו מעשה בבית משפט בהליך פלילי. כך למשל, על אירוע של שימוש בלתי סביר בכח עלול השוטר לעמוד לדין פלילי באשמת תקיפה וגם יינקטו נגדו הליכים במישור המשמעתי.
• בחלק מן המקרים, עניין שהחל מלכתחילה כתלונה פלילית למח”ש, יועבר להמשך טיפול במסלול המשמעתי. למשל, מח”ש מוסמכת לחייב את מחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר החשוד בעבירה של שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד. בעבירות אחרות, מוסמכת מח”ש להמליץ למחלקת משמעת במשטרה על העמדת שוטר לדין משמעתי.   

מסלולי הטיפול העיקריים בעבירות משמעת של שוטרים

• הטיפול בעבירת משמעת של שוטר יכול להתבצע במסלולים הבאים;
  • הליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת.
  • הליך משמעתי בפני דן יחיד – קצין שיפוט או קצין שיפוט בכיר.
  • הליך בירור ביחידה לטיפול בתלונות הציבור במטרה הארצי של המשטרה (ית”ץ).
  • הליך מנהלי בפני המפכ”ל או ראש אגף משאבי אנוש במשטרת ישראל.

דין משמעתי נגד שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה

• ככל שתחליט מחלקת המשמעת במטה הארצי להעמיד שוטר לדין משמעתי, יוגש נגד השוטר כתב אישום לבית הדין למשמעת וייקבע דיון.
• בהליך זה, עומדת לשוטר הזכות להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
• סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין למשמעת קבועים בתקנות המשטרה (סדרי דין בדיון משמעתי), תשע”ב – 2012.
• במסגרת הדיון בבית הדין למשמעת יידרש השוטר להגיב לאישומים המיוחסים לו בכתב האישום וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות, במקרים המתאימים.
• אם כפר השוטר באישומים המיוחסים לו בכתב האישום, יישמעו בפני בית הדין למשמעת העדים הרלוונטיים. השוטר (כמובן עורך הדין המייצג אותו) רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי התביעה ולזמן עדים מטעמו. השוטר רשאי להעיד בעצמו להגנתו ואם בחר להעיד, יעמוד לחקירה נגדית ע”י התובע.
• בתום שמיעת הראיות יכריע בית הדין למשמעת בדינו של השוטר ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בכתב האישום, כולן או מקצתן.
• בית הדין יכול להרשיע שוטר בעבירה שאשמתו נתגלתה מן העובדות שהוכחו בפניו, גם אם העובדות לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.
• במקרה של הרשעה בדין, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יקבע בית הדין למשמעת את עונשו של השוטר.
• העונשים אותם מוסמך בית הדין למשמעת להטיל על שוטר שהורשע בעבירת משמעת קבועים בסעיף 51(א) לחוק המשטרה, תשס”ו – 2006 והם:
  • נזיפה;
  • נזיפה חמורה;
  • קנס;
  • ריתוק לתקופה של עד 45 ימים;
  • מחבוש לתקופה שאינה עולה על 45 ימים;
  • הורדה בדרגה;
  • פסילת רישיון נהיגה משטרתי.
• ככלל, דיוני בית הדין למשמעת מתנהלים בדלתיים פתוחות ופסקי הדין מפורסמים באתר האינטרנט של משטרת ישראל.
• על פסק הדין של בית הדין למשמעת ניתן לערער תוך 45 יום לבית הדין לערעורים. על פסק הדין של בית הדין לערעורים ניתן לערער, ברשות, לבית משפט המחוזי שבתחומו פועל בית הדין.

הליך משמעתי כנגד שוטר בפני קצין שיפוט

• שוטר שהוחלט להעמידו לדין בפני דן יחיד, אמור לקבל את כתב התלונה נגדו לכל הפחות 48 שעות לפני המשפט. לאחר קבלת התלונה רשאי השוטר או מי מטעמו לעיין בראיות שבפורטו בכתב התלונה ולהעתיקן.
• פתוח בפני השוטר להתייעץ עם עורך דין ולהתכונן להליך המשמעתי.
• במהלך הדיון בפני קצין השיפוט ניתנת לשוטר זכות טיעון ביחס לחשדות נגדו וכן אפשרות לזמן עדים. קיימת אפשרות לבקש את דחיית הדיון אם הדבר דרוש לאפשר לשוטר הנאשם להכין את הגנתו ולהביא את ראיותיו.
• בתום הדיון תינתן הכרעת הדין. דן יחיד לא יזכה שוטר הנאשם בעבירת משמעת אלא לאחר שנתן למתלונן או למי שנפגע מהשוטר הזדמנות להשמיע את עדותו בפניו.
• ככל שיימצא השוטר אשם בעבירת משמעת ויורשע בה – יקבע קצין השיפוט את עונשו.
• העונשים שמוסמך דן יחיד להטיל הם:
  • נזיפה;
  • נזיפה חמורה;
  • קנס;
  • ריתוק;
  • פסילת רישיון נהיגה משטרתי.
• במקרים חריגים בהם נפל פגם או פסול מהותי בניהול ההליך בפני דן יחיד, או אם נוהל ההליך בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית או אם התעורר חשש של ממש כי נגרם לנאשם עיוות דין – קיימת לראש מחלקת משמעת סמכות לבטל את פסק הדין.
• שוטר שהורשע בידי דן יחיד רשאי להגיש ערר על פסק הדין בתוך 15 ימים. לראש אמ”ש יש זכות ערר על פסק דין המזכה את השוטר.
• סדרי הדין בהליך משמעתי בפני דן יחיד מוסדרים בחוק המשטרה, תשס”ו – 2006 ובתקנות המשטרה (סדרי דין בדיון משמעתי), תשע”ב – 2012.

הליך מנהלי כנגד שוטר בפני המפכ”ל או ראש אגף משאבי אנוש במשטרה

• סעיף 74 לחוק המשטרה, תשס”ו – 2006, קובע כי המפכ”ל רשאי לפטר שוטר שנידון בהליך משמעתי או פלילי, אף אם זוכה, אם הוא סבור, עקב הדיון המשמעתי או הפלילי, כי אין השוטר מתאים להמשיך ולשרת במשטרה.
• סעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל”א – 1971 מסמיך את המפכ”ל, או מי שהוסמך על ידו, להשעות, להוריד בדרגה, לשחרר מן השירות או לפטר שוטר אם הוכח שהשוטר מתרשל, בלתי יעיל במילוי תפקידו או אינו מתאים מבחינה אחרת למלא את תפקידו.
• הוראת משטרה מס’ 04.04.02 שכותרתה “אמצעי משמעת מינהליים”, קובעת אמצעי משמעת מינהליים שניתן לנקוט נגד שוטרים החשודים בביצוע עבירות פליליות או שדינם הוכרע ובכללם:
  • פיטורין;
  • השעיה;
  • הוצאה לחופשה;
  • העברה לתפקיד אחר או ליחידה אחרת.
• יש לשים לב כי זרועות השיפוט המשמעתי, בית הדין למשמעת וקצין שיפוט, אינם מוסמכים להורות על פיטורי שוטר ומדובר בסמכות ייחודית הנתונה למפכ”ל.

תמצית אמות המידה לפיטורין של שוטר מהמשטרה

• איש משטרה שהורשע בעבירה שיש עימה קלון – יפוטר מן השירות.
• איש משטרה החשוד בביצוע עבירה שיש עימה קלון ואשר הודה בכתב בביצוע העבירה, או שנתגלו ראיות בלתי תלויות וחד משמעויות המבססות את החשד – יפוטר.
• איש משטרה שהורשע בעבירה שיש בה, על פי טיבה ונסיבות ביצועה, משום הפרה חמורה של חובות השוטר והוא הודה בכתב בביצוע עבירה או שנתגלו ראיות בלתי תלויות וחד משמעיות המבססות את החשד, והמשקל המצטבר של העבירה וטיב שירותו במשטרה מכריע בדבר אי התאמתו לשירות במשטרה – יפוטר.
• איש משטרה החשוד בביצוע עבירה שיש בה, על פי טיבה ונסיבות ביצועה, משום הפרה חמורה של חובות השוטר והוא הודה בכתב בביצוע עבירה או שנתגלו ראיות בלתי תלויות וחד משמעיות המבססות את החשד, והמשקל המצטבר של העבירה וטיב שירותו במשטרה מכריע בדבר אי התאמתו לשירות במשטרה – יפוטר.
• איש משטרה שהורשע בעבירה שיש בה, על פי טיבה ונסיבות ביצועה, משום הפרה חמורה של חובות השוטר והמשקל המצטבר של העבירה ושל טיב שירותו במשטרה מכריע בדבר אי התאמתו לשירות במשטרה – יפוטר.
• איש משטרה שהועמד לדין וזוכה, אולם מהאמור בפסק הדין בצירוף המשקל של טיב שירותו במשטרה עולה כי אינו מתאים לשרת במשטרה – יפוטר.

תמצית השיקולים להשעיה של שוטר

• איש משטרה החשוד בביצוע עבירה שיש עימה קלון, ולא פוטר – יושעה.
• חשוב לדעת, כי לשוטר שיש כוונה לפטרו או להשעותו עומדת זכות שימוע. במסגרת השימוע תינתן לשוטר זכות טיעון והזדמנות לשכנע שלא לנקוט כנגדו בצעד של פיטורין, או השעיה.
• השוטר רשאי להיות מיוצג בשימוע על ידי עורך דין מטעמו.

הליך בירור בפני היחידה לטיפול בתלונות הציבור במטה הארצי של המשטרה (ית”ץ)

• מדובר במסגרת שנועדה לבירור תלונות ציבור על שוטרים, שעניינן עבירות משמעת “קלות” באופן יחסי, כגון:
  • התנהגות בלתי נאותה – התנהגות שאינה הולמת שוטר או שיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה כגון ניצול מעמד, התנהגות בלתי אדיבה, שימוש בלשון גסה, הופעה לא נאותה וסירוב למסור פרטים.
  • מילוי תפקיד באופן לקוי – לרבות אי מתן שירות, סירוב לקבל תלונה, טיפול לקוי, בלתי מקצועי או בלתי יעיל, טיפול שאינו ענייני, הפליה, שרירות או משוא פנים, שימוש לרעה בסמכות, פעולה בניגוד לדין או ללא סמכות כדין, הטרדת אדם שלא לצורך.
• תלונת ציבור כנגד שוטר יכול שתהיה ביחס למעשה או מחדל של השוטר בעניין הקשור במילוי תפקידו, אך גם ביחס להתנהגות שוטר שלא במילוי תפקידו שיש בה זיקה לתפקידו כשוטר, כגון:
  • שימוש בסמכויות כשוטר;
  • ניצול מעמד כשוטר;
  • התנהגות הפוגעת בתדמית המשטרה.
• חשוב לדעת, כי במקרה שיימצא לאחר בירור כי התלונה מוצדקת, קיימת אפשרות, בנסיבות מסוימות, שתינתן המלצה להעמיד את השוטר לדין משמעתי לפני דן יחיד או לפני בית הדין למשמעת.
• הטיפול בתלונות ע”י ית”ץ וסמכויותיה של ית”ץ מוסדרים בפקודות מטא”ר, בהן פקודה 06.03.01 “הטיפול בתלונות הציבור“. 

חשיבות הייעוץ המשפטי והייצוג המשפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת ודין משמעתי נגד שוטרים

• תלונה כנגד שוטר על עבירת משמעת, בפרט אם מדובר בתלונה שעניינה שימוש בלתי סביר בכח או תלונה המקימה חשד לעבירה פלילית, עלולה לגרור השלכות מרחיקות לכת על השוטר, על המשך שירותו ועל עתידו.
• מכאן, החשיבות הרבה לכך ששוטר הניצב מול תלונה על עבירת משמעת יקבל, כבר בשלב הראשוני, ייעוץ משפטי ובמידת הצורך – יעמיד לעצמו ייצוג משפטי מקצועי של עורך דין הבקיא בדיני משמעת, אשר יוכל לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי של השוטר ביחס לתלונה, לבסס קו הגנה ענייני ונכון ויפעל לסיים את ההליך באופן האופטימאלי עבור השוטר בנסיבות העניין.
• מובן שכאשר מתגבשת כוונה להשעות שוטר או לפטרו בהליך שימוע מינהלי מול המפכ”ל (או גורם שהוסמך מטעמו) השוטר לא נמצא בעמדה להתגונן בגפו ועליו להעמיד ייצוג משפטי שייצג אותו במקצועיות,בנאמנות ובמסירות.

עורך דין משמעתי – ייצוג משפטי של שוטרים בהליכים משמעתיים  בפני בית הדין למשמעת של משטרת ישראל

דין משמעתי נגד שוטרים  | הליך משמעתי – ייצוג משפטי | בית דין למשמעת (ביד”ם) – ייצוג משפטי על ידי עורך דין | בית דין משמעתי משטרה | דין משמעתי במשטרה | עבירות משמעת במשטרה | קבילות נגד שוטרים