שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום

שימוע בפרקליטות הצבאית – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי

שימוע בפרקליטות הצבאית – בקשה להימנע מהגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי – ייצוג משפטי על ידי עורך דין צבאי

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מייצג חיילים ואנשי קבע בהליכי שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום ומגיש מטעמם בקשה להימנע מהגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי.

זכות השימוע בפרקליטות הצבאית בטרם הגשת כתב אישום לבית דין צבאי – כללי

• גם בהקשר למי שמשרת בשירות צבאי, בין אם בשירות סדיר או בשירות קבע, למעבר מסטטוס של חשוד לסטטוס של נאשם בפלילים השלכות דרמטיות, בכל מישורי חייו.
• לא בכדי, בדיוק בשל השלכות אלו, קובעת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.3001 בדבר “טיעון לפני הגשת כתב אישום פלילי (שימוע)”:

“אחריות כבדה מוטלת על כל מי שבא להחליט על הגשת כתב אישום פלילי נגד אדם, בייחוד בעבירות בעלות אופי חמור ועבירות שיש עמן קלון. יש אשר אפילו זיכוי בדין, אין בו כדי לתקן נזק, שנגרם מתוך אישום שלא היה צידוק להגישו“.

• במערכת השיפוט האזרחית, בשל השלכות אלו, עוגנה בשנת 2000 זכותו של חשוד לערוך שימוע בטרם יוחלט על הגשת כתב אישום בעניינו, במסגרתו תינתן לו או לעורך דינו הזדמנות להציג טענותיהם בפני רשויות התביעה (בכתב או בעל פה) ולשכנע, כי חומר הראיות או אינטרס הציבור אינם מצדיקים הגשתו של כתב אישום (להלן –”שימוע“).
• עיגון זה נעשה במסגרת סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982.
• בתמצית, מחייב כיום סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי את רשויות התביעה במערכת השיפוט האזרחית (בכפוף למספר סייגים וביחס לעבירות מסוג פשע בלבד), להודיע לחשוד על כך שקיבלה חומר חקירה, ממנו עולה לכאורה, שעבר עבירה. כנגד חובה זו קמה זכותו של חשוד לפנות לתביעה תוך 30 יום בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום ולקיים שימוע.
• עמוד זה מתמקד בהליכי שימוע בפרקליטות הצבאית. להרחבה ביחס לזכות השימוע בהליך הפלילי בכלל, ובמערכת השיפוט האזרחית בפרט ראו בעמוד – שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א.

הליכי שימוע בפרקליטות הצבאית – הנחיית התביעה הצבאית הראשית מספר 3.01

• מערכת השיפוט הצבאי הינה מערכת עצמאית, אשר מוסדרת בקודקס חקיקה מקיף הוא חוק השיפוט הצבאי, התשי”ט-1955. ככלל, תחולה של הסדרים מדברי חקיקה חיצוניים על הליכים שיפוטיים המתקיימים במערכת הצבאית צריך שתיעשה באופן מפורש.
• מאחר שסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי אינו מוחל באופן מפורש על הליכים המתנהלים במערכת השיפוט הצבאית – נוצר לכאורה מצב בו חיילים, בניגוד לאזרחים, אינם זכאים לקיום זכות שימוע בעניינם ככל שצפוי להתנהל נגדם הליך משפטי פלילי בבית הדין הצבאי.
• בעבר, מטעמי הגינות, פעלה הפרקליטות הצבאית ברוח סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי אולם באופן לא מוסדר ושאינו מחייב. בשנים האחרונות, עוגנה זכותם של חיילים ואנשי קבע לעריכת שימוע בטרם יוגש כתב אישום כנגדם, בשינויים מסוימים, בהנחיית התביעה הצבאית הראשית מספר 3.01 (להלן: “ההנחיה”). כעת נעמוד בתמצית על הוראות הנחיה זו.

מתי על הפרקליטות הצבאית לערוך שימוע בטרם הגשת כתב אישום?

• על פי ההנחיה, מרגע שהתביעה הצבאית סבורה כי קיימת אפשרות סבירה להגשת כתב אישום כנגד חייל בעבירה מסוג פשע – עליה לשלוח לחשוד הודעה המיידעת אותו בדבר קיומה של אפשרות זו, ובדבר זכותו להביא את טענותיו על שום מה יש להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו.
• במקרים מיוחדים בהם סבור פרקליט צבאי כי ישנה מניעה ליידע את החשוד בדבר זכותו לשימוע ולאפשר לו לממש אותה – ניתן יהיה להימנע משליחת מכתב כאמור, בהחלטה מנומקת, בכתב.
• להלן דוגמא לנוסח מכתב יידוע לפני הגשת כתב אישום:

מה פרק הזמן שניתן לחייל לממש את זכותו לשימוע בפרקליטות הצבאית?

• מרגע קבלת מכתב השימוע ניתנת לחייל תקופה בת 21 ימים בלבד להביא את טענותיו המנומקות, בכתב, בפני חוליית התביעה הצבאית הרלוונטית.
• במקרים מיוחדים רשאי פרקליט צבאי לקבוע סד זמנים קצר יותר מתקופה בת 21 ימים, אך מקרים אלו יהיו חריגים, וסיבת הקיצור תתועד בכתב.
• לפרקליט צבאי יש גם את הסמכות להאריך את סד הזמנים להגשת נימוקי השימוע, בהתאם לבקשת בא כוחו של החייל.
• במקרים חריגים ומיוחדים יהיה רשאי פרקליט צבאי להגיש כתב אישום בטרם חלפה התקופה האמורה.

באילו עבירות נערך שימוע בפרקליטות הצבאית?

• בדומה להליכים פליליים המתנהלים במערכת השיפוט האזרחית – בהליך פלילי המתנהל בצבא עורכת הפרקליטות הצבאית מיוזמתה שימוע רק בעבירות מסוג פשע (עבירות שהעונש המקסימלי הקבוע לצידן מעל 3 שנות מאסר).
• עם זאת, על פי ההנחיה, ניתן לערוך שימוע לפנים משורת הדין על פי שיקול דעתה של חוליית התביעה הרלוונטית, גם במקרים בהם מדובר בעבירות מסוג עוון, וזאת אם עורך דין המייצג את החייל ביקש זאת באופן ייזום.
• בנוסף, במקרים בהם ישנה כוונה להגיש כתב אישום אחד נגד מספר חשודים, אך רק אחד מתוך החשודים ביקש לערוך שימוע בעניינו – תעדכן חולית התביעה הצבאית את עורכי הדין של יתר החיילים החשודים בדבר קיום שימוע והאפשרות הפתוחה בפניהם להגיש בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

כיצד נערך שימוע בפרקליטות הצבאית?

• ככלל, בדומה לדין החל במערכת השיפוט האזרחית, גם בשימוע בפרקליטות הצבאית מימוש זכות השימוע תיעשה בפנייה מנומקת בכתב.
• עם זאת, עורך דינו של חייל רשאי לפנות לחולית התביעה הצבאית הרלוונטית, ולבקש כי מימוש זכות השימוע ייעשה בעל פה – ולא רק בכתב. החלטה בבקשה מסורה לשיקול דעתה של התביעה הצבאית בלבד.
• בטרם תתקבל החלטה בבקשה, על עורך הדין של החייל להעביר לעיון הפרקליט הצבאי את עיקרי טיעוניו בכתב.

האם ניתן לעיין בחומר החקירה בטרם עריכת שימוע בפרקליטות הצבאית?

• סעיף 74 לחסד”פ קובע כי הזכות לקבל את כל חומר החקירה הנוגע לאישום קמה רק מרגע הגשת כתב האישום.
• בדומה להליכים פלילים המתנהלים במערכת השיפוט האזרחית – גם במערכת השיפוט הצבאית חובת השימוע אינה מקימה זכות קנויה לקבלת חומרי החקירה.
• עם זאת, מתוך הבנה שמימוש זכות שימוע מבלי לאפשר עיון בעיקרי חומרי החקירה תרוקן מכל תוכן זכות זו – מאמצת ההנחיה באופן מלא את עקרונות הנחיית פרקליט המדינה מספר 14.21 “הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים” ואת פסיקותיו של ביהמ”ש העליון בנושא – ובכפוף לשיקול דעתה של התביעה הצבאית, מאפשרת לעיין בעיקרי חומר החקירה.
• במקרים בהם תימצא מניעה למסור את עיקרי חומר החקירה לצרכי שימוע – לדוגמא במקרים בהם העברת החומר עלולה לגרום לפגיעה בעניינם של אחרים, להפריע להכנות למשפט או לגרום לנזק אחר – שמורה בידי התביעה הצבאית הסמכות שלא להעביר את עיקרי החומר לעיון.

ומה קורה אם החייל נתון במעצר?

• ניתן להגיש נגד חייל המצוי במעצר סגור כתב אישום מבלי לאפשר לו לערוך שימוע קודם לכן.
• במקרה שחשוד מצוי בתנאי מעצר “פתוח” (בדרך כלל מדובר במעצר ביחידה) ונשקלת האפשרות להגיש נגדו כתב אישום בעבירה מסוג פשע, חולית התביעה הצבאית תפנה לעורך דינו של החייל באופן ייזום, ותבדוק עמו האם הוא מעוניין לקיים שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית.

חשיבות מימוש זכות השימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי

• על היתרונות העצומים הטבועים במתן אפשרות לחשוד לממש את זכותו לשימוע עמד ביהמ”ש הנכבד בע”פ 1053/13 חסן הייכל נ’ מ”י:

“השימוע נועד לאפשר לחשוד בעבירה מסוג פשע לשטוח את טענותיו לפני הרשות המוסמכת קודם שתחליט אם יש מקום להעמידו לדין. זכות השימוע מגנה על זכויות חשודים, ועשויה לייעל את מלאכת התביעה. ככל שיהא ביד החשוד לשכנע את התביעה שאין להעמידו לדין, תיחסך ממנו הפגיעה האינהרנטית הנלווית לאישום פלילי בעבירה חמורה. כך גם ייחסכו משאבי תביעה ושיפוט הכרוכים בניהולו של הליך פלילי. השימוע עשוי לחדד את המחלוקות בין הנאשם לתביעה ולייעל את ניהול ההליך; הוא אף עשוי לעודד הידברות בין התביעה להגנה בניסיון לגבש עסקת טיעון…“

• כלומר, הליך השימוע מאפשר לצדדים להגיע להסכמות בדבר אופן סיום התיק – בין אם באמצעות הימנעות מהגשת כתב אישום בכלל או סגירת התיק בעילות השונות.
• בנסיבות המתאימות, כאשר לא ניתן להימנע מהגשת כתב אישום לבית דין צבאי, ניתן לנצל את הליך השימוע הפלילי לגיבוש הסדר טיעון, במסגרתו מסכמים הצדדים איזה עובדות ועבירות יופיעו בכתב האישום ולעיתים אף מגבשים הצדדים עונש מוסכם, אליו יעתרו במסגרת הטעונים לעונש.
• השימוע אם כן הוא שלב קריטי בהליך הפלילי, אשר יש בכוחו למזער ככל הניתן את ההשלכות הפוגעניות אשר נגזרות מעצם קיומו של הליך פלילי בפני בית דין צבאי. 

הצורך החיוני בייצוג משפטי של עורך דין צבאי, בעל ניסיון במשפט צבאי, בהליכי שימוע בפרקליטות הצבאית

• נחזור ונדגיש. השימוע הפלילי הינו שלב קריטי בהליך הפלילי. חשוב לנצל הזדמנות בלתי חוזרת זו, למצות עד תום כל סיכוי להימנע מהגשת כתב אישום ויש לדאוג שעורך דין צבאי המנוסה ברזי המשפט הצבאי יוביל את המהלך באופן מקצועי ואפקטיבי.
• מטבע הדברים, כרוך שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית בחשיפת קווי הגנה וראיות הגנה תוך ויתור על יתרונות טקטיים במשפט הצבאי עצמו. לעיתים, הצגת קשיים ראייתיים במהלך השימוע יובילו לעריכת “מקצה שיפורים” על ידי התביעה הצבאית ולביצוע השלמות חקירה על ידי מצ”ח. כלומר, במובן זה, מימוש זכות השימוע עשויה להיות “חרב פיפיות”.
• מכאן – שעצם ההחלטה האם לנצל את זכות השימוע שניתנת – צריכה להילקח בכובד ראש, תוך התייעצות עם עורך דין צבאי, המכיר את הדין הצבאי על בוריו.
• מעבר לכך, תפקידו של עורך דין צבאי במסגרת השימוע מרכזי ביותר – החל מהשגת עיקרי חומר החקירה (אשר כפי שהוסבר מעלה יש צורך בפנייה יזומה של עורך הדין לגורמי התביעה הצבאית בבקשה לקבלם), הגשת בקשה לארכה ככל שמתעורר צורך, ניתוח עיקרי חומר הראיות שהועבר על רקע ההיכרות עם הדין הצבאי, גיבוש קו הגנה עצמאי ואיסוף ראיות הגנה וייצוג החייל מול התביעה הצבאית בדרך אמינה, אפקטיבית ומשכנעת.
• יתרה מכך, כפי שאף קובעת ההנחיה, שימוע בעל פה ייערך ככלל רק עם עורך דינו של החייל – ולא עם החייל עצמו. למימוש זכות השימוע בעל פה – ולא רק בכתב – יתרונות רבים ומשמעותיים, ואף מכאן נלמדת חשיבות הייצוג על ידי עורך דין צבאי.
• חייל שלא מיוצג על ידי עורך דין צבאי בשימוע, עשוי במו פיו להפליל את עצמו, להשלים את הראיות שהיו חסרות להרשעתו, או לגרום לנזקים אחרים להגנתו (ומסתבר שיש לא מעט דרכים לגרום נזק להגנתו של אדם). בדרך כלל, אין לחשוד את ההשכלה, הניסיון והמומחיות להתמודד בגפו עם הראיות שנאספו לחובתו. 
• בנוסף, במקרים בהם מדובר בעבירות מסוג עוון בלבד – הרי שעל פי ההנחיה לא חלה חובת השימוע, והחייל יכול למצוא את עצמו עומד במפתיע בפני כתב אישום, מבלי שניתנה לו כל הזדמנות לטעון טענותיו מדוע יש להימנע מכך. משכך, יש מקום לפנות לקבלת ייעוץ וליווי משפטי כבר בשלבי החקירה, באופן שיאפשר לעורך דין צבאי לפעול לעריכת שימוע לחייל, לפנים משורת הדין.
• לסיכום, השימוע בהליך הפלילי איננו עניין טכני, אלא מהותי; הוא נועד לברר באופן יסודי את חומר החקירה, ולעיתים קרובות עשוי להוביל לשינוי בעמדתה הראשונית של התביעה הצבאית ביחס לחומר הראיות או ביחס לאינטרס הציבורי שבפרשה.
• מכאן – שיש חשיבות קריטית לייצוג מקצועי של עורך דין בעל ידע נרחב בדין הצבאי, ניסיון וכישורים מתאימים – המבין בנבכי מערכת השיפוט הצבאית ואשר יוכל לשקף באופן מיטבי את כלל הטענות המתעוררות ביחס למקרה.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בהליכי שימוע בפרקליטות הצבאית

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מייצג חשודים בהליכי שימוע בפרקליטות הצבאית במחוזות השיפוט השונים, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע לסגירת התיק ולסיום הפרשה.
• לעורכי הדין במשרדנו אישור להופיע בפני בתי דין צבאיים ואנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לחיילים, לאנשי קבע ולאנשי מלואים בכל רחבי הארץ.
• לפרטים נוספים ראו בקישור: עורך דין צבאי | משפט צבאי – ייצוג חיילים ואנשי קבע | משרד עו”ד צבאי גיא פלנטר.

סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי

• חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
• שחרור ממעצר צבאי – הליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא – ייצוג משפטי בבתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
• שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
• סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
• בית דין צבאי – ייצוג משפטי.
• בית הדין הצבאי לערעורים – ייצוג משפטי.
• ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
• רישום פלילי מופחת על הרשעה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
• בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין או בדמ”ש.
• הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
• מחיקת רישום פלילי לחיילים. 
• חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
• דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור.

עורך דין צבאי

משפט צבאי | שימוע בפרקליטות הצבאית | ייצוג חיילים ואנשי קבע בהליכי שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום