תובענה לאחר הליך פלילי; גניבה בידי עובד ציבור – ללא פיטורים משירות המדינה
תוכן עניינים
תובענה לאחר הליך פלילי – ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
- משרדנו מעניק ייצוג משפטי בתיקי תובענה לאחר הליך פלילי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה .
- אנו מציגים כאן מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו בתיק תובענה לאחר הליך פלילי.
- חשיבות פסק הדין; במסגרת הליך תובענה לאחר הליך פלילי, יוצק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה תוכן למוסד אי-ההרשעה בפלילים ונמנע מפיטוריו של עובד מדינה שנקבע בהליך פלילי כי ביצע עבירות גניבה במקום עבודתו.
תובענה לאחר הליך פלילי, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה – הדין.
- על פי נתונים שפורסמו על ידי משרד מבקר המדינה, כמחצית מהתובענות המשמעתיות שהוגשו לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה הוגשו לאחר סיום הליך פלילי.
- ראשית יש לדעת כי בהתאם להוראות סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963,ניתן להעמיד עובד מדינה הן לדין פלילי והן לדין משמעתי בשל אותו מעשה או מחדל, וניתן לנקוט כנגד עובד המדינה באמצעי משמעת אף אם כבר נענש או אפילו זוכה על אותו מעשה או מחדל בהליך הפלילי בבית המשפט.
- יתרה מכך, בהתאם להוראות 61ג לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963, הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי שנוהל נגד עובד מדינה יראו אותם כמוכחים בדיון נגד אותו עובד מדינה לפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
- בהתאמה, במסגרת זימון עובדי מדינה לדיון בתובענה שהוגשה כנגדם בעקבות הליכים פליליים, נוהג בית הדין למשמעת של עובדי המדינה לציין בפני הנאשמים כי:
“ככלל, בעניינך לא יתקיים משפט הוכחות ובית הדין לאחר שמיעת טענות מקדמיות – אם יהיו כאלה – יהיה רשאי להחליט בעניינך על יסוד פסק הדין הפלילי, אם יש בהליך הפלילי כדי להוות בסיס להרשעתך גם בעבירות המשמעת שפורטו בכתב התובענה”.
- להרחבה בכל הנוגע להיבטים המשפטיים של ההליך ראו – הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.
מקרה להמחשה – תובענה לאחר הליך פלילי; בית הדין למשמעת של עובדי המדינה נמנע מפיטוריו של עובד שביצע גניבה במקום עבודתו.
תמצית המקרה – הימנעות מפיטורים משירות המדינה בתיק תובענה לאחר הליך פלילי.
- פרשה זו עוסקת בתובענה לאחר הליך פלילי שהוגשה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה כנגד עובד מדינה שנקבע לגביו בהליך פלילי, ללא הרשעה, כי ביצע עבירות גניבה במקום עבודתו.
- בית הדין למשמעת של עובדי המדינה מאמץ עמדה עקרונית לפיה, משעה שההליך הפלילי הסתיים ללא הרשעה, אין זה סביר שערכאה נוספת, אף היא של המדינה, תתעלם מהרציונל של ההחלטה להימנע מהרשעה ותגרום למעשה לריקון החלטה זו מתוכן.
- לפיכך, דוחה בית הדין למשמעת את עתירת נציבות שירות המדינה לפטר את העובד, וגוזר עליו אמצעי משמעת שלא כוללים רכיב של פיטורים.
- בקטע הבא אנו מציגים את הקביעה העקרונית של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בנושא;
ההליך פלילי כנגד עובד המדינה בבית משפט השלום – סיום ללא הרשעה.
- כנגד מחסנאי שהועסק במחסן טכני של בית חולים הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בחיפה המייחס לו עבירות של גניבה בידי עובד הציבור, עבירה בניגוד לסעיף 390 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
- על פי הנטען בכתב האישום, במשך תקופה של כחצי שנה, ב- 15 הזדמנויות שונות, גנב הנאשם פריטים שונים מהמחסן בו הועסק.
- במסגרת הסדר טעון, תוקן כתב האישום לעבירה של גניבה, בניגוד לסעיף 384 לחוק העונשין והנאשם הודה במקרי הגניבה.
- לאחר שהתקבל אודותיו תסקיר חיובי משירות המבחן, נמנע בית משפט השלום בחיפה מהרשעתו והטיל עליו צו מבחן ללא הרשעה בדין למשך שנה, במהלכה השתלב בהליך טיפולי במסגרת שירות המבחן, וכן צו שירות לתועלת הציבור (של”צ) בהיקף של 180 שעות.
- הליך פלילי זה התנהל בפני כב’ השופטת אורית קנטור, בבית משפט השלום בחיפה ובמסגרתו יוצג הנאשם על ידי סניגור אחר.
נציבות שירות המדינה מגישה תובענה לאחר הליך פלילי לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
- במקרה הנדון כאן, בעקבות ההליך הפלילי שהתנהל כנגד הנאשם ובהתבסס על הוראות סעיף 61ג’ הנ”ל, הגיש אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה תובענה לאחר הליך פלילי לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה.
- בכתב התובענה לאחר הליך פלילי חזרה התביעה על עובדות כתב האישום המתוקן בו הודה עובד המדינה בהליך הפלילי בבית משפט השלום בעבירה של גניבה, צרפה לתובענה את כתב האישום, הכרעת הדין, וגזר הדין וטענה כי בהתנהגותו, כמפורט בכתב האישום המתוקן:
- פגע במשמעת שירות המדינה;
- לא קיים המוטל עליו כעובד מדינה לפי חוק או נוהג;
- התנהג התנהגות בלתי הוגנת ושאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה, שעלולה לפגוע בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות המדינה;
- בהתאמה, הואשם עובד המדינה בתובענה לאחר הליך פלילי בעבירות בניגוד לסעיפים 17(1), (2), (3) ו-(4) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963.
- עם הגשת התובענה לאחר הליך פלילי, פנה האיש למשרדנו על מנת שנעניק לו ייצוג משפטי בהליך המשמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
המחלוקת בין הצדדים – שאלת אמצעי המשמעת ההולמים ובפרט שאלת הפיטורים משירות המדינה.
- בהתאם להוראות סעיף 34(8) לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963, מוסמך בית הדין למשמעת של עובדי המדינה להורות על פיטוריו של עובד מדינה:
“34. בית הדין מוסמך להחליט על אחד או אחדים מאמצעי משמעת אלה:
(8) פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים; ורשאי הוא להורות על תשלום פיצויי הפיטורים שנשללו, כולם או מקצתם, כפי שיחליט, למי שהעובד חייב בפרנסתם”.
- בטיעוניה לעונש, עתרה התביעה להשתת אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה חמורה, הפקעת משכורת קובעת אחת, פיטורים לאלתר ופסילה למשרד הבריאות ולשירות המדינה למשך 5 שנים.
- התביעה עמדה בטיעוניה על חומרת המעשים, על כך שעבירות הגניבה בוצעו במספר מועדים ובשיטתיות, תוך מעילה באמון ופגיעה בתדמית השירות הציבורי והפנתה לפסקי דין אחרים בהם הושתו עונשים של פיטורין על עבירה של גניבה.
- משרד הבריאות הצטרף לעמדה העונשית של התביעה, לרבות עתירתה של התביעה לפטר את העובד לאלתר ולפסול אותו למשרד הבריאות ולשירות המדינה למשך 5 שנים.
- מנגד, ב”כ הנאשם, עורך דין גיא פלנטר, ביקש לשכנע את בית הדין למשמעת כי יש לצקת תוכן להחלטת בית משפט השלום להימנע מהרשעתו של הנאשם בהליך הפלילי – ולהימנע בהליך המשמעתי מפיטוריו.
בית הדין למשמעת של עובדי המדינה מקבל את טעוני ההגנה ועל אף חומרת מעשי הגניבה, נמנע מפיטורי הנאשם.
- בעומדו על חומרת העבירות, הפנה בית הדין למשמעת של עובדי המדינה לפסיקתו של בית המשפט העליון בעש”מ 7778/00 לגבי החומרה שבביצוע עבירות גניבה על ידי עובדי מדינה, שליחי הציבור:
“צדק בית הדין כאשר ייחס חומרה לעבירה של גניבה על ידי עובד הציבור. זוהי עבירה הפוגעת קשה באמון שהשירות הציבורי נותן בעובדיו ובאמון שהציבור רוחש לעובדי הציבור, משום כן בדרך כלל פיטורים הם אמצעי הולם לעבירה על ידי עובד הציבור”.
- במסגרת שיקוליו לאמצעי המשמעת הראויים, הביא בחשבון בית הדין גם את ריבוי עבירות הגניבה שבוצעו על ידי הנאשם ואת פסקי הדין המרובים בהן נתקבלה החלטה על פיטורי עובדים שביצעו גניבה.
- יחד עם זאת, בסופו של יום, על בסיס שורה של נימוקים כבדי משקל המפורטים בגזר הדין עצמו (המוצג במלואו בהמשך עמוד זה), אימץ בית הדין את עמדת ההגנה שאין לפטר את הנאשם.
בית הדין למשמעת של עובדי המדינה יוצק תוכן למוסד “אי-ההרשעה” בהליך הפלילי, מגשים את תכליתו ונמנע מפיטוריו של הנאשם בהליך המשמעתי.
- בכל הנוגע לשאלת הפיטורים, קיבל בית הדין את טענות ההגנה בנוגע למוסד אי-ההרשעה בהליך הפלילי ותכליותיו ופסק:
“ההליך הפלילי של הנאשם הסתיים באי הרשעה, כאשר הסיבה אינה בהעדר ראיות, אלא מתוך כוונה שבאה לידי ביטוי כבר בתסקיר שירות המבחן לאפשר לנאשם שיקום ראוי. בעניין זה הציג בפנינו הסניגור המלומד מספר פסקי דין המצוטטים לעיל בדבר ההרמוניה הנדרשת בין הרציו בהחלטות ההליך הפלילי לבין הרציו בהליך המשמעתי.
שעה שבית משפט השלום נמנע מהרשעה, אין זה סביר שערכאה נוספת, אף היא של המדינה, תתעלם מהרציונל של החלטת בית המשפט השלום ותגרום בעצם לרוקן החלטה זו מתוכן…
לאחר שבית הדין ישב על המדוכה, ושקל ואיזן בין המעשים החמורים של הנאשם לבין נסיבותיו האישיות והרציו שבהמלצת בית משפט השלום, החליט בית הדין להימנע במקרה זה מפיטוריו של הנאשם”.
- בגזר דין מיום 6.6.19, קיבל אם כן בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את עמדת ההגנה, נמנע מפיטוריו של הנאשם והטיל עליו את אמצעי המשמעת הבאים:
- נזיפה חמורה.
- העברה לתפקיד אחר.
- הורדה בשתי דרגות למשך שנה.
- הפקעת משכורת קובעת אחת.
- לאחר למעלה משנתיים בהן היה נתון בהשעיה, הוחזר העובד לשירות המדינה ומטה לחמו ניצל.
- בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר הדין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה במלואו, ללא פרטים מזהים של הנאשם.
תיק בד”מ 15/19 בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה בפני יו”ר המותב עו”ד יצחק יוחנן, וחברי המותב גב’ סלבה ורטקין ומר יצחק פרחי. לתביעה: עו”ד שפיק אחמד. ב”כ הנאשם: עו”ד גיא פלנטר ועו”ד אירנה אינברג ממשרדו.
עדכון מיום 10.9.19 – ההחלטה שלא לפטר את עובד המדינה נותרה בעינה, למרות ערעור שהגישה המדינה בעניין זה לבית המשפט המחוזי בחיפה.
- אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לא השלים עם גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ובאמצעות פרקליטות מחוז חיפה, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית משפט לערעורים.
- בהמלצת בית המשפט המחוזי, חזרה בה המדינה מעתירתה בערעור לפטר עובד מדינה שהודה בגניבת ציוד ממחסן עליו הופקד, תוך וויתור גם על עתירתה לפסילתו ממשרד הבריאות ומשירות המדינה.
- לפרטים נוספים על פסק הדין בערעור ראו: גניבה בידי עובד מדינה – בהמלצת ביהמ”ש, חזרה בה המדינה מעתירתה בערעור לפיטורים.
לקריאה נוספת.
- להרחבה בנוגע לנושא הנדון כאן ראו: הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.
- לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה וכן – הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר.
- בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת.
- להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
דין משמעתי – עובדי מדינה: משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.
תובענה לאחר הליך פלילי – ייצוג משפטי | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין | הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר
פסק דין משמעתי | פסקי דין בית הדין למשמעת | פסקי דין משמעת נציבות | פסק דין משמעתי נציבות שירות המדינה | פסקי דין משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה פסקי דין | נציבות שירות המדינה אגף חקירות משמעת | אגף חקירות נציבות שירות המדינה | אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | חקירות משמעת נציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה משמעת | תובענה לאחר הליך פלילי | קובלנה לאחר הליך פלילי | הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי
תובענה לאחר הליך פלילי הימנ... by on Scribd