אין להשיב לאשמה – קבלת הטענה – זיכוי עורך דין מעבירות אתיקה מקצועית.
תוכן עניינים
זיכוי עורך דין בבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין בחיפה מעבירות אתיקה מקצועית לאחר קבלת טענת “אין להשיב לאשמה”.
בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בחיפה מקבל טענת “אין להשיב לאשמה” ומורה על זיכוי עורך דין אשר הואשם בשיבוש הליכי הוצאה לפועל.
קבלת טענת אין להשיב לאשמה | זיכוי עורך דין מעבירות התנהגות לא הולמת ואי שמירה על כבוד המקצוע
כתב הקובלנה שהוגש כנגד עורך דין לבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין בחיפה.
- כנגד עורך דין הוגשה קובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה המייחסת לו עבירות של אי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.
- בתמצית, נטען בכתב הקובלנה כדלקמן:
- עורך הדין הנקבל ייצג חייבת בהוצל”פ. על משכורתה של אותה חייבת הוטל עיקול כספי.
- על פי הנטען, פנה עורך הדין טלפונית לנציגי החברה בה הועסקה החייבת והציג בפניהם מצג מטעה לפיו צו העיקול בוטל, ואל להם להפקיד את הכספים בתיק הוצל”פ.
- בשל התנהלותו חסרת תום הלב של עורך הדין, כך נטען, במשך מספר חודשים, לא העבירה החברה שהעסיקה את החייבת כספים ללשכת הוצל”פ (כ- 9000 ₪) וזאת בניגוד לדין ועל אף שלא ניתנה כל החלטה בדבר ביטול העיקול ו/או עיכוב הליכים בתיק ההוצל”פ.
- במעשים אלו, כך נטען, הטעה עורך הדין את החברה אשר העסיקה את החייבת ושיבש את ההליך המשפטי שהתנהל כנגד החייבת במסגרת תיק הוצל”פ.
- בהתאמה, הואשם עורך הדין בעבירות אי שמירה על כבוד המקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, עבירות אתיקה מקצועית בניגוד לסעיף 53 וסעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א – 1961.
- בתום פרשת התביעה, הגישו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג לבית הדין בקשה לזכות אין עורך הדין אשר נאשם בפרשה זו, בעילה – ש”אין להשיב לאשמה”.
“אין להשיב לאשמה” – מהותה של הטענה.
- מדובר בטענה משפטית אשר קבלתה מובילה לזיכוי. מקורה של הטענה במשפט האנגלי – “No case to answer”.
- בסיום פרשת התביעה, במסגרתה הציגה התביעה את ראיותיה להוכחת האישום, זכאי הנאשם לטעון כי אין לחייב אותו להשיב לאשמה וראוי לזכות אותו לאלתר; וזאת, מאחר והתביעה לא הצליחה להציג אפילו “הוכחה לכאורה” לאשמתו.
- המשמעות המעשית של טענת “אין להשיב לאשמה” או “No case” – כי אין בראיות שהוגשו ע”י התביעה כדי לבסס הרשעה, אפילו יינתן בהן מלוא האמון, ויוענק להן מלוא המשקל הראייתי.
- במצב דברים זה, משאין בפני הנאשם בפני מה להתגונן, גם אין הצדקה לדרוש ממנו להתגונן – וראוי לזכות אותו כבר בשלב זה מהאישום המיוחס לו.
- על טיבה של הטענה כי “אין להשיב לאשמה”, עמד בית המשפט בע”פ (ת”א) 70643/01 {מדינת ישראל נ’ אביגדור קהלני, תק-מח 2001(3), 2106 (2001)}:
“קביעה שעל הנאשם להשיב לאשמה, פירושה כי על חזקת החפות שלו ישנה לפחות עננה שהנאשם צריך לסייע בפיזורה. המבחן הינו האם אכן הראיות עצמן משקפות מצב ברור וחד-משמעי, שמצביע על כך ‘שאין פה כלום’ (כדברי הסניגורים), או שמא כטענת התביעה, “הסיפור” שמספרות הראיות – מחייב לפחות שמיעת גרסתו של המשיב כדי להסיר את העננה”.
“אין להשיב לאשמה” – המסגרת הנורמטיבית.
- בהליך הפלילי, עוגנה טענת “אין להשיב לאשמה” בסעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982, הקובע כדלקמן:
“158. זיכוי בשל העדר הוכחה לכאורה
נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בענין…”.
- בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד עורכי דין בגין עבירות אתיקה מקצועית, קיימת הוראה דומה בסעיף 36 לכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשע”ה – 2015 הקובעת:
“36. העדר הוכחה לכאורה
(א) עם סיום הגשת ראיות הקובל רשאי הנקבל לטעון כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה, והקובל רשאי להשיב לטענה.
(ב) מצא בית הדין כי האשמה לא הוכחה אף לכאורה, יזכה את הנקבל, והוא רשאי לעשות כן אף אם לא נטענה טענה לפי סעיף קטן (א), לאחר שנתן לקובל הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין”.
טיבן של הראיות שעל התביעה להציג על מנת לחייב את הנאשם להשיב לאשמה.
- על כך עמד בית המשפט העליון בע”פ 732/76 מ”י נ’ כחלון, פד”י לב(1) 170, שם פסק בית המשפט העליון קווים מנחים בכל הנוגע לטענת “אין להשיב לאשמה”:
“בית המשפט לא יטה אוזן קשבת לטענה שלפיה אין להשיב לאשמה אם הובאו ראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה שפרטיה הובאו בכתב האישום. ראיות בסיסיות לעניין זה, אין משמען כאמור ראיות שמשקלן והיקפן מאפשר הרשעה על אתר, אלא …ראיות במידה, היוצרות אותה מערכת הוכחות ראשונית המעבירה את הנטל של הבאת ראיות (להבדיל מנטל השכנוע) מן התביעה לנאשם.
לעניין משקלן של הראיות ובחינת אמינותן מן הראוי להוסיף, למען שלמות התמונה, כי ייתכנו נסיבות קיצוניות שבהן תעלה שאלה זו כבר בשלב הדיוני האמור … אך מובן הוא כי נסיבות מן הסוג השני, שבהן ייזקק בית-המשפט בשלב של תום פרשת-התביעה לעניין האמינות, הן חריגות ומכאן גם שההזדמנויות אשר בהן ייעשה יישום מעשי של כלל הפרקטיקה הזה, יהיו נדירות.
אין לדקדק בשלב דיוני זה כחוט השערה ולערוך בדיקה מסועפת כדי להסיק אם אכן הוכח לכאורה כל פרט שולי וכל יסוד מישני מאלה שהוזכרו באישום. די בכך שיהיו ראיות לכאורה לגבי היסודות המרכזיים של האישום …”.
- בפועל, נדירים המקרים בהם ערכאה שיפוטית תקבל טענת הגנה של “אין להשיב לאשמה”, שכן כאמור, די בכך שהתביעה הצליחה להציג ראיות דלות, בסיסיות וראשוניות להוכחת האשמה – והנטל יועבר לנאשם, להשיב לאשמה.
בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה מקבל טענה של “אין להשיב לאשמה” ומורה על זיכוי עורך הדין מכל האישומים המיוחסים לו.
- כאמור, בתיק זה נשמעו ראיות הקובל עד תום, ועם סיום פרשת התביעה, העלתה ההגנה טענת “אין להשיב לאשמה”.
- בפתח פסק דינו, קיבל בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין חיפה את הטענה:
“…לאחר בחינה מעמיקה של הבקשה, התשובה לבקשה…ושל התשתית הראייתית שהונחה בפנינו במסגרת פרשת התביעה, הגענו למסקנה כי אכן מן הדין לקבל את הבקשה, לקבוע כי האשמה (בוודאי זו שפורטה בכתב הקובלנה) לא הוכחה אף לכאורה, ולזכות את הנקבל מכל האישומים המיוחסים לו”.
- בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהעתק מכתב הקובלנה המשמעתית + פסק דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בחיפה (ללא פרטים מזהים של המעורבים), אשר הורה כאמור על זיכוי עורך הדין על בסיס קבלת טענת הגנה של “אין להשיב לאשמה”.
תיק בפ 34/18 בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין חיפה (הרכב עו”ד אפרים גלסברג – אב”ד, עו”ד אהוד קרמר – חב”ד, עו”ד עמית גור – חב”ד). פסק דין מיום 1.8.18. ב”כ הקובל: עו”ד צברי אסף. ב”כ הנקבל: עו”ד גיא פלנטר ועו”ד אירנה אינברג ממשרדו.
לקריאה נוספת.
- הדין המשמעתי ותחום האתיקה המקצועית הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. לפרטים נוספים אודות טיפול משרדנו בתחומי עיסוק אלו וייצוג בהליכים משמעתיים שונים ראו בעמוד – דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית .
- להרחבה בנוגע לייעוץ וייצוג משפטי שמעניק משרדנו לעורכי דין בהליכים משמעתיים בכל רחבי הארץ ראו: עורכי דין: ייעוץ – תלונות אתיקה מקצועית | ייצוג משפטי – בית דין משמעתי של לשכת עוה”ד.
- למקרה נוסף בו הוביל משרדנו לזיכוי עורכת דין בטענה של אין להשיב לאשמה ראו בעמוד: זיכוי עורך דין: אין להשיב לאשמה | בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין | תלונת שופט: הפסקת טיפול שלא כדין | הפרת חובת נאמנות ומסירות ללקוח | מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע | התנהגות שאיננה הולמת.
דוגמאות למקרים נוספים בהם הענקנו לעורכי דין ולמתמחים ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים ובענייני אתיקה מקצועית.
- לדוגמאות למקרים נוספים בהם ייצגנו עורכי דין בהליכים משמעתיים ובענייני אתיקה מקצועית – ראו בהמשך עמוד זה.
עורכי דין – אתיקה מקצועית | דין משמעתי – עורכי דין | קובלנה משמעתית | אתיקה מקצועית – ייצוג משפטי | ייצוג משפטי בהליך משמעתי בפני בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין
זיכוי עורך דין – אין להשיב לאשמה | בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין חיפה | | מעשים הפוגעים בכבוד המקצוע | התנהגות שאיננה הולמת
קבלת טענת אין להשיב לאשמה | זיכוי עורך דין מעבירות אתיקה מקצועית - התנהגות לא הולמת אי שמירה על כבוד המקצוע... by גיא פלנטר משרד עורכי דין פלילי צבאי משמעתי on Scribd
by