בית המשפט המחוזי מבטל אמצעי משמעת של פיטורין שנגזר ע”י בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות

תמצית המקרה – ביטול אמצעי משמעת של פיטורין, שנגזר ע”י בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

• בית המשפט המחוזי בת”א – יפו (כב’ השופט גרשון גונטובניק) מקבל ערעור שהגיש משרדנו ומורה על ביטול אמצעי משמעת של פיטורין, שגזר בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות על המערער.
• בין המערער, מנהל אדמיניסטרטיבי בבית ספר ברשות מקומית במרכז הארץ, למנהלת חשבונות בבית הספר נרקם קשר אינטימי מחוץ לנישואין, אשר כלל יחסי מין בהסכמה והחלפת תמונות ומסרונים מיניים, גם בשטח ביה”ס ובשעות העבודה.
• הממונה למניעת הטרדה מינית של הרשות המקומית קבעה כי מדובר במערכת יחסים אינטימית בהסכמה ומרצון, וכי לא מדובר בהטרדה מינית אלא בקשר רומנטי שנמשך כשנה בהסכמה מלאה. יחד עם זאת, ראתה הממונה על מניעת הטרדה מינית בחומרה קיום מערכת יחסים אינטימית גם בשטח ביה”ס ובשעות העבודה.
• חרף קביעותיה של הממונה למניעת הטרדה מינית, הגישה הרשות המקומית תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות.
• התובענה לא התמצתה בקיום יחסי מין והתכתבויות מיניות בשטח ביה”ס ובשעות העבודה, וייחסה למערער, על יסוד גרסתה (הכבושה והמאוחרת) של המתלוננת, גם מתן טובות הנאה, ניצול יחסי מרות והטרדה מינית.
• בית הדין המשמעתי של עובדי הרשויות המקומיות זיכה את המערער מכל הטענות הנוגעות להטרדה מינית אולם בגין קיום מערכת יחסים אינטימית בשטח ביה”ס ובשעות העבודה גזר על המערער פיטורין.
• בפסק דין מיום 9.3.21, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור משרדנו, ביטל את אמצעי המשמעת של פיטורין והורה לרשות המקומית להחזיר את המערער לעבודה.

ביטול אמצעי משמעת של פיטורין, שנגזר ע”י בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

התלונה שהוגשה כנגד המערער המייחסת לו הטרדה מינית, תוך ניצול יחסי מרות.

• המערער בפרשה זו  עובד רשות מקומית וותיק, אשר שימש כמנהל אדמיניסטרטיבי בבית ספר.
• בין המערער למנהלת חשבונות בבית הספר נרקם קשר אינטימי מחוץ לנישואין, אשר כלל יחסי מין בהסכמה והחלפת תמונות ומסרונים מיניים, גם בשטח ביה”ס וגם בשעות העבודה.
• הפרשה החלה ביום בתאריך 20.2.19, כאשר מנהלת החשבונות הובלה על ידי בעלה אל חדרה של מנהלת בית הספר. במעמד זה ביקש בעלה ליידע את מנהלת ביה”ס כי גילה אודות מערכת יחסים בין אשתו למערער שכללה התכתבויות בעלות אופי מיני ודרש שהעניין יטופל. האישה, שנגררה למעמד זה ע”י בן זוגה, הצהירה כי “כל הדברים נעשו בהסכמה”.
• למחרת, 21.2.19, התהפכה האישה וטענה בפני מנהלת ביה”ס והממונה למניעת הטרדה מינית בעירייה כי המערער הטריד אותה מינית תוך ניצול יחסי מרות. בשלב זה הפכה אפוא אותה מנהלת חשבונות ל”מתלוננת”.

קביעותיה של הממונה על מניעת הטרדה מינית: מדובר במערכת יחסים בהסכמה הדדית, לא היתה הטרדה מינית.

• בהתאם להוראות החוק למניעת הטרדה מינית, ערכה הממונה על הטרדה מינית בעירייה בירור בנוגע לתלונה.
• לאחר שמיעת הצדדים, קבעה הממונה על הטרדה מינית כי היא נותנת אמון בגרסת המערער, אותה תמך בראיות חיצוניות, לפיה מדובר במערכת יחסים אינטימית בהסכמה ומרצון, וקבעה כי לא מדובר בהטרדה מינית אלא בקשר רומנטי שנמשך כשנה בהסכמה מלאה.
• יחד עם זאת, ראתה הממונה על הטרדה מינית בחומרה את העובדה כי מערכת היחסים התנהלה בשטח ביה”ס ובשעות העבודה.

העירייה מגישה כנגד המערער תובענה משמעתית המייחסת לו הטרדה מינית, וראש העיריה מורה על השעייתו עד תום ההליכים.

• ביום 29.4.19 הוגשה כנגד המערער תובענה משמעתית המייחסת לו התנהגות שפגעה במשמעת עובדי הרשויות המקומיות, התנהגות שאינה הולמת או עלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית והתנהגות בלתי הוגנת, עבירות לפי סעיפים 9(1), (3), (4) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל”ח – 1978.
• התובענה לא התמצתה בקיום יחסי מין והתכתבויות מיניות בשטח ביה”ס ובשעות העבודה, וייחסה למערער על יסוד גרסתה של המתלוננת גם מתן טובות הנאה ע”י מסירת מפתח לבית הספר בזמן חופשות על מנת לאפשר לה לבצע דיווחי נוכחות כוזבים.
• עוד נטען בקובלנה, כי התקיימו בין המערער למתלוננת יחסי מרות. אלמנט ההסכמה וההדדיות בו השתכנעה כאמור הממונה למניעת הטרדה מינית נעדר לחלוטין מן התובענה, ולמעשה, ייחסה הקובלנה למערער הטרדה מינית.
• בתמצית, נטען בקובלנה כדלקמן;
  • במסגרת תפקידו היה המערער אחראי אדמיניסטרטיבי על המתלוננת, מנהלת חשבונות בחטיבת הביניים של בית הספר ובכלל זה אחראי על חתימה ואישור דוחות הנוכחות של המתלוננת בסוף החודש, אישור חופשות מחלה, בדיקת התנהלותה לגבי ביצוע תשלומים לספקים, אישור בקשות לחופש, וכן נטען כי התקיימו ביניהם יחסי מרות.
  • כמו כן נטען, כי המערער קיים עם המתלוננת יחסי מין בשטח ביה”ס בשעות העבודה ושלח לה תמונות ומסרונים מיניים במהלך שעות העבודה.
  • עוד נטען, כי המערער העניק למתלוננת יחס מועדף בכך שנתן לה מפתח לבית הספר בזמן חופשות ביה”ס בחודשי הקיץ ובחופשת הפסח וזאת על מנת לאפשר לה להשלים מכסות שעות עבודה ולאפשר לה בכך לבצע דיווחי נוכחות כוזבים ביחס לשעות בהן לא עבדה בפועל.
• כשבוע לאחר הגשת התובענה הודיע ראש העיריה למערער על החלטה להשעותו עד תום ההליכים בתובענה.

הכרעת הדין של בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – זיכוי מהטרדה מינית.

• בתאריך 2.10.19 ניתנה הכרעת הדין של בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות במסגרתה זיכה את המערער מהטרדה מינית.
• בתמצית, פסק בית הדין:
  • בניגוד לתלונת המתלוננת נפסק, כי מערכת היחסים בין המערער למתלוננת היתה הדדית.
  • בית הדין דחה את גרסת המתלוננת גם לעניין מתן טובות הנאה ויחס מועדף, וקבע כי לא הוכח שהמערער ידע על דיווחיה הכוזבים.
  • עוד הוסיף ביה”ד וקבע, לעניין מהימנות המתלוננת, כי היא מבקשת למזער את חלקה בפרשה שחשיפתה הסבה לה פגיעה במשפחתה, באופן שלדעת בית הדין פגם באובייקטיביות שלה.
  • הגם שהתקיימו בין המערער למתלוננת יחסי מרות לפי פרשנות מרחיבה של הפסיקה (שכן נפסק כי לא התקיימו ביניהם פערי מעמדות מובהקים), לא ניצל המערער את מרותו כלפי המתלוננת.
• בעניין קיום מערכת יחסים אינטימית גם בשטח ביה”ס ובשעות העבודה, לא היתה כל מחלוקת בין הצדדים ועל כן הורשע המערער על פי הודאתו בהתנהגות בלתי הולמת.

גזר הדין של בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – חרף הזיכוי מהטרדה מינית – פיטורין לאלתר.

• לאחר מן הכרעת הדין נשמעו טיעוני הצדדים לאמצעי המשמעת. בעוד התביעה עתרה בטיעוניה להשית על המערער אמצעי משמעת של פיטורין ופסילה משירות ציבורי, עתרה ההגנה להסתפק בתקופת ההשעיה הארוכה ולהשית על המערער אמצעי משמעת צופים פני עתיד בדמות פיטורין על תנאי, לצד נזיפה.
• בתאריך 12.8.20 ניתן גזר דין ע”י בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות במסגרתו הורה על פיטוריו של המערער לאלתר תוך שמירה על זכויות ממוניות וסוציאליות ורישום נזיפה בתיקו האישי.
• נוכח זיכויו מעבירה של הטרדה מינית, החליט בית הדין שלא לפסול את המערער מהשירות הציבורי.

ביטול אמצעי משמעת של פיטורין – בית המשפט המחוזי מקבל את ערעור משרדנו.

• על החלטת בית הדין הנכבד להשית על המערער אמצעי משמעת של פיטורין הגיש משרדנו ערעור לבית המשפט המחוזי בת”א – יפו.
• חרף התנגדות העירייה, נעתר בית המשפט המחוזי לבקשת משרדנו ועיכב את עונש הפיטורין, עד למועד שמיעת הערעור.
• ביום 9.3.21 קיבל בית המשפט המחוזי (כב’ השופט גרשון גונטובניק) את הערעור שהגיש משרדנו, ביטל את אמצעי המשמעת של פיטורין שגזר בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות שכן קבע שאמצעי המשמעת של פיטורין אינו מידתי בנסיבות העניין.
• בית המשפט המחוזי החזיר את הדיון לבית הדין, על מנת שישקול להטיל על המערער אמצעי משמעת הכוללים הפקעת משכורת ו/או הורדה בדרגה או הקפאתה, לתקופה שלא תעלה על שנה + פיטורין על תנאי למשך 3 שנים ונזיפה.
• בין היתר פסק בית המשפט המחוזי בהחלטתו לבטל את אמצעי המשמעת של פיטורין כדלקמן (ההדגשות שלנו):

“יש לזכור ולהזכיר, ששיקול הדעת של גורמי המשמעת אינו מוחלט. וככל שפגיעתם של אמצעי המשמעת המוטלים על העובד היא רבה יותר, כך על התשתית העומדת בבסיסם להיות מובהקת יותר ועמוקה יותר. והדברים נכונים במיוחד שעה שעל הפרק עומד אמצעי הפיטורים ממקום העבודה. פיטורים הם בגדר צעד דרסטי. הם עלולים לגדוע את מטה לחמו של עובד הציבור, וככל שהם מוטלים בגיל מבוגר יותר, כך גם פגיעתם רבה יותר. על רקע זה, וכפי שקבעה חברתי, כב’ השופטת לבהר-שרון “הסנקציה של פיטורים היא אחת הסנקציות החמורות, ואין מקום להטילה אלא במקרים ראויים“”.

“…בנסיבות המקרה הנוכחי יש לשבח את בית הדין על מלאכת קביעת העובדות שביצע. הוא פעל בזהירות ראויה לציון, במיוחד נוכח עוצמת המטענים הרגשיים שמטבע הדברים ליוו את ההליך. כתוצאה ממלאכה זו התוצאה העובדתית הסופית שונה משמעותית מזו שנטענה בתובענה המשמעתית מלכתחילה. לא נמצאה הטרדה מינית; לא נמצא ניצול של יחסי מרות, וגם יחסי המרות עצמם מצויים במעטפת המרחיבה שלהם כפי שקבע בית הדין. נדחו טענות להתעלמות מדיווחים כוזבים שהגישה המתלוננת. לא הוכח שהמערער הבטיח למתלוננת דבר מה. נקבע שמערכת היחסים הייתה הדדית, ועוד נקבע ששני הצדדים היו בכירים יחסית ו”לא מתקיימים פערי מעמדות מובהקים ביניהם” כלשון בית הדין.

אכן, המערער והמתלוננת מימשו את מערכת היחסים ביניהם גם בשטח בית הספר, אולם כאן יש לשאול את השאלה האם – כשאלה הן הקביעות – מתבקש ומתחייב שימוש באמצעי המשמעת של פיטורין? בעיני זוהי מסקנה מרחיקת לכת.”

“בית הדין קבע שההתנהלות של המערער ושל המתלוננת הצדיקה שימוש באמצעים משמעתיים, אולם יש להימנע מהצבת רף אמצעי המשמעת במקום לא מידתי. זאת משום שמצווה על בית הדין לנהוג מידה שווה במקרים שווים, שאין ביניהם שוני רלוונטי. זוהי מצוות החובה לנהוג בשוויון, החלה על כל רשות מינהלית, ובית הדין בא בקהל הרשויות הכפופות בתחולה ישירה לכללי המשפט הציבורי.

אם נקבל אמת מידה זו במקרה הנוכחי, משמעות הדברים היא שבכל המקרים האחרים הדומים במהותם יידרש מימוש אמצעי המשמעת של פיטורין. מכאן שבכל מקרה שבו עובדים יתקשרו במערכת יחסים אינטימית, והם יהיו בכירים יחסית, ויממשו אותה במקום העבודה המשקף ערכים חינוכיים או ציבוריים חשובים, יהיה מקום לפטרם. יהיה מקום להכות בחרב הפיטורין גם כאשר לא יהיה מדובר בניצול של יחסי מרות, לא מדובר בהטרדה מינית, ואין בנמצא פערי כוחות בין הצדדים לקשר. זוהי תוצאה קשה שאינני סבור שהיא הולמת בנסיבות העניין. כל זאת עומד על כנו עוד לפני שנלקחו בחשבון הנסיבות האישיות של המערער. ב”כ המשיבה ציין כי גישה זו שהובעה אגב הישיבה שהוקדשה לשמיעת הטענות בערעור משקפת את מידת החסד והרחמים שהפגין בית המשפט ולא היא. זוהי מצוותה של המידתיות המחייבת במלאכת גזירת הדין המשמעתי. לא חסד כי אם זכות, שבצידה חובה ואת החובה יש לקיים.”

“… ועל כך יש להוסיף שבנסיבות העניין התובענה המשמעתית הראשונית שעמה התמודד המערער הייתה חמורה עוד יותר ובמידה ניכרת. המערער הואשם בהטרדה מינית. בניצול יחסי מרות. בהשלמה עם דיווחים כוזבים. כזאת נמצא לייחס לו למרות הקשיים עליהם עמדה הממונה על מניעת הטרדות מיניות ברשות. כאשר בוחר קובל משמעתי לייחס לנקבל אחריות בהיקף ניכר, ונמצא לזכותו מחלקים משמעותיים ממה שיוחס לו, הדבר צריך למצוא את ביטויו גם באמצעי המשמעת שיוטלו עליו בסוף הדרך.”

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בפסק הדין במלואו, ללא פרטים מזהים של המעורבים ואף ניתן להורידו. פסק הדין פורסם בנבו.

עב”י (תל אביב – יפו) 24338-09-20 פלוני נגד הרשות המקומית, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו בפני כב’ השופט גרשון גונטובניק. את המערער ייצגו בתיק זה עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו בעוד הרשות המקומית יוצגה ע”י עו”ד אלון לוריה.

ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

• לפרטים נוספים אודות תחום עיסוק זה של משרדנו ראו:
  • עובדי רשויות מקומיות ועירייה: ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
  • השעיית עובדי רשויות מקומיות: ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך שימוע לפני השעיה.
• דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ולעובדי עירייה ראו בהמשך עמוד זה וכן ראו: ארכיון עובד רשות מקומית.

משרד עורך דין גיא פלנטר
ייצוג משפטי – הליכים משמעתיים

ביטול אמצעי משמעת של פיטורין שנגזרו ע”י בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות | עובדי רשויות מקומיות + עובדי עירייה  – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות | דין משמעתי  | עורך דין הטרדה מינית

קבצים להורדה - לחץ לצפייה

• ביטול אמצעי משמעת של פיטורין שגזר בית הדין למשמעת - עובדי הרשויות המקומיות