ביטול הרשעה פלילית | סחר בסמים, גידול סמים, החזקת סמים

ביטול הרשעה פלילית | סחר בסמים, גידול סמים, החזקת סמים – ללא הרשעה

תוכן עניינים

ביטול הרשעה פלילית בעבירות סמים חמורות; נאשם שהודה בעבירות סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים סיים ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית.

פרשה זו עוסקת בפסק דין לא שגרתי שניתן בתיק פלילי 15735-12-10 ע”י בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע), במסגרתו הורה בית המשפט על ביטול הרשעה, למרות שהנאשם הודה בעבירות של סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים.

כתב האישום המקורי שהוגש לבית משפט השלום – החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית.

פרשה זו החלה, כאשר כנגד בחור צעיר (תושב תל אביב) הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית. כתב האישום התבסס על כך שהנאשם נתפס על ידי שוטרים שעה שהחזיק בסם מסוג חשיש, במשקל של 2.5 גרם נטו, וכן על הודאתו של הנאשם בחקירתו, כי החזיק את הסם שנתפס לצריכתו העצמית.
אם היה מדובר בהסתבכות ראשונה וחד-פעמית ולנוכח הודאתו שהחזיק בסם לצריכה עצמית, יתכן והתיק הפלילי היה נסגר בעילה של חוסר עניין לציבור. אולם מאחר ובעברו הורשע הצעיר על ידי בית דין צבאי בעבירה של שימוש עצמי בסמים, הוחלט ע”י משטרת ישראל להגיש כנגדו כתב אישום גם בגין מקרה זה.
כאמור, כתב האישום שהוגש כנגד הצעיר לבית המשפט האשימו בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, וזאת בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) סייפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל”ג. סעיף 7 לפקודת הסמים המסוכנים קובע כדלקמן:

“החזקה ושימוש

7 (א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל.

(ב) האמור בסעיף זה בדבר איסור החזקה אינו חל על סם מסוכן הנמצא במעבר שהותר לפי פקודה זו.

(ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977.

מכאן, שבשל החזקת אותם 2.5 גרם חשיש, הוסמך בית המשפט על ידי המחוקק לגזור על הצעיר עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר, מאסר על תנאי, קנס וכן (על פי פקודת התעבורה), פסילת רישיון נהיגה.

בעוד ההליך פלילי תלוי ועומד כנגדו, הסתבך הנאשם פעם נוספת בעבירות סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים.

לאחר שהודה בבית המשפט בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית ונשלח לקבלת תסקיר אודותיו משירות מבחן, ובעודו נתון בהליך פלילי התלוי ועומד כנגדו, כשל הנאשם שוב והפעם בתיק חמור לאין שיעור;
בעקבות מידע מודיעיני, התקשר אל הנאשם שוטר סמוי וקנה מהנאשם סם מסוג חשיש במשקל של 14.4 גרם נטו, תמורת 450 ש”ח (אשר צולמו מראש על ידי המשטרה בטרם ביצוע העסקה).
בהמשך, בחיפוש אשר נערך על ידי שוטרים בדירתו של הנאשם, נתפסו 2 שתילי קנאביס (מריחואנה) מתחת למיטתו, במשקל 4.2 גרם נטו, וכן חשיש במשקל 2.1 גרם נטו, שהיה מונח על דלפק בסלון.

על חומרת העבירות בהן הודה הנאשם.

על חומרת העבירה של סחר בסמים.

בהסתבכותו הנוספת (בעוד הליך פלילי מתנהל כנגדו), העמיד עצמו הנאשם מול רף ענישה אחר לגמרי; מכירת הסם לשוטר הסמוי גיבשה עבירה של סחר בסמים. מבחינת העונש המקסימלי, התייחס המחוקק הישראלי לעבירות של סחר בסמים באופן שווה לעבירות של ייצוא סמים, ייבוא סמים והספקה של סמים.
סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, שכותרתו “יצוא, יבוא, וסחר והספקה” קובע כדלקמן:

“13. לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל”.

סעיף זה יש לקרוא יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים, הקובע בגין עבירות של סחר, יצוא, יבוא והספקה של סמים עונש מקסימלי של עשרים שנות מאסר וקנס מקסימלי פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (כלומר קנס מקסימלי של למעלה מחמישה וחצי מליון ש”ח).
בנוסף, בהתאם להוראות סעיף 36א(ב) לפקודת הסמים, בית משפט שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים והוכח לו כי הנאשם הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנאשם הוא סוחר סמים ומשעשה כן – יצווה בגזר הדין, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנאשם שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט.
בהקשר האחרון, בהתאם להוראות סעיף 31(6) לפקודת הסמים המסוכנים, משקבע בית המשפט שהנאשם הוא סוחר סמים כל רכוש של הנאשם, ורכוש של בן זוגו ושל ילדיו אשר טרם מלאו להם עשרים ואחת שנים, וכן רכוש של אדם אחר שהנאשם מימן את רכישתו או העבירו לאותו אדם ללא תמורה, ייראה כרכוש של הנאשם שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן הוכיח הנאשם אחד מאלה:
- האמצעים להשגת הרכוש היו חוקיים;
- הרכוש הגיע לידיו או לידי בעליו לא מאוחר משמונה שנים שקדמו ליום הגשת כתב האישום בשל העבירה שעליה נדון הנאשם.
על החומרה אשר טמונה בעבירה של סחר בסמים, עמד בית המשפט העליון פעמים רבות וראו בהקשר זה למשל ערעור פלילי 6029/03, מדינת ישראל נגד גולן שמאי ואחרים, שם נפסק כדלקמן:

“מתוך מודעות להשפעות הקשות של השימוש בסמים על גופו ועל נפשו של המשתמש – בין השאר, יציאתו של אדם ממעגל החיים הרגיל – ועם התגברות השימוש בסם אמר המחוקק להנחות את בתי-המשפט להחמיר בעונשים המוטלים על סוחרים בסמים. כך קבע המחוקק – והוסיף וקבע – בצד עבירות הסמים עונשים מרביים האמורים לשקף את הצורך הדוחק להביא להדברת הנגע. בתחילה נקבע עונשם המרבי של סוחרי סמים כמערערים לעשר שנות מאסר, ובשנת 1979 הוחמר העונש והועמד על חמש-עשרה שנות מאסר. המחוקק לא אמר די, ובשנת 1989 הוסיף והחמיר בעונש בהעמידו אותו על עשרים שנות מאסר. וכהוראת סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג-1973 – כן הוא הדין כיום…

בתי-המשפט עשו כהנחיית המחוקק והחמירו בעונשים הנגזרים על סוחרי סמים. מלחמת חורמה כונתה המלחמה בסוחרי הסמים, מלחמה ללא פשרות, והיא כמלחמת ישראל בעמלק.

וכנאמר בפרשת קרדוסו (שם, בעמ’ 787): מלחמת החורמה בעברייני סמים נמשכת והולכת. מלחמה קשה היא, מלחמה ארוכה, והיא כמלחמת ישראל בעמלק.

וכפי שלימדנו השופט קדמי בע”פ 966/94 אמזלג נ’ מדינת ישראל: נגע הסמים אוכל באוכלוסיה שלנו בכל פה; והחברה הכריזה עליו מלחמת חורמה ומצפה שהענשים שיגזרו על ידי בתי המשפט בשל עבירות סמים ישתלבו במאבק הכולל להדברת הנגע.

עונש הולם למחזיקי סמים שלא-לשימוש-עצמי – קרי: למשולבים במערך ההפצה – מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים…כך למשל מורה ההלכה כי בקביעת עונשם של עברייני סמים יש להתחשב, בעיקר, בחומרת העבירה ובצורכי ההרתעה…”.

מהי הנפקות לכך שזו הסתבכותו הראשונה של הנאשם בו עסקינן בעבירה של סחר בסמים? תשובה לכך ניתנה למשל בתיק פלילי 3023/03 בבית משפט השלום בחיפה, שהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון בנושא:

“…וכך אמר כב’ השופט שמגר בע”פ 344/81 מדינת ישראל נ’ סגל, פד”י לה (4) עמ’ 313: ” … הפיתוי להשגת רווחים קלים וניכרים הוא רב, וקורה בשל כך, שגם אנשים בעלי עבר נקי מתפתים לעסוק בתיווך, בבלדרות סמים או במעשי פשע דומים (ראה למשל ע”פ 515/80), עת נשחקים לא אחת מעצוריו של הפרט, ותאות הבצע משתלטת על תכניותיו ועל מעשיו, דרוש יסוד מרתיע יעיל בענישה, שירחיק דוקא את אלו שעל הסף מן ההיגררות אל הביצוע של מעשה העבירה”.

הכלל הוא, שעה שבית המשפט גוזר דינו של אדם, מניח הוא על כפות המאזניים מחד גיסא את נסיבותיו האישיות של הנאשם, מצבו הסוציו-חברתי, הרקע ממנו צמח והסיכוי לשיקום ומאידך גיסא האינטרס הציבורי והפן ההרתעתי. בעבירות של סחר בסמים, ידחה בית המשפט בדרך כלל נסיבות אישיות מפני חומרת העבירה כשעל מערכת אכיפת החוק להרתיע על-ידי ענישה נוקשה ומחמירה. על בית המשפט לעמוד בשער כנגד סוחרי סמים למען תצא בת-קול צלולה, ברורה ונהירה לפיה, ידעו סוחרי הסמים כי בית המשפט יכביד ידו תוך שהוא מעדיף את האינטרס הציבורי והפן ההרתעתי כגורמים דומיננטיים בקביעת העונש ותוך דחיקת השיקולים האישיים של הנאשם לקרן זווית ודחייתם.”

על חומרת העבירה של גידול סמים.

כזכור, בפרשה בה עסקינן, במסגרת חיפוש אשר נערך על ידי שוטרים בדירתו של הנאשם, נתפסו גם 2 שתילי קנאביס (מריחואנה) מתחת למיטתו. לפיכך, הואשם הנאשם גם בעבירה של גידול סמים.
סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, אשר כותרתו “ייצור, הכנה והפקה” קובע כדלקמן:

“לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977”.

על חומרת העבירה של גידול סמים ניתן ללמוד למשל מפסיקתו של בית המשפט בתיק פלילי 15084-05-10, מדינת ישראל נגד שחם:

“שתי העבירות בהן הורשע הנאשם הינן עבירות מסוג פשע אשר העונש המרבי הקבוע לצידן הוא 20 שנות מאסר. המחוקק מצא להשוות את עונשו של מגדל הסמים לעונשו של מייצר הסמים, מפיק הסמים, מכין הסמים וממצה סמים מחומר אחר, בין היתר מתוך מטרה למנוע הכנסת סם חדש למערכת הפצת הסם הכוללת. משכך, אף לא ניתן לגדל סמים לצריכה עצמית, כאמור בסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, בניגוד לאפשרות החזקתם לצריכה עצמית כאמור בסעיף 7(א)(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים. מגדל הסמים המסוכנים אינו יכול לדעת לאלו ידיים “יתגלגל” הסם שגידל, בין אם מרצונו ובין אם מרצונו של אחר…

“…המחוקק קבע, במסגרת סעיף 7(ג) לפקודה, כי אין דינו של מי שהחזיק בסם מסוכן למטרות של צריכה עצמית, כדינו של אדם שהתכוון לסחור בסם. ברם, יש לזכור כי גם החזקה בסמים לצורך שימוש עצמי – הינה עבירה פלילית, שהעונש בצידה יכול להגיע עד שלוש שנות מאסר (ראו: סעיף 7(ג) סייפא לפקודה). למותר לציין, כי מדיניות התביעה בישראל מגלה תקיפות כלפי עבירה זו, והיא איננה נתפסת כעבירה “פעוטת-ערך” (ראו: הנחיה 4.1105 להנחיות היועץ המשפטי לממשלה: “מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית”, בפיסקה 5). הדברים האמורים מקבלים משנה תוקף כאשר עסקינן – כמו במקרה שלפנינו – לא רק בעבירה של החזקה, אלא גם בעבירה של גידול הסם המסוכן ללא היתר (אף אם הגידול נעשה, כטענת המשיב, באותן הנסיבות, דהיינו למטרות שימוש עצמי), שכן עבירה זו הינה עבירה המסווגת ברף הגבוה של עבירות הסמים, וככזו היא נושאת עימה עונש מאסר מירבי של עשרים שנים (ראו: סעיף 6 לפקודה)”.

על רקע זה, דחה בית המשפט את בקשת הנאשם בתיק פלילי 15084-05-10 לבטל את ההרשעה ולהימנע מהרשעתו בדין.
דברים דומים נפסקו על ידי בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט ערן קוטון) בתיק פלילי 8414-05-09, מדינת ישראל נגד פרידמן:

“…כך או כך, “עבירת הגידול” היא עבירה בניגוד לסעיף 6 לפקודת הסמים. המחוקק רואה בגידול מעשה שווה ערך לייצור סם מסוכן, להפקתו, להכנתו ולמיצויו.

תכלית איסור הגידול, בין היתר, היא מניעת הכנסת סם חדש למערכת הפצת הסם הכוללת. משכך, אף לא נעשתה הבחנה ע”י המחוקק בין גידול סם מסוכן לצריכה עצמית לבין גידול שאינו לצריכה עצמית. אין לדעת לאן יתגלגל הסם שיופק מן הצמחים, בין אם מכוח רצון המגדל ובין אם מכוח רצונם של אחרים.

העונש המרבי הקבוע לצד עבירת הגידול הוא עונש של 20 שנות מאסר. בהינתן נתון זה על בית המשפט מוטלת החובה להחמיר עם המגדלים על מנת לצקת תוכן לתכלית החקיקה, לגמול למגדלים על מעשיהם ולהרתיע את היחיד ואת הרבים העלולים לפעול כמותו.

נוכח חומרת המעשים, נראה כי הימנעות מהרשעה עלולה בהקשר הנדון לפגוע בתכלית ההרתעה המתבקשת ולהעביר מסר סלחני לעוסקים בגידול סם מסוכן ובצריכתו האינטנסיבית. כך אף עלולה הימנעות מהרשעה לפגוע ביסודות השוויון והוודאות”.

החלפת הייצוג וניהול הגנתו של הנאשם ע”י עו”ד פלילי גיא פלנטר.

לנוכח הסתבכותו הנוספת של הנאשם בעבירות של סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים ואל מול הנזקים הכבדים שייגרמו לו באם יורשע בעבירות המיוחסות לו, החליט הנאשם לשחרר אתת הסניגוריה הציבורית מייצוגו ושכר את שרותיו של עו”ד פלילי גיא פלנטר.
משרדנו נאות לקחת את הייצוג על נאשם זה, למרות חומרת העבירות המיוחסות לו, מאחר והתרשמנו שהתנהגותו איננה נובעת מדפוסי התנהגות עברייניים וכי מדובר בבחור צעיר, ערכי וחיובי, שכלל עתידו לפניו, הנכון לבצע שינוי אמיתי באורחות חייו.
בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם ובתוכניותיו לעסוק בעתיד ברפואה וטרינרית, הרשעתו בפלילים היתה גורמת לו נזקים כבדים (על חשיבותה של אי הרשעה בדין וכיצד ניתן לסיים הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
סעיף 5(א)(4) לחוק הרופאים הווטרינרים, תשנ”א – 1991 קובע כי מי שהורשע בישראל בעבירה פלילית שיש בה קלון, לא זכאי לקבל רשיון לעסוק ברפואה וטרינרית ואילו סעיף 2 (4) לתקנות הרופאים הווטרינרים, תשנ”ג – 1993 קובע, כי המבקש לקבל רשיון לעסוק ברפואה וטרינרית חייב לצרף לבקשתו את הסכמתו, למסירת מידע אודותיו מן המרשם הפלילי (ובכך לחשוף את עברוו הפלילי).
לנוכח הראיות החותכות המבססות את האישומים כנגד הנאשם, ומנגד – חיסול תוכניותיו של הנאשם לעסוק בעתיד ברפואה וטרינרית באם יורשע בעבירות המיוחסות לו, פעל עו”ד פלילי גיא פלנטר לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.
לאורך כל ההליך הפלילי, קיבל הנאשם ליווי משפטי בכל הנוגע למגעיו עם שירות המבחן, וזאת על מנת שיעלה על דרך המלך ויזכה להמלצה חד משמעית משירות המבחן לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה, בתסקיר שירות המבחן שיוגש לבית המשפט.
בד בבד, צורף התיק הפלילי הנוסף שנפתח כנגד הנאשם (המייחס לו עבירות של סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים) לתיק הפלילי המתנהל בפני כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע, בבית משפט השלום בפתח תקווה.
במסגרת הטעונים לעונש וכמקובל בעבירות מסוג זה, טענה משטרת ישראל כי העונש ההולם את העבירות המיוחסות לנאשם הינו בן 6 ל- 12 חודשי מאסר בפועל, ועתרה לגזור על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל מלהחזיק ברשיון נהיגה ופסילה על תנאי.
בא כוחו של הנאשם, עו”ד פלילי גיא פלנטר, עתר לקבלת המלצת שירות המבחן להטלת צו מבחן ושירות לתועלת הציבור (של”צ), תוך ביטול ההרשעה.

סחר בסמים – האם ניתן לסיים את ההליך ללא הרשעה?

לא אחת כבר נפסק כי ככלל, סוג העבירות בהן הורשע הנאשם איננו מאפשר לוותר על הרשעה.
כך למשל נפסק בערעור פלילי 070683/05, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים. מקרה זה עסק בשתי עבירות של סחר בסם ועבירה נוספת של הספקת סם, לאחר שהמערער הודה בכך שבשתי הזדמנויות מכר לשוטרת סמויה סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 2.29 גרם וכן 5.34 גרם, וקיבל תמורתו 150 ש”ח ו- 300 ש”ח בהתאמה, וכן בכך שסיפק לשוטרת סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 53.68 גרם ללא תמורה. בהקשר זה פסק בית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו כדלקמן:

“סוג העבירות בהן הורשע המערער איננו מאפשר לוותר על הרשעה, שכן אי הרשעה בעבירות של סחר בסמים איננו מתיישב עם שיקולי הענישה הכלליים, ובצורך בהרתעת הרבים ובהוקעת תופעת הסחר בסמים.

יש לזכור כי המערער לא הורשע בעבירה של שימוש בסם, או בעבירה של החזקת סם, כי אם בעבירות של סחר ו/או הספקת סם, המוציאות את מעשה העבירה מהתחום הפרטי הצר אל המעגל הרחב יותר הכולל צדדים שלישיים העשויים להיפגע כתוצאה מרכישת הסם. עבירת הסחר בסם נמנית עם העבירות בהן הקורבן אינו המשתמש עצמו או המתלונן הפרטני כי אם הציבור כולו, ולפיכך שומה על בית המשפט להטביע אות קלון על תופעת הסחר בסם ועל הצורך למגר אותה כליל”.

בדומה, בעפ”ג 44406-12-11 שואהנה נגד מדינת ישראל, הורשע המערער בשתי עבירות של תיווך בסם מסוכן מסוג מריחואנה, לסוכן משטרתי סמוי. בית משפט מחוזי מרכז דחה ערעור על הרשעת הנאשם בקובעו, כי בנסיבות המסוימות של פרשה זו, שבה נטל המערער חלק ממשי בשני מעשי תיווך בסם מסוכן, אין מקום לביטול ההרשעה, חרף נסיבותיו האישיות וחרף האפשרות כי יהיה בהרשעה זו כדי לפגוע בשיקומו.

ביטול ההרשעה – בית משפט מקבל את טעוני ההגנה, מאמץ את המלצת שירות המבחן ומבטל את הרשעתו של הנאשם.

בפסק דין לא שגרתי, ביטל בית משפט השלום בפתח תקווה (כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע) את ההרשעה בפלילים, הטיל על הנאשם שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות והעמידו בפיקוח שירות מבחן למשך שנה.
בתמצית, קבע בית המשפט בפסק דינו כי מדובר במקרה שמתקיימים בו התנאים לביטול הרשעה והטלת עונש שיקומי של מבחן ושל”צ ללא הרשעה:
- הנאשם צעיר המנהל אורח חיים נורמטיבי, שרת שירות מלא בצה”ל, נמצא בתחילת דרכו הלימודית והמקצועית, והשתלב בטיפול ארוך טווח להימנעות משימוש בסמים.
- עבירות ההחזקה וגידול הסמים הינן ברף הנמוך מבחינת סוג הסם וכמותו, ועבירת הסחר בסמים היתה חד פעמית ואף היא בכמות זעירה.
- נראה כי הנאשם השכיל להשאיר מאחוריו את אורח החיים השולי, והיום הוא רותם את מרצו וכישוריו לרכישת מקצוע תרומי לחברה ולהתקדמות במישורי החיים השונים.
בנסיבות אלו ולאור ההליך הטיפולי הממושך, קיבל בית המשפט את עמדת ההגנה, כי הותרת ההרשעה על כנה תגרום לנאשם נזק ארוך טווח ותמנע ממנו להגשים את מטרותיו ברכישת השכלה ומקצוע, באופן שאינו מידתי לחומרת העבירות.
אשר על כן, הורה בית המשפט על ביטול ההרשעה, הטיל על הנאשם שירות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות, והעמיד את הנאשם בפיקוח שירות המבחן למשך שנה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת בית משפט השלום בפתח תקווה לבטל את הרשעתו של הנאשם בעבירות של סחר בסמים, גידול סמים והחזקת סמים.

תיק פלילי 15735-12-10, בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע).

עדכון – בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור הפרקליטות.

פרקליטות המדינה לא השלימה עם סיום הליך פלילי זה ללא הרשעה והגישה ערעור לבית משפט מחוזי מרכז בתיק עפ”ג (מחוזי מרכז) 53414-11-12 אשר קיבל את הערעור, והרשיע את הנאשם בעבירות של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, סחר בסם מסוכן וגידול סם מסוכן.
יחד עם זאת, למרות שמדובר בעבירות סחר וגידול סמים, הסתפק בית המשפט המחוזי בענישה לקולא, בדמות שירות לתועלת הציבור ומאסר על תנאי בלבד.
במקרה אחר, מאוחר יותר, שעסק בעבירת סחר בסמים, קיבל בית משפט השלום בת”א -יפו בתיק פלילי
9050-04-13 את עמדת משרדנו וביטל את ההרשעה. במקרה זה בחרה הפרקליטות שלא לערער ולפיכך מדובר בפסק דין חלוט. ראו בהקשר זה: סחר בסמים | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | ביטול הרשעה פלילית של איש טלוויזיה שסחר בסמים במשך כשנה.

לקריאה נוספת.

להרחבה בכל הנוגע לעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים ראו בעמוד: ארכיון עבירות סמים.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ולדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

עו”ד פלילי