ביטול תלונה במשטרה

ביטול תלונה במשטרה – ייעוץ וייצוג משפטי

• לא אחת, מעוניינים מתלוננים שהגישו תלונה במשטרה לבטלה ובהקשר זה מתעוררות שאלות רבות, למשל:
  • האם ניתן בכלל לבטל תלונה פלילית בישראל?
  • כיצד תגיב המשטרה (או רשות חוקרת אחרת) לניסיון לבטל תלונה?
  • מה ההשלכות של ניסיון לבטל תלונה והאם ניסיון כזה עלול להזיק ולסבך את החשוד או דווקא את המתלונן?
• ביטול תלונה במשטרה הינו מהלך מורכב ובעל השלכות כבדות משקל, שפעמים רבות כלל לא מוביל לתוצאה המבוקשת, אלא מניב תוצאות פוגעניות למתלונן או לחשוד ולפעמים – לשניהם גם יחד.
• יחד עם זאת, לא מדובר במהלך בלתי אפשרי; למרות “שדה המוקשים” בדרך לביטול התלונה (במיוחד בחשד לעבירות אלימות ומין במשפחה), בנסיבות מסויימות, ניתן להוביל לתוצאה המבוקשת – במסגרת החוק, וללא תוצאות פוגעניות.
• בעמוד זה לא תמצאו תשובה לשאלה, האם נכון, במקרה הספציפי שלכם, לנסות לבטל את התלונה והאם מהלך שכזה יצליח להוביל לסגירת התיק או לביטול כתב אישום וללא תוצאות פוגעניות, שכן כאמור – הסוגיה מורכבת, כל מקרה מוכרע על בסיס נסיבותיו הפרטניות, ומבלי להכיר לעומק את מכלול הנסיבות במקרה שלכם, אף עורך דין פלילי לא יכול להעניק לכם ייעוץ משפטי רציני ומקצועי בנושא.
• מטרתנו בעמוד זה:
  • לנסות לתת לכם תמונה מקיפה ככל האפשר, מה עומד בפניכם בדרך לביטול תלונה במשטרה, לרבות הסיכונים והתוצאות הפוגעניות שעלולות לצמוח ממהלך שכזה.
  • להציג בפניכם את השאלות והדילמות המתעוררות בהקשר זה, וכן את השיקולים המרכזיים שמנחים את הרשויות  בבואם להגיב למהלך של ביטול תלונה במשטרה, ואת הכלים שברשותם להתמודד עם התופעה של ביטול תלונות.
  • להתייחס למספר שיקולים שיכולים להוביל לסגירת התיק הפלילי.
  • לעודד אתכם לקבל ייעוץ משפטי, בעוד מועד, בטרם תבצעו פעולה כלשהיא, שכן פעמים רבות – לא ניתן לתקן נזקים שתגרמו לעצמכם, באם תפעלו ללא ייעוץ משפטי. 
  • מומלץ לקרוא עמוד זה ביחד עם העמוד על: הגשת תלונה במשטרה.

ביטול תלונה במשטרה – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי מעורך דין פלילי.

ביטול תלונה במשטרה – שאלות ודילמות

האם ניתן לבטל תלונה במשטרה?

• השאלה הראשונה שמתועררת בהקשר זה היא, האם ניתן בכלל לבטל תלונה במשטרה?
• התשובה לכך חיובית. כל מתלונן או מתלוננת, בכל עת וביחס לכל עבירה פלילית, יכולים לפנות למשטרה (או לרשות חוקרת אחרת שבה הגישו את תלונתם) ולהודיע באופן רשמי שהם מבטלים את תלונתם או “מושכים את התלונה חזרה”.
• לא רק שאין מניעה חוקית בישראל לביטול תלונה במשטרה; המחוקק אפילו לקח בחשבון אפשרות שכזו, וביחס לעבירות פליליות מסויימות, אף קבע, כיצד תשפיע ההודעה על ביטול התלונה על שאלת המשך ההליכים הפליליים כנגד החשוד או על הפסקתם (בדרך של סגירת התיק).

מה הן ההשלכות של ביטול תלונה במשטרה?

• לפיכך, השאלה איננה האם ניתן לבטל תלונה במשטרה אלא מה יהיו ההשלכות של ביטול תלונה כזו או אחרת, וזאת הן ביחס לחשודים והן ביחס למתלוננים, כלומר:
  • ביחס לחשודים – האם, בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה והדין הרלוונטי, ביטול תלונה במשטרה יגרום בפועל:
    • לאי-פתיחה בחקירה או להפסקתה של החקירה ולסגירת התיק?
    • לשחרורם ממעצרם או להקלה בתנאי שחרורם בערובה?
    • להימנעות מהגשת כתב אישום נגדם או לביטולו של כתב אישום שכבר הוגש?
    • להקלה בעונשם?
    • או אולי מנגד – לפתיחה בחקירה פלילית נגד החשודים בחשד לעבירות של הטרדת עד, הדחה בחקירה או שיבוש מהלכי משפט?
  • ביחס למתלוננים – האם, בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה והדין הרלוונטי, בעקבות ביטול התלונה:
    • יכבדו הרשויות את רצונם של המתלוננים, לא יפתחו בחקירה או יפסיקו חקירה שנפתחה או ימנעו מהגשת כתב אישום נגד החשוד?
    • במקום שהמתלוננים ביקשו להטיב עם החשודים, מצבם של החשודים דווקא יוּרַע – שכן תפתח נגדם חקירה בחשד שאיימו על המתלוננים או “קנו” את שתיקתם, ושיבשו את ההליך הפלילי נגדם.
    • או אולי ייחשפו המתלוננים עצמם להליכי חקירה והעמדה לדין? 
    • או אולי ייחשפו המתלוננים לתביעה אזרחית, בשל הנזק שתלונתם גרמה לחשודים (שאיבדו את חירותם למשל בעקבות הגשת התלונות ו/או נפגעו כלכלית ו/או שמם הטוב נפגע וכו’).
    • או אולי ייחשפו המתלוננים לתביעה אזרחית, בשל הנזק שתלונתם גרמה דווקא לציבור (שהשקיע באמצעות רשויות החקירה והתביעה משאבים “לחינם”, בעקבות הגשת התלונות, שכעת מבקשים לבטלן).
• כפי שניתן לראות, קיימת קשת רחבה מאוד של אפשרויות כיצד בדיוק יגיבו רשויות החקירה והתביעה למהלך של נסיון לבטל תלונה פלילית וקיימות לא מעט השלכות אפשריות למהלך, חלקן אף סותרות זו את זו. עוד בעניין זה ראו בפרק בהמשך עמוד זה שכותרתו “שדה המוקשים” בדרך לביטול תלונה במשטרה”.
• הוסף על כך, ששורה של חוקים והנחיות מטפלים במצבים של ביטול תלונה וכן – שעל פי דין, לרשויות החקירה והתביעה שיקול דעת נרחב כיצד להגיב למהלך שכזה (בעיקר כאשר לא מדובר בתלונה על עבירת מין או אלימות כלפי בני זוג) ונמצא – כי התשובה לשאלה מה יהיו השלכות ביטולה של תלונה כזו או אחרת – מורכבות, ומחייבות ניתוח עובדתי ומשפטי מעמיק של כל מקרה ומקרה, על נסיבותיו הייחודיות, וזאת על ידי איש מקצוע, עורך דין פלילי שעוסק בתחום.

כיצד מגיבות הרשויות לניסיון לבטל תלונה במשטרה?

• ראשית יש לדעת, שמרגע שמוגשת תלונה פלילית, מאבד המתלונן את השליטה על גורל תלונתו, רשויות החקירה והתביעה מיד “תופסות בעלות” על התלונה ומחליטות כיצד להגיב לכל נסיון לבטל את התלונה או לחזור מהדברים שנמסרו במסירת התלונה.
• ככלל, מהלך של ביטול תלונה במשטרה זוכה מצד רשויות האכיפה לחשדנות ולעיתים אף לעויינות של ממש:
  • לא אחת נתקלנו במקרים בהם מתלוננים שניגשו לבטל את תלונתם במשטרה נתקלו בסירוב מוחלט מצד השוטרים לשמוע את דבריהם, קל וחומר לרשום את הודעתם בדבר ביטול התלונה.
  • גם מקרים בהם גורשו מתלוננים מתחנת המשטרה ו/או אוימו שינקטו כנגדם הליכים פליליים אם ימשיכו להתעקש לבטל את תלונתם – אינם נדירים.
• מדוע אם כן זוכים מתלוננים המבקשים לבטל את תלונתם ביחס כה עוין מצד החוקרים והתובעים? העויינות והחשדנות נובעים ממספר סיבות:
  • ראשית, קיימת נטייה של רשויות אכיפת החוק להאמין לגרסתו הראשונית של המתלונן, לפיה אכן נפל קורבן לעבירה, שאחרת מדוע פנה מלכתחילה לעזרת המשטרה?
  • ככלל, משתדלת המשטרה להגיב באופן מקצועי ורציני לתלונות, להתאים את תגובתה לחומרת התלונה ולמסוכנות הנלמדת ממנה, והכל בהתאם להנחיות בנושא ולסדרי עדיפויות במועד הגשת התלונה. 
  • אם מדובר בתלונה שעל פניה נראית רצינית ולא הזויה, מתחילה המשטרה בשורה של פעולות חקירה (למשל גביית עדויות מעדים רלוונטיים ואיסוף ובדיקת ראיות) ופעולות לאיתור החשוד, שפעמים רבות כוללות גם עיכוב החשוד לחקירה ואף מעצרו, בהתאם לחומרת התלונה, ולנתונים נוספים כגון התנהגותו של החשוד ועברו הפלילי או העדר עברו.
  • המשטרה פועלת תחת משאבים מוגבלים ואילוצים שונים ומשהושקעו משאבים וכספי ציבור בעקבות הגשת התלונה, ומשבוצעו פעולות שפגעו בשלוות חייו של החשוד, בשמו הטוב, בפרטיותו ואולי אף בחירותו, כל ניסיון מצד המתלונן “להחזיר את הגלגל אחורה”, נתקל בעויינות ובחשד שאחת משתיים:
    • או שהמתלונן שוכנע באופן פסול לחזור בו מתלונתו (לרבות בדרך של מרמה, הטעיה, איומים, הפחדה או מתן טובת הנאה).
    • או שהמתלונן הגיש תלונה כוזבת, תלונת סרק אשר “טרטרה” את המשטרה שלא לצורך, גזלה משאבים ציבוריים לחינם ופגעה, על לא עוול בכפו, בחשוד שכנגדו הוגשה התלונה. 
• בהתאמה, אם יעמוד המתלונן על כך שירשם שהוא מבטל את תלונתו ו/או חוזר בו, מיד יפתח חוקר המשטרה או התובע בבירור האם:
  • הרצון לבטל את התלונה נובע מכך שהמתלונן מאוים, או מכך שהחשוד או מי מטעמו “קנה” את ביטול התלונה בטובת הנאה כלשהיא.
  • או לחילופין – האם הרצון לבטל את התלונה נובע מכך שמדובר בתלונה כוזבת.

“שדה המוקשים” בדרך לביטול תלונה במשטרה.

• מהלך של ביטול תלונה במשטרה יכול אם כן לפגוע בכל אחד מהצדדים לתלונה, הן במתלוננים עצמם והן בחשודים ונאשמים ולא אחת – בשני הצדדים גם יחד.
• נבחן בקצרה את ההשלכות הפוגעניות לגבי כל אחד מהצדדים לתלונה הפלילית;

חשיפת מתלוננים לאישומים פליליים, בעקבות ביטול תלונה במשטרה.

• המחוקק בישראל קבע שורה של עבירות פליליות שנועדו לטפל במתלוננים שביקשו לבטל את תלונתם או לחזור בהם מתלונתם, ובמסגרת מהלך שכזה פרצו את גבולות הדין הפלילי:
  • מסירת ידיעות כוזבות למשטרה: מי שמוסר לשוטר או לתובע פלילי ידיעה על עבירה, כשהוא יודע שהידיעה כוזבת דינו עונש מקסמילי של 3 שנות מאסר. אם העליל המתלונן על החשוד עבירה מסוג פשע (כלומר עבירה שדינה מעל 3 שנות מאסר), דינו של מגיש התלונה הכוזבת עונש מקסימלי של 5 שנות מאסר. בהקשר זה, אין זה מעלה או מוריד באם בסופו של יום הוגש כתב אישום כנגד החשוד, בעקבות אותה תלונה שהתבררה ככוזבת (סעיף 243 לחוק העונשין).
  • בידוי ראיות: באם במסגרת הגשת תלונתו בדה המתלונן ראיה, או השתמש ביודעין בראיה בדויה, בכוונה להטעות את רשויות החקירה או השפיטה, דינו עונש מקסמימלי של 5 שנות מאסר (סעיף 238 לחוק העונשין).
  • עדויות סותרות: סתר המתלונן בהודעה על ביטול התלונה דברים שמסר בתלונתו המקורית, בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי הענין, בכוונה להטעות, דינו עונש מקסימלי של 5 שנות מאסר (סעיף 240 לחוק העונשין).
  • שיבוש מהלכי משפט: עשה המתלונן דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי (לרבות חקירה פלילית) או להביא לידי עיוות דין, דינו עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר (סעיף 244 לחוק העונשין).
  • עריכת תצהיר תלונה כוזב: אם התלונה הוגשה בדרך של תצהיר – מי שביודעין מוסר תצהיר שקר, לפני מי שהוסמך לקבל את התצהיר, דינו – עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר (סעיף 239 לחוק העונשין שכותרתו “שבועת שקר”).
  • עדות שקר: משהוגש כתב אישום בעקבות התלונה, והמתלונן מעיד בבית המשפט, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו משפט, דינו – עונש מקסימלי של 7 שנות מאסר; באם המתלונן העיד עדות שקר תמורת טובת הנאה, דינו אף חמור יותר – עונש מקסמילי של 9 שנות מאסר. 
  • סירוב להעיד: בהתאם לדין, משהוגש כתב אישום בעקבות התלונה, מי שחייב להעיד או למסור ראיה אחרת במשפט והוא מסרב לעשות כן, דינו – עונש מקסימלי של 2 שנות מאסר (סעיף 241 לחוק העונשין). במקביל, במצב של סירוב להעיד, מוסמך בית המשפט לנקוט בסנקציות כנגד המסרב להעיד גם לפי פקודת בזיון בית המשפט.
  • חיפוי: עבירת החיפוי רלוונטית גם למתלוננים: על פי דין, המקבל או מנסה לקבל טובת הנאה לעצמו או לזולתו בעד אי גילוי או כיסוי של מעשה עוון או פשע או של כל ידיעה בנוגע למעשה כאמור, דינו – עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר (סעיף 253 (א) לחוק העונשין). בנוסף, המקבל או מנסה לקבל טובת הנאה לעצמו או לזולתו על מנת שלא ימסור עדות בחקירה על פי דין או במשפט, דינו – עונש מקסמילי של 5 שנות מאסר (סעיף 253(ב) לחוק העונשין).
• בהתאם להנחיות פרקליט המדינה, מייחסת התביעה חומרה יתרה לעבירות אלו ורואה אינטרס ציבורי מובהק במדיניות מחמירה ביחס אליהן, שכן הן חותרות תחת המטרות של חשיפת האמת ועשיית צדק ועלולות להוביל להרשעתם של חפים מפשע או לזיכויים של אשמים (הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.5 – מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד למסירת אמרה או עדות כוזבת או סותרת בחקירה או במשפט ובגין סירוב להעיד“).
• יחד עם זאת, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, מכירות הרשויות בכך שקיימים אינטרסים וערכים נוספים הראויים להגנה, שיש בהם דווקא להחליש את ההצדקה לפתיחה בחקירה ולהעמדה לדין בעבירות הללו.
• בהתאמה, בכל הנוגע למצב של ביטול תלונה במשטרה ו/או חזרה מתלונה, לא ממהרות הרשויות לפתוח בחקירה פלילית כנגד מתלוננים ו/או להעמידם לדין וכל מקרה נבחן על פי נסיבותיו הפרטניות ובהתאם למדיניות שהתוותה בהנחיות ובפסיקת בתי המשפט בנושא.

חשיפת חשודים או נאשמים לאישומים פליליים, בעקבות ביטול תלונה במשטרה.

• כאמור, בכל הנוגע לביטול תלונה במשטרה, נקודת המוצא של הרשויות היא שהביטול לא בא “בחלל ריק”, והינו תוצר של מעשה פסול כלשהו, מצד המתלונן, החשוד, או שניהם גם יחד, מעשה שבא לסכל את בירור האמת ולשבש את החקירה או המשפט הפלילי.
• בהתאמה, קבע המחוקק בישראל שורה של עבירות פליליות שנועדו לטפל בחשודים ובנאשמים שב”התעסקותם” עם המתלוננים כנגדם, חצו לתוך המתחם הפלילי, למשל:
  • הטרדת עד: המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר (סעיף 249 לחוק העונשין).
  • הדחה בחקירה: המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר, דינו – עונש מקסימלי של 5 שנות מאסר (סעיף 245(א) לחוק העונשין). לסעיף זה יש “נסיבות מחמירות”, המעמידות את העונש המקסמילי על 7 שנות מאסר – אם הדבר נעשה בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר (סעיף 245(ב) לחוק העונשין).
  • הדחה בעדות: המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו – עונש מקסימלי של 7 שנות מאסר (סעיף 246 (א) לחוק העונשין). גם בהקשר לעבירה זו יש “נסיבות מחמירות”, המעמידות את העונש המקסמילי על 9 שנות מאסר – אם הדבר נעשה בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר (סעיף 246(ב) לחוק העונשין).
  • שיבוש מהלכי משפט: חשוד או נאשם שיוכח כי עשה מעשה בכוונה למנוע או להכשיל חקירה פלילית או הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, חשוף לעונש מקסימלי של 3 שנות מאסר (סעיף 244 לחוק העונשין).
  • לחלק מהעבירות הללו נקבעו נסיבות מחמירות נוספות, סייגים לתחולה או הגנות וגם כאן, גורלו של כל מקרה יוכרע על פי נסיבותיו הפרטניות, הראיות שנאספו, האינטרסים והערכים השונים, הנחיות רשויות החקירה והתביעה ופסיקתם של בתי המשפט.

ביטול תלונה המייחסת עבירת מין או אלימות כלפי בן או בת זוג.

• בשל ריבוי מקרים שהסתיימו באסון, וחשש מ”תסמונת האישה המוכה“, הכוללת פעמים רבות סירוב להתלונן במשטרה כנגד בן זוג מתעלל, התנגדות לקבלת עזרה ומשהוגשה בכל זאת תלונה – נסיון עיקש לחזור מהתלונה שהוגשה ולבטלה, קבע המחוקק בישראל כללים מיוחדים בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין או אלימות כלפי בני זוג:
  • בשלב ההחלטה האם לחקור בתלונה – בקשת מתלוננים לבטל את תלונתם ולא לחקור בתלונה לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה לסגור את התיק בעילה, שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה (סעיף 59א(ב) לחסד”פ).
  • בשלב ההחלטה האם להגיש כתב אישום – בקשת מתלוננים לבטל את תלונתם ולא להעמיד לדין בגין תלונתם לא תהווה, כשלעצמה, סיבה יחידה להחלטה לסגור את התיק בעילה, שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין (סעיף 62א(ב) לחסד”פ).
• במילים אחרות, בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין או אלימות כלפי בן או בת זוג, מסירת הודעה למשטרה על ביטול התלונה לא תגרום להפסקת החקירה או לאי העמדה לדין, ללא שיקולים נוספים, התומכים אף הם בסגירת תיק החקירה. 
• איזה שיקולים נוספים? למשל – קושי ראייתי בהוכחת החשד יכול להצטרף, כשיקול נוסף, לבקשה לביטול התלונה ולסגירת התיק.
• נוהל אגף חקירות ומודיעין מספר 300.13.226 שכותרתו “הטיפול המשטרתי בעבירות אלימות במשפחה” חוזר על הכלל לפיו, בקשת המתלוננת לבטל את התלונה לא מהווה שיקול יחיד במסגרת השיקולים לסגירת התיק, ומחייב את התנאים המצטברים הבאים לסגירת התיק:
  • נסיבות ביצוע העבירה קלות.
  • לחשוד אין רישום משטרתי קודם בגין אלימות ב- 5 שנים האחרונות.
  • הקצין הממונה מעריך כי רמת המסוכנות של החשוד אינה גבוהה. 
  • גורם טיפולי מסר דיווח שהחשוד נמצא במסגרת טיפולית ומשתף פעולה עם הטיפול.
• דברים זהים תמצאו בנוהל האגף לחקירות ולמודיעין מספר 03.300.226 שכותרתו: “הטיפול המשטרתי בעבירות אלימות בין בני זוג“. 
• מובן שהגורם המוסמך חייב להשתכנע, כי הבקשה לביטול התלונה לא נולדה מאיומים ומלחצים אחרים.
• בכל מקרה, גם אם מתקיימים התנאים שפורטו לעיל, יש לרשויות שיקול דעת נרחב האם לסגור את התיק, ובפועל – פעמים רבות – על אף התקיימות כל התנאים, לא ממהרות הרשויות לסגור את התיק הפלילי ללא התערבות של עורך דין העוסק בתחום.
• להרחבה בנושא ראו: עבירות אלימות במשפחה ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי. 
• דוגמא למקרה בו טיפלנו הנוגע לתלונות הדדיות של בני זוג, שהובילו להגשת כתבי אישום נגד שניהם, ראו בעמוד: תלונות הדדיות במשטרה. בעקבות הטיפול המשפטי שלנו – בוטלו כתבי האישום.

חשיבות קבלת ייעוץ משפטי בטרם מסירת הודעה על ביטול התלונה או חזרה מתלונה במשטרה.

• אם יש דבר אחד שהקוראים צריכים לקחת מהעמוד הזה, זה הדבר הבא: בטרם יציאה למהלך של ביטול תלונה במשטרה חיוני לקבל ייעוץ משפטי ופעמים רבות נדרש גם ייצוג משפטי על מנת לחצות בשלום את “שדה המוקשים” עליו עמדנו בהרחבה לעיל.
• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי ומענה לשאלות, הדילמות והחששות שפורטו לעיל וכן ייצוג משפטי לחשודים ולמתלוננים מול רשויות החקירה והתביעה, בכל רחבי הארץ.
• על הנסיון שצברנו בתחום ניתן ללמוד מהדוגמאות שמובאות בסוף העמודים הבאים (בחלק מהדוגמאות, ביקשו המתלוננים לבטל את תלונתם):
  • סגירת תיק פלילי | בקשה לסגירת תיק במשטרה.
  • סגירת תיק בהסדר מותנה.
  • שימוע פלילי | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
  • ביטול כתב אישום | חזרה מכתב אישום.
  • עבירות אלימות במשפחה. 

עורך דין פלילי

ביטול תלונה במשטרה | חזרה מתלונה במשטרה |  ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בטרם ביטול תלונה במשטרה | טיפול המשטרה בעבירות אלימות במשפחה