בעלי מקצועות המוסדרים בדין; הליך משמעתי | דין משמעתי – ייצוג משפטי

בעלי מקצועות המוסדרים בדין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים ובאתיקה מקצועית.

בעלי מקצועות המוסדרים בדין (כגון רופאים, פסיכולוגים, רו”ח, שמאים, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מהנדסים ואדריכלים) – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים ובסוגיות אתיקה מקצועית.

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מכין לחקירה משמעתית, מלווה את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצג בעלי מקצועות המוסדרים בדין בהליכים משמעתיים בפני הגורם המוסמך לגזור אמצעי משמעת – ועדת משמעת, ועדת אתיקה, בית דין משמעתי או מועצה.

הליכים משמעתיים הנוגעים למקצועות שהוסדרו בחקיקה.

• המחוקק בישראל טרח להסדיר בחקיקה שורה ארוכה של מקצועות ומגזרים. חקיקה זו כוללת הסדרים מפורטים בכל הנוגע לבירור תלונה משמעתית, שיפוט משמעתי ואמצעי המשמעת שניתן לגזור על מי שהורשע בעבירה משמעתית או עבירה אתית.
• בשל חוסר האחידות בכל הנוגע לשיטת השיפוט המשמעתי של בעלי מקצועות מוסדרים על פי דין  בישראל, הכין משרד המשפטים תזכיר חוק שנועד להסדיר, בצורה כוללת ואחידה, את שיטת השיפוט המשמעתי במקצועות הללו ולקבוע דגם יחיד ואחיד של שיפוט משמעתי. לפרטים נוספים ראו: תזכיר חוק שיפוט המשמעת במקצועות מוסדרים על פי דין, התשס”ח – 2008. התזכיר המוצע איננו עוסק בעורכי דין.
• קיימים 3 הסדרים משמעתיים עיקריים עליהן נעמוד כעת בקצרה;

מודל I: מקצועות רפואה – הסמכות לנקוט באמצעי משמעת לשר הבריאות.

• במקצועות רפואה שונים נתונה לשר הבריאות הסמכות לחייב בעל מקצוע בדין משמעתי ולהחליט ביחס לאמצעי המשמעת שיוטלו עליו, וזאת בהסתמך על דו”ח מטעם ועדה משמעתית, המסייע לשר בגיבוש עמדתו. הסדר משמעתי שכזה, חל על מקצועות כגון:
  • רופאים – בהתאם לפקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל”ז – 1976.
  • רופאי שיניים – בהתאם לפקודת רופאי שיניים [נוסח חדש], התשל”ט – 1979.
  • רוקחים – בהתאם לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ”א – 1981.
  • רופאים ווטרינרים – בהתאם לחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ”א – 1991.

מודל II: הסמכות לנקוט באמצעי משמעת לוועדת משמעת או ועדת אתיקה.

• על פי הסדר משמעתי מסוג אחר, מוקנית הסמכות לדון ולהחליט בעבירות משמעת לוועדת משמעת או ועדת אתיקה, הפועלת כטריבונל מעין – שיפוטי עצמאי. הסדר משמעתי כזה חל על מקצועות כגון:
  • פסיכולוגים – בהתאם לחוק הפסיכולוגים, התשל”ז – 1977.
  • עובדים סוציאליים – בהתאם לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ”ו – 1996.
  • שמאי מקרקעין – בהתאם להוראות חוק שמאי מקרקעין, התשס”א – 2001.
  • יועצי השקעות – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקים, התשנ”ה – 19955.
  • יועצי מס – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס”ה – 2005.
  • מהנדסים ואדריכלים – בהתאם לחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי”ח – 1958.
  • סטודנטים – כל מוסדות הלימוד האקדמאיים בישראל אימצו להם מודל דומה. כל מוסד לימודים שכזה הסדיר את הדין המשמעתי בתקנון משמעת פנימי, המעניק את הסמכות לדון ולהחליט בעבירות משמעת לוועדת משמעת או לממונה על המשמעת. לפרטים נוספים על ייצוג משפטי של סטודנטים בהליכים משמעתיים ראו בעמוד: סטודנטים – דין משמעתי | ייצוג משפטי ע”י עורך דין | הליך משמעתי – עבירות משמעת.

מודל III – הסמכות לנקוט באמצעי משמעת למועצה.

• על פי מודל שלישי, מוקנית הסמכות לדון ולהחליט בעבירות משמעת למועצה. מודל זה רלוונטי ביחס לרואי חשבון.
• חוק רואי חשבון, התשט”ו – 1955 מעניק למועצת רואי החשבון את הסמכות להחליט על נקיטת אמצעי משמעת לאחר הליך של חקירה, המתבצע ע”י המועצה עצמה או מי שנתמנה לכך מבין חבריה.

בעלי מקצועות ומגזרים הנתונים לשיפוט משמעתי על פי דין.

מקצועות ומשרות מעולם המשפט הנתונים לדין משמעתי.

• שופטים – בהתאם לחוק יסוד השפיטה, תשמ”ד + תקנות בתי משפט (שופטים) תשל”ג 1973 + כללי אתיקה לשופטים, התשס”ז-2007.
• שופטים צבאיים – בהתאם לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו – 1955.
• דיינים – בהתאם לחוק הדיינים, תשכ”ו – 1955.
• דיינים דרוזים – בהתאם לחוק בתי הדין דתיים הדרוזיים, תשכ”ז – 1962.
• עורכי דין – בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א – 1961 + כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ”ו-1986. לפרטים נוספים אודות ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בנוגע לעבירות אתיקה מקצועית ראו:
  • תלונה לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ משפטי במתן מענה לתלונה. 
  • ייצוג משפטי בהליך משמעתי בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין, בעקבות הגשת קובלנה משמעתית המייחסת עבירות בתחום האתיקה המקצועית.
• נוטריונים – בהתאם לחוק נוטריונים, תשל”ו – 1976.
• עורכי פטנטים – בהתאם לחוק הפטנטים, תשכ”ז – 1967.
• קאדים – בהתאם לחוק הקאדים, תשכ”א – 1961.
• טוענים רבניים – בהתאם לתקנות הטוענים הרבניים, תשס”א – 2001 + כללי הטוענים הרבניים (סדרי דין בביה”ד למשמעת) תש”ס – 1999.
• טוענים שרעיים  – בהתאם לתקנות הטוענים השרעיים, תשכ”ג – 1963.

מקצועות מעולם הרפואה ובריאות הנפש הנתונים לדין משמעתי.

• רופאים – בהתאם לפקודת הרופאים [נוסח חדש] תשל”ז – 1976 + תקנות הרופאים סדרי דין (דיון משמעתי) , התשל”ו-1976.
• רופאי שיניים – בהתאם לפקודת רופאי השיניים [נוסח חדש] תשל”ט – 1979.
• רופאים ווטרינרים – בהתאם לחוק הרופאים הווטרינרים, תשנ”א – 1991.
• רוקחים – בהתאם לפקודת הרוקחים [נוסח חדש] תשמ”א – 1981.
• מילדות – בהתאם לפקודת המיילדות 1929 + תקנות המיילדות (1942).
• פסיכולוגים – בהתאם לחוק הפסיכולוגים, התשל”ז – 1977.
• עוסקים באופטומטריה – בהתאם לחוק העיסוק באופטומטריה, התשנ”א-1991.
• מורשים להיפנוט – בהתאם לחוק השימוש בהיפנוזה, התשמ”ד-1984.

עובדים בשירות המדינה והרשויות המקומיות הנתונים לדין משמעתי.

• עובדי מדינה – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ”ג – 1963 + תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), תשכ”ד – 1963 + תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בוועדות משמעת), תשכ”ד-1963. לפרטים נוספים אודות ייצוג עובדי מדינה בהליכים משמעתיים ראו בעמודים:
  • עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. 
  • מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
• עובדי רשויות מקומיות – לפי חוק רשויות מקומיות (משמעת), תשל”ח – 1978. לפרטים נוספים אודות ייצוג משפטי של עובדי הרשויות המקומיות בהליכים משמעתיים ראו בעמודים:
  • ייצוג משפטי של עובדי הרשויות המקומיות בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות.
  • עובדי הרשויות המקומיות אשר יש כוונה להשעותם מעבודתם או להעבירם לתפקיד אחר – ייצוג משפטי בהליך שימוע לפני השעיה.
• עובדים סוציאליים – בהתאם לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ”ו – 1996 + תקנות העובדים הסוציאליים (סדרי הדין בדיון לפני ועדת המשמעת), התשס”ז-2007.
• רבני ערים – בהתאם לתקנות שירותי הדת היהודים (שיפוט משמעתי של רבני עיר), התשנ”ו – 1996.
• כבאים – בהתאם לתקנות שירותי הכבאות (משמעת), תש”ס – 1980 + הוראות שרותי הכבאות (משמעת) תשמ”א 1981.
• עובדי רשות הדואר – בהתאם לצו רשות הדואר (החלת חוק שירות המדינה (משמעת) על עובדי הדואר) התשנ”ו  – 1996.
• עובדי רשות השידור – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ”ג – 1963 + תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין למשמעת של עובדי רשות השידור), תשל”א-1971.

גורמי צבא, ביטחון ושיטור הנתונים לשיפוט משמעתי.

• חיילים ואנשי קבע – בהתאם לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו – 1955. לפרטים נוספים אודות ייעוץ משפטי לחיילים ואנשי קבע בכל הנוגע לדין משמעתי בצבא (דמ”ש) ראו בעמוד:
  • אנשי קבע + חיילים – דין משמעתי בצבא (דמ”ש) | עורך דין צבאי – ייעוץ משפטי | הגשת חוות דעת סניגור
• עובדי שירות ביטחון כללי – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ”ג – 1963 + צו שירות המדינה (משמעת) (שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), תשל”ט-1979.
• עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – בהתאם לחוק שירות המדינה (משמעת) תשכ”ג – 1963 + צו שירות המדינה (משמעת) (שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), תשל”ט-1979.
• שוטרים – בהתאם לפקודת המשטרה [נוסח חדש] תשל”א – 1971 + תקנות המשטרה (סדר דין בדיון משמעתי) התשמ”ט – 1989.
• שומרי הכנסת – בהתאם לחוק משכן הכנסת ורחבתו, תשכ”ח – 1968 + תקנות משכן הכנסת תשמ”א – 1981.
• סוהרים – בהתאם לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל”ב – 1972.

מקצועות נוספים הנתונים לדין משמעתי.

• רואי חשבון – בהתאם לחוק רואי חשבון, תשט”ו – 1955 + תקנות רואי חשבון, תשט”ז – 1955.
• מהנדסים ואדריכלים – בהתאם לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי”ח – 1958 + תקנות המהנדסים (סדרי דין בדיון בפני ועדת אתיקה) התש”ס – 1955.
• חוקרים פרטיים – בהתאם לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל”ב- 1972 + תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (אתיקה מקצועית), תשל”ג-1972 + תקנותת חוקרים פרטיים (סדרי הדין על ועדת המשמעת), תשל”ב – 1972.
• סוכני מכס – בהתאם לחוק סוכני המכס, תשכ”ה – 1964.
• שמאי מקרקעין – בהתאם לחוק שמאי מקרקעין, התשס”א –2001 + תקנות שמאי מקרקעין (אתיקה מקצועית), תשכ”ו-1966 + תקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת), התשס”ה-2005.
• יועצי השקעות ומנהלי תיקים – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקים, התשנ”ה – 1995.
• יועצי מס – בהתאם לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס”ה – 2005 + תקנות מס הכנסה (כללי אתיקה מקצועית של יועצי מס), התשמ”א-1981.
• ימאים – בהתאם לחוק הספנות (ימאים), תשל”ג – 1973 + תקנות הספנות (ימאים) סדרי דין בבית הדין המשמעת) התשל”ז- 1977.

הליך משמעתי – על חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בהליכים משמעתיים.

• להליכים משמעתיים השלכות מרחיקות לכת; בכוחם למנוע קידום מקצועי במקום עבודה ואף להוביל להרחקתו של בעל מקצוע ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו ולפגוע בשמו הטוב.
• בשל ההשלכות הפוגעניות הללו, יש מקום לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, וזאת במטרה לשכנע שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים.
• הצורך החיוני בייצוג משפטי מתעורר ביתר שאת, שעה שכבר נפלה החלטה לנקוט בהליכים משמעתיים ולהאשים בעבירות משמעת.
• כל מי שנתון לחקירה משמעתית או להליך משמעתי רשאי להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו ולהיות מיוצג על ידו.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי לבעלי מקצועות המוסדרים בדין.

• משרדנו מעניק יעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת ואתיקה מקצועית, מכין לחקירה משמעתית, מלווה את הנחקרים בחקירתם המשמעתית, ומייצג בעלי מקצועות המוסדרים בדין בהליכים משמעתיים בפני ועדת משמעת, ועדת אתיקה או בית דין משמעתי.
• משרדנו עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית לבעלי מקצועות מוסדרים בדין – באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם. לפרטים נוספים ראו בעמוד: חנינה משמעתית.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.

• בהמשך עמוד זה תמצאו קישורים למגזרים ספציפיים שאנו מייצגים בהליכים משמעתיים ולקראת סוף העמוד הבאנו מקרים פרטניים להמחשה בהם הענקנו ייצוג משפטי.

ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בכל רחבי הארץ

דין משמעתי | אתיקה מקצועית | שיפוט משמעתי | הליך משמעתי | ייצוג משפטי | בעלי מקצועות המוסדרים בדין | ייעוץ וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים ובסוגיות אתיקה מקצועית