בקשה להקלה בעונש בצבא | המתקת עונש שנגזר בבית דין צבאי או בדמ”ש
הגשת בקשה להקלה בעונש שנגזר בבית דין צבאי או בדין משמעתי בצבא
תוכן עניינים
הגשת בקשה להקלה בעונש או המתקת עונש שנגזר על חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בבית דין צבאי או בדין משמעתי
- המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. במסגרת זו, אנו מגישים מטעמם של חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בקשה להקלה בעונש (הליך שנקרא גם “המתקת עונש”).
- בקשה להקלה בעונש יכול שתוגש הן ביחס לעונש שהושת בגזר דין שניתן על ידי בית דין צבאי והן ביחס לעונש שנגזר על ידי מפקד / קצין שיפוט צבאי במסגרת דין משמעתי (דמ”ש).
הקלה בעונש צבאי – המסגרת הנורמטיבית
- גם לאחר שחייל נשפט, הורשע ונגזר דינו – אין מדובר בסוף פסוק. חוק השיפוט הצבאי מקנה לחייל, אשר הורשע בביצוע עבירה והוטל עליו אמצעי ענישתי כלשהו, את הזכות לפנות לגורם הרלוונטי בבקשה כי יפתח את ליבו, ומטעמים של סעד ורחמים – “ימתיק” את עונשו.
- בקשה להמתקת עונש יכולה להיות מוגשת הן כאשר מדובר בעונש שהוטל במסגרת דין משמעתי והן כאשר מדובר בעונש שנגזר על ידי ביה”ד הצבאי, אך בכל מקרה חשוב לעמוד בסד הזמנים ובתנאים שקובעים החוק והפקודות בעניין.
- דרך נוספת להקלה בעונש שנגזר על חיילים (ואזרחים) מצויה בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים התשמ”א – 1981, המעגן את סמכותו של נשיא המדינה לחון מורשעים בדין, בין היתר, על דרך של הקלה בעונשם.
- עוד על סמכות החנינה ניתן לקרוא בעמודים:
המתקת עונש שנגזר על ידי בית דין צבאי
- סעיף 442 לחוק השיפוט הצבאי התשט”ו- 1955 קובע כי:
“(א) שר הביטחון, הרמטכ”ל או ראש מחוז שיפוטי, רשאים, לגבי גזרי דין כמפורט בסעיף קטן (ב), בתוך 30 ימים מהיום שפסק דין נעשה חלוט –
(1) להקל בעונש, אף אם העונש, כולו או מקצתו, הוטל על תנאי;
(2) לבטל חיוב בפיצויים או להקטין את שיעורם;
(3) להחליף עונש מאסר או מחבוש, כולו או חלקו, בעונש על תנאי;
(4) להחליף עונש של פסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, כולו או חלק ממנו, בעונש של פסילה על תנאי.
(ב) הסמכות האמורה בסעיף קטן (א) נתונה –
(1) לגבי גזר דין המטיל עונש מוות – לשר הביטחון;
(2) לגבי גזר דין של בית הדין הצבאי לערעורים ושל בית דין צבאי מיוחד, שאינו מטיל עונש מוות – לרמטכ”ל;
(3) לגבי גזר דין של בית דין שדה, שאינו מטיל עונש מוות, ולגבי גזר דין של בית דין צבאי ימי – לראש המחוז השיפוטי שלפיקודו נתון מי שהרכיב את בית הדין;,.
(4) לגבי כל גזר דין אחר של בית דין צבאי – לראש המחוז השיפוטי של אותו בית דין”.
- חוק השיפוט הצבאי קובע אם כן תנאי סף וכן סד זמנים קצר להגשת הבקשה להמתקת עונש:
- על פסק הדין להיות חלוט (כלומר לא ניתן יותר לערעור).
- על הבקשה להיות מוגשת תוך 30 ימים מהיום שבו פסק הדין הפך חלוט. במערכת השיפוט הצבאי פסק דין הופך חלוט:
- בחלוף 15 ימים מיום מתן גזר הדין של בימ”ש מחוזי.
- בחלוף 30 ימים ממתן גזר דין של ביה”ד הצבאי לערעורים.
- הגורם המוסמך להורות על הקלה בעונש משתנה בהתאם לערכאה שגזרה את העונש:
- אם מדובר בגזר דין שניתן על ידי בית דין צבאי מחוזי הבקשה להקלה בעונש תוגש לראש המחוז השיפוטי של אותו בית דין (מפקד פצ”ן, מפקד פד”ם, ר’ אכ”א, מפקד פיקוד העורף, מפקד חיל הים, מפקד חיל האוויר וכיו”ב);
- אם מדובר בגזר דין שניתן על ידי ביה”ד הצבאי לערעורים – הבקשה תוגש לרמטכ”ל.
- סמכותו של הגורם המוסמך להמתקת העונש הינה רחבה עד מאד, והוא יכול להתערב בכל רכיבי הענישה שהוטלו על החייל המורשע בדין, כפי שמפורט בסעיפים קטנים 442(א) (1) – (4) לחוק השיפוט הצבאי – ומאידך, אין בידו להחמיר בעונש שהוטל.
- מכאן שבקשה להמתקת עונש יכולה רק להועיל לחייל – ואינה יכולה להחמיר את מצבו.
המתקת עונש שנגזר בדין משמעתי
- סעיף 167 לחוק השיפוט הצבאי מסדיר את סמכותו של הרמטכ”ל להמתיק עונש של כל חייל בצבא בקובעו:
“עונש שהוטל בדין משמעתי, רשאי הרמטכ”ל לבטלו או להקל בו על ידי הפחתתו או החלפתו בעונש קל ממנו.”
- בסעיף 229 לפקודת מטכ”ל 33.0204 שכותרתה “דין משמעתי” מורחבת סמכות הרמטכ”ל להמתקת עונש ומואצלת גם לראש אכ”א – ביחס לכל חייל; ולמפקד בדרגת אלוף – ביחס לחייל המצוי תחת פיקודו. סמכות המתקת העונש קיימת ביחס לכל רכיבי הענישה המוטלים על חייל.
- בניגוד לבקשת המתקה ביחס לעונש שנגזר בבית הדין הצבאי – כאשר מדובר בבקשת המתקה בהליך משמעתי, החוק והפקודות אינם קובעים סד זמנים, ולמעשה פתוחה בפני החייל האפשרות לפנות בכל עת בבקשה להמתיק בעונשו.
חשיבות ייעוץ משפטי וליווי של עורך דין צבאי בכל הנוגע להגשת בקשה להקלה בעונש
- חשוב להבין כי בקשה להמתקת עונש צריכה להיות מוגשת בכתב, מפורטת ומנומקת כנדרש. הבקשה צריכה להיות מבוססת ונתמכת בראיות ככל שניתן.
- מטבע הדברים, בקשה להמתקת עונש הינה בקשה אשר מוגשת “לפנים משורת הדין”, לאחר שהגורם שגזר את הדין שקלל לכאורה זה מכבר את כלל השיקולים הרלוונטיים לעניין, לרבות נסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות של החייל;
- לכן, על מנת להגדיל את הסיכויים שבקשת הקלה בעונש אכן תתקבל – מומלץ להתייעץ בעו”ד אשר מצוי בנבכי הדין הצבאי, מכיר את הקריטריונים והשיקולים המנחים את מקבלי ההחלטות בהכרעה בבקשות להקלה בעונש, אשר ידע לאתר ולאסוף את המסמכים הרלוונטיים ולנסח בקשה משכנעת, אשר סיכויי קבלתה יהיו גבוהים יותר.
טיפולים משפטיים נוספים בהקשר למשפט הצבאי בהם עוסק משרדנו
- המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. במשרדנו תמצאו עורכי דין יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
- במסגרת עיסוקו בתחום המשפט הצבאי, מטפל משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר בהגשת בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש.
- להלן סוגי טיפולים משפטיים נוספים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי;
- חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
- שחרור ממעצר צבאי – הליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא – ייצוג משפטי בבתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
- שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
- סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
- בית דין צבאי – ייצוג משפטי.
- בית הדין הצבאי לערעורים – ייצוג משפטי.
- ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
- רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
- הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
- מחיקת רישום פלילי לחיילים.
- בקשת חנינה מהנשיא.
- דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור.
הגשת בקשה להקלה בעונש | הגשת בקשה להמתקת העונש שנגזר בבית דין צבאי או בדין משמעתי
תאריך פרסום המאמר : 22.02.2023
by