הטרדה מינית בעבודה – דחיית תביעת פיצויים, תוך הטלת הוצאות לדוגמא על התובעת

הטרדה מינית בעבודה – דחיית תביעה פיצוי, תוך הטלת הוצאות לדוגמא על התובעת

פתח דבר – לא כולן #Metoo

• בפוסט קודם, שכותרתו תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין – הצד השני של קמפיין #Metoo:
  • עמדנו על כך שכחלק ממגמת ה- #Metoo, חדשות לבקרים אנו נתקלים בתלונות אודות הטרדות מיניות.
  • ביקשנו להדגיש, שתלונות רבות הן תלונות אמת, ושיש למגר תופעות מעין אלה, באשר הן.
  • עמדנו על כך שכמי שמייצגים לא מעט קורבנות עבירות מין, אנחנו חשופים לכאבם של הקורבנות ופועלים מול הרשויות להביא להם צדק וסגירת מעגל.
  • הבהרנו, שיש לפעמים צד אחר לסיפור, ואל מול גל התלונות המוצדקות בהם נתקלנו, הצטברו במשרדנו לא מעט מקרים בהם הואשמו לקוחותינו בהטרדה או תקיפה מינית, אולם לבסוף הוחלט שלא להעמידם לדין, כאשר בחלק מהתלונות היה מדובר בתלונות שווא מכוערות, שנבעו מאינטרסים זרים.
  • טענו, שאותם מקרים של סגירת תיקי תלונות על הטרדה מינית זוכים לטעמנו לתת- דיווח בציבור, גם במסגרת מדיניות מוצהרת של אי-יצירת “אפקט צינון” הגשת תלונות אמת.
  • באותו פוסט הצגנו שורה של דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בהם נסגרו תיקי תלונות על הטרדות מיניות, בין אם מכיוון שהוכח כי מדובר בתלונות שווא או שהתקבלה טענת הגנה שלא בוצעה עבירה פלילית או הפרת נורמה משמעתית כלל, או שהפרקליטות סברה, שאין בידיה מספיק ראיות להגיש כתב אישום. 
• בהמשך לאותן דוגמאות שניתנו באותו פוסט קודם, בעמוד זה אנו עוסקים בתלונת שווא על הטרדה מינית בעבודה, שהתבררה עד תום בבית הדין לעבודה, כאשר באופן חריג למדי, במסגרת פסק הדין שדחה מכל וכל את התביעה, קבע בית הדין ממצאים קשים כנגד התובעת, ואף חייב אותה בהוצאות משמעותיות, שנאלצה לשלם למי שהאשימה, על לא עוול בחפו.

התביעה שהוגשה לבית הדין לעבודה, המייחסת הטרדה מינית בעבודה

• במועדים הרלבנטיים לתביעה, הועסקה התובעת בפרשה זו בצה”ל, כרופאה. עם היוודע לה במסגרת סיכום ראיון על ההמלצה לפטרה (בשל פגמים שונים ורבים בהתנהלותה, הן במישור המקצועי והן ביחסה לחבריה לעבודה ולממונים עליה), העלתה לראשונה טענות כי ראש המדור הרפואי, הממונה עליה, הטריד אותה מינית בעבודה.
• בעקבות תלונתה, נפתחה כנגד ראש המדור הרפואי חקירת מצ”ח ובסיומה הועמד לדין משמעתי בפני שופטת צבאית בכירה. ההליך המשמעתי הסתיים בזיכוי מהדהד. משרדנו ליווה את ראש המדור הן בחקירת מצ”ח והן בהליך המשמעתי בו זוכה. בהקשר זה ראו: הטרדה מינית בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי.
• דחיית כל טענותיה בהליך המשמעתי לא רִפָּה את ידיה והתובעת יצאה למערכה נוספת, והגישה תביעה לבית הדין לעבודה, במסגרתה העלתה (בתמצית) את התביעות הבאות:
  • כנגד מדינת ישראל, אשר יוצגה בהליך ע”י פרקליטות מחוז ירושלים, תבעה לקבל פיצוי כספי, בגין שימוע פיקטיבי ופיטורין שלא כדין, פיצוי על פיטורים בניגוד לחוק, אי קיום חובות כמעביד על פי החוק למניעת הטרדה מינית והתנכלות, חוסר תום לב ועוגמת נפש. כן תבעה פיצוי כספי בגין אחריות שילוחית למעשים שייחסה למנהל המדור הרפואי.
  • כנגד מנהל המדור הרפואי, אשר יוצג ע”י עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג, תבעה פיצוי בגין הטרדה מינית בעבודה, פיצוי כספי בגין פרסום לשון הרע, פגיעה בשמה והשפלתה בשל תלונותיה, הפרת חוק שוויון הזדמנויות, הפרת תום לב, ועוגמת נפש.
• בד בבד עם הגשת תביעתה, הגישה התובעת בקשה לבית הדין לעבודה לסעד זמני למניעת פיטוריה אולם לאחר שבית הדין לעבודה קיים הליך משפטי שלם ומעמיק בהקשר זה, דחה בית הדין את בקשתה.

טענותיה של התובעת בעניין הטרדה מינית בעבודה

• בתמצית, טענה התובעת כי מנהלה הישיר, ראש המדור הרפואי, הטריד אותה מינית בעבודה באמצעות הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיהי, ומאחר ומדובר במי שהיה הממונה הישיר שלה, התקיימו בין השניים יחסי מרות.
• לטענתה, החל ראש המדור הרפואי בחיזורים אחריה, וכאשר חיזורים אלו עלו בתוהו, החל להתנכל לה ואף “תפר לה תיק”, שהוביל לפיטוריה.

ממצאיו של בית הדין לעבודה, ודחיית הטענות להטרדה מינית בעבודה

• המשפט בבית הדין לעבודה נמשך כשלוש שנים ו- 4 חודשים עד למתן פסק דין, לאחר שנשמעו כל הראיות וכל העדים הרלבנטיים, עד תום.
• במסגרת פסק דין, המחזיק 55 עמודים, קיבל בית הדין לעבודה את טענות ההגנה ודחה, אחת לאחת, את טענותיה של התובעת.
• נשתדל להביא כאן את עיקרי ממצאי פסק הדין, בהקשר לטענות התובעת שהוטרדה מינית בעבודה ע”י ראש המדור הרפואי, לקוח משרדנו. 
• ואלו עיקרי הממצאים של בית הדין;
• הוכח בפני בית הדין כי טענתה כי הוטרדה מינית העלתה התובעת לראשונה עקב ההחלטה לפתוח בהליך הדחתה. 
• נפסק כי התובעת פירשה סיטואציות שונות במנותק מהמציאות כהווייתה וכי יש להעדיף את גרסת הנתבע ועדים אחרים, על פני עדותה של התובעת.
• הוכח שהתובעת לא אמרה אמת בתשובה לשאלה שנשאלה על דוכן העדים;
  • הוכח שאחרי שנודע לה על הכוונה להדיחה במייל שכותרתו “המלצה להדחה מתפקיד ושחרור מצה”ל” ובטרם התלוננה על הטרדה מינית כלפי ראש המדור הרפואי, ניגשה התובעת למקום העבודה של אשתו של ראש המדור, וטענה בפניה (במה שהתברר במשפט כטענה לא נכונה, משוללת כל יסוד) כי ראש המדור מנהל רומן עם רופאה אחרת.
  • עוד הוכח בהקשר זה במשפט, כי בהזדמנות זו בה פנתה התובעת לאישה, לא טענה התובעת בפני אשתו של ראש המדור כי ראש המדור הטריד אותה עצמה.
  • כמו כן, בית הדין קבע שבנקודה זו בעדותה לא אמרה אמת, שכן העידה בפניו, שכן טענה בפני אשתו של ראש המדור שחוותה מצדו של ראש המדור הטרדה.
  • בית הדין קבע שיש להעדיף חד משמעית את גרסת אשתו של ראש המדור על פני גרסת התובעת, שהתובעת לא אמרה דבר על הטרדתה, וכי חוסר העקביות בעדותה של התובעת, ולא רק כאן, בעלת משקל מצטבר בדבר חוסר מהימנותה.
• באשר לטענה לאירוע שבו לטענתה הוטרדה מינית בעבודה ע”י ראש המדור, פסק בית הדין לעבודה:
  • עדותו של ראש המדור הייתה עקבית, הגיונית ונכונה מהותית, ויש בה כדי לסתור טענות של התובעת.
  • מנגד, עלו סתירות שונות בגרסאותיה של התובעת בעניין זה וגרסתה לא היתה אחידה או עקבית. יתרה מכך, גם אם היתה מתקבלת טענת התובעת שנאמרה אמירה שייחסה למנהל המדור, לא מצא בית הדין כי באמירה זו יש את הנדרש בחוק כדי שיעלה כדי הטרדה מינית. אין מדובר בהתייחסות משפילה או מבזה ואף אין בה התייחסות לעניין מיניותה של התובעת. 
  • התובעת בגרסתה העצימה השתלשלות האירועים בכלל, וקל וחומר בעניין טענותיה להטרדה מינית.

“מתשובות התובעת בחקירה נגדית עולה כי לא התקיים כל סממן של הטרדה מינית בכלל מכיוון הנתבע 2. …הניסוח והעדות המבולבלת יחד עם העובדה שמדובר בטענה כבושה משך חצי שנה, וכן העובדה שנסתרה בגרסאות אחרים, לא מותירים לנו אלא לדחות טענה זו במלואה”.

“…תפיסתה של התובעת את הביטויים “רומן” ו”הטרדה”, התבררו בחקירתה הנגדית בפנינו ככאלה שאינם עולים בקנה אחד עם הוראות החוק והפסיקה בעניין זה, ולעיתים אף לא בקנה אחד עם המציאות כהווייתה לעומת הפרשנות הסובייקטיבית שנתנה לה התובעת“.

• באשר לאירוע אחר בו נטען כי הוטרדה מינית בעבודה, פסק בין הדין לעבודה כי טענתה נסתרה כליל, ע”י עדות מי שהיתה נוכחת באירוע ועדותו של מנהל המדור.

“…הטענה המאוחרת שהיא רואה בכך חלק ממסכת ההטרדות המיניות לכאורה שעברה מהנתבע אין לה על מה שתסמוך כלל. עדותה של גב’ XXX נמצאה אמינה בעינינו בהיותה אובייקטיבית בלתי תלויה ונטולת פניות בתביעה זו”.

“…הוכח שהתובעת פיתחה אנטיגוניזם כלפי הנתבע 2, כפי שטען, עוד טרם ההמלצה להדיחה מתפקידה. הזעם כלפי הנתבע 2 הופנה לעילת ההטרדה המינית עת המליץ מפקד XXX להדיחה. רק לאחר המלצה זו הועלתה לראשונה טענה להטרדה מינית”.

• במסגרת סיכום ביניים, פסק בית הדין לעבודה כי הוכח בפניו שאחד מהאירועים הנטענים לא התרחש והשני, נסתרו נסיבותיו וכי הטענה ל”רומן” בין ראש המדור לרופאה אחרת “הומצא אף הוא” על ידי התובעת.

“…התלונה באה בתגובת נקם לרצון לסיים את העסקתה ולא ממקום אמיתי של התרחשות בפועל“.

• לסיכום עניין הטענות להטרדה מינית, פסק בין הדין לעבודה:

“גרסתה של התובעת לעניין ההטרדה המינית הייתה חסרת קוהרנטיות ועיקביות מספקת, התנהלותה ועיתוי העלאת הטענות מלמדים על כך שהתלונה על הטרדה מינית הוותה אמצעי , לנסיון למנוע את הליך הפסקת עבודתה. הסתירות שבגרסתה עצמה גם בדיעבד, שתיקתה המפורשת, התלונה המאוחרת שהוגשה על אף שהיו הזדמנויות רבות לעשות כן כמו שגם נעשו בנושאים אחרים כל אלו השפיעו על מהימנותה”.

בדיקת גרסאותיה לאירועים ספציפיים מול לשון המחוקק והפסיקה ,מעלה כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה בדבר קיומה של הטרדה מינית מילולית או באופן אחר כלשהו. המעסיק, והנתבע 2 באמצעות עדים שונים הרימו, כל אחד, את הנטל להוכיח כי לא אירעה כל הטרדה מינית.

לא הוכחה טענת התובעת להטרדה מינית מצד הנתבע 2 . טענות התובעת הופרכו אחת אחת, ודין טענה זו להידחות. הסעדים שנתבעו מכוחה נדחים אף הם”.

דחיית הטענה להעסקה פוגענית

• דברים דומים פסק בית הדין לעבודה בהקשר לטענות להעסקה פוגענית;

“…כל הראיות ביחס לתלונות למיניהן משקפות את היותה של התובעת גורם מפריע בעבודה, גורם שאינו מקבל מרות – מקצועית ומנהלית, גורם משבש יחסי עבודה, טופל טענות שווא, בשפה בוטה ולא ראויה. לרבות, שיח לא מכבד מול חיילים … אי הסכמה לשבת לשיחות צוות; יציאה מראיונות לכל הפחות ראיון אחד עם XXX ואחד עם הנתבע 2 ; עזיבת מקום העבודה באמצע יום ועוד. כל זאת הוכח בפנינו ופורט בהרחבה לעיל. אין לתובעת להליך אלא על עצמה, בהיותה הגורם המפר סדרי מנהל תקין”.

“…הוכח כי פיטוריה של התובעת לא נבעו מחשיפת שחיתות אלא משיקולים ענייניים שנחשפו בראיות…”.

“הוכח שהתובעת חדרה לתיקים רפואיים שבהם טיפלו רופאות אחרות ובדקה את תוכנם ללא רשות וללא סמכות, בהיחבא, ואף הלינה על החלטות שגויות לדידה.

הוכח שהתובעת עקבה אחרי זמן השהייה של רופאיי המדור בהפסקות אוכל ושהייתם בשירותים, כאלו הפכה עצמה לבלשית. ואף דיווחה והלינה על שהייתם בשירותים. התובעת עקבה אחרי מהלכי הרופאים האחרים, באופן שיטתי וטורדני. ביקרה את ניהול XXX כי “עיצבנו אותה”.

“טענת חוסר השוויון בעומס, הופרכה כליל בחקירתה הנגדית של התובעת”.

“הוכח כי התובעת ידעה שהתנהגותה מציקה לחבריה לעבודה ולא חדלה מכך… התובעת התבטאה בצורה שאינה מכובדת כלפיי אנשיי XXX גם בפניי ציבור XXXX וגם בבית הדין”.

“הוכח כי לא הייתה לכתחילה סביבה עויינת והייתה אוירה קורקטית וחברית, אך התובעת, יצרה בהתנהגותה סביבת עבודה חשדנית, לא מוגנת ולא נעימה לעובדים האחרים שבלשה אחר הפסקותיהם, ודיווחה על הליכתם גם לשירותים, שבדקה תיקי עבודתם והתלוננה. צילמה ללא רשות ושמרה ללא רשות בביתה תיקים [רפואיים]”.

• בהקשר זה סיכם בית הדין לעבודה: 

“התובעת הייתה הגורם המהותי והעיקרי ביצירת סביבת העבודה הלא נעימה, לשון המעטה, ליבתה תככים והתערבה במריבות לא לה עד שהצליחה ליצור אווירה עכורה שהפכה למשכן קבע במדור הרפואה ב- XXXX. משכך אין אנו מקבלים את טענת התובעת להעסקה פוגענית.

תביעת התובעת לפיצוי בגין העסקה פוגענית נדחית לא הוכחה כל עילה מכח חוק השוויון בגינו תבעה . כך נדחים גם הסעדים הכספיים בהתאמה”.

דחיית הטענות לפיטורין שלא כדין, חשיפת שחיתות ומנהל לא תקין

• בתמצית, פסק בית הדין לעבודה (בין היתר) בהקשר זה:

“מהחומר שהובא לפנינו הוכח שהתובעת קיבלה אזהרות מספר על התנהגותה שאינה מתאימה, לשון המעטה, למעמדה ולתפקידה. הליך הפיטורין של התובעת ככלל, כמו גם השימוע בפרט, נעשו כדין. כפי שהוכח התובעת קיבלה את זכות השימוע ואף מימשה אותה ובהיותה מיוצגת ע”י עו”ד. טענותיה של התובעת על חשיפת שחיתות ומנהל שאינו תקין לא הוכחו ונדחו. נדגיש שהוכח באופן חד משמעי , בסיוע עדה אובייקטיבית ובלתי תלויה בדבר ,שהתובעת לא מסרה אמת בפני בית דין זה…”.

“הנתבעים הוכיחו כי התובעת התנהלה בצורה שאינה מאפשרת המשך העסקתה, בין היתר באמצעות פעולות בילוש אחרי עמיתיה למדור; אי ציות לנהלים ובדיקת חיילים XXX; שימוש בשפה גסה בריש גליי ב- XXXX. התנהגותה זו של התובעת הקשתה על התנהלות תקינה של המדור הרפואי ב- XXX הגיוס … כאשר כבר לכתחילה לא סברה שהנתבע 2 יכול להיות ממונה עליה.

הוכח שהתובעת לא עמדה בסטנדרט ההתנהגותי הדרוש מעובדי ציבור בנושאי ממלכתיות; מקצועיות; מערכתיות ושרירותיות (קוד אתי לשירות המדינה, נציב שירות המדינה ינואר 2017). התובעת אף לא עמדה בהתנהגותה בכללי הקוד האתי של הארגון בו עבדה, “רוח צה”ל”, בנושאי דוגמא אישית; ממלכתיות; משמעת; רעות ואמינות (רוח צה”ל)”.

• לסיכום עניין זה פסק בין הדין:

בנסיבות אלה גם על פי הפסיקה לעיל, גם בהיעדר כל פגם בשימוע ובהליך פיטוריה, ונוכח מכלול האמור לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת המדינה להפסיק העסקתה.

לא מצאנו בסיס לתביעת התובעת לאכוף את שירותה כרופאה ב- XXX. סעד האכיפה נדחה. טענות ותביעות התובעת לפיצוי בגין עריכת שימוע שלא כדין ופיטורים שלא כדין נדחות. כך גם הסעד הכספי בהתאמה נדחה”.

דחיית הטענה בעניין לשון הרע

• בהקשר זה נפסק בין היתר:

“התובעת לא פירטה ולבטח לא הוכיחה את העילה על מרכיביה הנדרשים. לא זו אף זו, גם בשלבים המאוחרים לכתב התביעה לא מצאה התובעת לנכון להביא בפנינו בדל הוכחה לטענה זו שנטענה בעלמא.

שאלות רבות ביחס לטענה זו נשארו ללא מענה: מה נאמר בדיוק שעולה כדי אמירת לשון הרע? מי אמר אותו? באיזה עיתוי אמר אותו? מאחר שהתובעת לא הוכיחה ולו בראשית ראייה בעניין זה, לא נותר לנו אלא לדחות את הטענה בדבר לשון הרע ,אשר תוכנה, מבצעה ונסיבותיה נותרו עלומות.

נדגיש למעלה מן הצורך: לפי מכלול הראיות טענת ההטרדה המינית נדחתה, גם לו הייתה התובעת עומדת בתנאים הדרושים להגשת תביעת לשון הרע ומפרטת בפרוטרוט את טענותיה ומוכיחה אותן, הייתה עומדת לנתבעים הגנת “אמת דיברתי” מכיוון שאכן אין יסוד לתלונתה אודות ההטרדה המינית גם לו הפיצו במדור הרפואה כטענתה, דבר שלא הוכח. תביעת התובעת לפיצוי בגין לשון הרע נדחית”.

חיוב התובעת בהוצאות לדוגמא ובשכר טרחה של באי כח הנתבעים, בסכום משמעותי

• את פסק דינו, סיים בית הדין בדחיית כל תביעותיה של התובעת, אחת לאחת:

“תביעת התובעת לפיצוי עקב הטרדה מינית נדחית מכל וכל. הסעדים שנתבעו מכוחה נדחים אף הם.

תביעת התובעת להגנה מכח חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין (התשנ”ז- 1997) בהיותה חושפת שחיתות או מנהל לא תקין נדחית. בהליך העיקרי ביססו הנתבעים את טענתם לתקינות ההתנהלות בין היתר באמצעות מסמכים חיצוניים ל- XXX.

 תביעת התובעת לפיצוי בגין העסקה פוגענית נדחית.

תביעת התובעת לפיצוי בגין עריכת שימוע שלא כדין נדחית.

תביעת התובעת לאכיפת חזרתה לעבודה נדחית.

תביעת התובעת לפיצוי בגין לשון הרע נדחית. תביעה זו לא הוכחה ולו בראשית ראיה.

תביעת התובעת לביטול פיטוריה נדחית. התובעת פוטרה כדין”.

• את חיובה של התובעת בהוצאות לדוגמא נימק בית הדין לעבודה בפסק הדין באופן הבא:

“ לאחר ששקלנו בכובד ראש, את גילה, ומצבה, וחרף זאת, ונוכח כל מה שנפרש בפנינו בהרחבה, מצאנו כי יש לחייב את התובעת בהוצאות לדוגמא ובשכ”ט ב”כ הנתבעים בסכום משמעותי.

פסק דין (תע”א (תל אביב-יפו) 8303-06 בליסה – אמניר תעשיות מיחזור בע”מ קובע בין היתר:

“אנו סבורים כי המקרה שבפנינו אכן מצוי במתחמם של אותם מקרים חריגים בהם שוכנע בית הדין ברמה גבוהה של ודאות ומכל הטעמים שהוסברו לעיל – ובמיוחד נוכח היקף ההתדיינות ורמת הודאות הגבוהה שעל יסודה קבע בית הדין כי אדניה של התביעה ניצבים על גרסאות שאין בהן אמת – כי מן הראוי להטיל הוצאות משפט ריאליות על התובע”.

ויפים הדברים גם לעניינינו.

• אשר על כן, חייב בית הדין לעבודה בפסק דינו את התובעת כדלקמן:
  • לשלם שכר טרחת ב”כ נתבע 1 בסך 7,000  ₪.
  • לשלם הוצאות הנתבע 2 בסך 4,000 ₪ .
  • לשלם שכר טרחת ב”כ הנתבע 2 בסך 25,000 ₪.
• את ב”כ הנתבע 2 ייצגו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי – תלונות על הטרדה מינית ועבירות מין

• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין, הטרדה מינית והתנכלות.
• לפרטים ודוגמאות נוספות למקרים בהם טיפלנו בעניין זה ראו:
  • עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.
  • עורך דין הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי. 
  • מעשה מגונה. 
  • מעשה מגונה בפומבי. 
  • מעשה סדום.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות לממקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בטענות להטרדה מינית ועבירות מין.  

גיא פלנטר משרד עורכי דין

הטרדה מינית – ייצוג משפטי | עבירות מין – ייצוג משפטי | הטרדה מינית בעבודה

קבצים להורדה - לחץ לצפייה

• ציטוטים מפסק הדין - הטרדה מינית בעבודה - דחיית תביעה