הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי – ייצוג משפטי ע”י משרד עורך דין גיא פלנטר בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
תוכן עניינים
הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
- משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בתי הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה, לרבות בהליך משמעתי שננקט כנגד עובד מדינה, בעקבות הליך פלילי.
- בעמוד זה תמצאו הסברים אודות הליך משמעתי שננקט בעקבות הליך פלילי.
הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי – המצב המשפטי
האם ניתן להעמיד לדין משמעתי עובד מדינה בגין אותם מעשים עליהם נתן כבר את הדין בהליך הפלילי?
- כפי שנראה להלן, התשובה לכך חיובית וזאת למרות העיקרון המשפטי הנקרא “סיכון הכפול”. “סיכון כפול” (באנגלית: Double Jeopardy) הוא מצב משפטי בו אדם מועמד פעמיים לדין על אותו מעשה או על אותה מסכת עובדתית.
- בישראל, כחלק מזכות היסוד למשפט הוגן, אין להעמיד אדם למשפט פלילי על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן. עקרון זה מקבל ביטוי בסעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982 שכותרתו “אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד”.
- עקרון זה על פיו אין דנים פעמיים אדם בהליך פלילי בשל מעשה אחד חל גם ביחס לסיום הליך פלילי ללא הרשעה; על פי מצוות המחוקק, גם במקרה בו הסתיים ההליך הפלילי באי הרשעה, לא ניתן להעמיד לדין פלילי פעם נוספת ביחס לאותו מעשה.
- אדם שהורשע או זוכה בהליך פלילי לא ניתן לנקוט כלפיו הליך פלילי נוסף בשל אותו מעשה, אך אין מניעה לנקוט כלפיו – בשל אותו מעשה – הליך משמעתי.
- עקרון “הסיכון הכפול” אינו מונע נקיטת הליכים משמעתיים לאחר נקיטת הליכים פליליים והדבר נקבע במפורש בסעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963.
- בהתאם להוראות סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת) שכותרתו “שיפוט פלילי אינו מוציא שיפוט משמעתי”, אחריותו של עובד המדינה לפי חוק המשמעת בשל עבירת משמעת אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל אותו מעשה או מחדל ולכן מותר לנקוט כנגד עובד מדינה בהליך משמעתי אף אם במסגרת ההליך הפלילי כבר נענש עובד המדינה או אפילו זוכה על אותה מעשה או מחדל.
- מצב זה נובע מהתכלית השונה העומדת ביסודו של ההליך הפלילי לעומת זו של ההליך המשמעתי; בעוד ההליך הפלילי עוסק בענישה של העבריין עצמו, מהווה הדין המשמעתי אמצעי מניעה יותר מאשר אמצעי ענישה; התכלית העיקרית של הדין המשמעתי היא להגן על השירות הציבורי מבחינת תפקודו, תדמיתו ודמותו וזאת באמצעות שמירה על טוהר המידות ואמון הציבור בשירות המדינה ובעובדי המדינה.
- עוד בשנות החמישים, הבהיר בית המשפט העליון בבג”צ 13/57 כי הדיון הפלילי אינו שולל את האפשרות לקיים דיון משמעתי, וכך נפסק:
“לא הרי הליך פלילי כהרי דיון משמעתי. התביעה הפלילית נועדה לקבוע אם הנאשם עבר על החוק ואם הוא ראוי כי יטילו עליו את העונש הקבוע בחוק, ואילו הדיון המשמעתי לא נועד להעניש את ה’עבריין’, כי אם לקבוע, בראש ובראשונה, אם הוא עודנו ראוי לאמון אשר רחשו לו השלטונות והציבור לפני שנמתח עליו קו של חשד. לשון אחרת: הדיון המשמעתי אין מהותו פלילית, כי אם אזרחית, ואין תכלית ענישה, כי אם הגנה“.
- הנחיה 6.6102 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה שכותרתה “הליכים משמעתיים נגד עובדי מדינה” מסדירה את מערכת היחסים בין הפרקליטות לנציבות שירות המדינה בכל הנוגע לעובדי מדינה אשר ננקטו כנגדם הליכים פליליים.
תיק פלילי נגד עובד מדינה הסתיים באי הרשעה. האם ניתן להעמידו לדין משמעתי?
- בהתאם להוראות סעיף 17(6) לחוק שירות המדינה (משמעת) עצם הרשעתו של עובד מדינה בהליך פלילי בעבירה שיש עמה קלון מהווה עבירת משמעת, עליה ייתן את הדין גם בהליך משמעתי. יחד עם זאת, על מנתת “שהדלת תיפתח” להעמדה לדין משמעתי של עובד מדינה לפי סעיף 17(6) חייבים להתקיים שני תנאים,, במצטבר:
- עובד המדינה הורשע בהליך פלילי על ידי בית המשפט (להבדיל מסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה).
- עובד המדינה הורשע בהליך פלילי על ידי בית המשפט בעבירה שיש עימה קלון (להבדיל מעבירה פלילית שאין בה קלון).
- יחד עם זאת, נקיטת הליך משמעתי כנגד עובד מדינה איננה מחייבת הרשעה בפלילים, שכן, כאמור, בהתאם להוראות סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת) ניתן להעמיד לדין משמעתי עובד מדינה אף אם במסגרת ההליך הפלילי זוכה על אותה מעשה או מחדל, והדברים הם בבחינת קל וחומר באם הסתיים ההליך הפלילי בקביעה, כי הנאשם ביצע עבירה פלילית, אולם בית המשפט החליט לסיים את עניינו ללא הרשעה בפלילים.
- אותה קביעה שיפוטית בהליך הפלילי, לפיה ביצע עובד המדינה עבירה פלילית, אף ללא הרשעה, יכולה לשמש כתשתית לאישום בכל אחת מעבירות המשמעת המנויות בסעיף 17 לחוק שירות המדינה (משמעת), כלומר, כי עובד המדינה:
- עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה;
- לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;
- התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה;
- התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;
- השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לעניין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים.
- ככלל, משנקבעה בהליך פלילי אשמתו של עובד מדינה, במסגרת ההליך המשמעתי שבא בעקבות הליך פלילי זה, לא ניתן “לפתוח מחדש” את שאלת אחריותו של עובד המדינה לעבירה שכן “הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי שנוהל נגד אדם יראו אותם כמוכחים בדיון נגד אותו אדם לפני בית הדין למשמעת” (סעיף 61ג לחוק שירות המדינה (משמעת).
- לשם המחשה, בתיק בד”מ 122/14 הובא עניינו של עובד משרד הבריאות אשר במסגרת הליך פלילי נקבע, ללא הרשעה, כי ביצעה עבירה פלילית של גניבה בידי עובד, בניגוד לסעיף 391 לחוק העונשין. למרות סיומו של ההליך הפלילי ללא הרשעה, הסתיים ההליך המשמעתי בפיטורים לאלתר (בד”מ 122/14, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים, בפני הרכב אב בית הדין עו”ד אורי כהן).
חקירה פלילית נגד עובד מדינה הסתיימה בסגירת התיק. האם ניתן להעמידו לדין משמעתי?
- סגירת תיק החקירה המשטרתי אינה שוללת חקירה משמעתית של נציבות שירות המדינה והגשת תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
- לא אחת, הורשעו בבית הדין למשמעת עובדי מדינה שהתקיימו נגדם הליכי חקירה פליליים שבסיומם הוחלט שלא להעמידם לדין פלילי אלא לדין משמעתי בלבד.
- בדיוק על עניין זה עמד בית המשפט העליון בעש”מ 7932/07, פרשת דורון מזרחי נ’ נציגות השירות (מפי כב’ השופטת ארבל), שם נפסק בתמצית:
- העובדה שהמשטרה סגרה את התיק אינה מחייבת את נציבות שירות המדינה ואין בכך כדי לפגום בהליכים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. המשטרה ונציבות שירות המדינה הן רשויות נפרדות המפעילות את סמכויותיהן ושיקול דעתן בנפרד.
- העובדה שהתיק הפלילי נסגר אינה שוללת חקירה משמעתית והגשת תובענה על ידי נציבות שירות המדינה שכן “…מדובר בשתי דיסציפלינות נפרדות שלהן מטרות נפרדות. ההליך הפלילי מטרתו לקבוע אם הנאשם עבר על החוק, ואם כן מה העונש הראוי לו. הדין המשמעתי מהותו ומטרתו שונות, הוא אינו מיועד לקבוע אשמה או חפות, מהותו אינה פלילית, אלא מטרתו הגנה על השירות הציבורי ושמירה על רמתו הנאותה, על הליכות עובדיו וטוהר מידותיהם“.
הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי. בתמונה: דוגמה לתובענה לאחר הליך פלילי שהוגשה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
ממצאים ומסקנות שנקבעו בהליך הפלילי לא ניתנים ל”פתיחה מחדש” בהליך המשמעתי
- עובד מדינה שהעומד לדין משמעתי בעקבות הליך פלילי צריך לדעת, שבהליך המשמעתי לא “יפתחו מחדש” ממצאים ומסקנות שנקבעו בהליך הפלילי.
- בהתאם להוראות 61ג לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963, הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי שנוהל נגד עובד מדינה יראו אותם כמוכחים בהליך המשמעתי לפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
לקריאה נוספת
- בכל הנוגע להליך משמעתי בעקבות הליך פלילי ראו גם – תובענה לאחר הליך פלילי שם תמצאו גם דוגמאות למקרים בהם טיפלנו.
- לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה וכן – הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר.
- בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת.
- להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
דין משמעתי – עובדי מדינה: משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בתי הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.
by