התחזות, זיוף, קבלת דבר במרמה: בחינות מרכז ארצי לבחינות ולהערכה | אי הרשעה | שוטר ששלח את אחיו להיבחן במקומו בבחינת אמיר”ם באנגלית | ביטול תיק משמעתי

מרכז ארצי לבחינות ולהערכה – התחזות בבחינה, זיוף, קבלת דבר במרמה – ייצוג משפטי בבית משפט השלום בת”א – יפו שהוביל לאי הרשעה.

התחזות, זיוף, קבלת דבר במרמה, בבחינות הנערכות ע”י מרכז ארצי לבחינות ולהערכה.

• בעמוד זה אנו עוסקים בפעילות של מרכז ארצי לבחינות ולהערכה בחשיפת מקרי התחזות ומרמה והגשת תלונות כנגד סטודנטים למשטרה ולמוסדות לימוד אקדמאים, תלונות שפעמים רבות מבשילות לכתבי אישום פליליים בבתי משפט.
• אנו מציגים כאן 2 מקרים להמחשה בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי:
  • במישור הפלילי – 2 אחים שסיימו ההליך הפלילי ללא הרשעה (שוטר אשר שלח את אחיו להיבחן במקומו בבחינת אמיר”ם באנגלית).
  • במישור המשמעתי – סטודנט באוניברסיטת אריאל שהאישום המשמעתי כנגדו בוטל.

חשיפת מקרי התחזות ומרמה והגשת תלונות על כך למשטרה ולמוסדות לימוד אקדמאיים ע”י מרכז ארצי לבחינות ולהערכה.

• מרכז ארצי לבחינות ולהערכה (מאל”ו) נוסד על ידי ועד ראשי האוניברסיטאות כדי לטפל באופן מרוכז בבחינות הכניסה למועמדים לאוניברסיטאות.
• על פי פרסומיו, בכל שנה בוחן המרכז במסגרת הליכי המיון כ- 80,000 מועמדים בבחינות שונות, לרבות:
  • בחינת הכניסה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות (מכפ”ל).
  • בחינת מיון באנגלית (אמ”יר).
  • בחינת מיון באנגלית אמי”ר ממוחשבת (אמיר”ם).
  • בחינה מיון בעברית (יע”ל).
  • בחינת קבלה למכינות (מימ”ד).
  • בחינות קבלה לפקולטות לרפואה.
  • בחינת קבלה ללימודים לתואר אח/ות מוסמכ/ת (מסו”ק).
  • בחינת קבלה ללימודי תואר מתקדם בפסיכולוגיה (מתא”ם)
  • בחינה בחשיבה כמותית ליועצי מס (חכי”ם).
  • בחינת ידע במתמטיקה.
  • בחינות קבלה והסמכה למגוון תכניות לימוד ולתארים מתקדמים.

מדיניות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה בנוגע למקרי התחזות, מרמה והונאה.

• מדיניות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה בנוגע למקרים של מרמה והונאה חד משמעית, ואין לנו אלא לחזור בהקשר זה על דברים שהמרכז הארצי מפרסם באתר שלו בעמוד שכותרתו “הכנה לבחינה“:

“רמייה בבחינה

כל מעשה רמייה, כגון העתקה או התחזות, משבש את תהליכי הקבלה ההוגנים. למרכז הארצי לבחינות ולהערכה יש דרכים לאתר מעשה רמייה, והוא יכול למנוע מאדם להיבחן או לפסול את בחינתו, אם עבר עבֵרה הקשורה בסודיות הבחינה או בשימוש בתוצאותיה. שימו לב, התחזות (כמו במקרה שבו אדם שולח אדם אחר להיבחן במקומו) היא עבֵרה פלילית. חשד לעבֵרה כזו גורר תלונה במשטרה ובוועדות המשמעת של מוסדות הלימוד.

המתחזה ושולחו עלולים להיענש במאסר בפועל ובהרחקה מלימודים לזמן ארוך, וכך הניסיון לפעול בדרכים לא כשרות עלול – בסופו של דבר – לפגוע בנבחן הרבה יותר מכמה תשובות לא נכונות. למרכז הארצי לבחינות ולהערכה שמורה הזכות לפסול בחינתו של נבחן אם יש חשד או חשש כי הציון בבחינה אינו משקף נכונה את יכולתו”.

• דברים דומים תמצאו בחוברת ההדרכה לבחינת הכניסה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות וכן בחוברת הדרכה לבחינת אמי”ר מיון לרמות באנגלית.
• מפעם לפעם, מתעורר חשד למעשה הונאה או מרמה באחת הבחינות. כך למשל, מבחינת מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, פער בלתי סביר בציונים בבחינות שונות, מעורר חשד לגבי כשרות השגתו של הציון הגבוה.
• במרכז ארצי לבחינות ולהערכה מועסקת רכזת מהימנות הערכה וקצינת בטחון (הגב’ יעל יונה), האמוּנה על איתור מעשי רמייה בבחינות.

תהליך הבדיקה שעורך המרכז הארצי, כאשר מתעורר חשד למעשה מרמה בבחינה.

• מעדותה של הגב’ יעל יונה בבתי המשפט בתיקים שונים ניתן ללמוד על תהליך הבדיקה שעורך המרכז הארצי, כאשר מתעורר חשד למעשה מרמה בבחינה וכן – באיזה נסיבות מוגשת תלונה במשטרה (ראו בהקשר זה למשל תיק פלילי 5179/06 בבית משפט השלום בתל אביב יפו, בפני כבוד השופטת מרים דיסקין).
• בתמצית, תחילה נערכת בדיקה באמצעות תוכנה ממוחשבת של שני נתונים: האם הנבחן ניגש לבחינות קודמות, לרבות בחינת אמי”ר והבחינה הפסיכומטרית, והאם קיים פער, העולה על 30 נקודות בין ציון הבחינה האחרונה לבין ציוני בחינות קודמות.
• אם מתגלה פער בסדר גודל כזה, עורכת גב’ יונה בדיקה נוספת בין רשימות הנבחנים באותן שתי הבחינות, אשר למעשה ממולאות ונחתמות ע”י הנבחנים עצמם בכתב ידם בעת התייצבותם בחדר הבחינה, ומתוכם מבודדת הגב’ יונה את השורה הקונקרטית המתייחסת לנבחן הספציפי, בו רשם את פרטיו האישיים, ובהם שמו ושם משפחתו, מספר תעודת הזהות שלו, תאריך לידתו, כתובתו וחתימתו.
• רשימות אלה, אשר כאמור הנבחנים נדרשים למלא במו ידיהם, משמשות לדגימת כתבי ידיהם למטרת זיהוי התחזות.
• כאן המקום להזכיר, כי מרכז ארצי לבחינות ולהערכה שומר לעצמו את הזכות לבדוק את מהימנות ציוני הנבחנים וכן לזמן לבחינה חוזרת, כאשר מתעורר ספק במהימנות הציון.
• כאשר נחשף שוני בין כתבי היד, מתגבר החשד, והנבחן מוזמן לבחינה חוזרת במשרדי מאכז ארצי לבחינות ולהערכה, ובפיקוח מיוחד. בד בבד, מובהר לנבחן כי לא יוכל לקבל את ציונו ללא עמידה בבחינה חוזרת.
• בשלב הזה, בו מוזמן הנבחן לבחינה חוזרת, עליו להפנים כי התעורר כנגדו חשד ביחס לכשרות הציון שהשיג ועליו להתייעץ עם עו”ד פלילי, ללא דיחוי, כיצד להתנהל משלב זה ואילך.
• היה ויתייצב הנבחן לבחינה החוזרת, תיבדק לעומק זהותו של מי שבפועל הגיע להיבחן, לרבות כל אמצעי זיהוי שיציג וכן תערך השוואה בין הציון שהשיג בבחינה החוזרת, לציונים בבחינות קודמות.
• בשלב זה, של הזימון לבחינה החוזרת, כל אינטראקציה עם הנבחן מתועדת, ובהמשך תשמש להפללתו.
• בהתאם להתנהלותו של הנבחן החשוד, ובמידה ולא הפריך את החשד שהתעורר כנגדו, שולח המרכז הארצי לבחינות ולהערכה את מה שאמור להיות כתב ידו של אותו אדם, בבחינות השונות, לבדיקת מומחה לכתב יד. מומחה להשוואת כתבי יד יכול לקבוע, על סמך הבדלים וניגודים בתכונות הכתיבה, כי אין זהות בין שני כתבי היד המיוחסים לחשוד, קביעה המבססת את החשד כי אחד הציונים הושג במרמה על ידי התחזות.
• משנתקבלה חוות דעת חד משמעית שכזו, או שהצטברו ראיות מפליליות אחרות (כגון הודיה של מי שאמור היה להיבחן ו/או המתחזה), מגיש המרכז הארצי תלונה במשטרה בגין התחזות ומרמה.

מידע על העבירות הפליליות בהן מואשמים נאשמים, אשר פעלו לקבל במרמה ציון, בבחינה שנערכה על ידי מרכז ארצי לבחינות ולהערכה.

• הדברים הנאמרים כאן יפים לא רק למקרי הונאה במבחן מיון באנגלית או בבחינת הכניסה הפסיכומטרית לאוניברסיטאות אלא גם ביחס להונאות המתבצעות באמצעות מתחזה במסגרות אחרות, כגון במבחן תאוריה לקבלת רישיון נהיגה.
• נאשמים רבים בפרשות מסוג זה, לא ערים למנגנונים הקיימים לחשיפת הונאות מסוג זה ולכן גם לא משקללים נכונה את סיכוייהם להיתפס.
• אחרים, מקלים ראש במעשים עצמם וסבורים כי מדובר בעוד מעשה קונדס שובבי, בדומה להעתקה בבחינה בבית הספר. מה שנשמט מהם בהלך מחשבה זה, שהם כבר לא קטינים בבית ספר (הצפויים, מטבע הדברים, לתגובה סלחנית), אלא בגירים המבצעים עבירות פליליות, שאם יתפסו, ינקטו כנגדם הליכים פליליים;
• כאן אולי המקום לשקף לרגע את המשמעות הפלילית של מעשים מסוג זה, מנקודת מבטו של הדין הפלילי:
  • סעיף 440 לחוק העונשין שכותרתו “קשר להונות”, קובע כדלקמן:

“הקושר קשר עם זולתו להשפיע במרמה או בהונאה על מחיר השוק של דבר הנמכר בפומבי או להונות את הציבור או כל אדם, או לסחוט נכס מאדם, דינו – מאסר שלוש שנים”.

• סעיף 415 לחוק העונשין שכותרתו “קבלת דבר במרמה”, קובע כדלקמן:

“המקבל דבר במרמה, דינו – מאסר שלוש שנים, ואם נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דינו – מאסר חמש שנים”.

• סעיף 441 לחוק העונשין שכותרתו “התחזות כאדם אחר”, קובע כדלקמן:

“המתייצג בכזב כאדם אחר, חי או מת, בכוונה להונות, דינו – מאסר שלוש שנים; התייצג כאדם הזכאי על פי צוואה או על פי דין לנכס פלוני והוא עושה זאת כדי להשיג את הנכס או את החזקתו, דינו – מאסר חמש שנים”.

• עיון בכתבי אישום העוסקים בפרשות דומות מלמד, כי פעמים רבות מואשמים הנאשמים גם בעבירות נוספות, כגון:
  • זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר – עבירה בניגוד לסעיף 418 אמצע לחוק העונשין.
  • שימוש במסמך מזויף – עבירה בניגוד לסעיף 420 לחוק העונשין.
• באותם מקרים בהם ניתן להוכיח שמי שנבחן בבחינה (המתחזה), הצטייד בתעודה מזויפת (למשל תעודת זהות או רישיון נהיגה אשר זויפו), אשר בה השתמש בעת ההתחזות לאדם שאמור להיבחן, נמצא בכתב האישום גם עבירות של זיוף ושימוש במסמך מזויף.
• לעתים, נמצא בכתבי אישום העוסקים בפרשות דומות גם אישומים בעבירות פליליות נוספות כגון:
  • קשירת קשר לעוון, בניגוד לסעיף 499(א) לחוק העונשין (אם כי קיימת מגמה רווחת בפסיקה להימנע מהרשעה בעבירת הקשר מקום בו מורשע אדם בביצועה של העבירה העיקרית).
  • התחזות כבעל תעודה, בניגוד לסעיף 443 לחוק העונשין;
  •  העברת תעודה לשם התחזות, בניגוד לסעיף 444 לחוק העונשין.

הטיפול במישור הפלילי – ככלל, הגשת כתב אישום והרשעה בפלילים.

הכלל – העמדה לדין פלילי.

• לא אחת נטען, במקרים בהם נחשפו מעשי התחזות, זיוף ומרמה הנוגעים למבחנים שנערכו על ידי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה כי נסיבות העניין לא מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין, כלומר שאין אינטרס ציבורי בהעמדה לדין במקרים מסוג זה ואין להגיש בגינם כתב אישום.
• טענה זו, ככל שהגיעה לבירור בבתי משפט, נדחתה בשתי ידיים. כך למשל פסק בית משפט השלום בחיפה בתיק פלילי 16793-05-10 (כבוד השופט ערן קוטון) אל מול טענה מסוג זה את הדברים הבאים:

“המעשה בו כשל הנאשם לכאורה הוא מעשה חמור ואינו יכול לקבל את התואר “מעידה”. על פניו נראה שמדובר במעשה יזום ומתוכנן, המערב גם אדם אחר, אשר אחריתו ברורה והיא קבלת פטור מלימודי אנגלית ע”י כחש ומרמה, לאחר שלא עלה בידי הנאשם להשיג את הפטור המיוחל בדרכים שגרתיות באמצעות לימוד והטמעת השפה האנגלית, בדרך בה כל סטודנט וסטודנט נדרש לצעוד.

בנסיבות העניין, קשה לקבל את טענת הנאשם כי העמדתו לדין פלילי אינה סבירה באופן חריג וקיצוני. הנאשם השליך יהבו על סוגיית היעדר “עניין ציבורי” בהעמדתו לדין פלילי, בנסיבותיו של המקרה הנוכחי…העובדה כי המעשים הנדונים, הינם חזון נפרץ ורבים המועדים בהם, ללא שיורתעו, מחייבת את המסקנה כי יש בהעמדת הנאשם לדין פלילי עניין ציבורי.

העונשים שהוטלו על הנאשם במסגרת הדין המשמעתי, לרבות נסיבותיו האישיות, יקבלו משקל והתייחסות בשלבים אחרים של ההליך ככל שתוכח אשמתו של הנאשם, אך אין בשיקולים אלה כדי להצדיק את ביטול כתב האישום או כדי לקבוע כי העמדת הנאשם לדין פלילי, אינה סבירה או חוטאת לאינטרס הציבורי. נראה כי ההפך הוא הנכון…הגשת כתב האישום בענייננו, היא מעשה מנהלי סביר,, העומד בדרישת המידתיות ומאזן נכונה בין חומרת העבירה הנטענת עם יתר השיקולים הצריכים לעניין. קשה לומר, כי לאור האמצעים המשמעתיים שננקטו כנגד הנאשם ובשל נסיבותיו האישיות, אין עניין ציבורי בהעמדתו לדין פלילי…”

“…אף אין מקום לקבל טענה לפיה ניהול ההליך הנוכחי פוגע באופן ממשי בתחושות צדק והגינות. לא מן הנמנע כי אי הגשתו של כתב האישום, על רקע פסיקה שביכרה להרשיע נאשמים שפעלו כפי שפעל הנאשם, היתה עלולה להוות פגיעה בעקרון השוויון ופגיעה בערכים של צדק והגינות.

טוהר הבחינות, ואכיפת הדין הפלילי על מי שפוגע בעקרון זה, כמו הצורך הממשי בהרתעת הרבים העלולים לפעול כפי שפעל לכאורה הנאשם, מצדיקים את ניהול ההליך כשם שהצדיקו את הגשת האישום”.

הכלל – סיום מקרים כאלה בהרשעה פלילית.

• לא אחת כבר נפסק, כי בנסיבות דומות, לאמור, מעשה מתוכנן שבו נקשר קשר עם אחר, להתחזות בשמו של הנבחן, שאינו שבע רצון מהציון שזכה בו, ולהיבחן במקומו, על מנת לזכות בציון גבוה יותר, ראוי דרך כלל להרשעה בפלילים.
• כך למשל, בערעור פלילי (מחוזי ת”א-יפו) 71568/03, מדינת ישראל נ’ אישנייה, פסק בית המשפט המחוזי:

“נראה לנו כי יש ממש בערעור המדינה. לצערנו, כערכאת ערעור ששומעת ערעורים רבים, אנו נתקלים שוב ושוב באותם מקרים של זיוף תוצאות של בחינות שונות, בין אם מדובר בבחינה פסיכומטרית ובין אם בבחינות כניסה אחרות לגופים או מוסדות שונים.

מדובר בתופעה נפוצה. העבירות במקרה זה קלות מאוד לביצוע, שעל כן הפיצוי לביצוען כנראה רב. עובדה זו ממחישה את הצורך להילחם בהן“.

• וכך גם בערעור פלילי 70466/03 (מחוז ת”א-יפו), מדינת ישראל נ’ יחיאל סבאג, פסק בית המשפט המחוזי ביחס לזיופי מבחנים ובפרט מבחן “אמירים”:

“השיקולים האישיים הנוגעים למבצעי העבירות, ראויים להידחות, אל מול פני האינטרס הציבורי הכרוך בכגון דא, והנוגע גם לשכיחות העבירה ובנזק הכרוך בה לציבור, כאשר מפני אלו שומה להעניק משקל להיבט ההרתעה, על פני נסיבות אישיות”.

• בדומה, בערעור פלילי (מחוזי נצרת) 49812-05-10, בסאם קדח נ’ מדינת ישראל , נפסק ע”י בית המשפט המחוזי:

“המערער סיכם עם אחר כי הלה ייבחן במקומו בבחינת “אמיר” על מנת לקבל הקלות בלימודי האנגלית, תוך ניסיון “לקצר הליכים” בדרך אל התואר האקדמי הנכסף. אף אם ניסיונו לא צלח לבסוף, אין חולק כי מדובר במעשה חמור הפוגע ברבים, בין אם חבריו הסטודנטים של המערער, בין אם המוסד האקדמי שביקש להכשירו ולהקנות לו ידע, בין אם כל אדם שיבקש להעסיקו בעתיד, ולמעשה – הציבור בכללותו, בייחוד בהתחשב בעובדה כי המערער מבקש להיות מועסק כמורה במערכת החינוך ולהנחיל ידע ועקרונות בסיסיים לדור ההמשך, על כל המשתמע מכך. לדעתנו, הרשעתו של המערער והעונש שהוטל עליו מגלמים היטב את האיזון הנדרש והראוי בין השיקולים אותם מנה בית המשפט קמא“.

• ולבסוף, בערעור פלילי 22796-12-12 (מחוזי ירושלים) מדינת ישראל נגד אברג’ל ואח’, חזר בית המשפט המחוזי על אותה עמדה – מקרים מסוג זה מחייבים הרשעה בפלילים:

“הכלל הוא כי נאשם שנקבעה אשמתו יורשע, אלא בנסיבות חריגות. הימנעות מהרשעה אפשרית כאשר מדובר בעבירות קלות ובנסיבות אישיות יוצאות דופן, כאשר אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה (ראו ע”פ 2083/96 תמר כתב נ’ מדינת ישראל, ע”פ 432/85 רומנו נ’ מדינת ישראל).

העבירות שבוצעו על ידי המשיבים חמורות – מדובר במעשי זיוף, הונאה והתחזות לשם השגה במרמה של ציון במבחן הדרוש לקבלת התואר. מדובר במעשים שיש בהם פגיעה בערך השוויון, בטוהר הבחינות ובזכות לקבלת תואר אקדמי, מעשים המחייבים תגובה עונשית הולמת.

לגבי משיב 1 – המשיב הוא היוזם של המעשים, הוא הרוח החיה מאחוריהם, הוא זה שזייף תעודת זהות פעמיים, הוא זה שביקש מחברו להיבחן במקומו ובכך נתן ידו להתחזות, הוא זה שאמור היה לקבל דבר במרמה, הוא זה שאמור היה להפיק תועלת מביצוע העבירות.

מעשיו של המשיב חייבו תכנון, תיחכום ותעוזה, פעם ועוד פעם, והכל לקבלת ציון שאינו זכאי לו, ואשר לא הצליח להשיגו ביושר.

על כך ציין בית המשפט בע”פ (י-ם) 6387/02:

“אי הרשעה בדין במעשים אלה עלולה לפגוע בנורמה המחייבת להקפיד על טוהר הבחינות ועל נקיון כפיים בתחום האקדמי, וגם עלולה להיתפס כהקלת ראש במעשי עבריינים המנסים להשיג תארים אקדמיים שאין הם זכאים להם… טעמים שבהרתעה ומראית פני הצדק מחייבים הרשעת חוברי ספסלים הנכשלים בעבירות כאלה, במיוחד כשמדובר בהישנות העבירות ובתחכום בביצוען, מטעמי תאווה גרידא להישגי שווא”.

לגבי משיב 2 – מעשיו חמורים אף הם – המשיב התייצב לבחינות פעמיים במקומו של משיב 1, כשהוא מתחזה למשיב 1 ומזדהה בתעודת הזהות המזויפת של משיב 1, כשבכך הוא נותן ידו למעשיו של משיב 1 להשגת ציון ותואר אקדמי במרמה.

לאור חומרת העבירות ולאור מכלול שיקולי הענישה, היה מקום להרשיע את המשיבים בעבירות בהן הודו, על אף הנסיבות המקלות, ובהן הודאתם של המשיבים, היותם של המשיבים בחורים צעירים, נורמטיביים בבסיסם, ללא הרשעות קודמות, אשר עד כה נענשו לא מעט בשל מעשיהם”.

הטיפול במישור המשמעתי – ככלל, העמדה לדין משמעתי במוסדות אקדמאים והרחקה.

• עם חשיפת מעשי מרמה והתחזות ובמקביל להגשת תלונה במשטרה, יגיש מרכז ארצי לבחינות ולהערכה תלונה משמעתית גם למוסד הלימודים הרלוונטי.
• בשל חומרת האישום, יעמיד מוסד הלימודים את הנוגעים בדבר לדין משמעתי, בפני הממונה על המשמעת או ועדת משמעת, ובמידה וההליך המשמעתי יסתיים בהרשעה, צפוי עונש חמור, הכולל בין היתר הרחקה בפועל מהלימודים לפרק זמן ממושך.
• פעם אחר פעם נדחו טענות לפיהן אין לגורמי המשמעת במוסדות הלימוד האקדמאים סמכות לדון באשר ארע במהלך בחינה במרכז ארצי לבחינות ולהערכה, וראו למשל בהקשר זה הכרעת דין של הממונה על המשמעת באוניברסיטת תל אביב ביחס לסטודנטית באוניברסיטת ת”א אשר התחזתה לאחותה (באמצעות תעודת זהות מזויפת) וביצעה בחינה פסיכומטרית עבור אחותה, על מנת לסייע לה לקבל ציון גבוה יותר.

המישור הפלילי – מקרה להמחשה שטופל ע”י משרדנו; שוטר ואחיו שהואשמו בהתחזות בבחינה וניסיון לקבל במרמה פטור מלימודי אנגלית, סיימו את ההליך הפלילי ללא הרשעה.

• כעת נעבור לעסוק בקצרה באחד המקרים בו טיפל משרדנו, הנוגע למעשה התחזות ומרמה בבחינה שנערכה על ידי מרכז ארצי לבחינות ולהערכה.
• ה”עבריין העיקרי” בפרשה זו הינו שוטר מצטיין, אשר הועסק באחת היחידות המובחרות, המבצעיות והרגישות ביותר במשטרת ישראל.
• בטרם גיוסו למשטרה, שירת כלוחם ביחידת דובדבן בצה”ל ובמקביל ללימודי תואר ראשון במדעי המדינה, הועסק גם במשמר בתי המשפט, גוף האבטחה הממלכתי של בתי המשפט בישראל, עד שגויס למשטרה.

כתב האישום אשר הוגש ע”י מח”ש כנגד השוטר ואחיו.

• על פי כתב האישום שהוגש כנגד השוטר ואחיו ע”י המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), קשרו האחים קשר להונות, במטרה לזקוף תוצאות בחינת אמיר”ם באנגלית של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה לזכותו של השוטר, בעוד שבפועל, יבחן במקום השוטר אחיו (השולט מן הסתם טוב יותר בשפה האנגלית).
• במסגרת הקשר הפלילי ולשם מימושו, הגיע אחיו של השוטר לאוניברסיטה הפתוחה בבאר שבע, שם התקיימה הבחינה, התייצג בכזב כאחיו, רשם את פרטי השוטר בטופס ההתייצבות לבחינה ונבחן בבחינה במקומו של השוטר, במטרה להונות בבחינה ולקבל עבור השוטר פטור במרמה מלימודי אנגלית.
• בהתאמה לעובדות אלו, האשימה המחלקה לחקירות שוטרים את שני האחים בכך שקשרו קשר פלילי במטרה להונות, בעוד השוטר ניסה לקבל דבר במרמה (כאמור, ציון המאפשר פטור מלימודי אנגלית), אחיו סייע לו בניסיונו לקבל דבר במרמה, וכן התחזה.
• את התלונה כנגד השוטר הגישה הגב’ יעל יונה מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה, בעקבות פערים בלתי מוסברים בהישגיו בבחינות שונות, ואילו חלקו של האח (המתחזה) נחשף כתוצאה מהודאתו של השוטר בחקירת מח”ש.
• מעבר לפערים הבלתי מוסברים בציוניו של השוטר בבחינות שונות והודאתם המלאה של שני האחים בחקירתם, אחזה מח”ש גם בחוות דעת מומחה מטעם מעבדת המסמכים במחלקה לזיהוי פלילי השוללת, על בסיס השוואת כתבי יד, את האפשרות כי השוטר נבחן בבחינה אשר בה הושג הציון הפוטר מלימודי אנגלית.
• על בסיס ראייתי מוצק אם כן, הגישה מח”ש כתב אישום כנגד השוטר ואחיו, המייחס להם את העבירות הבאות:
  • קשירת קשר להונות – עבירה בניגוד לסעיף 440 לחוק העונשין, התשל”ז – 1977 (ביחס לשני האחים).
  • נסיון לקבלת דבר במרמה – עבירה בניגוד לסעיפים 415 + 25 לחוק העונשין (ביחס לשוטר).
  • סיוע לנסיון לקבלת דבר במרמה – עבירה בניגוד לסעיפים 415 + 25 + 31 לחוק העונשין (ביחס לאחיו של השוטר).
  • התחזות כאדם אחר – עבירה בניגוד לסעיף 441 לחוק העונשין (ביחס לאחיו של השוטר, שנבחן במקומו).
• למידע אודות השלכותיה של הרשעה פלילית, והשיקולים המרכזיים המנחים את בתי המשפט בנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד – אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

סיום ההליך הפלילי כנגד האחים ללא הרשעה.

• עו”ד פלילי גיא פלנטר גיבש עם מח”ש הסדר טעון על פיו יבקשו הצדדים במשותף מבית המשפט להימנע מהרשעת הנאשמים והפרשה תסתיים בביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור (של”צ).
• בהתחשב בהסדר הטעון כמו גם באמור בתסקיר שירות המבחן שהוגש אודות הנאשמים, אימץ בית משפט השלום בתל-אביב – יפו (כבוד השופט דניאל בארי) את הסדר הטעון, פסק כי ההליך הפלילי יסתיים ללא הרשעה והטיל על הנאשמים לבצע שירות לתועלת הציבור.
• ניתן לעיין בהחלטת בית המשפט (כבוד השופט דניאל בארי) לסיים את ההליך פלילי תוך הימנעות מהרשעת הנאשמים (ללא פרטים מזהים) בהמשך עמוד זה וכן בקישור: תיק פלילי 29307-06-13, בית משפט השלום תל אביב – יפו , בפני כבוד השופט דניאל בארי.

המישור המשמעתי – מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו – סגירת תיק משמעת כנגד סטודנט שהועמד לדין משמעתי בפני ועדת המשמעת של אוניברסיטת אריאל. הסטודנט קיבל את התואר הנכסף.

• משרד עו”ד גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לסטודנטים בכל הנוגע לתלונות שהוגשו כנגדם ועל כך ראו בהרחבה בעמוד: סטודנטים – דין משמעתי | ייצוג משפטי ע”י עורך דין | הליך משמעתי – עבירות משמעת.
• משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לסטודנטים גם בנוגע לתלונות שהוגשו כנגדם על ידי מרכז ארצי לבחינות ולהערכה, בחשד כי ביצעו מעשי מרמה, זיוף והתחזות.
• כך למשל, העניק משרדנו ייצוג משפטי לסטודנט לתואר ראשון במחלקה להנדסה אזרחית באוניברסיטת אריאל בשומרון אשר בעקבות תלונה שהוגשה כנגדו מטעם מרכז ארצי לבחינות בחשד לרמייה בבחינת אמיר”ם, הועמד לדין משמעתי בפני ועדת המשמעת של האוניברסיטה.
• הליך משמעתי זה התבסס על ראיות שסיפק המרכז הארצי לוועדת המשמעת, לרבות פער משמעותי בין בחינות אמיר”ם בהן נבחן הסטודנט (בבחינה הראשונה נכשל, בשנייה קיבל השיג ציון המזכה בפטור ובבחינה חוזרת נכשל שוב) וחוות דעת מומחה לכתבי יד לפיה, אין זהות בין כתבי היד בבחינות.
• עורך דין גיא פלנטר הופיע מטעמו של הסטודנט בפני ועדת המשמעת של אוניברסיטת אריאל בשומרון ושכנע את ועדת המשמעת, לקבל את ההחלטה הבאה:
  • התיק המשמעתי כנגד הסטודנט ייסגר והסטודנט יקבל תעודת סיום התואר ודיפלומה.
  • הוועדה שומרת לעצמה את הזכות לדון בתיק מחדש, לאחר קבלת מידע מהמשטרה או מהפרקליטות, וכן – במידה ויתגלו ראיות נוספות.
  • מאחר והוגשה כנגד הסטודנט גם תלונה במשטרה, חוייב הסטודנט לעדכן את וועדת המשמעת במישור זה.
• ניתן לעיין בהחלטת ועדת המשמעת באוניברסיטת אריאל בשומרון לסגור את התיק כנגד הסטודנט תוך הענקת תעודת סיום התואר (ללא פרטים מזהים) בקישור הבא: החלטת ועדת משמעת סטודנטים, אוניברסיטת אריאל, ולהוריד את ההחלטה בקובץ pdf השני בהמשך עמוד זה. 

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו במקרי מרמה והתחזות בבחינות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו עוד דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו במקרי מרמה והתחזות בבחינות המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

לקריאה נוספת.

• עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
• עבירות זיוף – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
• עבירות הונאה | התחזות – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
• אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• סטודנטים – דין משמעתי | ייצוג משפטי ע”י עורך דין | הליך משמעתי – עבירות משמעת.
• דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
• המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עו”ד פלילי

עבירות הונאה התחזות – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | תלונות של מרכז ארצי לבחינות ולהערכה | ייצוג משפטי בהליך פלילי ובהליך משמעתי | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב

קבצים להורדה - לחץ לצפייה

• התחזות ומרמה בבחינות מרכז ארצי לבחינות ולהערכה - אי הרשעה.
• התחזות ומרמה בבחינות מרכז ארצי לבחינות ולהערכה - ביטול תיק משמעתי.