חבלה במזיד ברכב – שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילת חוסר אשמה | החזרת נשק
תוכן עניינים
חבלה במזיד ברכב
שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה וכפועל יוצא – מחיקת הרישום המשטרתי + החזרת נשק מהמשטרה.
תמצית המקרה – מחיקת רישום משטרתי אודות חשד לעבירה של חבלה במזיד ברכב.
- אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל באחרונה במשרדנו; משטרת ישראל נעתרת לבקשת משרדנו ומשנה את עילת סגירת תיק חקירה (שעסק בחשד לעבירה של גרימת חבלה במזיד ברכב) לעילה של חוסר אשמה.
- על פי דין – תיק חקירה שנסגר בעילה של חוסר אשמה – נמחק רישומו מרישומיה הפנימיים של המשטרה.
- עם שינוי עילת סגירת התיק לחוסר אשמה, טוהר לחלוטין שמו של הלקוח.
- בעקבות הטיפול המשפטי של משרדנו – הוחזר ללקוח רישיונו לשאת נשק.
בתמונה: החלטת משטרת ישראל לקבל את בקשת משרדנו ולשנות את עילת סגירת תיק חקירה (שעסק בחשד לעבירה של חבלה במזיד ברכב) לעילה של חוסר אשמה.
פתיחת החקירה הפלילית בחשד לעבירה של חבלה במזיד ברכב.
- פרשה זו עוסקת באזרח מן השורה, בתחילת שנות הארבעים לחייו, נשוי ואב לילדים, מי שבעצמו עסק באכיפת חוק והתנדב שנים רבות במסגרת המשמר האזרחי במשטרת התנועה הארצית.
- בעקבות עימות בכביש בין האיש לנהגת על אופן נהיגתה, הגישה הנהגת תלונה כנגד האיש במשטרה.
- בתלונתה, טענה הנהגת כי האיש היכה באגרופיו על מכסה המנוע של רכבה וכתוצאה מכך נגרם נזק לרכב.
- לתלונתה צירפה הנהגת תמונה, המוכיחה לשיטתה את הנזק שנגרם לרכב.
- בעקבות הגשת התלונה, פתחה משטרת ישראל בחקירה פלילית כנד הלקוח, בחשד לעבירה של גרימת חבלה במזיד ברכב, בניגוד לסעיף 413ה’ לחוק העונשין.
- עצם פתיחת החקירה במשטרה כנגדו הובילה לתפיסת כלי הנשק שהחזיק במשך שנים כדין, ולהדחתו מהתנדבות במשמר האזרחי.
קצת על העבירה של חבלה במזיד ברכב.
- סעיף 413ה’ לחוק העונשין שכותרתו “חבלה במזיד ” קובע כדלקמן:
“413ה’. חבלה במזיד
ההורס או פוגע במזיד ברכב או בחלק ממנו, דינו – מאסר חמש שנים”.
- המחוקק ראה אם כן בחומרה רבה מקרים של גרימת נזק לרכב ולפיכך קבע שמדובר בעבירה מסוג פשע, והעמיד את העונש המקסימלי בגין עבירה זו על 5 שנות מאסר.
- על הערך המוגן בעבירה של חבלה במזיד לרכב עמד בית המשפט המחוזי בע”פ (מחוזי ת”א) 42054-08-13 מדינת ישראל נ’ אסף קסטיאל.
- בפסק דין זה, דחה ביהמ”ש המחוזי את הטענה, כי הרשעה בעבירה של חבלה במזיד ברכב, מחייבת פגיעה במזיד במטרה לגנוב את הרכב ופסק כדלקמן:
“נכון הוא, כי “הטריגר” להחמרת הענישה היה התגברות הפעילות של גניבת כלי-רכב. אולם, במסגרת זו ראה המחוקק לתת מעמד מיוחד לרכב לענין הפגיעה בו לאו דווקא בהקשר לגניבתו.
הרכב הוגדר כנכס בעל מעמד מיוחד, שיש להתייחס אליו התייחסות שונה בהשוואה לנכס מכל סוג אחר. הענקת המעמד השונה לרכב מאפשרת פרשנות, ולפיה גם אלימות ברכב, במיוחד על רקע שימוש בדרך, ראוייה להתייחסות מחמירה.
גם הפעילות של אלימות כלפי רכב על רקע שימוש בדרך הינה רעה חולה שיש להילחם בה, ומשבחר המחוקק להקנות מעמד מיוחד לרכב כנכס ולהוציאו מכלל הנכסים האחרים, חזקה עליו כי ראה גם מטרה זו לנגד עיניו. מכל מקום, הדגש הוא, כאמור, על מעמדו המיוחד של הרכב בהשוואה לכל רכוש אחר.
המדינה בהודעת הערעור מפנה אותנו לדברים נוספים שנאמרו בהצעת החוק …ולפיהם: “כלי הרכב בהרבה מובנים דומה מאד לביתו של האדם ומשמש גם אמצעי תנועה וכלי עבודה להרבה מאד אנשים. במובנים רבים הרכב הוא שלוחת ביתו של הפרט”. אמירה זו בדברי ההסבר להצעת החוק ממחישה ומדגימה את האמור לעיל. ההגנה על הרכב איננה רק בהיבט של גניבתו, אלא בהיבטים נוספים. הרכב כרכב, הוא הערך המוגן בעבירה על-פי סעיף 413ה.”
- בקשת רשות ערעור על קביעה זו – נדחתה ע”י בית המשפט העליון (רע”פ 6800/13).
מערכה ראשונה: משטרת ישראל נעתרת לבקשת משרדנו להימנע מהגשת כתב אישום אולם סוגרת את התיק בעילה של חוסר ראיות ולא בעילה של חוסר אשמה.
- בשלב זה פנה האיש למשרדנו על מנת שנפעל לטהר את שמו.
- בשלב ראשון, נעתרה משטרת ישראל לבקשה מנומקת שהגיש משרדנו להימנע מהגשת כתב אישום.
- יחד עם זאת, החליטה המשטרה לסגור את תיק החקירה בעילה של חוסר ראיות מספיקות ולא מעילה של חוסר אשמה.
בתמונה: חבלה במזיד ברכב – החלטת משטרת ישראל לסגור את תיק החקירה בעילה של חוסר ראיות.
מערכה שניה: משטרת ישראל נעתרת לבקשה נוספת של משרדנו ומשנה את עילת סגירת תיק החקירה לעילה של חוסר אשמה + החזרת הרישיון לשאת נשק.
- למרות שתיק החקירה נסגר, נותר כתם לחובתו של הלקוח ברישומיה הפנימיים של המשטרה שכן הלכה היא, שתיק שנסגר מחוסר ראיות מותיר ספק בחפותו של החשוד.
- הלקוח לא השלים עם הקביעה שנותר ספק בחפותו ומשרדנו הגיש מטעמו בקשה מנומקת נוספת, לשנות את עילת סגירת תיק החקירה לעילה של חוסר אשמה.
- סגירת תיק חקירה בעילה של חוסר אשמה מובילה למחיקתו מהרישום המשטרתי; וזאת בהתאם להוראות סעיף 62(ב)(4) סיפא לחוק סדר הדין הפלילי {נוסח משולב] תשמ”ב – 1982 הקובע:
“…תיק שנסגר בשל חוסר אשמה, יימחק רישומו מרישומי המשטרה”.
- בקשת משרדנו זו נשענה על ניתוח של הראיות שנאספו במסגרת הפרשה, יישום הנחיות פרקליט המדינה הרלוונטיות למקרה והתייחסות לנסיבותיו האישיות של הלקוח ולנזקים הקשים שנגרמו לו כתוצאה מההחלטה לסגור את התיק בחוסר ראיות ולא בחוסר אשמה (ביטול רישיונו לשאת כלי ירייה, ביטול סיווגו הביטחוני והפסקת התנדבותו במשטרה).
- בבקשה, נתבקשה משטרת ישראל לעשות צדק עם האיש, לנקות לחלוטין את שמו בקביעה חד משמעית לפיה לא נותר לחובתו כל חשד לפלילים ולשים קץ להשלכותיה הפוגעניות של הפרשה.
- בהחלטה מיום 28.1.19 קיבלה משטרת ישראל (רפ”ק איילת שמיר, עו”ד) את בקשת משרדנו ושינתה את עילת הגניזה ל”אין אשמה”. החלטה זו מופיעה בראש עמוד זה ללא פרטים מזהים של הלקוח.
- בסופו של יום אם כן נמחק הרישום המשטרתי, רישיונו של האיש לשאת נשק הוחזר לו, התנדבותו במשטרה חודשה ושמו נוקה מכל רבב.
- בפרשה זו טיפלו במשרדנו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן.
לקריאה נוספת.
- לקראת סוף עמוד זה תמצאו קישורים לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות גרימת חבלה במזיד ברכב וגרימת היזק בזדון. כמו כן ראו: עבירות בקשר לרכב.
- לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בהחזרת נשק מהמשטרה ראו: רישיון נשק | רישוי כלי יריה.
- להרחבה בכל הנוגע למחיקת רישומי משטרה אודות תיקי חקירה סגורים ראו:
- בכל הנוגע להחזרת חפצים שנתפסו במסגרת חקירה פלילית ראו – החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.
ארכיון חבלה במזיד ברכב | עבירות בקשר לרכב | שינוי עילת סגירת תיק חקירה לעילה של חוסר אשמה פלילית | מחיקת רישום משטרתי | החזרת נשק מהמשטרה | החזרת רכוש תפוס מהמשטרה
חבלה במזיד ברכב - שינוי עיל... by on Scribd
by