תלונת שווא על אלימות במשפחה

תלונת שווא על אלימות במשפחה – ביטול כתב אישום

בעקבות חשיפת תלונת שווא על אלימות במשפחה, מורה בית משפט השלום ברחובות על ביטול כתב אישום.

תוכן עניינים

תלונת שווא על אלימות במשפחה – ביטול כתב אישום.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בתיקי אלימות במשפחה ברחבי הארץ.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו. בעקבות חשיפת תלונת שווא על אלימות במשפחה, בוטל כתב האישום בבית משפט השלום ברחובות.

תלונת שווא על אלימות במשפחה שנחשפה על ידי הסניגור מובילה לביטול כתב האישום.

פרשה זו עוסקת בגבר במחצית שנות השלושים לחייו, ללא עבר פלילי, אשר נפל קורבן לתלונת שווא מצד פרודתו, לאחר שסירב להיכנע לדרישותיה לבטל הסכם ממון שנחתם עמה בטרם פרידתם.
בעצה אחת עם חוקר פרטי עימו עמדה בקשר רציף, טמנה האישה מלכודת לאיש, הגישה כנגדו תלונה כוזבת על הסגת גבול ותקיפה הגורמת חבלות (תוך הצגת חבלות של ממש בדמות שריטה מדממת באגודל וסימני נפיחות בשפה העליונה) והשתמשה במשטרת ישראל ככלי ניגוח במאבקה באיש.
משטרת ישראל, אשר נשבתה בתלונת האישה, עצרה מיד את האיש ובהמשך, הגישה כנגדו כתב אישום ודאגה להגביל את חירותו וחופש תנועתו לתקופה ממושכת.
עמוק לתוך שמיעת הראיות בתיק ובעקבות הייצוג המשפטי שהעניק עורך דין פלילי גיא פלנטר לנאשם, ביקשה התביעה המשטרתית את הסכמת הנאשם לחזור בה מכתב האישום, ומשניתנה הסכמה זו, ביטל בית משפט השלום ברחובות (כבוד השופטת שרון קיסר) את כתב האישום.

כתב האישום אשר הוגש כנגד הנאשם – הסגת גבול ותקיפת בת זוג שגרמה לחבלה של ממש.

בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום, במועד הרלוונטי לכתב האישום היו הנאשם והמתלוננת פרודים. הנאשם הסיג גבול בכך שנכנס לבית בו מתגוררת המתלוננת, שלא בידיעתה ושלא בהסכמתה וזאת בכוונה להפחידה או להקניטה או לעבור עבירה.
בהמשך, כך נטען, משהגיעה המתלוננת לביתה, בעקבות דין ודברים ביניהם, חטף הנאשם מידה של המתלוננת מכשיר הקלטה, הדף אותה מהחזה כנגד הקיר ויצא מהבית, ובכך תקף אותה שלא כדין.
כתוצאה ממעשים אלו של הנאשם נטען כי נגרמה למתלוננת חבלה בדמות שריטה מדממת באגודל כף יד ימין.
עוד נטען בכתב האישום כי משהחלה המתלוננת לזעוק לעזרה, היכה הנאשם בפניה עם גב כף ידו, והפיל אותה, ובכך תקף אותה (שוב) שלא כדין. כתוצאה ממעשים אלו, נטען שנגרמו למתלוננת נפיחות בשפה עליונה משמאל וכן כאבים בגב ובצוואר.
בהתאמה לטענות עובדתיות אלו בכתב האישום, במישור המשפטי, נטען כי הנאשם ביצע את העבירות הפליליות הבאות:
- הסגת גבול פלילית, עבירה בניגוד לסעיף 447 (א)(1) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
- תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות (של בת זוג), עבירה בניגוד לסעיף 380 ביחד עם סעיף 382 (ג) לחוק העונשין, תשל”ז – 19777.
על כך שפרשה זו נתפסה על ידי משטרת ישראל כחמורה, ניתן היה ללמוד מהודעה שנכללה בכתב האישום לפיה, במידה והנאשם יורשע, בכוונת התביעה המשטרתית לעתור לעונש של מאסר בפועל.

קצת על העבירות הפליליות שיוחסו לנאשם בכתב האישום.

תקיפה הגורמת חבלה ממשית של בת זוג.

סעיף 379 לחוק העונשין, שכותרתו “תקיפה סתם” קובע, שמי שתקף שלא כדין אדם אחר, עונשו המקסימלי שנתיים מאסר, אלא באם נקבע בחוק העונשין עונש אחר לתקיפה, מחמת נסיבותיה. במדרג חומרת עבירות התקיפה, מדובר בעבירת התקיפה “הקלה” ביותר, ללא נסיבות מחמירות.
עונש חמור יותר נקבע לתקיפה הגורמת חבלה ממשית; סעיף 380 לחוק העונשין, שיוחס בפרשה הנדונה לנאשם בכתב האישום , קובע כי “התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים“.
כעת נמשיך לעלות במדרג חומרת עבירות התקיפה; המחוקק ראה בתקיפת בן זוג (או בת זוג כמובן) שגרמה לחבלה של ממש נסיבה נוספת מחמירה, שיש להשית בגינה עונש חמור יותר.
בהתאמה, הוגדרה העבירה הפלילית של תקיפת בן זוג שגרמה לחבלה של ממש, כתקיפה בנסיבות מחמירות, ולצידה נקבע עונש מקסימלי של 6 שנות מאסר, כלומר כפל העונש הקבוע לעבירה של “תקיפה הגורמת חבלה ממשית” שבוצעה כלפי אדם שאיננו בגדר “בן זוג“.
הדברים מקבלים ביטוי בהוראות סעיף 382 (ג) לחוק העונשין, הקובע כדלקמן:

“382. תקיפות בנסיבות מחמירות

(א) … …
(ב) העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, “בן משפחתו” – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:

1. בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;

2. קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, כהגדרת “אחראי על קטין או חסר ישע” בסעיף 368א.

(ג) העובר עבירה לפי סעיף 380 כלפי בן זוגו, כמשמעותו בסעיף קטן (ב), דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה”.

משהואשם הנאשם בפרשה בה עסקינן בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית של בת זוג, בניגוד להוראות סעיף 380 ביחד עם סעיף 382 (ג) לחוק העונשין, הועמד אם כן הנאשם בסיכון של 6 שנות מאסר, וזאת רק בגין עבירת התקיפה, שכן כזכור, הואשם גם בהסגת גבול.

הסגת גבול פלילית

בהקשר לעבירה זו, הוצגה בכתב האישום תיזה (שהוכחה במשפט ע”י ההגנה כלא נכונה) לפיה מדובר בביתה של המתלוננת וכי הנאשם נכנס לבית שלא בידיעת ובהסכמת המתלוננת (עובדות שגם הן הופרכו ע”יי ההגנה במהלך שמיעת הראיות, כיוון שהוכח ע”י ההגנה כי בתאום מראש עם המתלוננת, הגיע הנאשם לביתם המשותף על מנת לצפות במשחק כדור סל ביחד עם בנם המשותף).
עוד על עבירה זו ראו בעמוד – הסגת גבול פלילית.

תמצית הראיות שהיו בידי התביעה המשטרתית להוכחת האישום.

בבקשת מעצרו של האיש, מנתה התביעה המשטרתית בפני בית המשפט את ראיותיה להוכחת האשמה:
- תלונה של המתלוננת.
- עדות אביה של המתלוננת, שמסר אודות מצבה הנפשי, מיד לאחר “התקיפה”.
- עדויות שוטרים מהם עלה כי הוזעקו למקום ע”י שכן אשר שמע את המתלוננת זועקת לעזרה. בהגיעם למקום זיהו סימני חבלה כמפורט בכתב האישום וכן העידו השוטרים על מצבה הנפשי (“בכתה, רעדה והייתה נסערת”).
- תיעוד רפואי – אודות החבלות של המתלוננת.
- גרסת הנאשם, אשר לשיטת התביעה המשטרתית “קושר עצמו לאירוע באופן כללי, אך מכחיש המיוחס לו”.
על פני הדברים אם כן, החזיקה התביעה המשטרתית באסופה נאה של ראיות להוכחת האישום.

בעקבות חקירות נגדיות של עדי התביעה והצגת ראיות הגנה, נחשפה תלונת שווא על אלימות במשפחה.

לאחר הגשת כתב האישום כנגדו, פנה הנאשם למשרדנו, על מנת שנעניק לו ייצוג משפטי בהליך הפלילי בבית המשפט.
הישגים בחקירות הנגדיות של עדי התביעה (ובמיוחד בחקירתם הנגדית של המתלוננת ואביה בבית המשפט) וראיות פוזיטיביות שהשיגה ההגנה במהלך המשפט, הובילו לביטול כתב האישום.
על בסיס צווים שנתקבלו מבית המשפט לבקשת ההגנה, תוך דחיית התנגדותה של התביעה המשטרתית, הצליחה ההגנה להשיג ראיות שהפריכו כליל את תלונת המתלוננת והחריבו את מהימנותה:
- בנם המשותף של המתלוננת והנאשם (קטין, במשמורת האם) היה עד לכל ההתרחשות, מתחילתה ועד סופה, אולם המשטרה נמנעה מלגבות ממנו עדות.
- לבקשת ההגנה ובניגוד לעמדת התביעה המשטרתית, הורה בית המשפט לגבות עדות מהילד. עדותו של הילד בפני חוקרת הילדים הפריכה את גרסת המתלוננת כי הותקפה ע”י הנאשם ואף הסבירה את מקור החבלה שהציגה המתלוננת בידה (המתלוננת טרקה בשוגג את דלת הבית על ידה וייחסה חבלה זו לנאשם). חוקרת הילדים מצאה את עדות הילד מהימנה, ללא שום סימנים לזיהום, מזעור או העצמה.
- לבקשת ההגנה ושוב, בניגוד לעמדת התביעה המשטרתית, נתקבלו נתוני תקשורת בנוגע לשיחות יוצאות ונכנסות מהטלפון הנייד של המתלוננת במועד הרלוונטי לאישום.
- באמצעות נתוני תקשורת אלו, הפריכה ההגנה גרסה מרכזית של המתלוננת (וכפועל יוצא הוכח כי העידה עדות כוזבת בבית המשפט) ואף הוכח כי לקראת המפגש עם הנאשם בביתם אף ניהלה המתלוננת קשר טלפוני רציף עם חוקר פרטי, המפרסם עצמו כ”בונה תיקי גירושין”.

משנחשף שמדובר בתלונת שווא – בוטל כתב האישום.

מרגע שנחשף שמדובר בתלונת שווא על אלימות במשפחה, איבדה התביעה המשטרתית סיכוי סביר להרשעה בתיק זה.
לפיכך, בהגינותה, פנתה התביעה המשטרתית להגנה וביקשה את הסכמת ההגנה לבטל את כתב האישום.
על בסיס הסכמת הצדדים, ביטל בית משפט השלום רחובות (כבוד השופטת שרון קיסר) את כתב האישום.
גם במקרה זה, כבמקרים אחרים בהם טיפלנו, תיק פלילי שנראה בעת הגשת כתב האישום בעיני התביעה המשטרתית כ”סגור” במישור הראייתי, וכ”חמור” במישור הערכי, התברר לאחר מלאכת הסנגוריה כתיק שאין בו למעשה סיכוי סביר להרשעה ולפיכך בוטל כתב האישום.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש בפרשה זו, בבקשת המעצר של התביעה המשטרתית ובהחלטת בית משפט השלום ברחובות (בעמוד 68 לפרוטוקול, כבוד השופטת שרון קיסר) המורה על ביטול כתב האישום (והכל ללא פרטים מזהים של המעורבים).

תיק פלילי בבית משפט השלום רחובות, בפני כבוד השופטת שרון קיסר.