מכתב יידוע לחשוד – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בהליך שימוע

מכתב יידוע לחשוד – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בהליכי יידוע ושימוע

מכתב יידוע לחשוד לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי – דוגמא.

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי – מצוות המחוקק ליידוע ושימוע של חשודים בעבירות מסוג פשע בטרם העמדה לדין

• בתמצית, בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, עיגן המחוקק את זכותו של כל אדם החשוד בעבירה מסוג “פשע” (ולא רק אנשי ציבור), לבקש עריכת שימוע, לפני גיבוש סופי של ההחלטה בדבר הגשת כתב אישום.
• לצד זכות זו, עוגנה בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי החובה על רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה בעבירה מסוג “פשע”, ליידע את החשוד בכתב בדבר העברת חומר החקירה אליה, והדבר נעשה באמצעות “מכתב יידוע לחשוד”.
• נשלח אל החשוד בדואר רשום “מכתב יידוע לחשוד”, רואים מכתב זה כאילו הומצא כדין, גם בלא חתימה על אישור מסירה.
• בתוך 30 יום מיום קבלת אותו “מכתב יידוע לחשוד”, רשאי החשוד לפנות בכתב לרשות התביעה בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום נגדו, או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת.
• בנסיבות מסוימות, מוסמכים פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות במשטרה:
  • לא לשלוח לחשוד “מכתב יידוע לחשוד”, כי קיימת מניעה לכך.
  • להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד בבקשה להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
• יחד עם זאת, החלטות חריגות מסוג זה, שמתקבלות על ידי פרקליט מחוז או ראש יחידת תביעות במשטרה, מחייבות תיעוד הנימוקים בבסיס ההחלטות, בכתב.
• בכל מקרה, זכות היידוע והשימוע לא חלה על מי שבעת העברת חומר החקירה היה נתון במעצר, והוגש נגדו כתב אישום בתקופת מעצרו.
• עוד יש לדעת שחובת היידוע והשימוע לא חלות ביחס לעבירות הבאות:
  • תקיפה כלפי בן משפחה לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
  • גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין.
  • כל עבירת פשע שנעברה במהלך ביצוע עבירת תקיפה כלפי בן משפחה ו/או גרימת חבלה של ממש כלפי בן זוג , או בקשר אליה.
• רשות התביעה רשאית להזמין את החשוד או עורך דינו להציג בפניה את טיעוניו בעל פה, והחשוד עצמו או עורך דינו רשאים ליזום בעצמם שימוע בעל פה, אם כי במצב זה ,יערך השימוע בעל פה לפנים משורת הדין.
• רשות התביעה לא חייבת לנמק את החלטתה, אולם עליה לשלוח לחשוד או לעורך דינו הודעה בכתב על החלטתה, בהקדם האפשרי.

התנהלות רשויות התביעה השונות בכל הנוגע למכתב יידוע לחשוד

• אותה חובה שהטיל המחוקק על רשויות התביעה (הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל) בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי מקבלת ביטוי במכתב טכני ולקוני, שכותרתו “מכתב יידוע לחשוד”.
• ב”מכתב יידוע לחשוד” אין זכר לביטוי “שימוע” ומאחר שמרבית האזרחים מעולם לא שמעו על סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, יש להניח שלא מעט חשודים כלל לא מבינים את משמעותו של מכתב זה.
• הוסף על כך, שקיימת התנהלות שונה ברשויות התביעה השונות, בכל הנוגע לזכויות היידוע והשימוע של חשודים;
  • התביעה המשטרתית מסתפקת במשלוח “מכתב יידוע לחשוד” אחד;
  • הפרקליטות פועלת על פי נוהל במהלך דו – שלבי, כלומר משלוח “מכתב יידוע ראשון לחשוד” ולאחר מכן, ככול שנשקלת העמדתו לדין של החשוד, משלוח “מכתב יידוע שני לחשוד” (ועל כך בהמשך).

מכתב יידוע לחשוד שנשלח מהתביעה המשטרתית

• בכל הנוגע להגשת כתב אישום והעמדה לדין, קיימת במדינת ישראל חלוקת סמכויות כאשר בחלק מתיקי החקירה מטפלות יחידות התביעה השונות של משטרת ישראל ובחלק אחר, (בדרך כלל בתיקים החמורים או המורכבים יותר) מטפלת הפרקליטות.
• מיום קבלת המכתב יידוע לחשוד מיחידת תביעות של משטרת ישראל, מתחיל מרוץ זמנים של 30 יום, שבמסגרתו על החשוד לפנות לרשות התביעה בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום, כאשר אי עמידה במירוץ זמנים זה עשוי להוביל להגשת כתב אישום, ללא עריכת שימוע פלילי וללא הודעה נוספת.
• התביעה רשאית לעשות שימוש בכל מידע שיעלה במסגרת הבקשה להימנע מהגשת כתב האישום או במהלך השימוע  ולפיכך בטרם מסירת כל גרסה, חיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי.
• על הצורך החיוני בייצוג משפטי בשלב זה על ידי עורך דין פלילי ראו בעמוד: הצורך החיוני בייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בהליכי שימוע.
• להלן דוגמא ל”מכתב יידוע לחשוד”, שבמקרה זה נשלחה על ידי יחידת התביעות של משטרת מחוז תל אביב לחשוד (ללא פרטים מזהים כמובן):

מכתב יידוע לחשוד שנשלח מיחידת תביעות של משטרת ישראל – דוגמא.

• כפי שניתן לראות, בסעיף 3 במכתב יידוע לחשוד, מופיעה זכותו של החשוד לפנות בכתב תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה בכתב, בבקשה מנומקת מדוע להימנע מהגשת כתב אישום.
• מטעמים השמורים עימה, לא מוסרת משטרת ישראל לחשודים כי בטרם הגשת בקשתם, לצורך קיום השימוע, הם רשאים לעיין בחומר החקירה בעניינם, או בעיקרו.
• בשל העומס על יחידות התביעה המשטרתיות, פעמים רבות תעמוד התביעה המשטרתית על כך שהשימוע יערך בכתב ולא בעל פה, בדרך של הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
• להבדיל מהתנהלות הפרקליטות בכל הנוגע ליידוע ושימוע, יחידות התביעה המשטרתיות לא שולחות “מכתב יידוע שני לחשוד” ולכן חשוד שמקבל מכתב כזה מיחידת תביעות משטרתית חייב לפעול מייד, באם הוא מעוניין שלא להחמיץ את ההזדמנות לנסות ולמנוע הגשת כתב אישום כנגדו.
• את האמור כאן יש לקרוא ביחד עם הנושאים הבאים:
  • היקפה של זכות השימוע הפלילי.
  • חשיבות השימוע הפלילי – שלב קריטי בהליך הפלילי.
  • הצורך החיוני בייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בהליכי שימוע.

מכתב יידוע ראשון לחשוד שנשלח מהפרקליטות

דוגמא למכתב יידוע ראשון לחשוד שנשלח מהפרקליטות

• מכתב היידוע הראשון לחשוד יכלול את הפרטים הבאים:
  • הודעה על העברת תיק החקירה לעיון יחידת התביעה ובכל בירור ניתן לפנות לכתובת הרשומה במכתב.
  • הודעה כי החשוד רשאי לפנות בכתב ליחידת התביעה תוך 30 ימים מיום קבלת המכתב, בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום נגדו.
  • הודעה כי טרם התקבלה החלטה על הגשת כתב אישום, וככל שלאחר לימוד התיק, תתגבש החלטה להגיש כתב אישום, תימסר לחשוד הודעה נוספת שלאחריה יוכל להעלות טענות מדוע להימנע מהגשת כתב אישום, בתוך 30 יום ממתן ההודעה (מכתב יידוע לחשוד שני).
• אמנם בשלב זה, כאמור בהודעה עצמה, טרם התקבלה החלטה על הגשת כתב אישום, אולם יש מקום להתייעץ עם עורך דין פלילי האם לממש את הזכות לפנות כבר בשלב זה בבקשה מנומקת מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום, ובכך להתערב בתהליך גיבוש ההחלטה ולמזער ככול האפשר את האפשרות שתתגבש החלטה להגיש כתב אישום.
• מנגד, בשלב קבלת מכתב יידוע ראשון לחשוד, לא נפתח חומר החקירה לעיון ההגנה ולפיכך, שוב – יש לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי כיצד להתנהל בנסיבות הספציפיות הנוגעות ללקוח.
• מדיניות הפרקליטות ביחס להיבטים השונים של זכויות היידוע והשימוע מעוגנת בהנחיות פרקליט המדינה – הנחיית פרקליט המדינה מספר 14.21 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים (עדכון אחרון 8.12.19).
• הנחיה זו חלה באופן מחייב על הפרקליטות בלבד ולא על התביעה המשטרתית.

בתיקי גניזה מהירה ותיקים הנגנזים בשלב המיון הראשוני לא נשלח מכתב יידוע ושימוע

• ככלל, אם במועד קבלת תיק החקירה בפרקליטות קיימת הסתברות גבוהה שהוא ייגנז, לא תשלח הודעת יידוע (סעיף 33 להנחית פרקליט המדינה).
  • כך למשל, כאשר תיק החקירה מועבר לרשות התביעה עם המלצת סגירה וקיימת סבירות נמוכה להעמדה לדין – לא יצא לחשוד מכתב יידוע, ובלבד שהתיק ייגנז בתוך 3 חודשים (סעיף 11 בהנחיית פרקליט המדינה – תיקי “גניזה מהירה”).
  • בדומה, כאשר תובע מחליט בשלב המיון הראשוני לגנוז את התיק, לא תשלח הודעת יידוע, בכפוף לכך שהגניזה תבוצע בתוך 3 חודשים ממועד הגעת התיק לפרקליטות (סעיף 12 להנחיית פרקליט המדינה – תיקים הנגנזים בשלב המיון הראשוני “גייטינג”).
• משמעות הדברים – שאם נשלח לחשוד מכתב יידוע ראשון ככל הנראה:
  • התיק לא הגיע לפרקליטות עם המלצת סגירה;
  • לא הוחלט בשלב המיון הראשוני בפרקליטות לסגור את התיק;
  • אין הסתברות גבוהה שהתיק ייגנז.

מכתב יידוע שני לחשוד שנשלח מהפרקליטות

דוגמא למכתב יידוע שני לחשוד שנשלח ע”י הפרקליטות.

• מכתב היידוע השני לחשוד מהווה “עליית מדרגה” ומקרב את החשוד פסע מהעמדה לדין והליך פלילי בבית המשפט.
• לעתים, נקרא מכתב זה “כתב חשדות”, שכן אמורה להיות בו התייחסות לטיב החשדות – פירוט העבירות או לכל הפחות אפיון כללי של העבירות.
• פעמים רבות יכלול “כתב החשדות” מעין טיוטת כתב אישום, המפרטת את העובדות הנטענות וכן העבירות והוראות החיקוק המיוחסות לחשוד.
• להבדיל ממכתב היידוע הראשון, כאן תיידע הפרקליטות את החשוד בדבר אפשרותו לעיין בעיקרי חומר החקירה. ניתוח חומר החקירה חייב להיעשות על ידי עורך דין פלילי.
• מכתב יידוע שני יכלול:
  • את זכות החשוד לפנות בכתב בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום או מהגשת כתב אישום בעבירה מסוימת, תוך 30 ימים מיום קבלת המכתב.
  • את האפשרות לבקש לקיים שימוע בעל פה באמצעות עורך דין, וזאת בכפוף לפניה בכתב בנושא במסגרת אותם 30 ימים.
• מכתב היידוע השני לחשוד  מהווה את ה- “דקה ה- 90” של הליך השימוע, כאשר הפרקליטות מעמידה את החשוד על כך שכבר למדה את חומר החקירה שנאסף ובעקבות ניתוח חומר החקירה בדעתה להגיש כתב אישום נגדו לבית המשפט, בכפוף למתן הזדמנות להגנה לשכנע אותה אחרת, בהליך השימוע.
• המשך “ישיבה על הגדר” בשלב זה, ואי הצגת טעונים מדוע להימנע מהגשת כתב אישום, תוביל כמעט בוודאות להגשת כתב אישום כנגד החשוד.
• על החשוד לקחת בחשבון כי בשלב זה, הגרסה שמסר בחקירה (אם מסר גירסה) לא סייעה לו להיחלץ מכתב אישום; בשלב זה כבר למדה הפרקליטות את חומר החקירה בתיק, ולמרות גרסת החשוד, גיבשה כוונה להגיש נגדו כתב אישום, בכפוף למה שיתרחש בשימוע.
• מכאן, שבתחנה אחרונה זו לפני העמדתו לדין, ראוי שהחשוד יעמיד לעצמו ייצוג משפטי, שכן בכוחות עצמו – לא הצליח החשוד להיחלץ מהאישום הפלילי.
• עוד בעניין זה ראו:
  • חשיבות השימוע הפלילי – שלב קריטי בהליך הפלילי.
  • הצורך החיוני בייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי בהליכי שימוע.

מכתב יידוע ושימוע לחשוד בעבירות שאינן פשע – ועריכת שימוע לפנים משורת הדין בנוגע לעבירות מסוג חטא או עוון

• כאמור, על פי מצוות המחוקק חובת היידוע ומתן אפשרות שימוע חלות רק על עבירה מסוג פשע, כלומר עבירה שדינה המקסימלי מעל 3 שנות מאסר.
• כאן המקום להדגיש, שרוב העבירות בספר החוקים בישראל מסווגות כחטא או עוון ולא כפשע, ולכן ברוב העבירות – אין חובת יידוע ושימוע.
• יחד עם זאת, הנחיית פרקליט המדינה (סעיף 21) מכירה בכך שיתכנו נסיבות אשר יצדיקו יידוע ושימוע גם בעבירות מסוג חטא ועוון.
• בעבירות חטא ועוון, ככלל, הודעת יידוע תשלח רק לאחר גיבוש כוונה להגיש כתב אישום ולכן, עם קבלת הודעה כזו יש להעמיד ייצוג משפטי מייד.
• מעבר לכך, פתוח בפני עורך דינו של חשוד בעוון או בחטא לפעול לסגירת התיק בדרך של שימוע לפנים משורת הדין. הסניגור יכול לשכנע שיוענק שימוע גם בעבירות חטא או עוון אם הראה למשל:
  • נסיבות ייחודיות סביב העבירה לכאורה ותוצאותיה;
  • מאפיינים ייחודיים הנוגעים לחשוד שמצדיקים קיום שימוע.
  • עצם ההעמדה לדין משפיעה על היבטים רחבים החורגים מעניינו של החשוד עצמו.
  • תשתית ראייתי סבוכה או חריגה בהיקפה או מעלה שאלות משפטיות או ערכיות מורכבות.
• משמע, גם בעבירות מסוג חטא ועוון (כלומר עבירות שדינן המקסימלי עד 3 שנות מאסר) יש להתייעץ עם עו”ד פלילי האם לפעול לסגור את התיק בדרך של שימוע לפנים משורת הדין.
• עוד בעניין זה ראו – סגירת תיק פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בעקבות קבלת מכתב יידוע לחשוד

• משרדנו מייצג חשודים בהליכי שימוע פלילי מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל ברחבי הארץ, כאשר במקרים רבים הוביל השימוע לסגירת תיק החקירה. להרחבה בעניין זה ראו – שימוע פלילי – בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
• בכל הנוגע לדרכים אחרות להתמודדות עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.
• למשרדנו ניסיון עשיר ומוכח בסגירת תיקים פליליים במסגרת הליכי שימוע. 

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק פלילי לאחר קבלת מכתב יידוע

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות רבות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת התיק הפלילי בהליכי שימוע.
• יש לקרוא עמוד זה ביחד עם העמוד – בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עורך דין פלילי

 שימוע פלילי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי | שימוע לפני העמדה לדין | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום – ייצוג משפטי | כתב אישום | ארכיון שימוע פלילי | ארכיון ייצוג משפטי בשימוע | ארכיון בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | ארכיון סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי

קבצים להורדה - לחץ לצפייה

• מכתב יידוע לחשוד - דוגמא