מעשה מגונה בפומבי – הגדרה, ענישה על מעשים מגונים בפומבי + מקרים להמחשה
תוכן עניינים
מהו מעשה מגונה בפומבי?
מעשה מגונה בפומבי מוגדר בחוק העונשין כעבירת מין שכוללת לא פחות מחמש חלופות שונות של מעשים מגונים, כאשר לכל חלופה נקבע עונש מקסימלי שונה, בהתאם לנסיבות כגון, טיב הקשר בין הצדדים לעבירה (למשל, קרבה משפחתית ו/או יחסי תלות ומרות), גיל נפגע/ת העבירה (קטינות) ומצבם הפגיע של נפגעי העבירה (חוסר ישע).
מה המשמעות של “מעשה מגונה” בעבירה של מעשה מגונה בפומבי?
- “מעשה מגונה” מוגדר בחוק העונשין כ”מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים”.
- להרחבה בנוגע לרכיב זה בעבירה ראו בעמוד: מעשה מגונה – הגדרה, ענישה על מעשים מגונים + מקרים להמחשה.
- כאשר עסקינן בעבירה של מעשה מגונה בפומבי, בד”כ מדובר באחד (או יותר) מאלה;
- התערטלות בפני אחרים;
- חשיפת איבר המין;
- מעשה אוננות;
- תנועות מגונות;
- התבטאות מילולית בוטה, כל עוד נעשתה ההתבטאות לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים (בד”כ, כאשר עסקינן “רק” בהתבטאות, הדברים שנאמרו יבחנו אל מול הוראות החוק למניעת הטרדה מינית).
- על מנת שתתגבש עבירה, אין צורך להוכיח כי המבצע הגיע בפועל לסיפוק מיני.
- אדם יכול להיות מורשע בעבירה של מעשה מגונה בפומבי, גם באם גרם לאדם אחר לבצע את המעשה המגונה בפומבי.
מה יחשב בגדר מקום “פומבי” לעניין העבירה של מעשה מגונה בפומבי?
- סעיף 34כד לחוק העונשין עוסק בהגדרות ומגדיר “מקום פומבי” באופן הבא:
“פומבי”, לענין מעשה –
(1) מקום ציבורי, כשאדם יכול לראות את המעשה מכל מקום שהוא;
(2) מקום שאינו ציבורי, ובלבד שאדם המצוי במקום ציבורי יכול לראות את המעשה”;
- מייד נראה, שסעיף 349 לחוק העונשין שכותרתו “מעשה מגונה בפומבי“, כולל גם עבירות המבוצעות שלא במקום פומבי.
היכן מעוגנת בחוק הפלילי העבירה של מעשה מגונה בפומבי?
- בסעיף 349 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 קבע המחוקק הישראלי את האיסור הפלילי על ביצוע מעשים מגונים בפומבי.
- וזו לשונו של הסעיף:
“(א) העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו, או העושה מעשה כאמור בכל מקום שהוא תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – מאסר שנה.
(ב) העושה, בכל מקום שהוא, מעשה מגונה בפני אדם שטרם מלאו לו שש עשרה שנים, דינו – מאסר שלוש שנים”.
- חלופות נוספות לעבירה של מעשה מגונה בפומבי קבע המחוקק גם בסעיפים 351(ד) ו- 351(ד1) לחוק העונשין, ועל כך בהמשך.
החלופות השונות לעבירה של מעשה מגונה בפומבי
- כאמור, לעבירה של מעשה מגונה בפומבי לא פחות מ- 5 חלופות שונות.
- לחמשת החלופות השונות של עבירה זו היבטים שונים מבחינת:
- מקום עשיית המעשה המגונה.
- שאלת ההסכמה.
- טיב הקשר בין הצדדים לעבירה (כגון קרבה משפחתית ו/או יחסי תלות ומרות);
- גיל נפגע/ת העבירה;
- מצבו הפגיע של נפגע/ת העבירה.
- הענישה.
- ואלו חמשת החלופות;
מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו
- העבירה קבועה בסעיף 349(א) רישא לחוק העונשין.
- כאן מדובר בעשיית מעשה מגונה בפומבי, בפני אדם אחר, ללא הסכמתו. ההסכמה חייבת להינתן באופן ברור וחד משמעי.
- “פומבי” מוגדר כמקום ציבורי, כשאדם יכול לראות את המעשה מכל מקום שהוא או מקום שאינו ציבורי, ובלבד שאדם המצוי במקום ציבורי יכול לראות את המעשה.
- “מקום ציבורי” מוגדר כדרך, בנין, מקום או אמצעי תעבורה שיש אותה שעה לציבור זכות או רשות של גישה אליהם (לרבות בתשלום) וכל בנין או מקום המשמש אותה שעה להתקהלות ציבורית או דתית.
- העונש הקבוע לצידה של עבירה זו – מאסר שנה.
מעשה מגונה בכל מקום תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות
- העבירה קבועה בסעיף 349(א) סיפא לחוק העונשין.
- כאן מדובר בעשיית מעשה מגונה בכל מקום שהוא – לאו דווקא בפומבי, ובלבד שנעשה תוך ניצול אחת הזיקות הקבועות בסעיף, כלומר – יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות.
- לעניין שאלת ההסכמה, מדובר כאן בעשיית המעשה המגונה בפני אחר “בהסכמתו”, “הסכמה” שנעוצה בקיומם של יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות.
- מכוחן של אותן זיקות תלות, נאלץ הקרבן “להסכים” בעל כורכו לעשיית המעשה המגונה בפניו, כך שלא מדובר בהסכמה אמיתית.
- העונש הקבוע לצידה של עבירה זו – מאסר שנה.
מעשה מגונה בפומבי של אחראי על חסר ישע, בחסר ישע
- העבירה קבועה בסעיף 351(ד1) לחוק העונשין.
- כאן מדובר ב”אחראי על חסר ישע”:
- העושה מעשה מגונה בפומבי בפני חסר ישע, ללא הסכמתו, או –
- העושה מעשה מגונה בכל מקום שהוא בפני חסר ישע תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות.
- היותו של נפגע העבירה “חסר ישע” מהווה נסיבה מחמירה ולכן העונש המקסימלי הקבוע לעבירה זו הינו מאסר שנתיים.
- “חסר ישע” מוגדר כמי:
“…שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו”.
- באשר להגדרה של “אחראי על קטין או חסר ישע” – ראו סעיף 368א לחוק העונשין.
מעשה מגונה בכל מקום שהוא, בפני קטין שטרם מלאו לו 16 שנים
- העבירה קבועה בסעיף 349(ב) לחוק העונשין ונועדה להגן על קטינים מתחת לגיל 16 מפני ביצוע מעשה מגונה בפניהם, בכל מקום, לרבות במקום פרטי.
- הפגיעה בקטינים מהווה נסיבה מחמירה ולכן העונש הקבוע לצידה של עבירה זו – מאסר 3 שנים.
- על ההבדל בין העבירה של מעשה מגונה בקטין למעשה מגונה בפני קטין עמד בית המשפט העליון בע”פ 4802/18 פלוני נ’ מדינת ישראל (נבו 29.01.2019):
“עבירה של מעשה מגונה בקטין נבדלת מזו של מעשה מגונה בפני קטין בפרט חשוב.
במקרה של מעשה מגונה בקטין, המבצע כופה על הקטין – שאינו כשיר לתת הסכמה למתרחש – השתתפות באקט או בשיח בעלי אופי מיני. במקרה של מעשה מגונה בפני קטין, המבצע גורם לקטין לצפות באקט בעל אופי מיני או לשמוע שיח מיני כלשהו, כאשר הקטין איננו נוטל שום חלק באותו אקט או שיח.
במקרה הראשון, החמור הרבה יותר, העבריין מבזה את הקטין מינית, או שואב את סיפוקו או את גירויו המיני, מכך שהוא כופה על הקטין אינטראקציה פיזית או מילולית בעלת אופי מיני. במקרה השני, החמור פחות, העבריין שואב את סיפוקו או את גירויו המיני רק מכך שהקטין צופה באקט בעל אופי מיני או שומע שיח מיני של העבריין מבלי להיות שותף לאותו אקט או שיח.”
מעשה מגונה בפני קטין בן משפחה
- העבירה קבועה בסעיף 351(ד) לחוק העונשין ונותנת ביטוי לחומרה שבמעשה מגונה בפני אדם שהוא גם קטין וגם בן משפחה.
- בשל הנסיבות המחמירות של העבירה (קטינות של נפגע/ת העבירה + קרבת משפחה) נקבע עונש מקסימלי של 4 שנות מאסר לצידה של עבירה זו.
מהו העונש על מעשה מגונה בפומבי?
- מתחם העונש המקסימלי בגין הרשעה בעבירה של מעשה מגונה בפומבי נע כאמור בין שנת מאסר ל- 4 שנות מאסר, בהתאם לחלופה אשר בה הורשע הנאשם.
- להלן העונשים המקסימליים שנקבעו בחוק העונשין ביחס לחלופות השונות של העבירה, “מהקל אל הכבד”:
- סעיף 349(א) רישא – מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו – שנת מאסר.
- סעיף 349(א) סיפא – מעשה מגונה בכל מקום תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות – שנת מאסר.
- סעיף 351(ד1) – מעשה מגונה בפומבי של אחראי על חסר ישע, בחסר ישע – 2 שנות מאסר.
- סעיף 349(ב) – מעשה מגונה בכל מקום שהוא, בפני קטין שטרם מלאו לו 16 שנים – 3 שנות מאסר.
- סעיף 351(ד) – מעשה מגונה בפני קטין בן משפחה – 4 שנות מאסר.
- בקביעת מתחם העונש ההולם יביא בית המשפט במניין שיקוליו את כל אלה:
- הערכים המוגנים שנפגעו;
- מידת הפגיעה בהם;
- מדיניות הענישה במקרים דומים בעבר;
- האם חל עונש מזערי – למשל, בעבירות מין במשפחה;
- ראו בהקשר זה בהרחבה: אמות המידה לגזירת העונש בגין מעשה מוגנה.
מעשים מגונים בפומבי – דוגמאות למקרים בהם טיפלנו
- להלן דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי בנוגע לחשדות ולאישומים במעשים מגונים בפומבי:
- כמו כן ראו:
עבירות מין – ייצוג משפטי | מעשה מגונה בפומבי
תאריך פרסום המאמר : 05.04.2023