סגירת תיק פלילי | בקשה לסגירת תיק במשטרה

סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | סגירת תיק חקירה

• סגירת תיק פלילי – משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי לחשודים בסוגיה, האם יש מקום ליזום פניה לרשות חקירה ו/או רשות תביעה בעניין בקשה לסגירת תיק חקירה פתוח, לרבות בנוגע להשלכות של עצם הפניה.
• במקרים המתאימים, פועל משרדנו לסגירת תיק במשטרה, בין אם באמצעות פניה יזומה לרשויות האכיפה לסגירת התיק הפלילי ובין אם במסגרת הליך שימוע פלילי מול יחידות התביעה של משטרת ישראל או הפרקליטות.
• בעמוד זה אנו עוסקים בכל ההיבטים לסגירת תיק פלילי. בכל הנוגע להליך השימוע הפלילי ראו: ייצוג משפטי בשימוע פלילי – הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום. 

סגירת תיק פלילי – ביקורת שכתב לקוח

• אנו מביאים כאן תחילה ביקורת שנכתבה אודות טיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.
• כותב הביקורת הינו חשוד אשר הוזמן ע”י משטרת ישראל לתת את הסכמתו לסגירת תיק פלילי בדרך של הסדר מותנה.
• בעקבות ייצוג משפטי שקיבל הלקוח ממשרדנו, נסגר התיק הפלילי שלא בהסדר מותנה, מבלי שהלקוח נאלץ להודות בעבירה פלילית כלשהי, מבלי שיוטלו עליו תנאים ומבלי שיאלץ לשלם קנס ו/או פיצוי כספי.

סגירת תיק פלילי – ביקורת של לקוח אודות טיב הייעוץ והייצוג המשפטי שקיבל במשרדנו.

סגירת תיק פלילי – הבסיס החוקי

• הסמכות לסגור תיק פלילי ולא להעמיד לדין מעוגנת בסעיף 62(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב -1982.
• בהתאם להוראות סעיף זה, שכותרתו “העמדה לדין וסגירת תיק”: 

“ראה תובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין”.

אופן הפעלת שיקול הדעת של רשויות החקירה והתביעה בהחלטה להעמיד לדין או לסגור תיק פלילי

• להחלטות בדבר פתיחת חקירה פלילית או הגשת כתב אישום עשויות להיות השלכות הרות גורל מבחינת החשוד, המתלונן והציבור כולו. לפיכך, הן כפופות לביקורת פרקליט המחוז, פרקליט המדינה, היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין (ומעל כל אלו, לביקורת בג”צ).
• לרשויות החקירה והתביעה נתון שיקול-דעת רחב בדבר אופן הטיפול בתלונה, אולם ההחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין חייבת להתקבל מתוך שיקול-דעת ולהיות מנומקת (ע”א 1678/01, מדינת ישראל נגד משה ואחרים).
• שיקול דעתו של תובע באם להעמיד לדין הינו שיקול דעת שלטוני, מעין שיפוטי, שעל הפעלתו חלות ההוראות הכלליות של המשפט המנהלי; לכן, מחויב התובע לקבל את החלטתו מתוך שקילת הגורמים הרלבנטיים וגורמים אלה בלבד, ולפעול בתום לב, בהגינות, ללא הפליה ובסבירות (בג”צצ 935/89, אורי גנור ואחרים נגד היועץ המשפטי לממשלה).

סגירת תיק פלילי – עילות הסגירה השונות של תיק במשטרה

• לאחר איסוף הראיות, מעבירה היחידה החוקרת את חומר החקירה שנאסף לרשות התובעת, קרי – לפרקליטות או ליחידת התביעות של משטרת ישראל.
• הדין מסדיר איזה סוג של תיקים יועברו לטיפולה של הפרקליטות ואיזה ליחידת התביעות של המשטרה ומי מבין השתיים מוסמכת לסגור את התיק או להגיש בגינו כתב אישום. ככלל, מטפלת הפרקליטות בתיקים היותר חמורים ו/או היותר מורכבים.
• הרשות התובעת עשויה להחזיר את התיק ליחידה החוקרת, עם הנחיות להשלמת החקירה או לסגור את התיק, באחת מעילות הגניזה הקבועות בדין.
• ואלו בתמצית עילות הגניזה המרכזיות לסגירת תיקי חקירה פליליים:
  • אין אשמה פלילי או חוסר אשמה.
  • חוסר ראיות או העדר מספיק ראיות.
  • נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה / להעמדה לדין / להמשך קיום ההליכים” (בעבר: “חוסר עניין לציבור” או “חוסר התאמה להליך פלילי”.
  • סגירת תיק בהסדר – אודות עילת סגירה זו ראו בעמוד: סגירת תיק בהסדר מותנה.
  • סגירת תיק בהליך אי תביעה (טיפול מותנה) – עילה זו רלוונטית ביחס לקטינים בלבד. על עילה זו אנו עומדים בהרחבה בעמוד: קטינים – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
• קיימות מספר עילות סגירה נוספות, פחות שכיחות: עבריין לא נודע, מות החשוד או הנאשם, החשוד או הנאשם אינו בר- עונשין וכן – רשות אחרת מוסמכת לחקור.
• כעת נעמוד על כל אחת מעילות סגירת התיקים הפליליים בהרחבה.

סגירת תיק פלילי באין אשמה פלילית (“חוסר אשמה” או “העדר אשמה”)

• תיק חקירה ייסגר בעילה של חוסר אשמה אם התברר, לאחר קבלת התלונה, כי המעשה כלל אינו מהווה עבירה פלילית או אם התברר, כי המעשה אמנם מהווה עבירה, אולם לא נותר ספק סביר בדבר חפותו של החשוד.
• בתמצית, הנחיית פרקליט המדינה (שעודכנה לאחרונה ביום 30.12.18) קובעת את המבחן הבא לסגירת תיק בחוסר אשמה:
  • על התובע לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה;
    • ככל שהסיכוי שביצע את העבירה – כעולה מהראיות – נמוך – הרי שעילת הסגירה הראויה הנה “העדר אשמה“.
    • ככל שהסיכוי שביצע את העבירה גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של “חוסר ראיות“.
• על פי נתונים שסיפקה הפרקליטות לציבור, רק כ- 12% מהתיקים הפליליים נסגרים ע”י הפרקליטות בעילה של חוסר אשמה.

סגירת תיק פלילי בחוסר ראיות להעמדה לדין

• תיק חקירה ייסגר בעילה של חוסר ראיות כאשר חומר הראיות שנאסף מעורר ספק בדבר חפותו של החשוד, אולם אין בו די כדי להעמיד לדין, שכן אין סיכוי סביר להרשעה.
• עילה זו כוללת גם מצבים של התיישנות העבירה (חלפו תקופות התיישנות הקבועות בחוק). 
• כאמור, בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, על התובע לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה. ככל שהסיכוי שביצע את העבירה – כעולה מהראיות – נמוך – הרי שעילת הסגירה הראויה הנה “העדר אשמה“. ככל שהסיכוי שביצע את העבירה גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של “חוסר ראיות“.
• “חוסר ראיות” הינה עילת הסגירה המרכזית המשמשת את רשויות התביעה ורוב התיקים הפליליים שנסגרים, נסגרים בעילה זו; על פי נתונים שסיפקה הפרקליטות לציבור ביחס כ- 59% מהתיקים נסגרו בפרקליטות בעילה של חוסר ראיות.

סגירת תיק פלילי בעילה ש”נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה / להעמדה לדין / להמשך קיום ההליכים” (בעבר: “חוסר עניין לציבור” או “חוסר התאמה להליך פלילי”)

שינוי שם עילת הסגירה מחוסר עניין לציבור לנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין או להמשך קיום הליכים פליליים

• לאחר שהוברר כי מרבית הציבור לא מכיר את המשמעות המשפטית של הביטוי “חוסר עניין לציבור”, והביטוי אף עלולו לקומם רבים, חדלה המשטרה מלהשתמש בביטוי זה בהודעותיה על סיום החקירה וסגירת התיק.
• ביום 22.2.18 פורסם ברשומות תיקון מספר 82 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 שעניינו שינוי שם העילה של “אין עניין לציבור” ל”נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה / להעמדה לדין / להמשך קיום ההליכים”. 
• בכך, עברה מן העולם עילת הסגירה שזכתה לשם “חוסר עניין לציבור” וכיום מנמקת המשטרה או הפרקליטות את גניזת התלונה בכך: ש”נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה / העמדה לדין”.  
• יחד עם זאת, אין בשינוי שם עילת הסגירה כדי להשפיע על השיקולים עצמם, העומדים מאחורי סגירת תיק בעילה זו.

מי מוסמך לסגור תיק פלילי בעילה, שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין או להמשך קיום הליכים פליליים

• קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה מוסמך להורות שלא לפתוח בחקירה בנוגע לעבירה שאיננה פשע, במידה וסבר שאין בדבר עניין לציבור (“פשע” מגודר כעבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים).
• יתרה מכך, אפילו נמצאו מספיק ראיות לשם העמדה לדין, ואפילו מדובר בעבירה מסוג פשע, עדיין מוסמך פרקליט מחוז (או פרקליט בכיר אחר שהוסמך לכך) להחליט שלא להעמיד לדין, אם מצא כי אין בקיומו של המשפט עניין לציבור.
• נקודת המוצא העקרונית הינה, כי משקבע המחוקק כי התנהגות מסוימת היא בגדר מעשה פלילי, הרי שיש אינטרס ציבורי כי החשוד בעבירה יועמד לדין.
• יחד עם זאת, לפעמים דווקא העניין הציבורי שבאי העמדה לדין גובר, ונסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה או העמדה לדין.

שיקולים מנחים בשאלת האינטרס הציבורי בהמשך החקירה או העמדה לדין, או בסגירת התיק הפלילי

• נקודת המוצא העקרונית הינה, כי משקבע המחוקק כי התנהגות מסוימת היא בגדר מעשה פלילי, הרי שיש אינטרס ציבורי כי החשוד בעבירה יועמד לדין.
• יחד עם זאת, לפעמים דווקא העניין הציבורי שבאי העמדה לדין גובר, ונסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה במשטרה או העמדה לדין. בהקשר לעילת סגירה זו, יובאו בחשבון שורה ארוכה של שיקולים, כגון:
  • חומרת העבירה: העונש על עבירה זו הקבוע בחוק, הנסיבות לביצוע העבירה, היקף הנזק שהמעשה גרם לציבור הרחב או לחלקים ממנו, שכיחותה של התנהגות עבריינית מסוג זה, השפעתו השלילית של המעשה על מרקם חיי החברה ועל סדרי שלטון תקינים, משך הזמן שבו נמשכה הפעילות העבריינית, משך הזמן שחלף מאז בוצע המעשה, תחכום ושיטתיות בביצוע העבירה);
  • החשוד: גילו ומצב בריאותו, עברו הפלילי וניסיונות לשקמו, כל קורותיו עד לביצוע מעשה העבירה ולאחר מכן, מידת שיתוף הפעולה שלו עם רשויות החקירה, הליכים מנהליים ואחרים שהתנהלו/מתנהלים נגדו ועונשים שהוטלו עליו, סנקציות אחרות שהוטלו עליו וכן ההשלכות האפשריות שיהיו לקיום ההליך הפלילי לגביו.
  • קורבן העבירה: מידת הפגיעה בו, תיקון הנזק שנגרם לקורבן או האפשרות לתיקונו, עמדה סלחנית של הקורבן כלפי החשוד, או הסדר מניח את הדעת בין החשוד לקורבן.
  • אינטרסים של המדינה: קיום של נושא בעל ערך ביטחוני או מדיני או ציבורי, המחייב שלא להגיש כתב אישום, פגיעה באינטרס חברתי כגון חופש הביטוי, שיקולים מוסדיים של התביעה ובתי המשפט כגון הסכמים עם עדי מדינה והסדרי טעון, סדר עדיפויות של התביעה ובתי המשפט, בהתחשב בכוח האדם ובזמן העומד לרשותם.
• לא מעט תיקים נסגרים בעילה זו; מתוך כלל התיקים גנזה הפרקליטות כ- 21% בעילה שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין.

סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה

• מדובר בעילת סגירה חדשה יחסית הרלוונטית לתיקי חקירה בהם מצא תובע שיש מספיק ראיות להגיש כתב אישום ואף קיים אינטרס ציבורי לעשות כן, אולם נתקיימו שורה של תנאים המאפשרים להימנע מהגשת כתב האישום.
• הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של “סגירה בהסדר”.
• להרחבה אודות עילת סגירה זו ראו בקישור: סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.

סגירת תיקים פליליים – עילות נוספות

• סגירת תיק פלילי בעילה לפיה העבריין לא נודע (עם סיום איסוף הראיות, לא ידוע מי ביצע את העבירה).
• סגירת תיק פלילי בעילה של מות החשוד או הנאשם: החשוד או הנאשם נפטר.
• סגירת תיק פלילי בעילה שהחשוד או הנאשם אינו בר- עונשין: מטעמי גיל (כשהוכח, כי בעת ביצוע העבירה טרם מלאו לחשוד או לנאשם 12 שנים) או מטעמי בריאות הנפש (כשהוכח, כי החשוד או הנאשם אינו נושא באחריות פלילית, עקב מצבו הנפשי).
• סגירת תיק פלילי בעילה לפיה, רשות אחרת מוסמכת לחקור: רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה ולפיכך מועברת התלונה לטיפולה של אותה רשות אחרת.
• סגירת תיקי קטינים בהליך אי תביעה (טיפול מותנה) – כאמור, על עילה זו אנו עומדים בהרחבה בעמוד: קטינים – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

“חוסר ראיות” או “חוסר אשמה” – כיצד קובעים את עילת סגירת התיק המתאימה?

• בשנת 2018 עודכנה הנחיית פרקליט המדינה הנוגעת לסגירת תיקים בעילת “חוסר ראיות” ובעילת “העדר אשמה” במטרה להנחות ולהבנות את שיקול הדעת של התובע בקביעת עילת הסגירה המתאימה במצבים שונים. 
• בתמצית, נקבע בהנחיה כי לצורך קביעת עילת הסגירה המתאימה, על התובע לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו:

“ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה – כעולה מהראיות שנאספו בתיק – נמוך, הרי שעילת הסגירה הראויה הנה “העדר אשמה“. ככל שהסיכוי שהחשוד ביצע את העבירה הנו גבוה יותר, יש לסגור את התיק בעילה של “חוסר ראיות“.

• ככלי עזר נוסף, שמטרתו להנחות את התובע בזיהוי הקו המפריד בין עוצמת ראיות המצדיקה סגירת תיק מ”חוסר ראיות” לבין סגירה ב”העדר אשמה”, קובעת ההנחיה את המבחן הבא (מדובר בכלי עזר נוסף, שאין כל חובה להשתמש בו):

“נניח שעוצמת הראיות בתיקים פליליים נעה בטווח שבין 0 (אין כל ראיה הקושרת את החשוד לביצוע העבירה) – ל- 10 (ראיות קושרות את הנאשם לעבירה באופן ודאי), כאשר דירוג של 5 מבטא סיכוי זהה שהחשוד ביצע את העבירה כמו הסיכוי שהוא לא ביצע את העבירה. על סקאלה זו, הרי שבתיק שבו עוצמת הראיות היא 2 ומטה, ייסגר התיק בעילה של העדר אשמה. ואילו בתיק שעוצמת הראיות בו מעל 2, ייסגר התיק בעילה של “חוסר ראיות”.

• עוד קובעת ההנחיה כי לצורך יישום מבחן זה:

“יש לבחון אם ישנן בתיק ראיות שאדם סביר היה סומך עליהן כדי לקבוע שקיים סיכוי שאינו נמוך, שהחשוד ביצע את העבירה במכלול הנסיבות. אם אין בתיק ראיות מסוג זה, תהיה עילת הסגירה “העדר אשמה”. 

• פרקליט המדינה חוזר ומדגיש בהנחיה זו כי:

“…משמעותה של עילת הסגירה של “העדר אשמה” אינה כי החשוד בהכרח לא ביצע את העבירה, אלא שהסיכוי כי החשוד ביצע את העבירה הנו נמוך“.

תיק פלילי פתוח – תיק מב”ד ( = ממתין לבירור דין)

• בהתאם למצוות המחוקק בחוק סדר הדין הפלילי, אמורה רשות חוקרת (כגון משטרה) להעביר את חומר החקירה לרשות תובעת (כגון פרקליטות או תביעות פליליות של המשטרה), על מנת שהאחרונה תגבש עמדתה האם לסגור את התיק, להגיש בגינו כתב אישום לבית משפט, או להחזיר את תיק החקירה לרשות החוקרת, לביצוע השלמות חקירה.
• בדין קיימות כאמור מספר עילות לסגירת תיקי חקירה: החל מחוסר אשמה, דרך חוסר ראיות להעמדה לדין (כלומר חומר הראיות איננו מספיק להוכחת אשמתו של החשוד), ולבסוף: חוסר עניין לציבור (נסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה או העמדה לדין, או העניין אינו מתאים לניהול משפט פלילי).
• יחד עם זאת, לצערנו, מלמדת המציאות שגם תיקי חקירה שבסופו של דבר לא יוגשו בגינם כתבי אישום, נשארים פתוחים (ללא הכרעה) במשך תקופות ממושכות, הן ביחידות החוקרות והן ביחידות התביעה המשטרתית והפרקליטויות. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בפרשיות סבוכות ורחבות היקף, אם כי גם במקרים “פשוטים” לכאורה, יכול ותיק חקירה יישאר תלוי ועומד, ללא הכרעה, במשך תקופה ממושכת.
• תיקי חקירה התלויים ועומדים ללא הכרעה (לרבות אותם תיקים, שבסופו של דבר לא יוגשו בגינם כתבי אישום), מקבלים ביטוי ברישום משטרתי, תחת הכותרת “תיקי מב”ד” (תיק מב”ד = תיק ממתין לבירור דין).
• רישום משטרתי זה עשוי לפגוע באוכלוסיה אשר אורח חייה אינו אורח חיים עברייני, הן במישור התעסוקתי והן במישורים נוספים. כך למשל, בעת פתיחת תיק במשטרה בגין חשד לאלימות במשפחה תופסת המשטרה כל כלי ירייה שבחזקת החשוד, וכמעט באופן אוטומטי, על בסיס החשדות בתיק החקירה הפתוח, מתנגדת המשטרה לחידוש רישיון הנשק, למרות שבסופו של יום, בחלק מהמקרים לא יוגש כתב אישום ובחלק אחר אף יזוכו הנאשמים. עוד לעניין הקשר בין תיקי משטרה פתוחים ואפילו סגורים לרישוי כלי יריה ראו בעמוד: רישוי כלי יריה – ייצוג משפטי – חידוש רשיון נשק.
• במקרים רבים, עצם המחשבה שתלויה ועומדת חקירה פלילית מעל ראשו של אזרח, ללא הכרעה, די בה כדי להטריד את מנוחתו ולגרום לו לפנות לרשות התובעת להכריע בעניין, ולסיים את עינוי דינו.

האם כדאי להגיש בקשה לסגירת תיק פלילי?

• ההחלטה באם ליזום פניה לרשות חקירה ו/או רשות תביעה בעניין תיק חקירה פתוח, הינה החלטה מורכבת, החייבת להתקבל על בסיס ייעוץ משפטי של עורך דין העוסק בתחום הפלילי.
• כבעניינים אחרים, גם כאן, כל מקרה יוכרע על בסיס נסיבותיו המיוחדות. להלן נציג את השיקולים המרכזיים הנוגעים לעניין;

שיקולים השוללים פניה למשטרה או לפרקליטות בנוגע לתיק חקירה פתוח

• במקרים מסוימים, עשויה פניה שכזו לגרום לחשוד נזק רב שכן במקרה שלו, חלוף הזמן היה פועל דווקא לטובתו:
  • למשל, משיקולים של התיישנות, מוטב אולי להניח לעניין. חלוף הזמן עשוי לפגום גם בטיב הראיות שניתן לאסוף כנגד חשוד;
  • יתרה מכך, בעיקר בעבירות פחות חמורות, חלוף הזמן יכול להפחית את מידת האינטרס הציבורי שבהעמדה לדין;
  • ולבסוף – לחלוף הזמן משקל במסגרת שיקוליו של בית המשפט לעונש.

שיקולים התומכים בפניה למשטרה או לפרקליטות בנוגע לסגירת תיק פלילי

• מנגד, לעיתים פועלים דווקא כוחות הפוכים המובילים למסקנה שיש ליזום פניה לרשויות בבקשה לסגירת תיק פלילי:
  • כך למשל, במידה ואיש לא “יעורר” את החקירה, ראיות התומכות בחפותו של החשוד עשויות להיעלם.
  • האמת עשויה לבעור בעצמותיו של החשוד, באופן שחשובה לו הכרעה מהירה וסגירת התיק הפלילי מהר ככל הניתן. 
  • במקרים אחרים, ניתן להגיע למסקנה שממילא חומר החקירה שנאסף מצביע על חוסר אשמה או העדר מספיק ראיות להעמדה לדין, וחידוש החקירה או השלמתה לא ישנו את התמונה.
  • לעתים, ניתוח המקרה עשוי להוביל למסקנה שנסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין (אין אינטרס ציבורי להגיש כתב אישום);
  • ולבסוף, יש מקרים שפשוט אין ברירה אלא ליזום התמודדת עם תיק החקירה הפתוח, שכן החשוד מועמד למשל למשרה מסוימת, ותיק החקירה הפתוח עומד בדרכו.
  • לא אחת נתקלנו גם במצבים אחרים: אזרחים מן השורה אשר כשלו בעבירה פלילית כזו או אחרת, הודו בחקירתם במיוחס להם, ברור להם שבעתיד יוגש כנגדם כתב אישום, אולם הם נאלצים להמתין חודשים ארוכים ואפילו שנים עד שרשות התביעה תתפנה לטפל במקרה שלהם; חייהם נעצרו, תקופת ההמתנה וחוסר הוודאות בלתי נסבלים מבחינתם ולפיכך הם מבקשים ליזום פניה לרשות התביעה, על מנת להביא לסיום הפרשה מהר ככל הניתן ועל הצד הטוב ביותר.
  • כך למשל, פעלנו דווקא לזירוז הגשת כתב אישום כנגד צעיר שהודה בחקירתו בביצוע עבירות פליליות, על מנת לסיים את הפרשה באי הרשעתו, באופן שיוכל להמשיך בחייו ולעסוק במקצוע המחייב העדר הרשעות פליליות.

דוגמא להודעה על סגירת תיק פלילי | הודעה בדבר החלטה שלא להעמיד לדין.

ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בכל הנוגע להגשת בקשה לסגירת תיק פלילי

• משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ משפטי לחשודים בסוגיה, האם יש מקום ליזום פניה לרשות חקירה ו/או רשות תביעה בעניין תיק חקירה פתוח. במקרים המתאימים, פועל משרדנו לסגירת תיק החקירה מהר ככל הניתן, או לקידום עניינו של הלקוח בדרך אחרת.
• בהמשך עמוד זה זה ניתן לעיין בשורה של דוגמאות למקרים בהם הוביל משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר לסגירת תיק פלילי.

לסיוע משפטי לסגירת תיק פלילי מכל סוג, צרו קשר – עורך דין פלילי ברמת גן – 050-6664499

סגירת תיק פלילי – נושאים קשורים לקריאה נוספת

• מומלץ לקרוא פרק זה, העוסק בסגירת תיק פלילי, יחד עם הפרק אודות שימוע פלילי, שכן שני הנושאים קשורים זה בזה; בעוד סגירת תיק פלילי מהווה מטרה, מוסד השימוע הינו אמצעי להשגת המטרה (שימוע יכול שיעשה בכתב, בעל פה, או שניהם יחדיו).
• גורלו של כל תיק במשטרה מושפע כמובן מתפקודו של החשוד במהלך החקירה עצמה, מידת ההכנה וטיב הייעוץ המשפטי שקיבל ועל כך ראו בפרק אודות חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי. 
• לעילת סגירת תיק חקירה השלכות שונות, ולפיכך מומלץ לעיין גם בקישורים הבאים בנוגע למחיקת רישום משטרתי:
  • מחיקת רישום משטרתי.
  • ביטול רישום משטרתי.
  • שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
• “ארגז הכלים” של רשויות התביעה הורחב לאחרונה, וכיום ניתן לסגור תיק חקירה גם בהסדר מותנה. על כך ראו בעמוד: סגירת תיק בהסדר מותנה.
• עם סגירת תיק פלילי יש לפעול גם להשבת חפצים שנתפסו על ידי המשטרה במסגרת החקירה הפלילית. בעניין זה ראו: החזרת רכוש תפוס מהמשטרה.
• מתלוננים יכולים להגיש ערר על החלטה לסגור תיק פלילי ועל כך ראו בהרחבה בעמוד: ערר על החלטת סגירת תיק חקירה פלילי – ייצוג משפטי.
• נושא נוסף שאולי יעניין את הקורא הינו – ביטול תלונה במשטרה, מהלך שבנסיבות מסויימות עשוי לתרום לסגירת התיק, ונסיבות אחרות יכול רק להזיק.

סגירת תיק פלילי – נהלים של משטרת ישראל והפרקליטות

הנחיות פרקליט המדינה

• הנחיה מספר 1.1 – אי פתיחה בחקירה או סגירת תיק בעילת “נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה/להעמדה לדין”. עדכון אחרון 21.10.18.
• הנחיה מספר 1.3 – סגירת תיקים בעילת “חוסר ראיות” ובעילת “העדר אשמה”. עדכון אחרון 14.1.18.

הנחיות ופקודות של משטרת ישראל

• אגף חקירות ומודיעין. “נימוקים ושיקולים לסגירה של תיקים פליליים“.
• פקודות משטרת ישראל של המפקח הכללי – 1.10.05 – סמכות תובע משטרתי בחטיבת התביעות לסגור תיק חקירה. 

דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק פלילי

לקראת סוף עמוד זה תמצאו מבחר דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיק פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – טיפול בסגירת תיקים פליליים

• משרדנו מטפל בהגשת בקשות לסגירת תיקים פליליים מול תחנות משטרה, יחידות תביעה של משטרת ישראל והפרקליטות, בכל רחבי הארץ.
• עורכי הדין במשרדנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.

עורך דין פלילי

סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה | סגירת תיק חקירה | בקשה לסגירת תיק במשטרה | סגירת תיק פלילי מחוסר אשמה