סחר בסמים במשך כשנה – ללא הרשעה | ביטול הרשעה פלילית – איש טלוויזיה

סחר בסמים – אי הרשעה – בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין פלילי גיא פלנטר בוטלה הרשעתו של איש טלוויזיה אשר הודה בסחר בסמים במשך כשנה.

סחר בסמים – ביטול הרשעה: מקרה תקדימי – איש טלוויזיה שסחר בסמים במשך כשנה והודה בעבירות סחר בסמים – סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.

• פרשה זו עוסקת באיש טלוויזיה המועסק באולפני החדשות של אחד מערוצי הטלוויזיה ואף מרצה בתחום מומחיותו באחת המכללות במרכז הארץ. מטעמים של צנעת הפרט, לא נחשוף כמובן את זהותו.
• בפסק דין תקדימי ונדיר שניתן בתיק פלילי 9050-04-13 בבית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופט שמאי בקר), הורה בית המשפט על ביטול הרשעה, למרות הודאתו של הנאשם כי לאורך תקופה של כשנה, בלא פחות מ- 10 הזדמנויות שונות, מכר חשיש ל- 4 קונים שונים.
• בניגוד לעתירת התביעה המשטרתית לגזור על הנאשם עונש הכולל מאסר בפועל, נעתר בית המשפט לעתירת הסניגור, עורך דין פלילי גיא פלנטר, ביטל את הרשעתו של הנאשם וחייב אותו לחתום על התחייבות להימנע מעבירה ולרצות עונש שיקומי בדמות שירות לתועלת הציבור (של”צ), באופן המאפשר לו להמשיך בכל עיסוקיו.

כתב האישום המקורי שהוגש לבית משפט השלום – 4 אישומים של סחר בסמים ואישום נוסף של החזקה / שימוש בסמים מסוכנים לצריכה עצמית, כולל 4 טבליות MDMA

• במקור, על בסיס חומר חקירה שנאסף כנגד הנאשם ובמיוחד הודאתו, הוגש כנגדו כתב אישום חמור, שכלל חמישה אישומים;
  • בחלק הכללי של כתב האישום נטען כי במהלך כשנה מכר הנאשם לקונים שונים אותם הכיר במסגרת עבודתו חשיש. על פי הנטען, נהג הנאשם לקנות פלטה או חצי פלטה חשיש, לחלקהה ל”אצבעות” ולמכור כל אצבע ב- 300 ש”ח. עוד נטען בחלק הכללי של כתב האישום כי הנאשם היה פונה ללקוחות פוטנציאליים אותם הכיר במסגרת עבודתו, מציע להם “להתארגן”, והמשך הקשר העסקי בין הנאשם ללקוחותיו בוצע באמצעות מסרונים, כאשר מכירות הסם בוצעו באזור מגוריהם של הלקוחות, או במקום העבודה של הנאשם.
  • באישום הראשון בכתב האישום נטען כי ב- 3 הזדמנויות שונות, מכר הנאשם סם מסוכן מסוג חשיש לאדם מסוים, כאשר בכל פעם מכר 3 אצבעות מסוג חשיש, תמורת 1000 ש”ח לערך.. במעשיו אלה, כך נטען, סחר בסם מסוכן ללא היתר.
  • באישום השני בכתב האישום נטען כי בשתי הזדמנויות שונות מכר הנאשם סם מסוכן מסוג חשיש לאדם אחר, כאשר בכל הזדמנות מכר 2 אצבעות חשיש תמורת 300 ש”ח לאצבעע ובמעשיו אלה, סחר בסם מסוכן, ללא היתר.
  • באישום השלישי נטען כי במשך תקופה של כשנה, בתדירות של פעם בחודש או חודשיים, מכר הנאשם סם מסוג חשיש לאדם שלישי, כאשר בכל הזדמנות מכר אצבע אחת או שתיים שלל חשיש תמורת 300 ש”ח לאצבע.
  • באישום הרביעי נטען כי בשתי הזדמנויות שונות מכר הנאשם סם מסוכן מסוג חשיש לבחורה מסוימת, כאשר בכל הזדמנות מכר אצבע חשיש תמורת 3000 ש”ח.
  • באישום החמישי בכתב האישום נטען כי החזיק בקופסא מעל ארון המטבח בביתו סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 0.8010, לצריכתו העצמית וכן סם מסוג חשיש במשקל 2.9846 גרם, ו- 44 טבליות MDMA, לצריכתו העצמית.
• בהתאמה לפרק העובדתי שבכתב האישום, הואשם הנאשם ב-4 אישומים שונים בעבירה של יצוא, יבוא, מסחר, הספקה של סמים מסוכנים, עבירה בניגוד לסעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל”ג –– 1973 ואישום אחד של החזקה / שימוש בסמים לצריכה עצמית, עבירה בניגוד לסעיף 7(א) + 77(ג) סיפא לפקודה.
• חשבון פשוט מלמד כי כתב האישום המקורי ייחס לנאשם לא פחות מ- 19 הזדמנויות שונות של סחר בסם מסוג חשיש, מול 4 קונים שונים, וכן מקרה אחד של החזקת חשיש ו- 4 טבליות MDMA, לצריכתו העצמית.
• על מנת שלא ישאר כל ספק שמדובר בסוחר סמים, הקפיד מנסח כתב האישום לתאר כיצד נהג הנאשם לקנות פלטה של חשיש, לחלקה לאצבעות, ולמכור כל אצבע על פי תעריף מסוים וכן לכנות בכתב האישום את רוכשי הסם כ”לקוחות” ולאפיין את הקשר בין הנאשם ורוכשי הסם כ- “קשר עסקי”.

על חומרת עבירות הסמים בהן הודה הנאשם – סחר בסמים.

• מכירת סמים מגבשת עבירה של סחר בסמים. מבחינת העונש המקסימלי, קבע המחוקק הישראלי עונש זהה למי שהורשע בעבירות של סחר בסמים, ייצוא סמים, ייבוא סמים ביצוע עסקה בסם והספקה של סמים.
• סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, שכותרתו “יצוא, יבוא, וסחר והספקה” קובע כדלקמן:

“לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל“.

• סעיף זה יש לקרוא יחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים, הקובע עונש מקסימלי זהה למי שהורשע בעבירות של סחר, יצוא, יבוא והספקה של סמים העומד על עשרים שנות מאסר וקנס מקסימלי פי עשריםם וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (כלומר קנס מקסימלי של למעלה מחמישה וחצי מליון ש”ח).
• היבט חומרה נוסף נמצא בהוראות סעיף 36א(ב) לפקודת הסמים, לפיו בית משפט שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים והוכח לו כי הנאשם הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירהה כאמור, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנאשם הוא סוחר סמים ומשעשה כן – יצווה בגזר הדין, כיי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנאשם שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט.
• בהקשר האחרון, בהתאם להוראות סעיף 31(6) לפקודת הסמים המסוכנים, משקבע בית המשפט שהנאשם הוא סוחר סמים כל רכושו של הנאשם, ורכוש של בת זוגו ושל ילדיו אשר טרם מלאו להם עשרים ואחת שנים, וכן רכוש של אדם אחר שהנאשם מימן את רכישתו או העבירו לאותו אדם ללא תמורה, ייראה כרכוש של הנאשם שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן הוכיח הנאשם אחד מאלה:
  • האמצעים להשגת הרכוש היו חוקיים;
  • הרכוש הגיע לידיו או לידי בעליו לא מאוחר משמונה שנים שקדמו ליום הגשת כתב האישום בשל העבירה שעליה נדון הנאשם.
• לא אחת עמד בית המשפט העליון על החומרה הרבה אשר טמונה בעבירה של סחר בסמים, וראו בהקשר זה למשל ערעור פלילי 6029/03, מדינת ישראל נגד גולן שמאי ואחרים, שם נפסק בין היתר:

“מתוך מודעות להשפעות הקשות של השימוש בסמים על גופו ועל נפשו של המשתמש – בין השאר, יציאתו של אדם ממעגל החיים הרגיל – ועם התגברות השימוש בסם אמר המחוקק להנחות את בתי-המשפט להחמיר בעונשים המוטלים על סוחרים בסמים. כך קבע המחוקק – והוסיף וקבע – בצד עבירות הסמים עונשים מרביים האמורים לשקף את הצורך הדוחק להביא להדברת הנגע…”.

“…עונש הולם למחזיקי סמים שלא-לשימוש-עצמי – קרי: למשולבים במערך ההפצה – מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתירה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים…כך למשל מורה ההלכה כי בקביעת עונשם של עברייני סמים יש להתחשב, בעיקר, בחומרת העבירה ובצורכי ההרתעה…”.

• מהי הנפקות לכך שלנאשם אין עבר פלילי בכלל ובפרט אין לו עבר פלילי בעבירות של סחר בסמים? תשובה לכך ניתנה למשל בתיק פלילי 3023/03 בבית משפט השלום בחיפה, אשר נשען על פסיקתו של בית המשפט העליון:

“…וכך אמר כב’ השופט שמגר בע”פ 344/81 מדינת ישראל נ’ סגל, פד”י לה (4) עמ’ 313: ” … הפיתוי להשגת רווחים קלים וניכרים הוא רב, וקורה בשל כך, שגם אנשים בעלי עבר נקי מתפתים לעסוק בתיווך, בבלדרות סמים או במעשי פשע דומים (ראה למשל ע”פ 515/80), עת נשחקים לא אחת מעצוריו של הפרט, ותאות הבצע משתלטת על תכניותיו ועל מעשיו, דרוש יסוד מרתיע יעיל בענישה, שירחיק דוקא את אלו שעל הסף מן ההיגררות אל הביצוע של מעשה העבירה”.

הכלל הוא, שעה שבית המשפט גוזר דינו של אדם, מניח הוא על כפות המאזניים מחד גיסא את נסיבותיו האישיות של הנאשם, מצבו הסוציו-חברתי, הרקע ממנו צמח והסיכוי לשיקום ומאידך גיסא האינטרס הציבורי והפן ההרתעתי. בעבירות של סחר בסמים, ידחה בית המשפט בדרך כלל נסיבות אישיות מפני חומרת העבירה כשעל מערכת אכיפת החוק להרתיע על-ידי ענישה נוקשה ומחמירה. על בית המשפט לעמוד בשער כנגד סוחרי סמים למען תצא בת-קול צלולה, ברורה ונהירה לפיה, ידעו סוחרי הסמים כי בית המשפט יכביד ידו תוך שהוא מעדיף את האינטרס הציבורי והפן ההרתעתי כגורמים דומיננטיים בקביעת העונש ותוך דחיקת השיקולים האישיים של הנאשם לקרן זווית ודחייתם.”

הטענה בכתב האישום המקורי להחזקת טבליות MDMA – השחרת פניו של הנאשם כמי שנמצא עמוק בתוך עולם הסמים והפצתם.

• כאמור, כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם לבית המשפט ייחס לו גם עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, וזאת בניגוד לסעיף 7(א) + 7(ג) סייפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל”ג.
• כידוע, למרות הדיון הציבורי בשאלת עצם ההפללה הפלילית של משתמשים בסמים “קלים”, לצריכה עצמית, החזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית עדיין מהווה עבירה פלילית במדינת ישראל, על כל המשתמע מכך.  סעיף 7 לפקודת הסמים המסוכנים קובע כדלקמן:

“החזקה ושימוש

7 (א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה, או ברשיון מאת המנהל.

(ב) האמור בסעיף זה בדבר איסור החזקה אינו חל על סם מסוכן הנמצא במעבר שהותר לפי פקודה זו.

(ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים אוו קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל”ז-19777.

• מכאן, שבשל החזקת אותם 3.8 גרם חשיש ו- 4 טבליות MDMA, לצריכה עצמית, הוסמך בית המשפט על ידי המחוקק לגזור על הנאשם עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר, מאסר על תנאי, קנס וכן (כך על פי פקודת התעבורה), פסילת רישיון נהיגה.
• לאישום זה היה פוטנציאל פוגעני במיוחד ביחס לנאשם בו עסקינן, דווקא במישור אחר; הטענה כי הנאשם החזיק גם ב- 4 טבליות MDMA השחירה את פניו, כמי שמצוי עמוק בתוך עולם הסמים ומתעסק עם סמים מסוגיםם שונים, כולל סמים קשים; MDMA הינו סם פסיכואקטיבי סינתטי ממשפחת האנטקטוגנים, ששמו המדעיי Methylenedioxymethamphetamine ובקיצור MDMA. בציבור, מוכר הסם בכינוי “אקסטזי” או “אקסטה”.
• השילוב של סחר בסמים, לאורך תקופה של כשנה, מול מספר קונים שונים, ביחד עם אישום בהחזקת סם קשה מסוג “אקסטזי”, היה אמור “לשגר” את הנאשם, למרות העדר כל עבר פלילי, למאסר של ממש, מאחורי סורג ובריח.

החלפת הייצוג המשפטי וניהול הגנתו של הנאשם על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר.

• לנוכח האיום על חירותו של הנאשם, כמו גם מהלכים משפטיים שלא צלחו, החליט הנאשם לשחרר את עורך הדין הפלילי הקודם שייצג אותו ושכר את שרותיו של עו”ד פלילי גיא פלנטר.
• משרדנו נאות לקחת את הייצוג על נאשם זה, למרות חומרת העבירות המיוחסות לו, מאחר שהתרשמנו שלא מדובר ב”סוחר סמים” במובן אליו התכוון המחוקק אלא מדובר באזרח מן השורה, אשר כשל בתקופה משברית בחייו, כישלון החריג מאוד לנוף חייו. בסופו של יום, פסק הדין שניתן בעניין הנאשם, אימת התרשמות זו.
• הטיפול בפרשה זו היה מורכב במיוחד, כיוון שכל אשר נטען בכתב האישום היה מבוסס, בראש ובראשונה, על הודאתו המפורטת, לפרטי פרטים, של הנאשם עצמו, אשר הפליל עצמו באופן נרחב, במסגרת העדויות שמסר בחקירתו במשטרה.
• בשלב ראשון, על בסיס טעונים הנוגעים למישור הראייתי, נאותה התביעה המשטרתית לבקשתו של עו”ד פלילי גיא פלנטר לערוך תיקונים מסיביים בכתב האישום, במסגרת הסדר טעון:
  • כל סממן ל”קשר עסקי” בין הנאשם לקונים – נמחק כליל (כך למשל, ביטויים כגון “לקוחות” ו”הקשר העסקי” נמחקו מכתב האישום) ומנגד הוסף לכתב האישום המתוקן כי הקונים הם חבריו לעבודה של הנאשם וכי לפחות עם אחד מהם נהג הנאשם לעשן סמים בצוותא.
  • האישום החמישי, במסגרתו הואשם הנאשם הן בהחזקת קנבוס והן בהחזקת “אקסטזי” MDMA, נמחק כליל.
  • צומצמו באופן משמעותי מספר מקרי הסחר בסמים:
    • באישום הראשון, מ- 3 הזדמנויות של סחר בסמים, לשתיים;
    • באישום השני, מ- 2 הזדמנויות של סחר בסמים, להזדמנות אחת;
    • באישום השלישי,  מכ- 12 הזדמנויות של סחר בסמים, לכ- 6 הזדמנויות.
    • באישום הרביעי, מ- 2 הזדמנויות של סחר בסמים, להזדמנות אחת;
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום, על גילגוליו השונים.
• עוד במסגרת הסדר הטעון, הושגו הסכמות עובדתיות עם התביעה המשטרתית, אשר הוצגו לבית המשפט, בכתב. על פי הסכמות אלו:
  • מחומר הראיות עולה כי הנאשם לא היה סוחר סמים אשר כל דיכפין יכול היה להתקשר עמו ולרכוש ממנו סמים אלא מדובר בסחר לחוג מכרים מצומצם – במקום העבודה של הנאשם,, וכי הנאשם הפיק מהמכר “עמלה” אשר מימנה את צריכתו העצמית.
  • איש מעדי התביעה הנזכרים באישומים (הקונים), לא הועמד לדין.
  • מאחר ונותרה מחלוקת בנוגע לטיב מערכת היחסים בין הנאשם לאחד הקונים (באישום הראשון), במסגרת הראיות לעונש יגישו הצדדים, ביחס לאישום זה בלבד, את ההודעות שנגבו במשטרה מקונה זה, וכל צד יטען טענותיו בנוגע לטיב מערכת היחסים בין השניים.
• לענין העונש סוכם במסגרת הסדר הטעון כדלקמן:
  • הנאשם יודה ויורשע בעובדות כתב האישום המתוקן וישלח לקבלת תסקיר משירות מבחן, אשר יתייחס בתסקיר גם לאפשרות ביטול ההרשעה;
  • בעוד התביעה המשטרתית תעתור (בכל מקרה וללא קשר לאמור בתסקיר שירות מבחן) לעונש של מאסר בפועל פתוח בפני ההגנה לטעון לביטול ההרשעה.
• כך, באמצעות תיקון כתב האישום, הגשת מסמך של עובדות מוסכמות לבית המשפט והסכמה על שליחתו של הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן בעניינו שיתייחס גם לביטול ההרשעה, למרות שעסקינן בריבוי מקרים של סחר בסמים, צומצם עד מאוד הסיכון כי הנאשם ישלח לריצוי מאסר בכלא ומנגד – “נפתחה הדלת” לנסות ולסיים את ההליך הפלילי באי הרשעה.

סחר בסמים – האם ניתן לסיים ההליך הפלילי ללא הרשעה במרשם הפלילי?

• בהתחשב בכך שמדובר במי שמחזיק בתעודת עיתונאי, מועסק כמרצה במכללה ועומד בפני הגשת בקשה לקבלת ויזה לארה”ב, הרשעתו של הנאשם בפלילים היתה גורמת לו נזקים כבדים (על חשיבותה של אי הרשעה בדין וכיצד ניתן לסיים הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד הבא: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה). 
• יחד עם כל הנזקים עליהם ניתן היה להצביע במידה ויורשע הנאשם בפלילים, המטרה שהצבנו במסגרת ייצוגו המשפטי של נאשם זה, לסיים את ההליך הפלילי בעניינו באי הרשעה, היתה קשה במיוחד, וזאת לנוכח הקושי הרב להגיע לאי הרשעה בתיקי סחר בסמים, במיוחד כאשר מדובר בריבוי מקרים של סחר בסמים ולא למשל,, במכירה חד פעמית לחבר או אפילו לסוכן משטרה.
• נוכח חומרת עבירת הסחר בסמים, עליה עמדנו לעיל, לא אחת נפסק כי ככלל, סוג העבירות בהן הורשע הנאשם איננו מאפשר לוותר על הרשעה. כך למשל נפסק בערעור פלילי 070683/05, אשר עסק בשתי עבירות בלבד של סחר בסם ועבירה נוספת של הספקת סם:

“סוג העבירות בהן הורשע המערער איננו מאפשר לוותר על הרשעה, שכן אי הרשעה בעבירות של סחר בסמים איננו מתיישב עם שיקולי הענישה הכלליים, ובצורך בהרתעת הרבים ובהוקעת תופעת הסחר בסמים.

יש לזכור כי המערער לא הורשע בעבירה של שימוש בסם, או בעבירה של החזקת סם, כי אם בעבירות של סחר ו/או הספקת סם, המוציאות את מעשה העבירה מהתחום הפרטי הצר אל המעגל הרחב יותר הכולל צדדים שלישיים העשויים להיפגע כתוצאה מרכישת הסם. עבירת הסחר בסם נמנית עם העבירות בהן הקורבן אינו המשתמש עצמו או המתלונן הפרטני כי אם הציבור כולו, ולפיכך שומה על בית המשפט להטביע אות קלון על תופעת הסחר בסם ועל הצורך למגר אותה כליל”.

• בדומה, בעפ”ג 44406-12-11 שואהנה נגד מדינת ישראל, הורשע המערער בשתי עבירות של תיווך בסם מסוכן מסוג מריחואנה, לסוכן משטרתי סמוי. בערעורו, ביקש המערער לבטל את הרשעתו אולם בית משפט מחוזי מרכז דחה את הערעור בקובעו, כי חרף נסיבותיו האישיות וחרף האפשרות כי יהיה בהרשעה זו כדי לפגוע בשיקומו, אין מקום לביטול ההרשעה.
• ברוח זו טענה גם התביעה המשטרתית בעניינו של הנאשם, במסגרת טיעוניה לעונש:

“התנאים לאי הרשעה מצטברים, אחד מהם מדבר על טיבה של עבירה, ישנן עבירות שזה לא מתקבל על הדעת ועבירה של סחר בסמים היא דוגמא…כאשר בוחרים להימנע מלהרשיע זה צריך להעשות במקרים חריגים, כל פעם שחורגים מהכלל במיוחד במקרים כאלה, לא ניתן להתעלם מטענות של אפליה של נאשמים אחרים, אפילו בעבירות קלות בהרבה יותר. מדובר ב- 4 אישומים של סחר ואני חושבת שקו הטיעון של אי הרשעה הוא לא רלוונטי כלל”.

בית משפט השלום תל אביב – יפו מקבל את טענות הסניגור ומבטל את ההרשעה הפלילית בעבירות סחר בסמים.

ביטול הרשעה – בית משפט השלום בת”א – יפו (כב’ השופט שמאי בקר) מקבל את טעוני ההגנה, מאמץ את המלצת שירות המבחן ומבטל את הרשעתו של הנאשם.

• במסגרת הייצוג המשפטי שהוענק לנאשם, קיבל הנאשם גם ליווי משפטי ממשרדנו בכל הנוגע למגעיו עם שירות המבחן, וזאת על מנת שיזכה בהמלצה חד משמעית משירות המבחן לבטל את הרשעתו בפלילים.
• ואכן, בתסקיר שהגיש שירות המבחן אודות הנאשם נכללה המלצה חד משמעית לבטל את ההרשעה הפלילית ולגזור על הנאשם ענישה שיקומית בדמות שירות לתועלת הציבור (של”צ), ללא הרשעה.
• למרות המלצה זו (וכפי שהודיעה מראש) חזרה ועתרה התביעה המשטרתית להרשעת הנאשם ולעונש של מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס ופסילה בפועל מלהחזיק ברישיון נהיגה. מנגד, סניגורו של הנאשם, עו”ד פלילי גיא פלנטר, עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן להטלת צו מבחן ושירות לתועלת הציבור (של”צ), תוך ביטול ההרשעה.
• את פסק דינו הבלתי שגרתי, פתח בית המשפט הנכבד (כב’ השופט שמאי בקר) בדברים הבאים:

“נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו לא פחות מארבע עבירות של סחר בסם…כבר עתה ישאל בוודאי השואל מה למשפט הפתיחה דלעיל ולכותרת “פסק דין”, המלמד על אי הרשעתו של הנאשם בדין. מדובר בשאלה ברורה, מתחייבת, ולא לחינם אני פותח כך את פסק הדין, שכן ברור שמדובר בהחלטה חריגה, גם לאורה של “הילכת כתב”, המדברת ממילא ומלכתחילה בכך שאי הרשעתו בדין של אדם מהווה חריג.

בתיק זה הצטברו להן מספר נסיבות, עובדות, ראיות, ועוד שיקולים וגורמים, אשר שכנעוני – לאחר התלבטות לא פשוטה – ללכת בדרך שהציעה ההגנה”.

• על טעמיו של בית המשפט לביטול ההרשעה ראו בהרחבה בהמשך עמוד זה, שם מובא פסק הדין במלואו (ללא פרטים מזהים של הנאשם).
• באשר לטענת התביעה המשטרתית, בטיעוניה לעונש, כי קו הטעון של ההגנה לסיום ההליך באי הרשעה “לא רלוונטי” וכי “לא מתקבל על הדעת” לסיים תיק של סחר בסמים ללא הרשעה, פסק בית המשפט:

“ההגנה, אשר שמעה מבית המשפט הערות קשות וספקניות ביחס לעתירתה, המתקבל היום, הביאה בפני בית המשפט כמה וכמה תקדימים המלמדים כי במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן לשקול אי הרשעתו של סוחר בסם…ועוד אחרים באסופת הפסיקה של הסנגור…והנה –אין חולק כי מדובר בחריג שבחריג, אך לא בתקדים מהפכני”.

• ולסיכום, פסק בית המשפט:

“הנה כי כן – מדובר במקרה יוצא דופן, אם ביחס לאישיותו של הנאשם, ובעיקר ביחס לנזק העצום וה”מרחבי” שעלול להיגרם לו, בן במישור התעסוקה, הן במישור המשפחה, על  כי אני מוצא לבטל את הרשעתו…ואני מסתפק בקביעה כי הנאשם ביצע עבירה של סחר בסם מסוכן, לפי סעיפים 13 + 19א’ לפקודת הסמים המסוכנים (4 עבירות)”.

• בקובץ בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום על תיקוניו ובפסק דינו של בית משפט השלום בת”א-יפו לבטל את הרשעתו של הנאשם ב- 4 עבירות של סחר בסמים. 

פרסומים בתקשורת אודות הפרשה.

• התוצאה הלא שגרתית בפרשה זו זכתה לתהודה תקשורתית (ללא פרסום פרטיו של הנאשם) וראו בהקשר זה למשל:
  • Ynet – “מכר חשיש לחברים בעבודה, ההרשעה בוטלה“.
  • ג’קי כהן – “ערוץ הריאלטי“, בבלוג של אמיר זוהר – חברה, חוק ומשפט.
  • פסק דין, אתר המשפט הישראלי – “מכר חשיש לחברים בעבודה, והרשעתו בוטלה“.
  • Rotter – קהילת הפורמים של ישראל – “מכר חשיש לחברים בעבודה, ההרשעה בוטלה“.

תיק פלילי 9050-04-13, בית משפט השלום בתל אביב-יפו, כבוד השופט שמאי בקר. התביעה החליטה שלא להעמיד פסק דין זה במבחן הביקורת של ערכאת ערעור, ומשלא הוגש ערעור מדובר בפסק דין חלוט.

לקריאה נוספת.

• להרחבה בכל הנוגע לעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים ראו בעמוד: עבירות סמים.
• להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: אי הרשעה.

עו”ד פלילי

ארכיון משפט פלילי | ארכיון אי הרשעה | ארכיון ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | ארכיון סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות סמים | ארכיון סחר בסמים | ארכיון הספקת סם | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל-אביב