עובד רשות מקומית שהודה בעבירות איומים, הטרדה באמצעות מתקן בזק – ללא הרשעה

בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו, מסיים בית משפט השלום בפתח תקווה הליך פלילי שהתנהל נגד עובד רשות מקומית ללא הרשעה.

אי הרשעה – סיום הליך פלילי כנגד עובד רשות מקומית ללא הרשעה למרות שהודה בעבירות של איומים + הטרדה באמצעות מתקן בזק.

• פרשה זו עוסקת בהליך פלילי שהתנהל כנגד עובד רשות מקומית, במסגרתו הואשם בעבירות פליליות של הטרדה ואיומים.
• בסופו של יום, לאחר שעו”ד פלילי גיא פלנטר הגיע להסדר טעון עם התביעה המשטרתית, נמחקה עבירת האיומים מכתב האישום וההליך הפלילי הסתיים ללא הרשעה, והכל על מנת שלא לחבל בהמשך העסקתו של הנאשם ברשות המקומית.

כתב האישום שהוגש כנגד עובד רשות מקומית – עבירות של איומים והטרדה.

• על פי הנטען בכתב האישום המקורי שהוגש לבית משפט השלום פתח תקווה (בפני כב’ השופטת ניצה מימון שעשוע), בפרק זמן של כ- 3 חודשים וב- 25 הזדמנויות שונות, התקשר הנאשם מהטלפון הנייד שלו לטלפון הנייד של המתלונן (אחד המנהלים בעירייה בה מועסק הנאשם), ובחלק מהשיחות איים על המתלונן כי במידה ולא ישפר את התנהגותו כלפי עובדי עירייה אחרים, “יקבל מכות”.
• עוד נטען בכתב האישום, כי באחת השיחות המטרידות אמר הנאשם למתלונן “ההונדה שלך נוסעת טוב”, ובכך איים על המתלונן במרומז, כי יפגע ברכבו.
• כתב האישום נשען על ראיות מוצקות שנאספו לחובתו של הנאשם, לרבות הודאתו של הנאשם בחקירתו במשטרה כי הטריד את אותו מנהל ואיים עליו.
• הודאתו של הנאשם במשטרה באה לאחר שעל בסיס צו שיפוטי, קיבלה משטרת ישראל פלט שיחות נכנסות למספר הטלפון הנייד של המתלונן, ראיה המוכיחה כי הנאשם הוא אשר התקשר במועדים הרלוונטיים להטרדות מהטלפון הנייד שלו לטלפון של הנייד של המתלונן.
• תחילה הכחיש הנאשם בחקירתו במשטרה כי הוא אשר הטריד את המתלונן אולם משהטיחו בו חוקריו את פלט השיחות המפליל, הודה והביע צער וחרטה על מעשיו.
• בהתאמה לראיות הטובות שבידיה, הגישה משטרת ישראל כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים והטרדה, כאשר בכתב האישום אף העמידה את הנאשם על עמדתה העונשית לפיה, עשויה משטרת ישראל לעתור בתיק זה למאסר בפועל.

על העבירות בהן הואשם עובד הרשות המקומית

איומים – עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977

• סעיף 192 לחוק העונשין קובע כדלקמן:

“איומים

192. המאיים על אדם בכל דרך שהיא בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב או בפרנסתו, שלו או של אדם אחר, בכוונה להפחיד את האדם או להקניטו, דינו – מאסר שלוש שנים”.

• על פי פסיקת בית המשפט העליון, האינטרסים החברתיים המוגנים בעבירת האיומים הינם מניעת ההפחדה וההקנטה וחופש הבחירה של הפרט.

הטרדה באמצעות מתקן בזק – עבירה בניגוד לסעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982

• המושג “בזק” מוכר בציבור כשמה של חברת תקשורת גדולה, אולם בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982 העניק המחוקק למושג “בזק” פירוש שונה לחלוטין.
• סעיף ההגדרות בחוק התקשרות מגדיר את המושג “בזק” באופן הבא:

“בזק” – שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות”.

• “מיתקן בזק” הוגדר בחוק התקשרות בין השאר כ: “…מיתקן או התקן שנועד מעיקרו למטרות בזק“.
• משמע, הביטוי “שימוש במיתקן בזק” הרבה יותר רחב משימוש בטלפון קווי של חב’ התקשורת “בזק”, וכולל גם שימוש בכל סוגי הטלפונים (כולל טלפוניים ניידים) של כל חברות התקשורת.
• סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982 קובע כעבירה פלילית את ההטרדה באמצעות “מיתקן בזק”:

“30. הטרדה

המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים”.

• הוראות סעיף זה חולשות גם על הסיטואציה המתוארת בכתב האישום לפיה השתמש הנאשם בטלפון הנייד שלו על מנת להטריד את המתלונן, ולפיכך הואשם הנאשם בכתב האישום בעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק.
• להרחבה בכל הנוגע לעבירה זו ולדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו ראו: הטרדה באמצעות מתקן בזק – ייעץ וייצוג משפטי. 

השלכותיה של הרשעה פלילית בעבירה שיש עמה קלון על עובדי רשויות מקומיות, לרבות עובדי עירייה.

• לפרטים אודות השלכותיה של ההרשעה הפלילית, החשיבות שבסיום הליך פלילי ללא הרשעה השיקולים המרכזיים המנחים את בתי המשפט בעניין זה ודוגמאות נוספות למקרים בהם ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי גיא פלנטר הוביל לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה ראו בעמוד – אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• בשים לב לחומרת העבירות המיוחסות לנאשם בפרשה זו והראיות החותכות שנאספו כנגדו במסגרת החקירה הפלילית, עמד הנאשם בסיכון של ממש כי במידה וחלילה יורשע במיוחס לו בכתב האישום, יפוטר ממקום עבודתו בעירייה.
• לא מיותר להדגיש בהקשר הנדון, שמדובר בעובד רשות מקומית מסור, ללא עבר פלילי, אב לשני ילדים קטינים אותם הוא מפרנס בכבוד, המועסק במשך כ- 17 שנים באחת העיריות הגדולות במרכז הארץ ופיטוריו היו גורמים לו ולמשפחתו נזקים קשים ובלתי הפיכים.
• כאן המקום לעמוד בקצרה על מצבם הייחודי של עובדי מדינה ועובדי רשויות מקומיות המורשעים בעבירות פליליות:
  • להבדיל מאזרחים אחרים (והכוונה כאן לאזרחים שלא עוסקים במקצועות טעוני רישוי), להרשעתם בפלילים של עובדי מדינה ועובדי רשויות מקומיות השלכות מרחיקות לכת מבחינה תעסוקתית, במיוחד באם מדובר בהרשעה פלילית בעבירות שיש בהן קלון.
  • עובד מדינה שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, אשם “אוטומטית” בעבירת משמעת (בהתאם להוראות סעיף 17(6) לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963).
  • כך גם עובד רשות מקומית שהורשע בעבירה שיש עמה קלון, בעצם הרשעתו הוא אשם על פי דין בעבירת משמעת (בהתאם להוראות סעיף 9 לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח-1978).
  • “רשות מקומית” מוגדרת בחוק כעיריה, מועצה מקומית או איגוד ערים (כאמור בסעיף 1 בחוק הרשויות המקומיות (משמעת) הנ”ל).
  • על פי הוראות סעיף 61ג’ לחוק שירות המדינה (משמעת) הנ”ל, אשר חל גם על עובדי הרשויות המקומיות, רואים את העובדות שהוכחו בהליך הפלילי כמוכחות גם בדיון המשמעתי.
  • ולבסוף, בהתאם להוראות סעיף 68 לחוק שירות המדינה (משמעת) הנ”ל ניתן לפטר עובד מדינה (וכפועל יוצא מהוראות סעיף 75 לחוק זה, גם עובד רשות מקומית) מחמת הרשעה בעבירה שיש עמה קלון.
  • להרחבה אודות הליכים משמעתיים כנגד עובדי הרשויות המקומיות ראו בעמוד: עובדי הרשויות המקומיות ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות.
  • כמו כן ראו: הגשת כתב אישום נגד עובד רשות מקומית – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.

• מן הכלל אל הפרט; הרשעתו של הנאשם בפרשה הנדונה בעבירות פליליות של איומים והטרדה, היתה גוררת את העמדתו לדין משמעתי בפני בית דין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
• יתרה מכך, אין ספק שהרשעה פלילית בעבירות של איומים והטרדה נופלות בגדר עבירות המשמעת הבאות:
  • סעיף 9(1) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח -1978 הקובע עבירת משמעת למי ש”עשה מעשה או התנהג באופן שפגע במשמעת עובדי הרשות המקומית“.
  • סעיף 9(3) לאותו חוק הקובע עבירת משמעת למי ש”התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד הרשות המקומית או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית“.
• מאחר והעבירות הפליליות בוצעו לכאורה כלפי חבר לעבודה, מנהל, וזאת על רקע חוסר שביעות רצונו של הנאשם מייחסו של המנהל לעובדים אחרים, ניתן להניח שהיה נמצא קלון במעשיו והנאשם היה מפוטר מעבודתו ברשות המקומית ומאבד את מטה לחמו.

הסדר הטעון עליו הוסכם – מניעת הרשעתו של הנאשם בפלילים וכפועל יוצא, מניעת פיטוריו מהרשות המקומית.

• במסגרת חקירתו במשטרה, ללא ממש ידע הנאשם להסביר כיצד אזרח מן השורה, המגלה יציבות תעסוקתית ומשפחתית לאורך חייו הבוגרים נגרר למעשים פליליים, במיוחד שעה שהעבירות שביצע נדונו לחשיפה מראש, שכן כלל לא טרח להסתיר את מספר הטלפון (אשר רשום על שמו) ממנו ביצע את ההטרדות והאיומים.
• בבירור שערך עו”ד פלילי גיא פלנטר עם הנאשם לפשר מעשיו הלא רציונליים עלה, כי הרקע למעשים הינו שימוש לרעה באלכוהול ולפיכך, הופנה הנאשם מיד לטיפול במישור זה, אשר צלח.
• במטרה שלא להכתים את שמו של הנאשם בהרשעה פלילית, ולמנוע את פיטוריו מהרשות המקומית אשר בה הועסק, גיבש עו”ד פלילי גיא פלנטר הסדר טעון עם התביעה המשטרתית על פיו:
  • כתב האישום יתוקן, באופן שתימחק כליל עבירת האיומים המיוחסת לנאשם.
  • הנאשם יודה בבית המשפט בעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק אולם בשלב זה לא יורשע.
  • יתקבל אודות הנאשם תסקיר משירות המבחן ובמידה והתסקיר יהיה חיובי וימליץ על סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה ושל”צ (שירות לתועלת הציבור) יעתרו הצדדים בפני בית המשפט לאמץ את המלצות שירות המבחן ולסיים את ההליך באי הרשעה.

החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה להימנע מהרשעת הנאשם.

• לאחר שהתקבל תסקיר משירות המבחן הממליץ על סיום ההליך ללא הרשעה, אימץ בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע) את הסדר הטעון וגזר על הנאשם שירות לתועלת הציבור בהיקף של 80 שעות, צו מבחן למשך שנה (אשר יכלול המשך השתתפות בטיפול לגמילה מאלכוהול) וכלל זאת ללא הרשעה כדי שלא לפגוע בתעסוקתו במסגרת הרשות המקומית. 
• בכך הסתיים המשפט הפלילי, בגמילתו של הנאשם מאלכוהול, באי הכתמת שמו בהרשעה פלילית ובמניעת פגיעה במטה לחמו.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם, ובהחלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע) לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה (ללא פרטים מזהים של הנאשם).

תיק פלילי 30282-04-13 בית משפט השלום פתח תקווה, בפני כבוד השופטת ניצה מימון שעשוע.

לקריאה נוספת.

• להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: אי הרשעה.
• להרחבה בנוגע לייצוג עובדי הרשויות המקומיות ראו בעמוד: עובדי הרשויות המקומיות ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ראו בעמוד: ארכיון עובד רשות מקומית.
• למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות ראו בעמודים: הטרדה באמצעות מתקן בזק – ייצוג משפטי + ארכיון איומים.
• הנחיות פרקליט המדינה בנוגע לניהול הליך פלילי ומשמעתי נגד עובד מדינה, עובד רשות ציבורית הפועלת על פי דין ועובד רשות מקומית.
• הנחיות היועץ המשפטי לממשלה: הליכים משמעתיים נגד עובדי מדינה (הנחיה העומדת על היחס בין אחריות פלילית ומשמעתית של עובדי מדינה ותיאום פעולות בין נציבות שירות המדינה והפרקליטות).

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה, עובדי רשויות מקומיות ולעובדי עירייה בהליכים פליליים ובהליכים משמעתיים.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | ייצוג משפטי במשפט פלילי | הליך פלילי נגד עובד רשות מקומית | אי הרשעה פלילית | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עובדי הרשויות המקומיות + עובדי עירייה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי

קבצים להורדה - לחץ לצפייה

• משפט פלילי | סיום הליך פלילי כנגד עובד רשות מקומית ללא הרשעה | איומים | הטרדה באמצעות מתקן בזק