עצורים – שחרור ממעצר | עורך דין מעצרים | ייצוג במעצר והליכי שחרור בערובה ע”י עורך דין פלילי

שחרור ממעצר | עורך דין מעצרים | ייצוג במעצר ע”י עורך דין פלילי

עורך דין מעצרים – שחרור ממעצר; ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בהליכי מעצר, תוך חתירה מתמדת לשכנע את בית המשפט להורות על שחרור ממעצר. 
• אנו מעניקים ייצוג משפטי לעצורים בכל רחבי הארץ:
  • בבקשות להארכת מעצר לצרכי חקירה (“מעצר ימים”).
  • בקשות למעצר עד תום ההליכים.
  • הליכי קביעת תנאי שחרור בערבות.
  • בקשות לעיון חוזר במעצר או בתנאי שחרור בערובה.
  • הגשת ערר על מעצר – ערעור על מעצרים.

עורך דין מעצרים 

• עורך דין מעצרים עוסק בייצוג משפטי של עצורים בהליכי הארכת מעצר ושחרור ממעצר.
• מטבע הדברים, על עורך דין מעצרים להיות זמין “להקפצה” 24/7, על מנת לפעול לשחרור ממעצר. 
• עורך דין מעצרים עוסק גם בייצוג משפטי בבקשות לשינוי תנאי שחרור בערובה, כגון בקשת ביטול מעצר בית. 
• דיונים בשאלת הארכת מעצר לצרכי חקירה מתנהלים בבית המשפט השלום.  
• יחד עם זאת, לא אחת, נדרש עורך דין מעצרים להעניק ייצוג משפטי בבית המשפט המחוזי בנוגע לערר שהגישה המשטרה על החלטת שחרור ממעצר, או להגיש בעצמו ערר על מעצר או על תנאי שחרור בערובה שנקבעו ע”י בית משפט השלום. 
• דיונים בבקשת מעצר עד תום ההליכים, מתנהלים בבית המשפט בו הוגש כתב האישום. 

הליכי מעצר ושחרור בערבות – כללי

• הסמכויות וההוראות הנוגעות להליכי מעצר ושחרור בערובה מוסדרות בעיקרן בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ”ו – 1996, וכן מפורטות בפקודת המטה הארצי מס’ 14.01.34 “עיכוב, מעצר ושחרור”.
• ככלל, הליכי המעצר נחלקים לשניים:
  • מעצר של חשוד – בשלב החקירה במשטרה ולפני הגשת כתב אישום (נקרא גם “מעצר ימים”).
  • מעצר של נאשם – שהוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט, עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו (“מעצר עד תום ההליכים”).
• חשוב להדגיש, כי בכל אחד מן השלבים, בנסיבות המתאימות, קיימת אפשרות לשחרור לחלופת מעצר, בערובה ובתנאים שייקבעו ע”י בית המשפט או קצין המשטרה הממונה.
• לעיון בפקודת המטה הארצי בנושא עיכוב, מעצר ושחרור בערובה ראו פקודת המטה הארצי מס’ 14.01.34 “עיכוב, מעצר ושחרור“.

מעצר של חשוד – לפני הגשת כתב אישום

• אף על פי שהחוק קובע כי ככלל יש להעדיף מעצר של חשוד בצו של שופט, ניתן לעצור חשוד גם ללא צו שיפוטי. בפועל, בחלק לא מבוטל של המקרים, מעצר ראשוני של חשוד מתבצע בשטח ע”י שוטר, או בתחנת המשטרה ע”י קצין ממונה, בדרך כלל לאחר חקירת החשוד באזהרה.       
• מכאן, שהשאלה האם החשוד ייעצר או ישוחרר בתנאים או ללא תנאים, תושפע בחלק ניכר מהמקרים גם מהתנהלות החשוד בחקירתו באזהרה ומן הגרסה שמוסר בחקירתו. 
• על כן, קיימת חשיבות קריטית לכך שאדם העומד להיחקר באזהרה כחשוד, ייוועץ בטרם חקירתו בעורך דין מעצרים, שינחה אותו בין השאר בדבר כללי התנהגות וזכויותיו בחקירה, ובכך, ימזער החשוד, כלל שניתן בנסיבות העניין, את האפשרות שהרשות החוקרת תבקש את מעצרו.        

מעצר ללא צו – המפגש הראשון של חשוד עם סמכות המעצר

• ניתן לעצור אדם בלא צו של שופט עד 24 שעות, ולכל היותר למשך 48 שעות מתחילת המעצר. לצורך הארכת מעצר מעבר ל-48 שעות – יש להביא את החשוד בפני שופט.   
• שוטר מוסמך לעצור אדם שעבר בפניו של השוטר או זה מקרוב עבירת פשע או עוון, והשוטר סבור שאותו אדם עלול לסכן את ביטחונו של אדם, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
• כמו כן, מוסמך שוטר לעצור אדם, אם יש לו יסוד סביר לחשד שאותו אדם עבר עבירת פשע או עוון וכן התקיים אחד מאלה: 
  • לשוטר יש יסוד סביר לחשש שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה.
  • לשוטר יש יסוד סביר לחשש שאי מעצרו של החשוד יביא לשיבוש הליכי משפט (העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת).
  • לשוטר יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או ביטחון המדינה .
  • אותו אדם הפר תנאי מתנאי שחרור בערובה או תנאי תכנית פיקוח אלקטרוני, או עומד להימלט מהדין או שיש יסוד סביר שהוא נמלט ממשמורת חוקית.
• נוסף על כן, שוטר יכול לעצור אדם אם יש לו יסוד סביר לחשד שעבר אחת מן העבירות הבאות: 
  • עבירת אלימות בבן משפחה. 
  • עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר.
  • עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, למעט שימוש או החזקת סם לשימוש עצמי.
  • עבירת ביטחון.
  • עבירה שדינה מאסר עולם או מיתה.
• עוד מוסמך שוטר לעצור אדם ולהביאו לתחנת משטרה אם אותו אדם מסרב או מפריע לעיכוב. 
• מקרים נוספים בהם מוקנית בדין סמכות לשוטר לעצור אדם ללא צו של שופט:
  • התקהלות בלתי חוקית או התפרעות במקום ציבורי. 
  • יסוד סביר לחשוד שאדם מחזיק או מעביר רכוש גנוב או שהחזקתו אסורה.
  • אדם המחזיק כלי נשק טעון או סכין כשהוא שיכור.
  • אדם העובר עבירה על פקודת התעבורה ומסרב למסור את שמו ומענו או להציג את רישיונו.
• לצורך ביצוע המעצר, אם החשוד מתנגד למעצר או מתחמק ממנו – רשאי השוטר להשתמש בכח סביר.
• ככלל, שוטר שעצר אדם ללא צו מעצר, חייב להביאו ללא דיחוי לתחנת משטרה, בפני קצין ממונה על החקירות, ובהיעדרו – בפני מפקד התחנה או קצין הממונה על התחנה. 

מה צפוי לחשוד שנעצר ע”י שוטר בתחנת המשטרה

בירור בפני הקצין הממונה

• בהגיעו לתחנת המשטרה, אם לא הוחלט על שחרורו קודם לכן, צפוי לחשוד העצור בירור בפני הקצין הממונה.
• הקצין הממונה יברר אם אכן התקיים אחד התנאים למעצר, כמפורט לעיל, או – אם קיימת אחת מעילות המעצר הבאות: 
  • שיבוש: יסוד סביר לחשש לשיבוב הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה, או להעלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת.
  • מסוכנות: יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
  • צורכי חקירה: יש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר.
• לקצין הממונה יש סמכות להורות על מעצרו של אדם שהגיע לתחנת המשטרה כשאינו עצור, אם מצא הקצין שמתקיימת אחת מעילות המעצר.
• חשוד שהוחלט ע”י הקצין הממונה על מעצרו והרשות החוקרת מבקשת להמשיך ולהאריך את מעצרו – יובא בפני שופט לא יאוחר מ-48 שעות לכל היותר מרגע תחילת המעצר.
• ככל שלא התקיימו התנאים או העילות למעצר – על הקצין הממונה להורות של שחרורו של החשוד.
• בטרם קבלת החלטה ע”י הקצין הממונה בדבר מעצרו של החשוד או שחרורו בערובה וקביעת סוגי הערובה ותנאיה – עומדת לחשוד זכות להשמיע את דבריו בפניו הקצין הממונה.
• בשלב זה, עומדות לחשוד הזכות לאי הפללה עצמית וזכות השתיקה.
• עורך דין מעצרים יכול בשלב זה לסייע לחשוד שכן חשוד המלווה ע”י עורך דין ועורך דינו נמצא בתחנת המשטרה – יוכל עורך הדין להשמיע את טענותיו לעניין המעצר בפני הקצין הממונה.

בחינת חלופת מעצר – שחרור ממעצר בערובה

• אף אם התקיים אחד התנאים למעצר, בטרם יחליט הקצין הממונה על מעצרו של חשוד עליו לבחון אם ניתן לשחרר את החשוד בערובה, ובכך להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו של החשוד פחותה (למעט ביחס לחשוד הנמלט ממשמורת חוקית, אשר ייעצר ללא אפשרות של שחרור בערובה).
• ערובה יכולה להיות עירבון כספי או ערבות עצמית של החשוד, לבד או בצירוף ערבות או עירבון כספי של ערבים, כמו למשל בני משפחה.  
• שחרור בערובה הוא למעשה שחרור על תנאי, כאשר התנאי הוא שהחשוד יתייצב לחקירה או למשפט בכל מועד שיידרש ויימנע מלשבש הליכי חקירה ומשפט.
• הקצין הממונה מוסמך להתנות שחרור ממעצר בערובה, בהסכמת החשוד, בתנאים הבאים:
  • איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון, לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים.
  • איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שייקבע, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
  • איסור יציאה ממקום המגורים במשך כל היממה או חלק ממנה, לתקופה שלא תעלה על 5 ימים.
  • חובת מגורים או הימצאות באזור שייקבע, לתקופה של תעלה על 15 ימים.
  • איסור כניסה לאזור או למקום שייקבע, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים.
  • חובת הודעה על כל שינוי בכתובת המגורים או מקום העבודה.
  • חובה להתייצב בתחנת המשטרה במועדים שייקבע.
  • לעניין חשוד בעבירת אלימות – הפקדת כלי נשק.
• חשוד שאינו מסכים להטלת הערובה, לגובהה או לתנאיה, או אם לא המציא את הערובה שנקבעה במועד, או במקרה שהקצין הממונה סבר שיש להתנות את השחרור בערובה בתנאים שאינם בסמכותו – ייעצר החשוד ויובא בפני שופט, לא יאוחר מ-24 שעות.
• לחשוד עומדת הזכות לערור בפני בית משפט שלום על גובה הערובה או סבירות תנאיה, או על תנאי השחרור בערובה שנקבעו  – ככל שהשתנו הנסיבות ויש בהם להשפיע על תנאי שחרורו (“עיון חוזר”).

מעצר חשוד בצו בית משפט

• במקרה של מעצר ע”פ צו של שופט, ניתן להחזיק חשוד במעצר בקשר לאותו אירוע לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, אלא אם הבקשה למעצר נוסף הוגשה באישור היועץ המשפטי לממשלה, שאז ניתן להאריך את המעצר עד 90 ימים. להארכת מעצר של חשוד מעבר ל-90 ימים נדרשת החלטה של בית המשפט העליון. 
• החוק קובע כי חשוד שנעצר וחקירתו נסתיימה ישוחרר מהמעצר. עם זאת, אם תובע מצהיר כי עומדים להגיש נגד החשוד כתב אישום (“הצהרת תובע”) ובית המשפט שוכנע כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו עד תום ההליכים – רשאי בית המשפט להאריך את המעצר לתקופה של תעלה על 5 ימים. מדובר במעצר שלאחר סיום החקירה, שנועד לאפשר לתביעה להגיש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.
• בית משפט רשאי להורות על מעצרו של חשוד, ובכלל זה מעצר בפיקוח אלקטרוני, או על שחרורו בערובה או ללא ערובה או בתנאים שייקבעו בין במעמד דיון בנוכחותו של החשוד ובין בהיעדרו.
• בית המשפט מוסמך לצוות על מעצרו של חשוד אם שוכנע כי קיים חשד סביר שעבר עבירת פשע או עוון וכן מתקיימת לגביו אחת מעילות המעצר:
  • שיבוש: יסוד סביר לחשש לשיבוב הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה, או להעלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת.
  • מסוכנות: יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
  • צורכי חקירה: יש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר.
• מעצר בעילה של “צורכי חקירה” יכול להיות לתקופה של עד 5 ימים, אולם לבית המשפט סמכות להאריך את המעצר לתקופה שלא תעלה על 15 ימים.
• בדיון מעצר, לשם החלטה בבקשת מעצר, רשאי השופט להיזקק לראיות שאינן קבילות במשפט וכן, ברוב המקרים, יועמד לעיני השופט בלבד החומר עליו מתבססת בקשת המעצר.
• בפועל, ברוב המקרים, תושפע החלטת המעצר מן האמור ב”דוח סודי” שמוגש לבית המשפט ע”י הרשות החוקרת כתמיכה לבקשת המעצר ועל חומר חסוי, שאינו מובא לידיעת החשוד.   
• גם ביחס להחלטת בית משפט לעניין מעצר חל הכלל לפיו לא יצווה בית משפט על מעצרו של חשוד, אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופת מעצר, דהיינו שחרור בערובה ובתנאים.

שחרור ממעצר על ידי בית משפט

• בית המשפט רשאי לצוות על שחרורו של חשוד בערובה, תוך קביעת סוג הערובה, גובהה, תנאיה ומשך תוקפם.
• בהחלטה על שחרור ממעצר בערובה ישקול בית המשפט, בין היתר, את מהות העבירה בה חשוד, המידע שבידי התביעה, את עברו הפלילי של החשוד, מצבו הכלכלי, יכולתו להמציא את הערובה הנדרשת והאפשרות שהחשוד יוכל לעמוד בתנאי הערובה.
• שחרור ממעצר בערובה על ידי בית המשפט הינו שחרור על תנאי שהחשוד יתייצב לחקירה, לדיון במשפטו או לנשיאת עונשו, בכל מועד שיידרש וכן שיימנע מלשבש הליכי משפט.
• בית המשפט רשאי להוסיף תנאים, לפרק זמן שייקבע, ובכלל זה את התנאים הבאים:
  • איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון.
  • איסור כניסה לאזור או למקום בארץ שייקבע.
  • איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שייקבע.
  • חובת מגורים או הימצאות באזור או במקום שייקבע.
  • איסור יציאה ממקום מגורים במשך כל היממה או חלק ממנה (“מעצר בית” מלא או חלקי).
  • איסור המשך עיסוק הקשור בעבירה.
  • חובה להימצא בפיקוח קצין מבחן.
  • חובה לקבל טיפול למשתמשים בסמים.
  • הפקדת כלי נשק בתחנת משטרה – לעניין חשוד בעבירת אלימות.
• תנאים נוספים אותם מוסמך בית המשפט לקבוע בעת שחרור ממעצר מפורטים בסעיף 48 לחוק המעצרים.
• על החלטת בית המשפט בעניין מעצר או שחרור בערובה ניתן להגיש ערר בפני בית משפט שלערעור.
• ככל שהשתנו נסיבות, עבר זמן ניכר מהחלטת בית המשפט או נתגלו עובדות חדשות – ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט. בקשה לעיון חוזר תוגש לאותו בית משפט שנתן את ההחלטה.
• החוק קובע כי הערובה ותנאי השחרור יעמדו בתוקף למשך 180 ימים אם לא יוגש כתב אישום בתוך תקופה זו. בית המשפט רשאי להאריך את התקופה לבקשת התביעה או היועץ המשפט לממשלה.

לייעוץ על שחרור ממעצר צרו קשר – עורך דין פלילי ברמת גן – 050-6664499

מעצר של נאשם – לאחר הגשת כתב אישום – מעצר עד תום ההליכים

• נאשם שהוגש נגדו כתב אישום, מוסמך בית המשפט שבפניו הוגש כתב האישום, להורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים, ובכלל זה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני.
• התנאים המצטברים לסמכותו של בית המשפט לצוות על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים:
  • ראיות לכאורה להוכחת אשמה (ראיות בעלות פוטנציאל להוביל להרשעה).
  • לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה.
  • הנאשם מיוצג ע”י סנגור, או שהודיע כי אינו מעוניין להיות מיוצג.
  • קיומה של אחת מעילות המעצר:
    • יסוד סביר לחשש לשיבוש הליכי משפט, התחמקות מהליכי שפיטה או ריצוי עונש מאסר, או פגיעה בראיות או העלמתן.
    • מסוכנות לביטחונו של אדם, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
• בעבירות של אלימות בבן משפחה, עבירות שנעשו באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר, עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים (למעט החזקת סם לשימוש עצמי), עבירות ביטחון ועבירות שדינן מאסר עולם – קמה חזקה לקיומה של עילת מסוכנות.
• בית המשפט העליון קבע זה מכבר כי גם עבירות רכוש יכולות להקים עילת מעצר של מסוכנות. כך למשל, במקרים בהם עבירות הרכוש בוצעו תוך תחכום ותכנון מיוחד, או בהיקפים נרחבים, או מדובר בעבריין רכוש סדרתי.
• גם בשלב זה, בטרם יצווה בית המשפט על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים מחויב לשקול קיומה של חלופת מעצר – אפשרות לשחרורו של הנאשם בערובה ובתנאים שיהיה בהם להבטיח את מטרת המעצר.
• לשם בחינת חלופת מעצר, עשוי בית המשפט להורות על שליחת הנאשם לשירות מבחן לקבלת תסקיר מעצר שיבחן את נסיבותיו של הנאשם ואת החלופות האפשריות.
• בכל מקרה, בטרם יכריע בית המשפט בשאלת מעצרו של נאשם עד תום ההליכים או שחרורו לחלופת מעצר, יתקיים דיון במעמד הצדדים.  
• מדובר באחד השלבים הקריטיים בהליך הפלילי, שתוצאותיו ישפיעו במידה רבה על המשך התיק, אופן ניהולו וסיומו. כך למשל, להחלטה בדבר מעצרו של נאשם עד תום ההליכים או לחלופין שחרורו בערובה, עשויות להיות השלכות על גזר הדין בסיום ההליך ועל האפשרות שיוטל עליו מאסר מאחורי סורג ובריח.
• על כן, קיימת חשיבות קריטית לייצוג ע”י עורך דין מעצרים כבר בשלב זה, אשר יקבל לידיו את חומר הראיות, ינתח אותו, ינסה לאתר בקיעים בראיות לכאורה ובעוצמתן, יפעל לאסוף ראיות הגנה וראיות על מצבו האישי, המשפחתי והכלכלי של הלקוח, ינסה לערער ככל שניתן את קיומה של עילת מעצר ויבחן חלופות אפשריות למעצר.

חשיבות הייצוג המשפטי על ידי עורך דין מעצרים, בניסיון להוביל לשחרור ממעצר

• חשוב לזכור, כי אף שהחלטה לעניין המעצר מתקבלת בשלב התחלתי של ההליך הפלילי (בין בשלב החקירה ובין במקביל להגשת כתב אישום), היא עשויה להשליך באופן דרמטי על אופן ניהולו וסיומו של התיק הפלילי.
• כמו כן, מטבע הדברים, החלטה על מעצר טומנת בחובה פגיעה קשה בלקוח בכל מישורי חייו, ובראשם בהיבט התעסוקתי, כל זאת שעה שטרם הוכחה אשמתו.
• על כן, ישנה חשיבות מכרעת לייצוג משפטי בהליכי מעצר על ידי עורך דין מעצרים, שיפעל בניסיון להביא לשחרור ממעצר.   

ייצוג חשודים ועצורים בהליכי מעצר ושחרור בערובה ע”י עורך דין מעצרים

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בהליכי מעצר תוך חתירה מתמדת לשכנע את בית המשפט להורות על שחרור ממעצר.
• אנו מעניקים ייצוג משפטי לעצורים בכל רחבי הארץ בבקשות להארכת מעצר לצרכי חקירה (“מעצר ימים”), בקשות למעצר עד תום ההליכים ובהליכי קביעת תנאי שחרור בערבות.
• להרחבה בכל הנוגע לייעוץ משפטי שאנו מעניקים לחשודים בחקירה ראו בעמוד: חקירה במשטרה.

עורך דין פלילי

שחרור ממעצר עצורים | עורך דין מעצרים – ייצוג משפטי בהליכי מעצר | שחרור ממעצר – ייצוג משפטי פלילי ע”י עורך דין פלילי | חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי