עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים פליליים
תוכן עניינים
עיכוב הליכים פליליים ע”י היועץ המשפטי לממשלה
- עיכוב הליכים פליליים – כאן תמצאו את כל המידע הרלוונטי בנוגע לסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכים פליליים.
- משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לנאשמים בהליכים פליליים ובמקרים המתאימים מגיש מטעמם ליועץ המשפטי לממשלה בקשה לעיכוב הליכים פליליים. בסוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם נעתר היועמ”ש לבקשות שהוגשו ע”י משרדנו.
דוגמא להחלטת עיכוב הליכים פליליים על ידי היועץ המשפטי לממשלה.
עיכוב הליכים פליליים – מהות סמכותו של היועץ המשפטי לממשלה.
- בכל עת שלאחר הגשת כתב אישום ולפני מתן הכרעת הדין, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לעכב הליכים פליליים שננקטו כנגד נאשם, וזאת בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט. עם הגשת ההודעה בדבר עיכוב ההליכים, מצווה בית המשפט להפסיק את ההליכים באותו משפט (בהתאם להוראות סעיף 231 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982).
- ממועד עיכוב ההליכים “מתחילה לרוץ” תקופת זמן מוגבלת, אשר במסגרתה פתוח בפני היועץ המשפטי לממשלה לחדש את ההליכים הפליליים בהודעה בכתב לבית המשפט (בהתאם לסמכותו בסעיף 232 לחוק סדר הדין הפלילי). עם חידוש ההליכים, רשאי בית המשפט להמשיך את ההליכים מן השלב שאליו הגיע לפני הפסקתם.
- תקופת הזמן שבמסגרתה ניתן לחדש את ההליכים, משתנה בהתאם לחומרת העבירה הפלילית בה הואשם הנאשם:
- בעבירות מסוג “פשע”: בתום 5 שנים מיום עיכוב ההליכים הפליליים – לא ניתן לחדשם.
- בעבירות מסוג “עוון”: בתום שנה מיום עיכוב ההליכים הפליליים – לא ניתן לחדשם.
- בפועל, נדירים המקרים בהם מבקש היועץ המשפטי לממשלה לחדש את ההליכים ולמעשה, ברוב המקרים מסתיים התיק ללא הכרעה שיפוטית וללא תוצאות פוגעניות כלפי הנאשם. על פי דין, משעוכבו ההליכים פעם שנייה, לא ניתן לחדשם שוב.
- היועץ המשפטי לממשלה רשאי להתנות את עיכוב הליכים פליליים בתנאים מסוימים, כגון: דרישה להבעת חרטה מצד המבקש והתחייבות שלא לחזור לעבור עבירות בעתיד, תשלום כופר (בעבירות פיסקליות וכלכליות), התערבות טיפולית, פיקוח שירות המבחן לתקופה מסוימת, ביצוע שירות לתועלת הציבור, או העמדת המבקש לדין משמעתי.
- לא אחת, בטרם הכרעה בבקשה עורך היועץ המשפטי לממשלה בירור נוסף, למשל: באמצעות הזמנת תסקיר משירות המבחן, קבלת הערכה מהפסיכיאטר המחוזי, או התייעצות עם רשות משמעת (כאשר הנאשם הנו עובד מדינה).
- במקרים מיוחדים, מבקש היועץ המשפטי לממשלה גם את תגובת המתלונן לבקשת העיכוב, במיוחד כאשר מדובר בנפגע עבירת מין או אלימות.
- הסמכות לעכב ההליכים מופעלת באופן חריג; ככלל, משתמש היועץ המשפטי לממשלה בסמכותו על יסוד טעמים יוצאי דופן, הנובעים מנסיבות מיוחדות הנוגעות לעבירה ו/או לנאשם.
- מאחר ולא מדובר “בערכאת ערעור” הבודקת מחדש את עצם ההחלטה להגיש כתב אישום, טענות לגבי טיב ראיות התביעה לא יובילו בדרך כלל לעיכוב ההליכים.
השיקולים המנחים בבחינת בקשה לעיכוב הליכים פליליים.
- השיקולים המנחים את היועץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע לעיכוב הליכים פליליים רבים ומגוונים, ולא מדובר “ברשימה סגורה”.
- להלן יוצגו עיקרי השיקולים המוכרים לעיכוב הליכים פליליים, כאשר בדרך כלל, חברו יחדיו מספר שיקולים אשר הובילו, בכוחם המצטבר, לעיכוב ההליכים.
שיקולים הנוגעים לעבירה הפלילית.
- טענות עובדתיות ו/או משפטיות בנוגע לעבירה הפלילית ולנסיבותיה.
- חומרת העבירה הפלילית ואופיה (למשל, האם מדובר במעילה באמון או בחובת נאמנות).
- האם מדובר בעבירה פלילית שהושלמה או רק בנסיון לעבור עבירה.
- דרגת האשם.
- המניע לביצוע העבירה הפלילית.
- העובדה שנסיבות המקרה מתקרבות לאחד מהסייגים לפליליות המעשה (כגון הגנה עצמית, צורך, כורח, צידוק, העדר שליטה, אי שפיות הדעת וכו’).
- מידת המעורבות והיוזמה של המבקש בביצוע העבירה הפלילית (עבריין עיקרי, שותף לעבירה, משדל, מסייע, “נגרר”).
- האם מדובר בעבירה פלילית רבת משתתפים (למשל במסגרת פעילות “כנופיה” עבריינית).
- רמת התחכום והתכנון בביצוע העבירה.
- משך זמן ביצוע הפעילות העבריינית.
- שכיחותה של ההתנהגות העבריינית (למשל בעבירות שהפכו ל”מכת מדינה”).
- היקף הנזק שנגרם.
- שיקולי הרתעה שונים.
- רגישות ציבורית מיוחדת הנוגעת לעבירה או למקרה.
- העניין הציבורי שבהעמדת המבקש לדין.
שיקולים הנוגעים לנסיבותיו המיוחדות של הנאשם.
- מצב בריאותי קשה, גיל (קטינות או גיל מופלג), אסון מיוחד שפקד את המבקש ו/או את בני ביתו, מצוקה כלכלית או אחרת.
- העבירה הפלילית פגעה במבקש עצמו (למשל, כאשר גרם ברשלנותו לפציעה או למוות של אחד מילדיו).
- נזקים שכבר נגרמו למבקש (כגון: סנקציות שננקטו כנגדו, הליכים שונים שכבר התנהלו כנגדו).
- נזק מיוחד שייגרם למבקש כתוצאה מהמשך ההליכים כנגדו.
- מידת שיתוף הפעולה של המבקש עם גורמי החקירה והגורמים הטיפוליים ונסיונות שיקום קודמים.
- העדר מסוכנות והעדר מוקדי חיכוך נוספים עם המתלונן או הקורבן.
- הבעת חרטה.
- פיצוי המתלונן או הקורבן, הטבת הנזק שנגרם.
- עברו הנקי של המבקש והעדר הסתבכויות נוספות עם החוק, תרומתו לציבור.
- התפתחויות מהותיות שאירעו מאז המקרה.
- משך הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה ועינוי הדין שנגרם למבקש (אם העיכובים לא נגרמו על ידי המבקש).
- מעשי או מחדלי הרשות החוקרת ו/או התביעה שפגעו שלא כדין במבקש.
- מצבם המיוחד של בני משפחתו התלויים בו והשלכת המשך ההליך הפלילי עליהם.
שיקולים הנוגעים למתלונן או לקורבן העבירה.
- ככל שהפגיעה בקורבן קשה יותר, והנזק שנגרם לו אינו ניתן לתיקון או לא תוקן, כך גם קיים אינטרס ציבורי רב יותר בהמשך ההליך הפלילי כנגד המבקש.
- מחילה מצד הקורבן.
- התנהגות פלילית או התנהגות פסולה מצד הקורבן עצמו.
שיקולים מוסדיים של התביעה ושל בתי המשפט.
- קושי או מאמץ מיוחד בהוכחת האישום (במקרים נדירים).
- השלכות ההחלטה על נאשמים נוספים ועל ניהול המשפט כנגדם.
- שקלול הנזק שייגרם מניהול המשפט אל מול התועלת שבו.
- חוסר יכולת לאתר עדי תביעה מרכזיים.
- עומס המוטל על בתי המשפט והתביעה.
הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בעניין עיכוב הליכים פליליים.
- לעיון בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה הרלוונטיות:
דוגמאות להליכים פליליים שעוכבו בעקבות בקשות שהגיש משרדנו ליועמ”ש.
- לא כל מקרה עומד באמות המידה שנקבעו לעיכוב ההליכים ולפיכך יש להתייעץ עם עו”ד פלילי העוסק בתחום האם המקרה הפרטני מתאים לפניה בבקשה מסוג זה ליועץ המשפטי לממשלה.
- בהמשך עמוד זה תמצאו קישורים לדוגמאות פרטניות והצלחות בתחום.
- בכל הנוגע לדרכים אחרות להתמודדות עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.
תאריך פרסום המאמר : 01.01.2023
by