קבלת ערעור פלילי | ביטול הרשעה פלילית; העסקת תושב זר שלא כדין | העסקת שב”ח

העסקת שוהה בלתי חוקי – ביטול הרשעה;
בית המשפט המחוזי מקבל ערעור פלילי שהגשנו ומורה על ביטול הרשעה פלילית בעבירות על חוק הכניסה לישראל – העסקת תושב זר שלא כדין

• בית המשפט המחוזי מרכז קיבל ערעור שהוגש ע”י משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר, הפך את החלטתו של בית משפט השלום בכפר סבא והורה על אי הרשעתו של איש הייטק אשר הודה בהעסקת תושב זר שלא כדין (שוהה בלתי חוקי, תושב שטחים).

העסקת שוהה בלתי חוקי – ביטול הרשעה.

על הקושי בסיום הליך פלילי בו הודה נאשם בעבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי באי הרשעה בפלילים

• עוד בשנת 1997 קבע בית המשפט העליון הלכה באשר לשאלת הימנעות מהרשעת נאשם בדין, הלכה שעומדת עד עצם היום הזה ואושרה בפסקי דין מאוחרים יותר: 

“הכלל הוא שיש להרשיע נאשם שעבר עבירה, ומי שטוען את ההיפך שומה עליו לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדיווידואלי על השיקולים שבאינטרס הציבורי…

הימנעות מהרשעה אפשרית איפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע  פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל“.(ע”פ 2083/96 כתב נ’ מדינת ישראל  (21.8.97), פ”ד נב(3), 337)“.

• ביחס לעבירות על חוק הכניסה לישראל כגון העסקה והסעה של תושב זר שלא כדין, לא פעם קיבלו בתי המשפט את טענות המדינה לפיה בהסעתם והעסקתם של תושבים זרים, השוהים בארץ שלא כדין ואינם מורשים לעבוד, תוך סיכון שלום הציבור וביטחון המדינה טמונה חומרה ייחודית; אשר מטה את הכף בסוגיית ההרשעה לטובת העדפת עקרונות של הלימה, גמול והרתעה, על פני העדפת האינטרס האינדיבידואלי של הנאשם (וראו בעניין זה רע”פ 5198/01 ח’טיב נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.10.01); רע”פ 5861/11 דניאל נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.8.11)).
• כך לדוגמא, בתיק רע”פ 2844/16, דחה בית המשפט העליון בקשת נאשם אשר הודה בעבירה של ניסיון הסעה של שוהים בלתי חוקיים לסיים את ההליך ללא הרשעה ולהקל בעונשו, וזאת על אף נסיבות אישיות חריגות (מצבה הרפואי של בתו של הנאשם).
• עוד על הקושי הממשי בסיום הליך משפטי בעבירות מסוג זה באי הרשעתו של נאשם, ניתן ללמוד מפסק דין שניתן אך לאחרונה בבית המשפט המחוזי בנצרת, בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים בתיק ערעור פלילי 31465-05-16 (פסק דין מיום 13.12.16)
• באותו עניין הודה הנאשם בפני ביהמ”ש שלום בעבירות של העסקת תושב זר שלא כדין, בניגוד לסעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל, תשי”ב – 1952(להלן: “חוק הכניסה לישראל”) והסעת תושב זר השוהה שלא כדין, עבירה לפי סעיף 12(א)(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל. הנאשם ביקש כי בית המשפט ימנע מהרשעתו.
• ביהמ”ש השלום שקל בין מגוון השיקולים את תסקיר שירות המבחן החיובי שנתקבל אודות הנאשם; היעדר עבר פלילי; נטילת אחריות מלאה על המעשים; היות הנאשם איש חינוך במשך שנים רבות; וכן את הבעיות הרפואיות מהן הוא סובל (לרבות הכרתו כנכה בשיעור 84%). עוד קיבל ביהמ”ש הנכבד את הטענה כי הרשעתו של הנאשם בפלילים תצמצם את אפשרותו למצות את יכולותיו המקצועיות, שכן הנאשם התעתד לשוב ולאייש את תפקידו באגף החינוך. נוכח כל האמור – החליט ביהמ”ש שלום לקבל את עתירת הנאשם ולהימנע מהרשעתו.
• בערעור שהוגש על ידי הפרקליטות על אי הרשעתו של הנאשם, הפך בית המשפט המחוזי בנצרת את החלטתו של בית המשפט השלום, ועל אף כלל השיקולים לקולא אשר פורטו לעיל – הורה על הרשעת הנאשם.
• בפסק דינו, חזר תחילה בית המשפט המחוזי על ההלכות השונות בעניין הימנעות מהרשעה בציינו:

“על פי הפסיקה, האינטרס הציבורי מחייב כי מי שנמצא אשם בדין יורשע בעבירות שיוחסו לו. זהו הכלל והסמכות הנתונה לבית המשפט להימנע מהרשעה יפה למקרים מיוחדים ויוצאי דופן. “שימוש בסמכות הזאת כאשר אין צידוק ממשי להימנע מהרשעה מפרה את הכלל. בכך נפגעת גם שורת השוויון בפני החוק (ע”פ 2796/03  ביבס נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (5.7.04))”.

“הימנעות מהרשעה שמורה למקרים מיוחדים בלבד, בהם שוכנע בית-המשפט כי הפגיעה הקשה שתיגרם לנאשם בעטיה של הרשעה, אינה  שקולה כלל ועיקר לתועלת הציבורית המעטה שזו תניב. תועלת ציבורית זו אין כוונתה, אך מובן הוא, לנטייה אחר דעת הקהל או המיית לבו. היא נוגעת לתכליות של הרתעת היחיד והרבים, להעברתו של מסר המוקיע את דבר העבירה ואת מבצעו, ולהקפדה על מדיניות ענישה אחידה המקדמת את יסודות השוויון והוודאות.” (ע”פ 9150/08 מדינת ישראל נ’ ביטון [פורסם בנבו] (23.07.2009))”.

• באשר לשאלה האם ניתן לסיים הליך פלילי בו הודה הנאשם בעבירה של העסקת תושב זר שלא כדין ללא הרשעה, הובא במסגרת פסק הדין פסיקתו של בית המשפט העליון ברע”פ 5861/11 דניאל נ’ מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.08.2011):

“העבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי יש בה חומרה מניה וביה, בראש וראשונה בהקשר בטחוני, ואחריותם של המעסיקים אינה פחותה מזו של השוהים  הבלתי חוקיים – שחלקם באים לשם פרנסה, אך חלקם עוברים עבירות רכוש אם לא למעלה מזה … המעסיק, ולוא יהא זה אדם מן הישוב, נותן יד לחשיפה לסיכונים, ואף שכל מקרה צריך להידון לגופו, קשה ככלל להלום אי הרשעה בכגון דא אלא במקרים נדירים וחריגים” (ההדגשה איננה במקור).

• משכך, ועל אף כלל שיקולי הקולא אשר פורטו בהרחבה קודם לכן – סבר בית המשפט המחוזי בנצרת כי אין בשיקולים לקולא הללו די על מנת לסיים את ההליך ללא הרשעה, קיבל את ערעור המדינה והרשיעו.
• יוצא אם כן, כי על פי רוב, נאשם אשר מודה בביצוע עבירה של העסקת תושב זר שלא כדין – יורשע בהליך הפלילי ויוטל עליו עונש מאסר לריצוי בפועל או על דרך של עבודות שירות לצד קנס; והמקרים בהם תסכים ערכאה שיפוטית להימנע מהרשעת נאשם בעבירות מסוג זה – הינם, כלשון הפסיקה, “נדירים וחריגים“.

קבלת ערעור שהגיש משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר ע”י בית המשפט המחוזי מרכז בתיק עפ”ג 45248-07-16 וביטול הרשעתו של הנאשם:

א. ההליך בבית משפט השלום בכפר סבא ודחיית בקשתו של הנאשם לבטל את הרשעתו:

• במקרה זה הודה הנאשם בבית משפט השלום בכפר סבא (בפני כב’ השופט עמית פרייז) כי במספר הזדמנויות, העסיק שלא כדין ברעננה תושב אזור (שוהה בלתי חוקי = שב”ח) בשיפוצים.
• על בסיס הודאתו, הורשע הנאשם בעבירה של העסקת תושב זר שלא כדין, בניגוד לסעיף 12א(ב) לחוק הכניסה לישראל.
• מדובר בטכנאי מחשבים ומנהל רשת בחברת הייטק גדולה ומוכרת. לימים נמכרה החברה לחברה אמריקאית והנאשם קודם ומונה לתפקיד מנהל גלובאלי בארץמ ובחו”ל. במסגרת תפקידו, אחראי הנאשם על ניהולו של סניף החברה בארה”ב ועל כן נדרשת לו ויזת שהייה בארה”ב. מדובר בתפקיד ייחודי, המחייב נסיעות רבות לחו”ל ושהייה שם כחלק מהגדרת התפקיד.
• בשל אופי תפקידו כאמור, טענה ההגנה כי הותרת הרשעתו על כנה, תסכן באופן ממשי את יכולתו להמשיך ולבצע את תפקידו בחברה ותפגע בעתידו המקצועי ובקידומו. 
• עוד טענה ההגנה, כי הנאשם לא היה המעסיק הישיר, אלא סייע לקרובת משפחה שאצלה נערכו השיפוצים, ללא תמורה. 
• על רקע האמור וכן על בסיס המלצת שירות המבחן  עתר הנאשם לבטל את הרשעתו. בית משפט השלום בכפר סבא (כב’ השופט עמית פרייז) דחה את הבקשה והחליט להותיר את ההרשעה על כנה.
• לגישת בית משפט השלום, לא מדובר במקרה שבו האינטרס הציבורי עשוי לסבול אי הרשעה, משום שמדובר במי שנמנה על המעגל התומך בעבירה של כניסה לישראל ללא היתר, עבירה לה היבטים של פגיעה בביטחון המדינה, באופן המצדיק לא רק הרשעות בעבירות מסוג זה, אלא גם הטלת עונשי מאסר בפועל ולו על דרך עבודות שירות.
• עוד צוין, כי אמנם, הצליח הנאשם להצביע על פגיעה קונקרטית, אך לא מדובר בפגיעה קשה מהסוג שבדרך כלל מוביל לשקילת אי הרשעה, כגון גדיעת קריירה תעסוקתית, ועל רקע זה – נדחתה את בקשת הנאשם.
• עם קבלת ההחלטה בדבר הותרת ההרשעה הפלילית על כנה, החליף הנאשם ייצוג משפטי ופנה למשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר, על מנת שייצג אותו בשלב הטעונים לעונש ובהמשך יגיש מטעמו ערעור על החלטת בית משפט השלום שלא לבטל את הרשעתו.
• בשל עיתוי החלפת הייצוג המשפטי (בטרם סיום ההליך בבית משפט השלום ואף בטרם שמיעת הטעונים לעונש), קיבל משרדנו הזדמנות להניח תשתית ראויה לערעור, שהוגש בהמשך.

ב. בית המשפט המחוזי מרכז מקבל ערעור שהוגש על ידי משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר ומבטל את ההרשעה:

• כבר בבית משפט השלום הסתיים ההליך בענישה מתונה מאוד בדמות חודש מאסר, לריצוי בדרך של עבודות שירות, לצד מאסר על תנאי וחתימה על התחייבות להימנע מעבירה וללא קנס כספי.
• אולם הנאשם לא השלים עם סיום ההליך בהרשעתו והחלטה זו זו הובאה לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז (בפני הרכב כב’ הנשיא אברהם טל – אב”ד, כב’ השופטת דנה מרשק מרום וכב’ השופט ד”ר שמואל בורנשטיין) בערעור שהגיש משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר המופנה כנגד עצם הרשעת הנאשם בפלילים.
• בפסק דין שניתן ביום 2.4.17 קיבל בית המשפט המחוזי מרכז את הערעור שהוגש על ידי עו”ד פלילי גיא פלנטר, הפך את החלטתו של בית משפט השלום בכפר סבא, ביטל את הרשעתו של המערער ואת כל רכיבי הענישה שהוטלו עליו ובמקומם הורה כי המערער יבצע שירות לתועלת הציבור (של”צ) על פי תכנית שגובשה ע”י שירות מבחן.
• בתמצית, בקבלו את הערעור, פסק בית המשפט המחוזי מרכז בין השאר כדלקמן:
  • עניינו של הנאשם, בפרט נוכח נסיבותיו הייחודיות, נופל בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים את ביטול הרשעתו בדין;
  • נסיבותיה של העבירה מאפשרות בחינת ביטול ההרשעה ללא פגיעה באינטרס הציבורי.
  • לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה, למערער ייגרם נזק קונקרטי וממשי במישור התעסוקתי אם תיוותר הרשעתו על כנה.
• בהמשך עמוד זה ניתן לקרוא את מלוא הנימוקים שהובילו את בית המשפט המחוזי מרכז לקבל את הערעור ולהורות כי ההליך הפלילי יסתיים ללא הרשעה.
• בכך הסתיימה אם כן הפרשה מבלי ששמו של האיש הוכתם בהרשעה פלילית ומבלי שהסתבכותו בפלילים פגעה במטה לחמו.

ערעור פלילי עפ”ג 45248-07-16, בית המשפט המחוזי מרכז, לפני אב”ד, הנשיא כב’ השופט אברהם טל, כב’ השופטת דנה מרשק מרום, כב’ השופט שמואל בורנשטיין. פסק דין מיום 2.4.17.

קבלת ערעור פלילי ביטול הרשעה העסקת תושב זר שלא כדין by גיא פלנטר משרד עורכי דין פלילי צבאי משמעתי on Scribd

לקריאה נוספת

• להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: אי הרשעה.
• למקרים נוספים בהם טיפל משרדנו בעבירות דומות ראו בעמוד: עבירות על חוק הכניסה לישראל.

עורך דין פלילי | ערעור פלילי | ביטול הרשעה | עורך דין פלילי במרכז

משפט פלילי | אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות על חוק הכניסה לישראל | העסקת תושב זר שלא כדין | העסקה שלא כדין | עורך דין פלילי בכפר סבא | בית משפט השלום בכפר סבא – ייצוג משפטי במשפט פלילי | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון