תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה

תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי

תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים במתן תגובה

• הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. לפרטים ראו – עורך דין משמעתי.
• בהקשר של עורכי דין ומתמחים בעריכת דין, מעניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונה שהוגשה לוועדת האתיקה, וכן ייצוג משפטי בבתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין. 
• מומלץ לקרוא עמוד זה ביחד עם העמוד: אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין, שם אנו מרחיבים בעניינים כגון: 
  • חשיבות היעוץ והייצוג המשפטי בענייני אתיקה מקצועית.
  • ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בכל הנוגע לאתיקה מקצועית.
  • עבירות אתיקה מקצועית.
• בעמוד זה נעסוק בכל הנוגע למתן תגובה לתלונה שהוגשה כנגד עו”ד לוועדת האתיקה ונציג דוגמאות למקרים בהם הובלנו לגניזת תלונות כנגד עורכי דין.
• לקראת סוף העמוד תמצאו קישורים למקרים רבים אחרים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים (ללא פרטים מזהים).

הגשת תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין כנגד עו”ד

• ככלל, הליך משמעתי נגד עורך דין או מתמחה ייחל בהגשת תלונה לוועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין. לעיון בטופס הגשת התלונה ראו – כאן. 
• עם זאת, קיימת אפשרות שייפתח הליך משמעתי גם אם נודע ללשכת עורכי הדין על עבירת משמעת לכאורה שלא בדרך תלונה.
• לעיתים, יידרש המתלונן לאמת את פרטי תלונתו בתצהיר, למשל בנסיבות הבאות: 
  • מתנהל בין המתלונן לעו”ד הנילון הליך משפטי בעניין שבקשר אליו הוגשה התלונה.
  • במהלך 5 האחרונות הוגשו על ידי המתלונן תלונות נוספות נגד עורכי דין אחרים.
  • המתלונן הגיש בעבר תלונה כנגד אותו עו”ד, או תלונה באותו עניין. 
  • התלונה הוגשה על-ידי צד להליך שבו עוה”ד הנילון מייצג את הצד שכנגד.
• בטרם תגבש ועדת האתיקה החלטה האם להגיש קובלנה משמעתית לבית הדין המשמעתי, יידרש עורך הדין או המתמחה הנילון להגיב לתלונה, כאשר אי מתן תגובה לפנייתה של ועדת האתיקה ללא הצדק סביר ייחשב מחדל שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין, עבירת משמעת לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, ועלול לגרור הרשעה בעבירה זו בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.
• לאחר קבלת תגובת הנילון לתלונה, תגבש ועדת האתיקה החלטה האם להעמיד את עורך הדין / המתמחה הנילון לדין משמעתי, או לגנוז את התלונה.
• דיוניה של וועדת האתיקה חסויים, הם נערכים בדלתיים סגורות והמתלונן או עוה”ד הנילון שהוגשה נגדו התלונה (או מי שמייצג אותם) לא רשאים להופיע בפני וועדת האתיקה.
• פירוט אודות הליך בירור תלונה ע”י ועדת האתיקה ניתן למצוא ב”נוהל טיפול בתלונות ע”י ועדת האתיקה למחוז ת”א והמרכז, תשע”ה – 2015“. קיימת גרם גרסה באנגלית לנוהל אותה תמצאו – כאן. 
• קיים גם נוהל של לשכת עורכי הדין לטיפול בתלונות אתיקה בענייני ניגוד עניינים, אותו תמצאו – כאן.
• נגנזה התלונה על ידי וועדת האתיקה המחוזית – רשאי המתלונן להגיש תלונה לוועדת האתיקה הארצית, לפרקליט המדינה או ליועץ המשפטי לממשלה (שאף הם מוסמכים להגיש קובלנה כנגד עו”ד לבית הדין המשמעתי).

תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – החשיבות בקבלת ייעוץ וייצוג משפטי

• לנוכח השלכותיו הכבדות של הליך משמעתי על עורך הדין, החל מפגיעה בשמו הטוב ועד להרחקתו ממפעל חייו המקצועי וגדיעת מטה לחמו, ישנה חשיבות עליונה למתן תגובה מנומקת, עניינית ורצינית לתלונה ויש מקום לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב המענה לתלונה, וזאת במטרה לשכנע שאין מקום להגיש קובלנה משמעתית.
• החשיבות בקבלת יעוץ משפטי בשלב המענה לתלונה מתחדדת לנוכח העובדה כי ניתן לעשות שימוש בתגובתו של עורך הדין כראיה נגדו במסגרת הדיון בקובלנה, ככל שתוגש קובלנה משמעתית.

עילות גניזת תלונה לוועדת האתיקה

• פירוט עילות גניזה ניתן למצוא כאן בפרסום של לשכת עורכי הדין – אתיקה / 00580513 – עילות גניזה.
• ואילו בתמצית עילות הגניזה של תלונות כנגד עורכי דין:
  • העדר עניין לציבור:
    • זוטי דברים.
    • עניין ישן ביותר.
    • הגנה מן הצדק.
  • העדר ראיות מספיקות.
  • העדר שיתוף פעולה מצד המתלונן.
  • העדר עבירה אתית:
    • עניינה של התלונה בסכסוך אזרחי.
    • עניינה של התלונה בסכסוך שכר טרחה.
    • העניין אינו מתאים לבירור בועדת האתיקה (אלא ערכאה או בגוף אחרים).

מקרה ראשון להמחשה – וועדת האתיקה במחוז ת”א גנזה תלונה המייחסת הפרת צו שיפוטי וחשיפת מסמכים חסויים

התלונה לוועדת האתיקה על הפרת צו שיפוטי וחשיפת מסמכים חסויים

• המתלוננת בפרשה זו, שהגישה את התלונה לוועדת האתיקה, הינה המתלוננת בהליך פלילי שהתנהל בבית משפט השלום כנגד הגרוש שלה.
• את התלונה לוועדת האתיקה הגישה המתלוננת כנגד עורך הדין שייצג את הגרוש שלה, הן בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה והן בהליך הפלילי, שיזמה המתלוננת כנגד הגרוש שלה.
• במוקד תלונתה של המתלוננת לוועדת האתיקה שני דיוני הוכחות בהליך הפלילי, בהם ייצג עורך הדין הנילון את הגרוש כסניגור. 
• באשר לאותם דיונים, הלינה המתלוננת בפני וועדת האתיקה כי במהלך חקירה נגדית שלה ושל בנה (בהיותם עדי תביעה בהליך הפלילי), חשף כביכול הסניגור מסמכים שמקורם בהליכים משפטיים שבינה לבין הגרוש (הנאשם בהליך) בביהמ”ש לענייני משפחה.
• לטענתה, בעשותו כן, התנהג הנילון בדורסנות ובבריונות, הפר ביודעין ובמכוון צו שיפוטי, ופגע בה ובילדיה באופן בלתי הפיך.
• וועדת האתיקה המחוזית במחוז תל אביב, העבירה את התלונה לתגובתו של עורך הדין הנילון, אשר התבקש להמציא את תגובתו לתלונה בתוך 30 יום, שאם לא כן תיאלץ וועדת האתיקה לדון בתלונה מבלי שתוגבתו תהיה בפניה;

תלונה לוועדת האתיקה על הפרת צו שיפוטי וחשיפת מסמכים חסויים

תמצית התגובה לתלונה שהוגשה לוועדת האתיקה ע”י עורכי הדין פלנטר ואינברג

• בתגובה שהגישו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג לוועדת האתיקה הוכח ע”י עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג, שהפרוטוקולים של הדיונים האמורים (שלא צורפו ע”י המתלוננת לתלונתה), מגלים תמונה שונה מזו שציירה המתלוננת בתלונתה, מפריכים כליל את טענת המתלוננת להתנהגות דורסנית ובריונית מצד הנילון (דבר שלא היה ולא נברא) ומלמדים כי בשום שלב לא סטה הנילון מהדין, מהפרקטיקה הנוהגת והמקובלת, מכללי האתיקה או מהחלטות בית המשפט. 
• עוד הוכח בתגובה שהוגשה לוועדת האתיקה, כי התלונה הוגשה בחוסר תום לב ונועדה במובהק למטרות זרות – בניסיון לסכל את המשך ייצוג הגרוש בערכאות ע”י הנילון, ולמצער להרפות את ידיו של הנילון במאבקו על צדק עבור מרשו, הן בחזית דיני המשפחה והן ובעיקר בחזית הפלילית. 
• לבסוף הראו עורכי הדין פלנטר ואינברג במענה לתלונה, כי הנילון פעל כפי שהיה מחויב מתוקף אחריותו לייצג את לקוחו במשפט הפלילי בנאמנות ומסירות, וכפי שכל סנגור מקצועי ומנוסה היה פועל בנעליו.

גניזת התלונה על ידי וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז תל אביב

• וועדת האתיקה קיבלה את עמדתם של עורכי הדין פלנטר ואינברג, הגיעה לכלל מסקנה כי נסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות העמדה לדין משמעתי, וגנזה את התלונה.
• להלן החלטת וועדת האתיקה לגנוז את התלונה: 

גניזת תלונה המייחסת הפרת צו שיפוטי וחשיפת מסמכים חסויים

מקרה שני להמחשה – וועדת האתיקה במחוז צפון גנזה תלונה שהגישה רשות האכיפה והגבייה כנגד עורכת דין שייצגנו

• נפתח במקרה להמחשה הנוגע לתלונה של רשות האכיפה והגבייה לוועדת האתיקה כנגד עורכת דין שייצגנו.
• וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מחוז צפון קיבלה את עמדתנו שלא בוצעה עבירה אתית, וגנזה את התלונה. 

התלונה שהוגשה לוועדת האתיקה ע”י רשות האכיפה והגבייה כנגד עורכת דין

• כאמור, פרשה זו עוסקת בתלונה שהוגשה ע”י רשות האכיפה והגבייה כנגד עורכת דין לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז צפון.
• התלונה הוגשה כנגד מי שמועסקת כיום כתובעת, והתייחסה לתקופה טרם מינויה לתפקיד תובעת, עת הועסקה כעורכת דין שכירה במגזר הפרטי.
• בתמצית, נטען בתלונה כנגד עורכת הדין כי על פי נתוני מערכת ההוצאה לפעול, בעודה מוכרזת כחייבת מוגבלת באמצעים ועל אף היקף חובותיה, ממשיכה עורכת הדין בייצוג זוכים וחייבים בתיקים שונים.
• במצב דברים זה, לשיטת רשות האכיפה והגבייה, מידת החשיפה של עורכת הדין לכספי הלקוחות מגדילה את הסיכון שבו מצויים הלקוחות אותם ממשיכה לייצג.
• עוד נטען בתלונה כי רשות האכיפה והגבייה סבורה כי:

“…מבחינה אתית ומוסרית לא מתיישבת העובדה כי מחד כנגד עורך דין יינקטו הליכי הוצאה לפועל מרובים ומאידך אותו עורך דין ייצג זוכים בלשכות ההוצאה לפועל, עניין שיכול להביא לעיתים לניגוד עניינים וחשש להתנהלות לא תקינה על אחת כמה וכמה מתעורר החשש מפני ירידה לכספי הלקוחות לאור חובותיו של עורך הדין”.

• לבסוף, כך נטען בתלונה, אי כיבוד פסק דין על ידי עורך דין, קל וחומר זה מגיע להליכי הוצאה לפועל – עולה לכדי עבירת אתיקה אלא אם ישכנע עורך הדין שאין באפשרותו לשלם ולא ידע זאת כשיצר התחייבות.
• במישור הנורמטיבי, טענה רשות האכיפה והגבייה, כי התנהלותה של עורכת הדין אינה עולה בקנה אחד עם התנהלות המצופה מעו”ד שמייצג, ומהווה הפרה של הנורמות והכללים הבאים:
  • ניגוד אינטרסים – סעיף 14(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ”ו – 1986 – הוקבע כי עורך דין לא ייצג לקוח, לא יקבל על עצמו ייצוג ולא ימשיך בייצוג, אם קיים חשש שלא יוכל למלא אחר חובתו המקצועית בפרט שמדובר בעניין בעל אינטרס אישי.
  • חובת היסוד המוטלת על עורך הדין – על פי סעיף 2 לכללי האתיקה המקצועית, חובה על עורך דין לייצג את לקוחו בנאמנות תוך שנירה על הגינות, כבוד המקצוע ועל יחס של כבוד לבית המשפט. עוד קובע סעיף 32 לכללי האתיקה המקצועית, כי חובה על עורך דין לייצג את לקוחו בהגינות ובמסירות תוך כבוד לבית המשפט. ההוראות ביחס ל”בית משפט” חלות גם על מערכת ההוצאה לפועל.
• במישור המשפטי עוררה תלונת רשות האכיפה והגביה שתי שאלות עקרוניות, שחורגות מעניינה הספציפי של עורכת הדין הנילונה;
  • הראשונה – האם קיימת מניעה אתית שעורך דין אשר תלויים ועומדים נגדו הליכי הוצאה לפועל ייצג ללקוחות מול לשכות הוצאה לפועל;
  • והשניה – האם עצם קיומם של הליכי הוצאה לפועל נגד עורך דין, עקב אי כיבוד פס”ד, מהווה עבירה אתית.

גניזת התלונה על ידי וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז צפון

• בתגובה מפורטת שהוגשה מטעם עורכת הדין לוועדת האתיקה, טענו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו כי התלונה שהוגשה ע”י רשות האכיפה והגבייה, אינה מקימה כל בסיס להבאת העניין לפתחו של בית הדין המשמעתי ואין בה תשתית ראייתית מספקת לביסוס סיכוי סביר להרשעת עורכת הדין בעבירה על כללי האתיקה. לפיכך, התבקשה וועדת האתיקה לגנוז את התלונה.
• טענות משרדנו התקבלו על ידי ועדת האתיקה. ביום 20.11.17 הודיע פרקליט וועדת האתיקה, עו”ד שאדי ג’ברין לרשות האכיפה והגבייה כי ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין במחוז צפון דנה בתלונה והחליטה לגנוז את התלונה מאחר ולא התגלתה עבירה אתית.
• להלן החלטת הגניזה: 

תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייצוג משפטי ; גניזת תלונת רשות האכיפה והגבייה כנגד עורכת דין.

• מקרה זה טופל במשרדנו ע”י עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג.

מקרה שלישי להמחשה – וועדת האתיקה במחוז מרכז גנזה תלונה המייחסת לעורכת דין שליחת יד בכספי לקוח

התלונה שהוגשה לוועדת האתיקה כנגד עורכת הדין – שליחת יד בכספי לקוח

• כנגד עורכת דין ותיקה, עצמאית ובעלת משרד בתחום המשפט האזרחי, הוגשה תלונה לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, המייחסת לה עבירות בתחום האתיקה המקצועית.
• המתלונן הוא לקוח לשעבר של עורכת הדין, אשר טען בתלונתו כי עורכת הדין ייצגה אותו בתביעה כנגד חברת ביטוח, קיבלה עבורו כספים מחברת הביטוח בהתאם לפסק דין, אולם לא העבירה לידיו את מלוא הסכום המגיע והתחמקה ממנו.
• בתוך כך, דרש המתלונן מועדת האתיקה להורות לעורכת הדין להעביר לידיו 70,000 ש”ח.
• המתלונן צירף לתלונתו אסמכתאות שונות לתמיכה בטענותיו. להלן תמצית תלונתו: 

תלונה לוועדת האתיקה כנגד עורכת דין על שליחת יד בכספי לקוח

דרישתה של וועדת האתיקה מעורכת הדין לקבל תגובה לתלונה

• התלונה הוגשה לוועדת האתיקה של מחוז דרום, אולם הועברה לטיפול וועדת האתיקה של מחוז מרכז, אשר פנתה לעורכת הדין וביקשה את תגובתה: 
  
  

  דרישת וועדת האתיקה מעורכת הדין לקבל התייחסות לתלונה שהוגשה נגדה

גניזת התלונה על ידי וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז מרכז

• בשלב זה פנתה עורכת הדין הנילונה למשרדנו על מנת שנייצגה בתגובה לתלונה.
• לאחר בחינת התלונה ונספחיה ואיסוף ראיות הגנה רלוונטיות הגישו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג תגובה מנומקת בכתב בשם עוה”ד הנילונה לועדת האתיקה, במסגרתה ביקשו לגנוז את התלונה כנגדה בהיעדר תשתית לעבירה על כללי האתיקה.
• לאחר קבלת התגובה ודיון החליטה ועדת האתיקה להיעתר לבקשתנו ולגנוז את התלונה שהוגשה כנגד עורכת הדין.
• להלן החלטת הגניזה:

החלטת וועדת האתיקה במחוז מרכז לגנוז את התלונה שהוגשה נגד עורכת הדין

• בכך נוקה שמה של עורכת הדין מחשד לעבירה אתית והוסר החשש שתוגש נגדה קובלנה לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.

עורך דין משמעתי