תקיפה שגרמה לשבר בעמוד השדרה - תקיפה שגרמה לחבלה ממשית

תקיפה שגרמה לשבר בעמוד השדרה – תקיפה שגרמה לחבלה ממשית – ללא הרשעה

תקיפה שגרמה לשבר בעמוד השדרה. בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו מסתיים תיק תקיפה שגרמה לחבלה ממשית ללא הרשעה בבית משפט השלום בת”א.

תוכן עניינים

תקיפה שגרמה לשבר בעמוד השדרה – אי הרשעה.

בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו והסתיים בבית משפט בקביעת אי הרשעה.
מדובר בעורך דין אשר הודה בתקיפה הגורמת חבלה ממשית – תקיפה שגרמה לשבר בעמוד השדרה של המתלונן. למרות חומרת המקרה, הסתיים התיק הפלילי ללא הרשעה.

כתב האישום המקורי שהוגש כנגד הנאשם – אישום חמור בתקיפה שגרמה לשבר בעמוד השדרה – תקיפה הגורמת חבלה ממשית.

כנגד עורך דין תושב תל אביב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה פלילית של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין, תשל”ז 1977.
על פי הנטען בעובדות כתב האישום, על רקע סכסוך שכנים, תקף עורך הדין את שכנו, בכך שנגח בו באף. נגיחה זו, כך נטען, גרמה למתלונן לאבד את שיווי משקלו, למעוד אחורה וליפול על עמוד שהיה במקום.
על בסיס חוות דעתם של רופאים שבדקו את המתלונן בבית החולים, נטען בכתב האישום כי כתוצאה מהתקיפה נגרם למתלונן שבר באחת מחוליות עמוד השדרה.
בשל גרימת שבר בעמוד השדרה של המתלונן, הואשם עורך הדין בעבירה בניגוד לסעיף 380 לחוק העונשין. סעיף זה בחוק העונשין קובע כדלקמן:

“380. תקיפה הגורמת חבלה ממשית

התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו – מאסר שלוש שנים”.

כתב האישום הוגש לבית משפט השלום בת”א – יפו. לנוכח חומרת האישום, הודיעה התביעה המשטרתית לבית המשפט כי בכוונתה לעתור לעונש מאסר.

השפעתה של הרשעה בפלילים על העוסקים במקצוע עריכת הדין.

על התוצאות הפוגעניות הנובעות מהרשעה בפלילים ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
במקרה הנדון כאן, עסק הנאשם במקצוע עריכת הדין. להרשעת עורך דין בפלילים עלולות להיות השלכות קשות;
מטבע הדברים, עצם הרשעה בפלילים עשויה להוות בסיס לקביעה, כי עורך הדין ביצע מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין (סעיפים 53 ו-61(1) לחוק לשכת עורכי הדין), ועבירות של התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין (סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין).
כיצד יודעת לשכת עורכי הדין על הרשעתו של עורך דין בפלילים? העניין מוסדר בסעיף 77 לחוק לשכת עורכי הדין, הקובע כדלקמן:

“77. הודעה על הרשעה בפלילים

בית משפט ובית דין צבאי שהרשיע עורך דין בשל עבירה פלילית ימציא ללשכה, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, העתק מפסק הדין; שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, סוגי עבירות שלגביהן לא יחול סעיף זה”.

משלמדה לשכת עורכי הדין על ההרשעה בפלילים, נפתח כנגד עורך הדין המורשע בפלילים גם הליך משמעתי, בהתאם להוראות סעיף 75 לחוק:

“75. הרשעה בפלילים

עורך דין שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בפסק סופי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, להטיל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף 68, אם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון”.

סעיף 68 לחוק לשכת עורכי הדין, מסמיך את בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין לגזור על עורך דין שהורשע בפלילים שורה של עונשים:
- אזהרה.
- נזיפה.
- קנס בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים לכל עבירה, שישולם לקופת הלשכה.
- השעיה לתקופה קצובה שלא תעלה על עשר שנים.
- הוצאה מן הלשכה.
עד להחלטה איזה עונש, אם בכלל, יש לגזור על עורך דין שהורשע בפלילים, הוסמכו בתי הדין המשמעתיים להורות על השעיה זמנית של עורך הדין מלעסוק במקצועו. סעיף 78(ב) לחוק לשכת עורכי הדין קובע:

“עורך דין שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל ואם מצא שבנסיבות העניין היה בעבירה משום קלון, להשעותו זמנית מלעסוק במקצועו עד להכרעה סופית בבקשה שתוגש לפי סעיף 75; לא הוגשה בקשה כזאת תוך שלושים יום מהיום שפסק הדין המרשיע נעשה סופי, או שבוטלה ההרשעה, בטלה ההשעיה הזמנית”.

בחזרה למקרה בו עסקינן; בהתחשב בכך שמדובר בעורך דין, הרשעתו בפלילים היתה חושפת אותו להשעיה ממקצוע עריכת הדין ולקטיעת מטה לחמו.

קבלת טענה מקדמית של ההגנה, ביטול כתב האישום המקורי.

כזכור, לאחר סיום החקירה הפלילית, הגישה התביעה המשטרתית כתב אישום לבית משפט השלום בתל אביב – יפו. תחילה הובא האישום בפני כבוד השופט יצחק יצחק (תיק פלילי 23224-09-09).
כבוד השופט יצחק יצחק קיבל את טיעוניו של הסניגור, עו”ד פלילי גיא פלנטר, ובניגוד לעמדת התביעה המשטרתית, ביטל את כתב האישום.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בין השאר גם בהחלטתו של כבוד השופט יצחק יצחק לבטל את כתב האישום.

כתב האישום המתוקן והסדר הטעון שגובש עם מפלג תביעות פליליות תל אביב.

בהמשך, הגישה התביעה המשטרתית את כתב האישום מחדש, תוך תיקון המחדלים שהובילו בזמנו לביטולו. הפעם, הובא כתב האישום לדיון בפני כבוד השופטת הדסה נאור, בבית משפט השלום בתל אביב – יפו.
על מנת לחסוך מהנאשם את כל ההשלכות הפוגעניות הנובעות מהרשעה בפלילים, גיבש בא כוחו של הנאשם, עו”ד פלילי גיא פלנטר, הסדר טעון עם ראש מפלג תביעות פליליות תל אביב.
הסדר הטעון עליו הוסכם כלל את הרכיבים הבאים:
- על בסיס ראיות שהציג עו”ד גיא פלנטר לתביעה המשטרתית, תוקן כתב האישום תיקון מהותי; נמחקה כליל הטענה העובדתית לפיה, נגח עורך הדין באפו של המתלונן, ובמקומה נרשם כי עורך הדין תקף את המתלונן “בכך שהדף אותו מעליו”.
- בתיקון זה שנערך בעובדות כתב האישום, אימצה התביעה המשטרתית את גרסת עורך הדין הנאשם, תוך דחיית גרסת המתלונן.
- כמו כן הוסכם כי הצדדים יימסרו לבית המשפט, במסגרת הטעונים לעונש, כי התקיפה באה בתגובה להתגרות מצד המתלונן.
- באי כוח הצדדים יבקשו מבית המשפט להימנע מהרשעתו של עורך הדין, למרות הודאתו בתקיפה שגרמה לחבלה של ממש.
- בהסכמה, יתבקש בית המשפט לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה, תוך הסתפקות בחתימת עורך הדין על התחייבות להימנע מביצוע עבירה פלילית בעתיד, ובהפקדת פיצוי כספי לטובת המתלונן בקופת בית המשפט.

בית משפט השלום בתל אביב – יפו מכבד את הסדר הטעון ומסיים את התיק הפלילי ללא הרשעה.

בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב’ השופטת הדסה נאור) כיבד את הסדר הטעון ולמרות קביעתו כי עורך הדין ביצע עבירה פלילית של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, נמנע בית המשפט מהרשעתו של עורך הדין בפלילים.
בהתאם להסדר הטעון ומכוח סמכותו בסעיף 72(ב) לחוק העונשין, חייב בית המשפט את עורך הדין לחתום על התחייבות בסך 2,500 ש”ח להימנע מביצוע כל עבירת אלימות במשך שנה וכן הורה, כי עורך הדין ישלם למתלונן פיצוי בסך 5,000 ש”ח.
בסופו של יום, למרות תקיפה שגרמה למתלונן שבר באחת מחוליות עמוד השדרה, הסתיים ההליך הפלילי ללא הרשעה.
יצוין כי בדרך כלל, להחלטה לסיים הליך ללא הרשעה נלווית גם ענישה חינוכית בדמות חיוב הנאשם לבצע שירות לתועלת לציבור (הנקרא בקיצור – של”צ) ו/או אפיק טיפולי / שיקומי בדמות העמדתו של הנאשם במבחן, בפיקוח שירות המבחן.
במקרה הנוכחי ובאופן חריג, השתכנעה התביעה המשטרתית כי ניתן לוותר על 2 האלמנטים הללו, ולפיכך, משכיבד בית המשפט את הסדר הטעון, הסתיים ההליך הפלילי ללא הרשעה, וגם ללא שירות לתועלת הציבור ו/או העמדת הנאשם בפיקוח שירות המבחן.
סיום ההליך הפלילי באי הרשעה הבטיח, כי עורך הדין יוכל להמשיך בעיסוקו כעורך דין וכי שמו לא יוכתם באות קלון של הרשעה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד עורך הדין ובהחלטת בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופטת הדסה נאור) לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.

תיק פלילי בבית משפט השלום תל אביב – יפו, בפני כבוד השופטת הדסה נאור.