תקיפת עובד חינוך – על תקיפת עובדי הוראה, מקרה להמחשה
תוכן עניינים
תקיפת עובד חינוך – על העבירה ועונשה
- בעמוד זה נעמוד על היבטים שונים הנוגעים לעבירה הפלילית של תקיפת עובד חינוך ובהמשך נציג מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו.
- בעקבות ריבוי מקרים של תקיפת עובדי חינוך, הוחמר העונש המקסימלי בגין הרשעה בעבירה של תקיפת עובד חינוך והועמד על 5 שנות מאסר (וזאת להבדיל מהעונש המקסימלי שניתן לגזור בגין תקיפת עובד ציבור שאיננו עובד הוראה, העומד על 3 שנות מאסר).
מדוע הוחמרה הענישה בגין תקיפת עובד חינוך?
- במרץ 2018, אישרה הכנסת מהלך של העלאת רף ענישתם של מי שיורשעו בתקיפת עובדי מערכת החינוך וזאת על רקע ריבוי אירועים בהם הותקפו עובדי חינוך.
- בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב:
“התופעה המגונה של תקיפת עובדי חינוך בזמן עבודתם בידי תלמידים, הורים לתלמידים ובני משפחותיהם הפכה בעת האחרונה חזון נפרץ ומכת מדינה.
כחלק מהניסיון לשקם את מעמדם של אנשי החינוך ועל מנת להרתיע את המבקשים לפגוע בהם, בא החוק להחמיר בעונשם של תוקפי עובדי חינוך כך שעונשם של אלה יעמוד על חמש שנים ללא צורך בקיומן של נסיבות מחמירות נוספות הנדרשות ביחס לתוקפי עובדי ציבור אחרים“.
מהו העונש על תקיפת עובד חינוך?
- סעיף 382א לחוק העונשין שכותרתו “תקיפת עובד ציבור” קובע:
“(א) התוקף עובד הציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי דין או מי שנותן שירות לציבור מטעם גוף המספק שירות לציבור, והתקיפה קשורה למילוי חובתו או תפקידו של הנתקף, דינו – מאסר שלוש שנים“.
- העלאת רף הענישה במקרים של תקיפת עובד חינוך קיבלה ביטוי בהוספת סעיף 382א(ד) לחוק העונשין, הקובע:
“(ד) העובר עבירה לפי סעיף קטן (א) והנתקף הוא עובד חינוך, דינו – מאסר חמש שנים;
מיהו “עובד חינוך” לעניין העבירה של תקיפת עובד חינוך?
- “עובד חינוך” הוגדר לעניין העבירה של תקיפת עובד חינוך כדלקמן:
“בסעיף זה, “עובד חינוך” – מי שעוסק בהוראה או בחינוך במוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש”ט-1949, וכן מי שעוסק בפיקוח על הוראה או חינוך במוסד חינוך כאמור”.
- “מוסד חינוך” הוגדר בחוק לימוד חובה, תש”ט – 1949 כ“מוסד ללימוד שיטתי לילדים או לנערים“ ואילו “ילד” הוגדר בחוק זה כ”אדם שבראשית שנת הלימודים היה באחד הגילים מ-3 עד 13 …“.
- משמע, מעבר למורה בבית ספר, גם גננת עונה על ההגדרה של “עובד חינוך” בחוק העונשין, ודין תקיפתה של גננת – כאשר התקיפה קשורה למילוי תפקידה – עונש מקסימלי של 5 שנות מאסר.
מקרה להמחשה שטופל במשרדנו – ניפץ באמצעות פטיש מראת רכב של עובדת חינוך. התיק הסתיים ללא הגשת כתב אישום, בדרך של סגירת תיק בהסדר מותנה
- כעת נציג כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו. בתמצית, למרות ההחמרה בכל הנוגע לעבירות כלפי עובדי חינוך, נעתרה שלוחת הסדר מותנה תל אביב של משטרת ישראל לבקשתנו, וסגרה את תיק פלילי שעניינו גרימת היזק לרכוש במזיד לרכבה של עובדת חינוך – בהסדר מותנה, שלא גורר רישום פלילי.
- בתום החקירה הפלילית, אחזה משטרת ישראל בראיות חותכות להוכחת האישום לרבות הודאתו של החשוד בכך, שניפץ באמצעות פטיש את מראת הצד ברכבה של גננת, בתגובה לסירובה של הגננת לקבל את בנו לגן ילדים פרטי.
- כאמור, למרות חומרת המקרה והראיות הטובות להוכחת האישום, הוביל משרדנו לסגירת התיק בהסדר מותנה.
- ואולו פרטי הפרשה ביתר הרחבה;
טיוטת כתב האישום שגובשה כנגד הלקוח
- החשוד בפרשה זו עובד בחב’ הייטק בשנות ה- 30 לחייו, ללא הסתבכויות קודמות עם רשויות החוק.
- לאחר חקירה משטרתית, גיבשה משטרת ישראל טיוטת כתב אישום כנגד החשוד בו נטען בתמצית, כדלקמן:
- על רקע סירובה של גננת לקבל את בנו של החשוד לגן ילדים פרטי, התגנב החשוד לרכבה של הגננת וניפץ באמצעות פטיש את מראת הצד של הרכב.
- בכך, כך נטען בכתב האישום, הרס החשוד נכס ופגע בו במזיד ושלא כדין.
- בהתאמה, הואשם החשוד בכתב האישום בעבירה של היזק לרכוש במזיד, עבירה בניגוד לסעיף 452 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
הסדר מותנה סגירת תיק פלילי היזק לרכושה של עובדת חינוך.
הראיות שנאספו לחובותו של החשוד
- לאחר הגשת התלונה, פעלה משטרת ישראל (תחנת גלילות) נמרצות לאתר את מבצע העבירה.
- בתום החקירה אחזה משטרת ישראל בראיות חותכות להוכחת האישום של היזק לרכוש במזיד, לרבות:
- סרט וידאו ממצלמת אבטחה, שהנציח את ביצוע העבירה.
- תלונתה של הגננת וזיהויו של החשוד בסרט הוידאו הן על ידי הגננת והן על ידי רבים אחרים.
- הודאתו המלאה של החשוד בעבירה המיוחסת לו.
סגירת התיק הפלילי בהסדר מותנה – קבלת בקשת משרדנו להימנע מהגשת כתב אישום
- החשוד בפרשה בה עסקינן לא נחשד בעבירה של תקיפת עובד חינוך אלא “רק” בגרימת היזק לרכושה של עובדת חינוך.
- יחד עם זאת, מגמת ההחמרה בענישתם של תוקפי עובדי חינוך “ריחפה” מעל תיק זה, ואף השימוש בפטיש על מנת לגרום לנזק ברכבה של עובדת חינוך – לא הקל על מלאכת ההגנה.
- כבר בשלב החקירה הפלילית נעשו מהלכים שונים מטעם משרדנו על מנת להוביל את התיק לסגירה בהסדר מותנה.
- עורך דין פלילי גיא פלנטר בא בדברים עם שלוחת הסדר מותנה ת”א של משטרת ישראל (אשר מקום משכנה באור יהודה) ובסופו של יום, נעתרה התובעת, עו”ד מרינה טוניצקי, לבקשת משרדנו להימנע מהגשת כתב אישום ולסיים את הפרשה בסגירת התיק בהסדר מותנה.
- במסגרת ההסדר המותנה עליו סוכם:
- תוקן כתב האישום באופן שנמחק כל איזכור של פטיש;
- הלקוח התחייב להימנע מביצוע עבירה במהלך תקופה של 8 חודשים;
- הלקוח התחייב לשלם לאוצר המדינה סך של 1000 ש”ח.
- על פי ההסדר המותנה, עם עמידתו בתנאים אלו, ייסגר התיק הפלילי בעילה של “סגירת תיק בהסדר”.
- למרות חומרת המקרה, הסתיימה אם כן פרשה זו ללא כתב אישום וללא הכתמת שמו של הלקוח בהרשעה פלילית.
- בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהסדר המותנה שנחתם בין הצדדים, בכתב האישום המקורי ובכתב האישום המתוקן במסגרת ההסדר (כתבי אישום אשר בסופו של יום לא הוגשו לבית המשפט בעקבות סגירת התיק בהסדר מותנה).
לקריאה נוספת
- לקבלת מידע מקיף על עילת סגירת תיק פלילי בהסדר מותנה ראו בעמוד – סגירת תיק בהסדר מותנה.
- לדוגמאות נוספות למקרים בהם פעל משרדנו לסגירת תיק בהסדר מותנה ראו בעמוד: ארכיון סגירת תיק בהסדר.
- אודות טיפול משרדנו בעבירות דומות ראו: גרימת היזק בזדון, היזק לרכוש במזיד, עבירות בקשר לרכב.
- תקיפת עובד חינוך מסווגת כמובן כעבירת אלימות. לקריאה נוספת בהקשר זה ומקרים להמחשה בהם טיפלנו ראו: עבירות אלימות.
- בכל הנוגע לתקיפתם של עובדי ציבור – ראו בעמוד תקיפת עובד ציבור.
תקיפת עובד חינוך | תקיפת עובד הוראה | סגירת תיק בהסדר מותנה | גרימת היזק בזדון | היזק לרכוש במזיד | עבירות בקשר לרכב | סגירת תיק פלילי
הסדר מותנה | גרם נזק בפטיש ... by on Scribd
by