תקיפת קטין על ידי אחראי; סגירת תיק בשימוע כנגד הורים שנחשדו בתקיפת ילדיהם

תוכן עניינים

תקיפת קטין על ידי אחראי – תמצית המקרה; סגירת תיק פלילי בשימוע בפרקליטות כנגד הורים שנחשדו בתקיפת ילדיהם

פרקליטות מחוז ת”א נעתרת לבקשת משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר ומקבלת (במסגרת הליך שימוע פלילי) בקשה להימנע מהגשת כתב אישום שהוגשה בעניינם של הורים שנחשדו בעבירות של תקיפת קטין על ידי אחראי (ילדיהם הקטינים) והיזק לבעל חיים (הכלב המשפחתי).

סגירת תיק פלילי בשימוע - תקיפת קטין על ידי אחראי

תקיפת קטין על ידי אחראי – סגירת תיק פלילי כנגד הורים בהליך שימוע בפרקליטות.

פתיחת החקירה הפלילית בחשד לעבירות של תקיפת קטין על ידי אחראי והיזק לבעל חיים

מקרה זה עוסק בזוג בשנות ה-40 לחייהם, הורים לארבעה ילדים קטינים, אשר נפתחה כנגדם חקירה פלילית בחשד לנקיטת אלימות כלפי ילדיהם – עבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי.
כמו כן, נחשד האב גם בתקיפת כלב המשפחה – עבירה של היזק לבעל חיים.
החקירה נפתחה בעקבות דיווח של אחד הילדים בבית הספר על כך שבמספר הזדמנויות חווה אלימות מצד אביו ואמו, וכן על כך שאביו הכה את הכלב המשפחתי.

כמה מילים על העבירות בהן נחשדו ההורים – תקיפת קטין על ידי אחראי והיזק לבעל חיים

תקיפת קטין על ידי אחראי

העבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי סווגה על ידי המחוקק כעבירת תקיפה בנסיבות מחמירות, שדינה המקסימלי 4 שנות מאסר.
סעיף 382 לחוק העונשין שכותרתו “תקיפה בנסיבות מחמירות” קובע, בין היתר:

(ב) העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו – כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, “בן משפחתו” – לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:

(2) קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, כהגדרת “אחראי על קטין או חסר ישע” בסעיף 368א.

סעיף 379 לחוק העונשין שכותרתו “דין תקיפה סתם” קובע עונש מקסימלי של מאסר שנתיים, ומכאן שהעונש המקסימלי בגין תקיפת קטין על ידי אחראי – 4 שנות מאסר.

היזק לבעל חיים

סעיף 451 לחוק העונשין שכותרתו “היזק לבעל חיים” קובע כדלקמן:

“451. ההורג חיה הניתנת להיגנב או חובל בה, פוצעה או מפעיל עליה רעל, במזיד ושלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים”.

חובת דיווח על עבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי

בהתאם לחובת הדיווח החלה על אנשי חינוך, העבירה יועצת בית הספר “דיווח על קטינים חסרי ישע” למשטרת ישראל, אשר מיד פתחה בחקירה פלילית.
בהעברת הדיווח למשטרה, פעלה יועצת בית הספר בהתאם להוראות סעיף 368ד לחוק העונשין, תשל”ז – 1977 שכותרתו “חובת דיווח”:

“368ד. (א) היה לאדם יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה בקטין או בחסר ישע בידי האחראי עליו, חובה על האדם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר שלושה חדשים.

(ב) רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, עובד שירותי רווחה, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג או עוסק במקצוע פרה-רפואי, וכן מנהל או איש צוות במעון או במוסד שבו נמצא קטין או חסר ישע – שעקב עיסוקם במקצועם או בתפקידם היה להם יסוד סביר לחשוב כי נעברה עבירה בקטין או חסר ישע בידי אחראי עליו – חובה עליהם לדווח על כך בהקדם האפשרי לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק או למשטרה; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר ששה חדשים”.

פעולות החקירה שבוצעו על ידי משטרת ישראל בחקירת החשד לתקיפת קטין על ידי אחראי

במסגרת החקירה, נחקרו שלושה מילדי המשפחה על ידי חוקרת ילדים, ללא ידיעת ההורים, ועדותם הונצחה בוידאו, בהתאם לנוהל המסדיר חקירות מסוג זה.
במסגרת חקירת הילדים, מסרו שלושת הקטינים האשמה, הפלילו את הוריהם באלימות וחוקרת הילדים אף התרשמה ממהימנותם.
בהמשך, זומנו ההורים לחקירה באזהרה במשטרה בחשד לעבירות של תקיפת קטין על ידי אחראי והיזק לבעל חיים.
במהלך החקירה, הוטחו בהורים הראיות שנאספו לחובתם, והם נדרשו להתגונן בפני הטענות הקשות שהועלו כנגדם ולספק הסברים.
בחקירתם במשטרה, שיתפו ההורים פעולה עם חוקריהם, השיבו לכל השאלות אולם שללו אלימות פיזית כלפי ילדיהם.
בסיום החקירה הועבר תיק החקירה מהמשטרה לפרקליטות, על מנת שהפרקליטות תיבחן האם להגיש כתב אישום כנגד ההורים.

הפגיעה הפוטנציאלית בהמשך ההליך הפלילי – הגשת כתב אישום והרשעה בפלילים היו קוטעים את מטה לחמה של האם, אחות מוסמכת במקצועה

החקירה הפלילית היוותה טלטלה קשה להורים ולמשפחה כולה, ואף העמידה בסיכון ממשי את פרנסת המשפחה, לאור עיסוקה של האם כאחות מוסמכת.
אילו היתה האם מורשעת בעבירה של תקיפת קטין על ידי אחראי, קרוב לוודאי היה מבוטל רישומה מפנקס המורשים לעסוק בסיעוד והיא היתה מאבדת את מטה לחמה.
בהקשר זה, קובע סעיף 5(א) לתקנות בריאות העם (העוסקים בסיעוד בבתי חולים), תשמ”ט -1988 את התנאים לרישום בפנקס ובכללם מי:

“[ש]לא הורשע בעבירה שדינה מאסר שיש בה, לדעת האחות הראשית, כדי למנוע עיסוק בסיעוד”.

כך, גם סעיף 15 לתקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות), תשמ”א – 1981 קובע, כי ניתן לבטל רישום של מורשה לעסוק בסיעוד במרפאה אם:

“הורשע בעבירה שיש עמה קלון או שיש בה כדי להראות שהוא חסר האחריות הדרושה לעסוק בסיעוד”.

הגשת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום – הליך שימוע פלילי מול הפרקליטות

בשלב זה, פנו ההורים למשרד עורכי דין גיא פלנטר, על מנת שיפעל מטעמם לסגירת התיק.
עם קבלת הייצוג, פנה משרדנו לפרקליטות מחוז מרכז, בבקשה לסגור את התיק ולחלופין לערוך שימוע, בטרם תגבש הפרקליטות החלטה סופית בגורל התיק.
הפרקליטות נעתרה לבקשת משרדנו לקיים שימוע פלילי ונאותה להעמיד לעיוננו את חומרי החקירה לצורך השימוע (בהתאם להנחיות הקיימות בנושא).
לאחר לימוד חומרי החקירה ואיסוף ראיות הגנה, פנו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג בבקשה מנומקת בכתב לפרקליטות להימנע מהגשת כתב אישום נגד ההורים, ולסגור את תיק החקירה.

קבלת בקשה להימנע מהגשת כתב אישום במסגרת שימוע פלילי וסגירת התיק הפלילי

ביום 31.10.19 הודיעה פרקליטות מחוז מרכז למשרדנו כי לאחר פנייתנו הוחלט על גניזת התיק מבלי להגיש בו כתב אישום.
בכך, הסתיימה הפרשה על הצד הטוב ביותר, ללא העמדת ההורים לדין פלילי ונמנע קרע עמוק במרקם היחסים בתוך התא המשפחתי.
בפרשה זו טיפלו עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין אירנה אינברג ממשרדו.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – מעניק ייצוג משפטי לחשודים בהליכי שימוע מול הפרקליטות ויחידות התביעה המשטרתית בכל רחבי הארץ ומגיש מטעמם בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

לקריאה נוספת:

להרחבה בכל הנוגע להליך השימוע הפלילי ולדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לחשודים בהליכי שימוע מול רשויות תביעה שונות ברחבי הארץ ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום | סעיף 60א.
למידע נוסף בכל הנוגע לטיפול משרדנו בסגירת תיקי חקירה ראו: סגירת תיק פלילי.
להרחבה בכל הנוגע לטיפול משרדנו בחשד לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.