ארכיון מאמרים - צדדים להליך הפלילי שאנו מייצגים | משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (77)

גיא פלנטר — Tue, 18 Apr 2023 16:17:46 +0000

המחלקה לחקירות שוטרים – ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש ע”י עו”ד פלילי.

המחלקה לחקירות שוטרים – ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש + ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש פליליים בבתי משפט

ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש: משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים בחקירת מח”ש, מכין את השוטרים לחקירתם הפלילית במח”ש, מלווה את השוטרים בייעוץ משפטי במהלך הליכי החקירה השונים ומעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במח”ש: ככול שמתגבשת כוונה להגיש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים, על מנת לשכנע את מח”ש להימנע מהגשת כתב אישום ולהוביל לסגירת תיק מח”ש.
ייצוג משפטי לשוטרים במשפטים פליליים הנוגעים לתיקי מח”ש: משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל הערכאות ובכל רחבי הארץ.
ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים: על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו – סגירת תיק מח”ש כנגד שוטר מג”ב בעקבות שימוע במח”ש – קבלת טענה של הגנה עצמית

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו מול מח”ש.

תמצית עובדות המקרה – פתיחה בחקירת מח”ש

שוטר מג”ב היה מעורב באירוע אלים בסמוך למועדון בבאר שבע, כשבמסגרת זו, דקר אזרח בחזהו באמצעות בקבוק שבור וגרם לפציעתו באורח בינוני.
השוטר לא כפר באירוע, אך טען כי מדובר בהגנה עצמית.
בניגוד למצופה מכל אזרח, ובפרט מאיש משטרה, לא הסגיר עצמו השוטר מיד למשטרה, אלא כעבור יום, כשבתווך, כך על פי החשד, בוצעו פעולות לשיבוש החקירה.
האירוע דווח למח”ש אשר פתחה בחקירה פלילית כנגד השוטר.

העבירות הפליליות בהן נחשד השוטר

תחילה נחקר השוטר בחשד לעבירות תגרה וכן גרימת חבלה חמורה.
בהמשך, נחקר השוטר ע”י מח”ש בחשד לעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים.
בית משפט השלום בראשון לציון (כב’ השופט גיא אבנון) אף נעתר חלקית לבקשת מח”ש והאריך את מעצרו לצרכי חקירה, תוך קביעה כי קם חשד סביר הקושר את השוטר לעבירות המיוחסות לו, עבירות המקימות עילות מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי חקירה.
הרשעתו של השוטר במיוחס לו היתה חושפת אותו לעונש מקסימלי של 14 שנות מאסר (העונש הקבוע לצד עבירה של חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות כשהעבריין נושא נשק קר לפי סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, תשל”ז ביחד עם סעיף 333 לחוק).

שימוע במחלקה לחקירות שוטרים – קבלת טענות ההגנה בשימוע במח”ש וסגירת התיק הפלילי

עוד בשלב החקירה במח”ש, פנה השוטר למשרדנו על מנת שנעניק לו ייעוץ משפטי בנוגע לחקירתו וייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
בהמשך, משנתגבשה כוונה להגיש כנגד השוטר כתב אישום, העניק משרדנו לשוטר ייצוג משפטי בשימוע פלילי שנערך בפני סגן ראש מח”ש, עו”ד משה סעדה.
בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש ולמרות חומרת הפציעה כמו גם התנהלותו של השוטר לאחר הפציעה, נסגר התיק ע”י מח”ש בעילה של חוסר ראיות.
משנתקבלה טענתו של השוטר כי פעל בהגנה עצמית, גם לא הועמד לדין משמעתי.
מקרה זה טופל במשרדנו על ידי עורכי הדין גיא פלנטר, אירנה אינברג ועמנואל טראץ’.
בסוף עמוד זה ניתן לעיין בחשדות שהוטחו בשוטר במסגרת חקירתו במח”ש, בהחלטת בית המשפט להאריך את מעצרו לצורכי חקירה ובהחלטת המחלקה לחקירות שוטרים, בעקבות השימוע הפלילי שנערך לשוטר במח”ש, לסגור את התיק בעילה של חוסר ראיות (ללא פרטים מזהים של המעורבים).
הפרשה פורסמה באתר פוסטה, ראו: שוטר מג”ב חשוד בדקירה במהלך קטטה סמוך למועדון.

סגירת תיק מח”ש של שוטר על ידי המחלקה לחקירת שוטרים בעקבות שימוע פלילי.

הליך פלילי כנגד שוטרים בישראל

הליכים פליליים כנגד שוטרים בישראל, הן בשלב החקירה והן בשלב הגשת כתב אישום והעמדה לדין, מנוהלים ע”י המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש).
המחלקה לחקירות שוטרים הינה חלק מפרקליטות המדינה ופועלת מכח הסמכה בסעיף 49ט. לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל”א – 1971.
מח”ש מורכבת מיחידת חקירות – היחידה האמונה על ביצוע החקירות הפליליות כנגד שוטרים ובעלת סמכויות מעצר, חיפוש, חקירה, האזנות סתר ועוד, יחידת מודיעין ויחידת פרקליטות.
מח”ש כפופה להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הנחיות פרקליט המדינה ולנהלים פנימיים של מח”ש.
הנחיות ספציפיות המתייחסות לעבודת מח”ש הן:
- הנחייה מס’ 14.4 סמכות החקירה והעמדה לדין בתלונה נגד שוטר.
- הנחייה מס’ 2.18 – מדיניות התביעה בתיקי חקירה בהם חשוד בביצוע עבירה כלפי שוטר מתלונן על שימוש בכוח מצד שוטר.

את מי מוסמכת מח”ש לחקור ולהעמיד לדין?

שוטרים – מי שנמנה עם משטרת ישראל, לרבות שוטרי משמר הגבול (מג”ב).
אזרחים החשודים בביצוע עבירה בצוותא עם שוטרים.
אנשי שירות הביטחון הכללי במהלך תפקידם, בכפוף להחלטת היועץ המשפטי לממשלה (ולמעט תלונות נחקרים שנבדקות ע”י המבת”ן במשרד המשפטים).

אילו עבירות מוסמכת מח”ש לחקור?

עבירות שמח”ש מוסמכת לחקור.

כל עבירה פלילית שבוצעה על ידי שוטר, בין אם במסגרת תפקידו ובין שלא במסגרת תפקיד, והעונש הקבוע בצד העבירה בחוק הוא למעלה משנת מאסר.
עבירות שכיחות הנחקרות ע”י מח”ש הן:

עבירות שמח”ש לא מוסמכת לחקור

עבירות תעבורה.
חשד לביצוע עבירה שרשות אחרת שאינה המשטרה מוסמכת לחקור בה על פי דין.
עבירות פליליות שהעונש הקבוע בצדן בחוק אינו עולה על שנת מאסר. אלו, ייחקרו ככלל על ידי יחידת חקירות מקומית של המשטרה.

סמכויות המחלקה לחקירות שוטרים בתום החקירה

בסיום החקירה הפלילית ע”י יחידת החקירות מועבר התיק לעיון והחלטת זרוע התביעה במח”ש.
פרקליטי מח”ש יבחנו את התשתית הראייתית בתיק ויגבשו החלטה האם לסגור את התיק, להעביר לטיפול בדין משמעתי או להגיש כתב אישום פלילי נגד השוטר.

שימוע פלילי לשוטר במח”ש

בשלב זה, ככל שמתגבשת כוונה להעמיד את השוטר לדין פלילי בעבירה מסוג פשע, מחויבת מח”ש בהתאם לסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי ולהנחיית פרקליט המדינה (הנחיה מספר 21.14 – הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים) להעניק לשוטר החשוד זכות שימוע בטרם קבלת החלטה סופית.
בתיקים שהחשד בהם מתמצה בעבירה מסוג עוון שאינה מקימה זכות שימוע בדין, למח”ש סמכות שבשיקול להעניק לחשוד שימוע לפנים משורת הדין, מקום בו פנה החשוד באמצעות סנגור וביקש שיינתן לו שימוע.
להרחבה בכל הנוגע לייצוג בהליך שימוע פלילי בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום.

סגירת תיק מח”ש

מח”ש מוסמכת לסגור תיק פלילי שנפתח כנגד שוטר באחת מעילות הסגירה המעוגנות בחסד”פ: חוסר ראיות מספיקות, חוסר אשמה, או “נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין”. להרחבה בנושא ראו: סגירת תיק פלילי.
כמו כן, מוסמכת מח”ש להחליט על סגירת תיק פלילי שנפתח כנגד השוטר בחשד לעבירת עוון בדרך של “הסדר מותנה“, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס’ 4.3042 – הפעלת תיקון 66 לחוק סדק הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב – 1982 – “הסדר מותנה“. להרחבה בנושא זה ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

הגשת כתב אישום כנגד השוטר והעמדתו לדין פלילי

בהתאם לחומרת העבירה, תגיש מח”ש כתב אישום פלילי נגד שוטר לבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי.
פרקליטי המחלקה לחקירות שוטרים מייצגים את מח”ש בהליכים פליליים בבתי המשפט.

העברת תיק מח”ש לטיפול בדין משמעתי במחלקת המשמעת במשטרת ישראל

מח”ש מוסמכת להמליץ למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד לדין משמעתי שוטר אם מחומר החקירה שנאסף בעניינו מתעורר חשד לביצועה של עבירת משמעת, כאמור בחוק המשטרה.
במקרה של עבירת שימוש בכח שלא כדין במסגרת מילוי תפקיד – מוסמכת מח”ש להורות למחלקת המשמעת במשטרה להעמיד את השוטר לדין משמעתי (סעיף 19(א) לחוק המשטרה).
נכון להיום, הקווים המנחים לניתוב תיקים להליך משמעתי או להליך פלילי בתיקים של שימוש בכח שלא כדין מוסדרים בנהלים פנימיים של מח”ש ומאפשרים שיקול דעת רחב ותלות בנסיבות הספציפיות של כל מקרה ומקרה. באחרונה, בעקבות ביקורת רבה שנשמעה בעניין, העבירה מח”ש לפרקליטות המדינה טיוטת נוהל שצפוי להסדיר באופן ברור את מדיניות מח”ש בנושא, לרבות התווים אמות מידה להבחנה בין העמדה לדין פלילי לבין העמדה לדין משמעתי.
בכל הנוגע להליכים משמעתיים כנגד שוטרים ראו בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

מדוע חשוב לשוטר לקבל ייעוץ משפטי בחקירת המחלקה לחקירות שוטרים?

בהיותם עצמם עוסקים באכיפת דין פלילי, לא מעט שוטרים טועים לחשוב כי הם יכולים להתמודד בכוחות עצמם עם חקירת מח”ש המתנהלת כנגדם.
בפועל, אפילו עורכי דין פליליים מנוסים, ליטיגטורים מדופלמים שזה משלח ידם, הנתונים לחקירה פלילית – ישכילו להתייעץ עם עורך דין פלילי אחר, ובמידה ויוגש כנגדם כתב אישום, לא ינסו לייצג את עצמם אלא יעמידו את הייצוג המשפטי הטוב ביותר שידם משגת.
חלק מהשוטרים חוששים מהנראות של הדברים – מכך שעצם ההיוועצות עם עורך דין עלולה לשדר למח”ש שהם אכן הסתבכו ושהם אשמים במיוחס להם.
בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש מורגלים לעבוד מול עורכי דין המייצגים שוטרים ורוב השוטרים הנתונים לחקירת מח”ש מתייעצים עם עורכי דין, בין אם לפני החקירה או בפתח החקירה עצמה, בשלב הצגת החשד ומתן הזכויות ע”י חוקר מח”ש.
בכל מקרה, עצם מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לפגוע בנחקר (ולא משנה מה החוקרים אומרים לנחקרים שלהם בנושא הזה, על מנת לשכנע אותם לוותר על זכות ההיוועצות עם עורך דין) ומנגד – שלילת זכות ההיוועצות עשויה להוביל לזיכוי, ללא קשר לשאלת האשם.
שוטרים עלולים לטעות ולחשוב שבכל מחלוקת עם אזרח, יתייצבו חוקרי מח”ש באופן אוטומטי לצידם. בפועל, חוקרי ופרקליטי מח”ש עושים את מלאכתם באופן מקצועי, ללא סנטימנטים, ומלאכתם כוללת איסוף ראיות מפליליות כנגד שוטרים ובמקרים המתאימים – גם העמדתם של שוטרים לדין פלילי.
שוטר הנתון בחקירה פלילית נמצא במצב עדין ומורכב במיוחד; כעובד ציבור וכמי שאמון בעצמו על אכיפת החוק – אין הוא יכול להתנהג בחקירה פלילית ככול אזרח. כך למשל, לבחירתו של שוטר לשמור על זכות השתיקה בחקירת מח”ש (להבדיל מהשימוש בזכות להיוועץ בעורך דין) השלכות שונות, שאינן רלוונטיות לאזרח הנתון בחקירה פלילית.
יתרה מכך, לתוצאות חקירת מח”ש השלכות על כל היבטי חייו של השוטר, ולצד המישור הפלילי שנחקר ע”י מח”ש, כל שוטר נתון גם לדין משמעתי (ביד”ם) ולצעדים מנהליים.
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: שוטרים – דין משמעתי | ייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין: בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).
שלב החקירה הפלילית הינו קריטי, מדובר בשלב המכתיב את המשך הדרך כאשר לא אחת, טעויות של שוטרים בשלב חקירתם במח”ש והנזקים המשפטיים שגרמו לעצמם מאחר ולא התייעצו עם עו”ד פלילי – בלתי ניתנים לתיקון בהמשך.
כל אלה מדגישים את חשיבות ההיוועצות עם עורך דין פלילי בחקירת מח”ש. על כך יש להוסיף, שעל פי נותני המחלקה לחקירות שוטרים שפורסמו לאחרונה (2018), אחוז ההרשעה בתיקי מח”ש עומד על 85%, כאשר רק 3% מתיקי מח”ש הפליליים הסתיימו בזיכוי. עוד בעניין זה ראו: דו”ח סיכום שנת 2017 של המחלקה לחקירות שוטרים.
נתון זה מלמד שוב עד כמה חשוב לשוטר הנתון בחקירת מח”ש להיות מלווה בייעוץ משפטי מקצועי, שיוביל לסגירת תיק מח”ש, שכן מרגע שהחקירה הסתיימה והוגש כתב אישום – סיכוייו של השוטר לזיכוי – נמוכים להחריד.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי לשוטרים + ייצוג משפטי לשוטרים מול מח”ש

עורך דין פלילי גיא פלנטר – רקע בתחום הכנה לחקירה פלילית וליווי חקירות פליליות

עו”ד פלילי גיא פלנטר יוצא שירות ביטחון כללי (שב”כ), שירת כקצין מודיעין בצה”ל וזכה להתמחות אצל מיטב הסנגורים בישראל- עו”ד דן שינמן ועו”ד אורי וגמן. במסגרת תפקידו כתובע בפרקליטות המדינה, ליווה והנחה את חוקרי משטרת ישראל בחקירות פליליות רגישות ומורכבות.
מאז פרישתו מפרקליטות המדינה בשנת 1999, העניק עו”ד גיא פלנטר ייעוץ משפטי לנחקרים רבים, בפרשות שונות ומגוונות שרובן לא נחשפו לעיני הציבור. עו”ד גיא פלנטר מרצה בפני גופים שונים אודות חקירות וכללי התנהגות בחקירות.

חקירת מח”ש – הכנה, ליווי החקירה וייעוץ משפטי

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לשוטרים החשודים בעבירות פליליות ומוזמנים לחקירת מח”ש.
אנו מכינים את השוטרים לחקירת מח”ש, מלווים אותם בהליכי החקירה ומייצגים אותם בבתי משפט בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

טיפול בהוצאת צו איסור פרסום

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פירסום שמו של השוטר, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

ייצוג משפטי לשוטרים בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שטרים

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לשוטרים בהליכי שימוע פלילי מול מח”ש, בטרם גיבוש החלטה סופית על העמדה לדין.

ייצוג משפטי לשוטרים בתיקי מח”ש בבית משפט

משהוגש כתב אישום כנגד שוטר, מעניק משרדנו ייצוג משפטי לשוטר בהליך הפלילי בבית המשפט ובכל ערכאות הערעור.

ייצוג משפטי לשוטרים בהליכים משמעתיים

על כך ראו בהרחבה בעמוד: ייצוג משפטי של שוטרים בפני בית הדין למשמעת של המשטרה (ביד”ם).

ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים בהליכי התאמה תעסוקתית

על כך ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל.

לקריאה נוספת

בכל הנוגע לקבלת ייעוץ במסגרת החקירה הפלילית ראו בעמוד: הכנה לחקירה פלילית – ייעוץ משפטי בחקירה.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי מעצר ראו בעמוד: שחרור ממעצר | שחרור בערבות.
בכל הנוגע לייצוג בהליך השימוע בטרם הגשת כתב אישום ראו בעמוד: שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום. כמו כן ראו בהקשר זה: מכתב יידוע לחשוד.
להרחבה בנוגע לסגירת תיק פלילי ראו בעמודים: סגירת תיק פלילי וכן סגירת תיק בהסדר מותנה.
בכל הנוגע לייצוג נאשמים בהליך פלילי בבית המשפט ראו בעמוד: משפט פלילי – ייצוג ע”י עורך דין פלילי.
בכל הנוגע לייצוג משפטי בהליכי ערעור פלילי ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורך דין פלילי

חקירת מח”ש – הכנה + ייעוץ משפטי לשוטרים | ייצוג משפטי בשימוע פלילי במחלקה לחקירות שוטרים | ייצוג שוטרים בהליכים פליליים בבית המשפט מול מח”ש

המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש – ייעוץ וייצוג משפטי לשוטרים ע”י עורך דין פלילי.

הפוסט המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי 5 (77) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ייצוג נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (110)

גיא פלנטר — Fri, 10 Mar 2023 11:35:35 +0000

נפגעי עבירה – הגנה משפטית, ייעוץ משפטי וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

נפגעי עבירה | מתלוננים – הגנה משפטית, ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה ובמקרים המתאימים, מייצגם בהליך קובלנה פלילית.
אנו מעניקים יעוץ משפטי לנפגעי עבירה ולמתלוננים בכל הנוגע לתלונתם, ומייצגים את האינטרסים שלהם בפני רשויות החקירה, התביעה ובתי המשפט.
בעמוד זה נעמוד בתמצית על זכויותיהם של נפגעי עבירה בהליך הפלילי ועל סוגי הטיפולים המשפטיים שאנו מעניקים להם (לרבות לתאגידים).

נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי

עורך דין גיא פלנטר – ייצוג משפטי לנפגעי עבירה;
תמונת מסך מראיון בערוץ 2 בנוגע לפרשת תא”ל אופק בוכריס (ייצוג הקצינה, אחת המתלוננות בפרשה).

מיהו נפגע עבירה?

חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס”א-2001 מגדיר “נפגע עבירה” כמי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו (למעט חשוד או נאשם שלא יכולים להיות בגדר “נפגעי עבירה”).
מי שנפגע מעבירת תעבורה (למעט גרם מוות ברשלנות), לא נחשב “נפגע עבירה” לפי חוק זה.

איזה זכויות יש לנפגעי עבירה?

בתמצית, חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס”א-2001 קובע “קטלוג” נרחב של זכויות, לרבות הזכויות הבאות:
- להגנה במהלך ההליך הפלילי, ככל הניתן ועל פי הצורך, מפני החשוד, הנאשם או הנידון ומפני שלוחיו או מקורביו;
- להגנה בבית המשפט מפני מגע או קשר בלתי נחוץ בינו לבין החשוד, הנאשם או הנידון, שלוחיו או מקורביו;
- בתנאים מסויימים שקבועים בחוק, לאי מסירת פרטים אישיים (כגון כתובת מגורים ועובדה ומספרי טלפון).
- לקבלת מידע:
  - על השלב שבו מצוי ההליך הפלילי.
  - על מהלך מאסרו של נאשם שנגזר דינו, או על הליכי מעצר ושחרור בערובה.
  - על שירותי סיוע הניתנים לנפגעי עבירה.
- לעיין בכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם או בהסדר שנחתם עם החשוד לסגירת תיק החקירה בהסדר מותנה ולקבל העתק מכתב האישום או מההסדר המותנה.
- להביע עמדה:
  - בנוגע לכוונה של היועץ המשפטי לממשלה לעכב את ההליך הפלילי נגד הנאשם.
  - בנוגע לאפשרות שהתביעה תגיע להסדר טיעון עם הנאשם או על פרטיו של הסדר טיעון המתגבש עם הנאשם.
  - בנוגע לאפשרות שהתביעה תגיע להסדר לסגירת תיק עם החשוד או על פרטיו של הסדר לסגירת תיק המתגבש עם החשוד.
  - על האפשרות לשחרור ממאסר.
  - על האפשרות לקבלת חנינה מנשיא המדינה.
- למסור הצהרה בכתב לגוף החוקר או לתובע, על כל פגיעה ונזק שנגרמו לו בשל העבירה, לרבות נזק גוף, נזק נפשי או נזק לרכוש + הזכות שהתובע יביא את הצהרתו לפני בית המשפט בדיון בענין גזר דינו של הנאשם.
יודגש כי חלק מהזכויות מוענקות רק לנפגעי עבירות מין או אלימות, המנויות בחוק עצמו, וחלקן רלוונטי רק לנפגעי עבירות מין או אלימות חמורות, כך שבכל מקרה יש להתייעץ עם עורך דין אודות הנסיבות הספציפיות של המקרה.

מדוע נפגעי עבירה זקוקים בכלל לייעוץ ולייצוג משפטי?

מדוע מתלוננים ונפגעים זקוקים בכלל לייעוץ ולייצוג משפטי, כאשר רשויות אכיפת החוק מטפלות בתלונה ומנהלות את ההליך הפלילי כנגד חשודים ונאשמים?
על שאלה זו בדיוק השיב אביה של נפגעת עבירה, במסגרת ביקורת שכתב על טיב הייצוג המשפטי שהוענקנו לביתו ולמשפחתו;

לביקורת עצמה בגוגל ראו: ביקורת של אביה של נפגעת עבירה.

ייעוץ משפטי בטרם הגשת תלונה פלילית או דיווח על עבירה פלילית

אנו מעניקים ייעוץ משפטי בשאלה, האם קיימת חובת דיווח על המקרה.
כמו כן אנו נותנים מענה לשאלות, דילמות וחששות בפניהם ניצבים אנשים המתלבטים באם להגיש תלונה פלילית.
להרחבה בעניינים אלו ראו בקישור: הגשת תלונה במשטרה.
חשוב לקרוא בהקשר זה גם את האמור בעמוד: ביטול תלונה במשטרה.

חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי

הענקת ייעוץ משפטי בשאלה האם חלה חובת דיווח ללקוחות פרטיים ולתאגידים.
להרחבה ראו: חובת דיווח על עבירה פלילית – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי.

נפגעי עבירה ומתלוננים – ליווי, ייעוץ משפטי, ייצוג משפטי לאחר הגשת תלונה פלילית

הענקת ייעוץ משפטי בנוגע לזכויותיהם של נפגעים, לפי חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס”א-2001.
ייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעים, לצורך מימוש זכויותיהם.
הגשת ערר על החלטה שלא לחקור בתלונה או שלא להעמיד לדין. להרחבה בנושא זה ראו בקישור: מתלוננים | נפגעי עבירה | הגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לניסיון ל”החזרת הלגלגל אחורה”. בהקשר זה ראו: ביטול תלונה במשטרה.

קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי בהליך פלילי בבית משפט

הגשת קובלנה פלילית פרטית לבית המשפט.
ייצוג משפטי וניהול התביעה הפלילית בהליך הקובלנה הפלילית כנגד הנאשם בבית המשפט.
להרחבה בנושא זה ראו בקישור: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי של נפגעי עבירה ע”י עורך דין פלילי

ייצוג משפטי בהליכים בהם מתבקש בית משפט ליתן צו הגנה, צו הרחקה או צו למניעת הטרדה מאיימת

ייצוג משפטי בבית משפט בבקשות לקבלת צו הגנה, לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991.
ייצוג משפטי בבקשות לקבלת צו למניעת הטרדה מאיימת, לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב-2001.

ייעוץ משפטי לתאגידים בעניינים פליליים ומשמעתיים

ייעוץ משפטי לתאגידים ולנושאי משרה בתאגידים בכל הנוגע לחשדות לביצוע עבירות פליליות/משמעתיות על ידי עובדי התאגידים.
עריכת בירור מטעם תאגידים לפי חוק למניעת הטרדה מינית ומתן המלצות לתאגיד.
להרחבה בעניינים אלו ראו בקישור: תאגידים – ייעוץ וייצוג משפטי על ידי עורך דין פלילי.

ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות הטרדה מינית

ייצוג משפטי בהליכים לפי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח-1998.
להרחבה בעניין עבירות הטרדה מינית ראו בקישור: עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.

ייעוץ וייצוג משפטי לנפגעי עבירות מין או אלימות

ייעוץ, ליווי וייצוג משפטי לנפגעי עבירות מין או אלימות.
להרחבה בעניין זה ראו: נפגעי עבירות מין או אלימות – ייעוץ משפטי, ליווי וייצוג משפטי בהליך פלילי.
להרחבה בעניין עבירות מין ראו בקישור: עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי.

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בנפגעי עבירה ונושאים קשורים

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי למתלוננים ולנפגעי עבירה בכל רחבי הארץ ובמקרים המתאימים, מייצגם בהליכי קובלנה פלילית.
בהמשך עמוד זה ניתן למצוא קישורים לנושאים הקשורים לנפגעי עבירה ולמתלוננים וכן דוגמאות למקרים בהם טיפלנו, ללא פרטים מזהים של נפגעי העבירה.

עורכי דין פליליים

הפוסט ייצוג נפגעי עבירה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 5 (110) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ייצוג במשפט פלילי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (368)

גיא פלנטר — Wed, 15 Feb 2023 12:24:32 +0000

ייצוג במשפט פלילי ע”י עורך דין פלילי.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר – ייצוג משפטי במשפט פלילי לחשודים ולנאשמים, בכל רחבי הארץ ובכל הערכאות המשפטיות

בעמוד אודות חקירה במשטרה עמדנו על מצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בחקירה פלילית.
אותו “מאזן כוחות” הנוטה בבירור לרעתו של החשוד במהלך החקירה, אך מתחזק לרעתו, עת מוגש כנגדו כתב אישום והוא הופך מחשוד לנאשם בפלילים.
אם עמדה לאותו חשוד “חזקת חפות” במהלך הליכי חקירתו, עתה, משהוגש כנגדו כתב אישום, נחלשת אותה “חזקת חפות” שכן, בעצם הגשת כתב האישום קיימת אמירה ברורה מצד המדינה, שעו”ד שזה תחום מומחיותו (בין אם תובע משטרתי או תובע הנמנה על פרקליטות המדינה), בחן את הראיות שנאספו בחקירה והגיע לכלל מסקנה, שיש סיכוי סביר להרשעה וקיים גם עניין לציבור בהעמדתו לדין של אותו אדם.
כעקרון, סבורה רשות התביעה שהיא מביאה בפני בתי המשפט לבירור את התיקים היותר מוצדקים וחזקים וסטטיסטית, יכולה התביעה לתמוך עמדתה באחוז הזניח של זיכויים. על פי נתונים שסיפקה פרקליטות המדינה לציבור, 3% בלבד מכלל התיקים שהסתיימו בבתי המשפט בישראל בשנת 2017 הסתיימו בזיכוי בעוד 4% מהתיקים הסתיימו בביטול כתב האישום. באחוז זעום זה של זיכויים קיים מסר ברור לציבור: אין להקל ראש לרגע בכתב האישום שהוגש לבית המשפט.
הגישה על פיה יבוא הנאשם לבית המשפט ופשוט “יספר” לשופט מה קרה והכול “יהיה בסדר”, נאיבית ומנותקת לחלוטין מן המציאות.
לכל נאשם באשר הוא, אין את הכלים להתמודד בגפו עם כתב אישום פלילי שהוגש כנגדו. די לציין בהקשר זה, שאפילו עורכי דין וחוקרי משטרה שהוגשו כנגדם כתבי אישום, טרחו והתכבדו להעמיד לעצמם ייצוג משפטי של עורך דין פלילי.
האחוז הזעום של זיכויים עלול להוביל למסקנה שכמעט תמיד, דינם של כל הנאשמים אחד הוא – להימצא אשמים ו”לשלם” את המחיר המתבקש, הן בהכתמת שמם בהרשעה פלילית והן בענישה ממשית כזו או אחרת.
אך בפועל, מסקנה זו איננה נכונה שכן בכ- 11% מהמקרים בהם הוגשו כתבי אישום, מסתיים ההליך בביטולו של כתב האישום, עיכוב ההליכים המשפטיים על ידי היועץ המשפטי לממשלה או סיום ההליך באי הרשעה של הנאשם או בביטול הרשעה.
סיום מוצלח שכזה נכון במיוחד לגבי אותם נאשמים אשר אין להם עבר פלילי ואשר הואשמו בעבירות הפחות חמורות.
כבכל דבר אחר, יש לדעת שגם במשפט פלילי “הצלחה” יכולה להיות עניין יחסי; ניקח למשל מקרה בו כנגד נאשם (שהודה בחקירתו במשטרה) הוגש כתב אישום חמור המייחס לו עבירות פליליות של הונאה בכרטיסי אשראי וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בסך כולל של כ- 700 אלף דולר. דומה כי הכל יסכימו שבמצב דברים זה, סיום ההליך הפלילי ללא מאסר מאחורי סורג ובריח – הוא בגדר הצלחה.
כל מקרה ונסיבותיו, ולפיכך, לעתים יתמקד הייצוג במשפט פלילי בסוגיית האחריות והאשמה, בעוד במקרים אחרים יתמקד המאבק בסוגיית עצם ההרשעה או מידת העונש. לעתים אף ימשיך המאבק לערכאה גבוה יותר, במסגרת ערעור פלילי על הכרעת הדין ו/או גזר הדין. כך או כך, כמעט תמיד, ייצוג משפטי בידי עורך דין פלילי מקצוען ומנוסה ישפיע באופן מהותי אם לא מכריע על התוצאה.

במשרדנו עורכי דין פליליים, יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ המעניקים ייצוג במשפט פלילי

משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג במשפט פלילי לנאשמים בכל בתי המשפט ברחבי הארץ ובכל הערכאות (כולל ערעור פלילי לבית המשפט המחוזי או לבית המשפט העליון על הכרעת הדין ו/או גזר דין).
לפרטים נוספים אודות צוות עורכי הדין במשרד ראו בעמוד: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
ברשימת הדוגמאות בהמשך עמוד זה, ניתן להתרשם ממקרים בהם העניק משרדנו ייצוג במשפט פלילי לנאשמים בהליכים פליליים בבתי משפט שונים, וזאת מעבר למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב האישום, עיכוב ההליכים ע”י היועץ המשפטי לממשלה או סיום ההליך באי הרשעת הנאשם או בביטול הרשעתו.

ייצוג במשפט פלילי – לאן עכשיו – לקריאה נוספת

לקריאה נוספת לפי סוג הטיפול המשפטי

בעמוד “עורך דין פלילי – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים“, יכול כל קורא למצוא מידע נקודתי וספציפי, הנוגע בדיוק לשלב שבו הוא נמצא – ביחס להליך הפלילי;

לקריאה נוספת לפי השתייכות לאחד מהצדדים להליך הפלילי

בעמוד “צדדים להליך הפלילי שאנו מייצגים“, תמצאו התייחסות נפרדת לכל אחד מהצדדים השונים להליך הפלילי:
- עצורים; ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה.
- חשודים: הכנה לחקירה פלילית וליווי בייעוץ משפטי במהלך החקירה.
- נאשמים: ייצוג משפטי בשלבי המשפט הפלילי ובערכאות הערעור.
- תאגידים + נושאי משרה בתאגידים: ייעוץ וייצוג משפטי בעניינים פליליים ומשמעתיים.
- מתלוננים + נפגעי עבירה: ייעוץ משפטי בשאלות כגון: האם להגיש תלונה פלילית? האם יש חובת דיווח? למי להגיש את התלונה? וכיצד להוכיח אותה? ליווי משפטי בנוגע לתלונתם לרבות הגשת ערר על ההחלטה לסגור את התיק) וכן הענקת ליווי משפטי למתלוננים בהליך הפלילי עצמו.
- עובדי מדינה ועובדי גופים המעניקים שירות לציבור – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.
- עובדי רשויות מקומיות ועובדי עיריות – ייצוג משפטי בהליכים פליליים ומשמעתיים.
- שוטרים – ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי מח”ש.
- קטינים הענקת ייעוץ משפטי וייצוג בבית משפט לנוער.

לקריאה נוספת לפי סוג עבירה פלילית

בעמוד “עורך דין פלילי – עבירות בהן אנו עוסקים” תמצאו התייחסות נפרדת למרבית העבירות הפליליות בהן עוסק משרדנו.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לנאשמים בהליכים פליליים.

לקראת סוף עמוד זה תמצאו עשרות דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לנאשמים בהליכים פליליים.
כמו כן ראו: דוגמאות להמחשה.

עורך דין פלילי

ייצוג במשפט פלילי על ידי עורך דין פלילי | כתב אישום

הפוסט ייצוג במשפט פלילי ע”י עורך דין פלילי 4.9 (368) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עצורים – שחרור ממעצר | עורך דין מעצרים | ייצוג במעצר והליכי שחרור בערובה ע”י עורך דין פלילי 4.9 (90)

גיא פלנטר — Sun, 05 Feb 2023 13:36:35 +0000

שחרור ממעצר | עורך דין מעצרים | ייצוג במעצר ע”י עורך דין פלילי

עורך דין מעצרים – שחרור ממעצר; ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בהליכי מעצר, תוך חתירה מתמדת לשכנע את בית המשפט להורות על שחרור ממעצר.
אנו מעניקים ייצוג משפטי לעצורים בכל רחבי הארץ:
- בבקשות להארכת מעצר לצרכי חקירה (“מעצר ימים”).
- בקשות למעצר עד תום ההליכים.
- הליכי קביעת תנאי שחרור בערבות.
- בקשות לעיון חוזר במעצר או בתנאי שחרור בערובה.
- הגשת ערר על מעצר – ערעור על מעצרים.

עורך דין מעצרים

עורך דין מעצרים עוסק בייצוג משפטי של עצורים בהליכי הארכת מעצר ושחרור ממעצר.
מטבע הדברים, על עורך דין מעצרים להיות זמין “להקפצה” 24/7, על מנת לפעול לשחרור ממעצר.
עורך דין מעצרים עוסק גם בייצוג משפטי בבקשות לשינוי תנאי שחרור בערובה, כגון בקשת ביטול מעצר בית.
דיונים בשאלת הארכת מעצר לצרכי חקירה מתנהלים בבית המשפט השלום.
יחד עם זאת, לא אחת, נדרש עורך דין מעצרים להעניק ייצוג משפטי בבית המשפט המחוזי בנוגע לערר שהגישה המשטרה על החלטת שחרור ממעצר, או להגיש בעצמו ערר על מעצר או על תנאי שחרור בערובה שנקבעו ע”י בית משפט השלום.
דיונים בבקשת מעצר עד תום ההליכים, מתנהלים בבית המשפט בו הוגש כתב האישום.

הליכי מעצר ושחרור בערבות – כללי

הסמכויות וההוראות הנוגעות להליכי מעצר ושחרור בערובה מוסדרות בעיקרן בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ”ו – 1996, וכן מפורטות בפקודת המטה הארצי מס’ 14.01.34 “עיכוב, מעצר ושחרור”.
ככלל, הליכי המעצר נחלקים לשניים:
- מעצר של חשוד – בשלב החקירה במשטרה ולפני הגשת כתב אישום (נקרא גם “מעצר ימים”).
- מעצר של נאשם – שהוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט, עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו (“מעצר עד תום ההליכים”).
חשוב להדגיש, כי בכל אחד מן השלבים, בנסיבות המתאימות, קיימת אפשרות לשחרור לחלופת מעצר, בערובה ובתנאים שייקבעו ע”י בית המשפט או קצין המשטרה הממונה.
לעיון בפקודת המטה הארצי בנושא עיכוב, מעצר ושחרור בערובה ראו פקודת המטה הארצי מס’ 14.01.34 “עיכוב, מעצר ושחרור“.

מעצר של חשוד – לפני הגשת כתב אישום

אף על פי שהחוק קובע כי ככלל יש להעדיף מעצר של חשוד בצו של שופט, ניתן לעצור חשוד גם ללא צו שיפוטי. בפועל, בחלק לא מבוטל של המקרים, מעצר ראשוני של חשוד מתבצע בשטח ע”י שוטר, או בתחנת המשטרה ע”י קצין ממונה, בדרך כלל לאחר חקירת החשוד באזהרה.
מכאן, שהשאלה האם החשוד ייעצר או ישוחרר בתנאים או ללא תנאים, תושפע בחלק ניכר מהמקרים גם מהתנהלות החשוד בחקירתו באזהרה ומן הגרסה שמוסר בחקירתו.
על כן, קיימת חשיבות קריטית לכך שאדם העומד להיחקר באזהרה כחשוד, ייוועץ בטרם חקירתו בעורך דין מעצרים, שינחה אותו בין השאר בדבר כללי התנהגות וזכויותיו בחקירה, ובכך, ימזער החשוד, כלל שניתן בנסיבות העניין, את האפשרות שהרשות החוקרת תבקש את מעצרו.

מעצר ללא צו – המפגש הראשון של חשוד עם סמכות המעצר

ניתן לעצור אדם בלא צו של שופט עד 24 שעות, ולכל היותר למשך 48 שעות מתחילת המעצר. לצורך הארכת מעצר מעבר ל-48 שעות – יש להביא את החשוד בפני שופט.
שוטר מוסמך לעצור אדם שעבר בפניו של השוטר או זה מקרוב עבירת פשע או עוון, והשוטר סבור שאותו אדם עלול לסכן את ביטחונו של אדם, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
כמו כן, מוסמך שוטר לעצור אדם, אם יש לו יסוד סביר לחשד שאותו אדם עבר עבירת פשע או עוון וכן התקיים אחד מאלה:
- לשוטר יש יסוד סביר לחשש שהחשוד לא יופיע להליכי חקירה.
- לשוטר יש יסוד סביר לחשש שאי מעצרו של החשוד יביא לשיבוש הליכי משפט (העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת).
- לשוטר יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או ביטחון המדינה .
- אותו אדם הפר תנאי מתנאי שחרור בערובה או תנאי תכנית פיקוח אלקטרוני, או עומד להימלט מהדין או שיש יסוד סביר שהוא נמלט ממשמורת חוקית.
נוסף על כן, שוטר יכול לעצור אדם אם יש לו יסוד סביר לחשד שעבר אחת מן העבירות הבאות:
- עבירת אלימות בבן משפחה.
- עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר.
- עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים, למעט שימוש או החזקת סם לשימוש עצמי.
- עבירת ביטחון.
- עבירה שדינה מאסר עולם או מיתה.
עוד מוסמך שוטר לעצור אדם ולהביאו לתחנת משטרה אם אותו אדם מסרב או מפריע לעיכוב.
מקרים נוספים בהם מוקנית בדין סמכות לשוטר לעצור אדם ללא צו של שופט:
- התקהלות בלתי חוקית או התפרעות במקום ציבורי.
- יסוד סביר לחשוד שאדם מחזיק או מעביר רכוש גנוב או שהחזקתו אסורה.
- אדם המחזיק כלי נשק טעון או סכין כשהוא שיכור.
- אדם העובר עבירה על פקודת התעבורה ומסרב למסור את שמו ומענו או להציג את רישיונו.
לצורך ביצוע המעצר, אם החשוד מתנגד למעצר או מתחמק ממנו – רשאי השוטר להשתמש בכח סביר.
ככלל, שוטר שעצר אדם ללא צו מעצר, חייב להביאו ללא דיחוי לתחנת משטרה, בפני קצין ממונה על החקירות, ובהיעדרו – בפני מפקד התחנה או קצין הממונה על התחנה.

מה צפוי לחשוד שנעצר ע”י שוטר בתחנת המשטרה

בירור בפני הקצין הממונה

בהגיעו לתחנת המשטרה, אם לא הוחלט על שחרורו קודם לכן, צפוי לחשוד העצור בירור בפני הקצין הממונה.
הקצין הממונה יברר אם אכן התקיים אחד התנאים למעצר, כמפורט לעיל, או – אם קיימת אחת מעילות המעצר הבאות:
- שיבוש: יסוד סביר לחשש לשיבוב הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה, או להעלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת.
- מסוכנות: יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
- צורכי חקירה: יש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר.
לקצין הממונה יש סמכות להורות על מעצרו של אדם שהגיע לתחנת המשטרה כשאינו עצור, אם מצא הקצין שמתקיימת אחת מעילות המעצר.
חשוד שהוחלט ע”י הקצין הממונה על מעצרו והרשות החוקרת מבקשת להמשיך ולהאריך את מעצרו – יובא בפני שופט לא יאוחר מ-48 שעות לכל היותר מרגע תחילת המעצר.
ככל שלא התקיימו התנאים או העילות למעצר – על הקצין הממונה להורות של שחרורו של החשוד.
בטרם קבלת החלטה ע”י הקצין הממונה בדבר מעצרו של החשוד או שחרורו בערובה וקביעת סוגי הערובה ותנאיה – עומדת לחשוד זכות להשמיע את דבריו בפניו הקצין הממונה.
בשלב זה, עומדות לחשוד הזכות לאי הפללה עצמית וזכות השתיקה.
עורך דין מעצרים יכול בשלב זה לסייע לחשוד שכן חשוד המלווה ע”י עורך דין ועורך דינו נמצא בתחנת המשטרה – יוכל עורך הדין להשמיע את טענותיו לעניין המעצר בפני הקצין הממונה.

בחינת חלופת מעצר – שחרור ממעצר בערובה

אף אם התקיים אחד התנאים למעצר, בטרם יחליט הקצין הממונה על מעצרו של חשוד עליו לבחון אם ניתן לשחרר את החשוד בערובה, ובכך להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו של החשוד פחותה (למעט ביחס לחשוד הנמלט ממשמורת חוקית, אשר ייעצר ללא אפשרות של שחרור בערובה).
ערובה יכולה להיות עירבון כספי או ערבות עצמית של החשוד, לבד או בצירוף ערבות או עירבון כספי של ערבים, כמו למשל בני משפחה.
שחרור בערובה הוא למעשה שחרור על תנאי, כאשר התנאי הוא שהחשוד יתייצב לחקירה או למשפט בכל מועד שיידרש ויימנע מלשבש הליכי חקירה ומשפט.
הקצין הממונה מוסמך להתנות שחרור ממעצר בערובה, בהסכמת החשוד, בתנאים הבאים:
- איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון, לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים.
- איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שייקבע, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
- איסור יציאה ממקום המגורים במשך כל היממה או חלק ממנה, לתקופה שלא תעלה על 5 ימים.
- חובת מגורים או הימצאות באזור שייקבע, לתקופה של תעלה על 15 ימים.
- איסור כניסה לאזור או למקום שייקבע, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים.
- חובת הודעה על כל שינוי בכתובת המגורים או מקום העבודה.
- חובה להתייצב בתחנת המשטרה במועדים שייקבע.
- לעניין חשוד בעבירת אלימות – הפקדת כלי נשק.
חשוד שאינו מסכים להטלת הערובה, לגובהה או לתנאיה, או אם לא המציא את הערובה שנקבעה במועד, או במקרה שהקצין הממונה סבר שיש להתנות את השחרור בערובה בתנאים שאינם בסמכותו – ייעצר החשוד ויובא בפני שופט, לא יאוחר מ-24 שעות.
לחשוד עומדת הזכות לערור בפני בית משפט שלום על גובה הערובה או סבירות תנאיה, או על תנאי השחרור בערובה שנקבעו – ככל שהשתנו הנסיבות ויש בהם להשפיע על תנאי שחרורו (“עיון חוזר”).

מעצר חשוד בצו בית משפט

במקרה של מעצר ע”פ צו של שופט, ניתן להחזיק חשוד במעצר בקשר לאותו אירוע לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, אלא אם הבקשה למעצר נוסף הוגשה באישור היועץ המשפטי לממשלה, שאז ניתן להאריך את המעצר עד 90 ימים. להארכת מעצר של חשוד מעבר ל-90 ימים נדרשת החלטה של בית המשפט העליון.
החוק קובע כי חשוד שנעצר וחקירתו נסתיימה ישוחרר מהמעצר. עם זאת, אם תובע מצהיר כי עומדים להגיש נגד החשוד כתב אישום (“הצהרת תובע”) ובית המשפט שוכנע כי יש עילה לכאורה לבקש את מעצרו עד תום ההליכים – רשאי בית המשפט להאריך את המעצר לתקופה של תעלה על 5 ימים. מדובר במעצר שלאחר סיום החקירה, שנועד לאפשר לתביעה להגיש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים.
בית משפט רשאי להורות על מעצרו של חשוד, ובכלל זה מעצר בפיקוח אלקטרוני, או על שחרורו בערובה או ללא ערובה או בתנאים שייקבעו בין במעמד דיון בנוכחותו של החשוד ובין בהיעדרו.
בית המשפט מוסמך לצוות על מעצרו של חשוד אם שוכנע כי קיים חשד סביר שעבר עבירת פשע או עוון וכן מתקיימת לגביו אחת מעילות המעצר:
- שיבוש: יסוד סביר לחשש לשיבוב הליכי חקירה או משפט, להתחמקות מהליכי שפיטה, או להעלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת.
- מסוכנות: יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן את ביטחונו של אדם, את ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
- צורכי חקירה: יש צורך לנקוט הליכי חקירה שלא ניתן לקיימם אלא כשהחשוד נתון במעצר.
מעצר בעילה של “צורכי חקירה” יכול להיות לתקופה של עד 5 ימים, אולם לבית המשפט סמכות להאריך את המעצר לתקופה שלא תעלה על 15 ימים.
בדיון מעצר, לשם החלטה בבקשת מעצר, רשאי השופט להיזקק לראיות שאינן קבילות במשפט וכן, ברוב המקרים, יועמד לעיני השופט בלבד החומר עליו מתבססת בקשת המעצר.
בפועל, ברוב המקרים, תושפע החלטת המעצר מן האמור ב”דוח סודי” שמוגש לבית המשפט ע”י הרשות החוקרת כתמיכה לבקשת המעצר ועל חומר חסוי, שאינו מובא לידיעת החשוד.
גם ביחס להחלטת בית משפט לעניין מעצר חל הכלל לפיו לא יצווה בית משפט על מעצרו של חשוד, אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופת מעצר, דהיינו שחרור בערובה ובתנאים.

שחרור ממעצר על ידי בית משפט

בית המשפט רשאי לצוות על שחרורו של חשוד בערובה, תוך קביעת סוג הערובה, גובהה, תנאיה ומשך תוקפם.
בהחלטה על שחרור ממעצר בערובה ישקול בית המשפט, בין היתר, את מהות העבירה בה חשוד, המידע שבידי התביעה, את עברו הפלילי של החשוד, מצבו הכלכלי, יכולתו להמציא את הערובה הנדרשת והאפשרות שהחשוד יוכל לעמוד בתנאי הערובה.
שחרור ממעצר בערובה על ידי בית המשפט הינו שחרור על תנאי שהחשוד יתייצב לחקירה, לדיון במשפטו או לנשיאת עונשו, בכל מועד שיידרש וכן שיימנע מלשבש הליכי משפט.
בית המשפט רשאי להוסיף תנאים, לפרק זמן שייקבע, ובכלל זה את התנאים הבאים:
- איסור יציאה מהארץ והפקדת דרכון.
- איסור כניסה לאזור או למקום בארץ שייקבע.
- איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שייקבע.
- חובת מגורים או הימצאות באזור או במקום שייקבע.
- איסור יציאה ממקום מגורים במשך כל היממה או חלק ממנה (“מעצר בית” מלא או חלקי).
- איסור המשך עיסוק הקשור בעבירה.
- חובה להימצא בפיקוח קצין מבחן.
- חובה לקבל טיפול למשתמשים בסמים.
- הפקדת כלי נשק בתחנת משטרה – לעניין חשוד בעבירת אלימות.
תנאים נוספים אותם מוסמך בית המשפט לקבוע בעת שחרור ממעצר מפורטים בסעיף 48 לחוק המעצרים.
על החלטת בית המשפט בעניין מעצר או שחרור בערובה ניתן להגיש ערר בפני בית משפט שלערעור.
ככל שהשתנו נסיבות, עבר זמן ניכר מהחלטת בית המשפט או נתגלו עובדות חדשות – ניתן להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט. בקשה לעיון חוזר תוגש לאותו בית משפט שנתן את ההחלטה.
החוק קובע כי הערובה ותנאי השחרור יעמדו בתוקף למשך 180 ימים אם לא יוגש כתב אישום בתוך תקופה זו. בית המשפט רשאי להאריך את התקופה לבקשת התביעה או היועץ המשפט לממשלה.

לייעוץ על שחרור ממעצר צרו קשר – עורך דין פלילי ברמת גן – 050-6664499

מעצר של נאשם – לאחר הגשת כתב אישום – מעצר עד תום ההליכים

נאשם שהוגש נגדו כתב אישום, מוסמך בית המשפט שבפניו הוגש כתב האישום, להורות על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים, ובכלל זה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני.
התנאים המצטברים לסמכותו של בית המשפט לצוות על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים:
- ראיות לכאורה להוכחת אשמה (ראיות בעלות פוטנציאל להוביל להרשעה).
- לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה.
- הנאשם מיוצג ע”י סנגור, או שהודיע כי אינו מעוניין להיות מיוצג.
- קיומה של אחת מעילות המעצר:
  - יסוד סביר לחשש לשיבוש הליכי משפט, התחמקות מהליכי שפיטה או ריצוי עונש מאסר, או פגיעה בראיות או העלמתן.
  - מסוכנות לביטחונו של אדם, ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
בעבירות של אלימות בבן משפחה, עבירות שנעשו באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר, עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים (למעט החזקת סם לשימוש עצמי), עבירות ביטחון ועבירות שדינן מאסר עולם – קמה חזקה לקיומה של עילת מסוכנות.
בית המשפט העליון קבע זה מכבר כי גם עבירות רכוש יכולות להקים עילת מעצר של מסוכנות. כך למשל, במקרים בהם עבירות הרכוש בוצעו תוך תחכום ותכנון מיוחד, או בהיקפים נרחבים, או מדובר בעבריין רכוש סדרתי.
גם בשלב זה, בטרם יצווה בית המשפט על מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים מחויב לשקול קיומה של חלופת מעצר – אפשרות לשחרורו של הנאשם בערובה ובתנאים שיהיה בהם להבטיח את מטרת המעצר.
לשם בחינת חלופת מעצר, עשוי בית המשפט להורות על שליחת הנאשם לשירות מבחן לקבלת תסקיר מעצר שיבחן את נסיבותיו של הנאשם ואת החלופות האפשריות.
בכל מקרה, בטרם יכריע בית המשפט בשאלת מעצרו של נאשם עד תום ההליכים או שחרורו לחלופת מעצר, יתקיים דיון במעמד הצדדים.
מדובר באחד השלבים הקריטיים בהליך הפלילי, שתוצאותיו ישפיעו במידה רבה על המשך התיק, אופן ניהולו וסיומו. כך למשל, להחלטה בדבר מעצרו של נאשם עד תום ההליכים או לחלופין שחרורו בערובה, עשויות להיות השלכות על גזר הדין בסיום ההליך ועל האפשרות שיוטל עליו מאסר מאחורי סורג ובריח.
על כן, קיימת חשיבות קריטית לייצוג ע”י עורך דין מעצרים כבר בשלב זה, אשר יקבל לידיו את חומר הראיות, ינתח אותו, ינסה לאתר בקיעים בראיות לכאורה ובעוצמתן, יפעל לאסוף ראיות הגנה וראיות על מצבו האישי, המשפחתי והכלכלי של הלקוח, ינסה לערער ככל שניתן את קיומה של עילת מעצר ויבחן חלופות אפשריות למעצר.

חשיבות הייצוג המשפטי על ידי עורך דין מעצרים, בניסיון להוביל לשחרור ממעצר

חשוב לזכור, כי אף שהחלטה לעניין המעצר מתקבלת בשלב התחלתי של ההליך הפלילי (בין בשלב החקירה ובין במקביל להגשת כתב אישום), היא עשויה להשליך באופן דרמטי על אופן ניהולו וסיומו של התיק הפלילי.
כמו כן, מטבע הדברים, החלטה על מעצר טומנת בחובה פגיעה קשה בלקוח בכל מישורי חייו, ובראשם בהיבט התעסוקתי, כל זאת שעה שטרם הוכחה אשמתו.
על כן, ישנה חשיבות מכרעת לייצוג משפטי בהליכי מעצר על ידי עורך דין מעצרים, שיפעל בניסיון להביא לשחרור ממעצר.

ייצוג חשודים ועצורים בהליכי מעצר ושחרור בערובה ע”י עורך דין מעצרים

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בהליכי מעצר תוך חתירה מתמדת לשכנע את בית המשפט להורות על שחרור ממעצר.
אנו מעניקים ייצוג משפטי לעצורים בכל רחבי הארץ בבקשות להארכת מעצר לצרכי חקירה (“מעצר ימים”), בקשות למעצר עד תום ההליכים ובהליכי קביעת תנאי שחרור בערבות.
להרחבה בכל הנוגע לייעוץ משפטי שאנו מעניקים לחשודים בחקירה ראו בעמוד: חקירה במשטרה.

עורך דין פלילי

שחרור ממעצר עצורים | עורך דין מעצרים – ייצוג משפטי בהליכי מעצר | שחרור ממעצר – ייצוג משפטי פלילי ע”י עורך דין פלילי | חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי

הפוסט עצורים – שחרור ממעצר | עורך דין מעצרים | ייצוג במעצר והליכי שחרור בערובה ע”י עורך דין פלילי 4.9 (90) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.8 (77)

גיא פלנטר — Wed, 01 Feb 2023 10:07:50 +0000

קובלנה פלילית – ייצוג משפטי

קובלנה פלילית – ייצוג משפטי. בתמונה: הוראות חוק סדר הדין הפלילי בנוגע להגשת קובלנה פלילית.

משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק יעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע להגשת קובלנה פלילית פרטית ומייצג נפגעי עבירה ונאשמים בהליכי קובלנה פלילית בכל רחבי הארץ.

מהי קובלנה פלילית?

באמצעות הקובלנה הפלילית, איפשר המחוקק לכל אזרח להניע הליך פלילי בבית משפט כנגד מי שביצע עבירות פליליות מסוימות, וזאת באופן עצמאי, ללא מעורבותן של רשויות החקירה והתביעה.
מדובר בחריג לכלל על פיו, המדינה היא האחראית להבאת עבריינים לדין ולניהול ההליך הפלילי.
זכותו של האזרח לנקוט בעצמו בהליך פלילי, בדרך של הגשת קובלנה פלילית, נחשבת כערובה חוקתית לאכיפת החוק וכנגד סירוב או מחדל שרירותי, מושחת, או משוחד, להעמיד עבריינים לדין.
הקובלנה הפלילית משרתת את הערכים של הבאת עבריינים לדין ושמירת אמון הציבור באכיפת החוק. באמצעותה יודע כל אזרח, ובמיוחד נפגע עבירה, כי בכוחו לתרום להשלטת הסדר הציבורי.

קובלנה פלילית פרטית – היקפה וגבולותיה

הגשת קובלנה פלילית לא מותנית בפניה מוקדמת למשטרה או במהלכיה של התביעה

הקובלנה אינה מסלול חלופי, הננקט כמוצא אחרון במקרה של אי הגשת כתב אישום על ידי התביעה, ויכולה לשמש ערוץ בלעדי או מקביל להבאת נאשם לדין.
הזכות להגיש קובלנה פלילית איננה מותנית בתלונה מוקדמת למשטרה, גם לא בפתיחת חקירה משטרתית; ניתן להגיש לבית המשפט קובלנה פלילית, ללא כל מעורבות משטרתית בפרשה.
אין גם צורך לגייס את תמיכתה של הפרקליטות או התביעה המשטרתית להליך, וניתן להגיש קובלנה פרטית אפילו חרף עמדתם של רשויות התביעה, אשר סברו למשל שאין מקום להגיש כתב אישום בפרשה;
רשויות התביעה עשויות לגנוז את התלונה בעילה שאין עניין ציבורי בפרשה, או אין מספיק ראיות להוכחת האישום ואפילו בעילה של חוסר אשמה. אין בכל אלו כדי לחסום מתלונן מלנקוט בעצמו בהליך פלילי, בדרך של הגשת קובלנה פלילית.
להבדיל מהליכים הננקטים בידי רשויות התביעה, ההחלטה להגיש קובלנה פרטית היא החלטתו של הקובל, שהוא בדרך כלל הקורבן, ללא חובת חקירה ובדיקה מוקדמת של הראיות בידי רשויות המדינה.

יכולתו של הפרט להניע הליך פלילי על כל השלכותיו הפוגעניות, מעוררת חששות רבים

חשש מהגשת קובלנה פלילית ללא תשתית עובדתית מספקת.
חשש שהקובל מונע מרגשי נקם או מעוניין להציק לנאשם או להטרידו.
חשש משימוש בקובלנה הפלילית ככלי ניגוח במאבק שבמהותו איננו פלילי אלא אזרחי.
חשש מפני ביזבוב זמן שיפוטי יקר, ביחוד באותם מקרים שהקובל אינו מיוצג על ידי עורך-דין פלילי ואינו יודע איך לנהל את הדיון.

חששות לניצול לרעה של קובלנה פלילית, הובילו את המחוקק לתחום את גבולותיה של הקובלנה, ולהציב לה שורה של בלמים ואיזונים

הזכות לנקוט בהליך פלילי עצמאי בדרך של קובלנה הוגבלה לרשימה סגורה ומצומצמת של עבירות פליליות (ועל כך בהמשך).
עבירות אלו מאופיינות בכך, שברובן המכריע מדובר בעבירות הפחות חמורות, מסוג עוון (עבירות פליליות שדינן המקסימלי עד 3 שנות מאסר). את הטיפול הבלעדי בעבירות היותר חמורות, השאיר המחוקק בידי רשויות החקירה והתביעה.
עובדי מדינה זכו להגנה מיוחדת מפני קובלנות פליליות; לא ניתן להגיש קובלנה כנגד עובד מדינה בשל מעשה שעשה תוך מלוי תפקידו, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה (סעיף 69 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982, להלן – “החסד”פ”).
בכפוף למספר סייגים, הליך שמיעת הקובלנה בבית המשפט מתנהל כמשפט פלילי לכל דבר. גם הנאשם וגם הקובל יכולים להיות מיוצגים על ידי עורכי דין ולעתים אף כופה בית המשפט על הקובל ייצוג משפטי.
בפועל, כל קובלנה שהוגשה נבחנת לגופה על ידי הפרקליטות; על פי דין, מחויב בית המשפט להעביר העתק של כל קובלנה פרטית לפרקליט המחוז, ולזה האחרון מוקנית הסמכות, תוך חמישה עשר ימים מעת קבלתה, להודיע לבית המשפט על הפקעת ההליך מאת הקובל ועל אימוצו בידי פרקליטות המדינה, במובן זה שהיא תנהל את התביעה על פי הקובלנה (סעיף 71 לחסד”פ).
במצב דברים זה, תוחלף הקובלנה בכתב אישום מטעם הפרקליטות (סעיף 72 לחסד”פ) והקובל “נסוג” מעמדה של בעל דין, לעמדה של אחד מעדי התביעה, או מאבד את מעמדו בהליך כליל.
סמכותה של הפרקליטות להפקיע את הקובלנה מידיו של הקובל, עשויה לשמש את הפרקליטות “לחסל” את ההליך, שכן במידה ולא תביא הפרקליטות עדים להוכחת האישום, יוביל הדבר לזיכוי.
בלם נוסף נמצא בסמכותו הכללית של היועץ המשפטי לממשלה להורות על עיכוב הליכים פליליים; סמכות זו, להפסיק את ההליך הפלילי בכל שלב, מיושמת גם במקרים בהם נעשה שימוש לרעה בהליכי קובלנה פלילית.
המחוקק העניק לבית המשפט כלי להתמודד עם קובלנות המתנהלות בצורה בלתי יעילה או באופן טורדני; כאשר נוכח בית המשפט שקובל אינו מסוגל לנהל בעצמו את ענינו בבית המשפט, או שהוא מנהל את ענינו באופן טורדני, רשאי בית המשפט להפסיק את הדיון בקובלנה עד שימנה לו הקובל עורך דין תוך תקופה שיקבע; לא עשה כן הקובל תוך התקופה שנקבעה, רשאי בית המשפט לראותו כאילו חזר בו מהקובלנה, ולבטל את הקובלנה או לזכות את הנאשם (סעיף 73 לחסד”פ).
אין להגיש קובלנה נגד קטין שבעת בצוע העבירה טרם מלאו לו 14 שנה. זאת מתוך ההנחה הכללית שניהול משפט פלילי נגד קטין עלול לגרום לו נזק נפשי וטובתו דורשת שהעניין יישקל על ידי רשויות המדינה.
בלם נוסף, כנגד קובלנות שווא, מצוי בסעיף 80 לחוק העונשין, לפיו ניתן לחייב את הקובל שלקובלנתו לא היה יסוד (או בנסיבות אחרות המצדיקות זאת) לשלם לנאשם שזוכה את הוצאות הגנתו ופיצוי על מעצרו או מאסרו, ובסעיף 81 של חוק העונשין, לפיו נתן לחייב את המתלונן שהגיש תלונה בקלות ראש או לשם קינטור או ללא יסוד, בתשלום הוצאות הנאשם והתביעה.
בנוסף לכך, מסתכן הקובל שהגיש קבילת נפל בזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת, בתביעת פיצויים בעילת נגישה.

באיזה עבירות פליליות ניתן להגיש קובלנה פלילית?

זכותו של האזרח להניע הליך פלילי בדרך של הגשת קובלנה פרטית, צומצמה לרשימה סגורה של עבירות פליליות, אשר רובן מפורטות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ”ב – 1982.
למעט מספר חריגים, מדובר בעבירות הפחות חמורות (מסוג עוון). בעבירות החמורות יותר, הפקיד המחוקק את סמכות ניהול ההליך הפלילי בידי המדינה.
חלק ניכר מהעבירות בגינן ניתן להגיש קובלנה פלילית נושאות סממנים של סכסוך אזרחי. חלקן בעלות “אופי פרטי”, כמו הסגת גבול, תקיפה סתם, גרימת נזק לרכוש, פגיעה בקניין רוחני ועוד.
חלקן האחר דווקא בעלות עניין ציבורי מובהק, כגון עבירות על חוקי הבחירות. המחוקק התיר להגיש בגינן קובלנה, על מנת שלא להשאיר את אכיפתן רק בידי רשויות המדינה.
עבירות אחרות בעלות חשיבות ציבורית הן עבירות על חוק הגנת הפרטיות וכן עבירות הנוגעות לאיכות הסביבה. בהקשר לעבירות אלו, הניח המחוקק שלקובל הפרטי מניע חזק לדאוג לאכיפתן.
להלן פירוט העבירות המנויות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי, בגינן ניתן להגיש קובלנה פלילית פרטית.
יש להקפיד ולקבל יעוץ משפטי פרטני ועדכני האם הדין מאפשר להגיש קובלנה פלילית והאם מומלץ לעשות כן בנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

עבירות לפי חוק העונשין בגינן ניתן להגיש קובלנה פלילית

עבירות לפי חוק העונשין: עבירות לפי סעיפים 189, 190, 192, 194, 196, 223, 334, 336 רישה 379, 380, 447, זולת אם נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, 452, 494 ו-496 ולמעט עבירות כאמור, שנעברו כלפי בן משפחה; לעניין זה, “בן משפחה” – כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א-1991;

עבירות לפי חוקים אחרים בגינן ניתן להגיש קובלנה פלילית

עבירות לפי חוק למניעת מפגעים, התשכ”א-1961, בסייגים האמורים בסעיף 11ה לחוק האמור;
עבירות לפי סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס”ח-2007.
עבירות לפי סעיף 3 לפקודת סימני סחורות;
עבירה לפי סעיף 23(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ”א-1981, מחמת הפרה של סעיפים 17 או 18 לחוק האמור או של צו שניתן לפי סעיף 17 האמור;
עבירות לפי סעיף 60 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל”ב-1972;
עבירות בשל העברת חזקה, סיוע לקבל חזקה וקבלת חזקה, לפי סעיף 108 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל”ב-1972;
עבירות לפי חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ”ט-1969;
עבירות לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ”ה-1965;
עבירות לפי חוק הבחירות לגופים ציבוריים, התשי”ד-1954;
עבירות לפי פקודת הידיעות הטלגרפיות לעיתונות;
עבירות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981.
עבירות לפי חוק שמירת הניקיון, התשמ”ד-1984, בסייגים האמורים בסעיף 21א לחוק האמור;
עבירה לפי סעיף 2 לחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ”ח-1988, בסייגים האמורים בסעיף 8 לחוק האמור.
עבירה לפי סימן א1 לחוק המים, התשי”ט-1959.
עבירה לפי חוק איסוף ופינוי פסולת למיחזור, התשנ”ג-1993, שנעברה ברשות היחיד של הקובל.
חוק צער בעלי חיים, התשנ”ד-1993, בסייגים האמורים בסעיף 15 לחוק האמור.
חוק החומרים המסוכנים, התשנ”ג-1993, בסייגים האמורים בסעיף 15ב לחוק האמור.
עבירה לפי סעיף 204 לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965, בנוגע להתקנת צלחת קליטה כמשמעותה בפרק ב’2 סימן ב’ לחוק הבזק, התשמ”ב-1982, ובסייגים האמורים בסעיף 266ב.
עבירה לפי חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, התשמ”ג-1983, בסייגים האמורים בסעיף 11א.
עבירה לפי סעיף 204 לחוק התכנון והבניה, התשכ”ה-1965, בנוגע למתקן גישה אלחוטית כמשמעותו בפרק ו’ סימן ה’ לחוק הבזק, התשמ”ב-1982, ובסייגים האמורים בסעיף 266ג לחוק התכנון והבניה.
לשון הרע, בניגוד לחוק איסור לשון הרע, התשכ”ה-1965.

ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בקובלנות פליליות

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לנפגעי עבירה בכל הנוגע להגשת קובלנה פלילית לבית המשפט ומייצג אותם בבית משפט, בקובלנה פלילית כנגד הנאשם.
משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי גם לצד התובע – הקובל – בהליכי קובלנה פלילית בבתי משפט בכל רחבי הארץ.
עניינים נוספים בהם עוסק משרדנו:

עורך דין פלילי

קובלנה פלילית – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי

הפוסט קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי 4.8 (77) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הגשת ערר על סגירת תיק חקירה | ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין 4.9 (70)

גיא פלנטר — Sun, 29 Jan 2023 06:13:53 +0000

ערר על סגירת תיק חקירה. דוגמא לקבלת ערר על החלטה שלא להעמיד לדין.

ערר על סגירת תיק חקירה | ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין – ייצוג משפטי של עורך דין פלילי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מייצג מתלוננים ונפגעי עבירה בהליכי ערר על סגירת תיק חקירה והחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
אנו מגישים מטעם מתלוננים ונפגעי עבירה בכל רחבי הארץ ערר על סגירת תיק פלילי והחלטות שלא להעמיד לדין ובהמשך עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם עררים שהגשנו התקבלו.

מהו ערר על סגירת תיק חקירה או ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין?

עמוד זה עוסק בהרחבה בכל הנוגע להגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, ובתוך כך, לסגור את תיק החקירה.
מדובר בהליך משפטי שזכה ללא פחות מ- 5 ביטויים, שמשמעותם המעשית זהה:
- ערר על החלטה שלא לחקור.
- ערר על החלטה שלא להעמיד לדין.
- ערר על החלטה לסגור תיק פלילי.
- ערר על החלטה לסגור תיק חקירה.
- ערר על החלטה לסגור תיק משטרה.
באופן מעשי, בכולם מדובר במצב בו תיק החקירה הפלילי נסגר, וכעת מבקש המתלונן (שנקרא גם “נפגע עבירה”), לערער בפני גורם בכיר יותר על החלטת הסגירה (ובלשון החוק להגיש “ערר”), וזאת על מנת שתיק החקירה יבחן מחדש, יפתח מחדש, במידת הצורך יבוצעו השלמות חקירה ובסופו של יום – יוגש כתב אישום כנגד החשוד או החשודים.

מה ההבדל בין המושגים “ערר על החלטה שלא לחקור” ו”ערר על החלטה שלא להעמיד לדין”?

ההבדל בין המושג ערר על החלטה שלא לחקור למושג ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, נעוץ בשלב בו נסגר התיק;
- במקרה הראשון (ערר על החלטה שלא לחקור), כלל לא החלה חקירה, או אם החלה חקירה, לאחר מספר מאוד מצומצם של פעולות חקירה, הוחלט שלא להמשיך בחקירה ולסגור את תיק החקירה (נקרא גם “אי פתיחה בחקירה”).
- במקרה השני, (ערר על החלטה שלא להעמיד לדין), יתכן בהחלט שבוצעו פעולות חקירה ואפילו אולי אף מוצו עד תום כל פעולות החקירה, אולם הוחלט שלא להעמיד לדין מאחת העילות הקבועות בחוק, ולסגור את התיק.
המהות היא אם כן אחת – לגרום לרשויות החקירה לעשות את תפקידם, לפתוח מחדש את התיק שנסגר, לבצע השלמות חקירה ככול שנדרש, ולהעמיד לדין את החשוד או החשודים.

הזכות להגיש ערר על סגירת תיק חקירה ועל החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין

הדין לא מתיר למשטרה להתעלם כליל מתלונה פלילית; במידה ונודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, מחויבת המשטרה לפתוח בחקירה.
יחד עם זאת, בידי רשויות החקירה והתביעה שיקול דעת נרחב לעצור בכל שלב את גלגלי החקירה והמשפט הפלילי, ולסגור את תיק החקירה באחת העילות הקבועות בחוק. אודות עילות הסגירה ואופן הפעלת שיקול הדעת בהחלטה להעמיד לדין או לסגור תיק חקירה ראו בהרחבה בעמוד – סגירת תיק פלילי.
מתלוננים אינם חייבים להשלים עם ההחלטה לגנוז את תלונתם; במסגרת זכויותיהם כנפגעי עבירה, העניק להם המחוקק גם את הזכות להגיש ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982) מעגן את זכותו של כל מתלונן להגיש ערר, בקובעו:

על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמידה לדין, לפי העניין, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה, רשאי המתלונן לערור…”.

ויודגש – לא מדובר בבקשה לעיון חוזר בתלונה, מתוך תקווה שהפעם אולי מישהו יחשוב אחרת. מדובר בהליך משפטי לכל דבר, שחייב להיעשות על ידי עורך דין פלילי, בעל נסיון בהליכים מסוג זה.

חובת עדכון המתלונן אודות עצם סגירת התיק, על מנת לאפשר למתלונן לממש את זכות הערר

על מנת לאפשר למתלוננים לממש את זכותם לערר על החלטה לסגור תיק חקירה, חייב המחוקק את רשויות החקירה והתביעה לעדכן מתלוננים בגורל תלונתם;
רשות חקירה או רשות תביעה שהחליטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, מחויבת על פי דין למסור למתלונן הודעה בכתב על החלטה לסגור את תיק החקירה.

חשיבות עילת הסגירה בהגשת הערר

לעילת סגירת התיק חשיבות עצומה שכן מבלי לדעת את עילת הסגירה, לא ניתן להגיש ערר רציני על ההחלטה לסגור תיק חקירה.
ערר רציני חייב לתקוף את עילת הסגירה, ואם למשל נסגר התיק בעילה של חוסר ראיות, חייב הערר להתמודד עם מסקנה זו ולהוכיח, שדווקא כן נמצאו מספיק ראיות.
בהקשר זה מתעורר קושי, שכן כפי שנראה מייד, במצבים מסויימים, יעודכן המתלונן בעילת סגירת התיק ובאחרים לא יעודכן.
עידכון המתלונן בעילת סגירת התיק תלוי:
- בשלב בו הוחלט לסגור את התיק (בשלב הראשוני, לפני שבוצעו פעולות חקירה, או בשלב הסופי של החקירה, לאחר שכבר בוצעו פעולות החקירה).
- באיזה עבירות מדובר, כאשר נקבע כי למעט עבירות מין או אלימות, לא תימסר למתלונן הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק.

הודעה על החלטה שלא לחקור בתלונה

על החלטה שלא לחקור, תימסר למתלונן הודעה בכתב בציון עילת סגירת התיק (סעיף 63(א)(1) לחסד”פ).
הודעה לעניין אי-פתיחה בחקירה, שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, תימסר למתלונן בנוסח הבא: :

“לאחר בדיקת תלונתך הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו”.

הודעה על החלטה שלא להעמיד לדין

על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק, ואולם יצוין בה כי המתלונן רשאי לברר את העילה כאמור באמצעות הגעה לכל תחנת משטרה וכן באחת הדרכים שנקבעו על ידי המשטרה ושפורטו בהודעה (סעיף 63(א)(2) לחסד”פ).
הודעה לעניין אי העמדה לדין, שעניינה שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה או להעמדה לדין, תימסר למתלונן בנוסח הבא:

“לאחר החקירה בעקבות תלונתך הוחלט שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין, שכן מדובר באירוע שההליך הפלילי אינו מסגרת מתאימה לבירורו”.

הודעה על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין לעניין עבירת מין או אלימות

ראינו שכלל, על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר למתלונן הודעה בכתב בלא ציון עילת סגירת התיק.
יחד עם זאת נקבע, לעניין עבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגע עבירה, התשס”א-2001, תימסר למתלונן הודעה בכתב על החלטה שלא להעמיד לדין בציון עילת סגירת התיק.

מהו המועד להגשת ערר על סגירת תיק חקירה?

את הערר חייבים להגיש תוך 60 ימים לאחר שנמסרה למתלונן הודעה בכתב על ההחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, אולם ניתן לבקש להאריך את המועד להגשת הערר (סעיף 65 לחסד”פ).
לא הוגש הערר בחלון הזמנים שנקבע לכך ולא הוגשה בקשה להאריך את המועד להגשת הערר, עלול הערר להידחות על בסיס זה, מבלי להידרש כלל לטענות לגופו של עניין. לפיכך, יש להקפיד להגיש את הערר במועד, ולאפשר לעורך הדין זמן סביר ללמוד המקרה, להכנת הערר ולהגשתו.

האם ניתן לעיין בחומר חקירה בטרם הגשת הערר?

ערר רציני ומקצועי, חייב להתמודד עם הראיות שנאספו (או לא נאספו) במסגרת החקירה ולשם כך, בטרם הגשת הערר חיוני לעיין בחומר החקירה.
מנגד, כאשר התיק נסגר בעילה של חוסר ראיות (ולעיתים גם כאשר התיק נסגר בעילה של העדר אינטרס ציבורי), חשיפת המתלונן לחומרי החקירה לפני המשפט עלולה להחליש את משקל עדותו ועדותם של העדים הקשורים אליו, דבר שעלול לחבל בסיכויי ההרשעה בתיק.
קיימות הנחיות פנימיות של פרקליט המדינה המסדירות עניין זה אולם בשל מורכבות ההחלטה באם לבקש לעיין בחומר החקירה ובשל השלכות העיון בחומר החקירה על המשך ההליך הפלילי (ככול שיתקבל הערר), יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בנושא.

למי יוגש ערר על ההחלטה לסגור תיק חקירה, לא לחקור או לא להעמיד לדין?

הגורם שיכריע בערר לא יהיה הגורם שקיבל את ההחלטה המקורית לסגור את תיק החקירה, אלא גורם בכיר יותר.
יחד עם זאת, הערר יוגש דווקא לגוף שקיבל את ההחלטה לסגור את תיק החקירה (“הגוף הסוגר”) וזאת על מנת שהגוף הסוגר יבחן את הערר ויעביר את הערר ביחד עם חוות דעתו למחלקת עררים בפרקליטות המדינה.

מה המועד למתן החלטה בערר?

הגורם המוסמך להכריע בערר חייב למסור למתלונן את החלטתו. יחד עם זאת, למעט תלונות הנוגעות לעבירת מין או אלימות מסוג פשע, לא הגביל המחוקק את הרשות המוסמכת בפרק זמן מסויים לקבלת ההחלטה בערר.
כאשר מדובר בתלונה הנוגעת לעבירת מין או אלימות מסוג פשע, ההחלטה בערר חייבת להתקבל ולהימסר למתלונן לא יאוחר משישה חודשים מיום הגשת הערר. מטעמים מיוחדים שיירשמו, ניתן להאריך מועד זה (סעיף 65א לחוק הנ”ל).
בפועל, משך הטיפול בערר ממושך. משמע, מתפקידו של עורך הדין שהגיש את הערר לעמוד בקשר עם הרשות המוסמכת, לקדם ככול הניתן את הטיפול בערר ולנסות לגרום לרשות המוסמכת לתת החלטה בערר, בפרק זמן סביר.

האם לחשוד נמסרת הודעה על כך שהמתלונן הגיש ערר ועל ההחלטה שהתקבלה בערר שהוגש?

בכפוף למספר חריגים, מחויב הגורם המוסמך להחליט בערר להודיע לחשוד שהמתלונן הגיש ערר, ואף על האפשרות שיוגש נגד החשוד כתב אישום.
חובה זו להודיע לחשוד שהוגש ערר, בטרם תתקבל החלטה באם להעמידו לדין, נוגעת רק לערר בעבריות מסוג פשע או עוון (סעיף 65ב לחסד”פ).
באם כתוצאה מהגשת הערר החליט הגורם המוסמך לשנות את עילת הסגירה (למשל מחוסר אשמה להעדר מספיק ראיות), תימסר לחשוד הודעה על הערר שהוגש ועל שינוי עילת הסגירה, והחשוד יהיה רשאי לפנות לבעל הסמכות להחליט בערר בבקשה מנומקת לשנות אח עילת הסגירה.

האם ניתן להגיש ערר נוסף על החלטה לדחות ערר?

התשובה לכך פשוטה – לא ניתן להגיש ערר נוסף על החלטה שהתקבלה בערר.

מה בנוגע לעתירה לבג”צ, שיתערב בהחלטה לסגור את תיק החקירה, או בהחלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין?

הדרך היחידה לתקוף את ההחלטה לדחות את הערר – היא בהגשת עתירה לבג”צ.
יחד עם זאת, בג”צ כבר פסק פעמים רבות, כי מדיניות ההתערבות שלו בנושאי העמדה לדין ופתיחה בחקירה מצומצם ביותר (בבג”צ 5722/12 אבו גוש נ’ היועץ המשפטי לממשלה):

“התערבות בית המשפט בהחלטותיו של היועמ”ש בנושאי העמדה לדין ואף בשאלה הטרומית בדבר פתיחה בחקירה פלילית תעשה במקרים חריגים, ורק אם בית המשפט השתכנע כי נפל בהחלטה פגם מהותי בהפעלת שיקול דעתו”.

עילות ההתערבות של בג”צ מצומצמות למצבים בהם ישתכנע בג”צ כי נפל בהחלטה פגם מהותי, שעלול להתבטא:
- בחוסר תום לב או במשוא פנים;
- בקבלת החלטה מתוך מניעים נפסדים או בסתירה לאינטרס ציבורי;
- בטעות היורדת לשורשו של עניין.
- בהחלטה בלתי סבירה באופן קיצוני.
בפועל, בכל ההיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל, ניתן לספור על יד אחת את כל המקרים בהם התערב בג”צ בהחלטה האם לפתוח בחקירה או להעמיד לדין.

חשיבות הייעוץ המשפטי והייצוג המשפטי בהגשת ערר על החלטת סגירת תיק חקירה פלילי

בשים לב למדיניות ההתערבות המצומצמת של בג”צ בעניין הנדון, בפועל, לאחר שהמתלונן כבר כשל בלהניע את גלגלי רשויות אכיפת החוק והתיק נסגר, יש למתלונן הזדמנות אחת ויחידה לנסות ולשנות את ההחלטה.
כעת יש לזכור, כי ברוב המקרים כבר עשה המתלונן כמיטב יכולתו לשכנע, כי יש מקום להמשיך ולחקור בתלונתו או להעמיד לדין את החשוד.
למרות כל מאמציו של המתלונן, גורם מקצועי שהוא על פי רוב גם נטול פניות וענייני, בחן את תלונתו ואת חומר החקירה שנאסף (ככול שנאסף חומר חקירה) והגיע למסקנה, על בסיס ניתוח משפטי, שדינו של התיק להיסגר באחת מהעילות הקבועות בחוק.
אלברט אינשטיין פעם אמר בלשונו הציורית כי;

“אי־שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות”.

ובמקרה שלנו, הגשת ערר על ידי המתלונן בגפו, מבלי להסתייע בעורך דין פלילי, קרוב לוודאי שתוביל לאותה תוצאה שכן בדרך כלל, אין למתלונן את הידע המשפטי, הנסיון המקצועי והכלים לשנות את התוצאה.
ויובהר – הגשת ערר על החלטה לסגור את התיק איננה בגדר “סיבוב נוסף”, מיחזור של אותן טענות, בתקווה שהפעם מישהו יחשוב אחרת, ויורה על פתיחת התיק והעמדה לדין.
ערר על החלטה לסגור תיק חקירה הינו הליך משפטי לכל דבר, ויש להעמיד לעניין זה איש מקצוע, עורך דין פלילי, שזה בדיוק תחום עיסוקו.
עם סגירת התיק, ולפני הגשת ערר יש לפנות לעורך דין פלילי, אשר יבחן האם יש בכלל סיכוי סביר להצלחתו של הערר.
במסגרת זו יבחן עורך הדין הפלילי:
- האם עילת סגירת תיק החקירה מבוססת מבחינה משפטית?
- האם התלונה מגבשת בכלל עבירה פלילית, ואם כן – איזה?
- האם המתלונן הצביע או הוביל למספיק ראיות להוכחת התלונה?
- איזה ראיות עשויות להפוך את הקערה על פיה ולהוביל לפתיחת התיק, לחקירה בתלונה ולהגשת כתב אישום?
- כיצד ניתן לחזק את התלונה ולשכנע את רשויות אכיפת החוק לפעול?
- כיצד ניתן לשכנע, כי נסיבות העניין מצדיקות המשך חקירה והעמדה לדין?
- מה חסר בתלונה ו/או בחומר החקירה שנאסף, על מנת לשקם את התלונה ולהניע מחדש את גלגלי החקירה ולהוביל להגשת כתב אישום.

בחינת אלטרנטיבה להגשת ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין – הגשת קובלנה פלילית פרטית

למתלונן הניצב בפני ההחלטה באם להגיש ערר על ההחלטה לגנוז את תלונתו, מומלץ להתייעץ עם עורך דין פלילי גם בשאלה, האם המקרה מתאים להגשת קובלנה פלילית פרטית.
הקובלנה הפלילית הפרטית, בדומה למוסד הערר, מהווה גם היא מעין מנגנון פיקוח ובקרה על החלטת הרשויות לגנוז תלונה. הכל הנוגע לקובלנה פלילית ראו: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי.

גיא פלנטר משרד עורכי דין – הגשת ערר על סגירת תיק חקירה, ערר על החלטה שלא לחקור או ערר על החלטה שלא להעמיד לדין

משרד עורכי דין גיא פלנטר מייצג מתלוננים, נפגעי עבירה וחשודים בכל הארץ בהליכי ערר על החלטה שלא לחקור בתלונה או שלא להעמיד לדין.
אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
לדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי ראו – דוגמאות להמחשה – ייצוג משפטי גיא פלנטר משרד עורכי דין.
לקוחות כותבים עלינו – ראו: ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר וכן: חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

נפגעי עבירה ומתלוננים – לקריאה נוספת

דוגמאות למקרים בהם הגשנו ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין

בהמשך עמוד זה תמצאו מספר דוגמאות למקרים בהם התקבל ערר שהגשנו על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין.
מנגד, תמצאו בהמשך גם דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחשודים – והערר נדחה.

עורך דין פלילי

נפגעי עבירה | מתלוננים – ייעוץ וייצוג משפטי | ערר על סגירת תיק פלילי | ערר על סגירת תיק משטרה | ערר על החלטה לסגור תיק משטרה | ערר על החלטה שלא לחקור | ערר על החלטה שלא להעמיד לדין | ערר על סגירת תיק חקירה | פתיחת תיק שנסגר מחוסר ראיות | חקירה במשטרה

הפוסט הגשת ערר על סגירת תיק חקירה | ערר על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין 4.9 (70) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי נוער – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי של קטינים בבית משפט לנוער 5 (81)

גיא פלנטר — Thu, 26 Jan 2023 10:58:59 +0000

עורך דין פלילי נוער | עבירות נוער – ייעוץ משפטי | ייצוג משפטי של קטינים בבית משפט לנוער

עורך דין פלילי נוער – ייעוץ וייצוג משפטי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לקטינים בחקירה פלילית וייצוג משפטי בהליכים פליליים בפני בית משפט לנוער.
בעמוד שלפניכם השתדלנו להציג בשפה פשוטה את הליכי החקירה הפלילית, המעצר, השפיטה, הטיפול והענישה ביחס לקטינים בישראל ולעמוד על המאפיינים הייחודיים בהליך הפלילי כנגד קטינים.

הליך פלילי כנגד קטינים בישראל.

מי נחשב קטין?

על פי דין, “קטין”, הינו אדם שטרם מלאו לו 18 שנים.

גיל האחריות הפלילית בישראל.

במדינת ישראל גיל האחריות הפלילית עומד על 12 שנים.
כלומר ילד שהיה מתחת לגיל 12 בזמן ביצוע המעשה האסור, אין לו אחריות פלילית לאותו מעשה והטיפול בו יהיה במסגרת אזרחית ולא פלילית, בהתאם לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש”ך – 1960.

העיקרון המנחה בהליך פלילי כנגד קטינים בישראל.

רשויות החקירה, התביעה הפלילית והשפיטה בישראל מתייחסות באופן שונה לקטינים החשודים בביצוע עבירות פליליות. כאשר מדובר בקטינים, העיקרון המנחה את הרשויות הינו הרצון למיצוי דרכי טיפול, מניעה וחינוך – לפני ענישה – תוך הענקת סיכוי ממשי לקטין להשתקם ולחזור לדרך הישר.
בהתאם, קיימים הליכי חקירה, טיפול ושפיטה ייחודיים לקטינים, המכוונים לצמצום הפגיעה בקטינים הנלווית להליך הפלילי, לשיקומם של הקטינים, מניעת הידרדרותם לעבריינות ולפשיעה ולשילובם באופן מיטבי בחברה.
ההסדרים המיוחדים הנוגעים לחקירת קטינים, להליכי שפיטה של קטינים ודרכי טיפול בקטינים עוברי חוק מעוגנים בעיקרם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל”א – 1971, כמו גם בנהלי והוראות משטרת ישראל.

חקירת קטינים בהליכים פליליים.

חוק לתיקון דיני ראיות (הגנת ילדים), תשט”ו – 1955, קובע כי בעבירות מסוימות, כגון עבירות מין ועבירות אלימות חמורות, חקירת קטין שהינו מתחת לגיל 14, החשוד בביצוע עבירה, תיעשה על ידי חוקר ילדים, שעבר הכשרה מיוחדת לכך.
מתוך הכרה בנזקים הנפשיים שעלולים להיגרם לקטינים בעקבות חקירה פלילית רגילה קבע המחוקק מגבלות בנוגע לאופן ניהול החקירה ע”י חוקר הילדים, וזאת במטרה לנסות ולצמצם ככל הניתן את הפגיעה בקטין עקב החקירה. למשל:
- חוקר ילדים לא יחקור ילד כשהוא לבוש במדי משטרה.
- חוקר ילדים לא יחקור ילד בתחנת משטרה, אלא אם אין אפשרות לחקרו במקום אחר.
חוקר ילדים מחויב לתעד את חקירת הקטין באמצעות וידאו, אלא אם כן לא ניתן לעשות כן, שאז החקירה תתועד בהקלטה קולית או בכתב.
קטין שמלאו לו 14 שנים והוא חשוד בביצוע עבירה פלילית, ייחקר, ככלל, על ידי חוקר נוער ובידיעת הורהו (למעט במקרים חריגים המפורטים בחוק), ואם לא ניתן לאתר את הורהו במאמץ סביר – בידיעת קרוב משפחה בגיר או אדם בגיר אחר המוכר לקטין.
הזכות למעורבות הורים בחקירה הינה זכות ייחודית העומדת לקטינים בהליך פלילי, זכות הנובעת בין השאר מהחשש שבשל לחץ החקירה עלול הקטין לוותר על זכויות הנתונות לו על פי חוק כחשוד ואף להודות במעשים שלא ביצע.
בטרם ייחקר חשוד קטין, יודיע חוקר הנוער, בלשון המובנת לקטין, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו על זכויותיו טרם החקירה;
- זכות להיוועץ עם עורך דין ביחידות לפני החקירה.
- זכות לנוכחות הורה או קרוב אחר בחקירה, למעט במקרים חריגים שנקבעו.
- זכות להיות מיוצג על ידי סניגור.
כמובן שגם לקטין שנחקר כחשוד עומד סל הזכויות הנתון לכל אדם בגיר הנחקר כחשוד, לרבות הזכות לאי הפללה עצמית וזכות השתיקה.
כאן המקום להדגיש כי על פי דיני הראיות בישראל, שתיקה בחקירה עלולה לחזק את הראיות שכנגד החשוד ולכן – בטרם החלטה באיזה קו הגנה לנקוט ובטרם מתן כל מענה לחוקרים – על החשוד והוריו לעמוד על כך שיתאפשר לחשוד להיוועץ בעורך דין. היוועצות בעורך דין לעולם לא יכולה לפעול לחובתו של חשוד (ולא משנה מה החוקרים אומרים על זה, זה המצב המשפטי).

מעצר קטינים בחשד לביצוע עבירות פליליות.

עיקרון יסוד שנקבע בחוק ביחס לקטינים הוא שמעצר של קטין יתבצע כמוצא אחרון, רק אם לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך אחרת, ללא פגיעה בחירותו של הקטין והמעצר יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הדרוש.
הוראות החוק החלות על מעצר בגיר יחולו בעיקרן גם על מעצר קטין, בשינויים הבאים:
- קטין מתחת לגיל 14 ניתן להחזיק במעצר ללא צו שופט לכל היותר ל-12 שעות, לאחר מכן יש לשחררו או להביאו בפני שופט. אם לא ניתן להביא את הקטין לפני שופט תוך פרק הזמן האמור ניתן להאריך את מעצרו לתקופה נוספת שלא תעלה על 12 שעות.
- קטין מעל גיל 14 ניתן להחזיק במעצר ללא צו שופט לכל היותר 24 שעות, ולאחר מכן יש לשחררו או להביאו להארכת מעצר בפני שופט. אם לא ניתן להביא את הקטין לפני שופט תוך פרק הזמן האמור ניתן להאריך את מעצרו לתקופה נוספת שלא תעלה על 24 שעות.
- בית המשפט יכול להורות על הארכת מעצרו של קטין עד 10 ימים, עם אפשרות להארכה ל-10 ימים נוספים. כלומר מקסימום 20 ימים עד הגשת כתב אישום.
- מיד עם מעצרו של קטין יש להודיע על כך לאחד מהוריו, ואם לא ניתן לאתרם לאדם אחר הקרוב לקטין או לקצין מבחן.
- קטין יוחזק בבית מעצר נפרד לקטינים או באגף נפרד מעצורים בגירים, ובתנאים ההולמים את גילו ואת צרכיו.
בקבלת החלטה על מעצרו של קטין, יובאו בחשבון גילו והשפעת המעצר על שלומו של הקטין. אם מצא ביהמ”ש כי קיימת עילה למעצרו של קטין, רשאי הוא לנקוט בדרכי טיפול והשגחה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), במקום להורות על מעצרו.
קטין שהוגש נגדו כתב אישום ונתבקש מעצרו, חייב בית משפט להורות על הגשת תסקיר מעצר מטעם שירות המבחן, בטרם יורה על מעצרו עד תום ההליכים.
קטין מתחת לגיל 14, לא ניתן לעצרו עד תום הליכים המשפטיים.
חשוב לזכור- לקטין עצור עומדת הזכות להיוועץ בעורך דין.

סגירת תיק פלילי לקטין.

נהלי משטרת ישראל מסדירים את השיקולים בטיפול המשטרה בתיקים בהם מעורבים בני נוער וקובעים כי בהתקיים נסיבות מסוימות ניתן שלא להמשיך בהליך פלילי כנגד קטין שנחשד בביצוע עבירה, אלא להעביר את הטיפול למסלול של “טיפול מותנה”, שאינו מכתים את הקטין במרשם הפלילי (בעבר, נקרא המסלול גניזת תיק בהליך של אי-תביעה).
חשיבותו של מסלול הטיפול המותנה, בין היתר, בכך שהתיק לא יופיע במרשם הפלילי של הקטין, פרטיו לא יופיעו במאגר הממוחשב של המשטרה והתיק למעשה ייגנז בהליך מינהלי.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג חטא או עוון.

ואלו התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג חטא או עוון (עבירות שעונשן המקסימאלי עד 3 שנות מאסר):
- לקטין אין רישום פלילי קודם ולא ננקט נגדו הליך קודם של אי תביעה.
- הקטין הודה בביצוע העבירה.
- נסיבות ביצוע העבירה קלות.
- הממונה על החקירה במשטרה התרשם, כי הקטין לא יחזור ויבצע עבירות נוספות.
- הקטין הביע נכונות להתנצל.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג פשע.

ואלו התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” כאשר הקטין חשוד בעבירות מסוג פשע (עבירות שעונשן למעלה מ-3 שנות מאסר).
- כל התנאים שלעיל לגבי עבירות חטא ועוון, ובנוסף:
- נכונות הקטין והוריו לפצות את הקורבן, בגין הנזק שנגרם לו.
- בעבירות רכוש: נכונות הקטין להחזיר את הרכוש הגנוב.
- נכונות הקטין לגלות את שמות הבגירים המעורבים במעשה העבירה, ככל שהיו.
- נכונות הקטין לשתף פעולה עם המשטר, למשל במתן עדות.
בכל מקרה, בעבירות מסוג פשע המשטרה נדרשת לקבל את הסכמת הפרקליטות כדי להעביר את הקטין למסלול של טיפול מותנה.

התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” בעבירות סמים.

ואלו התנאים התנאים לנקיטת הליך “טיפול מותנה” בעבירות סמים:
- לקטין אין רישום פלילי קודם.
- הסם בו נעשה שימוש הוא חשיש או מריחואנה והשימוש הוא מזדמן בלבד
- הקטין הביע נכונות לקבל טיפול מתאים.
- הקטין גילה לחוקר את מקור הסם.
חשוב לקחת בחשבון כי נהלי המשטרה קובעים כי ככל שישתנו הנסיבות שבגינן הופנה הקטין לטיפול מותנה, למשל – אם הקטין עבר עבירות נוספות בסמוך, אם מתברר שיש לו תיקים נוספים, אם הקטין לא נענה להזמנת שירות המבחן או אם שירות המבחן לנוער המליץ שלא לגנוז את תיק החקירה – תהיה המשטרה רשאית להמשיך לטפל בתיק במסגרת הליך פלילי.
אם הקטין יחזור לבצע עבירות, ניתן יהיה לפתוח מחשד את התיק שנסגר ולנהל כנגד הקטין חקירה פלילית שעלולה להסתיים בהעמדה לדין.

עבירות חמורות בהן לא יופנה הקטין לטיפול מותנה.

חשוב לדעת כי בעבירות חמורות מסוימות בשום מקרה לא יופנה הקטין לטיפול מותנה, כמו למשל:
- בעבירות של אלימות קשה ובריונית.
- עבירות מרמה וזיוף.
- שימוש בנשק או בחומר נפץ.
- עבירות מין (למעט עבירות בעלות אופי “קל).
- עבירות ביטחון.
- עבירות סמים שאינן שימוש והחזקה עצמית.
- עבירות שגרמו למוות.
במקרים אלו, המשטרה תמשיך בחקירה וייפתח תיק פלילי כנגד הקטין .
לצד האפשרות להעביר את הטיפול למסלול של “טיפול מותנה”, לאחר פתיחת חקירה כנגד קטין, כמובן קיימת אפשרות כי התיק ייסגר באחת מעילות הסגירה הקיימות: חוסר ראיות, חוסר עניין לציבור או חוסר אשמה.

הגשת כתב אישום פלילי כנגד קטין בפני בית משפט לנוער.

כאמור, גיל האחריות הפלילית בישראל עומד על 12 שנים ולא ניתן להעמיד לדין פלילי קטין שטרם מלאו לו 12 שנים ביום ביצוע העבירה.
יתרה מכך, לא ניתן להעמיד לדין קטין חשוד שביום הגשת כתב האישום מלאו לו 12 שנים אך טרם מלאו לו 13 שנים, אלא לאחר התייעצות עם קצין מבחן.
אין להעמיד קטין לדין ביחד עם בגיר, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
בתום חקירה במשטרה, ניתן להעמיד את הקטין לדין בתנאי שלא עברה יותר משנה מיום ביצוע העבירה. כאשר חלפה השנה, ניתן להעמיד לדין בכפוף להסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה בלבד.
נאשם שביום הגשת כתב האישום נגדו מלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 19 שנים וביום ביצוע העבירה היה קטין, הדיון יהיה בפני בית משפט לנוער. אם מלאו לנאשם 19 שנים וביום ביצוע העבירה היה קטין, הדיון יתקיים בפני בית משפט שאינו לנוער, אולם יחולו חלק מסדרי הדין החלים בבית משפט לנוער.

הליך פלילי כנגד קטין בפני בית משפט לנוער.

בית המשפט לנוער הוא מערכת שיפוטית ייחודית הדנה בהליכים פליליים נגד קטינים ובכלל זה בהליכי מעצר.
בתוך כך, לבית המשפט לנוער קשת רחבה של סמכויות ובכלל זה רשאי בית המשפט להימנע מהרשעת קטין שביצע עבירה ובמקום זאת להורות על אמצעים ודרכי טיפול, הקבועים בחוק.

סדרי דין ייחודיים בהליך הפלילי כנגד קטין בבית משפט לנוער.

מניעת החשיפה של טיפול פלילי בקטין.

אלא אם כן נקבע אחרת, דיונים פליליים בנוגע לבגירים מתנהלים בפומבי, בדלתיים פתוחות, וניתן לפרסם פרטים אודות ההליך וזהותו של החשוד או הנאשם.
מנגד, כל הדיונים בבית משפט לנוער מתקיימים בדלתיים סגורות וחל איסור לאנשים שאינם קשורים לעניין להיות נוכחים בדיונים, אלא בהסכמתו של שופט הנוער.
חל איסור פרסום פרטים מזהים על הקטין (למעט חריגים המנויים בחוק) שכן קשירת שמו של קטין לפלילים ותיוגו כעבריין עלולה לגרום לקטין נזקים קשים, בלתי ניתנים לתיקון.

נוכחות ההורים בדיון הפלילי בבית משפט לנוער וזכויותיהם.

הורי הקטין זכאים להיות נוכחים בדיון בעניינו של הקטין, אלא אם כן הורה בית משפט לנוער שלא להזמינם לדיון.
הורה של הקטין שנכח בדיון רשאי להשמיע טענות ולחקור עדים במקומו של הקטין, וכן רשאי להביע עמדתו טרם קבלת החלטות מסוימות.
החלטה בעניינו של הקטין, תינתן לאחר שניתנה לקטין הזדמנות להביע את עמדתו בפני בית המשפט לנוער ובקבלת ההחלטה יינתן משקל ראוי לעמדת הקטין, בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו.

הליך הכרעת דין וגזירת דין בבית משפט לנוער.

לאורך כל ההליך הפלילי בפני בית משפט לנוער, מעניק בית המשפט משקל רב לנסיבותיהם האישיות של הקטינים ולסיכויי שיקומם, מתוך מגמה להוציאם ממעגלי הפשיעה, להחזירם למוטב ולשלבם בקהילה.
בכל הנוגע לבגירים, דרך המלך לקביעת אשמתו של נאשם בפלילים – היא בהרשעתו בפלילים, הרשעה הנרשמת לחובתו במרשם הפלילי.
מנגד – אם החליט בית משפט לנוער כי קטין ביצע את עבירה פלילית, יקבע זאת בהכרעת דינו, אך בשלב זה לא ירשיע את הקטין ויורה על הגשת תסקיר קצין מבחן.
לאחר הגשת תסקיר של שירות מבחן רשאי בית המשפט לנוער להורות על אחד מאלה:
- להרשיע את הקטין ולגזור את דינו;
- לצוות על דרך טיפולית אחרת, ללא הרשעה;
- לפטור את הקטין בלא צו, ללא הרשעה.
באשר לגזירת העונש, קטין שבשעת קביעת עונשו טרם מלאו לו 14 שנים, לא יוטל עליו עונש מאסר בפועל.
במקום להטיל על הקטין מאסר, רשאי בית משפט לנוער לצוות על החזקתו של הקטין במעון נעול.
הגישה השונה כלפי קטינים מקבלת ביטוי גם בשלב הענישה. עמד על כך בית המשפט העליון בע”פ 5048/09, 6499 פלוני נ’ מדינת ישראל והערעור שכנגד (כבוד השופט הנדל):

“קיימים שלושה נימוקים עיקריים לגישה העונשית המבחינה בין נאשם קטין לבין נאשם בגיר: הנימוק הראשון הוא סוג של אחריות מופחתת. לאמור: הקטין בגיל מסוים (12 על פי סעיף 34ו לחוק העונשין) אמנם אחראי למעשיו, אך לא במובן המלא כפי שבגיר אחראי. הבדל זה יכול שינבע מהתפתחויות פיסיולוגיות, מהיעדר ניסיון חיים או מהימצאותו של הקטין בנקודת התפתחות שונה מהבגיר…הנימוק השני הוא השפעת העונש על הנענש. רוצה לומר, אותו העונש הוא כבד בעבור הנאשם הקטין יותר מאשר בעבור הנאשם הבגיר, מבחינת חווייתו הסובייקטיבית של הנענש…הנימוק השלישי נעוץ בשיקולי שיקום. חוק הנוער על מבנהו – למשל, מקומו של שירות המבחן, קיומן של דרכי טיפול, כלל אי ההרשעה בשלב הראשון של גזר הדין – יוצא מנקודת ההנחה שראוי, ואף ניתן, לשקם את הקטין בקלות רבה יותר מאשר את הבגיר…”.

תפקידו המרכזי של שירות מבחן לנוער בהליכים פליליים כנגד קטינים.

שירות המבחן לנוער הוא שירות ממלכתי הפועל מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. קציני המבחן העובדים בשירות, הם עובדים סוציאליים בהכשרתם העוסקים באבחון מצבם של קטינים העוברים על החוק, בטיפול פסיכו-סוציאלי בהם ובפיקוח עליהם.
בתמצית, שירות המבחן מסייע למערכת אכיפת החוק בשיקומו של הקטין במטרה למנוע הידרדרות וחזרה להתנהגות עבריינית, וזאת בעיקר בדרך של התאמת דרכי טיפול פרטניות המתאימות לכל קטין.
כאשר מדובר בקטינים, לשירות המבחן תפקיד מרכזי בכל שלבי ההליך הפלילי: החקירה במשטרה, הליכי מעצר ושחרור בערובה וכמובן בהליך הפלילי בבית המשפט לנוער.

מעורבות שירות המבחן בהליך החקירה במשטרה.

קטין בגיל האחריות הפלילית, אשר נחשד בביצוע עבירה, מופנה על ידי המשטרה לשירות המבחן לנוער לשם קבלת אבחון וחוות דעת.
מטרתה של חוות הדעת להמליץ על אחד משניים: סגירת התיק, או העמדת הקטין לדין.
התסקיר שנערך על ידי קצין המבחן מתבסס בין היתר, על שיחות עם הקטין בנוגע ליחסו לעבירה שביצע, בחינת סביבתו הקרובה (משפחתו / מסגרת לימודית בה נמצא), פעילויות בשעות הפנאי ועוד.
לפגישה עם קצין המבחן, יש להיערך בצורה מקצועית; להמציא מסמכים רלוונטיים היכולים להעיד על טיבו של הקטין כגון איבחונים, להכין את הקטין לסוגי השאלות הנשאלות על ידי קצין המבחן ועוד.

מעורבות שירות המבחן בהליכי מעצר ושחרור בערובה של קטינים.

בשלבי המעצר לצורכי חקירה, כאשר הוחלט על מעצרו של קטין, רשאי קצין מבחן, ביוזמתו, להגיש לביהמ”ש תסקיר מעצר או להשמיע בפניו את עמדתו בעניין המעצר או החלופות למעצר.
שירות המבחן בוחן את השלכותיו של המעצר על הקטין, את החלופות למעצר, ככל שהן קיימות, ומגיש המלצתו בפני בית המשפט לנוער גם בעניין זה.

מעורבות שירות המבחן בהליך הפלילי בבית משפט לנוער.

קבע בית משפט לנוער שקטין ביצע את עבירה, יורה על הגשת תסקיר קצין מבחן.
שירות המבחן מגיש תסקיר מקיף לבית המשפט המתייחס הן לשאלת הרשעתו של הקטין (או אי הרשעתו) בדין והן לשאלת אמצעי הטיפול והעונש המתאימים והנכונים לקטין.

הליך חלופי להליך פלילי המופעל על ידי שירות המבחן.

הליך חלופי, כשמו כן הוא, הינו חלופה להליך הפלילי או לחלקו, אשר מתנהל שלא בפני בית משפט.
מטרת ההליך החלופי, בין היתר, להביא לנטילת אחריות של הקטין למעשה פלילי שביצע, לרבות בדרך של תיקון כלפי נפגע העבירה, או החברה וכן להימנע ככל שניתן מהכתמתו של הקטין ברישום פלילי ותיוגו כעבריין.
כיום, מפעיל שירות המבחן לנוער בשיתוף עם משטרת ישראל שתי תכניות של “הליך חלופי”:
קד”ם – קבוצת דיון משפחתית:
- מדובר במפגשים בהם משתתפים הקטין שעבר על החוק, בני משפחתו ותומכיו, נפגע העבירה ותומכיו וכן אנשי מקצוע.
- המפגשים נועדו לדון בדרכים להתמודד עם הפגיעה עקב ביצוע העבירה ועם תוצאותיה העתידיות וכן להסכים על תכנית לפיצוי הנפגע ולמניעת עבירות של הקטין בעתיד.
- הקריטריונים להפניית קטין להליך קד”ם הם הודאת הקטין באשמה, נטילת אחריות על העבירה והבעת רצון להשתתף בתהליך.
- עם זאת, ההליך מותנה בהסכמת נפגע העבירה להליך.
מיל”ה – מובילים יחד למען הנוער:
- מדובר בתכנית משותפת למשטרה, למשרד הרווחה, למשרד החינוך ולגורמים נוספים שבה משתלב הקטין בקבוצה שמסייעת לו לאמץ ולשמור דפוסי התנהגות נורמטיביים, להשתלב בחיי חברה תקינים ולהימנע מביצוע עבירות בעתיד.
- התכנית משלבת פעילויות העשרה חווייתיות, לימודיות ותרבותיות עם פעילות של תרומה לקהילה ומעורבות חברתית.

עורך דין פלילי נוער – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי בחקירת קטין וייצוג משפטי של הקטין בפני בית משפט לנוער.

הסתבכותו של קטין בשלב כה מוקדם בחייו בפליליים עלולה להוות אירוע משנה חיים.
בדרך כלל, עצם הליכי החקירה (ובוודאי כאשר נלווים אליהם הליכים השוללים את חירותו של הקטין, או מגבילים את חופש תנועתו) טראומטיים מאוד עבור הקטין, המתמודד לראשונה בחייו עם משבר בהיקף מסוג זה.
בשל חוסר בגרותם, חוסר ניסיונם בחיים בכלל ובמתקפה מסוג זה בפרט, כמו גם הלחץ הבלתי רגיל בו הם נתונים ותחושות בושה או שיקולים לא עניינים, עלולים קטינים לעשות טעויות קשות במהלך חקירתם הפלילית במשטרה ואפילו במהלך המשפט הפלילי, בפני בית משפט לנוער.
מטבע הדברים, בשל גילם הצעיר, קטינים אף פגיעים יותר למניפולציות חקירתיות ועלולים לנסות לרצות את חוקריהם, או מנגד – דווקא להתבצר בעמדה שכלל איננה משרתת את האינטרסים שלהם וגורמת להם נזקים בלתי הפיכים בהליך הפלילי. בדומה, מסיבות חברתיות ושיקולים של נראות, קטינים עשויים לטעות בקו בו הם נוקטים, ושוב – לגרום לעצמם נזקים בלתי הפיכים.
דווקא בשל היותם “נחקרים חלשים”, קיימת חשיבות רבה לדאוג שקטין יקבל ייעוץ וליווי משפטי דחוף מעורך דין פלילי אשר יתייצב לצידו, יחזק אותו משפטית ורגשית, ויפעל בנאמנות ובמסירות, במסגרת הדין וכללי האתיקה, להוביל אותו לחוף מבטחים.
לקטין אין את הכלים והכוחות להתמודד בגפו עם חקירה במשטרה או משפט פלילי. הוא זקוק לאיש מקצוע אשר יעניק לו ייעוץ משפטי, יכין אותו לבאות, יחזק אותו וסייע לו להתמודד עם ההליך הפלילי, להוכיח את חפותו או למזער את נזקיו ככל שרק ניתן.
קטינים לא נמצאים בעמדה להעמיד לעצמם ייעוץ וייצוג משפטי ולעתים לא יודעים לבקש עזרה או נרתעים מלבקש עזרה. פעמים אחרות, קטינים פשוט לא מפנימים את חומרת מצבם או מקלים ראש במצבם.
כאן נכנסים לתמונה הורי הקטין, שחייבים להיחלץ לעזרתו, אפילו חטא וטעה, קל וחומר שעה שהקטין חף מכל פשע. את ה”חשבונות המשפחתיים” יש להשאיר לשלב מאוחר יותר, ואל מול האיום על הקטין ועל עתידו יש להתגייס מיד, ללא דיחוי ולהעמיד לו ייצוג משפטי מקצועי של עורך דין פלילי, שעוסק בעבירות נוער.
עורך דין פלילי נוער – מקרה להמחשה; לקראת סוף עמוד זה תמצאו מקרה להמחשה – כיצד עו”ד פלילי גיא פלנטר הוביל לזיכויו של קטין מעבירות מין חמורות בבית משפט לנוער.

עורך דין פלילי

עורך דין פלילי נוער – ייעוץ משפטי בחקירה פלילית, ייצוג משפטי בעבירות נוער ע”י עורך דין פלילי בפני בית משפט לנוער | חקירה במשטרה

הפוסט עורך דין פלילי נוער – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי של קטינים בבית משפט לנוער 5 (81) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר