מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי לחיילים

מחיקת רישום פלילי בצבא –
מחיקת עבר פלילי לחיילים או מחיקת עבר פלילי לפני הגיוס לצבא

• מחיקת רישום פלילי בצבא לחיילים: גם אם הסתיימו ההליכים בהרשעת חייל בפלילים, וגם אם מוצו כל ההליכים בערעור בפני ערכאות שיפוטיות גבוהות יותר וההרשעה נותרה על כנה, עדיין פתוחה האפשרות לפנות בכתב לנשיא המדינה ולשכנעו לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, ובכך להסיר את כל ההשלכות הפוגעניות הכרוכות בהרשעה.
• משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות במסגרתן מתבקשנשיא המדינה להורות על מחיקת עבר פלילי של חיילים שהורשעו בפלילים (בין אם הורשעו לפני גיוסם לצבא ובין אם הורשעו במהלך שירותם הצבאי).
• המשפט הפלילי והמשפט הצבאי הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי.
• מומלץ לקרוא ביחד עם עמוד זה את שני העמודים הבאים:
  • מחיקת רישום פלילי.
  • חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

סמכותו של נשיא המדינה למחוק עבר פלילי

• אחת מתכליותיו של הרישום הפלילי נסמכת על ההנחה, כי אינטרס הציבור מחייב ככלל את תיוגו של עבריין אשר הורשע בביצוע עבירה ברישום פלילי. רישום זה מהווה אות קין על מצחו ומעיד על הסיכון שבו, באופן שיאפשר לכלל הציבור לזהותו ולהישמר מפניו.
• הרישום הפלילי מתועד במאגר המרשם הפלילי של משטרת ישראל, אשר לפי החוק מוסמכת להעביר מידע ממנו לגופים שונים בהתאם לתנאים הקבועים בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019.
• רק בחלוף תקופות ההתיישנות והמחיקה על ההרשעה הפלילית (תקופה ממושכת) – נמחק הרישום הפלילי.
• אלא שבד בבד עם הצורך בתיוג עבריינים, הכיר המחוקק בצורך בקיומה של סמכות החנינה המוסדרת בחוק המידע הפלילי, ומופקדת בידיו של נשיא המדינה.
• מתן חנינה במקרים המתאימים, מהווה למעשה הבעת אמון מצד המדינה ומוסדותיה לדרך הישר שמאמצים אותם אלו אשר הורשעו בעבירה, אך ביקשו לכפר על מעשיהם; ובאופן זה לאפשר חזרתם לחברה כאזרחים שומרי חוק, יצרנים, אשר תורמים לחברה בכללותה – ואינם מהווים עליה נטל.
• סמכות החנינה של נשיא המדינה נחלקת לשניים עיקריים:
  • להקל בעונשם של עבריינים על דרך של הפחתה בעונש שהוטל עליהם או אף המרתו.
  • לקצר או לבטל תקופות ההתיישנות ו/או תקופות מחיקה החלות על הרשעה פלילית.
• סמכותו של נשיא המדינה מושפעת רובה ככולה, משיקולים של סעד ורחמים.
• אחד מגדולי שופטי ביהמ”ש העליון, כב’ השופט חיים כהן, היטיב לתאר את תפקידו של נשיא המדינה בהקשר זה כמי:
  

  “… שרואים אותו כשומר החסד, הדוחה בנדיבות-לבו את מידת הדין מפני מידת הרחמים, והדואג דאגות אנוש בשעות צרה ומצוקה, שבתי המשפט אינם מוסמכים או אינם מסוגלים לדאוג“.

• סמכותו של נשיא המדינה אינה מוגבלת רק להליכים פליליים המתנהלים במערכת השיפוט האזרחית – כלומר נשיא המדינה רשאי להפעיל את סמכותו הן ביחס להקלה בעונש והן ביחס לקיצור תקופת ההתיישנות או המחיקה, גם ביחס לחיילים ואנשי קבע אשר הורשעו בהליך פלילי שהתנהל בבית הדין הצבאי.
• בעמוד זה נתמקד בהליך החנינה הנוגע אך ורק להרשעות חיילים ואנשי קבע. מידע כללי נוסף אודות ההשלכות הקשות הנגזרות מהרישום הפלילי ניתן למצוא בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• מידע נוסף אודות החנינה באופן כלילי ומחיקת עבר פלילי של אזרחים ניתן למצוא בעמודים:
  • מחיקת רישום פלילי.
  • חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

מחיקת רישום פלילי בצבא לחיילים ואנשי קבע

חיילים זוכים להעדפה מסוימת בבקשות למחיקת רישום פלילי

• הרשעה בהליך פלילי בבית דין צבאי מתועדת אף היא במאגר המרשם הפלילי הממוחשב של משטרת ישראל, וחוק המידע הפלילי מסדיר את התנאים למסירת המידע לגופים שונים.
• כל חייל או איש קבע אשר הורשע במסגרת שירותו הצבאי בבית דין צבאי – רשאי לפנות בכתב לנשיא המדינה בבקשה כי ישתמש בסמכות החנינה המוקנית לו, יקל בעונשו או יקצר את תקופת ההתיישנות או המחיקה של הרשעתו (בהתאם לנסיבות).
• מבחינה מהותית – כפי שצוין קודם, שיקול הדעת של נשיא המדינה בבקשות מעין אלו נסמך על שיקולי סעד, רחמים ונסיבות אישיות – ומשכך, חשוב לשקף באופן מיטבי ומקיף את כלל השיקולים במסגרת בקשת החנינה, ולבסס את הדברים במסמכים – ככל שניתן.
• כאשר מדובר בחיילים – הרי שמדובר במי שביצעו את העבירה בהיותם בגירים המשיקים לגיל הקטינות (“בגירים-צעירים”). ככלל, מדובר באוכלוסיה של צעירים, אשר בעצם שירותם הצבאי תרמו למדינה ודווקא בשל תקופת שירותם הצבאי (להבדיל מבני גילם שלא שירתו בצבא או בני גילם במחוזות אחרים), טרם התגבשו מקצועית. 
• משכך, הותרת הרשעתם בפלילים עשויה לחסום את עתידם המקצועי עוד בטרם זה החל – ולכך השלכות מרחיקות לכת.
• בשים לב לשיקולים אלו, ובשל העובדה שבשרותם הצבאי תרמו למדינה, גילו נורמטיביות ואזרחות טובה ולעיתים אף סיכנו את חייהם לטובת הכלל, זוכים חיילים להעדפה מסוימת, בכל הנוגע לבקשות למחיקת עבר פלילי.

שיקולים מרכזיים במתן חנינה לחיילים אשר הורשעו בבתי דין צבאיים ומחיקת עברם הפלילי

• להלן רשימה לא סגורה של השיקולים המרכזיים הנלקחים בחשבון במסגרת המדיניות שגובשה בטיפול בבקשות למחיקת רישום פלילי של חיילים:
  • שיקולי חסד ורחמים;
  • שיקולים שעשויים להצדיק חנינה עקב שינוי נסיבות לאחר שההליך המשפטי הפך חלוט;
  • מצב בריאותי או נפשי;
  • מהות העבירה;
  • גילו של המבקש בעת ביצוע העבירה;
  • הרקע לביצוע העבירה;
  • תהליך שעבר המבקש לאחר ביצוע העבירה;
  • מהלך שירותו הצבאי של המבקש;
  • המלצת הגורמים המקצועיים בנושא מחיקת הרישום;
  • נסיבותיו האישיות העדכניות של המבקש;
  • חלוף הזמן והעדר הסתבכויות נוספות.
  • האינטרס הציבורי.

אופן הטיפול בבקשת חנינה למחיקת רישום פלילי של חיילים

• בקשת חנינה בנוגע להרשעת חייל או איש קבע בבית דין צבאי תוגש ישירות ללשכת נשיא המדינה, אך זו תופנה מלשכת הנשיא למדור חנינות בפרקליטות הצבאית, אשר יסייע בגיבוש חוות דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו – האם הוא ממליץ לקבל את בקשת החנינה או לאו.
• חוות דעת זו תועבר אף לראש אכ”א, הרמטכ”ל ושר הביטחון – כאשר בסופו של דבר עמדתו של שר הביטחון (לאחר ששקל את כל המסמכים שהועברו לעיונו) תועבר לנשיא המדינה.
• ההחלטה הסופית מסורה בידיו של נשיא המדינה – אשר ייתן החלטתו במישרין למגיש הבקשה – החייל עצמו או עורך הדין המייצג אותו.

מחיקת רישום פלילי בצבא – הרשעות שנצברו לחובת החייל במרשם הפלילי טרם גיוסו לצה”ל

• ראוי לציין, כי קיימת אפשרות לחיילים אשר הורשעו בעבירה פלילית בטרם גיוסם לפעול למחיקת עברם הפלילי, תוך סיוע בגורמי הצבא.
• במקרה שמדובר בחיילים שעברו תקופת שירות משמעותית טובה ונמצאו כעומדים בקריטריונים שנקבעו בהוראת קבע אכ”א 33-03-05, יועלה עניינם לוועדה אשר בסמכותה להמליץ לנשיא המדינה על מתן חנינה על דרך של קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי.
• ואלו בתמצית התנאים שנקבעו בהוראת קבע אכ”א 33-03-05 נוהל המלצת צה”ל למתן חנינה לבעלי עבר פלילי;

שיקולים במתן חנינה ומחיקת רישום פלילי של חיילים אשר הורשעו בטרם גיוסם לצבא

• תנאי סף קשיחים:
  • לחייל המבקש רישום במרשם הפלילי בגין עבירות שעבר טרם גיוסו לצה”ל.
  • החייל עתיד לסיים שירות חובה בן 18 חודשים, לפחות.
  • בקשת החייל הוגשה לא מוקדם מ- 6 חודשים לפני מועד השחרור הידוע לחייל בעת הגשת הבקשה ולא יאוחר מ- 3 חודשים לפני מועד השחרור.
• ככלל, אם עמד החייל המבקש בתנאי הסף הקשיחים שפרטנו לעיל, יומלץ על חנינה אם עמד גם בכל התנאים המצטברים הבאים:
  • גיל – גילו של המבקש בעת גיוסו היה עד 23, לכל היותר.
  • משך שירות צבאי – משך השירות בפועל שנקבע לחייל המבקש הינו 18 חודשים לפחות.
  • הרשעות:
    • לא הורשע בבית דין צבאי.
    • לא הורשע בבית משפט אזרחי על עבירות שביצע בתקופת שירותו הצבאי.
  • עבר משמעתי:
    • לא הורשע בדין משמעתי יותר מ- 6 פעמים, מהן לא יותר מ- 3 פעמים לאחר תום 6 חודשי שירותו הראשונים.
    • נפקדות – סך כל ימי הנפקדות שבגינפ הורשע בדין משמעתי לא עלה על 14 במשך כל תקופת שירותו.
    • מחבוש – לא נדון לתקופת מחבוש שמשכן הכולל יותר מ- 35 יום בשתי שנות שירותו הראשונות, ולא יותר מ- 7 ימים בשנת שירותו השלישית.
  • עבר תעבורתי:
    • הרשעה בבית דין צבאי לתעבורה או בבית משפט אזרחי בגין עבירה שבוצעה במהלך השירות, שעליה לא הוטל מאסר בפועל העולה על 30 יום, תיחשב כהרשעה בדין משמעתי.
• המלצה לחנינה למרות אי עמידה בחלק מהתנאים:
  • הוועדה רשאית להמליץ על חייל לחנינה ומחיקת עברו הפלילי אף אם לא עמד בתנאים הנ”ל, אם הסטייה מהכללים אינה גדולה לדעתה, ויש טעמים מספיקים למתן המלצה, ובלבד שלא הורשע החייל המבקש במשך כל שירותו בבית דין צבאי או בבית משפט אזרחי בתוך תקופת שירותו הצבאי.

מדוע להשתמש בשירותיו של עורך דין צבאי להגשת בקשה למחיקת רישום פלילי בצבא

• על פי חוק המידע הפלילי, כל אדם יכול להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה – ואין כמובן כל חובה כי הבקשה תהיה מוגשת באמצעות עורך דין דווקא.
• מכאן מתעוררת השאלה – מדוע בכלל להשתמש בשירותיו של עורך דין להגשת בקשת חנינה? על כך ננסה להשיב כאן; 
• הגשת בקשה ע”י עורך דין צבאי המצוי גם בדיני צבא – משפרת את סיכויי קבלת הבקשה
  • ספציפית ביחס לחיילים ואנשי קבע, לא די בהיכרות כללית עם דיני החנינה;
  • בעקבות כניסתו לתוקף של תיקון לחוק השיפוט הצבאי, חלו שינויים משמעותיים בכל הנוגע לחישוב תקופות ההתיישנות והמחיקה ביחס לעבירות מסוג עוון בהן הורשעו חיילים בבית הדין הצבאי.
  • להסדר ייחודי זה שזכה לשם “רישום פלילי מופחת” משקל משמעותי בכל הנוגע לבקשות חנינה של חיילים שהורשעו בבתי דין צבאיים.
  • מכאן, שבכל הנוגע לבקשות הנוגעות לחיילים יש להתייעץ בעורך דין צבאי, אשר עוסק בדיני חנינה הנוגעים לחיילים ואנשי קבע, ומכיר היטב את נבכי המערכת הצבאית ואת החקיקה הרלוונטית בנושא.
  • בחירת איש המקצוע בעל הידע המתאים, תשפר כמובן את סיכויי קבלת בקשה למחיקת רישום פלילי בצבא.
• מעבר לכך, כפי שתואר לעיל, הגשת בקשה ביחס להרשעה בבית דין צבאי הינה הליך ממושך, אשר מצריך התייחסותם של מספר גורמים, ומשכך אורך מספר חודשים. על כן, במקרים בהם מתעורר צורך ייחודי, יוכל עורך הדין המייצג להדגיש את הדחיפות ולקדם את הטיפול בבקשה.

משרדנו עוסק בהגשת בקשות מחיקת רישום פלילי בצבא

• משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה, במסגרתן מתבקש כב’ הנשיא להורות על מחיקת עבר פלילי (מחיקת רישום פלילי במרשם הפלילי) של חיילים ואנשי קבע שהורשעו בפלילים.
• המשפט הפלילי והמשפט הצבאי הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ.
• כאשר נשיא המדינה מורה על מחיקת הרשעה של בית דין צבאי, נדרשת חתימת קיום של שר הביטחון על כתב המחיקה. בהמשך עמוד זה תמצאו דוגמא למקרה בו נעתר נשיא המדינה לבקשה שהגיש משרדנו מטעם חייל והורה על מחיקת הרשעה פלילית של בית דין צבאי (ללא פרטים מזהים כמובן).

דוגמאות למקרים בהם הובלנו למחיקת רישום פלילי של חיילים

• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי. 
• כמו כן כללנו מספר דוגמאות למקרים של מחיקת רישום פלילי של אזרחים.

עורך דין צבאי

מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי לחיילים בצבא | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי | מחיקת רישום פלילי | חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

הפוסט מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי בצבא לחיילים<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (108)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בית הדין הצבאי – ייצוג משפטי

• בעמוד זה נשיב בתמצית על שאלות נפוצות הנוגעות לבתי הדין הצבאיים.
• בהמשך נעמוד על חשיבות קבלת ייצוג משפטי מקצועי מעורך דין צבאי בכל ההליכים המשפטיים המתנהלים בפני בתי הדין הצבאיים.
• משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בפני בתי הדין הצבאיים ובסוף עמוד זה נציג דוגמאות למקרים בהם טיפלנו.
• בכל הנוגע להליכי ערעור ראו בעמוד – בית הדין הצבאי לערעורים.

בית דין צבאי – תשובות לשאלות נפוצות

היכן נמצא בין הדין הצבאי?

בתי הדין הצבאיים – הקריה המשפטית נווה צדק

• כל בתי הדין הצבאיים המחוזיים מרוכזים כיום תחת קורת גג אחת ב”קריה המשפטית נווה צדק”, במחנה גור בסמוך לכפר יונה.
• “הקריה המשפטית נווה צדק” כוללת כיום את כל הגופים והמסגרות הצבאיות הבאות:
  • בתי הדין הצבאיים של מחוזות השיפוט השונים.
  • התביעה הצבאית (שנקראת גם הפרקליטות הצבאית).
  • הסנגוריה הצבאית. 
  • הכלא הצבאי המאוחד.
• ניתן לנווט לבית הדין הצבאי בלחיצה על הקישור הבא: ניווט לקריה המשפטית נווה צדק.
• להלן מפת התמצאות הכוללת את מיקומו של בית הדין הצבאי במתחם הקריה המשפטית: 

כיצד יוצרים קשר עם בתי הדין הצבאיים?

• מספר טלפון בית הדין הצבאי נווה צדק – מרכזיה לכלל מחוזות השיפוט של בתי הדין הצבאיים: 073-3103801.
• להלן כתובות הדואר האלקטרוני של בתי הדין הצבאיים השונים בקריה המשפטית נווה צדק;
  • בית הדין הצבאי המחוזי מטכ”ל ועורף: mtkl_oref@idf.il
  • בית הדין הצבאי המחוזי מרכז וח”א (חיל אוויר): mrkz_ha@idf.il
  • בית הדין הצבאי המחזוי דרום וז”י (זרוע היבשה): yvdz_darom@idf.il
  • בית הדין הצבאי המחוזי צפון – ח”י (חיל הים): yvdz_tzafon@idf.il
  • בית הדין הצבאי לתעבורה (כלל מחוזות השיפוט): tavura_yvdz@idf.il

• בקישור הבא ניתן למצוא מספרי טלפון ניידים של קציני בתי הדין השונים ושל עוזריהם, וזאת לצורך פניות אחרי שעות העבודה ובמקרים דחופים: טלפונים של קציני בית הדין. 

לאיזה בית דין צבאי יוגש כתב האישום?

• השאלה לאיזה בית דין צבאי יוגש כתב האישום נגזרת מהסיווג הפיקודי שאליו משתייך החייל והאם מדובר בקצין בדרגת סא”ל ומעלה.
• קיימים כיום 4 בתי דין צבאיים מחוזיים.
  • בית הדין הצבאי המחוזי מטכ”ל ועורף.
  • בית הדין הצבאי המחוזי מרכז וח”א (חיל האוויר).
  • בית הדין הצבאי המחזוי דרום וז”י (זרוע היבשה).
  • בית הדין הצבאי המחוזי צפון – ח”י (חיל הים).
• כמו כן קיימים 2 בתי דין צבאיים נוספים:
  • בית הדין הצבאי המיוחד – כאשר מדובר בקצינים בדרגת סא”ל ומעלה, בנסיבות המתאימות, תגיש התביעה הצבאית כתב אישום לבית הדין הצבאי המיוחד.
  • בית הדין הצבאי לתעבורה – לכלל מחוזות השיפוט. 

מתי נשפטים בבית דין צבאי?

• חוק השיפוט הצבאי קובע מפורשות מתי נשפטים בבית דין צבאי ומתי לא ניתן להעמיד לדין בפני בית הדין. 
• חוק השיפוט הצבאי חל על מגוון של אוכלוסיות, כאשר ביחס לכל אחת מהן קובע החוק סייגים והגבלות שונות ביחס לתחולתו. 
• בין האוכלוסיות שניתן להעמיד לדין בפני בית דין צבאי ניתן למצוא:
  • חיילים בסדיר ובשירות קבע.
  • חיילים במילואים – כאשר מדובר בעבירה שבוצעה בעת היות החייל בשירות מילואים פעיל.
  • מי שנמסר לו נשק מטעם הצבא.
  • מי שמצוי במשמורת הצבא.
  • מי שעובד בצבא.
  • מי שעובד בשליחות הצבא.
• חשוב לדעת – כי גם כאשר חייל חדל, לחלוטין או באופן זמני, מלשמש כחייל (והדבר נכון ביחס לכל אחת מהאוכלוסיות שנזכרו) – תחולת חוק השיפוט הצבאי אינה פוסקת באופן מיידי, וקיים פרק זמן במהלכו, על אף שהחייל כבר אינו נמצא בתוך המערכת הצבאית – עדיין מרחפת מעליו סמכותו של החוק, וניתן להגיש כנגדו כתב אישום לבית דין צבאי.
• ביחס למרבית מן העבירות, פרק זמן זה עומד על 180 ימים (למעט עבירות: בגידה, עריקה, שחרור במרמה ופטור משירות ביטחון במרמה).
• במקרים הבאים תהיה לפרקליטות הצבאית תקופה של שנה מהיום שבו חדל החייל להיות חייל – כדי להגיש כתב אישום:
  • עבירה צבאית שעונשה מאסר שנתיים ומעלה.
  • עבירה שאינה צבאית שהיא פשע.
  • עבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין (גרימת מוות ברשלנות).
  • עבירה לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה (גרימת מוות בנהיגה רשלנית).

איזה עונשים מוסמך בית הדין הצבאי לגזור?

• חוק השיפוט הצבאי מסמיך את בתי הדין הצבאיים לגזור מגוון של עונשים. 
• אלו העונשים, מן הקל אל החמור:
  • עונשים משמעתיים: אתראה, ריתוק (שלא יעלה על 35 ימים), נזיפה ונזיפה חמורה.
  • קנס.
  • מחבוש (שלא יעלה על 35 ימים).
  • הורדה בדרגה.
  • מאסר לתקופה קצובה.
  • מאסר עולם. 
  • עונש מוות.
• בנוסף, מדרגת סמל ומעלה – חייל שנידון ע”י בית הדין הצבאי על עבירה שדינה מאסר, מוסמך בית הדין להטיל עליו גם עונש של גירוש מהצבא. גירוש מהצבא גורר אחריו גם שלילת הדרגה הצבאית.
• בתנאים מסויימים, ניתן לרצות עונש מאסר שניגזר לא בכליאה ממשית אלא בעבודות צבאיות.
• מאסר על תנאי: חלף מאסר או מחבוש, רשאי בית הדין להורות שהעונש, כולו או חלקו, יהיה על תנאי.
• כאשר חייל או איש קבע הורשע בבית הדין הצבאי בעבירה שאיננה עבירה צבאית, רשאי בית הדין להטיל עליו עונש שבית המשפט האזרחי היה מוסמך להטיל על אותה עבירה וכן – עונש משמעתי, מחבוש (אם קבוע לעבירה עונש מאסר) והורדה בדרגה.
• בית דין צבאי רשאי לחייב את הנאשם, בנוסף לכל עונש, לשלם למי שניזוק על ידי העבירה פיצויים.

היכן ניתן לעיין בפסקי דין והחלטות של בתי הדין הצבאיים?

• חלק מפסקי הדין והחלטות בתי הדין הצבאיים פורסמו באתר של צה”ל.
• בהקשר זה ראו בקישורים הבאים:
  • פסקי דין של בתי הדין הצבאיים לפי עבירות.
  • החלטות מעצר. 
  • בקשות שונות.
  • פסקי דין בנושא עבירות תעבורה ותאונות.

האם ניתן להגיש ערעור על פסק הדין של בית דין צבאי?

• בתי הדין הצבאיים המחוזיים, בית הדין הצבאי המיוחד ובית הדין הצבאי לתעבורה, כולם יושבים בדין כערכאה שיפוטית ראשונה.
• על פסקי דין של בתי הדין הצבאיים קיימת תמיד זכות ערעור. בכל הנוגע להליכי ערעור ראו בעמוד – בית הדין הצבאי לערעורים. 

ייצוג משפטי בפני בית דין הצבאי

מדוע חשוב להיות מיוצג ע”י עורך דין בבית הדין הצבאי?

• בהתאם להוראות חוק השיפוט הצבאי, מרגע הגשת כתב אישום, כל חייל או איש קבע זכאי להיות מיוצג על ידי עורך דין צבאי.
• מעצם פערי הכוחות בין הנאשם לרשות התובעת – לכל נאשם באשר הוא, אין את הכלים להתמודד בגפו עם כתב אישום פלילי שהוגש כנגדו. 
• בתביעה הצבאית משרתים עורכי דין בעלי ניסיון, ותק וידע משפטי רב – וממולם ניצב נאשם, שבדרך כלל נמצא בטריטוריה זרה לו, כאשר הוא נאלץ להתמודד לראשונה בחייו עם אישומים פליליים שעלולים לשנות את נתיב חייו.
• קושי זה אך מתעצם כאשר מדובר בחיילים, צעירים בגילם, חסרי נסיון חיים, המומים ומבויישים מעצם הסיטואציה אליה נקלעו.
• על פי רוב, מדובר בצעירים שטרם התגבשו במישור המקצועי, שכל חייהם עוד לפניהם, ושהכתמתם בהרשעה פלילית ו/או שליחתם למאסר עלולה לגרום להם נזקים בלתי הפיכים. 
• משכך – קיימת חשיבות עצומה לעמוד על כך שהנאשם יקבל ייצוג משפטי מעורך דין צבאי, אשר מכיר את נבכי המשפט הצבאי על בוריו, ובעל אישור לשמש כעורך דין צבאי.
• תפקידו של עורך הדין הצבאי הוא קריטי – הוא מהווה את קולו של החייל הן בפני הפרקליטות הצבאית במסגרת מגעים שמתקיימים עימם והן במסגרת ההליכים המשפטיים השונים המתנהלים בפני בית הדין הצבאי.
• בשל ההשלכות הרות הגורל של המשפט הצבאי, אין להתפשר על טיב הייצוג המשפטי, על בקיאותו של עורך הדין במשפט הצבאי (ולא רק הפלילי) ועל ניסיונו בהופעות בפני ערכאות השיפוט הצבאיות, מבית הדין הצבאי בערכאה ראשונה ועד לבית הדין הצבאי לערעורים.
• כל מקרה ונסיבותיו, ולפיכך, לעיתים יתמקד המאבק במשפט הצבאי בסוגית האחריות והאשמה, בעוד במקרים אחרים יתמקד המאבק בסוגית חומרת העונש. כך או כך, ייצוג משפטי בידי עורך דין צבאי מקצוען ומנוסה ישפיע באופן מהותי, אם לא מכריע, על התוצאה.

הרקע והניסיון שלנו בייצוג משפטי בפני בתי דין צבאיים

• במשרדנו מועסקים עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים:
  • מייסד המשרד, עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים, יוצא שב”כ ופרקליטות המדינה. בעברו שירת כראש מדור פח”ע במודיעין פיקוד מרכז ובאמתחתו 27 שנות ניסיון כעורך דין.
  • עו”ד עמנואל טראץ שירת במשך 8 שנים במשרד ראש הממשלה הן בתפקידי שטח ומודיעין והן כמתמחה ועורך דין באגף המשפטי וכן שירת בעבר כחוקר פלילי בכיר וכראש צוות חוקרים ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ”ח (ימל”מ).

סוגי הטיפולים המשפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי

• חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה.
• שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא.
• שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
• סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
• ייצוג משפטי בפני בתי דין צבאיים. 
• ייצוג משפטי בהליכי ערעור בפני בית הדין הצבאי לערעורים.
• ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
• רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי.
• בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין צבאי או בדמ”ש.
• הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
• מחיקת רישום פלילי לחיילים. 
• חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
• דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הגשת חוות דעת סניגור בהליך משמעתי בצבא.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בפני בתי דין צבאיים

• בסוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים במשפטים צבאיים ופליליים.

עורך דין צבאי

בית הדין הצבאי – ייצוג משפטי

הפוסט בית דין צבאי – ייצוג משפטי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (116)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ייצוג משפטי בפני בית הדין הצבאי לערעורים

בית הדין הצבאי לערעורים

• בעמוד זה נעמוד בתמצית על תפקידו של בית הדין הצבאי לערעורים ועל סמכויותיו, נשיב על שאלות נפוצות הנוגעות אליו ונעמוד על החשיבות של ייצוג משפטי בהליכי הערעור.
• משרדנו מעניק ייצוג משפטי בהליכי הערעור ובהמשך עמוד זה נציג מקרה להמחשה בו טיפלנו וכן את חוות דעתו של הלקוח לגבי טיב הייצוג המשפטי שקיבל במשרדנו.
• בכל הנוגע למשפטים צבאיים המתנהלים בפני ערכאת השיפוט הראשונה ראו – בית דין צבאי – ייצוג משפטי.

תפקידו של בית הדין הצבאי לערעורים ומקום מושבו

• בית הדין הצבאי לערעורים הינו ערכאת השיפוט העליונה בצה”ל.
• תפקידו להכריע ולפסוק בערעורים שהוגשו על פסקי הדין של בתי הדין הצבאיים המחוזיים ובתי הדין הצבאיים המיוחדים. 
• מקום מושבו של בית הדין הצבאי לערעורים במחנה רבין אשר בקריה בתל אביב. 

כיצד ניתן ליצור קשר עם בית הדין הצבאי לערעורים?

• טלפון מרכזית בית הדין הצבאי לערעורים: 03-5691603.
• פקס: 030-5694670.
• כתובת מייל של בית הדין הצבאי לערעורים: Mzkirut_yvdz@idf.il
• לפרטים נוספים על דרכי התקשרות עם בית הדין הצבאי לערעורים ראו – כאן.

האם ניתן לערער על כל פסק דין של בית דין צבאי?

• התשובה חיובית; חוק השיפוט הצבאי התשט”ו- 1955 קובע כי על פסק דינו של בית דין צבאי מחוזי ניתן לערער בזכות לבית הדין הצבאי לערעורים.

תוך כמה זמן ניתן להגיש ערעור?

• חוק השיפוט הצבאי קובע סד זמנים קצר יותר מזה שקיים המערכת האזרחית – וניתן להגיש ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים תוך 15 ימים בלבד.

מי יכול להגיש ערעור?

• ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים יכול להיות מוגש מטעם התביעה הצבאית או מטעם הנאשם.
• לא אחת, שני הצדדים למשפט הצבאי מגישים ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים.

על מה ניתן להגיש ערעור?

• ניתן להגיש ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים הן ביחס לשאלת האחריות (אשמה/זיכוי) והן ביחס לחומרת העונש שהוטל.
• בנוסף, מאפשר חוק השיפוט הצבאי להגיש ערעור על “החלטות אחרות הניתנות לערעור” המפורטות בסעיף 415 לחוק השיפוט הצבאי.

איזה סמכויות יש לבית הדין?

• סעיף 436 לחוק השיפוט הצבאי קובע את האפשרויות בהן מוסמך בית הדין הצבאי לערעורים לנקוט בהחליטו בערעור שהוגש בפניו.
• כך, בין היתר, מוסמך בית הדין הצבאי לערעורים, ביחס לכל ערעור שהוגש לו (אם מטעם התביעה ואם מטעם הנאשם):
  • לדחות את הערעור.
  • לבטל את ההרשעה ולזכות את הנאשם.
  • להקל בעונש.
  • להחמיר בעונש.
  • לשנות את פסק הדין שמערערים עליו – לבטלו או לתת אחר במקומו.

היכן ניתן למצוא פסקי דין של בית הדין הצבאי לערעורים?

• לבית הדין הצבאי לערעורים פסיקה עשירה ורבת שנים, בכל תחומי העבירות.
• ניתן לעיין בחלק מפסקי הדין שפורסמו, לפי סוגי עבירות, כאן.

האם ניתן להגיש ערעור על פסק דין שניתן על ידי בית הדין הצבאי לערעורים?

• על פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים, ניתן לערער ברשות בפני בית המשפט העליון.
• רשות להגיש ערעור יכול שתינתן בפסק הדין של בית הדין הצבאי לערעורים, או מאת נשיא בית המשפט העליון או משנהו.
• ללא קבלת רשות מאחד הגורמים המוסמכים להעניק רשות, לא ניתן לערער.
• מבחינת לוחות הזמנים – ככל שמבקש נאשם להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון – עליו לעשות זאת תוך 15 ימים.
• מרגע שניתנה רשות לערעור, יש להגיש את הערעור עצמו לבית המשפט העליון תוך 30 ימים.

חשיבות הייצוג המשפטי בהליכי ערעור בפני בית הדין הצבאי לערעורים

• בטרם הגשת ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים, חשוב להתייעץ עם עורך דין צבאי אשר מכיר את ההלכה, המדיניות והפסיקה הצבאית הנוהגת בבית הדין הצבאי לערעורים ונמצא בעמדה טובה להעריך את הסיכויים והסיכונים הכרוכים בהגשת ערעור לבית הדין הצבאי לערעורים.
• להליכי ערעור סדרי דין משלהם והופעה בפני ערכאת ערעור שונה מהופעה בפני הערכאה הראשונה שדנה בתיק (בית דין צבאי במחוז שיפוט מסוים).
• ככל שנמצא סיכוי סביר להצלחתו של ערעור, יש לוודא כי עורך הדין הצבאי המייצג לא רק בקיא ברזי המשפט הצבאי אלא גם בעל נסיון בייצוג בפני בית הדין הצבאי לערעורים.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בבית הדין הצבאי לערעורים

• במשרדנו מועסקים עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני כל בתי הדין הצבאיים, לרבות בית הדין הצבאי לערעורים.
• למשרדנו נסיון מוכח בייצוג משפטי בפני בית הדין הצבאי לערעורים. 

מקרה להמחשה בו טיפלנו וחוות דעתו של הלקוח

• בהמשך עמוד זה תמצאו פסק דין אודות איש קבע שהענקנו לו ייצוג משפטי בפני בית הדין הצבאי לערעורים.
• לפרטים נוספים אודות המקרה ראו: קבלת דבר במרמה בצבא – איש צבא קבע שקיבל במרמה 40,000$ – הורדה בדרגה אחת ללא מאסר. 
• להלן חוות דעתו של לקוח זה אודות הייצוג המשפטי שהענקנו לו:

• בסוף עמוד זה ניתן לעיין במקרים נוספים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים במשפטים צבאיים.

עורך דין צבאי

הפוסט בית הדין הצבאי לערעורים – ייצוג משפטי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (124)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי מעורך דין בכל הנוגע לבדיקה במכונת אמת

בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי מעורך דין

בדיקת פוליגרף – שאלת הקבילות במסגרת הליכים משפטיים

אי קבילות בדיקת פוליגרף במשפט פלילי

• בדיקת פוליגרף לא קבילה כראיה במשפט פלילי בישראל, אף לא בהסכמת הנאשם.
• במסגרת המשפט הפלילי אסור להביא לידיעת בית המשפט שנאשם או עד (כגון מתלונן או עד ראיה) סירבו לבצע בדיקה במכונת אמת וכן אסור לחשוף כל מידע בנוגע לממצאי הבדיקה בין אם באופן ישיר או עקיף, ואף לא באופן מרומז.
• הבאת מידע בלתי קביל זה לידיעת בית המשפט עלולה להוביל לביטול כל החלטה שהושפעה מהמידע הבלתי קביל או הסתמכה על מידע זה.

קבילות ממצאי בדיקת פוליגרף בהליכי מעצר

• קיימת אבחנה בין שימוש בממצאי בדיקת פוליגרף בהליכי מעצר לצרכי חקירה לבין השימוש בהליכי מעצר לאחר הגשת כתב אישום.
• בהליכי מעצר לצרכי חקירה, רשאי בית המשפט רשאי להסתמך גם על ראיות בלתי קבילות, ובהתאמה רשאי להסתמך גם על ממצאי הבדיקה.
• מנגד, כאשר מדובר במעצר עד תום ההליכים, לאחר הגשת כתב אישום, הדעות חלוקות:
  • יש בתי משפט אשר הסתמכו על ממצאי הבדיקה ואף יזמו אותה;
  • ויש בתי משפט שקבעו שאין לקבל את ממצאי בדיקת מכונת אמת לאחר הגשת כתב האישום, במסגרת בחינת שאלת המעצר עד תום ההליכים.

אי קבילות ממצאי בדיקת פוליגרף בהליכים משמעתיים בפני בתי דין

• תוצאות הבדיקה לא קבילות בהליכים משמעתיים בפני בית דין למשמעת (כגון בית הדין למשמעת של עובדי המדינה או בית הדין למשמעת של משטרת ישראל).
• אין להביא לידיעת בית הדין למשמעת דבר קיומה של הבדיקה במכונת אמת ותוצאותיה, ואף לא מידע בדבר סירוב להיבדק בפוליגרף.

קבילות ממצאי בדיקת פוליגרף בהליכים מינהליים

• קיימים הליכים מנהליים בהם נקבע במפורש כי ניתן לסטות מדיני הראיות ולקחת בחשבון גם ראיות בלתי קבילות. 
• בהתאמה, בהליכים מינהליים ניתן להסתמך על ממצאי הבדיקה, וכך נעשה לא אחת בהליכי מעצר מינהלי שם גם נקבע, כי ניתן להביא בפני קצין שיפוט צבאי את עובדת הסירוב להיבדק במכונת אמת.

קבילות ממצאי בדיקת פוליגרף בהליכים אזרחיים

• במשפטיים אזרחיים ממצאי הבדיקה קבילים, בכפוף להסכמה מוקדמת של שני הצדדים.
• בית המשפט העליון בישראל אף סבר, בדעת רוב, כי הצדדים יכולים להסכים שממצאי הבדיקה יכריעו את תוצאות המשפט.

בדיקת פוליגרף בהליכי חקירה פלילית

• בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה (הנחיה מספר 3.1102 שכתורתה “שימוש בבדיקות פוליגרף ע”י רשויות המדינה”), ניתן לבצע בדיקת פוליגרף במסגרת חקירה, פלילית או משמעתית, או במסגרת הליך בדיקה אחר, לשם אימות או הפרכת חשד קונקרטי, אולם זאת בכפוף להסכמה מודעת ומרצון חופשי של הנבדק.
• אין סמכות לחייב אדם לעבור בדיקת פוליגרף במסגרת הליכי חקירה או בדיקה.
• בטרם תתבקש הסכמה לבדיקה, יש לתת הסבר מפורט למועמד אודות: 
  • מהות הבדיקה, פרטיה, שלביה ומהימנותה;
  • המשקל שיינתן לתוצאותיה;
  • התוקף המשפטי של תוצאות הבדיקה;
  • השימוש העשוי להיעשות בממצאי הבדיקה.
• אין להפעיל שום לחץ על המועמד על מנת לקבל את הסכמתו לבדיקה.
• חובה להבהיר למועמד כי אינו חייב להסכים לבדיקה וחובה לאפשר למועמד להיוועץ עם עורך דין בעניין.
• חובה לתת למועמד פרק זמן סביר לשקול את ההסברים שקיבל.
• ההסברים שניתנו למועמד כמו גם הסכמתו לבדיקה חייבים להיות מונצחים בכתב.
• חובות הבהרה אלו חלות אף אם המועמד עצמו הוא אשר יזם את בדיקת הפוליגרף.
• ככלל, שימוש בבדיקות פוליגרף יעשו רק במסגרת חקירה על פי דין, במסגרת חקירה על עבירות פליליות או משמעתיות חמורות, בהעדר דרך חקירתית אחרת למיצוי החקירה ורק בהתגבש חשד ממוקד נגד חשוד קונקרטי (ולא כ”יריה באפילה” או “מסע דיג”).
• ממצאי הבדיקה מהווים אינדיקציה חקירתית וכלי עזר ראייתי משלים בלבד. לא ניתן לייחס להם משקל ראייתי עצמאי בגיבוש תוצאות ומסקנות חקירה או בדיקה.
• חל איסור על פרסום תוצאות הבדיקה בצורה יוזומה על ידי רשות ציבורית, למעט באישור מראש מאת היועץ המשפטי לממשלה.

בדיקות פוליגרף בהליך סיווג ביטחוני | התאמה ביטחונית

• לעתים, במסגרת תחקיר ביטחוני ובדיקת התאמה ביטחונית יתבקש המועמד לעבור בדיקת פוליגרף.
• מעמדה של בדיקת הפוליגרף, הוסדר בסעיף 7 ב(3) לחוק שירות הביטחון הכללי, בו הוכרה בדיקת הפוליגרף כאחד מהכלים העומדים לרשות השב”כ לצורך קביעת התאמה ביטחונית.
• בשל הכרה סטאטוטרטית זו, זוכה בדיקת פוליגרף המבוצעת במסגרת בדיקת התאמה ביטחונית למעמד מיוחד ושונה מבדיקות פוליגרף המבוצעות במסגרת חקירות פליליות או עניינים אזרחיים, ובמקרים מסויימים, השלכותיה עלולות להיות רחבות יותר.
• בהתאם להנחיות היועמ”ש בנושא, אין לנקוט בסנקציה על בסיס ממצאי הבדיקה בלבד.
• בכל הנוגע להליכי סיווג ביטחוני ראו בעמוד: סיווג ביטחוני | תחקיר ביטחוני | התאמה ביטחונית – ייעוץ וייצוג משפטי.

יעוץ משפטי בנוגע לדילמת ההפללה העצמית בעבירות פליליות, במהלך בדיקת פוליגרף במסגרת תחקיר ביטחוני

• במסגרת תחקיר ביטחוני, נדרש הנבדק לפתיחות מלאה ועליו להשיב בכנות על כל שאלה אשר ישאל, לרבות שאלות בנוגע למעשים לא נורמטיביים ועבירות פליליות שביצע בעבר. 
• דברי הנבדק בהקשר זה זוכים להישמר בדיסקרטיות מצד הגורם האמון על בדיקת התאמתו הביטחונית אולם אין מדובר בחסינות מפני הליכים פליליים. במקרים מסויימים, הפללתו העצמית של הנבדק בעבירות פליליות מסוימות, עלולה להוביל לדיווח ולפתיחה בהליכים פליליים.
• הדילמה מה לחשוף במסגרת תחקיר ביטחוני (ומה לא, בשל חשש להפללה עצמית בפלילים והסיכון שמידע בנוגע לעבירות מסויימות ידווח לרשויות אכיפת החוק) מתחדדת, שעה שהנבדק נדרש לעבור בדיקת פוליגרף על גרסתו ועל מעורבות בפשעים. לא אחת, פונים למשרדנו מועמדים לתפקידים רגישים, לקבלת ייעוץ משפטי בדיוק בנושאים הללו.

לייעוץ משפטי פרונטלי עם עורך דין פלילי ברמת גן צרו קשר 050-6664499

ייעוץ משפטי בכל הנוגע לבדיקת פוליגרף

ייעוץ משפטי בשאלות הנוגעות לנסיבותיו הספציפיות של הלקוח

• האם קיימת בכלל סמכות לדרוש בדיקת במכונת אמת.
• האם להסכים לבדיקת פוליגרף, או לסרב לבדיקה, ואם לסרב – כיצד לסרב.
• מה יהיו ההשלכות להסכמה או לסירוב לבדיקה.
• האם ממצאי בדיקת הפוליגרף יהיו קבילים.
• מה יהיו ההשלכות במידה והלקוח יצא דובר אמת או דובר שקר.
• האם להציע או ליזום את הבדיקה. 
• האם ניתן לבצע בדיקה חוזרת.
• האם ניתן לדרוש שבודק אחר יבצע את בדיקת הפוליגרף.

ייעוץ משפטי בשאלות הנוגעות לבדיקת הפוליגרף עצמה

• כיצד נערכת הבדיקה.
• כמה שאלות ניתן לשאול.
• איזה שאלות צפוי שישאל הנבדק.
• האם ניתן להכתיב את השאלות מראש.
• האם ניתן לסכם על שאלות מסויימות.
• האם ניתן לשאול שאלות שלא נוגעות ישירות לנקודת המחלוקת או לעניין הנבדק.
• האם ניתן לסרב להשיב על חלק מהשאלות.
• מדוע נשאלות שאלות ביקורת.
• כיצד משפיעות תחושות אשם של הנבדק על ממצאי הבדיקה.
• האם ניתן להיבדק על הצהרה.
• האם ניתן באמצעות הבדיקה להפריך האשמות שווא.
• כיצד בודק הפוליגרף מגבש את ממצאיו.
• האם לנתונים הפיזיולוגים של הנבדק (כגון קוצר נשימה או לחץ דם גבוהה) יש השפעה על ממצאי הבדיקה.
• האם בודק פוליגרף אחר יכול לעבור על ממצאי הבדיקה ולגבש עמדה עצמאית משלו.
• האם חוקרים יכולים לשקר ביחס לממצאי החקירה, כתרגיל חקירתי.
• מה ההשלכות במידה ויחשף נסיון לשבש את הבדיקה.

ייעוץ משפטי בשאלות הנוגעות לבדיקת פוליגרף במסגרת תחקיר ביטחוני, לקביעת סיווג ביטחוני

• חשיפת מעשים לא נורמטיביים במהלך תחקיר ביטחוני.
• הפללה עצמית בעבירות פליליות במהלך תחקיר ביטחוני.
• חובת דיווח על עבירה פלילית של בודק הפוליגרף.
• השלכות סירוב להיבדק במכונת אמת.
• השלכות ממצאים לפיהם הנבדק דובר שקר או מנסה לשבש את הבדיקה או להיתחמק ממנה.

• בכל הנוגע להליך סיווג ביטחוני ראו בעמוד: סיווג ביטחוני | תחקיר ביטחוני | התאמה ביטחונית.
• בכל הנוגע להליך התאמה תעסוקתית במשטרת ישראל ראו בעמוד: בדיקת התאמה תעסוקתית במשטרה.

משרד עורכי דין גיא פלנטר

הפוסט בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי מעורך דין<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (66)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

דין משמעתי בצבא (דמ”ש) ייעוץ משפטי מעורך דין צבאי, הגשת חוות דעת סניגור.

דין משמעתי בצבא – דמ”ש – ייעוץ משפטי מעורך דין צבאי והגשת חוות דעת סניגור

• משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק לחיילים, לאנשי קבע ולאנשי מילואים ייעוץ משפטי בכל הנוגע להליך דין משמעתי בצבא (דמ”ש), ולעבירות משמעת בצבא, מכין אותם לדיון המשמעתי בפני קצין השיפוט ובמקרים המתאימים, מגיש מטעמם חוות דעת סניגור.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו קישור למקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו – זיכוי בדמ”ש מאישום בהטרדה מינית. 

דין משמעתי בצבא – תכליתו

• אחד הכלים המשמעותיים הניתנים למפקד לצורך השלטת המשמעת והסדר ביחידה – הינו השיפוט בדין המשמעתי. הליך זה, המאפשר העמדתו של חייל לדין משמעתי בפני קצין שיפוט שהוסמך לכך, מוסדר בהרחבה במסגרת פקודת מטכ”ל מספר 33.0302 שכותרתה “הדין משמעתי”. ניתן לעיין בפקודה זו בהמשך עמוד זה.
• למעשה, תכליתו של הדין המשמעתי הוא מתן מענה מהיר, מיידי ואפקטיבי במקרים בהם מוגשת תלונה המעלה חשד לביצוע עבירת משמעת על ידי חייל.
• ככלל, מדובר יהיה במקרים המצויים במדרג חומרה נמוך, כזה שאינו מצדיק פתיחה בחקירת מצ”ח וכניסה למחוזות ההליך הפלילי הצבאי; אך מנגד, לא מדובר יהיה במקרים קלים דיים אשר יאפשרו להסתפק בנזיפה פיקודית או מניעת חופשה (שהינם אמצעי משמעת נוספים, קלים יותר, העומדים לרשות המפקד).
• הדין המשמעתי מתקיים בפני קצין שיפוט, כאשר על פי הפקודה כל קצין בדרגת כתף סגן או סרן ייחשב לקצין שיפוט זוטר, וכל קצין בדרגת כתף רס”ן ומעלה ייחשב לקצין שיפוט בכיר. ההבחנה בין דרגת קציני השיפוט משפיעה על סמכות הענישה הקיימת לקצין השיפוט ביחס לכל עבירה.
• שיפוט בדין משמעתי (דמ”ש) ייעשה רק ביחס לעבירות צבאיות, אשר העונש הקבוע בצידן אינו עולה על שלוש שנים. בנוסף, ישנם קציני שיפוט בכירים (לרוב בדרגת אל”מ ומעלה) אשר עוברים השתלמות ייעודית בנושא הטרדות מיניות, ובשל כך מוסמכים לדון גם בעבירות לפי החוק למניעת הטרדה מינית או בעבירות בעלות גוון מיני.
• במקרים בהם נפתחה חקירת מצ”ח – אין לקצין השיפוט סמכות לדון את החייל ביחס לאותו אירוע, עד שתמוצה החקירה.
• חשוב לדעת – כי גם במסגרת הדין המשמעתי חלות על קצין השיפוט חובות, הוא כפוף למגבלות ומחויב לאפשר לחייל העומד לדין לממש את זכויותיו. במקרים בהם יחרוג קצין השיפוט מסמכותו – קיימת לפרקליט הצבאי הראשי סמכות להתערב בשיקול הדעת של קצין השיפוט, לבטל את פסק הדין המשמעתי שניתן או לתקן את העונש שנגזר עליו בדרכים שונות.

מה הזכויות העיקריות הקיימות לחייל בהליך שיפוט בדין משמעתי?

• לחייל יש זכות להיות נוכח בדיון המשמעתי.
• לחייל זכות לעיין בכל חומר החקירה אשר מצוי בפני קצין השיפוט, ולעיין בפרטי התלונה שהוגשה כנגדו.
• לחייל יש זכות לזמן עדים הרלוונטיים להוכחת טענותיו ולהציג מסמכים מטעמו. חשוב לציין כי קצין השיפוט אינו יכול להכריע ביחס לשאלת אחריותו של חייל מבלי שנתן לו את האפשרות להשמיע את עדיו ולהציג ראיותיו בנושא.
• לאחר שניתן פסק דינו המשמעתי – לחייל ישנה זכות להגיש ערר תוך 15 ימים למפקדו של קצין השיפוט.

חשיבות קבלת ייעוץ משפטי לפני הליך דין משמעתי בצבא

• בדיון משמעתי בפני קצין שיפוט משמעתי (להבדיל מהליך בפני בית דין צבאי) אין לחייל או זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין והמפקד השופט את החייל בדמ”ש גם לא כבול בדיני הראיות.
• החייל רשאי להיוועץ בעורך דין צבאי בטרם הוא נכנס להישפט – אך במהלך הליך השיפוט המשמעתי עצמו, אין לחייל זכות להיות מיוצג על ידי עורך דין.
• לחייל הנשפט בדין משמעתי יש אפשרות להציג ראיות ולמסור גרסתו המפורטת ביחס לחשדות כנגדו. ההיוועצות עם עורך דין צבאי בטרם ההליך המשמעתי:
  • תסייע לחייל להחליט האם עליו להתמודד בהליך המשמעתי בזירת האחריות (שאלת האשמה) או בזירת גזר הדין (שאלת העונש) – או בשתי הזירות גם יחד.
  • תעניק לחייל כלים חשובים להוכחת טענותיו בהליך המשמעתי עצמו.
  • תסייע לחייל להתמודד עם האישומים המשמעתיים כנגדו.
  • בכל מקרה – יעוץ משפטי מעורך דין צבאי הבקיא בדין המשמעתי – ימזער ככל הניתן את נזקיו של החייל. 

הגשת חוות דעת סניגור בהליך משמעתי בצבא

• ככל שההעמדה לדין משמעתי מתקיימת על בסיס הוראת פרקליט לשיפוט בדין משמעתי – הרי שיש לחייל זכות להגיש חוות דעת סניגור מטעמו.
• לחוות דעת סניגור חשיבות רבה – מאחר שמדובר למעשה במסמך המשפטי היחיד שמתאפשר לחייל להגיש, רצוי שהוא יכלול את עיקרי הטענות המשפטיות, הראייתיות והאישיות הרלוונטיות, אשר יש בשקלולן כדי להשפיע באופן ישיר על תוצאת ההליך המשפטי.
• מטבע הדברים – חוות דעת סניגור חייבת להיערך על ידי עורך דין צבאי, הבקיא במשפט הצבאי ובהליך המשמעתי בצבא.
• בנוסף, במקרים בהם מתעורר חשד כי נפלו פגמים בהליך המשמעתי – יש אפשרות לפנות לפרקליטות הצבאית ולבקש את התערבותה (בהתאם לקבוע בסעיף 168 לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו-1955) ואף כאן ניתן להסתייע בעורך דין צבאי.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהוראות פקודת מטכ”ל מספר 33.0302 שכותרתה “הדין משמעתי” וכן להוריד העתק של טופס 630 – הליך דיון בתלונה משמעתית בצבא.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייעוץ משפטי בכל הנוגע לדמ”ש והגשת חוות דעת סניגור

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. על צוות משרדנו נמנים עורכי דין צבאיים, יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, המורשים להופיע בפני בתי הדין הצבאיים.
• משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק לחיילים, לאנשי קבע ולאנשי מילואים ייעוץ משפטי בכל הנוגע לדין משמעתי בצבא (דמ”ש), ולעבירות משמעת בצבא, מכין אותם לדיון המשמעתי בפני קצין השיפוט ובמקרים המתאימים, מגיש מטעמם חוות דעת סניגור.
• אך לאחרונה זוכה לקוח משרדנו בהליך דין משמעתי בצבא. לפרטים ראו: הטרדה מינית בצבא – זיכוי בהליך דין משמעתי.

סוגי טיפולים משפטיים נוספים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי

• חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
• שחרור ממעצר צבאי – הליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא – ייצוג משפטי בבתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
• שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
• סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
• בית דין צבאי – ייצוג משפטי בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ, ובפני בית הדין הצבאי לערעורים.
• ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
• רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
• בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין צבאי או בדמ”ש.
• הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
• מחיקת רישום פלילי לחיילים. 
• חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

עורך דין צבאי

דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי מעורך דין צבאי | הליך משמעתי בצבא – הגשת חוות דעת סניגור

הפוסט דין משמעתי בצבא (דמ”ש): ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (96)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הסדרת מעמד בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי בנוגע להסדרת מעמד צבאי.

הסדרת מעמד בצבא | דחיית שירות צבאי | קבלת פטור משירות ביטחון – טיפול ע”י עורך דין צבאי בהסדרת מעמד צבאי

• משרד עורכי דין גיא פלנטר מטפל בכל הנוגע להסדרת מעמד בצבא של משתמטי שירות צבאי, עריקי חו”ל, שוהים בחו”ל שלא ברשות וכן בני מהגרים.
• במקרים המתאימים, פועל משרדנו לקבלת פטור משירות ביטחון או דחיית שירות צבאי.
• במסגרת זו אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לישראלים השוהים בחו”ל שלא ברשות, משתמטים ועריקים ופועלים מטעמם להסדרת מעמדם הצבאי.
• לעמוד באנגלית ראו: Resolving Military Status with the Israeli Army. 
• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. על צוות משרדנו נמנים עורכי דין צבאיים, יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, המורשים להופיע בפני בתי הדין הצבאיים. 

דוגמא למקרה שטופל בהצלחה על ידי משרדנו – נמלט לחו”ל לפני גיוסו לצבא, שהה במשך שנים בחו”ל תוך השתמטות מחובת שירותו הצבאי אולם מעמדו הוסדר ע”י משרדנו, באופן שקיבל פטור משירות צבאי, ללא כל עונש

תמצית נסיבות המקרה – יציאה מישראל בסמוך למועד הגיוס לצבא והשתמטות משירות צבאי

• במסגרת עמוד זה בחרנו להציג דוגמא למקרה בו העניק משרדנו טיפול משפטי בהסדרת מעמד בצבא.
• בתמצית, מדובר בהסדרת מעמדו של משתמט משירות צבאי אשר נמלט לחו”ל לפני גיוסו לצבא, שהה במשך שנים בחו”ל שלא כדין, תוך השתמטות מחובתו לשרת בצבא אולם לאחר טיפול משפטי של משרדנו, הוסדר מעמדו, באופן שלא נאלץ להישפט בבית דין צבאי, לא קיבל שום עונש, הוענק לו פטור משירות ביטחון ונפתחה בפניו הדלת לחזור לישראל בכל עת.
• עסקינן בסטודנט בן 29 המתגורר בגרמניה, אשר פנה למשרדנו על מנת שנפעל מטעמו להסדרת מעמדו מול רשויות הצבא.
• הסטודנט יליד קזחסטאן, עלה לישראל עם הוריו בגיל 14 וקיבל אזרחות ישראלית.
• בהיותו כמעט בן 18, במקום למלא את חובתו ולהתגייס לצבא ובמטרה להשתמט משירות צבאי, בחר לעשות מה שרשויות הצבא מכנות “דין עצמי”, יצא את ישראל ומאז לא שב אליה.
• משלא התייצב לגיוסו במועד שנקבע ותחת זאת בחר לצאת את ישראל, הוכרז במעמד של משתמט מחובת שירות ביטחון השוהה בניכר (שלעתים מכונים “משתמטי חו”ל”).
• השתמטות משירות צבאי עלולה לגבש אחת משתי העבירות הבאות, בניגוד לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו-1955: 
  • סעיף 94, שכותרתו “העדר מן השירות שלא ברשות”, קובע:

“חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך”.

• • סעיף 92, שכותרות “עריקה”, קובע:

“חייל שנעדר משירותו בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו – מאסר שבע שנים; נעדר החייל משירותו בצבא בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של יחידתו, מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו – מאסר עשר שנים”.

ניסיון של הלקוח להסדיר בעצמו את מעמדו מול הצבא – לא צלח

• כעבור שנים, משפנה לקונסוליה הישראלית בגרמניה בניסיון להסדרת מעמדו בצבא, נמסר לו כדלקמן:
  • ככלל, לא נוהג צה”ל לדון בעניינם של מבצעי עבירת השתמטות מן השירות, או להיענות לבקשותיהם.
  • מעצם העובדה כי ביצע עלייה לישראל והפך בעשותו כן לאזרח בה, היה מחויב בשירות ביטחון על פי חוק.
  • חובתו בשירות נותרה על כנה ועמה עבירת השתמטותו משירות ביטחון.
  • באם יהיה מעוניין להסדיר את מעמדו אל מול רשויות הצבא, עליו לשוב לישראל ולשאת בתוצאות עבירת השתמטותו ארוכת השנים, ולאחר שיעשה כן, רשאי יהיה לפרוש את טענותיו ככל שתהיינה אל מול גורמי הצבא.
  • באם יכנס לישראל, ייעצר בשדה התעופה ולא תורשה עזיבתו את הארץ בטרם יסדיר את המעמד.

הסדרת מעמד בצבא וקבלת פטור משירות ביטחון בעקבות טיפול משפטי של משרדנו

• לנוכח תשובות אלו, פנה הסטודנט לעורך דין צבאי גיא פלנטר, על מנת שיפעל להסדרת מעמדו בצבא, מבלי שייאלץ לחזור לישראל.
• עו”ד צבאי גיא פלנטר קיבל מהצעיר את כל הנתונים הנדרשים לעניין ופנה מטעמו בכתב לרשויות הצבא, בבקשה מנומקת לקבל מידע אודות מעמדו העדכני ולהסדיר את מעמדו בדרך של פטור משירות ביטחון.
• במסגרת החלטה מיוחדת ולפנים משורת הדין קיבל הגורם המוסמך בצבא את טענותיו של עורך דין צבאי גיא פלנטר והעניק לצעיר פטור משרות ביטחון (=פטור משירות צבאי).
• משנקבע כי הצעיר אינו חייב בשירות ביטחון, הוסדר מעמדו בצה”ל והכל:
  • מבלי שנאלץ לחזור לישראל להסדרת מעמדו בצבא.
  • מבלי שנעצר בכניסתו לישראל ושהה במעצר עד להסדרת מעמדו בצבא.
  • מבלי שנאלץ לשרת ולו יום אחד שירות צבאי בצבא.
  • מבלי שהועמד לדין בפני בית דין צבאי בגין עבירה של היעדרות מן השירות שלא ברשות או עריקה.
  • מבלי שהורשע בעבירות פליליות המכתימות אותו ברישום פלילי.
  • מבלי שריצה ולו יום אחד של עונש מאסר.
  • מבלי שהושת עליו כל עונש אחר בגין השתמטות ארוכת שנים מהצבא.
  • מבלי שנאלץ “להחזיר” לצבא את התקופה אשר במסגרתה ריצה עונש מאסר.
• מרגע הסדרת מעמדו בצבא והענקת פטור משרות ביטחון, נפתחו בפניו גם שערי הגבול של מדינת ישראל באופן שכיום הצעיר חופשי להיכנס ולצאת את ישראל, כאוות נפשו.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת רשויות הצבא להיעתר לבקשתו של עו”ד צבאי גיא פלנטר ולהעניק לצעיר פטור משירות צבאי וכן בתעודת הפטור משרות ביטחון שקיבל הצעיר, כתוצאה מטיפול משרדנו.

For the relevant English page on this topic please see: Resolving Military Status with the I.D.F. – Obtaining exemption from Israeli military service or deferral.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – הסדרת מעמד בצבא

• משרד עורכי דין גיא פלנטר מטפל בכל הנוגע להסדרת מעמד בצבא של משתמטי שירות צבאי, עריקי חו”ל, שוהים בחו”ל שלא ברשות ובני מהגרים.
• להשלמת התמונה יש לקרוא את האמור בעמוד: משפט צבאי – היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות | נפקדות.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הובלנו להסדרת מעמד צבאי

• לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים מקרים נוספים בהם הובלנו להסדרת מעמד צבאי.

עו”ד צבאי

משפט צבאי | הסדרת מעמד בצבא | משתמט גיוס | עריק חו”ל | שוהה בחו”ל שלא ברשות | בן מהגרים | טיפול משפטי – קבלת פטור משירות ביטחון או קבלת דחיית שירות צבאי

עורך דין צבאי

הפוסט הסדרת מעמד בצבא: דחיית שירות צבאי, פטור משירות ביטחון – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (140)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

שחרור ממעצר צבאי, ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.

שחרור ממעצר צבאי, ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחיילים בהליכי מעצר בצבא המתקיימים בבתי הדין הצבאיים בכל רחבי הארץ, תוך חתירה מתמדת לשכנע את בית הדין הצבאי להורות על שחרור ממעצר.  

מעצר חייל החשוד בביצוע עבירה

• חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ”ו – 1996 מסדיר את ההוראות הנוגעות לדיני המעצרים, וקובע באילו תנאים יוכל שוטר לעצור אדם – גם ללא צורך בצו מעצר שיפוטי.
• חוק השיפוט הצבאי מקנה סמכות מקבילה לשוטרי מצ”ח, וקובע בסעיף 227 לחש”ץ כי שוטר צבאי רשאי יהיה להשתמש ביחס לכל חייל, ולגבי כל אדם שנמצא במקום שבהחזקת הצבא או מפריע לפעולה של הצבא, בסמכויות הניתנות על פי דין לשוטר.
• ניתן לקרוא בהרחבה על דיני המעצר החלים במערכת האזרחית בקישור הבא: עצורים – שחרור ממעצר | הליכי מעצר + שחרור בערבות – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
• חוק השיפוט הצבאי מסייג את תחולת סמכות המעצר ביחס למי שחדל להיות חייל, ביחס למי שמחזיק נשק מטעם הצבא לפי סעיף 7 לחש”ץ וכלפי בני אדם הנתונים במשמורת הצבא או עובדים בצבא על פי סעיף 8 לחש”ץ.

מעצר ראשוני של חייל

• חייל שמתעורר חשד סביר כי ביצע עבירה שהיא “בת מעצר”, יכול להיעצר על ידי שוטר צבאי ללא צו שופט, וזאת, כל עוד מתקיימת אחת מעילות המעצר שקובע החוק.
• מעצר ללא צו שופט יהיה לתקופה בת 24 שעות בלבד (למעט בעבירות של היעדר מן השירות – אז ניתן לעצור את החייל במעצר ראשוני למשך 48 שעות); ובמסגרת זמנים זו יש צורך להביא את החייל העצור בפני שופט בית דין צבאי לצורך דיון בהארכת מעצרו.
• מעצר ללא צו שופט, מתרחש בזירה כזו או אחרת, “במקום”, וללא הכנה מוקדמת – מבלי שיתאפשר לחייל להתכונן למעצרו או להיוועץ בעורך דין צבאי בטרם הוא נעצר.
• גם במידה וייעצר החייל על פי צו שופט, למשל – לאחר שהוצג לשופט מידע מודיעני – ידאגו חוקרי מצ”ח לעצור את החייל במפתיע, ללא כל הודעה מוקדמת ומבלי שניתנה לו שהות להיערך לחקירתו במצ”ח.
• כך או כך, מדובר במעצר ראשוני למשך 24 שעות, במהלכן יש להביא את החייל העצור בפני בית הדין הצבאי, ככל שבכוונת מצ”ח לבקש את הארכת מעצרו.
• אם החייל נעצר על ידי משטרת ישראל ומדובר בעבירה עליה הוא צפוי להישפט בפני בית הדין הצבאי (לדוגמא, שימוש והחזקה בסמים מסוכנים), אזי יועבר החייל לידי מצ”ח לצורך המשך חקירתו.
• למען שלמות התמונה יצוין, כי חוק סדר הדין הפלילי קובע מקרים נוספים בהם ניתנת לשוטר (ובמקביל גם לשוטר צבאי ביחס לחייל) הסמכות לעצור ללא צו. כך לדוגמא במקרים בהם החשוד מסרב או מפריע לעיכוב, מחזיק רכוש גנוב או מחזיק נשק טעון או סכין בגילופין. 

מעצר לצרכי חקירה – “מעצר ימים”

• הארכת מעצר ראשונה בפני בית הדין הצבאי לרוב תהיה לצרכי חקירה, כלומר, על מנת לאפשר למצ”ח למצות את פעולות החקירה הנדרשות.
• מטבע הדברים, לא ניתן לבצע חקירה אפקטיבית ומלאה במסגרת 24 השעות שהקנה המחוקק – ולכן על פי רוב, מבקשים גורמי החקירה את הארכת המעצר במספר ימים לצורכי מיצוי החקירה. זאת, ככל שנוכחותו של החייל במעצר מתחייבת על מנת שלא לפגוע בחקירה ועל מנת שלא לשבשה.
• הארכת המעצר לצרכי חקירה יכולה להיות לתקופה של עד 15 ימים בכל פעם, כאשר התקופה הכוללת לא תעלה על 30 ימים (אלא בחריגים שנקבעו בחוק).
• בדיוני מעצר מסוג זה, מוגש על פי רוב ‘דו”ח סודי’ על ידי חוקר מטעם המשטרה הצבאית, בו מפורטת התשתית הראייתית שנאספה עד לאותו שלב ופעולות החקירה הנוספות שנדרשות. דו”ח זה, שמוגש מטעם התביעה הצבאית, חשוף לעיני בית הדין הצבאי בלבד, מבלי שמועבר לסניגור חומר כלשהו.
• משכך, על עורך הדין הצבאי המייצג את החייל בפני בית הדין הצבאי לטעון לשחרורו של החייל או לכל הפחות לצמצום באופן משמעותי של ימי המעצר המבוקשים, בהתבסס על ניסיונו, הוותק המקצועי שלו והיכרותו את מערכת השיפוט הצבאי. על כן, יש חשיבות מכרעת לייצוג על ידי עורך דין צבאי מנוסה, אשר מכיר את גורמי החקירה ואכיפה בצבא, ובקיא בדיני המעצרים בצבא.

מעצר לצורך הכנת כתב אישום – “הצהרת תובע”

• עם תום פעולות החקירה, יכולה התביעה הצבאית למסור “הצהרת תובע”, כלומר, הצהרה כי פעולות החקירה הסתיימו וכי בכוונתה להגיש כתב אישום כנגד החייל. לצורך הכנת כתב האישום, רשאי בית הדין הצבאי להאריך את מעצרו של החייל בחמישה ימים נוספים.
• הארכת מעצר מטעם זה תתבקש רק אם בכוונת התביעה לבקש גם לאחר הגשת כתב אישום – הארכת מעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

מעצר צבאי עד תום ההליכים הפליליים

• לאחר הגשת כתב האישום – מוסמכת התביעה הצבאית לבקש להאריך את מעצרו של החייל הנאשם עד לתום ההליכים בעניינו.
• בית הדין הצבאי מוסמך לצוות על מעצרו של החייל עד לתום ההליכים בעניינו רק בהתקיים מבחן משלוש:
  • קיימת תשתית ראייתית לכאורה לביצוע עבירה על ידי החייל;
  • קיימת עילה משפטית למעצרו של החייל עד תום ההליכים;
  • לא ניתן להשיג את מטרות המעצר בדרך פחות פוגענית בחירותו של החייל.
• יובהר, כי ככל שניתן להצביע על פגמים בתשתית הראייתית, כך תידרש התביעה הצבאית להוכיח התגבשותן של עילות מעצר חזקות ומבוססות יותר; ולהיפך.

עילות המעצר הצבאי

• עילות המעצר אשר יכולות לבסס מעצר מוסדרות בחוק סדר הדין הפלילי, ובהתאמה לדין הצבאי, אלו הן:
  • עילת המסוכנות – כאשר מתעורר חשש כי החייל עלול לסכן את בטחונו של אדם או ביטחון הציבור או ביטחון המדינה.
  • צרכי חקירה – כאשר נוכחות החייל נדרשת לצרכי מיצוי פעולות החקירה.
  • חשש לשיבוש הליכי חקירה – כאשר יש יסוד סביר לחשש ששחרור או אי מעצר יוביל לשיבוש הליכי חקירה, העלמת רכוש, השפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת.
  • חשד לביצוע אחת מהעבירות הבאות (אשר למעשה מקימות את “חזקת המסוכנות הסטטוטורית” – חזקה שניתנת לסתירה, כי חייל שביצע אותן מסוכן ועל כן נדרש מעצרו)
    • עבירה שדינה מיתה או מאסר עולם;
    • עבירת בטחון כאמור בסעיף 35(ב)
    • עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל”ג-1973
    • עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בנשק חם או קר;
  • הימלטות מאימת הדין – כלומר, כאשר יש חשש כי אם החייל ישוחרר הוא יעלם ולא ניתן יהיה להביאו לדין. כך לדוגמא, בע”מ 25/17 טור’ א.ב נ’ התצ”ר, צוין כי:

“הלכה פסוקה, רבת שנים, קובעת, כי בעניינו של מי שנעדר משירות צבאי או השתמט משירות צבאי למשך תקופה ארוכה, מתקיימת חזקה עובדתית בדבר חשש ממשי להימלטות מאימת הדין”

• מעבר לכך, במרוצת השנים הוכרו בפסיקת בתי הדין הצבאיים עילות מעצר נוספות הייחודיות למערכת הצבאית, אשר נובעות מאופיו הייחודי של השירות הצבאי:
  • עילת המעצר בדבר מסוכנות צבאית (הנגזרת ממסוכנות);
  • עילת מעצר צבאית ייחודית – עילת המעצר ההרתעתית.
• בעניין זה ממצים דברים שנאמרו לאחרונה בע”מ 58/16 רב”ט פ’ ס’ ק’ נ’ התצ”ר:

“חלק נכבד מהערעור בפניי נסב על סוגיית עילת המעצר הייחודית להליכים הצבאיים. בבש”פ 3513/95 שרגאי נ’ התובע הצבאי פרקליטות חיל האוויר, פ”ד נא(2) 686 (1997) נקבע, כי מקום בו קיים יסוד סביר לחשש כי בשל נסיבות העבירה או מהותה יסכן הנאשם את שלום הציבור אם יתהלך חופשי, והדבר עלול לפגוע בתפקודו האישי כחייל או ביכולתה של יחידתו אזי מהותו ואופיו של השירות הצבאי, מצדיקים את מעצרו. פסיקתו של בית-דין זה קבעה כי השמירה על המשמעת בצבא או מניעת הפגיעה בה יכולה, בנסיבות המתאימות, להוות תכלית ראויה שתצדיק מעצרו של חייל. נפסק, כי כדי שתקום עילת מעצר כנגד חייל בנסיבות כאלה, יש לקבוע שמדובר בעבירה הגוררת עימה פגיעה חמורה במשמעת הצבא וכן נדרש יסוד סביר לחשש שגם השחרור מהמעצר או ההימנעות מהמעצר מלכתחילה, יביא לפגיעה חמורה או ממשית בצבא (ע”מ/108,109/08 התובע הצבאי הראשי נ’ טור’ ראובינוב  (2008)). הרציונאל שביסוד העילה מושתת על ההנחה כי  המשמעת הצבאית מחייבת ש:

 “לא יעלה על הדעת שמי שביצע מעשה כה מחפיר, כה פוגע במשמעת, כה חותר תחת פעילות הצבא, ישוב ליחידתו כאילו לא אירע דבר, כאשר כתב אישום חמור תלוי ועומד נגדו” (עניין ראובינוב לעיל).

 עילת המעצר הייחודית, המכונה לעיתים העילה ההרתעתית, הוחלה גם כאשר:

“חייל השתמש בנשק ללא סמכות או ללא נקיטת אמצעי זהירות נאותים, אם מתוך איום ואם מתוך משחק בנשק, וסיכן באופן מודע ומכוון את הזולת” (ע”מ/47/06  טור’ סעדי נ’ התובע הצבאי הראשי (2006), ע”מ/11/10 טור’ אללוף נ’ התובע הצבאי הראשי (2010)).

בתי הדין הדגישו בפסיקתם כי עילת המעצר הייחודית תוחל במשורה, בשים לב להוראת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המצדיקה פגיעה בזכות אך ורק בהיקף הנדרש ולתכלית ראויה…”

חלופות למעצר צבאי

• שלילת חירותו של חייל הינה הפגיעה הקשה ביותר בזכויותיו – ועל כן, בכל מקרה שבו מתבקש מעצרו של חייל, יש צורך לבחון האם קיימת חלופת מעצר אשר יכולה להלום את תכליות המעצר בדרך פוגענית פחות.
• משכך, כבר בשלב המעצר לצרכי חקירה ועד לשלב שבו נבחנת שאלת מעצרו של החייל עד לתום ההליכים בעניינו – על בית הדין הצבאי לבחון האם יש מקום להורות על שחרורו של החייל או על נקיטה בחלופת מעצר בעניינו.
• חלופת מעצר יכולה להינקט גם במקום בו ניתן להצביע על חולשה ראייתית משמעותית או על פגמים בעילות המעצר עליהן נסמכת התביעה הצבאית.
• בניגוד להליכי מעצר המתקיימים במערכת האזרחית, כל עוד חייל מצוי בשירות, לא ניתן לנקוט בעניינו באופציה של שחרור בערובה או בתנאים כגון “מעצר בית”.
• עם זאת, יש אפשרות לנקוט בהליך של “מעצר פתוח”, כלומר, הותרתו של החייל ביחידה סגורה (בין אם זו יחידתו שלו ובין אם יחידה אחרת), בתנאים הדומים לזה של ריתוק.

שחרור ממעצר צבאי – חשיבות הייצוג המשפטי

• לייצוג משפטי על ידי עורך דין צבאי בשלב המעצר חשיבות מכרעת, המתפרשת על פני כמה רבדים.
• בשלב מעצר הימים, מתנהלת החקירה, נגבית אמרתו של החייל, נאספים ראיות ומסמכים ומתבצעות פעולות חקירה שונות כגון פוליגרף, עימות, שיחזור ועוד (בכל הנוגע לפוליגרף ראו: בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי). 
• השאלה האם החייל ייעצר או יינקטו בעניינו בחלופת מעצר, תושפע בחלק ניכר מהמקרים גם מהתנהלות החשוד בחקירתו באזהרה ומן הגרסה שמסר בחקירתו. 
• על כן, קיימת חשיבות קריטית לכך שחייל העומד להיחקר באזהרה כחשוד, ייוועץ בטרם חקירתו בעורך דין צבאי, שינחה אותו, בין השאר, בדבר כללי התנהגות וזכויותיו בחקירה, ובכך, ימזער החייל, ככל שניתן בנסיבות העניין, את האפשרות שהתביעה הצבאית תבקש את המשך מעצרו.
• נזכיר שוב, לייעוץ בעורך דין צבאי במסגרת חקירה במצ”ח חשיבות ייחודית דווקא לנוכח העובדה שמדובר בחיילים, אשר נמנים על אוכלוסיית ה”בגירים-צעירים” ומרביתם נחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בעבירות פליליות ועבירות צבאיות. בשל גילם הצעיר וחוסר ניסיונם, המפגש הראשון עם חוקרי מצ”ח וההליך הפלילי כולו – טראומטי עבורם במיוחד.
• מעבר לכך, כבר בשלב מעצר הימים – על עורך הדין הצבאי לנסות ולשכנע את בית הדין הצבאי להורות על שחרור ממעצר ולמצער, לנסות ולקצר את ימי המעצר המבוקשים לצרכי חקירה, וזאת, מבלי שהוא חשוף לחומר הראיות אשר מצוין בדו”ח הסודי.
• מדובר באתגר מקצועי לא פשוט, ויש צורך בניסיון, ותק מקצועי והכרה לעומק של המערכת הצבאית על מנת לנסות ולצמצם את הימים המבוקשים למעצר ככל שניתן, או לחלופין להוכיח כי אין צורך בהישארותו של החייל במעצר סגור דווקא, וניתן להסתפק בחלופת מעצר בדמות “מעצר פתוח”.
•  זאת ועוד. דיון מעצר עד לתום ההליכים בעניינו של חייל הינו שלב קריטי, ותוצאותיו ישפיעו במידה רבה על המשך התיק, אופן ניהולו וסיומו. 
• כך למשל, החלטה בדבר המשך מעצרו “הסגור” של חייל עד תום ההליכים, עשויה להשליך במישרין על האפשרות שבית הדין הצבאי יגזור בסופו של דבר רכיב  ענישתי של מאסר לריצוי בפועל על החייל.
• ככל שמתקדמים בשלבי המעצר, על התביעה להוכיח תשתית ראייתית איתנה יותר – ולהוכיח כי עילות המעצר עליהן נסמכו, עדיין עומדות איתן.
• מדובר למעשה במקבילית איזונים – בין עילת המעצר לתשתית הראייתית, ותפקידו של הסניגור הוא לאתר את אותם פערים בחומר החקירה כדי לפגום במהימנות הלכאורית של החומר שנאסף, ומאידך, לנסות ולהוכיח כי עילות המעצר עליהן מסתמכת התביעה הצבאית – מתאיינות.
• על כן, קיימת חשיבות קריטית לייצוג ע”י עורך דין צבאי כבר בשלב זה, אשר יקבל לידיו את חומר הראיות, ינתח אותו, ינסה לאתר בקיעים בראיות לכאורה ובעוצמתן, יפעל לאסוף ראיות הגנה, ינסה לערער ככל שניתן את קיומה של עילת מעצר ויבחן חלופות אפשריות למעצר.
• בנוסף, בנסיבות המתאימות יהיה צורך לבחון אפשרות לעריכת הסדר מותנה/הסדר הקפאה עם התביעה הצבאית, באופן שיוביל לשחרורו המיידי של החשוד ממעצר. עוד בנושא זה ניתן לקרוא בעמוד: משפט צבאי – סגירת תיק בהסדר מותנה | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
• משכך – קיימת חשיבות עצומה לייצוג וליווי של עורך דין צבאי, אשר מכיר את נבכי המשפט הצבאי על בוריו, ובעל אישור לשמש כעורך דין צבאי, ויוכל לתת מענה אפקטיבי ומהיר – ולייצג באופן מיטבי במהלך דיוני המעצר.  

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי בדיוני מעצר בצבא, שחרור ממעצר צבאי

• המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בהליכי מעצר בבתי הדין הצבאיים בכל רחבי הארץ.
• לעורכי הדין במשרדנו אישור להופיע בפני בתי דין צבאיים ובמקרים המתאימים אנו מגישים ערר על החלטות הנוגעות להליכי מעצר בצבא.
• לפרטים נוספים ראו בקישור: עורך דין צבאי.

סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים בהקשר למשפט הצבאי

• חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
• שחרור ממעצר צבאי – הליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא – ייצוג משפטי בבתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
• שימוע בפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
• סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
• בית דין צבאי – ייצוג משפטי.
• בית הדין הצבאי לערעורים – ייצוג משפטי.
• ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
• רישום פלילי מופחת על הרשעה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
• בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבתי הדין או בדמ”ש.
• הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
• מחיקת רישום פלילי לחיילים. 
• בקשת חנינה מהנשיא. 
• דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור.

עורך דין צבאי

משפט צבאי | שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי בהליכי מעצר בצבא

הפוסט שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי בדיוני מעצר בצבא<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (88)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר