ארכיון עורך דין צבאי - עבירות בהן אנו מטפלים - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין צבאי גיא פלנטר 4.9 (357)

גיא פלנטר — Sun, 10 Sep 2023 13:30:38 +0000

עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, ואנשי קבע במשפט צבאי

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרד עורך דין צבאי גיא פלנטר.
במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים:
- מייסד המשרד, עורך דין צבאי גיא פלנטר, בעברו ראש מדור פח”ע במודיעין פקמ”ז, יוצא שב”כ בעל אישור בלתי מסויג לשמש סניגור בבתי הדין הצבאיים ובעל נסיון של למעלה מ- 27 שנים כעורך דין.
- עו”ד צבאי עמנואל טראץ ממשרד עורכי דין גיא פלנטר שירת בעבר כראש צוות חוקרים וחוקר פלילי בכיר ביחידה המרכזית לחקירות מיוחדות של מצ”ח (ימל”מ) ובעברו שירות של 8 שנים במשרד ראש הממשלה הן בתפקידי שטח ומודיעין והן כמתמחה ועורך דין באגף המשפטי – בתחום המשפט הפלילי והמשפט המנהלי.
משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, אנשי קבע ואנשי מילואים. אנו מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
מומלץ לקרוא את האמור בעמוז זה ביחד עם שני העמודים הבאים:
- בית דין צבאי.
- בית הדין הצבאי לערעורים.

ביקורות אודות עורך דין צבאי גיא פלנטר

להלן ביקורת שכתבה לאחרונה (14.3.23) משפחתו של חייל אודות משרדנו, בתום משפטו הצבאי של החייל:

להלן ביקורת נוספת שכתבה אימו של חייל אודות איכות הייצוג המשפטי שהענקנו לבנה:

להלן חוות דעת שכתב איש צבא קבע אודות הייצוג המשפטי שהעניק לו עורך דין צבאי גיא פלנטר:

לחוות דעות נוספות ראו:
- ביקורות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.
- חוות דעת בגוגל ובפייסבוק של לקוחות אודות משרד עורך דין גיא פלנטר.

חשיבות קבלת ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי

ככלל, חייל המוזמן לחקירה זכאי להיוועץ בסניגור טרם התייצבותו לחקירה. אם נעצר החייל לצורכי חקירה, זכותו להודיע מיד על מעצרו ועל מקום החזקתו במעצר לסניגור שנקב בשמו, להיפגש ללא דיחוי עם הסניגור ולהיוועץ בו ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות ההתייעצות.
מרבית החיילים הנחקרים ע”י מצ”ח, נחקרים לראשונה בחייהם כחשודים בעבירות פליליות ועבירות צבאיות.
בשל גילם הצעיר וחוסר ניסיונם, מפגשם הראשון עם חוקרי מצ”ח וההליך הפלילי כולו טראומטי עבורם במיוחד. כושרם להתמודד עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח בקור רוח את מצבם, להתבטא כראוי ולהצביע מיוזמתם על ראיות התומכות בגרסתם – נפגם עד מאוד.
במקרים רבים, אין הם יודעים את זכויותיהם וחובותיהם וכיצד לנהוג אל מול “האיום”; הם אינם מכירים את האמצעים העומדים לרשות חוקרי מצ”ח, את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה”תרגילים” החקירתיים הננקטים אל מול חשודים; הם גם חשופים יותר להשפעה ולאיום (בין אם מרומז ובין אם ישיר) מצד חוקריהם.
בשל גילם הצעיר והיותם נתונים למערכת צבאית היררכית ונוקשה, השולטת בכל האספקטים של חייהם, מצבם אף גרוע ממצבם הבעייתי של אזרחים הנחקרים לראשונה בחייהם כחשודים.
אין בידיהם את הכלים, הידע והניסיון לנתח את מצבם המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניהם.
במקרים רבים הם גם אינם ערים לכך, “שהנזקים” שנגרמו לקו ההגנה שלהם במהלך החקירה (אם הצליחו בכלל לגבש קו הגנה) כמעט ולא ניתנים לתיקון במשפט עצמו.
מכאן החשיבות הקריטית להעמיד לצידו של חייל יעוץ משפטי מקצועי של עו”ד פלילי העוסק במשפט הצבאי, אשר ילווה אותו בחקירתו במצ”ח או במשטרה וייצג אותו בפני בית הדין הצבאי בהליכי מעצר ובנוגע לכתב האישום שהוגש כנגדו.
לעתים, בוחרים חיילים (או הוריהם) להעמיד ייצוג משפטי של עורך דין פרטי, העוסק בתחום המשפט הצבאי. חוק השיפוט הצבאי מתיר את הדבר מפורשות.

משרד עו”ד צבאי גיא פלנטר – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים

כאמור, המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו.
במשרדנו תמצאו עורכי דין צבאיים יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
אנו מעניקים ייעוץ משפטי לחיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בית הדין הצבאי ובית הדין הצבאי לערעורים.
ואלו סוגי הטיפולים שמעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר:
- חקירת משטרה צבאית – ייעוץ משפטי במהלך חקירת מצ”ח, הכנה וליווי הנחקר בכל הליכי החקירה ע”י עורך דין צבאי.
- שחרור ממעצר צבאי – ייצוג משפטי של עורך דין צבאי בהליכי מעצר ושחרור בתנאים בצבא.
- שימוע בפרקליטות הצבאית ייצוג משפט בהליך שימוע לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.
- סגירת תיק בהסדר מותנה בצבא | הסדר הקפאה | הימנעות מהגשת כתב אישום.
- ייצוג משפטי בפני בית דין צבאי ובפני בית הדין הצבאי לערעורים.
- ביטול כתב אישום צבאי | בקשת ביטול כתב אישום לפי סעיף 308 לחוק השיפוט הצבאי.
- רישום פלילי מופחת על הרשעה בבית דין צבאי – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.
- בקשה להקלה בעונש | המתקת עונש שנגזר בבית דין צבאי או בדמ”ש.
- הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
- מחיקת רישום פלילי לחיילים ואנשי קבע.
- דין משמעתי בצבא (דמ”ש) – ייעוץ משפטי. הליך משמעתי בצבא, הגשת חוות דעת סניגור צבאי.
בעמוד ארכיון עורך דין צבאי – עבירות בהן אנו מטפלים תמצאו מידע פרטני ונרחב על עבירות בהן אנו מטפלים בהקשר למשפט הצבאי.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר. בתמונה: בתי הדין הצבאיים.

מערכת המשפט הצבאי כמערכת משפט אוטונומית

מערכת המשפט הפלילי בצה”ל היא מערכת משפט עצמאית, אשר אמונה על הסדרת החוק והמשמעת בצבא. מערכת משפט זו מבקשת לתת מענה לצרכיו הייחודיים של הצבא בד בבד עם אימוץ עקרונות יסוד במשפט הפלילי, ביניהם שמירה על כבודו של כל חייו וזכותו להליך משפטי הוגן.
המשפט הצבאי מוסדר בחוק השיפוט הצבאי התשט”ו- 1955, שהינו קודקס חקיקה כולל, המסדיר באופן מקיף את הדין הפלילי ביחס לכל אלו הנתונים תחת תחולתו, תוך התאמת הדין למאפייניו הייחודיים של השירות הצבאי. היטיב לתאר זאת ביהמ”ש העליון בבג”ץ 695/88 יצחק אדלר בציינו:

“חוק השיפוט הצבאי נועד לשמש קודקס מקיף ומיוחד, המגדיר את אלו הנתונים לשיפוט הצבאי, מפרט עבירות, מכונן בתי-דין ומגדיר סמכויותיהן וקובע סדרי דין מפורטים”.

מאחר שמדובר בקודקס עצמאי, הרי שככל שמבקש המחוקק להחיל גם דברי חקיקה חיצוניים על מערכת השיפוט הצבאי, עליו לעשות זאת בצורה מפורשת. בדרך זו חלים בבתי הדין הצבאיים גם דברי חקיקה נוספים כגון חוק העונשין, פקודת הסמים המסוכנים, חוק המעצרים וכד’, והכל בהתאם לסייגים אשר נקבעו בחוק השיפוט הצבאי לשם כך.
מבחינת דיני הראיות, הרי שלפי סעיף 476 לחוק השיפוט הצבאי, דיני הראיות המחייבים במערכת האזרחית – מחייבים גם בבתי דין צבאיים, וזאת כל עוד אין הוראה מפורשת אחרת המסייגת את תחולתם.
על תחולת חוק השיפוט הצבאי ראו – מתי נשפטים בבית דין צבאי.

חקירת עבירות פליליות ועבירות צבאיות בצה”ל – המשטרה הצבאית החוקרת – מצ”ח

הגוף האמון על ביצוע חקירות פליליות בצבא הינו המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), ובסמכותו לבצע חקירות של חיילים בסדיר, בקבע, אנשי מילואים ואזרחים עובדי צה”ל.
גם חייל אשר נתפס בנסיבות אזרחיות על ידי משטרת ישראל בחשד לביצוע עבירה פלילית (למשל, שימוש בסמים במהלך חופשה), יעוכב תחילה על ידי משטרת ישראל – אך יועבר תוך זמן קצר להמשך טיפול של מצ”ח.
כאשר מדובר בעבירות שבוצעו על ידי חיילים – אך שנסיבות ביצוע העבירה הן ללא זיקה צבאית (לדוגמא אירוע אלימות במשפחה של איש קבע או תקיפה שבוצעה על ידי חייל כלפי אזרח ללא שימוש בנשק האישי שלו) – משטרת ישראל היא שתחקור את האירוע והטיפול יימשך מחוץ למערכת השיפוט הצבאית.
ליחידת מצ”ח עברה שינוי ארגוני, ובסיסי היחידה חולקו על פי שיוך פיקודי – פיקוד צפון (החולש גם על כל בסיסי מצ”ח המצויים במרכז הארץ לרבות מצ”ח דן) ופיקוד דרום (החולש גם על בסיס מצ”ח שרון שומרון).
בסיסי מצ”ח השייכים לפיקוד צפון ולפיקוד דרום מטפלים בחקירות “שגרתיות” כגון עבירות סמים, עבירות היעדר מן השירות שלא ברשות, עבירות אלימות וכדומה.
פרשיות פליליות יותר מורכבות ורגישות, מטופלות על ידי היחידה המרכזית לחקירות מיוחדות (הימל”ם), אשר אחראית, בין היתר, על חקירת פרשיות של סחר בסמים, סחר באמצעי לחימה, הטרדות מיניות חמורות וכדומה.
בנוסף, בעקבות השינוי הארגוני של יחידת מצ”ח אוחדה לתוך הימל”ם גם היחידה לחקירות הונאה, אשר אחראית על חקירת פרשיות בעלות אופי של מרמה והונאה כגון – גניבת דלק, קבלת שוחד, זכייה במכרזים תמורת טובות הנאה וכדומה.
לכל חשוד אשר נחקר במצ”ח זכות להתייעץ בטרם חקירתו עם עורך דין צבאי.
מימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי בטרם החקירה לעולם לא יכולה לפעול לחובת החשוד.
פרטים נוספים אודות מצ”ח ופעילותה ניתן לקבל באתר של המשטרה הצבאית.

ייעוץ משפטי בחקירת מצ”ח לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים ע”י עורך דין צבאי

לפרטים נוספים אודות מצ”ח, חשיבות קבלת הייעוץ המשפטי במהלך חקירת מצ”ח והעיתוי למימוש הזכות להתייעץ עם עורך דין צבאי ראו בעמוד: חקירת מצ”ח – ייעוץ משפטי, הכנה וליווי ע”י עורך דין צבאי.

התביעה הצבאית

לאחר שהסתיימו פעולות החקירה על ידי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ”ח), מועבר התיק לפרקליטות הצבאית להחלטתה בדבר המשך הטיפול.
התביעה הצבאית מחולקת לשלוש חוליות תביעה מרכזיות, אשר סמכותן נגזרת באופן ישיר מהפיקוד או המחוז אליו משויכת יחידתו של החייל:
- פרקליטות צפון וחיל הים.
- פרקליטות דרום ומפקדת זרוע היבשה.
- פרקליטות מרכז וחייל האוויר – החולשת אף על מחוזות שיפוט מטכ”ל והעורף.
פרקליטות נוספת הינה פרקליטות אזור יהודה ושומרון אשר אמונה על השלטת החוק באזור וניהול הליכים פליליים כנגד נאשמים בביצוע עבירות כנגד הדין ותחיקת הביטחון באזור.
מעבר לכך, קיימות חוליות תביעה ייעודיות, אשר עיסוקן מתמקד בתחום מומחיות ייחודי:
- פרקליטות לעניינים מבצעיים;
- פרקליטות לעריקים ונפקדים.
- תחום תעבורה.
- פרקליטות לעניינים מיוחדים.
עם סיום פעולות החקירה בתיק מסוים, הוא מועבר להמשך טיפולה של הפרקליטות הרלוונטית. בפני הפרקליטות הצבאית עומדות מספר אפשרויות:
- החזרת התיק להשלמת חקירה;
- העברת התיק לשיפוט בדין משמעתי באמצעות חוות דעת פרקליט;
- סגירת תיק החקירה;
- הגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי;
בטרם תחליט הפרקליטות הצבאית על הגשת כתב אישום בעבירה מסוג פשע, על פי הנחיית התביעה הצבאית הראשית, יש לאפשר לחשוד ולעורך הדין המייצג אותו לערוך שימוע.
במסגרת השימוע, ניתנת הזדמנות לשכנע את התביעה הצבאית, על שום מה לא יוגש כתב אישום כנגד החשוד.
עוד על הזכות לעריכת שימוע והחשיבות שבייצוג עורך דין צבאי לצורך מימוש זכות השימוע במערכת הצבאית ניתן לקרוא בהרחבה בעמוד: שימוע פלילי בפני הפרקליטות הצבאית לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

עבירות צבאיות ועבירות שאינן צבאיות בהן מטפל עורך דין צבאי

עבירות צבאיות

הדין הצבאי כולל שורה ארוכה של עבירות צבאיות ייחודיות, הנוגעות רק למי שנתון תחת תחולתו של חוק השיפוט הצבאי.
בין העבירות הצבאיות הנפוצות בהן אנו מטפלים ניתן למצוא:
- היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות.
- עריקות.
- עבירות אלימות בצבא.
- התעללות בצבא, זובור, התעללות בעצור.
- סירוב להיבדק בבדיקה לגילוי סמים.
- עבירות נשק בצבא.
- הוצאת נשק מרשות הצבא (גניבת נשק מהצבא).
- שימוש בלתי חוקי בנשק, איום בנשק, משחק בנשק.
- עבירות רכוש בצבא, הוצאת רכוש מרשות הצבא, גניבה בצבא, גניבה מחייל.
- אי שמירתו של רכוש צבאי.
- פגיעה ברכוש צבאי, השמדת רכוש צבאי, גרימת היזק בזדון בצבא.
- עבירות מרמה וזיוף בצבא | עבירה במסמכים צבאיים.
- תאונות אימונים בצבא, גרם מוות ברשלנות בצבא.
- הטלת מום | התחלות.
- עבירות ביזה.
- שימוש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא.
- התרשלות במילוי התפקיד.
- סירוב לקיים פקודה.
- התנהגות שאינה הולמת.
- חריגה מסמכות.
- פגיעה במשמעת הצבא.

עבירות שאינן צבאיות

מעבר לעבירות הצבאיות המוסדרות בחוק השיפוט הצבאי, ניתן לייחס בכתב אישום שהוגש לבית דין צבאי גם עבירות המצויות במקורות חקיקה חיצוניים לחוק השיפוט הצבאי.
כך למשל, מעניק משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע בעבירות הפליליות הבאות:
- עבירות לפי חוק העונשין:
  - עבירות מין בצבא.
  - עבירות מין ברשת.
  - הזנחת השמירה על כלי ירייה | הפקרת נשק.
  - אובדן נשק | איבוד נשק.
  - רשלנות בהחזקת נשק.
  - גניבה בידי עובד ציבור.
  - קבלת דבר במרמה בצבא.
- עבירות סמים בצבא, לפי פקודת הסמים המסוכנים;
- עבירות לפי החוק למניעת הטרדה מינית; בהקשר זה ראו: הטרדה מינית בצבא.
השאלה איזה סעיף אישום תייחס התביעה הצבאית לנאשם בכתב האישום – היא במסגרת סמכותה של התביעה, ומתווה על ידי מדיניות התביעה הצבאית הראשית והנחיותיה בעניין.

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר

לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחיילים ואנשי צבא קבע במשפטיים צבאיים.
מטעמים של צנעת הפרט, מחקנו את הפרטים האישיים של המעורבים, אלא אם כן הלקוח הסכים לפרסום פרטיו כאן.

עורך דין צבאי גיא פלנטר

עורך דין צבאי מומלץ גיא פלנטר; משרד עורכי דין צבאיים יוצאי מצ”ח, פרקליטות ושב”כ. ייעוץ משפטי והכנה לחקירות מצ”ח ודמ”ש. ייצוג משפטי בבית דין צבאי.

משפט צבאי – ייצוג משפטי | דיני צבא | עורך דין צבאי | עו”ד צבאי | חקירת משטרה צבאית | בית דין צבאי | בית הדין הצבאי לערעורים | מחיקת רישום פלילי לחיילים

הפוסט עורך דין צבאי גיא פלנטר 4.9 (357) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות מין בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (131)

גיא פלנטר — Mon, 20 Mar 2023 14:38:38 +0000

עבירות מין בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי

עבירות מין בצבא –
ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות מין בצבא.
בהקשר לעבירות מין בצבא מעניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי הן לחשודים ולנאשמים והן למתלוננים.
לפרטים נוספים אודות ייצוג מתלוננים ונפגעי עבירה ראו בעמוד: נפגעי עבירה | מתלוננים – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

עבירות מין בצבא

סמכותם של בתי הדין הצבאיים לדון בעבירות מין בצבא

בחוק השיפוט הצבאי לא תמצאו פירוט של עבירות מין.
חוק השיפוט הצבאי מסמיך את בתי הדין הצבאיים לדון חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים גם על עבירות שאינן עבירות צבאיות, כגון עבירות מין.
באופן זה, ניתן להעמיד לדין בפני בית דין צבאי בכל עבירות המין, המנויות בחוק העונשין, התשל”ז – 1977, לרבות אינוס, בעילה אסורה בהסכמה, מעשה סדום, מעשה מגונה ומעשה מגונה בפומבי.
יחד עם זאת – אם היה היועץ המשפטי לממשלה סבור שהעבירה לא נעברה במסגרת הצבא או עקב השתייכותו של הנאשם לצבא, רשאי היועץ המשפטי לממשלה בכל עת, עד להחלטה בדבר הרשעה או זיכוי, לצוות כי דינו של הנאשם יתברר בבית משפט אחר.
גם לעבירות הפליליות הבאות יש נגיעה לעבירות מין בצבא:
- הטרדה מינית, בניגוד לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח – 1998. ראו בהקשר זה בעמוד: הטרדה מינית בצבא.
- עבירות פגיעה בפרטיות הנעשות על רקע מיני, בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א- 1981.
- הטרדה באמצעות אמצעי תקשורת על רקע מיני (הטרדה באמצעות מתקן בזק).

מדיניות הענישה בנוגע לעבירות מין בצבא

מדיניות צה”ל כלפי עבירות מין בצבא מחמירה יותר מאשר המדיניות הנקוטה ע”י רשויות התביעה והשפיטה בערכאות פליליות אזרחיות, מחוץ לצבא.
בכל הנוגע לעבירות מין בצבא, נקבעו סטנדרטים מחמירים, שמטרתם למגר את התופעות באמצעות ענישה מחמירה ומרתיעה.

אופן הטיפול בעבירות מין בצבא מצד רשויות החקירה והתביעה

ככלל, כאשר עסיקנן בחשד לעבירות מין חמורות בצבא (כגון אינוס, מעשה מגונה בכוח ומעשה סדום), ילווה תובע צבאי את חקירת מצ”ח, כבר מעת פתיחתה של החקירה.
עם סיום החקירה ובטרם קבלת החלטה אילו הליכים (אם בכלל) ראוי לנקוט כנגד החשוד, ייפגש התובע הצבאי עם המתלוננת, ייתרשם באופן בלתי אמצעי מכנות תלונתה, וכן יבדוק את נכונותה להעיד בפני בית הדין הצבאי.

עבירות מין בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי

בשל חומרתה ובשל השלכותיה, תלונה אודות עבירת מין בצבא עלולה להפוך לאירוע משנה חיים.
הדברים נכונים הן מחוץ למסגרת השירות הצבאי, והן ביחס לחיילים ואנשי קבע, אשר תלונה מסוג זה עלולה לשלול את חירותם, לפגוע בשמם הטוב, ובמקרים של אנשי צבא קבע – לפגיעה בדרגות, חיסול קריירה צבאית ואף שלילת זכויות, שנצברו ביושר במשך שנים רבות.
כל אלו מדגישים את החשיבות הרבה בקבלת ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי ומיטבי מעורך דין צבאי, מוקדם ככל האפשר.
בשל המאפיינים הייחודים של המסגרת הצבאית, תחייב תלונה אודות הטרדה מינית בצבא או עבירות מין בדיקה עובדתית ומשפטית האם עסקינן ביחסי מרות, ואם התשובה לכך חיובית – האם היה “ניצול” של אותה מרות ביחס למעשים שנטען כי בוצעו.
מכאן החשיבות הרבה לכך שעורך הדין שמייעץ ומלווה תלונות וחקירות מסוג זה יכיר את המערכת הצבאית על בוריה, את מאפייניה הייחודיים כמו גם את הרגישות הנלווית לטיפול בחשד לעבירות מין בצבא.
להשלמת התמונה יש לקרוא עמוד זה ביחד עם העמודים הבאים:

מקרה להמחשה בו טיפלנו – ייצוג משפטי של הקצינה המתלוננת בפרשת תא”ל בוכריס

מטבע הדברים, בשל צנעת הפרט, לא נפרט מקרים בהם היה מעורב משרדנו תוך זיהוי המעורבים.
פרשה אשר ממילא זכתה לתהודה תקשורתית הינה פרשת הסתבכותו של תא”ל אופק בוכריס בעבירות מין בצבא והטרדה מינית של קצינה וחיילת אשר שירותו תחת פיקודו.
בפרשת תא”ל בוכריס ייצגו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן ממשרדו את אחת מנפגעות העבירה בפרשה, הקצינה, רס”ן ל’.
לפרטים נוספים אודות פרשה זו ראו: פרשת תא”ל בוכריס; ייצוג משפטי של נפגעת עבירת מין – הקצינה המתלוננת.
הפרשה זכתה להד תקשרותי נרחב, ראו למשל:

עבירות מין בצבא – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מין בצבא

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהקשר לעבירות מין בצבא, ומחוץ לצבא.

עורך דין צבאי

הפוסט עבירות מין בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (131) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התעללות בצבא, “זובור”, התעללות בעצור – ייצוג משפטי על ידי עורך דין צבאי 5 (62)

גיא פלנטר — Sat, 11 Mar 2023 14:43:05 +0000

התעללות בצבא, “זובור”, התעללות בחייל, התעללות בעצור – ייעוץ וייצוג משפטי

התעללות בצבא –
ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי

מקרים של התעללות בצבא (בין אם התעללות בחייל אחר – או – התעללות בעצור) מטופלים על ידי רשויות הצבא ביד קשה.
משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחיילים ואנשי קבע בכל הנוגע לעבירות התעללות שבוצעו במסגרת השירות הצבאי.

התעללות בצבא

דרגות החומרה השונות של עבירת ההתעללות בצבא

סעיף 65 לחוק השיפוט הצבאי שכותרתו “התעללות”, קובע את האיסור על עבירת התעללות בצבא, ולצד האיסור קובע שלוש דרגות חומרה לעבירה זו:

(א) חייל שהיכה חייל הנמוך ממנו בדרגה או שהיכה אדם הנמצא במשמורת שהחייל מופקד עליה, או שהתעלל בהם אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ב) חייל שהתעלל בחייל אחר, דינו – מאסר שנתיים.

(ג) נעברה העבירה בנסיבות מחמירות, דין המתעלל – מאסר שבע שנים.

“זובור” והתעללות בצבא

ראינו שעבירת ההתעללות משתרעת גם על מצבים בהם חיילים פוגעים בחיילים אחרים, הנמוכים מהם בדרגה (סעיף 65(א) לחוק השיפוט הצבאי) או מתעללים בחיילים אחרים (סעיף 65(ב) לחוק השיפוט הצבאי).
מפעם לפעם מתעוררת שאלת האחריות הפלילית לעבירת התעללות בצבא בהקשר למה שזכה לכינוי “זובור“; חיילים ותיקים מנהלים טקסי-חניכה משפילים ואלימים לחבריהם הצעירים, מתוך מחשבה שמדובר במעשי שטות בלתי מזיקים והמשכה של מעין מסורת “מפוארת” ביחידתם.
משנחשפים המעשים, הם מטופלים על ידי רשויות הצבא ביד קשה, ולא אחת מוצאים עצמם המבצעים מואשמים בעבירת התעללות, בסיכון למאסר בפועל ולתיוג ברישום פלילי. עוד על תופעת הזובור ראו כאן.

התעללות בעצור – חומרת עבירת התעללות באדם הנמצא במשמורת

האיסור על עבירת ההתעללות, בייחוד כאשר מדובר במקרים בהם האלימות כוונה כלפי מי שמצוי במשמורתו של החייל, ועוד מעבר לכך, כאשר מדובר באירועים שאירעו בזמן לחימה – נתפס כאיסור חמור ביותר, אשר על פי רוב גם יגרור בקשה מצד הפרקליטות למעצרו הסגור של החייל החשוד, ולהטלת עונש מאסר לריצוי בפועל ולתקופה ממושכת.
על הפגם המוסרי הכבד שבעבירת ההתעללות עמד כב’ השופט חשין (בבש”פ 2224/94 מ”י נ’ שטרית ואח’), בהקשר ללוחמי מג”ב שנחשדו בהתעללות:

“מדים של משמר הגבול עטו המשיבים; על שמירת החוק והסדר הציבורי הופקדו; ותוך ביזוי המדים והשפלת משמר הגבול – ולא אך משמר הגבול – פרעו חוק וסדר והיכו אדם ללא רחם. מה לנו שמדברים אנו בכבוד האדם וחירותו כזכות יסוד של האדם; מה לנו שמדברים אנו על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן חורין, וכי יש לכבד כל אלה ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל; מה לנו שמדברים אנו על איסור פגיעה בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם. כל מילים אלו – המבטאות ערכי יסוד של חברה, של עם ושל אדם – יינשאו ברוח ויפוצו אל-כל-עבר אם ניטול היתר לעצמנו לעבור אל יום המחרת על מעשים אלה הנעשים נגד עינינו, ולא נאמר דברינו צלול וברור.

עם ישראל מצוי עתה בתקופה קשה של חייו. אירועים שיבואו אפשר יקשו עלינו ואולי אף יקשו במאד-מאד. בתוך כל אלה מחובתנו הראשונה היא לשמור על צלם-האנוש שבנו, שאירועים שסביבנו לא יפגעו בנו ובטפנו ויהפכו אותנו לחייתו-יער. אין ענייננו אך בעבירת שוד, בעבירת אלימות קשה או בעבירת סמים. ענייננו בעבירה שאם תפשה במחנה תביא להרס החברה בה חיים אנו, להתפוררות מוסדי שלטון. מה לי אסכולה מקילה מה לי אסכולה מחמירה. אם כך ייפרעו פרעות בישראל, לא תיכון ממלכה ולא תישמר מדינה”.

בהקשר לחומרת מעשי התעללות בעצורים פסק בית הדין הצבאי לערעורים בתיק עלבש 18/16 רס”ל ע’ א’ נ’ התובע הצבאי הראשי:

“”חייל צה”ל, המשרת באיו”ש ובאזח”ע חייב לדעת כי אין הוא מייצג את עצמו בלבד. בעיני האוכלוסיה המקומית, החייל הוא הצבא והצבא הוא חייליו. בהתנהגות מכוערת מעין זו שבפנינו, ממיט החייל קלון, לא רק על עצמו אלא גם על צה”ל”.

באשר לחומרה שבמעשי התעללות בעצור פסק בית המשפט המשפט העליון בע”פ 1752/00 מדינת ישראל נ’ ערן נקאש, נד(2) 72 (2000)‏‏:

“העונש אשר נגזר על המשיב הוא מופרז בקלותו ואין הוא נותן ביטוי לחומרת המעשים בהם הורשע. בעיקר אין העונש שנגזר ממלא אחר הצורך להעביר מסר מרתיע, ברור וחד-משמעי לכל אנשי המרות בתפקידיהם השונים, באשר הם. מי שמנצל שררה ומדים כדי להתעלל באנשים הנתונים למרותו ולשליטתו ולהשפילם – דינו ענישה חמורה וקשה.

המשיב ביצע את המעשים שהורשע בהם בקטינים כפותים ובאנשים שהיו תלויים בו לשבט ולחסד, כשהוא מנצל את כוחו לרעה ומבזה את המדים שעליו. תופעות אלו יש לעקור משורש. יש לעשות כל שניתן כדי למנוע מעשי רשע ופגיעה בגוף האדם ובכבודו, במיוחד כלפי אנשים שהאחריות לשלומם ולביטחונם הופקדה בידי חייליה ושוטריה של המדינה. אין להגזים בחומרת הנזק שגרמו מעשיו של המשיב. המעשים שהורשע בביצועם הם מעשים המותירים צלקות שאינן נמחות בנפשם של הקורבנות ומטפחים בקרבם את זרע השנאה למדינה ולשלוחיה.”

יסודות עבירת ההתעללות – מה ייחשב להתעללות בצבא?

מאחר שמעשיו של חייל אשר היכה אחר המצוי במשמורתו או נמצא בדרגה נמוכה ממנו יכולה להיכנס לגדרי אחת מעבירות האלימות האחרות המוסדרות בחש”ץ (אלימות כלפי חייל, אלימות כלפי מפקד, אלימות כלפי ממלא תפקיד), או אפילו לעבירות האלימות המוסדרות בחוק העונשין (תקיפה, גרם חבלה חמורה וכד’) – נדרשה הפסיקה לבחון מה משמעות המונח “התעללות”.
בהקשר זה, ראוי לציין כי גם חוק העונשין קובע (בסעיף 368ב) איסור על התעללות (בקטין או חסר ישע) ולפיכך גם מערכת המשפט הפלילי האזרחית נדרשה לשאלה מה ייפול בגדר התעללות. בתמצית, נפסק בהקשרו של חוק העונשין, כי עבירת ההתעללות מתייחסת למקרים של אלימות נמשכת או אפילו למעשה אלימות בודד, ובלבד שיש באלימות שהופעלה משום “אכזריות יוצאת דופן”.
לא פעם, ביקשה פסיקת בתי הדין הצבאיים לנסות ולאבחן בין עבירת ההתעללות בצבא לבין עבירת ההתעללות בהקשר של מערכת המשפט הפלילי האזרחית, “לאור התפיסה המוסרית והמשפטית, לפיה בחברה צבאית שבה טבועים מאפייני אלימות ומוקדי כוח היררכיים, נחוץ ריסון של הכוח המוענק לבעלי שררה, מפאת החשש מניצול לא ראוי של כוח זה, בפרט כלפי הנמוכים בדרגה או הנתונים במשמורת” אולם בסופו של יום, נותרו המבחנים ביחס לעבירת ההתעללות באזרחות לבין מקבילתה הצבאית – דומים במהותם.
ראוי להדגיש, כי לא כל אירוע של נקיטת אלימות על ידי חייל כלפי מי שנמוך ממנו בדרגה או עצור המצוי במשמורתו (על פי החלופה הראשונה של הסעיף) – ייחשב באופן אוטומטי כהתעללות בצבא. יש צורך בהתקיימותן של נסיבות ייחודיות, אשר ישוו למעשה האלימות נופך חומרה אשר יצדיק הגדרתו כ”התעללות”.
כך, בין היתר, יחשבו להתעללות בצבא:
- מקרים בהם היו אלמנטים של אכזריות, הטלת אימה, ביזוי או השפלה של הקורבן;
- כאשר ישנם פערי כוחות מובנים וברורים וההתנהגות נועדה לצורך הטלת מרות;
- כאשר האלימות בוצעה במרחב הציבורי בפני אחרים או תוך שימוש באמצעים נוספים מעבר לידיים;
חשוב לדעת – כי גם אירוע יחיד וחד פעמי, כל עוד הוא כולל חלק מהאלמנטים הנזכרים לעיל – יכול להיחשב ככזה העולה לכדי התעללות בצבא.
בנוסף – פסיקת בתי הדין הצבאיים פירשה באופן נרחב את המונח “במשמורת” – ובכך, הרחיבה את תחולת העבירה גם על מקרים בהם שאלת התקיימותה של משמורת לא היתה ברורה לחלוטין.
במקרים בהם מתקיימות “נסיבות מחמירות” (מעבר לנסיבות שהוזכרו לעיל) – אז יבקשו לייחס את החלופה השלישית, החמורה יותר – אשר העונש העומד בצידה עומד על שבע שנים. שימוש בנשק חם או קר, תכנון מוקדם או תיעוד האירוע בדרך כלשהי כל אלו יכולים להיתפס בגדר “נסיבות מחמירות”.
על מאפייניה של עבירת ההתעללות עמד בית המשפט העליון בע”פ 1752/00 מדינת ישראל נ’ ערן נקאש, נד(2) 72 (2000)‏‏:

“המחוקק מכיר בשלושה סוגים של מעשי התעללות: התעללות גופנית, התעללות מינית והתעללות נפשית. לא אחת מטושטשים הגבולות בין סוגי התעללות אלה; כך, למשל, מקרים של התעללות מינית יכולים שיכללו גם התעללות גופנית, ומקרים של התעללות גופנית ושל התעללות מינית יכללו מטבע הדברים גם התעללות נפשית. המחוקק לא הגדיר את המושג התעללות, ואכן, נאמר בפסיקתנו כי קו הגבול המבדיל בין עבירת התקיפה לבין עבירת ההתעללות הגופנית הוא לעתים מטושטש. עם זאת, הוספנו ואמרנו גם, כי:

“…התעללות, והתעללות גופנית בגדרה, מתייחסת למקרים שמחמת אופיים וטיבם – המצפון והרגש אינם מאפשרים להתייחס אליהם כאל מקרי תקיפה בלבד. היותה של ההתעללות התנהגות הטומנת בחובה אכזריות, הטלת אימה או השפלה… מקנה לה את התווית הסטיגמטית הבלתי מוסרית, שאינה נלווית בהכרח לכל מעשה עבירה הכרוך בהפעלת כוח” (פסק-דין פלונית [1], בעמ’ 168).

אשר-על-כן, בדרך-כלל, הרואה מעשה התעללות יזהה אותו מיד בשל הסלידה שהוא מעורר, ובשל מאפייניו המובהקים – האכזריות וחוסר האנושיות המטביעים בו כתם מוסרי הדבק בו. באותם מקרי גבול שבהם ההבחנה בין עבירות אלימות “רגילות” לבין מעשי התעללות אינה נראית על פניה בבירור, ניעזר במבחנים שנקבעו בפסיקתנו לזיהויה של עבירת ההתעללות על-פי מאפייניה הייחודיים.

עוד נקבע בפסיקה, כי עבירת ההתעללות הינה עבירה התנהגותית ולא עבירה תוצאתית, ולכן אין היא מותנית בתוצאה של גרימת חבלה או נזק. התנהגות העולה כדי התעללות מאופיינת בכך שהיא בעלת פוטנציאל לגרימת נזק או סבל לקורבן. על קיומו של פוטנציאל כזה ניתן ללמוד, בין היתר, מטיב המגע שננקט, מסוג הכוח שהופעל כלפי הקורבן, מעוצמת הכוח, ממכלול הנסיבות שבהן הופעל הכוח וכדומה. אף כי הוכחת תוצאה של נזק או חבלה אינה הכרחית לקיומה של עבירת ההתעללות, יש בהוכחת נזק פיזי או נפשי לקורבן כדי להוות ראיה לקיומה של התעללות. מכל האמור עולה, כי אכן עשויה להיות חפיפה בין עבירות של גרימת חבלה לעבירה שיש בה יסוד של התעללות גופנית, אך, כאמור, לעבירת ההתעללות ייחוד משלה, והיא אינה מותנית בקיום תוצאה חבלתית.”

חשיבות הליווי והייצוג המשפטי על ידי עורך דין צבאי בכל הנוגע לעבירות התעללות בצבא

עבירת ההתעללות, במיוחד התעללות בעצור, נחשבת לבין החמורות המצויות בחוק השיפוט הצבאי.
על פי רוב, תבקש הפרקליטות הצבאית את מעצרו של החייל הנחשד בה, יוגש נגדו כתב אישום והפרקליטות הצבאית תבקש להטיל עליו עונש מאסר ממושך לריצוי בפועל. ככל שמדובר בקצין או נגד בכיר (בקבע או במילואים) – סביר כי ביה”ד הצבאי יתבקש לשלול את כל דרגותיו.
מאחר שמדובר בעבירה אשר מושפעת מנסיבות שונות – יש משקל רב להיוועצות עם עורך דין צבאי בטרם החקירה, ובהמשך – בליווי עורך דין צבאי המכיר היטב את המערכת הצבאית ואת אופייה הייחודי, ובעל ניסיון רב בהופעה בבתי דין צבאיים. באופן זה, ניתן יהיה למזער ככל הניתן את הנזקים הצפויים לחייל כתוצאה מההליך הפלילי המתנהל כנגדו.

עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות התעללות בצבא

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחיילים, אנשי קבע ולאנשי מילואים בכל הנוגע לעבירות התעללות בצבא ומקרי “זובור”.
לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו בהקשר למשפט הצבאי ראו בעמוד: עורך דין צבאי.

עורך דין צבאי – ייצוג משפטי

משפט צבאי | התעללות בצבא | זובור | התעללות בעצור | עבירות אלימות בצבא

הפוסט התעללות בצבא, “זובור”, התעללות בעצור – ייצוג משפטי על ידי עורך דין צבאי 5 (62) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הסדרת מעמד בצבא: דחיית שירות צבאי, פטור משירות ביטחון – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים 4.9 (140)

גיא פלנטר — Sat, 04 Mar 2023 14:08:12 +0000

הסדרת מעמד בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי בנוגע להסדרת מעמד צבאי.

הסדרת מעמד בצבא | דחיית שירות צבאי | קבלת פטור משירות ביטחון – טיפול ע”י עורך דין צבאי בהסדרת מעמד צבאי

משרד עורכי דין גיא פלנטר מטפל בכל הנוגע להסדרת מעמד בצבא של משתמטי שירות צבאי, עריקי חו”ל, שוהים בחו”ל שלא ברשות וכן בני מהגרים.
במקרים המתאימים, פועל משרדנו לקבלת פטור משירות ביטחון או דחיית שירות צבאי.
במסגרת זו אנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לישראלים השוהים בחו”ל שלא ברשות, משתמטים ועריקים ופועלים מטעמם להסדרת מעמדם הצבאי.
לעמוד באנגלית ראו: Resolving Military Status with the Israeli Army.
המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. על צוות משרדנו נמנים עורכי דין צבאיים, יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, המורשים להופיע בפני בתי הדין הצבאיים.

דוגמא למקרה שטופל בהצלחה על ידי משרדנו – נמלט לחו”ל לפני גיוסו לצבא, שהה במשך שנים בחו”ל תוך השתמטות מחובת שירותו הצבאי אולם מעמדו הוסדר ע”י משרדנו, באופן שקיבל פטור משירות צבאי, ללא כל עונש

תמצית נסיבות המקרה – יציאה מישראל בסמוך למועד הגיוס לצבא והשתמטות משירות צבאי

במסגרת עמוד זה בחרנו להציג דוגמא למקרה בו העניק משרדנו טיפול משפטי בהסדרת מעמד בצבא.
בתמצית, מדובר בהסדרת מעמדו של משתמט משירות צבאי אשר נמלט לחו”ל לפני גיוסו לצבא, שהה במשך שנים בחו”ל שלא כדין, תוך השתמטות מחובתו לשרת בצבא אולם לאחר טיפול משפטי של משרדנו, הוסדר מעמדו, באופן שלא נאלץ להישפט בבית דין צבאי, לא קיבל שום עונש, הוענק לו פטור משירות ביטחון ונפתחה בפניו הדלת לחזור לישראל בכל עת.
עסקינן בסטודנט בן 29 המתגורר בגרמניה, אשר פנה למשרדנו על מנת שנפעל מטעמו להסדרת מעמדו מול רשויות הצבא.
הסטודנט יליד קזחסטאן, עלה לישראל עם הוריו בגיל 14 וקיבל אזרחות ישראלית.
בהיותו כמעט בן 18, במקום למלא את חובתו ולהתגייס לצבא ובמטרה להשתמט משירות צבאי, בחר לעשות מה שרשויות הצבא מכנות “דין עצמי”, יצא את ישראל ומאז לא שב אליה.
משלא התייצב לגיוסו במועד שנקבע ותחת זאת בחר לצאת את ישראל, הוכרז במעמד של משתמט מחובת שירות ביטחון השוהה בניכר (שלעתים מכונים “משתמטי חו”ל”).
השתמטות משירות צבאי עלולה לגבש אחת משתי העבירות הבאות, בניגוד לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו-1955:
- סעיף 94, שכותרתו “העדר מן השירות שלא ברשות”, קובע:

“חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך”.

- סעיף 92, שכותרות “עריקה”, קובע:

“חייל שנעדר משירותו בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו – מאסר שבע שנים; נעדר החייל משירותו בצבא בעת פעילות מבצעית או פעולה קרבית של יחידתו, מתוך כוונה שלא לחזור לשירות בצבא, דינו – מאסר עשר שנים”.

ניסיון של הלקוח להסדיר בעצמו את מעמדו מול הצבא – לא צלח

כעבור שנים, משפנה לקונסוליה הישראלית בגרמניה בניסיון להסדרת מעמדו בצבא, נמסר לו כדלקמן:
- ככלל, לא נוהג צה”ל לדון בעניינם של מבצעי עבירת השתמטות מן השירות, או להיענות לבקשותיהם.
- מעצם העובדה כי ביצע עלייה לישראל והפך בעשותו כן לאזרח בה, היה מחויב בשירות ביטחון על פי חוק.
- חובתו בשירות נותרה על כנה ועמה עבירת השתמטותו משירות ביטחון.
- באם יהיה מעוניין להסדיר את מעמדו אל מול רשויות הצבא, עליו לשוב לישראל ולשאת בתוצאות עבירת השתמטותו ארוכת השנים, ולאחר שיעשה כן, רשאי יהיה לפרוש את טענותיו ככל שתהיינה אל מול גורמי הצבא.
- באם יכנס לישראל, ייעצר בשדה התעופה ולא תורשה עזיבתו את הארץ בטרם יסדיר את המעמד.

הסדרת מעמד בצבא וקבלת פטור משירות ביטחון בעקבות טיפול משפטי של משרדנו

לנוכח תשובות אלו, פנה הסטודנט לעורך דין צבאי גיא פלנטר, על מנת שיפעל להסדרת מעמדו בצבא, מבלי שייאלץ לחזור לישראל.
עו”ד צבאי גיא פלנטר קיבל מהצעיר את כל הנתונים הנדרשים לעניין ופנה מטעמו בכתב לרשויות הצבא, בבקשה מנומקת לקבל מידע אודות מעמדו העדכני ולהסדיר את מעמדו בדרך של פטור משירות ביטחון.
במסגרת החלטה מיוחדת ולפנים משורת הדין קיבל הגורם המוסמך בצבא את טענותיו של עורך דין צבאי גיא פלנטר והעניק לצעיר פטור משרות ביטחון (=פטור משירות צבאי).
משנקבע כי הצעיר אינו חייב בשירות ביטחון, הוסדר מעמדו בצה”ל והכל:
- מבלי שנאלץ לחזור לישראל להסדרת מעמדו בצבא.
- מבלי שנעצר בכניסתו לישראל ושהה במעצר עד להסדרת מעמדו בצבא.
- מבלי שנאלץ לשרת ולו יום אחד שירות צבאי בצבא.
- מבלי שהועמד לדין בפני בית דין צבאי בגין עבירה של היעדרות מן השירות שלא ברשות או עריקה.
- מבלי שהורשע בעבירות פליליות המכתימות אותו ברישום פלילי.
- מבלי שריצה ולו יום אחד של עונש מאסר.
- מבלי שהושת עליו כל עונש אחר בגין השתמטות ארוכת שנים מהצבא.
- מבלי שנאלץ “להחזיר” לצבא את התקופה אשר במסגרתה ריצה עונש מאסר.
מרגע הסדרת מעמדו בצבא והענקת פטור משרות ביטחון, נפתחו בפניו גם שערי הגבול של מדינת ישראל באופן שכיום הצעיר חופשי להיכנס ולצאת את ישראל, כאוות נפשו.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת רשויות הצבא להיעתר לבקשתו של עו”ד צבאי גיא פלנטר ולהעניק לצעיר פטור משירות צבאי וכן בתעודת הפטור משרות ביטחון שקיבל הצעיר, כתוצאה מטיפול משרדנו.

For the relevant English page on this topic please see: Resolving Military Status with the I.D.F. – Obtaining exemption from Israeli military service or deferral.

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – הסדרת מעמד בצבא

משרד עורכי דין גיא פלנטר מטפל בכל הנוגע להסדרת מעמד בצבא של משתמטי שירות צבאי, עריקי חו”ל, שוהים בחו”ל שלא ברשות ובני מהגרים.
להשלמת התמונה יש לקרוא את האמור בעמוד: משפט צבאי – היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות | נפקדות.

דוגמאות למקרים נוספים בהם הובלנו להסדרת מעמד צבאי

לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים מקרים נוספים בהם הובלנו להסדרת מעמד צבאי.

עו”ד צבאי

משפט צבאי | הסדרת מעמד בצבא | משתמט גיוס | עריק חו”ל | שוהה בחו”ל שלא ברשות | בן מהגרים | טיפול משפטי – קבלת פטור משירות ביטחון או קבלת דחיית שירות צבאי

עורך דין צבאי

הפוסט הסדרת מעמד בצבא: דחיית שירות צבאי, פטור משירות ביטחון – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים 4.9 (140) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (65)

גיא פלנטר — Tue, 28 Feb 2023 06:33:21 +0000

היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי.

היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עו”ד צבאי

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי וייעוץ בכל הנוגע לעבירות היעדר מן השירות שלא ברשות, עריקות (עריקה), נפקדות.
בכל הנוגע להסדרת מעמד בצבא יש לעיין בעמוד הבא: הסדרת מעמד בצבא – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים – פטור משירות ביטחון.
לקראת סוף עמוד זה אנו תמצאו קישור למקרה להמחשה – טיפול בהיעדרות מן השירות שלא ברשות במשך 4.5 שנים.

עבירות היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקה

חלק ניכר מהמשפטים הצבאיים בבתי הדין הצבאיים נוגעים לעבירות היעדר מן השירות שלא ברשות ועריקה.
במקרים רבים מתקשים חיילים להתמודד עם המרחק מהבית; עם קשיים כלכליים הנובעים מתנאי שכר נמוכים בעת השירות הצבאי אשר לעיתים מחריפים מצב כלכלי קשה מבית; עם ירידה במוטיבציה לשרת בתפקיד מסוים בו שובץ החייל שלא על פי רצונו; עם חיכוכים הולכים וגוברים עם המפקדים; ועוד שלל נסיבות שונות.
לא מעט חיילים בוחרים להתמודד עם קשיים אלו באמצעות בריחה מבסיס יחידתם.

היעדר מן השירות שלא ברשות – סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי

כאשר אין לאותו חייל “היתר או הצדק סביר” להיעדרותו מהצבא, הרי שהוא נכנס בגדר סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, הקובע כי מדובר בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות.
סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי קובע עבירה של העדר מן השירות שלא ברשות לפיה:

“חייל שנעדר משירותו בצבא, או מהמקום שהוא חייב כדין להימצא בו אותה שעה, דינו – מאסר שלוש שנים, אלא אם הוכח כי היה לו היתר או הצדק סביר אחר לכך”.

סעיף זה הינו הסעיף המיוחס תדיר לחיילים הנעדרים משירות צבאי, בין אם מדובר בעריקים משירות סדיר, משירות מילואים או משתמטי גיוס. מדובר בעבירה מסוג עוון, אשר היסוד הנפשי הנדרש לצורך הוכחתה הינו מודעות לעצם ההיעדרות ועונשה המקסימלי 3 שנות מאסר.

עריקה – סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי

כאשר מדובר בחייל שנעדר מן השירות ללא כוונה לחזור לשרת – אזי מדובר בעבירה חמורה יותר, עבירה של עריקה לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי.
סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי קובע את עבירת ה”עריקה” בזו הלשון:

“חייל שערק מן הצבא, דינו – מאסר חמש-עשרה שנה. “עריקה” לענין סעיף זה – העדר מן השירות בצבא מתוך כוונה שלא לחזור לצבא.”

עבירה העריקה הינה עבירה מסוג פשע, המונה בצידה עונש מקסימלי של 15 שנות מאסר, ומטבע הדברים נחשבת לחמורה יותר. בעוד שסעיף 94 דורש כאמור הוכחת רכיב נפשי של מודעות בלבד, סעיף 92 דורש הוכחה כי ההיעדרות מן השירות נעשתה מתוך כוונה מיוחדת שלא לחזור לצבא.
חשוב לדעת, כי כאשר מדובר בעבירת העריקה, חוק השיפוט הצבאי קובע חזקה בסעיף 93 לפיה, אם חייל נעדר מן השירות שלא ברשות למשך שמונה עשר חודשים – רואים אותו כמי עשה זאת מתוך כוונה שלא לחזור, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
האישום בעריקה שמור לאותם מקרים חמורים, בהם משך ההיעדרות הארוכה מלמדת על פריקת עול השירות הצבאי מעל כתפי החייל הנעדר, באופן שמבסס כוונה שלא לחזור לצבא, ומצדיק, כנגזרת מכך, טיפול משפטי קשה יותר, וענישה מחמירה יותר.

על ההשלכות השונות הנובעות מהרשעה בעבירה של עריקה, לעומת הרשעה בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות

לסעיף האישום בו מורשע חייל הנעדר משירות צבאי יש השלכות בשני מישורים עיקריים; בשאלת הכתמתו בהרשעה פלילית במרשם הפלילי ובשאלת העונש שיושת עליו.

השלכות סעיף האישום לעניין רישום ההרשעה במרשם הפלילי

ברגיל (בכפוף לסייגים שונים, שלא כאן המקום להרחיב עליהם), הרשעה בפלילים בעבירה מסוג פשע או עוון נרשמת במרשם הפלילי, יוצרת מה שנקרא “רישום פלילי”, מתיישנת כעבור 7 שנים ונמחקת כעבור 17 שנים (בחלוף 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות).
לפרטים נוספים אודות רישום פלילי ראו – רישום פלילי במרשם הפלילי המשטרתי – מהותו.
סעיף 404א לחוק השיפוט הצבאי קובע הסדר ייחודי המגביל את מסירת המידע מהמרשם הפלילי ומקצר את תקופת הרישום למי שהורשע בבית דין צבאי בעבירה מסוג עוון. כך, הרישום הפלילי יתיישן באופן מיידי, ויימחק בחלוף חמש שנים בלבד (להלן: “רישום פלילי מופחת”).
באשר לעבירות שעניינן היעדר מן השירות שלא ברשות, סעיף 404א קובע הסדר ספציפי, לפיו הפעלה של “רישום פלילי מופחת“, תיגזר ממשכה של תקופת המאסר המוטלת על המורשע בדין (כך לדוגמא, עונש מאסר מעל שישה חודשים בפועל בעבירה זו, לא תאפשר רישום פלילי מופחת). מכל מקום, אפשרות ליהנות מ”רישום פלילי מופחת”, מתאפשרת רק לאלו שהורשעו בעבירה לפי סעיף 94, שהינה כאמור עבירה מסוג עוון.
כלומר, הרשעה בעבירה לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי ועמידה בקריטריונים שקובע הסעיף, תוביל, על פי רוב, לרישום פלילי מופחת. מנגד, הרשעה בעבירה על פי סעיף 92, אשר כאמור מסווגת כעבירה מסוג פשע, לא תיכנס מלכתחילה בגדרי ההסדר הקבוע בסעיף 404א לחוק השיפוט הצבאי, ומשכך, לא תאפשר לאלו המורשעים בה לזכות ב”רישום פלילי מופחת”.
לשאלת הרישום הפלילי יש משמעויות ארוכות טווח, אשר עלולות להשפיע על יכולתו של המורשע בדין לעבוד בעבודות מסוימות בעתיד או לקבל רישיון לעסוק בתחום מסוים (בהקשר זה ראו – השלכותיה של ההרשעה הפלילית והחשיבות שבסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים), ומכאן חשיבותו הקריטית של סעיף האישום בו מורשע הנאשם.

השלכות סעיף האישום לעניין הענישה בעבירות של עריקות מהצבא

מטבע הדברים, לחומרת סעיף האישום בו מורשע הנאשם יש השפעה ישירה על מידת העונש שתוטל על הנאשם. הדברים נכונים ביתר שאת כיום, לאחר תיקון 113 לחוק העונשין, שעניינו הבניית שיקול הדעת בענישה.
על פי תיקון חקיקה זה, במסגרת גזירת דינו של נאשם, ייקבע מתחם ענישה, אשר יושפע מהערכים המוגנים העומדים בבסיס העבירה בה הורשע, בהיקף הפגיעה בהם, במדיניות הענישה הנוהגת באותה סוג עבירה בה הורשע הנאשם ובנסיבות נוספות הרלוונטיות לביצוע העבירה.
משכך, ברור הוא, כי ככל שהעבירה חמורה יותר – הדבר ישליך על שאלת הערכים המוגנים המונחים בבסיס העבירה, על מידת הפגיעה בהן ועל מדיניות הענישה הנוהגת; ואלו יובילו לקביעת מתחם ענישה מחמיר יותר עם הנאשם, ובהתאמה לעתירה עונשית חמורה יותר מצד הפרקליטות.

מדיניות העמדה לדין בעבירות היעדרות מן השירות שלא ברשות

לא כל מקרה שבו חייל נעדר מן השירות יוביל להגשת כתב אישום.
הנחיות התביעה הצבאית הראשית קובעות באילו מקרים יוחלט על הגשת כתב אישום – וזאת, על פי קריטריון ראשי של משך תקופת ההיעדרות (אשר היום עומדת על 100 ימים), ובהתחשב בשיקולים נוספים אחרים כגון עבר פלילי או משמעתי קודם או עבירות פליליות נלוות נוספות.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחיילים ואנשי מילואים בכל הנוגע לעבירות היעדרות מן השירות הצבאי, עריקות, השתמטות משירות צבאי ונפקדות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו.

עורך דין צבאי גיא פלנטר – על פעילות משרדנו בתחום המשפט הצבאי.

המשפט הצבאי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. במשרדנו תמצאו עורכי דין יוצאי הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי אישורים להופיע בפני בתי דין צבאיים.
משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים. אנו מכינים אותם לחקירת מצ”ח, מלווים אותם בהליכי חקירה, מעצר ושחרור ומייצגים אותם בפני בתי דין צבאיים בכל רחבי הארץ.
לפרטים נוספים ראו בקישורים הבאים:

עו”ד צבאי

משפט צבאי | דיני צבא | היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות | ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי | עו”ד צבאי | חקירת מצ”ח | בית דין צבאי

הפוסט היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (65) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות סמים בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 4.9 (21)

גיא פלנטר — Sat, 25 Feb 2023 14:32:24 +0000

עבירות סמים בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי.

עבירות סמים בצבא – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי
ע”י עורך דין צבאי גיא פלנטר

משרדנו מייצג חיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים בכל הנוגע לעבירות סמים בצבא, לרבות עבירות של שימוש והחזקת סמים, סחר בסמים, גידול סמים, יבוא סמים וסירוב להיבדק לגילוי סמים.
לקריאה נוספת בהקשר לעבירות סמים ראו: עבירות סמים – ייעוץ וייצוג משפטי.
כעניין שבשגרה, שאלת השימוש בסמים עולה בהליכי סיווג ביטחוני. משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בתחום זה ועל כך ראו – סיווג ביטחוני | תחקיר ביטחוני | התאמה ביטחונית – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי.
לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים מגוון דוגמאות של מקרים בהם טיפלנו בעבירות סמים בכלל ובעבירות סמים בצבא בפרט.

עבירות סמים בצבא

אחת העבירות הנפוצות בהן מייצג משרדנו חיילים, הינן עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים, התשל”ג- 1973.
מטעמים מובנים, מדיניות הצבא בכל הנוגע לשימוש בסמים מחמירה יותר ממערכת המשפט באזרחות.
היחס המחמיר בצבא לעבירות סמים מתבטא:
- הן בשאלת מעצרו של חייל החשוד בביצוע עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים;
- הן בשאלת עצם העמדתו לדין בפני ערכאה משפטית;
- והן ביחס לעונש אשר צפוי להיות מוטל עליו.
שימוש בסמים בצבא נתפס כפגיעה חמורה במשמעת הצבא, במוכנותו של הצבא, וכנגזרת ישירה מכך – מחוסנו ומיכולתה של המערכת הצבאית לנהל את כוח האדם בעת הצורך.
מטעמים אלו, קיימת בחוק השיפוט הצבאי עבירה ייחודית שעניינה סירוב להיבדק בבדיקה לגילוי סמים לפי צו קצין שיפוט בכיר, עבירה אשר תכליתה למנוע ניסיונות לשבש את הליכי חקירה בתחום הסמים.

עבירות סמים בצבא – הנחיות התביעה הצבאית

בעבר, עבירה של שימוש חד פעמי בסם מסוכן היתה גוררת הגשת כתב אישום, וחשד לביצוע מספר שימושים בודדים בסם מסוכן היה מוביל לדרישת התביעה הצבאית להותיר את החייל החשוד במעצר סגור.
אלא שברוח מגמת השינוי שחלה לאחרונה במדיניות האכיפה בעבירות סמים במערכת האזרחית – רועננו גם הנחיות התביעה הצבאית הראשית ביחס לטיפול בחשד לביצוע עבירות סמים מסוכנים בצבא, ונקבעו הוראות מקלות יותר המאפשרות לראשונה גם אפשרות לעריכת הסדר מותנה, תוך הימנעות מהבאת עניינו של החייל בפני בית דין צבאי, על כלל הנגזרות הקשות שיש לכך.

מרבית הנושאים הנוגעים לעבירות סמים בצבא מוסדרים בהנחיה מס’ 2.05 של התביעה הצבאית

מדיניות העמדה לדין בעבירות סמים בצבא.
העמדה לדין בגין החזקת סם בכמות קטנה (“פירורים”).
העמדה לדין בגין החזקת כלי המשמש לצריכת סם.
מדיניות העמדה לדין ביחס להפצת “חומרים אסורים בהפצה” (הכוונה לחומרים סינתטיים המיוצרים במעבדות, שהם בעלי השפעה דומה לסמים מסוכנים.
מדיניות העמדה לדין ביחס לשימוש או החזקה ב”חומרים משכרים”.
מדיניות מעצר ביחס לעבירות סמים בצבא.
השפעת השחרור מהשירות על שאלת המעצר בעבירות סמים בצבא.
בחינת שחרור נאשמים המכורים לסמים לחלופת מעצר.
ניהול תיק סמים המבוסס על בדיקות מעבדה.
חילוט רכוש בתיקי עסקאות בסמים.

מדיניות הענישה במשפט צבאי ביחס לעבירות סמים בצבא

בעניין זה יש לדעת כי גם כיום, הכלל הוא, כי בגין עבירות של שימוש או החזקה בסמים (ללא נסיבות מחמירות), תעתור התביעה הצבאית לכל העונשים הבאים:
- עונשי מאסר בפועל, בכליאה ממשית;
- מאסר על תנאי;
- פסילת רישיונות נהיגה (למעט במקרים בהם נעשה השימוש באופן חד – פעמי בנסיבות אזרחיות ואין ראייה לכך שהנאשם נהג תחת השפעת סמים)
- הורדה מכל דרגה.
בכל הנוגע לעונש, כל אלו יחשבו לנסיבות מחמירות, המצדיקות החמרה בענישה בעבירות סמים בצבא:
- שימוש רב פעמי בסם;
- התמשכות השימוש בסם על פני שירותו הצבאי של החייל;
- סוג הסם כאשר מדובר בסם שאינו קנבינואידי (הרואין, קוקאין, אל.אס.די, “אקסטזי”, אמפטמינים מסוגים שונים, אדולן, “חגיגת” וכו’);
- ביצוע העבירה בתוככי יחידה צבאית או בסמוך אליה או במהלך פעילות יחידתית מחוץ לגבולות המחנה (כגון: נופש יחידתי);
- שיתוף חיילים נוספים בשימוש בסם;
- רכישת הסם עבור חיילים אחרים;
- הספקת הסם לחיילים אחרים;
- ביצוע משימות צבאיות סמוך לאחר ביצוע השימוש (לחימה, נהיגה, שמירה, תצפית, מארב, אימון, וכד’);
  עבר פלילי;
- עבר משמעתי לקוי;
- דרגה, תפקיד ומעמד בצבא.

סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים (הנחיה מס’ 2.06 של התביעה הצבאית)

בהתאם להוראות סעיף 250א לחוק השיפוט הצבאי, ניתן לחייב חיילים להיבדק בבדיקות שעשויות להעיד על החזקה ושימוש בסמים.
ככלל, בדיקה לגילוי סמים נעשית באמצעות בדיקת שתן.
סירוב לבדיקת סמים מהווה עבירה צבאית: סעיף 127א לחוק השיפוט הצבאי קובע כי חייל שנצטווה להיבדק על פי סעיף 250א’ וסירב לכך – דינו עונש מקסימלי של 2 שנות מאסר.
הנחיה מס’ 2.06 של התביעה הצבאית הראשית שכותרתה “סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים” מסדירה נושאים כגון מדיניות העמדה לדין,מעצר וענישה בכל הנוגע לסירוב לבדיקת סמים.

מדיניות מעצר בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים

ככלל, כאשר מוגש כתב אישום לבית הדין הצבאי המייחס לחייל עבירה של סירוב להיבדק לגילוי סמים כעבירה יחידה, לא תעתור התביעה הצבאית למעצרו של החייל.

מדיניות ענישה בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים

על פי פסיקת בית הדין הצבאי לערעורים, יש לגזור על חיילים המורשעים בעבירה של סירוב להיבדק עונש מאסר בפועל.
על פני הנחיית התביעה הצבאית הראשית, ככלל, מבחינת ענישה, מדיניות התביעה היא שעבירת הסירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים שקולה כנגד שימוש אחד לפחות בסם.

עבירות סמים בצבא: הסדרים מותנים והסדרי הקפאה (הנחיה מס’ 3.07 של התביעה הצבאית הראשית)

הסדר מותנה הוא הסכם בין התביעה הצבאית, לבין החייל החשוד לפיו מודה החייל בביצוע העובדות המהוות עבירה, ואשר בגינן נחקר, ומתחייב לקיים את התנאים שפורטו בהסדר. זאת, כנגד התחייבות התביעה הצבאית לסגור את התיק שנפתח כנגד החייל.
הנחיה מס’ 3.07 של התביעה הצבאית מסדירה את כל הנוגע לעריכתם של הסדרים מותנים במשפט הצבאי.
סגירת תיק בהסדר מותנה יכול שתעשה בשני שלבים שונים:
- טרם הגשת כתב האישום – וזאת כאשר מדובר בעבירות אשר לדעתו של פרקליט צבאי, אינן מצדיקות את מעצר החייל החשוד.
- לאחר הגשת כתב אישום – גיבוש הסדר מותנה ו”הקפאת” הדיון בבית הדין הצבאי וזאת עבירות, אשר היקפן מצדיק, לדעת פרקליט צבאי, עתירה למעצר פתוח,
בתמצית, באשר לעבירות סמים שבוצעו בנסיבות אזרחיות, ואף באשר לעבירה של סירוב להיבדק לגילוי סמים, נקבע שניתן לסגור תיק בהסדר מותנה בתנאים המפורטים בהנחיה עצמה.
יודגש כי הנחיה זו לא חלה על משרתי קבע וקצינים בשירות חובה.

דוגמאות לטיפול משרדנו בעבירות סמים בצבא

בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים.

עורך דין צבאי

משפט צבאי – ייצוג משפטי | דיני צבא | עבירות סמים בצבא | עו”ד צבאי | חקירת מצ”ח | בית דין צבאי

הפוסט עבירות סמים בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 4.9 (21) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבירות ביזה – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (96)

גיא פלנטר — Sun, 19 Feb 2023 17:50:55 +0000

עבירות ביזה בצבא: ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירת ביזה

עבירות ביזה בצבא
ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

צה”ל רואה בחומרה רבה מקרים של עבירות ביזה ונוקט ביד קשה כנגד מי שמעורב במעשי ביזה.
בעמוד זה נעמוד על כל ההיבטים השונים של עבירת הביזה, מיסודות העבירה, דרך מדיניות המעצר וההעמדה לדין ועד למדיניות הענישה בעבירות ביזה.
נסיים בהצגת מקרה להמחשה בו הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי ללוחם מחטיבת גבעתי שנחשד בעבירת ביזה. משרדנו ליווה את הלוחם בחקירת מצ”ח והעניק לו ייעוץ משפטי, ובהמשך נעתרה התביעה הצבאית לבקשתנו לסגור את תיק החקירה ללא נקיטת אמצעים משפטיים כלשהם כנגד הלוחם.

בעקבות ייעוץ וייצוג משפטי שהענקנו ללוחם בחטיבת גבעתי שנחשד בעבירת ביזה, נסגר התיק ללא נקיטת אמצעים משפטיים כלשהם כנגד החייל.

האחריות הפלילית לעבירות ביזה

האיסור הפלילי על ביזה נקבע ע”י המחוקק בישראל בסעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי, תשט”ו-1955, הקובע:

“ביזה

74. חייל שבז ביזה, או שפרץ לבית או למקום אחר כדי לבוז ביזה, דינו – מאסר עשר שנים”.

משמע, לעבירת הביזה שתי חלופות המקימות אחריות פלילית:
- מצב בו חייל לקח לעצמו רכוש בשטח שנכבש מידי האויב;
  - בהקשר זה, לצורך הרשעה אין זה משנה באם מדובר בשלל צבאי שלקח החייל מידי האויב עצמו או ברכוש ששייך לאזרחים באותו שטח כבוש – בשני המקרים מדובר בביזה.
  - כמו כן, לצורך הרשעה בעבירה, אין צורך להוכיח כי החייל השתמש בכוח בזמן לקיחת הרכוש. די בכך שלקח את הרכוש לעצמו.
- מצב בו חייל פרץ לבית או למקום אחר כדי לבצע ביזה;
  - כלומר עצם ההתפרצות במטרה לבצע ביזה, מקימה גם היא את האחריות הפלילית לעבירה של ביזה.
  - יחד עם זאת, לשם הרשעה בחלופה זו של עבירת הביזה יש צורך להוכיח שבוצעה התפרצות, כהגדרתה בסעיף 405 לחוק העונשין.
לשם המחשת האחריות הפלילית לעבירה זו, נדון בשני מצבים;

האם חייל שנוטל לעצמו בזמן לוחמה שלל שמצא מבצע עבירת ביזה?

רכוש של האויב שנתפס בשדה הקרב הופך ל”שלל מלחמה”, וכך גם רכוש ששימש לצורכי מלחמה ולמטרות עוינות של האויב.
אותו “שלל מלחמה” (כגון למשל נשק, תחמושת, ציוד צבאי, סחורות, מכשירים וכסף) הוא רכושה של המדינה ולא של החייל שתפס אותו או מצא אותו, וחייל, הנוטל לעצמו שלל מלחמה, מבצע עבירה של ביזה.

האם חייל שנוטל לעצמו במהלך פעילות מבצעית כסף או רכוש מביתם של אזרחים פלשתינים עובר עבירת ביזה?

שאלה זו עלתה פעמים רבות בפני בתי הדין הצבאיים, שהשיבו על השאלה באופן נחרץ – בחיוב;
לוחם בצה”ל, שבמהלך פעילות מבצעית, נוטל מתוך בית של אזרחים כסף או רכוש, בשטח שהיה נתון בשליטתו הצבאית של צה”ל, מבצע עבירת ביזה, בניגוד לסעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי.

האם כל חשד לביזה יועבר לחקירת מצ”ח?

התשובה לשאלה זו חיובית. בהתאם לפקודת מטכ”ל מספר 33.0304 שעניינה “בדיקה וחקירת מצ”ח”, כאשר קיים יסוד לחשוד כי נעברה עבירה של ביזה, לא ימונה קצין בודק ויש להעביר את התלונה לחקירת מצ”ח.
כאשר מתעורר חשד לביזה, אוסרת הפקודה עריכת בדיקה מטעם המפקדים ומחייבת פתיחתה של חקירת מצ”ח.

מדיניות המעצר בעבירות ביזה

ככלל, תעתור התביעה הצבאית למעצר ממשי של חיילים החשודים ו/או נאשמים בעבירות ביזה.
יחד עם זאת, נסיבות מיוחדות וחריגות יכולות להוביל לשחרור כגון:
- שווי נמוך במיוחד של הרכוש.
- נטילת אחריות מיידית והבעת חרטה.
- השבת הרכוש שנבזז.
- חלוף זמן משמעותי ממועד ביצוע העבירה.

מדיניות ההעמדה לדין בעבירה של ביזה

ככלל, כאשר מעשה הביזה בוצע באמצעות התפרצות בכוונה לבזוז רכוש, יועמד החייל לדין בפני בית דין צבאי.
יחד עם זאת, קיימים מקרים בהם תטופל העבירה בדין משמעתי (דמ”ש) בלבד, וזאת בהתחשב בשיקולים כגון:
- שווי הרכוש שלקח החייל.
- אופי הרכוש שנלקח (למשל אם מדובר בציוד רפואי או רכוש בעל ערך היסטורי או תרבותי).
- האם נטילת הרכוש נעשתה בצוותא, על ידי מספר חיילים.
- האם הביזה בוצעה בתכנון ובתחכום.
- האם נעשה שימוש בכוח או הביזה לוותה בהתנהגות משפילה או אכזרית.
- אופי הפעילות הצבאית שבמסגרתה בוצעה עבירת הביזה.
- דרגתו של החייל החשוד בביזה ותפקידו בכח.
- גילו ומצבו הבריאותי של נפגע העבירה.

הענישה על עבירות ביזה

מה העונש המקסימלי על עבירת ביזה?

כפי שראינו, סעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי קובע עונש מקסימלי של 10 שנות מאסר לחייל שהורשע בעבירת ביזה.

מדוע עבירת הביזה נחשבת כה חמורה?

עבירת הביזה מדורגת כחמורה יותר מעבירת הגניבה, שכן היא כרוכה בפגיעה משמעותית בטוהר המידות.
לא אחת פסק בית הדין הצבאי לערעורים כי עבירת הביזה בזויה היא, וכי היא פוגעת באושיות הצבא (ראו למשל ע 35/16 התובע הצבאי הראשי נ’ סמ”ר ד’ ח’ (נבו 06.07.2017)‏‏.
מאפייניה הייחודים של העבירה לצד העובדה שמי שמבצע אותה פוגע באינטרס הציבורי במספר רבדים שונים, הוביל את מערכת אכיפת החוק בצבא לנקוט מדיניות ענישה מחמירה ביחס לעבירות ביזה.
כך למשל נאמר בפסיקת בית הדין הצבאי לערעורים (ע/51/09 סמל א’ נ’ התצ”ר):

“ביזה היא מן העבירות החמורות המנויות בחוק השיפוט הצבאי. האיסור על ביזה נועד להגן על זכויותיהם הקנייניות של אזרחים הנקלעים, על כורחם, למצב של לחימה, מפגיעתם של חיילים המצויים כלפיהם בעמדה של כוח. האיסור על ביזה מבקש להגן גם על הצבא פנימה- על טוהר מידות החיילים, שלא ינצלו מעמדם, נשקם ועוצמתם לרעה. כוחו של צה”ל, לא רק בנשקו אלא גם, ואולי בראש ובראשונה, בחוסנו המוסרי. מעשי ביזה הם מעשים מבישים, משחיתים, מחלישים את אותו חוסן מוסרי ועלולים הם להוסיף ולהתפשט ולפגוע פגיעה קשה בצבא. האיסור על הביזה מבקש למנוע גם פגיעה במדינה עצמה. מעשי הביזה, ממיטים קלון על הצבא כולו בעיני אזרחי המדינה ועל המדינה בעיני אומות העולם. תדמית המדינה בעיני אזרחיה ותדמיתה כלפי חוץ הם אבן יסוד בעוצמתה ובעוצמה זו עלולים מעשי הביזה לפגוע” (ע”מ/76/07 סמל עזרא נ’ התובע הצבאי הראשי, פס’ 7 (2007); וע”מ/38/06 רב”ט ב’ נ’ התובע הצבאי הראשי (2006)).”

באחד מפסקי הדין המנחים בסוגיה (ע/62/03 התובע הצבאי הראשי נ’ סמל א. (2003)): הוסיף בית הדין הצבאי לערעורים:

“עבירת הביזה בזויה היא. מבצעיה מבזים את עצמם, את יחידתם ואת צה”ל כולו…חייל בוזז פוגע באושיות הצבא. הוא עובר על החוק ועל הפקודות, הוא מכתים את מוסר הלחימה והלוחמים והוא אף פוגע ביכולתו המבצעית – טקטית של צה”ל למלא את משימותיו.. חייל בוזז אינו יכול לבצע את תפקידיו המבצעיים כשהוא עוסק במחשבה ובמעשה במלאכתו הבזויה.”

איזה עונש מקבלים על הרשעה בעבירת ביזה?

כלל, בשל חומרת העבירה, תעתור התביעה הצבאית בתיקי ביזה לגזור על הנאשם עונש מאסר בכליאה ממשית, מאסר מותנה, הורדה מכל דרגה לצד חיוב בפיצוי נפגע העבירה.
יחד עם זאת, הענישה בבתי הדין הצבאיים היא לעולם אינדיווידואלית, ולכן כל מקרה יוכרע על פי נסיבותיו הפרטניות.
על מדיניות הענישה ניתן כמובן ללמוד ממקרים קודמים שנדונו בבתי הדין הצבאיים. למשל:
- בתיק 650/14 (בתי-דין צבאיים מרכז) התובע הצבאי נ’ סמל א. ק.:
  - הורשע החייל בעבירה של ביזה, לפי סעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי וכן התנהגות של הולמת, לפי סעיף 130 לחוק.
  - באותו מקרה, במהלך בידוק במחסום של רכב בו נהג פלסטיני תושב איו”ש, נכנס הנאשם לרכב ונטל שלא כדין 2 פנסים לרכב, פס לדים, פנס מהבהב חיצוני ורדיו דיסק אותם החביא באפודו.
  - בהמשך, מכר הנאשם את מרבית החפצים והשליך את אלו שלא הצליח למכור.
  - בית הדין הצבאי גזר עליו 120 ימי מאסר לריצוי בפועל, מאסר על תנאי, הורדה לדרגת טוראי ופיצויים למתלונן.
- במקרה אחר, נגזרו 7.5 חודשי מאסר על לוחם בחטיבת גבעתי שגנב כרטיס אשראי מבית בעזה בו שהה במהלך מבצע “עופרת יצוקה” ומשך באמצעותו 1,600 ₪.
בשל חומרתן, עבירות ביזה הוחרגו באופן מפורש מרשימת העבירות בהן ניתן לערוך הסדר מותנה /הסדר הקפאה.

האם הרשעה בעבירות ביזה גוררת רישום פלילי?

עבירת ביזה מסווגת כעבירה מסוג פשע (כלומר, שעונשה המקסמילי עולה על 3 שנות מאסר).
מאחר ומדובר בעבירה מסוג פשע – הרשעה בעבירת ביזה גוררת רישום פלילי מלא במרשם הפלילי שמנהלת משטרת ישראל בנוגע לכלל האזרחים במדינה, ולאחר הרשעה בעבירה זו לא ניתן לסיים את ההליך ברישום פלילי מופחת.

חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בעבירות ביזה

בעמוד זה עמדנו על החומרה המופלגת אשר בה מתייחס צה”ל לעבירות ביזה, ועל ההשלכות מרחיקות הלכת של הרשעה בעבירה זו – הן בהקשר לשלילת החירות של החייל והן בהקשר להכתמת שמו במרשם הפלילי ברישום פלילי שיש עמו קלון.
לפיכך, כאשר חייל נחשד בעבירה חמורה זו, חיוני לפנות מייד לעורך דין צבאי, בעל ניסיון וידע במשפט הצבאי, שיעניק לחייל ייעוץ וייצוג משפטי מקצועי ומסור.

מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחיילים, לאנשי קבע ולאנשי מילואים בכל הנוגע לעבירות ביזה שבוצעו במסגרת שירות צבאי.
לשם המחשה נביא את המקרה הבא:
- למשרדנו פנה לוחם בחטיבת גבעתי שנחקר במצ”ח בחשד לביצוע עבירת ביזה לפי סעיף 74 לחוק השיפוט הצבאי, התשט”ו – 1955.
- במסגרת פעילות מבצעית של מעצר מבוקש בשטחים בה לקח חלק אותו לוחם, נגנב לכאורה סכום כסף מבית משפחה פלשתינית.
- משעלה שמו של הלוחם כחשוד במעשה, פתחה מצ”ח בחקירה פלילית והחייל זומן לחקירה באזהרה.
- משרדנו העניק ללוחם ייעוץ משפטי בחקירתו במצ”ח ובהמשך, טיפל בסגירת תיק החקירה מול הפרקליטות הצבאית.
- בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהודעה בכתב שהעבירה הפרקליטות הצבאית למשרדנו לפיה, החליטה לסגור את התיק ללא נקיטת צעדים משפטיים כלשהם כנגד החייל.

לקריאה נוספת

להרחבה בנוגע לעבירות רכוש בצבא ראו: עבירות רכוש בצבא.
להרחבה אודות עבירות רכוש ועבירות גניבה לפי חוק העונשין ראו בעמוד: עבירות גניבה.

עורך דין צבאי

הפוסט עבירות ביזה – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (96) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ארכיון עורך דין צבאי - עבירות בהן אנו מטפלים - עורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין צבאי גיא פלנטר 4.9 (357)

עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, ואנשי קבע במשפט צבאי

ביקורות אודות עורך דין צבאי גיא פלנטר

חשיבות קבלת ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי

משרד עו”ד צבאי גיא פלנטר – סוגי טיפולים משפטיים שאנו מעניקים

מערכת המשפט הצבאי כמערכת משפט אוטונומית

חקירת עבירות פליליות ועבירות צבאיות בצה”ל – המשטרה הצבאית החוקרת – מצ”ח

ייעוץ משפטי בחקירת מצ”ח לחיילים, אנשי קבע ואנשי מילואים ע”י עורך דין צבאי

התביעה הצבאית

עבירות צבאיות ועבירות שאינן צבאיות בהן מטפל עורך דין צבאי

עבירות צבאיות

עבירות שאינן צבאיות

דוגמאות למקרים בהם טיפל משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר

משפט צבאי – ייצוג משפטי | דיני צבא | עורך דין צבאי | עו”ד צבאי | חקירת משטרה צבאית | בית דין צבאי | בית הדין הצבאי לערעורים | מחיקת רישום פלילי לחיילים

עבירות מין בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (131)

עבירות מין בצבא – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

עבירות מין בצבא

סמכותם של בתי הדין הצבאיים לדון בעבירות מין בצבא

מדיניות הענישה בנוגע לעבירות מין בצבא

אופן הטיפול בעבירות מין בצבא מצד רשויות החקירה והתביעה

עבירות מין בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי

מקרה להמחשה בו טיפלנו – ייצוג משפטי של הקצינה המתלוננת בפרשת תא”ל בוכריס

דוגמאות למקרים בהם טיפלנו בעבירות מין בצבא

התעללות בצבא, “זובור”, התעללות בעצור – ייצוג משפטי על ידי עורך דין צבאי 5 (62)

התעללות בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי

התעללות בצבא

דרגות החומרה השונות של עבירת ההתעללות בצבא

“זובור” והתעללות בצבא

התעללות בעצור – חומרת עבירת התעללות באדם הנמצא במשמורת

יסודות עבירת ההתעללות – מה ייחשב להתעללות בצבא?

חשיבות הליווי והייצוג המשפטי על ידי עורך דין צבאי בכל הנוגע לעבירות התעללות בצבא

עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לעבירות התעללות בצבא

משפט צבאי | התעללות בצבא | זובור | התעללות בעצור | עבירות אלימות בצבא

הסדרת מעמד בצבא: דחיית שירות צבאי, פטור משירות ביטחון – משתמט גיוס, עריק חו”ל, שוהה בחו”ל שלא ברשות, בן מהגרים 4.9 (140)

הסדרת מעמד בצבא | דחיית שירות צבאי | קבלת פטור משירות ביטחון – טיפול ע”י עורך דין צבאי בהסדרת מעמד צבאי

תמצית נסיבות המקרה – יציאה מישראל בסמוך למועד הגיוס לצבא והשתמטות משירות צבאי

ניסיון של הלקוח להסדיר בעצמו את מעמדו מול הצבא – לא צלח

הסדרת מעמד בצבא וקבלת פטור משירות ביטחון בעקבות טיפול משפטי של משרדנו

משרד עורך דין צבאי גיא פלנטר – הסדרת מעמד בצבא

דוגמאות למקרים נוספים בהם הובלנו להסדרת מעמד צבאי

משפט צבאי | הסדרת מעמד בצבא | משתמט גיוס | עריק חו”ל | שוהה בחו”ל שלא ברשות | בן מהגרים | טיפול משפטי – קבלת פטור משירות ביטחון או קבלת דחיית שירות צבאי

היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות – ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 5 (65)

היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עו”ד צבאי

עבירות היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקה

היעדר מן השירות שלא ברשות – סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי

עריקה – סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי

על ההשלכות השונות הנובעות מהרשעה בעבירה של עריקה, לעומת הרשעה בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות

השלכות סעיף האישום לעניין רישום ההרשעה במרשם הפלילי

השלכות סעיף האישום לעניין הענישה בעבירות של עריקות מהצבא

מדיניות העמדה לדין בעבירות היעדרות מן השירות שלא ברשות

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו

עורך דין צבאי גיא פלנטר – על פעילות משרדנו בתחום המשפט הצבאי.

משפט צבאי | דיני צבא | היעדר מן השירות שלא ברשות | עריקות | ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי | עו”ד צבאי | חקירת מצ”ח | בית דין צבאי

עבירות סמים בצבא – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי 4.9 (21)

עבירות סמים בצבא – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע”י עורך דין צבאי גיא פלנטר

עבירות סמים בצבא

עבירות סמים בצבא – הנחיות התביעה הצבאית

מרבית הנושאים הנוגעים לעבירות סמים בצבא מוסדרים בהנחיה מס’ 2.05 של התביעה הצבאית

מדיניות הענישה במשפט צבאי ביחס לעבירות סמים בצבא

סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים מסוכנים (הנחיה מס’ 2.06 של התביעה הצבאית)

מדיניות מעצר בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים

מדיניות ענישה בעבירה של סירוב להיבדק לשם גילוי שימוש בסמים

עבירות סמים בצבא: הסדרים מותנים והסדרי הקפאה (הנחיה מס’ 3.07 של התביעה הצבאית הראשית)

דוגמאות לטיפול משרדנו בעבירות סמים בצבא

משפט צבאי – ייצוג משפטי | דיני צבא | עבירות סמים בצבא | עו”ד צבאי | חקירת מצ”ח | בית דין צבאי

עבירות ביזה – ייעוץ וייצוג משפטי 5 (96)

עבירות ביזה בצבא ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

האחריות הפלילית לעבירות ביזה

האם חייל שנוטל לעצמו בזמן לוחמה שלל שמצא מבצע עבירת ביזה?

האם חייל שנוטל לעצמו במהלך פעילות מבצעית כסף או רכוש מביתם של אזרחים פלשתינים עובר עבירת ביזה?

האם כל חשד לביזה יועבר לחקירת מצ”ח?

מדיניות המעצר בעבירות ביזה

מדיניות ההעמדה לדין בעבירה של ביזה

הענישה על עבירות ביזה

מה העונש המקסימלי על עבירת ביזה?

מדוע עבירת הביזה נחשבת כה חמורה?

איזה עונש מקבלים על הרשעה בעבירת ביזה?

האם הרשעה בעבירות ביזה גוררת רישום פלילי?

חשיבות הייעוץ והייצוג המשפטי בעבירות ביזה

עבירות מין בצבא –
ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

התעללות בצבא –
ייעוץ וייצוג משפטי מעורך דין צבאי

עבירות סמים בצבא – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי
ע”י עורך דין צבאי גיא פלנטר

עבירות ביזה בצבא
ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי