• משרד עורך דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה למחיקת הרשעה פלילית הרשומה במרשם הפלילי.
• בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו, במסגרתו נעתר נשיא המדינה יצחק הרצוג לבקשת חנינה שהגשנו, והורה על מחיקת הרשעותיו הפליליות של הלקוח בעבירות סמים, לרבות יבוא סמים, סחר בסמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית.
• להלן ההודעה בדבר מחיקת הרשעותיו הפליליות של הלקוח:

הודעה על קבלת בקשת חנינה ומחיקת הרשעות פליליות.

סמכותו של נשיא המדינה להורות על מחיקת הרשעה פלילית

• סמכותו של נשיא מדינת ישראל להורות על מחיקת הרשעה פלילית מעוגנת בסעיף 25 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019, הקובע: 

"נשיא המדינה רשאי –

1. לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של פרט רישום פלילי של אדם

2. לקבוע כי עבירה כאמור בסעיף 24 שעבר אדם, תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים להתיישנות או למחיקה כאמור".

מקרה להמחשה – מחיקת הרשעות פליליות בעבירות סמים

ההרשעה הפלילית הראשונה: עבירות יבוא, סחר והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית

• פרשה זו עוסקת בנאשם אשר מגיל צעיר החל להשתמש בסמים ולהתמכר להם, אולם חרף מצבו התגייס לצבא ושירת 3 שנים כלוחם ביחידה מובחרת – סיירת צנחנים.
• הנאשם היה שותף ליבוא סמים מסוג MDMA מאמסטרדם לישראל, כאשר חלקו התבטא בכך שהסכים להשתתף בהפצת הסמים בארץ, לצורך הפקת רווח כספי למימון סמים שהתכוון לצרוך בעצמו.
• בגין הסתבכות זו, הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירה של יבוא סמים, בניגוד לסעיף 13 יחד עם סעיף 38 (א) לפקודת הסמים המסוכנים, וכן בעבירה של עסקה אחרת בסם, בניגוד לסעיף 12 לפקודה.
• בנוסף, הורשע הנאשם ע"י בית המשפט המחוזי בעבירות סמים נוספות:
  • שלושה אישומים של סחר בסמים, בגין 9 מקרים שונים של מכירת סם מסוג קנאביס לצרכני סמים.
  • החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, בכך שהחזיק בדירתו חשיש במשקל 97 גרם, וקנאביס במשקל 17 גרם.
  • החזקת כלים, בכך שהחזיק 3 משקלים אלקטרוניים לצורך שקילת הסמים.
• ב- 2013, לאחר שהשלים בהצלחה הליך טיפולי ממושך בקהילה טיפולית לשיקום נפגעי סמים, הכריז עליו בית המשפט המחוזי כסוחר סמים וחילט לטובת המדינה 12,750 ₪ שהיו תפוסים בידי המדינה.
• יחד עם זאת, הורה בית המשפט להחזיר לנאשם את האופנוע שנתפס ע"י המשטרה וגזר עליו עונש מתון מאוד:
  • 6 חודשי מאסר, לריצוי בעבודות שירות.
  • צו מבחן בפיקוח שירות המבחן למשך שנה ומאסר על תנאי.

ההרשעה השנייה שגרמה להארכת תקופות ההתיישנות והמחיקה

• בשנת 2016 שב והסתבך בעבירות סמים, והפעם הורשע בעבירה של החזקה / שימוש בסמים לצריכה עצמית וכן  בעבירה של נהיגה בחוסר זהירות, בניגוד לתקנה 21ג לתקנות התעבורה תשכ"א-1961.
• באותו מקרה, עוכב על ידי שוטר לאחר שביצע עבירת תעבורה, כאשר נהג בחוסר זהירות וזיגזג בין כלי רכב, ואף גרם לרכבים אחרים לבלום בלימת פתע. באותן הנסיבות בוצע עליו חיפוש במהלכו נמצאו עליו סמים מסוג חשיש וקנאביס.
• בית משפט השלום בתל אביב האריך את המאסר על תנאי שנגזר עליו בתיק הקודם, למשך שנתיים נוספות, וגזר עליו:
  • צו שירות לתועלת הציבור של 200 שעות.
  • צו מבחן בפיקוח שירות המבחן למשך שנה.
• אמנם הנאשם סיים את ההליך הפלילי השני שוב בענישה מתונה, אולם הרשעתו הנוספת ב- 2018, האריכה את תקופות ההתיישנות והמחיקה החלות על עברו הפלילי, באופן שלאחר גזר דינו השני הרשעותיו היו אמורות להתיישן ביום 1.10.25 ולהימחק רק ביום 1.10.32.
• להלן תדפיס מידע פלילי אודות הרשעותיו של הלקוח, בטרם נמחקו (ללא פרטים מזהים כמובן):

תדפיס מידע פלילי – הרשעות בעבירות סמים

נשיא המדינה מקבל בקשת חנינה שהגיש משרדנו ומורה על מחיקת ההרשעות פליליות

• כאמור, במסגרת סמכות החנינה, מוסמך נשיא המדינה להורות על מחיקת הרשעה פלילית. הלקוח פנה למשרדנו על מנת שנגיש מטעמו בקשת חנינה לנשיא.
• בבקשה שהגשנו, התבקש נשיא המדינה להשתמש בסמכותו לפי סעיף 25 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט – 2019 ולקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה החלות על הרשעותיו של הלקוח בשני התיקים הפליליים, באופן שעברו הפלילי ימחק לחלוטין מהמרשם הפלילי.
• בהחלטה מיום 24.5.24 קיבל כב' נשיא המדינה יצחק הרצוג את בקשתנו, והורה על מחיקת ההרשעות הפליליות של הלקוח מן המרשם הפלילי.
• להלן החלטתו של נשיא המדינה למחוק את ההרשעות הפליליות;

מחיקת הרשעה פלילית – נשיא המדינה מקבל בקשת חנינה ומורה על מחיקת הרשעות פליליות.

מתווה חנינות מיוחד בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"

• מתוך הכרה בקשיים עימם מתמודדים אזרחי ישראל בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" החליטו נשיא המדינה ושר המשפטים ליזום מתווה חנינות מיוחד, תוך שימוש בסמכות החנינה באופן רחב מן הרגיל. לפרטים נוספים בעניין זה ראו כאן.
• במקרה המוצג כאן, אחיו של הלקוח נהרג בקרבות עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ב- 7.10.23. אין ספק שאסון זה שפקד את הלקוח, היווה שיקול נכבד בשיקוליו של נשיא המדינה להיעתר לבקשת החנינה ולהורות על מחיקת הרשעותיו הפליליות.

לקריאה נוספת

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה למחיקת הרשעות פליליות. לפרטים ולדוגמאות נוספות ראו:
  • מחיקת רישום פלילי.
  • חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
  • מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי בצבא לחיילים.

הפוסט מחיקת הרשעה פלילית | מחיקת הרשעות פליליות הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

אי הרשעה – דוגמא למקרה שטופל במשרדנו – סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

• עמוד זה עוסק בסוגיה שמאוד רלוונטית לנאשמים ללא עבר פלילי; נניח, שלראשונה בחייך אתה ניצב בפני כתב אישום פלילי, ביצעת את העבירה המיוחסת לך בכתב האישום, נאספו מספיק ראיות במסגרת החקירה להוכיח את אשמתך ואף נמצא, כי קיים גם אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום פלילי.
• במצב דברים זה, עדיין קיימת האפשרות, בנסיבות חריגות, לסיים את ההליך הפלילי בבית המשפט בקביעה לפיה, למרות שביצעת עבירה פלילית, לא יוכתם שמך בהרשעה פלילית במרשם הפלילי (= " אי הרשעה ").

החשיבות בסיום הליך פלילי ללא הרשעה

• בדרך כלל, כאשר עסקינן בעבריינים חוזרים או "מקצועיים", רישום הרשעה פלילית נוספת במירשם הפלילי אודותיהם, לא תעלה ולא תוריד שכן לדידם, ההרשעה והעונש הינם אך בגדר מעין "סיכון מקצועי".
• לא כך הם פני הדברים לגבי נאשמים ללא עבר פלילי, אזרחים נורמטיביים מן השורה. עצם הרשעתם בדין (ללא קשר לעונש שבסופו של דבר יוטל עליהם) פוגעת בשמם הטוב, בדימויים העצמי, בעיסוקיהם ובפרנסתם וכן בקשריהם המשפחתיים והחברתיים.,
• אך לשם המחשה: הרשעה בפלילים עשויה לחסום עבודה בכל העיסוקים הטעונים רישוי (כגון עריכת דין, ראיית חשבון, רפואה וכו'); לסכל קבלתו של אותו אדם למשרה בשירות הציבורי או בכוחות הביטחון; לפגוע בשירותו הצבאי ובאפשרותו לכהן כנבחר ציבור, להחזיק ברישיון לנשק, לנהוג ברכב ציבורי, לקבל אשרת כניסה למדינות רבות ולסכל הליכי אימוץ.
• זאת ועוד: ההרשעה עשויה למנוע קידום מקצועי, כמו גם מינוי כדירקטור או מנכ"ל, להוביל למחיקה או אי-רישום בפנקס הקבלנים ובפועל, כל מישרה המושתת על יחסי אמון, מוטלת בספק לאחר הרשעה בפלילים. לפרטים נוספים, ניתן לעיין ברשימה שערך משרד המשפטים אודות מעסיקים המוסמכים לקבל מידע אודות רישום פלילי.
• מעסיקים רבים (שלא מורשים לקבל מידע מהמרשם הפלילי) עדיין מנצלים לרעה את זכאותו של כל אדם לעיין במידע שבמרשם הפלילי הנוגע לו, ודורשים ממועמדים להציג בפניהם מידע מתוך המרשם הפלילי ("תעודת יושר"), כתנאי לבחינת העסקתם. באופן זה, עשוי להיות מובא בפני מעסיקים, שלא כדין, מידע מהמרשם הפלילי אודות מועמד, שיפגע בסיכוייו להתקבל לעבודה.
• מעבר להימנעות מהתוצאות הפוגעניות המפורטות לעיל, לסיום הליך באי הרשעה יתרון בולט נוסף: כאשר אדם מורשע בעבירה פלילית, הרשעתו נרשמת במרשם הפלילי ומכתימה את שמו במשך תקופה מאוד ממושכת (ולעיתים קריטית) בחייו. ככלל, הרשעתו של בגיר בפלילים תלווה אותו 17 שנים (7 שנות התיישנות + 10 שנות מחיקה – במצטבר, וזאת במקרה שהוטלה עד שנת מאסר בפועל).
• לעומת זאת, באם הסתיים ההליך הפלילי באי הרשעה, ימחק הרישום כעבור 5 שנים בלבד מיום פסק הדין. למשמעויות מחיקת הרישום הפלילי ראו בקישור: מחיקת רישום פלילי.
• מכל האמור לעיל עולה החשיבות בהעמדת ייצוג משפטי מקצועי, שיפעל למניעת הרשעה בפלילים.

מסלולים לסיום הליך פלילי ללא הרשעה

• אף אם אין מנוס מן ההכרעה כי הנאשם אכן ביצע את העבירה המיוחסות לו בכתב האישום (בשל טיבן ועוצמתן של הראיות שעומדות לחובתו) וכי קיים אינטרס ציבורי בהעמדתו לדין פלילי, עדיין פתוח בפני סניגור לפעול לסיום עניינו ללא הרשעה במרשם הפלילי ובעונש חינוכי בדמות שירות לתועלת הציבור (של"צ) ו/או העמדתו במבחן, בפיקוח שירות המבחן.
• סיום ההליך ללא הרשעה של נאשם במרשם הפלילי מותנה (כמעט תמיד) בהמלצה חיובית של שירות המבחן, המוגשת בתסקיר לבית המשפט.
• מתפקידו של הסניגור להכין את הנאשם לפגישותיו עם שירות המבחן ולא אחת, הכנה שכזו היא אשר מובילה בסופו של יום לקבלת תסקיר חיובי, הממליץ על סיום ההליך הפלילי באי-הרשעתו של הנאשם.

הסדר טעון.

• במקרים רבים יפעל הסניגור לסכם מראש עם רשות התביעה, במסגרת הסדר טעון, כי במידה ויתקבל תסקיר חיובי משירות המבחן אודות הנאשם, תסכים רשות התביעה (או לא תתנגד) לאי-הרשעתו של הנאשם. בית המשפט אמנם אינו "כבול" בהסדרי טעון, אך בדרך כלל יאמץ את הסדר הטעון, המבוסס כאמור גם על המלצת שירות המבחן.
• במקרים המתאימים, ניתן לסכם עם רשות התביעה כי ההליך יסתיים ללא הרשעה במרשם הפלילי עוד לפני הגשת כתב האישום, במסגרת הליך שימוע פלילי.

אי הרשעה כתוצאה משכנועו של בית המשפט

• במקרים אחרים, גם אם לא ניתן להשיג את הסכמת התביעה לאי-הרשעה, עדיין בידי הסניגור לנסות ולשכנע את בית המשפט, חרף התנגדות התביעה, לסיים את ההליך באי-הרשעתו של הנאשם.

ביטול הרשעה – לאחר הודאה בבית משפט או מתן הכרעת דין מרשיעה

• גם לאחר שנשמעו הראיות בתיק ובית המשפט פסק בהכרעת דינו כי הוא מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום, עדיין בסמכותו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, להורות על ביטול הרשעה פלילית.
• בהקשר זה, קובע סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 שכותרתו "ביטול הרשעה":

"הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור".

שיקולים ותנאים לסיום משפט פלילי ללא הרשעה

• רשימת השיקולים שבתי המשפט מביאים בחשבון בשאלה האם להימנע מהרשעה איננה סגורה, אך מפסיקת בית המשפט העליון ניתן להצביע על מספר קווים מנחים, שיפורטו להלן.
• מטרתו המרכזית של סעד "אי הרשעה" – שיקום הנאשם ומניעת אותן השלכות קשות עליהן עמדנו לעיל. יחד עם זאת, שיקומו של נאשם – הגם שהוא מהווה שיקול מהותי שלציבור כולו עניין בו – הינו אך אחד משיקולי הענישה, שאליו מתווספים שיקולים אחרים ששמים דגש על חומרת העבירה, אופיה ונסיבותיה, הצורך בהרתעת הרבים (באמצעות האפקט הציבורי של ההרשעה) וכן הנסיון לקיים מדיניות ענישה אחידה ככל האפשר.
• ככלל, כך נפסק, יש להרשיע נאשם שעבר עבירה, ומי שטוען את ההיפך – עליו הנטל לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדיווידואלי על השיקולים שבאינטרס הציבורי.
• עקרונית, אי הרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים:
  • ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ;
  • ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.
• לכן, מטבע הדברים, ככול שהעבירה חמורה יותר, כך גם קטן הסיכוי להימנעות מן ההרשעה הפלילית.
• בתי המשפט מביאים בחשבון בסוגיית ההימנעות מהרשעה פלילית (או ביטולה) את השיקולים המרכזיים הבאים:
  • טיב העבירה, חומרתה ונסיבות ביצועה;
  • האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה?
  • האם ביצוע העבירה משקף דפוס של התנהגות עבריינית כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית?
  • מסוכנות – הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות בעתיד;
  • אופיו של הנאשם, עברו, גילו (במיוחד באם מדובר בקטין), בריאותו ותנאי ביתו.
  • מעמדו תפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד (למשל, האם ניצל את מעמדו ו/או תפקידו לביצוע העבירה).
  • יחסו של הנאשם לעבירה: האם נוטל אחריות על מעשיו, מגלה תובנה וחרטה?
  • משמעות ההרשעה על דימויו העצמי של הנאשם;
  • השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם, בהווה ובעתיד.
  • כל נסיבה מקילה אחרת.
• בסופו של יום, כאשר ניתן להראות שאין יחס סביר בין הנזק הצפוי מההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה, יטה בית המשפט שלא להרשיע את הנאשם ולהסתפק בחלופה של הטלת מבחן ו/או שירות לתועלת הציבור, אם כי תמיד יש לזכור, כי משנקבע על ידי בית המשפט שנאשם ביצע עבירה פלילית, הכלל הינו להרשיעו ואילו אי הרשעה או ביטול ההרשעה הינם תמיד בגדר חריג לכלל זה.

הצורך בייצוג משפטי מקצועי ואיכותי

• מדוח סיכום עבודת הפרקליטות לשנת 2017 עולה כי רק 7% מכלל התיקים הפלילים בהם הוגשו כתבי אישום הסתיימו באי הרשעה או בביטול ההרשעה.
• נתון זה ממחיש עד כמה חיוני לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה, היודע להוביל את ההליך הפלילי לחוף מבטחים.
• לדרכי התמודדות נוספים עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.

דוגמאות, פסקי דין והחלטות – סיום הליכים פליליים ללא הרשעה

• לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון מקרים בהם ייצוג משפטי מטעם משרד עו"ד פלילי גיא פלנטר הוביל לסיום המשפט הפלילי ללא הרשעה במרשם הפלילי, או לביטול הרשעתו של הנאשם.
• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בייצוג אזרחים מן השורה, ללא עבר פלילי, וכלל, "נתוני הפתיחה" של אוכלוסיה זו (בהתחשב בשיקולים שפורטו לעיל) טובים יותר לסיום הליך פלילי ללא הרשעה במרשם הפלילי.
  

עורך דין פלילי

אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | כתב אישום | התמודדות עם כתב אישום

הפוסט אי הרשעה | ביטול הרשעה: סיום הליך פלילי ללא הרשעה – הימנעות מהרשעה פלילית הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

הגשת בקשה למחיקת רישום פלילי לנשיא המדינה – ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי

• בעמוד זה נעמוד על ההיבטים השונים של מחיקת רישום פלילי – החל מהסבר מהו רישום פלילי, דרך הכללים והתקופות הנוגעים להתיישנות רישום פלילי ומחיקת רישום פלילי, סמכותו של נשיא המדינה למחוק עבר פלילי, ועד ההשלכות של מחיקת הרישום הפלילי.
• משרדנו עוסק בהגשת בקשות למחיקת רישום פלילי לנשיא המדינה. בסוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישום פלילי.
• מומלץ לעיין גם בעמוד: חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

‏‏מחיקת רישום פלילי.

מהו רישום פלילי?

• על פי דין, מנהלת משטרת ישראל שני מאגרי מידע ממוחשבים שונים אודות הליכים פליליים:
  • "המרשם הפלילי" – מרשם הכולל פרטי רישום פלילי.
  • "המרשם המשטרתי" – מרשם הכולל פרטי רישום משטרתי.
• מידע משני מאגרי המידע הללו נקרא: "מידע פלילי".
• "רישום פלילי" הינו מידע שקבע המחוקק שירשם ב"מרשם הפלילי".
• מידע פלילי הינו בגדר מידע חסוי, והגישה אליו והתנאים למסירתו מוסדרים מפורשות בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019 (להלן – "חוק המידע הפלילי").
• בעמוד זה נתמקד בכל הנוגע לרישום פלילי ולמחיקתו. בכל הנוגע לרישום המשטרתי והמסלול למחיקתו – ראו בהרחבה בעמוד ביטול רישום משטרתי. 

איזה מידע נרשם במרשם הפלילי?

• המרשם הפלילי כולל אך ורק מידע אודות עבירות המסווגות כפשעים ועוונות. עבירה המסווגת כ"חטא" לא תירשם במרשם הפלילי.
• ככלל, נכללים במרשם הפלילי רישומים אודות הליכים פליליים שהבשילו להגשת כתב אישום לבית המשפט והסתיימו בהכרעה שיפוטית לפיה:
  • נמצאה אחריות פלילית (בית המשפט פסק כי הנאשם אשם בעבירה פלילית) או –
  • נמצא כי הנאשם לא מסוגל לעמוד לדין או אינו בר עונשין.
• המרשם הפלילי כולל אם כן את כל פרטי הרישום הבאים (הנקראים גם "רישום פלילי" או "פרט רישום פלילי"):
  • הרשעות ועונשים של בתי משפט ובתי דין בפלילים, בשל עבירות מסוג פשעים ועוונות.
  • צווים שיפוטיים: צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה, צווים לביצוע שירות לתועלת הציבור, אף אם ניתנו ללא הרשעה (משמע – גם תיקים שהסתיימו ללא הרשעה ירשמו במרשם הפלילי).
  • קביעות שיפוטיות שהנאשם אינו מסוגל לעמוד בדין או אינו בר עונשין מחמת היותו אדם הסובל ממחלת נפש או לקוי בכושרו השכלי;
  • החלטות בית משפט לנוער לגבי קטינים בהן נקבע, כי ביצעו עבירה פלילית, וכן דרכי הטיפול עליהן הורה בית משפט לנוער. 
  • שינויים שנעשו בפרטי רישום במרשם הפלילי כתוצאה מחנינה שהעניק נשיא המדינה (למשל – כאשר נשיא המדינה ממתיק את העונש שגזר בית המשפט). על כך ראו: חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
  • החלטות של נשיא המדינה למחוק רישום פלילי או לקצר את תקופת ההתיישנות או תקופת המחיקה החלות על רישומים פליליים.  
  • פרטי רישום פלילי, בשל הליך פלילי לפני בית משפט צבאי, בעבירות לפי הדין החל ביהודה ושומרון.

איזה מידע לא נרשם במרשם הפלילי?

• כאמור, פרטי הרישום המשטרתי (כגון מידע על תיק חקירה פתוחים או סגורים) מנוהלים ונשמרים במאגר מידע אחר – המרשם המשטרתי, ולא נכללים במרשם הפלילי.
• פרטי רישום בעניין עבירות תעבורה נכללים במרשם אחר שמנהלת משטרת ישראל – המרשם לעניין עבירות תעבורה.
• ככלל, פרטים בדבר עבירות קנס ועבירות מינהליות לא ייכללו במרשם הפלילי (למעט במקרים שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה).

התיישנות רישום פלילי

מהי המשמעות של התיישנות רישום פלילי?

• למרות שהמרשם הפלילי חסוי, והגופים ובעלי התפקידים הזכאים לעיין בו הוסדרו בחוק המידע הפלילי, בפועל, כל עוד לא התיישן פרט רישום פלילי, זכאים גופים ובעלי תפקידים רבים לקבל מידע אודותיו.
• מטרתה של ההתיישנות – להגביל את מספר הגורמים ובעלי התפקידים שיחשפו למידע הפוגעני ולתחום את התקופה אשר בה ניתן לעשות שימוש במידע על מנת לפסול אדם.
• להתיישנות פרט רישום פלילי 3 משמעויות: 
  • ראשית – שחלפה ביחס לאותו פרט רישום פלילי תקופת ההתיישנות לפי חוק המידע הפלילי;
  • שנית – שהזכאות לעיין באותו פרט רישום פלילי הצטמצמה לרשימה מוגבלת של גופים ובעלי תפקידים, המפורטת בסעיפים 10 ו- 11 לחוק המידע הפלילי.
  • שלישית – שלאחר שהפרט רישום התיישן, פוקעת הסמכות של חלק מהגופים או בעלי התפקידים לשקול את המידע לשם החלטת פסילה.
• על רשימת הגופים ובעלי התפקידים המורשים לקבל מידע אודות פרטי רישום שהתיישנו, נמנים בגישה ישירה: המשטרה, השב"כ, מצ"ח, אמ"ן, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, מח"ש והיחידה לחקירות פנים בצבא הגנה לישראל.
• בנוסף, זכאים לקבל ממשטרת ישראל מידע על פרטי רישום פלילי שהתיישנו, עד תום תקופת המחיקה, הגופים ובעלי התפקידים המנויים בתוספת הראשונה שבחוק.
• בתוספת הראשונה של החוק ניתן למצוא רשימה ארוכה של:
  • רשויות חקירה ומודיעין.
  • גופים ובעלי תפקידים הקשורים להליך הפלילי.
  • גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם מטעמי ביטחון המדינה.
  • גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי.
  • גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם לשם אינטרס ציבורי חיוני.

עקרונות החלים ביחס לתקופת התיישנות רישום פלילי

• משך תקופת ההתיישנות משתנה בהתאם לעונש שהוטל, השאלה האם יש לו רישום פלילי נוסף ובכפוף לגיל בעת ביצוע העבירה (בגיר או קטין). 
• תקופת ההתיישנות מתחילה "לרוץ" מיום מתן פסק הדין בהליך הפלילי ולא מיום ביצוע העבירה. לא אחת, ניתן פסק הדין לאחר שחלפו שנים ממועד ביצוע העבירה.
• פרט רישום פלילי לא מתיישן עד שאדם נשא את מלוא העונש שהוטל עליו.
• הורשע אדם במהלך תקופת ההתיישנות, מניין תקופת ההתיישנות "יתאפס" ויחל מחדש ממועד גזר הדין האחרון.

מהי תקופת ההתיישנות של רישום פלילי ביחס לבגירים?

• לעניין חישוב משך תקופת ההתיישנות של בגירים, קיימת חשיבות לשאלות האם במסגרת העונש, הוטל עונש מאסר (לרבות מאסר על תנאי שהופעל) והאם לחובותו של אותו אדם פרטי רישום נוספים במרשם הפלילי;
• תקופת ההתיישנות במצב בו לא הוטל עונש מאסר על הבגיר:
  • הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, ואין לו פרט רישום פלילי נוסף – ההתיישנות תעמוד על 4 שנים;
  • חריגים לכלל זה, בהם תקופת ההתיישנות תעמוד על 5 שנים:
    • הרשעה בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001.
    • הרשעה בעבירה לפי סעיף 65(ג) לחוק השיפוט הצבאי (התעללות בנסיבות מחמירות).
    • הרשעה בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.
  • הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, ויש לו פרט רישום פלילי נוסף – ההתיישנות תעמוד על 7 שנים.
• תקופת ההתיישנות במצב בו הוטל עונש מאסר על הבגיר:
  • הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר עד 5 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 7 שנים + תקופת המאסר שהוטלה (לשם המחשה; אדם שנגזר דינו ל- 3 שנות מאסר – פרט רישום זה יתיישן כעבור 10 שנים).
  • הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר למעלה מ- 5 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 10 שנים + תקופת המאסר שהוטלה (לשם המחשה; אדם שנגזר דינו ל- 6 שנות מאסר – פרט רישום זה יתיישן כעבור 16 שנים).

מהי תקופת ההתיישנות ביחס לקטינים?

• מטעמים של שיקום, תקופות ההתיישנות החלות ביחס לקטינים קצרות יותר מאשר התקופות החלות על בגירים.
• הורשע קטין בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו 16 שנים ולא הוטל עליו עונש מאסר או ניתנה לגביו קביעה כי אינו מסוגל לעמוד לדין או אינו בר-עונשין – תעמוד תקופת ההתיישנות על 3 שנים;
• הורשע קטין והוטל עליו עונש מאסר עד 3 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 5 שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה;
• הורשע קטין והוטל עליו עונש מאסר למעלה מ- 3 שנים – תעמוד תקופת ההתיישנות על 7 שנים ועוד תקופת המאסר שהוטלה.

פרטי רישומים פליליים שמתיישנים עם מתן פסק הדין או ההחלטה

• מטעמי שיקום, קבע המחוקק ביחס לפרטי רישום פלילי מסויימים כי הם יתיישנו ביום מתן פסק הדין או ההחלטה בהליך הפלילי. 
• בפועל, המשמעות היא שאין ביחס לפרטי רישום אלו תקופת התיישנות, אלא רק תקופת מחיקה. ואלו פרטי הרישום הפלילי שהרישום ביחס אליהם יתיישנו ביום מתן פסק הדין או ההחלטה בהליך:
• ביחס לקטינים:
  • הרשעה של קטין בעבירה שעבר בטרם מלאו לו שש עשרה שנים, אם לא הוטל עליו עונש מאסר בפועל;
  • קביעה כי קטין ביצע עבירה והחלטה לתת צו דרכי טיפול או לפטור מצו כאמור.
  • צו מבחן שניתן לקטין בין בשל הרשעה ובין בלא הרשעה.
• ביחס לבגירים – צווים שניתנו בלא הרשעה: 
  • צו התחייבות להימנע מעבירה, שניתן בלא הרשעה;
  • צו שירות לתועלת הציבור, שניתן בלא הרשעה.
• קיימת גם הגבלה של מסירת מידע לגבי קטינים ולעניין צווים שיפוטיים שניתנו ללא הרשעה, כאמור בסעיף 17 לחוק המידע הפלילי.

מחיקת רישום פלילי

מהי המשמעות של מחיקת רישום פלילי?

• עם סיום תקופת ההתיישנות, מתחילה "לרוץ" "תקופת מחיקה", שבסיומה פרט הרישום הפלילי נמחק. 
• אין הכוונה כאן למחיקה פיזית מהמרשם הפלילי אלא לסטאטוס (מעמד) משפטי חדש;
• משחלפה תקופת המחיקה, רואים את ההרשעה כהרשעה שנמחקה, ולא יימסר מידע על הרשעה שנמחקה אלא למספר מצומצם מאוד של גופים, המנויים בחוק המידע הפלילי.
• משמע, "פרט רישום שנמחק" פירושו פרט רישום פלילי שחלפה לגביו תקופת המחיקה לפי חוק המידע הפלילי.
• הורשע אדם במהלך תקופת המחיקה, מניין תקופת המחיקה "יתאפס" ויחל מחדש ממועד סיום תקופת ההתיישנות החלה על הרשעתו האחרונה.
• קיימות בחוק מידע פלילי הוראות המסדירות פקיעת פסלות, בשל מחיקה של פרט רישום פלילי (סעיף 26).

מי מוסמך לקבל מידע אודות רישום פלילי שנמחק?

• רשימת הגופים ובעלי התפקידים המוסמכים לקבל מידע על פרט רישום פלילי שנמחק מצומצמת יחסית, וכוללת בין היתר:
  • המשטרה, שב"כ, המשטרה הצבאית, אמ"ן, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ"ב), מח"ש והיחידה לחקירות פנים בצה"ל (גופים המנויים בסעיף 10 לחוק המידע הפלילי).
  • עובד סוציאלי שמונה לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:
    • חוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955;
    • חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958;
    • חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960;
    • חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966;
    • חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969;
    • חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981;
  • הממונה על רישוי אומנה לפי חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
  • היועץ המשפטי לממשלה,
  • גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי:
    • יושב ראש הכנסת – לעניין בחירת נשיא המדינה,
    • וועדת הכנסת – לעניין מינוי מבקר המדינה
    • הממשלה – לעניין מינוי בעלי תפקידים שמינוים מוטל עליה ולענין מינוי נגיד בנק ישראל.
    • וועדת מינויים של שופטים, דיינים, קאדים ותפקידים שיפוטיים אחרים.
    • הוועדה המייעצת לעניין בחירת נציגי ציבור בבתי הדין לעבודה.
  • מטעמים מיוחדים שיירשמו:
    • בא כוח היועץ המשפטי לממשלה.
    • בית משפט או בית דין בהליך משפטי שאינו הליך פלילי, אם הגילוי על פרט הרישום שנמחק הוא מהותי לדיון בהליך שיפוטי.
• כל יתר הגופים ובעלי התפקידים (ויש רבים כאלה), לא זכאים לקבל מידע על הרשעות שנמחקו.

מהי תקופת מחיקת פרט רישום פלילי ביחס לבגירים?

• ככלל, משך תקופת המחיקה ביחס לבגירים נקבעה לפי שיקולול של הנתונים הבאים:
  • האם האדם הורשע או סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה?
  • האם לאותו אדם פרט רישום פלילי נוסף?
  • מה אופי העבירה בה עסקינן?
• הורשע אדם או שניתנה לגביו החלטה המהווה פרט רישום פלילי, כאשר לא הוטל עונש מאסר, תקופת המחיקה של פרט רישום לגבי בגירים תהיה כלדקמן:
  • במידה ואין לו פרט רישום פלילי נוסף – 4 שנים;
  • יחד עם זאת, תקופת המחיקה תעמוד על 5 שנים לעניין:
    • הרשעה בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001.
    • הרשעה בעבירת התעללות בנסיבות מחמירות לפי סעיף 65(ג) לחוק השיפוט הצבאי.
    • בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973.
  • במידה ויש לאותו אדם פרט רישום פלילי נוסף – תקופת המחיקה תעמוד על 7 שנים.
• הורשע אדם והוטל עליו עונש מאסר, תקופת המחיקה תהיה כלדקמן:
  • הוטל עליו עונש מאסר עד 5 שנים – תקופת המחיקה תעמוד על 7 שנים.
  • הוטל עליו עונש מאסר למעלה מ – 5 שנים – תקופת המחיקה תעמוד על 10 שנים;
• כאשר הסתיים ההליל הפלילי ללא הרשעה וניתן לגבי הנאשם אחד מאלה, תעמוד תקופת המחיקה על 5 שנים:
  • התחייבות להימנע מעבירה.
  • צו שירות לתועלת הציבור.
  • צו מבחן.

מהי תקופת מחיקת פרט רישום פלילי ביחס לקטינים?

• ככלל, משך תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי ביחס לקטינים נקבעה לפי שיקולול של הנתונים הבאים:
  • האם הקטין ביצע את העבירה מתחת לגיל 16 או מעל גיל 16?
  • האם נגזר על הקטין עונש מאסר?
  • האם הקטין הורשע בדין או סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה?
• במידה והקטין הורשע אולם לא הוטל עונש מאסר, תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תהיה כדלקמן:
  • הורשע קטין בעבירה שעבר בטרם מלאו לו 16 שנים;
    • בעבירה מסוג פשע – 5 שנים.
    • בעבירה מסוג עוון – 3 שנים.
  • הורשע קטין בעבירה שעבר לאחר שמלאו לו 16 שנים – 5 שנים.
• במידה והורשע קטין בעבירה והוטל עליו עונש מאסר – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 7 שנים;
• במידה ולא הורשע הקטין, וניתן לגביו קביעה כי הוא ביצע עבירה והוחלט להטיל צו דרכי טיפול או לפטור את הקטין בלא צו כאמור  – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 5 שנים.
• ניתן לגבי הקטין צו מבחן, בין בשל הרשעה ובין בלא הרשעה – תקופת המחיקה של פרט רישום פלילי תעמוד על 5 שנים.

פרטי רישום פלילי שלא יתיישנו ולא ימחקו

• ביחס לעבירות פליליות חמורות במיוחד או ביחס לעבירות חמורות שהוטל בגינן עונש מאסר ממושך, קבע המחוקק בישראל כי לא תהיה התיישנות או מחיקה.
• בהתאמה, אין התיישנות או מחיקה למשל על העבירות הבאות:
  • עבירות שעונשן מוות;
  • עבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י-1950,
  • עבירות לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950.
  • עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות.
  • עבירת ניסיון לרצח, ובעבירה של קשר לעבור עבירה כאמור או עבירות רצח ורצח בנסיבות מחמירות, שבוצעו כלפי מי שכיהן כראש הממשלה בעת ביצוע העבירה. 
  • עבירות שעונשן מאסר עולם או מאסר 20 שנים והוטל מאסר בפועל של 10 שנים או יותר.
• אין גם התיישנות או מחיקה ביחס לעבירות לפי החיקוקים שלהלן, אם עונשן מאסר 10 שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של 5 שנים או יותר:
  • פרק ז' לחוק העונשין (פרק העוסק בעבירות על בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים).
  • עבירות מין – אינוס, מעשה סדום, מעשה מגונה בנסיבות מחמירות (סעיף  348(ב) לחוק העונשין) ועבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע.
  • חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954;
  • תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;
  • סעיפים 43, 44 ו-46 סיפה לחוק השיפוט הצבאי;
  • פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948;
  • סעיף 8 לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005;
• אין גם התיישנות או מחיקה ביחס לעבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 וכן עבירות לפי חיקוק אחר שהן מעשה טרור כהגדרתו בחוק האמור; ואולם לעניין עבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 – עבירות שעונשן מאסר 7 שנים או יותר והוטל מאסר בפועל של 5 שנים או יותר;
• יחד עם זאת, גם ביחס לעבירה שאין עליה תקופות התיישנות ומחיקה אוטומטיים, הוסמך נשיא המדינה לקבוע כי תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים להתיישנות או למחיקה כאמור.

סמכות נשיא המדינה למחוק רישום פלילי

• מעבר לסמכותו של נשיא המדינה לחון עבריינים ולהקל בעונשם, העניק חוק המידע הפלילי לנשיא המדינה סמכות לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה החלות על פרט רישום פלילי של אדם ( = מחיקת רישום פלילי).
• בתמצית, ביסוד סמכות מחיקת הרישום הפלילי עומד העיקרון, כי פרט לעניינים יוצאים מן הכלל, אין לזכור לאדם את חטאו כל ימיו ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולעודד את שיקומו והשתלבותו המלאה בחיי החברה.
• מכאן, שגם אם הסתיימו ההליכים בהרשעת הנאשם, וגם אם מוצו כל ההליכים בערעור בפני ערכאות שיפוטיות גבוהות יותר וההרשעה נותרה על כנה, עדיין פתוח בפני הנאשם או בא כוחו לפנות בכתב לנשיא המדינה ולשכנעו לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, ובכך להסיר את כל ההשלכות הפוגעניות הכרוכות בהרשעה.
• קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, מאפשרת לאדם שהרישום הפלילי שלו נמחק, לקבל "תעודת יושר".

מדוע בכלל הוענקה לנשיא המדינה סמכות למחוק רישום פלילי?

• במבוא להצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א – 1981, ניתן למצוא ביטוי לתכלית שעמדה ביסוד כינונו של סמכות נשיא המדינה למחוק עבר פלילי:

"העקרון הבסיסי שביסוד ההצעה הוא כי – פרט לענינים יוצאים מן הכלל – אין לזכור לאדם את חטאו כל ימיו ויש לאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולעודד את שיקומו והשתלבותו המלאה בחיי החברה. ההצעה מאמצת את גישת ההלכה לנושא, המוצאת את ביטויה ב"תקנת השבים" שמקורה במשנה גיטין ה', ה', ושנתייחדה לפעולות תחיקתיות ושיפוטיות שמטרתן להקל על העבריין לשוב בתשובה ולהשתלב בחיי החברה… מצד אחר, ואף זאת בהתאם לעקרונות ההלכה, נקבעו בהצעה מגבלות אחדות על זכותו של העבריין שלא יוזכרו חטאיו – בשל חומרת העבירה, בשל משרה שנושאה צריך לשמש דוגמה אישית לציבור, או בשל תפקיד שבו נדרש אמון מממלא התפקיד והאמון הדרוש נפגע כתוצאה מהעבירה".

• בהציגו את הצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים בפני הכנסת, עמד שר המשפטים דאז, מר משה ניסים על רעיון הריהביליטציה (= שיקום) העומד מאחורי מחיקת ההרשעה:

"…מחיקת הרשעה…חותרת להנהגת רעיון הריהבילטציה, אם כי זו איננה מוחלטת… מידע על הרשעה שנמחקה יימסר רק למספר מצומצם ביותר של גופים, בעניינים שלגביהם נדרש יושר מיוחד, כמו למשל מינוי לכהונת נשיא המדינה, מבקר המדינה או שופטים. להוציא גופים אלה, לא יימסר מידע על הרשעה שנמחקה ואפילו לא לבית-המשפט… מהן זכויותיו של מי שהרשעתו נמחקה? אדם כזה ייחשב לעניין כל דין – בסייגים שפירטתי לעיל – כאילו לא עבר עבירה, וזאת הן כלפי הרשויות שיש לו שיג ושיח עמן והן במישור האזרחי, כמו ביטול חובת גילוי עובדות בחוזי אמון. מחיקת הרשעה מתבטאת גם בביטול כל פסול שנפסל אדם בעקבות ההרשעה, אפילו אם הוא נפסל בפני בית-דין משמעתי ואפילו אם נפסל לצמיתות".

• דברים דומים פסק בית המשפט העליון בהשר זה בעל"ע 3761/00 אלכסנדר קוסטין נ' לשכת עורכי הדין בישראל:

"על בסיס עקרונות אלה מורה חוק תקנת השבים על התיישנות הרשעה בחלוף התקופה הקבועה בו, ומביא למחיקתה בחלוף תקופה נוספת של עשר שנים. משנמחקת הרשעה, נחשב העבריין כאילו לא הורשע. תוצאותיה הנגררות של ההרשעה, ובכללן פסלות מעיסוק במקצוע, בטלות מיום המחיקה, ואף נאסר במפורש להביאן בחשבון לצורך כלשהו…".

תוצאות מחיקת העבר הפלילי

• מחיקת רישום פלילי איננה כשמה היא, שכן לא מתבצעת מחיקה פיזית של הרישום, ממאגר המרשם הפלילי הממוחשב של משטרת ישראל.
• במקום מחיקה פיזית, מצטמצמים עד מאוד הגורמים שיכולים לעיין ברישום ש"נמחק" ומשתנה (באופן דרמטי) הסטטוס המשפטי של אותו אדם שהרשעתו נמחקה.
  • אדם אינו חייב לגלות מידע פלילי על עצמו, שהוא פרט רישום שהתיישן או שנמחק, למי שאינו זכאי לקבל את המידע לפי חוק המידע הפלילי.
  • על אף כל חובה מכוח דין או הסכם, לא יישא הנשאל באחריות פלילית או אחרת בשל הימנעותו מלמסור מידע על עצמו, שהוא פרט רישום שהתיישן או שנמחק למי שאינו זכאי לקבלו לפי חוק המידע הפלילי.
  • מי שאינו זכאי לקבל מידע פלילי על פרט רישום שהתיישן או שנמחק, לא רשאי להביא את המידע בחשבון בין שיקוליו בקבלת החלטה.
  • כאמור לעיל, קיימות בחוק מידע פלילי הוראות מופרשות המסדירות פקיעת פסלות בשל התיישנות או מחיקה של פרט רישום פלילי.

מחיקת רישום פלילי – דוגמא להחלטת נשיא המדינה

מחיקת רישום פלילי – דוגמא להחלטת נשיא המדינה למחוק רישום פלילי.

מחיקת רישום פלילי של חיילים בצה"ל

• בכל הנוגע למחיקת רישום פלילי של חיילים ראו בהרחבה בעמוד: מחיקת עבר פלילי של חיילים.
• במסגרת עמוד זה, נסתפק בדברים הבאים:
  • מאחר וחיילים נמצאים בדרך כלל בשלב בחייהם שטרם התגבשו מקצועית, הרשעתם בפלילים עשויה לחסום את עתידם המקצועי, עוד בתחילת דרכם. בשל כך, ובשל העובדה שבשרותם הצבאי תרמו למדינה, גילו נורמטיביות ואזרחות טובה ולעתים אף סיכנו את חייהם לטובת הכלל, זוכים חיילים להעדפה מסוימת, בכל הנוגע לבקשות למחיקת עבר פלילי.
  • ככלל, לחיילים אשר הורשעו בעבירה פלילית בטרם גיוסם, אולם סיימו את שירותם הצבאי ללא דופי יש סיכוי טוב לזכות בחנינה, באופן שתקוצר תקופת ההתיישנות בגין ההרשעה הפלילית או אפילו תימחק ההרשעה כליל; ביחס להרשעות פליליות של חייל בטרם גיוסו לצה"ל, קיים הסכם בין שר המשפטים לשר הביטחון, לפיו במידה והחייל סיים את שירותו ללא דופי, ייטה שר המשפטים להמליץ להיעתר לבקשת חנינה מסוג זה.
  • בקשת מחיקת רישום פלילי רלוונטית מאוד לחיילים שבמהלך שירותם בצה"ל הורשעו בעבירות פליליות, במיוחד שימוש בסמים "קלים", ללא נסיבות מחמירות. במקרים כאלה, ובתנאים מסוימים, קיימת מדיניות של הפרקליט הצבאי הראשי להמליץ בפני נשיא המדינה למחוק אתת הרישום הפלילי, וזאת על מנת לאפשר לאותם חיילים לקבל תעודת יושר.
  • בהמשך עמוד זה כללנו גם דוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות חנינה שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי.
  • כאשר נשיא המדינה מורה על מחיקת הרשעה של בית דין צבאי, נדרשת חתימת קיום של שר הביטחון על כתב המחיקה. 
  • להלן דוגמא למקרה בו נעתר נשיא המדינה לבקשה שהגיש משרדנו מטעם חייל והורה על מחיקת הרשעה פלילית של בית דין צבאי (ללא פרטים מזהים כמובן):

מחיקת רישום פלילי של חייל

מדוע חשוב להשתמש בשירותיו של עורך דין פלילי מקצועי להגשת בקשה למחיקת רישום פלילי?

• כל אחד יכול להגיש בקשת מחיקת רישום פלילי, מבלי להיעזר בשירותיו של עורך דין. באתר נשיא המדינה אף קיים טופס מקוון להגשת בקשה שכזו.
• יחד עם זאת – סיכויי הצלחתה של בקשה שהוגשה ללא עזרה מקצועית – נמוכים. בפועל, נעתר נשיא המדינה לכ- 25% מהבקשות למחיקת רישום פלילי בלבד.
• נתון זה מדגיש עד כמה חשוב להסתייע בעורך דין פלילי מקצועי להגשת הבקשה.
• על בסיס חוות דעת משפטיות המונחות בפניו, דוחה נשיא המדינה כ- 75% מהבקשות למחיקת רישום פלילי, וזאת מהטעמים הבאים: 
  • נשיא המדינה מפעיל את סמכותו למחוק רישום פלילי במקרים חריגים בלבד, בהם מתקיימות "נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן".
  • מטבע הדברים, מי שלא עוסק באופן מקצועי בהגשת בקשות מסוג זה לא יודע (וגם לא יכול לדעת) מה נופל במסגרת אותן "נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן".
  • הניסיון מלמד כי בקשות רבות המוגשות ללא ייעוץ משפטי פשוט חסרות כל סיכוי, וחלקן – טרם הבשיל זמנן.
  • לא אחת, טועים המבקשים לחשוב כי מטעמים של "חסד ורחמים" ישמש נשיא המדינה כמעין ערכאת ערעור על פסיקתו של בית המשפט ויתערב לטובתם בפסק הדין.
• קבלת ייעוץ משפטי מקצועי בטרם הגשת בקשה למחיקת רישום פלילי – היתה חוסכת לא מעט דחיות של בקשות מסוג זה.
• בדרך כלל, היענות נשיא המדינה לבקשה למחיקת רישום פלילי תישען על פסיפס נרחב של קריטריונים משפטיים, עובדות ונסיבות, אותן מכיר ויודע רק עורך דין פלילי העוסק ספציפית בתחום זה.
• עורך דין העוסק בתחום יידאג לאסוף ראיות ומסמכים התומכים בבקשה, ידע לפרוס את הטעמים הרלוונטיים לקבלתה ולנסח את הבקשה בצורה מיטבית ומשכנעת.
• לאחר הגשתה של הבקשה, מתפקידו של עורך הדין לדאוג שהבקשה תטופל במחלקת חנינות במשרד המשפטים ובמחלקה המשפטית בלשכת הנשיא – בשקידה ראויה (לעיתים, ללא מעורבות עורך דין, תשובות עשויות להתקבל אחרי זמן רב).
• בסופו של יום – מדובר בעתירה משפטית לכל דבר, עתירה הנבחנית באופן מקצועי – בכלים משפטיים – על ידי עורכי דין, המועסקים במחלקות משפטיות שונות כאשר נשיא המדינה נשען על חוות דעתם המשפטית של הגורמים המקצועיים. מכאן, שהגשת הבקשה באמצעות עורך דין העוסק בתחום – תשפר לאין שיעור את סיכויי קבלתה.
• יתרה מכך; פעמים רבות, בקשה למחיקת רישום פלילי מהווה את "התחנה האחרונה" בהליך הפלילי. לאור ההשלכות הפוגעניות של הרישום הפלילי, כמו גם מורכבות שיקוליו של נשיא המדינה ויועציו המשפטיים בבחינת בקשות מסוג זה, מומלץ להשתמש בשירותיו של עורך דין פלילי העוסק בתחום זה להגשת הבקשה.
• כאמור, דוגמאות למקרים בהם פעל משרדנו בהצלחה למחיקת רישומים פליליים שונים – ניתן לראות לקראת סוף עמוד זה.
• ביולי 2022 נכנס לתוקף חוק חדש המסדיר את מחיקת הרישום הפלילי בשם חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019. בשים לב לשינויים מרחקי הלכת בחוק החדש ומורכבותו, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לחוק ולהשלכותיו.

דוגמאות למקרים בהם נמחק רישום פלילי לבקשת משרדנו

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות למחיקת רישום פלילי. 
• לקראת סוף עמוד זה עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם קיבל נשיא המדינה בקשות שהגשנו והורה על מחיקת עבר פלילי.

עורך דין פלילי 

מחיקת רישום פלילי | מחיקת עבר פלילי | קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי | תעודת יושר | דוגמא לבקשה למחיקת רישום פלילי | מחיקת רישום פלילי פסיכיאטרי | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי | חנינה מהנשיא

הפוסט מחיקת רישום פלילי הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

• בעמוד זה נעסוק בכל ההיבטים הקושרים להגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה ונשתדל להשיב בתמצית לכל השאלות בנושא.
• לקראת סוף עמוד זה נציג בקשת חנינה לדוגמא שהגשנו, שהתקבלה על ידי נשיא המדינה. 

חנינה מהנשיא, הכל על הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה

מה היקף סמכות החנינה?

• סמכות החנינה של נשיא מדינת ישראל עוגנה בסעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה הקובע:

(ב) לנשיא המדינה נתונה הסמכות לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם.

• נשיא המדינה הוסמך אם כן:
  • לפטור כליל מכל עונש שנגזר על ידי בית המשפט;
  • להמתיק עונש בדרך של הפחתת העונש;
  • להמתיק העונש בדרך של המרתו לעונש אחר, פחות חמור.
  • לקצוב עונש מאסר עולם.
• לצד סמכויות אלו, הוסמך נשיא המדינה לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של פרט רישום פלילי של אדם ולקבוע כי עבירה שעבר אדם תתיישן או תימחק, על כך ראו בנפרד בהרחבה, בעמוד – מחיקת רישום פלילי. 
• על ייחודה של סמכות החנינה ועוצמתה, עמד בית המשפט העליון באופן הבא (דנג"ץ 219/09 שר המשפטים נ' ניר זוהר, סד(2) 421 (2010):

‏‏ "…סמכות החנינה כרוכה מטיבה בהתערבות בפעולת רשויות המדינה האחרות. מתן חנינה או קיצור תקופת העונש שנגזרו על עבריין יש בהם משום התערבות בקביעת הרשות השופטת שפסקה את הדין וגזרה את העונש, כמו גם התערבות בעבודת הרשות המבצעת, שחקרה, העמידה לדין ואחראית על ביצוע -גזר הדין.

במקרים מסוימים, מתן חנינה או הקלה בעונש משמעם אף התערבות בפעולת הרשות המחוקקת. כך, למשל, מקום בו נקבעו לעבירה עונשי מינימום או חובת הפעלת מאסר על תנאי, שהחנינה מונעת את הפעלתם.

השילוב שבין שיקול הדעת הרחב הכרוך בהפעלת סמכות החנינה והכוח שבידי נשיא המדינה לשנות החלטות והכרעות של הרשויות האחרות, הוא שהופך את סמכות החנינה לסמכות מיוחדת בעלת עוצמה ייחודית."

מתי תוענק חנינה?

• ראשית יש להדגיש, כי מוסד החנינה לא מהווה ערכאת ערעור על החלטות בתי המשפט.
• החנינה שמורה למקרים חריגים בלבד, ותוענק ע"י הנשיא רק בנסיבות ייחודיות ויוצאות דופן.
• איזה נסיבות יצדיקו חנינה? על השיקולים השונים המנחים בעניין מתן חנינה – ראו בהמשך עמוד זה.

הצורך בקבלת הסכמת שר המשפטים למתן חנינה

• סמכות החנינה של נשיא המדינה לא עומדת בפני עצמה. עמד על כך בית המשפט העליון (דנג"ץ 219/09 שר המשפטים נ' ניר זוהר, סד(2) 421 (2010)‏‏:

 "לצד סמכות זו נקבע, בסעיף 12 לחוק היסוד, כי חתימתו של נשיא המדינה על מסמך רשמי, ובכלל זה חתימתו על כתב חנינה או כתב הקלה בעונש, טעונה חתימת קיום של ראש הממשלה או של שר אחר שהחליטה עליו הממשלה.

בהחלטה מיום 17.4.1949 הסמיכה הממשלה את שר המשפטים לקיים בחתימתו את מסמכיו הרשמיים של הנשיא בענייני חנינה והקלה בעונש".

• הדרישה לחתימת קיום של שר המשפטים מהווה את הליך הבקרה המרכזי על הפעלת סמכות החנינה של הנשיא. על הליך בקרה זה עמד בית המשפט העליון באופן הבא (דנג"ץ 219/09 שר המשפטים נ' ניר זוהר, סד(2) 421 (2010)

"עקרונות היסוד של המשטר בישראל מחייבים קיומם של הליכי בקרה על הפעלת סמכות החנינה של נשיא המדינה המוצאים ביטויים בחתימת הקיום של שר המשפטים. הליכי הבקרה, כאמור לעיל, אינם הופכים את שר המשפטים לבעל סמכות שוות ערך לזו של נשיא המדינה, אלא מעמדו הוא כשל רשות המסייעת לנשיא המדינה, ואשר בכוחה, במקרים חריגים, מיוחדים ויוצאי דופן, למנוע את הוצאת החנינה אל הפועל".

• לשר המשפטים שיקול דעת אם לצרף את חתימת הקיום להחלטת חנינה או הקלה בעונש של הנשיא, באופן שמאפשר בקרה פרלמנטרית ושיפוטית על הפעלת סמכות החנינה.
• בידי שר המשפטים אף למנוע את הוצאת החנינה אל הפועל, באי מתן חתימת הקיום שלו על כתב חנינה או כתב הקלה בעונש.
• יחד עם זאת, שר המשפטים לא יתן את הסכמתו לחנינה, כך נפסק, רק במקרים חריגים, מיוחדים ויוצאי דופן, בהתחשב בטיבה של סמכות החנינה ובמעמדו הרם של נשיא המדינה. 

הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה – תשובות לשאלות נפוצות

מי רשאי להגיש בקשת חנינה לנשיא?

• בקשת חנינה לנשיא יכולים להגיש:
  • האדם עצמו, שבקשת החנינה נוגעת אליו. 
  • בני משפחה מדרגה ראשונה של האדם שבקשת החנינה נוגעת אליו.
  • עורך דין מטעם האדם שבקשת החנינה נוגעת אליו.

מתי ניתן להגיש בקשת חנינה לנשיא? 

• אמנם בפרשת "קו 300" זכו בכירי השב"כ בחנינה עוד בטרם הסתיימו ההליכים המשפטיים, אולם שם היה מדובר במקרה חריג מאוד, וככל הנראה – חד פעמי. 
• ככלל, ניתן להגיש בקשת חנינה רק לאחר סיום כל ההליכים המשפטיים והפיכתו של פסק הדין לחלוט (כלומר שלא ניתן לערער עליו וכל ההליכים לגבי הסתיימו לרבות בקשות לשפטים חוזרים ודיונים נוספים). 
• לפני סיום כל ההליכים המשפטיים תידחה הבקשה על הסף, והנשיא כלל לא ידון בבקשת חנינה.

האם ניתן לערער על החלטת הנשיא לדחות את בקשת החנינה?

• לא ניתן לערער על החלטת הנשיא לדחות את בקשת החנינה. 
• יחד עם זאת – ניתן להגיש את בקשת החנינה שוב.

כמה פעמים ניתן להגיש בקשת חנינה?

• אין מגבלה בכמות הפעמים שניתן להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה.
• יחד עם זאת ברור, שאם כבר נדחתה בקשת חנינה קודמת, ולא חל שינוי משמעותי בנסיבות ממועד הגשת הבקשה הקודמת – אין טעם להגיש בקשה חדשה.
• מהו "שינוי נסיבות" המצדיק הגשת בקשת חנינה נוספת? על כך יש להתייעץ עם עורך דין, שכן יש לבחון כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו.
• ככלל, בקשות שהוגשו בטרם חלפו 6 חודשים ממועד ההחלטה הקודמת – לא יטופלו.
• אדם שזכה לחנינה בעבר, יכול לבקש חנינה שוב שכן אין מגבלה למספר החנינות שניתן לקבל.

באיזה עונשים יכול נשיא המדינה להתערב ולהקל, במסגרת סמכות החנינה?

• הנשיא מוסמך להקל בעונשים הבאים שהוטלו על ידי בתי המשפט:
  • עונש מאסר מאחורי סורג ובריח.
  • עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות.
  • מאסר על תנאי.
  • צו שירות מבחן או צו שירות לתועלת הציבור (של"צ).
  • קנס, לרבות קנס מינהלי וקנס שנגזר בבית משפט לתעבורה.
  • פסילת רישיון נהיגה ופסילה על תנאי.
  • הורדה בדרגה צבאית ובקשה להשבת דרגה צבאית.
  • הקלה בעונש התליית רישיון שהוטל בעקבות הליכי משמעת – בהקשר זה ראו בעמוד: חנינה משמעתית.
• באשר לעונש של מאסר עולם, מוסמך הנשיא לקצוב את העונש, ואף לתת הקלה נוספת בעונש מאסר עולם שכבר נקצב בעבר.

על מה לא חלה סמכות החנינה של הנשיא?

• סמכות החנינה של הנשיא לא חלה על כל אלה:
  • תיקי משטרה סגורים; בענין זה ראו:
    • מחיקת רישום משטרתי של תיקי חיקרה סגורים.
    • שינוי עילת סגירה לחוסר אשמה,
    • ביטול רישום משטרתי. 
  • תיקי משטרה פתוחים, הממתינים לבירור דין (תיקי מב"ד). בעניין זה ראו: סגירת תיק פלילי.
  • תיקים שנדונו במערכת בתי המשפט הצבאית באזור יהודה ושומרון.
  • רישום פלילי שכבר נמחק לפי הוראות חוק המידע הפלילי.
  • בקשות הנוגעות לחופשות אסירים מהכלא, לתנאי כליאה, לשחרור אסירים בתום ריצוי שני שליש מעונשם.

האם לנפגעי עבירה יש זכות להביע עמדה בנוגע לבקשת חנינה?

• התשובה חיובית.
• בטרם תתקבל החלטת נשיא המדינה בבקשת חנינה, זכאים נפגעי עבירות מין או אלימות לכך שתינתן להם הזדמנות להביע את עמדתם בכתב, אם ביקשו זאת.
• לא אחת, נעזרים נפגעי עבירה בייצוג משפטי של עורך דין כאשר הם מבקשים להביע את התנגדותם לחנינה.
• בהקשר זה ראו – נפגעי עבירה ייעוץ וייצוג משפטי.

מה הם השיקולים לקבלת חנינה מהנשיא?

שיקולי חסד ורחמים

• שיקולי הנשיא להעניק חנינה או להקל בעונש הינם בעיקרם שיקולים של חסד ורחמים.
• בהקשר לסמכות החנינה רואים את נשיא המדינה: 

 "…כשומר החסד, הדוחה בנדיבות-לבו את מידת הדין מפני מידת הרחמים, והדואג דאגות אנוש בשעות צרה ומצוקה, שבתי-המשפט אינם מוסמכים או אינם מסוגלים לדאוג" (ח' ה' כהן המשפט [30], בעמ' 296).

• על כך ששיקולי חסד ורחמים מנחים את נשיא המדינה בכל הנוגע לסמכות החנינה עמד בית המשפט העליון באופן הבא (הנשיא אגרנט בבג"ץ 177/50 ראובן נ' יו"ר וחברי המועצה המשפטית): 

"…טמונה בחובה של החנינה נימה של סליחה או כפרה… מדת הרחמים, ולא מדת הדין, היא העולה במחשבתנו כשאנו משווים לנגדנו את העבריין העומד, כשהוא 'מלא עוון', ומפיל תחינתו לחנינה לפני הרבון, שהנהו בבחינת 'מלא רחמים'"

• על שיקוליו של נשיא המדינה בהפעלת סמכות החנינה עמד בית המשפט העליון גם באופן הבא (דנג"ץ 219/09 שר המשפטים נ' ניר זוהר, סד(2) 421 (2010):

‏‏ "סמכות החנינה היא סמכות ייחודית ומיוחדת. היא אינה מופעלת בהתאם לכללים נוקשים, ומרכיב שיקול הדעת בה מרכזי.

בהפעלה של סמכות החנינה מתערבבים זה בזה שיקולי חסד ורחמים שטמון בהם יסוד של סליחה ומחילה לצד שיקולים הנוגעים לטובת הציבור בכללותו.

"הרעיון המקורי שמאחורי סמכות החנינה", קבע מ"מ הנשיא (כתוארו אז) ש' אגרנט … "הוא שיש בשימוש בסמכות זו נימה של סליחה וכפרה; דבר הפעלתה נעוץ במידת הרחמים, להבדיל ממידת הדין; משמעות המעשה הזה היא שנעשה חסד עם האדם שניחן…".

שיקולים הנוגעים למצב בריאותי או נפשי

• על כך שבהפעלת סמכות החנינה יכול נשיא המדינה לשקול שיקולים הנוגעים למצבו הבריאותי או הנפשי של המבקש עמד בית המשפט העליון באופן הבא (דנג"ץ 219/09 שר המשפטים נ' ניר זוהר, סד(2) 421 (2010).

 "סמכות החנינה גם מאפשרת לנשיא לשקול שיקולים – שרשויות המדינה השונות אינן יכולות לשקול במסגרת תפקידן, בהם שיקולי חסד ורחמים, או שיקולים שעשויים להצדיק הקלה בעונש עקב מצב בריאותי או נפשי".

תיקון תוצאות לא צודקות, הנובעות מנוקשות מערכת המשפט

• בהפעלת סמכות החנינה שוקל נשיא המדינה גם שיקולים הנוגעים לעשיית צדק.
• בפרשת זוהר הנ"ל הסביר בית המשפט העליון שסמכות החנינה הינה סוג של מנגנון בקרה על פעולת רשויות המדינה, לשם עשיית צדק:

"סמכות החנינה מאפשרת לנשיא המדינה לפעול בגמישות הנדרשת לעיתים על מנת למנוע מיצוי דין הנובע מן האחידות בדרישות החוק. הדוגמא המובהקת לכך היא הסמכות לקצוב את עונשם של נידונים למאסר עולם".

• כאן התייחס בית המשפט העליון למצבים, בהם ראו עצמם בתי המשפט מחויביים לגזור את הדין בצורה מסוימת, בשל עקרון אחידות הענישה, אולם הגיעו בשל כך לתוצאות לא צודקות. למצבים כאלה, מוסד החנינה  נועד לתת מענה. 

תיקון עיוות דין או טעות משפטית, או מתן מענה לעונש לא מידתי

• בדומה, עמד בית המשפט העליון בפרשת זוהר הנ"ל על כך שחנינה מהנשיא ניתנת גם במקרים של חשש מפני עיוות דין או טעות משפטית, שוב במסגרת אותו מנגנון בקרה על פעולות רשויות המדינה ולשם עשיית צדק: 

"…סמכות החנינה מאפשרת "תיקון" הרשעה בפלילים מקום בו ישנו חשש מפני עיוות דין או טעות משפטית. אמנם במשפטנו מקובל להעלות טענות כאלה בהליך של משפט חוזר, אך הן עשויות להיות רלוונטיות גם להפעלה של סמכות החנינה".

• על כך שבבואו לשקול האם להעתר לבקשת חנינה שוקל נשיא המדינה גם שיקולים של עשיית צדק, עמדה היועצת המשפטית לנשיא המדינה במאמר המפורסם באתר של בית הנשיא. לדבריה, מוסד החנינה בישראל משמש:

"…מעין מנגנון לתיקון הצדק הבלתי מושלם של ההליך המשפטי. "שסתום ביטחון", המאפשר עשיית צדק במקרים בהם המערכת המשפטית אינה יכולה לתת מענה הולם".

• לשיטתה, סמכות החנינה פותרת קשיים שנובעים מחוסר גמישותה של מערכת המשפט, והיא מציגה את הדוגמאות הבאות בהקשר זה:
  • מצבים, בהם המחוקק לא הותיר בידי בית המשפט שיקול דעת, ובית המשפט מחויב לגזור את הדין בצורה מסוימת;
  •  למשל, בעבירות בהן קבע המחוקק עונשי חובה, כאשר עונש החובה שגזר בית המשפט לא הלם את המקרה שבפניו. 
  • או למשל ביחס לכלל הקובע כי בית המשפט יכול להאריך עונש מאסר על תנאי רק פעם אחת.

שינוי משמעותי בנסיבות המצדיק חנינה מהנשיא

• גזר הדין מסיים את ההליך הפלילי בתוצאה עונשית מסויימת, תוצאה שבית המשפט ניסה שתהיה בהלימה לנסיבות ביצוע העבירה, לנסיבותיו האישיות של הנאשם ולשיקולי ענישה אחרים.
• אולם לא אחת, לאחר מתן גזר הדין, חלים שינויים דרמטיים בחייו של הנאשם או הקרובים אליו, שינויים שכמובן לא נלקחו בחשבון במעמד מתן גזר הדין.
• שינויים משמעותיים בנסיבות שהנשיא יכול לקחת בחשבון במניין שיקוליו האם להעתר לבקשת חנינה כוללים:
  • הליכי שיקום חריגים.
  • מצב רפואי או נפשי של הנאשם או קרובי משפחתו. 
  • אסונות משפחתיים או ארועים אחרים שיוצרים מצוקה קשה או צורך חיוני כלשהו.
  • כך למשל, באותו מאמר של היועצת המשפטית של בית הנשיא, מוזכר מקרה שזכה לחנינה מהנשיא – נאשמת צעירה, שבטרם תחילת ריצוי מאסרה בכלא בגין עבירת רכוש קלה, נאנסה. 
  • שינויים במדיניות הענישה לאחר מתן גזר הדין – למשל השינוי ביחס של החברה ומערכת המשפט לעבירה של החזקת סמים קלים לצריכה עצמית. בשנת 2022, קיבל נשיא המדינה 21 בקשות חנינה, במסגרת מתווה למחיקת רישום פלילי בגין החזקה או שימוש בקנאביס לצריכה עצמית.

חנינה מהנשיא לצורך מימוש או הגנה על אינטרס ציבורי חשוב

• גם למטרות מימוש אינטרסים ציבוריים חשובים או הגנה עליהם, נעתר נשיא המדינה לבקשות חנינה. 
• כך למשל העניק נשיא המדינה חנינה:
  • לאסירים ביטחוניים, מטעמים מדיניים;
  • כחלק ממו"מ לשחרור שבויים בידי האוייב;
  • או להבדיל – בכירי השב"כ ב"פרשת קו 300" שזכו לחנינה מהנשיא. 

מה הסיכוי לקבלת חנינה מהנשיא?

• בהקשר לסיכויי קבלת בקשת חנינה יש להפריד בין בקשות שהוגשו למחיקת רישום פלילי ליתר הבקשות. 
• מדו"ח פעילות שנתי של מחלקת חנינות של משרד המשפטים בשנת 2019 עולה:
  • כ- 31% אחוז מהבקשות למחיקת רישום פלילי הועברו עם חוות דעת חיובית, התומכת במתן חנינה.
  • מנגד, רק 6% מבקשות החנינה בעניין המתקת עונש מאסר זכו לחוות דעת חיובית ממשרד המשפטים.
  • באשר לעבודות שירות או שירות לתועל הציבור – כ- 21% מהבקשות זכו להמלצות חיוביות.
• לפי נתונים שפורסמו ע"י בית הנשיא בנוגע לשנת 2022, 72% מבקשות החנינה שהתקבלו עניינן מחיקת רישום פלילי. 
• סיכויי קבלת בקשות חנינה מושפעים מאוד לא רק מאופי הבקשה אלא בעיקר מתווים מיוחדים, המונהגים מעת לעת. כך למשל;
  • במסגרת המתווה המיוחד לרגל שנת ה- 70 לעצמאות מדינת ישראל, 50% מהבקשות שהוגשו להמתקת עונש מאסר זכו לחוות דעת חיוביות. 
  • במסגרת המתווה המיוחד ליוצאי אתיופיה, שיעור ההמלצות החיוביות שגיבשה מחלקת החנינות ביחס למחיקת רישום פלילי ליוצאי אתיופיה עמד על 68.7%. 
• חיילים זוכים להעדפה ברורה בכל הנוגע להפעלת סמכות החנינה וכך, כמעט 98% מהבקשות למחיקת רישום פלילי לחיילים זכו ב- 2019 להמלצות חיוביות ממחלקת החנינות.
• מסתבר שסיכויי קבלת בקשות חנינה מושפעים גם ממדיניותו של נשיא המדינה המכהן באותה עת. כך פורסם למשל שהנשיא פרס נעתר ל- 17% מבקשות החנינה ב- 2013, בעוד הנשיא ריבלין נעתר ל- 7.7% מהבקשות בלבד.
• לעומת זאת, כך פורסם, בשנים 2018-2019 חל זינוק דרמטי של כ- 40% במספר החנינות שהעניק הנשיא ריבלין, בעיקר מאחר והחליט לפעול לפי קריטריונים חדשים שנקבעו לקראת מתווה החנינות לשנת ה- 70 למדינה.

מדוע יש להעזר בשרותיו של עורך דין להגשת בקשת חנינה?

• בפועל, כל אדם יכול להגיש בקשת חנינה, הדבר לא כרוך בתשלום, ויש אפילו טופס מקוון להגשת הבקשה.
• לנשיא המדינה מוגשות מדי שנה קרוב ל-2000 בקשות חנינה, ומאחר שמדובר בסמכות חריגה, המופעלת במשורה – רק חלק קטן מהבקשות מתקבלות לבסוף. רובן המכריע של בקשות החנינה – נדחות. 
• רובן של בקשות החנינה נדחות, משום שמלכתחילה לא היה להן שום סיכויי סביר להצלחה. כלומר מלכתחילה – לא היה מקום להגישן, שכן הן נדונו לכישלון מראש בשל אי התאמתן לשיקולים המנחים בעניין זה.
• היוועצות עם עורך דין בטרם הגשת בקשת חנינה משפרת עד מאוד את סיכויי הצלחת הבקשה, שכן עורך דין העוסק בתחום נמצא בעמדה לייעץ ללקוח האם יש בכלל סיכוי לקבל חנינה מהנשיא, במקרה הספציפי שלו.
• סיכויי קבלת הבקשה ישתפרו עד מאוד באם יעשה סינון ראשוני שכזה, על ידי איש מקצוע.
• הגשת בקשת החנינה באמצעות עורך דין משפרת את סיכויי הצלחתה, שכן:
  • מלכתחילה בקשות חסרות סיכויי לא יוגשו;
  • הבקשות שכן יוגשו, יוגשו בצורה מקצועית ומשכנעת, תוך התייחסות לכל מה שרלוונטי למקרה של הלקוח, ובשים לב לשיקולים ששוקל נשיא המדינה בבואו לבחון האם להעתר לבקשת חנינה.
  • עורך דין בעל נסיון בתחום החנינות מכיר את אמות המידה, התנאים והשיקולים הרלוונטיים המנחים את מקבלי ההחלטות בתחום, וידע לנסח בקשת חנינה סדורה, מקיפה ומשכנעת תוך הישענות על נסיונו בתחום.
• על פי הנחיות לשכת הנשיא, ככל שנדחית בקשת חנינה שהוגשה – ניתן להגיש בקשה חדשה רק בחלוף חצי שנה. יתרה מכך, מטבע הדברים, באם נדחתה פעם אחת בקשת חנינה, גם בקשת החנינה הבאה לא תתקבל – אלא אם כן ידע המבקש להציג טעונים חדשים ולהצביע על שינוי נסיבות משמעותי מאז דחיית בקשתו הקודמת.
• מכאן, שיש לרכז מאמצים ומשאבים כבר בהגשת בקשת החנינה הראשונה, ולעשות זאת באמצעות איש מקצוע שידע למצות ולהקיף את כל הטעונים הנדרשים לעניין, ולתמוך את הבקשה בראיות המתאימות.
• מאז יולי 2022 לא ניתן לקבל בתחנות משטרה תדפיס מידע פלילי. עורך דין שקיבל יפוי כח ספציפי לצורך העניין יכול לקבל תדפיס מידע פלילי שנדש לשם הכנת בקשת החנינה. לפרטים נוספים ראו: קבלת תדפיס מידע פלילי והגשת בקשה להנפקת תעודת מידע פלילי
• מאחר ולא אחת מתעכב הטיפול בבקשות החנינה, אצל הגורמים הבוחנים את הבקשות, ילווה עורך הדין את התהליך, ויקדם את הטיפול בבקשה, עד לקבלת ההחלטה.

חנינה מהנשיא – אופן הטיפול בבקשות חנינה

הטיפול בבקשת חנינה במחלקת חנינות במשרד המשפטים

• על אף שבקשות החנינה מוגשות לבית הנשיא, הן מועברות תחילה לקבלת חוות דעת והמלצה ממחלקת החנינות במשרד המשפטים.
• מחלקת החנינות שבמשרד המשפטים מבצעת את שלבי הבירור והניתוח של הבקשה, מגבשת חוות דעת האם להעתר לבקשת החנינה ומעבירה את חוות דעתה והמלצתה לשר המשפטים.
• בהתאם להנחיה מס' 10.9 להנחיות פרקליט המדינה שכותרתה "תגובת הפרקליטות על בקשה לקבל חנינה", פרקליטות המדינה רשאית להגיב על כל בקשה לחנינה של מורשע שמתקיימים בה התנאים הבאים:
  • על מבקש החנינה נגזר עונש מאסר בפועל.
  • לפחות באחד ההליכים נגד מבקש החנינה יימגה הפרקליטות את המדינה. 
• את תגובתה, מגישה הפרקליטות למחלקת חנינות במשרד המשפטים, ומטרתה להביא נתונים ושיקולים רלוונטיים הידועים לפרקליטות מהטיפול בתיק, ואת עמדת הפרקליטות ביחס לבקשת החנינה שהוגשה.
• עמדת הפרקליטות ביחס לבקשת החנינה שהוגשה, לא מחייבת את מחלקת החנינות במשרד המשפטים.
• הנחיה מספר 4.4000 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה "נוהל טיפול בבקשות חנינה", מסדיר את אופן טיפול גורמי משדר המשפטים בבקשות חנינה.  
• בקשות חנינה של נידונים בבית דין צבאי מועברות ללשכת שר הביטחון לשם קבלת חוות דעתו.

חלקו של שר המשפטים בטיפול בבקשת חנינה

• שר המשפטים בוחן את המלצת מחלקת החנינות במשרדו ומגבש את המלצתו לנשיא המדינה.
• ככול ששר המשפטים גיבש החלטה שיש להיענות לבקשה, מצורפת להמלצתו המועברת ללשכת הנשיא גם טיוטת כתב חנינה או כתב הקלה בעונש, שנוסחה ע"י מחלקת חנינות במשרד המשפטים.
• נעתר נשיא המדינה לבקשת החנינה, הוא חותם על כתב חנינה ומעבירו לשר המשפטים, שיצרף את חתימת הקיום.

הטיפול בבקשה לחנינה במחלקת חנינות בבית הנשיא

• באחריות מחלקת החנינות בבית הנשיא:
  • לקלוט את בקשות החנינה ולמיין את הבקשות; 
  • להעניק שירות לפונים בנושאי בקשות חנינה;
  • לאסוף את כל החומרים רלוונטיים;
  • לקבל חוות דעת מהגורמים הרלוונטיים והבהרות, ככל הנדרש;
  • להכין חוות דעת לנשיא האם להעתר לבקשת החנינה, לקבלה חלקית, או לדחות אותה.
• מחלקת חנינות בבית הנשיא היא אשר משיבה בכתב למבקשים חנינה:
  • הן בהודעה כי בקשת החנינה התקבלה, בצרוף כתב חנינה החתום הן ע"י נשיא המדינה והן ע"י שר המשפטים;
  • והן בהודעה על דחיית הבקשה, בדרך כלל תוך מתן נימוק לקוני על פיו סמכות החנינה שמורה למקרים חריגים, והמקרה של המבקש לא נמצא מתאים להפעלת סמכות החנינה.

החלטתו של נשיא המדינה בבקשת חנינה

• לאחר שנשיא המדינה עיין בחוות הדעת ובהמלצות שהוגשו בפניו, היה ובחר לדחות את בקשת החנינה מסתיים העניין כאן, החנינה לא יוצאת אל הפועל ומחלקת חנינות בבית הנשיא שולחת הודעה בכתב למבקש כי בקשתו נדחתה.
• היה ונשיא המדינה נעתר לבקשת החנינה, הוא חותם על כתב חנינה ומעבירו לשר המשפטים שיצרף את חתימת הקיום.
• כאמור, ללא חתימת הקיום של שר המשפטים – החנינה לא יכולה לצאת לפועל, ולא תינתן.

תרשים שלבי הטיפול בבקשות חנינה

באתר של בית הנשיא מוצג התרשים הבא בנוגע לשלבי הטיפול בבקשת החנינה;

שלבי הטיפול בבקשת חנינה – תרשים המוצג באתר של בית הנשיא

• לקבלת מידע נרחב ומועיל בכל הנוגע לחנינות מומלץ לעיין באתר בית הנשיא.
• לחוקים ולפסקי דין בנוגע לסמכות החנינה של הנשיא ראו כאן.

מקרה להמחשה – בקשת חנינה לדוגמא שהתקבלה

• אנו מציגים כאן דוגמא לבקשת חנינה שהתקבלה. במקרה זה נעתר נשיא המדינה לבקשה שהוגשה על ידי משרדנו ובתוקף סמכותו, הורה על מחיקת רישום פלילי של לקוח משרדנו, שכלל שתי הרשעות בעבירות רכוש וסמים.
• עם קבלת החנינה, נפתחה בפני הלקוח האפשרות לקבלת ויזת עבודה בחו"ל.
• להלן ההודעה שנתקבלה מסגן בכיר ליועצת המשפטית לנשיא המדינה, עו"ד ג'מאל קדרי, המבשרת כי נשיא המדינה קיבל את בקשת החנינה;

בתמונה: בקשת חנינה לדוגמא שהתקבלה

עברו הפלילי של המבקש – עבירות רכוש וסמים

• פרשה זו עוסקת באזרח בשנות ה- 40 לחייו, נשוי ואב לילדים, אשר הסתבך בעברו הרחוק בעבירות פליליות. 
• בתחילת שנות העשרים לחייו הורשע בבית משפט השלום בתל-אביב בעבירות של:
  • פריצה לרכב בכוונה לגנוב – עבירה בניגוד לסעיף 413ו סיפא לחוק העונשין.
  • ניסיון פריצה לרכב בכוונה לגנוב.
  • חבלה במזיד ברכב – עבירה בניגוד לסעיף 413ה לחוק העונשין.
  • פירוק חלקים מרכב – עבירה בניגוד לסיף 413ד(ב) לחוק העונשין.
• בהמשך, באמצע שנות העשרים לחייו, הורשע שוב בעבירה של שימוש והחזקה בסמים לצריכה עצמית, הפעם בבית משפט השלום בקריית שמונה.
• השנים חלפו, הלקוח רכש השכלה ומקצוע, הקים משפחה בישראל, התקדם מקצועית עד שעברו הפלילי "השיג אותו" ועמד לגרום לו לנזק כבד;
  • במסגרת העסקתו בחברה בינלאומית, נדרש הלקוח לעבור בין אתרי החברה בעולם, וכפועל יוצא – נדרש לקבל ויזת עבודה.
  • כידוע, על מנת לקבל ויזת עבודה, נדרש המבקש להצהיר על היעדר עבר פלילי. מדינות שלהם יחסים דיפלומטיים עם ישראל – כמו ארה"ב ומדינות אירופה – אף מקבלות מידע על הרשעות בפלילים ישירות ממשטרת ישראל.
  • עבר פלילי עשוי לסכל קבלת ויזת עבודה במדינות מסוימות, וסירוב אחד עשוי לגרור סירובים ממדינות אחרות.
• מכאן התעורר הצורך לפעול להגיש עבור הלקוח בקשת חנינה.

קבלת חנינה מהנשיא

• כב' נשיא המדינה זאז, מר ראובן (רובי) ריבלין, נעתר לבקשת חנינה שהוגשה על ידינו ומחק את עברו הפלילי של הלקוח.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת נשיא המדינה לקבל את בקשת החנינה, ללא פרטים מזהים כמובן.
• מקרה זה טופל על ידי עורך דין גיא פלנטר ועורך דין עמנואל טראץ' ממשרדו. 

טיפול משרדנו בהגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה

• משרדנו עוסק בהגשת בקשות חנינה לנשיא המדינה ובקשות למחיקת רישום פלילי. 
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לבקשות חנינה שהגשנו אשר התקבלו על ידי נשיא המדינה.
• אודות צוות משרדנו ראו בעמוד: צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי

חנינה מהנשיא | בקשת חנינה | בקשת חנינה מהנשיא | בקשת חנינה לנשיא | בקשת חנינה לדוגמא | עורך דין בקשת חנינה | בקשה לחנינה מהנשיא | הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה | מחיקת רישום פלילי 

הפוסט חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

• משרד עורכי דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בכל הנוגע לעבירות סמים, בכל רחבי הארץ.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין במגוון רחב של דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בעבירות סמים.

עבירות סמים בחוק הישראלי

• עבירות סמים מוסדרות בדין הישראלי בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג – 1973.
• התוספת לפקודת הסמים המסוכנים מפרטת את רשימת החומרים המהווים בחוק הישראלי "סמים מסוכנים" ובהם קנאביס (מריחואנה, גראס, חשיש), אופיום, LSD, קוקאין, הרואין, MDMA (אקסטזי), מתדון ועוד.
• החוק אוסר על ייצור החומרים המוגדרים בתוספת כסמים אסורים, על החזקתם לרבות לשימוש עצמי בלבד, וכן על שימוש וסחר בחומרים אלו. 
• כאן המקום להדגיש – עצם החזקת הסם, להבדיל מהשימוש בו, מהווים עבירה פלילית.
• פקודת הסמים איננה מבחינה בין "סמים קלים" ו"סמים קשים", ומכאן שגם אדם נורמטיבי לחלוטין שמחזיק ב"סם קל" כגון מריחואנה או חשיש לצריכתו העצמית, עובר בכך עבירה פלילית.
• מסיבה זו, בחלק ניכר מהמקרים, החשודים והנאשמים בעבירות סמים הם דווקא אזרחים מן השורה, אנשים נורמטיביים, ללא עבר פלילי, ולאו דווקא סוחרי סמים , "כרישי" עולם הפשע או אנשים החיים בשולי החברה.

מהן "עבירות סמים"

• פקודת הסמים המסוכנים מונה מספר עבירות סמים, שמדרג חומרתן שונה וכך גם העונש הקבוע בצדן. כעת נעמוד על העיקרית שבהן ;

הדחת קטין לסמים

• החמורה מבין עבירות הסמים הקבועות בפקודה היא עבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים. מדיח קטין לסמים הוא מי שנותן לקטין סם מסוכן, מי שאחראי לקטין ומאפשר לקטין להשיג סם או להשתמש בו, או מי שמשדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.
• סעיף 21(א) לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו "הדחת קטין לסמים מסוכנים" קוע כדלקמן:

"(א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר עשרים וחמש שנים או קנס פי עשרים וחמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977:

(1) נותן לקטין סם מסוכן;

(2) בהיותו אחראי לקטין מניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו;

(3) משדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו.

(ב) לענין סעיף זה, "אחראי לקטין" – הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו".

• העונש המרבי הקבוע בחוק לעבירה של הדחת קטין לסמים הוא 25 שנות מאסר, כאשר החוק קובע כי מי שהורשע בעבירה של הדחת קטין לסמים מסוכנים או בניסיון לעבור עבירה זו יוטל עליו עונש מאסר (עונש מאסר חובה).
• כפי שניתן לראות, בכל הנוגע לעבירה של הדחת קטין לסמים, לצד עונש המאסר קבע המחוקק קנס מקסימלי מכביד במיוחד (עד 5,650,000 ש"ח).

 גידול סמים | ייצור סמים

• סעיף 6 לפקודת הסמים שכותרתו "ייצור, הכנה והפקה" קובע איסור על גידול, ייצור, הפקה והכנה של החומרים המוגדרים כסמים מסוכנים, אלא ברישיון משרד הבריאות;

"לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977".

• המחוקק ראה בעבירה של גידול סמים נדבך מרכזי בשרשרת הפצת הסם ולפיכך קבע כי עבירה של גידול סמים הינה עבירת פשע חמור, שהעונש המרבי עליה הוא עשרים שנות מאסר. 
• מטעמים של חסכון בעלויות והרצון להפחית ככל הניתן את המגע עם סוחרי סמים, לא מעט אנשים "נורמטיביים" עוסקים בגידול שתילים של קנאביס (מריחואנה) בתוך ביתם.
• רשויות החקירה והתביעה מתייחסים אחרת לחלוטין למי שהחזיק באופן חד פעמי בסם "קל", לצריכתו העצמית, לבין מי שעוסק בגידול סמים.
• מבחינת האחריות הפלילית, אין כל הבדל בין מי שגידל לעצמו בביתו שתילים של קנאביס לבין מי שייצר במעבדה סם סינטטי קטלני כזה או אחר – באם יוכחו האישומים – שניהם כאחד יורשעו בדיוק באותה עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים.
• להרחבה בכל הנוגע לעבירת גידול סמים ולדוגמאות למקרים בהם טיפלנו ראו:
  • גידול סמים.
  • גידול קנאביס.
  • ארכיון גידול סמים.

סחר בסמים | הספקת סמים | ייצוא סמים | ייבוא סמים

• סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים קובע איסור מפורש על כל עסקה בסם לרבות: סחר בסם, ייצוא וייבוא סם מסוכן והספקת סם מסוכן, בין בתמורה ובין שלא בתמורה;
• וכך קובע סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו: "יצוא, יבוא, וסחר והספקה":

"לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא אם הותר הדבר בפקודה זו או בתקנות לפיה או ברשיון מאת המנהל".

• עבירה של סחר בסמים הינה עבירת פשע חמור והעונש המרבי הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
• לצד עונש המאסר, נאשם שיורשע בעבירה של עסקת סמים ויוכרז על ידי בית המשפט כ"סוחר סמים" צפוי גם לחילוט רכוש, ככל שקיימת זיקה בין ביצוע עבירת הסמים לרכוש אותו מבקשת התביעה לחלט, זאת לצד קנס כספי כבד.  
• דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של סחר בסמים ניתן לראות בקישור הבא: סחר בסמים.

תיווך בסמים

• סעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים שכותרתו "תיווך", אוסר על תיווך בעסקת סמים, בין בתמורה ובין שלא בתמורה.

"לא יתווך אדם – בין בתמורה ובין שלא בתמורה – בפעולה אסורה לפי סעיף 13".

• גם עבירה של תיווך בעסקת סמים הינה עבירת פשע חמור שהעונש הקבוע בצדה בחוק הוא עשרים שנות מאסר.
• דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של תיווך בסמים ניתן לראות בקישור הבא: תיווך בסמים.

 החזקת סמים | שימוש בסמים

• סעיף 7 לפקודת הסמים קובע את האיסור על החזקה של סם מסוכן ושימוש בו, שלא ברישיון ממשרד הבריאות:

"7.(א) לא יחזיק אדם סם מסוכן ולא ישתמש בו, אלא במידה שהותר הדבר בפקודה זו או בתקנות  לפיה, או ברשיון מאת המנהל".

• יחד עם זאת, קבע המחוקק בסעיף 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים מדרג חומרה בעבירה של החזקת סם ושימוש בסם תוך אבחנה:
  • בין החזקה ושימוש לצריכה עצמית – שתיחשב לעבירה "קלה יותר" שדינה המקסימלי שלוש שנות מאסר;
  • לבין החזקה ושימוש שלא לצריכה עצמית (אלא למטרות הפצה וסחר) – הנחשבת עבירת פשע חמור שעונשה המרבי בחוק הוא 20 שנות מאסר.
• וזו לשון המחוקק בסעיף בפקודת הסמים המסוכנים הנוגע להחזקה ולשימוש בסמים:

"7. (ג) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ואם החזיק בסם או השתמש בו לצריכתו העצמית בלבד, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977".

• דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקים של החזקת סמים ו/או שימוש בסמים ניתן לראות בקישור הבא: החזקת סמים.

החזקת סמים לצריכה עצמית – אימתי

• פקודת הסמים קובעת חזקה לפיה מי שהחזיק סם מסוכן בכמות העולה על הכמות הספציפית המפורטת בתוספת השניה לפקודה – הרי שהחזיק בסם שלא לצריכתו העצמית.
• כך למשל, מי שהחזיק בסם מסוג קנביס (מריחואנה, גראס או חשיש) בכמות העולה על 15 גרם ייחשב כמי שהחזיק בסמים שלא לצריכתו העצמית.
• ביחס לסמים מסוג קוקאין והרואין רף הצריכה העצמית עומד על 0.3 גרם, בסמים מסוג אופיום על 2 גרם ואילו בסם מסוג LSD כמות של מעל 3 יחידות תיחשב שלא לצריכה עצמית.
• במצב כזה, נטל ההוכחה והשכנוע לכך שהסמים נועדו לצריכה עצמית עובר אל כתפי הנאשם, וככל שלא יעמוד בנטל – ייחשב כמי שהחזיק בסמים לצורכי הפצה וסחר וככלל יהיה צפוי לעונש מאסר באם יורשע. 
• המצב המשפטי במדינת ישראל, נכון להיום, הוא שגם החזקת סם בכמות קטנה לצריכה עצמית מהווה עבירה פלילית. 

שאלת חוקיות החיפוש – "הילכת בן חיים"

• תיקים של החזקה ושימוש בסמים מעוררים, פעמים רבות, שאלה של חוקיות החיפוש שנערך ע"י הרשות החוקרת בגופו של החשוד, בביתו או ברכבו לצורך איתור ותפיסת החומר החשוד כסם וככל שנערך חיפוש לא חוקי – מה דינן של הראיות (ובעניין זה – הסמים) שנתפסו בחיפוש.
• בעניין זה, הדין מאפשר לשוטר לערוך חיפוש גם ללא צו בית משפט, אם היה לשוטר יסוד סביר להניח שבוצעה עבירה על פקודת הסמים, לרבות עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית.
• גם בהיעדר יסוד סביר להניח ביצוע עבירה, תהיה לשוטר סמכות לערוך חיפוש אם החשוד נתן הסכמה, מודעת ומרצון, לביצוע החיפוש, תוך שהובהר לו במפורש כי זכותו לסרב לחיפוש וכי סירובו לא יפעל לחובתו ("הסכמה מדעת").
• בפועל, "המציאות בשטח" מלמדת כי פעמים רבות לא מקפידה המשטרה על חוקיות החיפוש, דבר שעשוי להוביל, בנסיבות מסוימות, לסגירת התיק הפלילי, לביטול כתב אישום אם הוגש או לזיכוי הנאשם.
• ההלכה המנחה של בית המשפט העליון בעניין זה נקבעה ברע"פ 10141/09 אברהם בן חיים נ' מדינת ישראל ("הילכת בן חיים", ההדגשה שלנו):

"סיכומו של דבר, בהעדר מקור סמכות אחר ובנסיבות המצדיקות זאת, הסכמתו של אדם לעריכת חיפוש על גופו, בכליו או בביתו עשויה להוות מקור סמכות עצמאי לביצוע החיפוש. באותן נסיבות תוכל ההסכמה לשמש תחליף לדרישת החשד הסביר לנשיאת נשק…או לדרישת ה"יסוד להניח" כי בוצעה עבירה…

אין חולק כי תנאי לכך הוא שאותה הסכמה תהיה הסכמת אמת מודעת ורצונית. כדי להבטיח זאת אין די בבקשת הסכמתו של האדם מושא החיפוש לעריכת החיפוש אלא יש להבהיר לו במפורש כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש וכי הסירוב לא ייזקף לחובתו.

יחד עם זאת, איננו רואים לקבוע כי ההסכמה לביצוע החיפוש צריכה להינתן בהכרח בכתב…התכלית המרכזית העומדת ביסוד החובה להודיע לאדם מושא החיפוש בהסכמה על זכותו לסרב לביצוע החיפוש אינה יצירת פרוצדורה פורמלית לעריכת החיפוש אלא בהבטחת האוטונומיה של הפרט שמתבקשת הסכמתו לעריכת החיפוש.

כדי להגשים תכלית זאת אין הכרח שההודעה על הזכויות תינתן בכתב, ודומה כי דרישה כזו עשויה לסרבל ולהאריך את הליך החיפוש המתקיים פעמים רבות בתנאים של לחץ או צורך מיידי. אדרבא, דווקא הסבר ברור ומובן שיינתן בעל-פה בדבר הזכות לסרב לביצוע החיפוש ובדבר העובדה כי הסירוב לא ייזקף לחובתו של המסרב תשרת טוב יותר את הצורך להבטיח את כנות ההסכמה לביצוע החיפוש מאשר חתימה על טופס זה או אחר.

עוד נוסיף בהקשר זה כי מן הראוי ששאלת אופן ביצוע החיפוש בהסכמה תוסדר בנוהל רשמי של המשטרה שינחה את השוטרים לגבי היקף סמכויות עריכת החיפוש הנתונות להם ולגבי התנאים לעריכת חיפוש בהסכמה.

אנו סבורים כי במסגרת הנוהל האמור יש לקבוע כי מייד ובסמוך לאחר עריכת החיפוש בהסכמה ירשום השוטר שערך את החיפוש זכרון דברים או תרשומת בדבר נסיבות החיפוש שנערך. כך, יוותר תיעוד אמין ומדויק אודות החיפוש ככל שתתעורר בעתיד שאלה לגבי חוקיותו או האופן שבו הוא נערך."

• ולעניין שאלת קבילות הראיות שנתפסו בחיפושים בלתי חוקיים, פסל בית המשפט העליון את הראיות בקובעו בפרשת בן חיים (ההדגשה שלנו):

"בבואנו לערוך את האיזון בין השיקולים המתנגשים שומה עלינו לזכור כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית שנקבעה בעניין ישככרוב נועדה בראש ובראשונה להגן על זכותו החוקתית של הנאשם להליך הוגן.

לפיכך המבחן הבסיסי לפסילת ראיות שנקבע במסגרת הדוקטרינה הוא מבחן עמידת הפגיעה בזכות להליך הוגן כתוצאה מקבלת הראיה שהושגה שלא כדין בתנאי פסקת ההגבלה.

במקרה שלפנינו נוכח חומרת אי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגת הראיות והפגיעה הקלה יחסית באינטרס הציבורי שתיגרם כתוצאה מאי-קבלתן נראה כי המסקנה המתחייבת היא כי קבלת הסכין בעניין בן חיים וקבלת הסמים בעניין ג’בלי כראיות תביא לפגיעה בלתי מידתית בזכויות שני המבקשים להליך הוגן.

זאת ועוד, על אף שהראיות שנתפשו בשני החיפושים הן ראיות חפציות שיש להן קיום עצמאי ונפרד מאי-החוקיות שהייתה כרוכה בהשגתן, הרי במקרה דנן עסקינן בראיות שלא היו נמצאות על ידי המשטרה אלמלא החיפושים הבלתי-חוקיים.

להשקפתי, לעובדה זו יש ליתן משקל במסגרת האיזון הכולל בבואנו לבחון את קבילות הראיות ויש בה כדי לתמוך בפסילתן (ראו עניין יששכרוב, בעמ' 564). אכן, נוכח העובדה שבית המשפט נדרש בהתאם לדוקטרינת הפסילה הפסיקתית לבחון את קבילות הראיה שהושגה שלא כדין במשקפי הפגיעה בזכות להליך הוגן, יש טעם בהבחנה שלה טוענים המבקשים בין ראיה חפצית שקשורה בקשר הדוק לאי-החוקיות שבהשגתה לבין ראיה חפצית שהייתה מתגלה גם בלי הפעלת אמצעים בלתי-חוקיים על ידי המשטרה."

מדיניות מקלה יותר בעבירה ראשונה של החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית

• אף על פי שכאמור פקודת הסמים אינה עושה הבחנה בין "סמים קלים" ל"סמים קשים", גם במקרה של החזקה ושימוש לצריכה עצמית, הרשות התובעת נוקטת במדיניות מקלה יותר ביחס לתפיסת סם ראשונה ובכמות קטנה, מסוג מריחואנה או חשיש, בידי מי שנעדר עבר פלילי.
• לפי מדיניות זו, שבאה לידי ביטוי ב"הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 4.1105  מדיניות התביעה – סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית", ניתן יהיה בנסיבות מסוימות, להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק מחוסר עניין לציבור, תוך רישום אזהרה.
• הנסיבות בהן תשקול התביעה שלא להגיש כתב אישום ולסגור את התיק באזהרה:
  • מדובר בתפיסת סם ראשונה, בכמות קטנה לצריכה עצמית, של סם מסוג חשיש או מריחואנה.
  • האדם שנתפס מחזיק בסם נעדר כל תיקים פליליים, לרבות תיקים סגורים.
  • החשוד מודה בעבירה.
  • אין נסיבות מחמירות.
  • הוגשה בקשה מאת החשוד או בא כוחו לסגירת התיק באזהרה, הכוללת התחייבות של החשוד שלא יוסיף להשתמש בסמים מכל סוג שהוא והצהרה כי הוא מודע לכך שאם ייתפס בשנית ימוצה עמו הדין גם ביחס לפעם הראשונה.
• הנחיית היועץ המשפטי קובעת מדיניות גמישה יותר גם ביחס לעיכוב הליכים, במקרים של החזקה או שימוש בסמים לצריכה עצמית, בנסיבות המתאימות. עוד על מוסד עיכוב ההליכים ראו בקישור: עיכוב הליכים פליליים ע"י היועץ המשפטי לממשלה | הגשת בקשה לעיכוב הליכים.
• עוד קובעת הנחיית היועץ המשפטי, כי במקרים בהם הוגש כתב אישום הכולל אישום בודד בגין אחזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית ולנאשם אין רקע עברייני, תשקול התביעה, בנסיבות המתאימות, להסתפק בעתירה לאמצעי ענישה (כגון שירות לתועלת הציבור) או טיפול ללא הרשעה בדין. עוד על סיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בקישור: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

מנגד נפסק, כי החזקת סמים לצריכה עצמית הינה עבירה שיש עימה קלון

• למרות הקולות שנשמעים בציבור לעניין לגליזציה של שימוש בסמים קלים וניסיונות לקדם חקיקה שתוביל לאי הפללת צרכני סמים קלים, הקול שיוצא מבתי המשפט נוטה דווקא להחמרה בענישה בעבירות סמים, וזאת במגמה ליצור הרתעה כלפי עבריינים פוטנציאליים.   
• לא אחת, חזר ופסק בית המשפט העליון כי כאשר מדובר בעבירות סמים על בית המשפט לנקוט ביד קשה כדי להרתיע עבריינים פוטנציאליים מפני ביצוען. כך למשל פסק בית המשפט העליון בע"פ 211/09 אזולאי נ' מדינת ישראל :

"הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים […] מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים" (ראו גם: ע"פ 3623/13 ברון נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (26.11.2014); ע"פ 4597/13 פיצו נ' מדינת ישראל  [פורסם בנבו] (22.9.2014)).

• אך באחרונה (19.7.2017), הוציא תחת ידו בית המשפט המחוזי בירושלים פסק דין בתיק עמש"מ 25813-04-17 שפירא נ' נציבות שרות המדינה, המשקף את עמדתה העדכנית של מערכת המשפט בישראל ביחס לעבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית.
• במקרה זה, הורשעה גננת בעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית בבית משפט השלום בתל אביב. בהיותה עובדת מדינה, הוגשה כנגד הגננת "תובענה לאחר הליך פלילי" לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• במסגרת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, הואשמה הגננת בכך שבהחזקת הסמים לצריכתה העצמית:

"…לא קיימה הנאשמת את המוטל עליה כעובדת מדינה, התנהגה התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה שעלולה לפגוע בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות המדינה ועברה עבירה שיש עמה קלון".

• בשאלת הקלון, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה כדלקמן:

"…הנאשמת לאחר שהורשעה בדין, בביצוע עבירה של החזקת/שימוש בסמים לצריכה עצמית ובשל מהות תפקידה היא נדרשת להקפדה מיוחדת על התנהגותה האישית, בהיותה דוגמא אישית ומופת לתלמידים, אף מחוץ למסגרת עבודתה. על כן, אף אם נשמעים קולות בציבור של יחס מקל מה עם מפרי הוראות פקודת הסמים, כל עוד לא שונתה הפקודה, יש להתייחס בהתאם לעבריינים. לא נותר בפני בית הדין אלא לקבוע כי, במקרה דנן מדובר בעבירה שיש עמה קלון".

• שאלת הקלון הטמון בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בירושלים. בתמצית, הציגה פרקליטות המדינה בהליך זה את העמדות הבאות:
  • יש לראות בעבירה של החזקת סמים עבירה שיש עמה קלון ביחס לעובדי המדינה, בכלל, וביחס לעובדי מערכת החינוך, בפרט.
  • באשר לטענה העקרונית כאילו חל שינוי מהותי בתפיסה כלפי סמים – הגורמים המקצועיים עדיין מעריכים כי קיימים סיכונים בשימוש בסמים כולל קנביס, וכי השימוש בסמים אלה פוגע בבריאות הגופנית והנפשית של המשתמשים בסם. 
  • "עבירות סמים, לרבות הקלות שבהן מטילות צל כבד על תכונות הבסיס הנדרשות מעובד המדינה, בין השאר בשל השפעת השימוש בסם על יכולת התפקוד של עובד הציבור".

• בפסק דין מנומק, קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את טענות פרקליטות המדינה ופסק:

"כל עוד המחוקק הותיר על כנו את עבירות החזקת הסמים, גם לצריכה עצמית, מי שרואה עצמו "מעל החוק", ומעדיף את נוחיותו האישית, ייחשב כמי שביצע עבירה שיש עמה קלון כאשר המחוקק ובתי המשפט נלחמים באופן נמרץ בנגע הסמים, בכלל, ובהפצתו לציבור הצעיר, בפרט".

עבירות סמים – חשיבות קבלת ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

• כאמור, עבירות סמים אינן נחלתן הבלעדית של אנשים הנמצאים בשולי החברה או מתפרנסים מפשיעה. כל עוד קייימת מדיניות הפללה בישראל בכל הנוגע לעבירות סמים, יגררו למעגל ההפללה הפלילית אנשים נורמטיביים מכל רבדי החברה ובכל הגילאים בין אם צעירים בתחילת דרכם או בוגרים.
• הרשעה פלילית בעבירת סמים, ובכלל זה עבירה של החזקת סמים אפילו לצריכה עצמית, מכתימה את שמו הטוב של המורשע ומעמידה אותו בסיכון ממשי לענישה כזו או אחרת.
• במקרים רבים, מדובר בנזק אדיר הצפוי להיגרם לחשוד או לנאשם, באם יורשע, נזק שלא בהכרח עומד בפרופורציה לחומרת העבירה שביצע ולנסיבותיו האישיות. הדברים נכונים בפרט ביחס לחשודים ולנאשמים צעירים, שכל עתידם המקצועי לפניהם והרשעה בפלילים בעבירות סמים עלולה לסגור בפניהם דלתות רבות עוד בטרם החלו לסלול את דרכם.
• להרחבה על השלכותיה של הרשעה בפלילים ראו בקישור הבא: השלכותיה של ההרשעה הפלילית והחשיבות שבסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.
• בפרק הקודם טרחנו להראות, שככל שמדובר בעובדי מדינה – שימוש בסמים קלים, אפילו לצריכה עצמית, ייחשב כעבירה שיש עימה קלון.
• כל אלו מובילים למסקנה אחת – אין להקל ראש בחקירה פלילית שנפתחה ביחס לעבירות סמים, אפילו ביחס להחזקה / שימוש לצריכה עצמית ויש להתייעץ עם עורך דין פלילי בטרם מתן גירסה לחוקרים. בהקשר זה יש לדעת, כי מימוש זכות ההיוועצות עם עורך דין לעולם לא יכולה לשמש לחובתו של החשוד (להבדיל מהשימוש בזכות השתיקה).
• פעמים רבות, מתעוררות בתיקים הנוגעים לעבירות סמים סוגיות ראייתיות או משפטיות שונות שיכולות להשפיע על אופן סיום ההליך הפלילי ותוצאותיו, כמו למשל שאלות הנוגעות לשבר בשרשרת הסם (חוסר יכולת להוכיח שהסם שנתפס בזירה הינו הסם שנבדק במעמבדת מז"פ) או לחוקיות החיפוש ולקבילותן של ראיות מרכזיות. 
• נוכח פניהן הרבות של עבירות הסמים, המורכבות המשפטית שכרוכה בהן לא אחת, העונשים הקבועים בצדן ונטיית בתי המשפט להחמיר בענישה, ומנגד – האפשרות במקרים מסוימים להימנע מהעמדה לדין, להימנע מהרשעה בפלילים או להגיע לענישה מקלה – קיימת חשיבות קריטית לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בשלב החקירה, וייצוג משפטי באם חלילה הוגש כתב אישום.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בתיקי עבירות סמים

• פרשיית יבוא סמים שטופלה ע"י משרדנו באחרונה ועלתה לכותרות; מה שהחל במעצר דרמטי, כאילו מדובר בסוחרי סמים מסוכנים מקולומביה, הסתיים בעקבות הליך גישור פלילי בבית המשפט המחוזי בירושלים במספר חודשי עבודות שירות.
• מדובר ביבוא 7 ליטר של חליטת הצמחים איוואסקה ("גפן הרוחות" – Ayahuasca) מקולומביה. 
• ראו כתבתו של יוסי אלי בחדשות ערוץ 10 ביום 6.7.18 אודות הפרשה. את ולרי ודרור ייצגו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן.

עבירות סמים – ייצוג משפטי | יבוא איוואסקה מקולומביה משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

• עוד בנושא טיפול משרדנו בפרשיות דומות ראו: יבוא סמים – איוואסקה | Ayahuasca – ייצוג משפטי.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו בתיקי עבירות סמים.

עורך דין פלילי

עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי בעבירות סמים החזקה ושימוש בסמים | החזקה לצריכה עצמית | גידול סמים | יבוא סמים | סחר בסמים | הדחת קטין לסמים 

הפוסט עבירות סמים – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

קיצור תקופת ההתיישנות החלה על הרשעה בעבירה של יבוא סמים.

קיצור תקופת ההתיישנות

• אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו; נשיא המדינה מקבל את בקשת משרדנו ובתוקף סמכותו, מורה על קיצור תקופת ההתיישנות החלה על הרשעתו של צעיר בעבירה של יבוא סמים. 
• עם קיצור תקופת ההתיישנות, נסללה דרכו לקבלת ויזה לארה"ב.

מקרה להמחשה – קיצור תקופת התיישנות החלה על הרשעה בעבירת יבוא סמים

הנסיבות שהובילו להגשת הבקשה לנשיא המדינה

• פרשה זו עוסקת בצעיר באמצע שנות העשרים לחייו, ללא הסתבכויות קודמות עם החוק, אשר נתפס בנתב"ג  בעת חזרתו ארצה מאמסטרדם כאשר בכיס מעילו שקית ובה סם מסוג קנבוס, במשקל של 34.98 גרם נטו (משקל המקים חזקה משפטית לפיה הסם הוחזק שלא לצריכה עצמית).
• בעקבות תפיסת הסם במעבר גבול, הוגש כנגד הצעיר כתב אישום לבית משפט השלום בראשון לציון המייחס לו עבירה של יבוא סמים מסוכנים, בניגוד לסעיפים 13+19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג –  1973.
• בהמשך, מסגרת הסדר טעון, הוגש כתב אישום מתוקן לפיו הסם נועד לשימושו העצמי של הצעיר ולא למטרת הפצה.
• הצעיר הורשע על פי הודאתו ביבוא סמים ובית המשפט אימץ את הסדר הטעון שהוצג בפניו וגזר על הצעיר מאסר על תנאי, קנס, פסילת רישיון נהיגה בפועל ופסילה על תנאי (הצעיר יוצג על ידי עורך דין פלילי אחר בהליך זה).
• השנים חלפו, ובתחילת שנות ה- 30 לחייו נאלץ הצעיר להתמודד עם הרשעתו בפלילים, אשר הפכה להיות חסם להתפתחותו המקצועית;
• במסגרת עיסוקו, נדרש האיש לבקר בארה"ב. על פי דין, כל עוד לא התיישנה ההרשעה, עם הגשת בקשה לויזה, מידע אודות הרשעתו מועבר על ידי משטרת ישראל לשגרירות ארה"ב. כאשר עסקינן בהרשעה פלילית בעבירה של יבוא סמים, הדבר היה עלול להוביל לדחיית בקשתו לויזה.
• בשלב זה, פנה האיש למשרדנו, על מנת שנפנה לנשיא המדינה בבקשה לביטול תקופת ההתיישנות החלה על הרשעתו.

קיצור תקופת ההתיישנות החלה על עבירה פלילית של יבוא סמים

• סעיף 25 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019 מעניק לנשיא המדינה סמכות:
  • לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של פרט רישום פלילי של אדם;
  • לקבוע כי עבירה שעבר אדם, תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים להתיישנות או למחיקה.
• על מנת לנקות את שמו של הלקוח ולהסיר את החסם לקבלת ויזה לארה"ב, פנה משרדנו מטעם הלקוח לנשיא המדינה.
•  נשיא המדינה קיבל את בקשתנו, והורה על קיצור תקופת ההתיישנות שחלה על הרשעתו של הלקוח ביבוא סמים, באופן שתקופת ההתיישנות תסתיים ביום חתימתו של הנשיא על ההחלטה.
• בכך הוסר החסם שעמד בפני הלקוח מלקבל ויזה לארה"ב.
• להלן החלטת נשיא המדינה המורה על קיצור תקופת ההתיישנות;

החלטת נשיא המדינה המורה על קיצור תקופת ההתיישנות החלה על הרשעה בעבירה של יבוא סמים.

• משרדנו עוסק בהגשת בקשות למחיקת עבר פלילי. לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו ראו בעמודים:
  • מחיקת רישום פלילי. 
  • חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.
• לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בעבירות סמים ראו: עבירות סמים – ייצוג משפטי.
• אודות צוות משרדנו ראו בעמוד: צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי

מחיקת רישום פלילי | קיצור תקופת ההתיישנות | יבוא סמים

הפוסט קיצור תקופת ההתיישנות החלה על הרשעה בעבירת יבוא סמים הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי לחיילים

מחיקת רישום פלילי בצבא –
מחיקת עבר פלילי לחיילים או מחיקת עבר פלילי לפני הגיוס לצבא

• מחיקת רישום פלילי בצבא לחיילים: גם אם הסתיימו ההליכים בהרשעת חייל בפלילים, וגם אם מוצו כל ההליכים בערעור בפני ערכאות שיפוטיות גבוהות יותר וההרשעה נותרה על כנה, עדיין פתוחה האפשרות לפנות בכתב לנשיא המדינה ולשכנעו לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי, ובכך להסיר את כל ההשלכות הפוגעניות הכרוכות בהרשעה.
• משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות במסגרתן מתבקשנשיא המדינה להורות על מחיקת עבר פלילי של חיילים שהורשעו בפלילים (בין אם הורשעו לפני גיוסם לצבא ובין אם הורשעו במהלך שירותם הצבאי).
• המשפט הפלילי והמשפט הצבאי הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ"ח ושב"כ.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי.
• מומלץ לקרוא ביחד עם עמוד זה את שני העמודים הבאים:
  • מחיקת רישום פלילי.
  • חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

סמכותו של נשיא המדינה למחוק עבר פלילי

• אחת מתכליותיו של הרישום הפלילי נסמכת על ההנחה, כי אינטרס הציבור מחייב ככלל את תיוגו של עבריין אשר הורשע בביצוע עבירה ברישום פלילי. רישום זה מהווה אות קין על מצחו ומעיד על הסיכון שבו, באופן שיאפשר לכלל הציבור לזהותו ולהישמר מפניו.
• הרישום הפלילי מתועד במאגר המרשם הפלילי של משטרת ישראל, אשר לפי החוק מוסמכת להעביר מידע ממנו לגופים שונים בהתאם לתנאים הקבועים בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע"ט-2019.
• רק בחלוף תקופות ההתיישנות והמחיקה על ההרשעה הפלילית (תקופה ממושכת) – נמחק הרישום הפלילי.
• אלא שבד בבד עם הצורך בתיוג עבריינים, הכיר המחוקק בצורך בקיומה של סמכות החנינה המוסדרת בחוק המידע הפלילי, ומופקדת בידיו של נשיא המדינה.
• מתן חנינה במקרים המתאימים, מהווה למעשה הבעת אמון מצד המדינה ומוסדותיה לדרך הישר שמאמצים אותם אלו אשר הורשעו בעבירה, אך ביקשו לכפר על מעשיהם; ובאופן זה לאפשר חזרתם לחברה כאזרחים שומרי חוק, יצרנים, אשר תורמים לחברה בכללותה – ואינם מהווים עליה נטל.
• סמכות החנינה של נשיא המדינה נחלקת לשניים עיקריים:
  • להקל בעונשם של עבריינים על דרך של הפחתה בעונש שהוטל עליהם או אף המרתו.
  • לקצר או לבטל תקופות ההתיישנות ו/או תקופות מחיקה החלות על הרשעה פלילית.
• סמכותו של נשיא המדינה מושפעת רובה ככולה, משיקולים של סעד ורחמים.
• אחד מגדולי שופטי ביהמ"ש העליון, כב' השופט חיים כהן, היטיב לתאר את תפקידו של נשיא המדינה בהקשר זה כמי:
  

  "… שרואים אותו כשומר החסד, הדוחה בנדיבות-לבו את מידת הדין מפני מידת הרחמים, והדואג דאגות אנוש בשעות צרה ומצוקה, שבתי המשפט אינם מוסמכים או אינם מסוגלים לדאוג".

• סמכותו של נשיא המדינה אינה מוגבלת רק להליכים פליליים המתנהלים במערכת השיפוט האזרחית – כלומר נשיא המדינה רשאי להפעיל את סמכותו הן ביחס להקלה בעונש והן ביחס לקיצור תקופת ההתיישנות או המחיקה, גם ביחס לחיילים ואנשי קבע אשר הורשעו בהליך פלילי שהתנהל בבית הדין הצבאי.
• בעמוד זה נתמקד בהליך החנינה הנוגע אך ורק להרשעות חיילים ואנשי קבע. מידע כללי נוסף אודות ההשלכות הקשות הנגזרות מהרישום הפלילי ניתן למצוא בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
• מידע נוסף אודות החנינה באופן כלילי ומחיקת עבר פלילי של אזרחים ניתן למצוא בעמודים:
  • מחיקת רישום פלילי.
  • חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

מחיקת רישום פלילי בצבא לחיילים ואנשי קבע

חיילים זוכים להעדפה מסוימת בבקשות למחיקת רישום פלילי

• הרשעה בהליך פלילי בבית דין צבאי מתועדת אף היא במאגר המרשם הפלילי הממוחשב של משטרת ישראל, וחוק המידע הפלילי מסדיר את התנאים למסירת המידע לגופים שונים.
• כל חייל או איש קבע אשר הורשע במסגרת שירותו הצבאי בבית דין צבאי – רשאי לפנות בכתב לנשיא המדינה בבקשה כי ישתמש בסמכות החנינה המוקנית לו, יקל בעונשו או יקצר את תקופת ההתיישנות או המחיקה של הרשעתו (בהתאם לנסיבות).
• מבחינה מהותית – כפי שצוין קודם, שיקול הדעת של נשיא המדינה בבקשות מעין אלו נסמך על שיקולי סעד, רחמים ונסיבות אישיות – ומשכך, חשוב לשקף באופן מיטבי ומקיף את כלל השיקולים במסגרת בקשת החנינה, ולבסס את הדברים במסמכים – ככל שניתן.
• כאשר מדובר בחיילים – הרי שמדובר במי שביצעו את העבירה בהיותם בגירים המשיקים לגיל הקטינות ("בגירים-צעירים"). ככלל, מדובר באוכלוסיה של צעירים, אשר בעצם שירותם הצבאי תרמו למדינה ודווקא בשל תקופת שירותם הצבאי (להבדיל מבני גילם שלא שירתו בצבא או בני גילם במחוזות אחרים), טרם התגבשו מקצועית. 
• משכך, הותרת הרשעתם בפלילים עשויה לחסום את עתידם המקצועי עוד בטרם זה החל – ולכך השלכות מרחיקות לכת.
• בשים לב לשיקולים אלו, ובשל העובדה שבשרותם הצבאי תרמו למדינה, גילו נורמטיביות ואזרחות טובה ולעיתים אף סיכנו את חייהם לטובת הכלל, זוכים חיילים להעדפה מסוימת, בכל הנוגע לבקשות למחיקת עבר פלילי.

שיקולים מרכזיים במתן חנינה לחיילים אשר הורשעו בבתי דין צבאיים ומחיקת עברם הפלילי

• להלן רשימה לא סגורה של השיקולים המרכזיים הנלקחים בחשבון במסגרת המדיניות שגובשה בטיפול בבקשות למחיקת רישום פלילי של חיילים:
  • שיקולי חסד ורחמים;
  • שיקולים שעשויים להצדיק חנינה עקב שינוי נסיבות לאחר שההליך המשפטי הפך חלוט;
  • מצב בריאותי או נפשי;
  • מהות העבירה;
  • גילו של המבקש בעת ביצוע העבירה;
  • הרקע לביצוע העבירה;
  • תהליך שעבר המבקש לאחר ביצוע העבירה;
  • מהלך שירותו הצבאי של המבקש;
  • המלצת הגורמים המקצועיים בנושא מחיקת הרישום;
  • נסיבותיו האישיות העדכניות של המבקש;
  • חלוף הזמן והעדר הסתבכויות נוספות.
  • האינטרס הציבורי.

אופן הטיפול בבקשת חנינה למחיקת רישום פלילי של חיילים

• בקשת חנינה בנוגע להרשעת חייל או איש קבע בבית דין צבאי תוגש ישירות ללשכת נשיא המדינה, אך זו תופנה מלשכת הנשיא למדור חנינות בפרקליטות הצבאית, אשר יסייע בגיבוש חוות דעתו של הפרקליט הצבאי הראשי או סגנו – האם הוא ממליץ לקבל את בקשת החנינה או לאו.
• חוות דעת זו תועבר אף לראש אכ"א, הרמטכ"ל ושר הביטחון – כאשר בסופו של דבר עמדתו של שר הביטחון (לאחר ששקל את כל המסמכים שהועברו לעיונו) תועבר לנשיא המדינה.
• ההחלטה הסופית מסורה בידיו של נשיא המדינה – אשר ייתן החלטתו במישרין למגיש הבקשה – החייל עצמו או עורך הדין המייצג אותו.

מחיקת רישום פלילי בצבא – הרשעות שנצברו לחובת החייל במרשם הפלילי טרם גיוסו לצה"ל

• ראוי לציין, כי קיימת אפשרות לחיילים אשר הורשעו בעבירה פלילית בטרם גיוסם לפעול למחיקת עברם הפלילי, תוך סיוע בגורמי הצבא.
• במקרה שמדובר בחיילים שעברו תקופת שירות משמעותית טובה ונמצאו כעומדים בקריטריונים שנקבעו בהוראת קבע אכ"א 33-03-05, יועלה עניינם לוועדה אשר בסמכותה להמליץ לנשיא המדינה על מתן חנינה על דרך של קיצור תקופות ההתיישנות והמחיקה במרשם הפלילי.
• ואלו בתמצית התנאים שנקבעו בהוראת קבע אכ"א 33-03-05 נוהל המלצת צה"ל למתן חנינה לבעלי עבר פלילי;

שיקולים במתן חנינה ומחיקת רישום פלילי של חיילים אשר הורשעו בטרם גיוסם לצבא

• תנאי סף קשיחים:
  • לחייל המבקש רישום במרשם הפלילי בגין עבירות שעבר טרם גיוסו לצה"ל.
  • החייל עתיד לסיים שירות חובה בן 18 חודשים, לפחות.
  • בקשת החייל הוגשה לא מוקדם מ- 6 חודשים לפני מועד השחרור הידוע לחייל בעת הגשת הבקשה ולא יאוחר מ- 3 חודשים לפני מועד השחרור.
• ככלל, אם עמד החייל המבקש בתנאי הסף הקשיחים שפרטנו לעיל, יומלץ על חנינה אם עמד גם בכל התנאים המצטברים הבאים:
  • גיל – גילו של המבקש בעת גיוסו היה עד 23, לכל היותר.
  • משך שירות צבאי – משך השירות בפועל שנקבע לחייל המבקש הינו 18 חודשים לפחות.
  • הרשעות:
    • לא הורשע בבית דין צבאי.
    • לא הורשע בבית משפט אזרחי על עבירות שביצע בתקופת שירותו הצבאי.
  • עבר משמעתי:
    • לא הורשע בדין משמעתי יותר מ- 6 פעמים, מהן לא יותר מ- 3 פעמים לאחר תום 6 חודשי שירותו הראשונים.
    • נפקדות – סך כל ימי הנפקדות שבגינפ הורשע בדין משמעתי לא עלה על 14 במשך כל תקופת שירותו.
    • מחבוש – לא נדון לתקופת מחבוש שמשכן הכולל יותר מ- 35 יום בשתי שנות שירותו הראשונות, ולא יותר מ- 7 ימים בשנת שירותו השלישית.
  • עבר תעבורתי:
    • הרשעה בבית דין צבאי לתעבורה או בבית משפט אזרחי בגין עבירה שבוצעה במהלך השירות, שעליה לא הוטל מאסר בפועל העולה על 30 יום, תיחשב כהרשעה בדין משמעתי.
• המלצה לחנינה למרות אי עמידה בחלק מהתנאים:
  • הוועדה רשאית להמליץ על חייל לחנינה ומחיקת עברו הפלילי אף אם לא עמד בתנאים הנ"ל, אם הסטייה מהכללים אינה גדולה לדעתה, ויש טעמים מספיקים למתן המלצה, ובלבד שלא הורשע החייל המבקש במשך כל שירותו בבית דין צבאי או בבית משפט אזרחי בתוך תקופת שירותו הצבאי.

מדוע להשתמש בשירותיו של עורך דין צבאי להגשת בקשה למחיקת רישום פלילי בצבא

• על פי חוק המידע הפלילי, כל אדם יכול להגיש בקשת חנינה לנשיא המדינה – ואין כמובן כל חובה כי הבקשה תהיה מוגשת באמצעות עורך דין דווקא.
• מכאן מתעוררת השאלה – מדוע בכלל להשתמש בשירותיו של עורך דין להגשת בקשת חנינה? על כך ננסה להשיב כאן; 
• הגשת בקשה ע"י עורך דין צבאי המצוי גם בדיני צבא – משפרת את סיכויי קבלת הבקשה
  • ספציפית ביחס לחיילים ואנשי קבע, לא די בהיכרות כללית עם דיני החנינה;
  • בעקבות כניסתו לתוקף של תיקון לחוק השיפוט הצבאי, חלו שינויים משמעותיים בכל הנוגע לחישוב תקופות ההתיישנות והמחיקה ביחס לעבירות מסוג עוון בהן הורשעו חיילים בבית הדין הצבאי.
  • להסדר ייחודי זה שזכה לשם "רישום פלילי מופחת" משקל משמעותי בכל הנוגע לבקשות חנינה של חיילים שהורשעו בבתי דין צבאיים.
  • מכאן, שבכל הנוגע לבקשות הנוגעות לחיילים יש להתייעץ בעורך דין צבאי, אשר עוסק בדיני חנינה הנוגעים לחיילים ואנשי קבע, ומכיר היטב את נבכי המערכת הצבאית ואת החקיקה הרלוונטית בנושא.
  • בחירת איש המקצוע בעל הידע המתאים, תשפר כמובן את סיכויי קבלת בקשה למחיקת רישום פלילי בצבא.
• מעבר לכך, כפי שתואר לעיל, הגשת בקשה ביחס להרשעה בבית דין צבאי הינה הליך ממושך, אשר מצריך התייחסותם של מספר גורמים, ומשכך אורך מספר חודשים. על כן, במקרים בהם מתעורר צורך ייחודי, יוכל עורך הדין המייצג להדגיש את הדחיפות ולקדם את הטיפול בבקשה.

משרדנו עוסק בהגשת בקשות מחיקת רישום פלילי בצבא

• משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה, במסגרתן מתבקש כב' הנשיא להורות על מחיקת עבר פלילי (מחיקת רישום פלילי במרשם הפלילי) של חיילים ואנשי קבע שהורשעו בפלילים.
• המשפט הפלילי והמשפט הצבאי הינם תחומי עיסוק מרכזיים במשרדנו. עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ"ח ושב"כ.
• כאשר נשיא המדינה מורה על מחיקת הרשעה של בית דין צבאי, נדרשת חתימת קיום של שר הביטחון על כתב המחיקה. בהמשך עמוד זה תמצאו דוגמא למקרה בו נעתר נשיא המדינה לבקשה שהגיש משרדנו מטעם חייל והורה על מחיקת הרשעה פלילית של בית דין צבאי (ללא פרטים מזהים כמובן).

דוגמאות למקרים בהם הובלנו למחיקת רישום פלילי של חיילים

• לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות שהגשנו מטעם חיילים והורה על מחיקת עברם הפלילי. 
• כמו כן כללנו מספר דוגמאות למקרים של מחיקת רישום פלילי של אזרחים.

עורך דין צבאי

מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי לחיילים בצבא | קבלת תדפיס מידע פלילי / הנפקת תעודת מידע פלילי | מחיקת רישום פלילי | חנינה מהנשיא – בקשת חנינה מנשיא המדינה.

הפוסט מחיקת רישום פלילי בצבא | מחיקת עבר פלילי בצבא לחיילים הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי