ארכיון אי הרשעה - עורך דין פלילי גיא פלנטר

אי הרשעה | ביטול הרשעה: סיום הליך פלילי ללא הרשעה – הימנעות מהרשעה פלילית 4.9 (130)

גיא פלנטר — Wed, 03 Jul 2024 11:38:28 +0000

אי הרשעה / ביטול הרשעה פלילית – סיום הליך פלילי ללא הרשעה

אי הרשעה – דוגמא למקרה שטופל במשרדנו – סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

עמוד זה עוסק בסוגיה שמאוד רלוונטית לנאשמים ללא עבר פלילי; נניח, שלראשונה בחייך אתה ניצב בפני כתב אישום פלילי, ביצעת את העבירה המיוחסת לך בכתב האישום, נאספו מספיק ראיות במסגרת החקירה להוכיח את אשמתך ואף נמצא, כי קיים גם אינטרס ציבורי בהגשת כתב אישום פלילי.
במצב דברים זה, עדיין קיימת האפשרות, בנסיבות חריגות, לסיים את ההליך הפלילי בבית המשפט בקביעה לפיה, למרות שביצעת עבירה פלילית, לא יוכתם שמך בהרשעה פלילית במרשם הפלילי (= ” אי הרשעה “).

החשיבות בסיום הליך פלילי ללא הרשעה

בדרך כלל, כאשר עסקינן בעבריינים חוזרים או “מקצועיים”, רישום הרשעה פלילית נוספת במירשם הפלילי אודותיהם, לא תעלה ולא תוריד שכן לדידם, ההרשעה והעונש הינם אך בגדר מעין “סיכון מקצועי”.
לא כך הם פני הדברים לגבי נאשמים ללא עבר פלילי, אזרחים נורמטיביים מן השורה. עצם הרשעתם בדין (ללא קשר לעונש שבסופו של דבר יוטל עליהם) פוגעת בשמם הטוב, בדימויים העצמי, בעיסוקיהם ובפרנסתם וכן בקשריהם המשפחתיים והחברתיים.,
אך לשם המחשה: הרשעה בפלילים עשויה לחסום עבודה בכל העיסוקים הטעונים רישוי (כגון עריכת דין, ראיית חשבון, רפואה וכו’); לסכל קבלתו של אותו אדם למשרה בשירות הציבורי או בכוחות הביטחון; לפגוע בשירותו הצבאי ובאפשרותו לכהן כנבחר ציבור, להחזיק ברישיון לנשק, לנהוג ברכב ציבורי, לקבל אשרת כניסה למדינות רבות ולסכל הליכי אימוץ.
זאת ועוד: ההרשעה עשויה למנוע קידום מקצועי, כמו גם מינוי כדירקטור או מנכ”ל, להוביל למחיקה או אי-רישום בפנקס הקבלנים ובפועל, כל מישרה המושתת על יחסי אמון, מוטלת בספק לאחר הרשעה בפלילים. לפרטים נוספים, ניתן לעיין ברשימה שערך משרד המשפטים אודות מעסיקים המוסמכים לקבל מידע אודות רישום פלילי.
מעסיקים רבים (שלא מורשים לקבל מידע מהמרשם הפלילי) עדיין מנצלים לרעה את זכאותו של כל אדם לעיין במידע שבמרשם הפלילי הנוגע לו, ודורשים ממועמדים להציג בפניהם מידע מתוך המרשם הפלילי (“תעודת יושר”), כתנאי לבחינת העסקתם. באופן זה, עשוי להיות מובא בפני מעסיקים, שלא כדין, מידע מהמרשם הפלילי אודות מועמד, שיפגע בסיכוייו להתקבל לעבודה.
מעבר להימנעות מהתוצאות הפוגעניות המפורטות לעיל, לסיום הליך באי הרשעה יתרון בולט נוסף: כאשר אדם מורשע בעבירה פלילית, הרשעתו נרשמת במרשם הפלילי ומכתימה את שמו במשך תקופה מאוד ממושכת (ולעיתים קריטית) בחייו. ככלל, הרשעתו של בגיר בפלילים תלווה אותו 17 שנים (7 שנות התיישנות + 10 שנות מחיקה – במצטבר, וזאת במקרה שהוטלה עד שנת מאסר בפועל).
לעומת זאת, באם הסתיים ההליך הפלילי באי הרשעה, ימחק הרישום כעבור 5 שנים בלבד מיום פסק הדין. למשמעויות מחיקת הרישום הפלילי ראו בקישור: מחיקת רישום פלילי.
מכל האמור לעיל עולה החשיבות בהעמדת ייצוג משפטי מקצועי, שיפעל למניעת הרשעה בפלילים.

מסלולים לסיום הליך פלילי ללא הרשעה

אף אם אין מנוס מן ההכרעה כי הנאשם אכן ביצע את העבירה המיוחסות לו בכתב האישום (בשל טיבן ועוצמתן של הראיות שעומדות לחובתו) וכי קיים אינטרס ציבורי בהעמדתו לדין פלילי, עדיין פתוח בפני סניגור לפעול לסיום עניינו ללא הרשעה במרשם הפלילי ובעונש חינוכי בדמות שירות לתועלת הציבור (של”צ) ו/או העמדתו במבחן, בפיקוח שירות המבחן.
סיום ההליך ללא הרשעה של נאשם במרשם הפלילי מותנה (כמעט תמיד) בהמלצה חיובית של שירות המבחן, המוגשת בתסקיר לבית המשפט.
מתפקידו של הסניגור להכין את הנאשם לפגישותיו עם שירות המבחן ולא אחת, הכנה שכזו היא אשר מובילה בסופו של יום לקבלת תסקיר חיובי, הממליץ על סיום ההליך הפלילי באי-הרשעתו של הנאשם.

הסדר טעון.

במקרים רבים יפעל הסניגור לסכם מראש עם רשות התביעה, במסגרת הסדר טעון, כי במידה ויתקבל תסקיר חיובי משירות המבחן אודות הנאשם, תסכים רשות התביעה (או לא תתנגד) לאי-הרשעתו של הנאשם. בית המשפט אמנם אינו “כבול” בהסדרי טעון, אך בדרך כלל יאמץ את הסדר הטעון, המבוסס כאמור גם על המלצת שירות המבחן.
במקרים המתאימים, ניתן לסכם עם רשות התביעה כי ההליך יסתיים ללא הרשעה במרשם הפלילי עוד לפני הגשת כתב האישום, במסגרת הליך שימוע פלילי.

אי הרשעה כתוצאה משכנועו של בית המשפט

במקרים אחרים, גם אם לא ניתן להשיג את הסכמת התביעה לאי-הרשעה, עדיין בידי הסניגור לנסות ולשכנע את בית המשפט, חרף התנגדות התביעה, לסיים את ההליך באי-הרשעתו של הנאשם.

ביטול הרשעה – לאחר הודאה בבית משפט או מתן הכרעת דין מרשיעה

גם לאחר שנשמעו הראיות בתיק ובית המשפט פסק בהכרעת דינו כי הוא מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום, עדיין בסמכותו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, להורות על ביטול הרשעה פלילית.
בהקשר זה, קובע סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982 שכותרתו “ביטול הרשעה”:

“הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור”.

שיקולים ותנאים לסיום משפט פלילי ללא הרשעה

רשימת השיקולים שבתי המשפט מביאים בחשבון בשאלה האם להימנע מהרשעה איננה סגורה, אך מפסיקת בית המשפט העליון ניתן להצביע על מספר קווים מנחים, שיפורטו להלן.
מטרתו המרכזית של סעד “אי הרשעה” – שיקום הנאשם ומניעת אותן השלכות קשות עליהן עמדנו לעיל. יחד עם זאת, שיקומו של נאשם – הגם שהוא מהווה שיקול מהותי שלציבור כולו עניין בו – הינו אך אחד משיקולי הענישה, שאליו מתווספים שיקולים אחרים ששמים דגש על חומרת העבירה, אופיה ונסיבותיה, הצורך בהרתעת הרבים (באמצעות האפקט הציבורי של ההרשעה) וכן הנסיון לקיים מדיניות ענישה אחידה ככל האפשר.
ככלל, כך נפסק, יש להרשיע נאשם שעבר עבירה, ומי שטוען את ההיפך – עליו הנטל לשכנע את בית המשפט ששיקולי השיקום גוברים במקרה האינדיווידואלי על השיקולים שבאינטרס הציבורי.
עקרונית, אי הרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים:
- ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ;
- ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים.
לכן, מטבע הדברים, ככול שהעבירה חמורה יותר, כך גם קטן הסיכוי להימנעות מן ההרשעה הפלילית.
בתי המשפט מביאים בחשבון בסוגיית ההימנעות מהרשעה פלילית (או ביטולה) את השיקולים המרכזיים הבאים:
- טיב העבירה, חומרתה ונסיבות ביצועה;
- האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה?
- האם ביצוע העבירה משקף דפוס של התנהגות עבריינית כרונית, או המדובר בהתנהגות מקרית?
- מסוכנות – הסבירות שהנאשם יעבור עבירות נוספות בעתיד;
- אופיו של הנאשם, עברו, גילו (במיוחד באם מדובר בקטין), בריאותו ותנאי ביתו.
- מעמדו תפקידו של הנאשם והקשר בין העבירה למעמד ולתפקיד (למשל, האם ניצל את מעמדו ו/או תפקידו לביצוע העבירה).
- יחסו של הנאשם לעבירה: האם נוטל אחריות על מעשיו, מגלה תובנה וחרטה?
- משמעות ההרשעה על דימויו העצמי של הנאשם;
- השפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם, בהווה ובעתיד.
- כל נסיבה מקילה אחרת.
בסופו של יום, כאשר ניתן להראות שאין יחס סביר בין הנזק הצפוי מההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה, יטה בית המשפט שלא להרשיע את הנאשם ולהסתפק בחלופה של הטלת מבחן ו/או שירות לתועלת הציבור, אם כי תמיד יש לזכור, כי משנקבע על ידי בית המשפט שנאשם ביצע עבירה פלילית, הכלל הינו להרשיעו ואילו אי הרשעה או ביטול ההרשעה הינם תמיד בגדר חריג לכלל זה.

הצורך בייצוג משפטי מקצועי ואיכותי

מדוח סיכום עבודת הפרקליטות לשנת 2017 עולה כי רק 7% מכלל התיקים הפלילים בהם הוגשו כתבי אישום הסתיימו באי הרשעה או בביטול ההרשעה.
נתון זה ממחיש עד כמה חיוני לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי מקצועי ומנוסה, היודע להוביל את ההליך הפלילי לחוף מבטחים.
לדרכי התמודדות נוספים עם כתב אישום ראו: התמודדות עם כתב אישום.

דוגמאות, פסקי דין והחלטות – סיום הליכים פליליים ללא הרשעה

לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון מקרים בהם ייצוג משפטי מטעם משרד עו”ד פלילי גיא פלנטר הוביל לסיום המשפט הפלילי ללא הרשעה במרשם הפלילי, או לביטול הרשעתו של הנאשם.
משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק בייצוג אזרחים מן השורה, ללא עבר פלילי, וכלל, “נתוני הפתיחה” של אוכלוסיה זו (בהתחשב בשיקולים שפורטו לעיל) טובים יותר לסיום הליך פלילי ללא הרשעה במרשם הפלילי.

עורך דין פלילי

אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | כתב אישום | התמודדות עם כתב אישום

הפוסט אי הרשעה | ביטול הרשעה: סיום הליך פלילי ללא הרשעה – הימנעות מהרשעה פלילית 4.9 (130) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232)

גיא פלנטר — Wed, 02 Aug 2023 09:41:18 +0000

כתב אישום – כל מה שצריך לדעת

בעמוד זה אנו עומדים על היבטים שונים הנוגעים לכתב אישום כגון משך הזמן להגשתו, משך טיפול התביעה בתיק עד להגשתו והתיישנות עבירות, תוכן ומבנהו, השלמת חקירה אחרי הגשתו , מסירת העתקים ממנו לגורמים שונים ועוד.
להשלמת התמונה ראו:
- התמודדת עם כתב אישום.
- ביטול כתב אישום.

כתב אישום לדוגמא – אלימות במשפחה.

מהו כתב אישום?

כתב אישום הינו כתב טענות משפטי שנערך על ידי רשות תובעת, שעם הגשתו לבית המשפט מסיים בד”כ את שלב החקירה הפלילית, פותח את שלב המשפט הפלילי וקובע את מסגרת המשפט הפלילי. הגשתו לבית המשפט מהווה את המהלך הפורמאלי של “העמדה לדין”.
מטרתו להביא בפני בית המשפט והנאשם את מכלול העובדות והעבירות שבכוונת התביעה להוכיח במשפט, וכן – את רשימת עדי התביעה באמצעותם תבקש התביעה להוכיח את האישום.
על פי דין, מעמד הקראתו לנאשם (ולא מועד הגשתו לבית משפט) מהווה את תחילתו של המשפט הפלילי.

מה כולל כתב אישום?

תוכנו, ניסוחו ומבנהו והיבטים שונים הנוגעים אליו מוסדרים בחיקוקים שונים, בפסיקת בתי המשפט ובהנחיות שונות של גופי התביעה, כגון הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.1.
בתמצית, כוללים כתבי אישום;
- שם בית המשפט שאליו מוגש כתב האישום ומיקומו.
- פרטים אודות הרשות התובעת והנאשם.
- פרק עובדתי.
- עבירות והוראות חיקוק המיוחסות לנאשם.
- רשימת עדי התביעה.

כתב אישום לדוגמא

מבנה כתב האישום.

פרק העובדות

יפרט את העובדות המבססות את סעיפי העבירה (פרטי המקרה ותוצאותיו).
יציין את המקום והזמן, במידה ואפשר לבררם; יכלול מועד מדויק ככל הניתן של ביצוע העבירה ומשך הזמן שבו בוצעה לטענת התביעה.
יתאר את מהות הקשר בין הנאשם לגורמים שונים המפורטים בכתב האישום כולל נפגע העבירה (למשל – קרבה משפחתית או שכנות) רקע היחסים ואופי הקשר ביניהם (כאשר הדבר רלוונטי – למשל שקיים סכסוך ביניהם).
יציג את הנזק שנגרם מביצוע העבירה, כולל השלכות מתמשכות של העבירה על נפגע העבירה.
כאשר קיימת לכך תשתית ראייתית, ניתן לציין את הנזק שעלול היה להיגרם מביצוע העבירה, שהיה במודעות הנאשם.
במקרים הרלוונטיים, יציג את מקצועו של הנאשם. ככלל, כאשר הנאשם עובד ציבור, עובד מדינה, עובד רשות מקומית או בעל מקצוע טעון רישוי (כגון עורך דין, רו”ח, קבלן רשום, אדריכל, מהנדס, רופא או בעל מקצוע רפואי אחר, חוקר פרטי או נותן שירותי שמירה – יצוין הדבר.
יציג את העובדות המקימות את יסודות העבירה המיוחסת לנאשם, ולא יתייחס לראיות המבססות את אותן עובדות.
לא יציג שום עובדות המתבססות על ראיות בלתי קבילות או ראיות חסויות שלא יועמדו לעיון ההגנה.
לא יציג עבירות שהתיישנו.
באם מייחסת התביעה לנאשם ביצוע עבירה ב”נסיבות מחמירות”, יפרט את הנסיבות המחמירות הקונקרטיות במקרה הנדון.

פרק הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם

כאן יפורטו העבירות המיוחסות לנאשם, תוך פירוט סעיפי החיקוק הרלוונטיים לאישום.
חייבת להיות התאמה מלאה בין העבירות המיוחסות לנאשם לתיאור העובדתי.
כאשר מיוחסות לנאשם מספר עבירות מאותו סוג, יפורטו לצד סעיף החיקוק מספר העבירות המדויק. כאשר המספר המדויק של העבירות מאותו סוג לא ידוע – ניתן לציין “ריבוי עבירות”.

רשימת עדי התביעה

את ראיותיה להוכחת האישום, תציג ותגיש התביעה במשפט באמצעות עדיה, הרשומים ברשימת עדי התביעה בכתב האישום.
חלקם יכולים להיות עדים מהותיים, שעדותם בבסיס האישום, ואחרים טכניים (למשל כאלה שנטלו חלק בפעולות חקירה טכניות, שאינן במחלוקת).
בד”כ, תכלול רשימת עדי התביעה עדים הנתפסים על ידי התביעה כדוברי אמת, שיש בעדותם לתרום להוכחת האישום ולגילוי האמת.
יחד עם זאת, לעיתים, תעיד התביעה מטעמה עד שלדעתה רק חלק מעדותו אמת, ותבקש מבית המשפט להסתמך רק על אותו חלק שלטעמה תואם את המציאות.
מרגע שהנאשם השיב ונתן מענה לאישום, כל תיקון ברשימת עדי התביעה מחייב החלטה שיפוטית בעניין, כאשר הנאשם ועורך דינו יכולים להתנגד לתיקון ולנסיון להרחבת חזית.

תוך כמה זמן יוגש כתב אישום?

משך הזמן להגשת האישום – התיישנות עבירות

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ”ב – 1982 מסדיר את תקופות ההתיישנות וקובע שאין להגיש כתב אישום בשל עבירות, באם עברו מיום ביצוען פרקי הזמן הנקובים בחוק.
באופן טבעי, ככול שהעבירה חמורה יותר – תקופת ההתיישנות החלה על אותה עבירה ארוכה יותר.
דיני ההתיישנות מורכבים, בלשון המעטה, וכוללים חריגים וסייגים שונים, פרקי זמן שונים שלא יובאו בחשבון מטעמים שונים וסמכויות של גורמים שונים להאריך חלק מתקופות ההתיישנות.
הוסף על כך שדיני ההתיישנות החלים בישראל לא מרוכזים בחיקוק אחד;
- למשל, סעיף 354 בחוק העונשין, תשל”ז – 1977 קובע הסדר מיוחד בכל הנוגע להתיישנות עבירות מין בקטינים.
- דוגמא נוספת: בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל”א – 1971, אין להגיש כתב אישום כנגד קטין, אם עברה שנה מיום ביצוע העבירה, אלא בהסכמת היועת המשפטי לממשלה (סמכות שהואצלה לפרקליט המדינה ולמשנים לו).
עוד יש לדעת כי גם אם לא חלפה תקופת ההתיישנות, חלוף פרק זמן רב מאז החלה החקירה עלול להיות שיקול לסגירה של התיק הפלילי.
מכל אלו עולה הצורך החיוני להתייעץ עם עורך דין פלילי בכל הנוגע לשאלות התיישנות, ולשאלות הנוגעות להגשתו או לאי הגשתו של כתב אישום.

משך טיפול התביעה בתיק עד להגשת האישום

מבלי לשנות את המצב המשפטי הנובע מהוראות ההתיישנות בחוק הנ”ל, ובמטרה לקצר את הזמן להכנת כתבי אישום בפרקליטות ובמשטרה, קובעת הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה סולם עדיפויות על פיו נדרשות רשויות התביעה לפעול באופן נחרץ יותר למניעת שיהוי בהחלטה באם להגיש כתב אישום.
במסגרת סולם עדיפויות זה ניתן למצוא שיקולים כגון היותו של החשוד במעצר, קטינות, חשש לנזק לניהול המשפט, נסיבות מיוחדות הגורמות נזק לחשוד ועוד.
בהתאם להנחיה, ככלל, יחליט תובע באם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, לא יאוחר מפרקי הזמן הבאים:
- בעבירות מסוג חטא – תוך חצי שנה.
- בעבירות מסוג עוון – תוך שנה.
- בעבירות מסוג פשע שדינן עד 10 שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון – תוך שנה וחצי.
- בעבירות מסוג פשע שדינן 10 שנות מאסר ומעלה – בתוך שנתיים.
ההנחיה קובעת פרקי זמן שלא ימנו, ויחשבו כמצדיקים את הארכת פרק הזמן לקבלת החלטה באם להגיש כתב אישום כגון פרק הזמן בו נערך שימוע, פרק הזמן בו נשלח התיק להשלמת חקירה, פרק הזמן אשר נדרש לצורך מו”מ לסגירת התיק בהסדר מותנה (ובלבד שלא יעלה על חצי שנה), ועוד.
להרחבה בכל הנוגע למשך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום ראו הנחיה מספר 4.1202 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שכותרתה “משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום”.

מי מגיש כתב אישום?

כללי – הסמכות להגיש כתב אישום בישראל

סעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982 קובע מי הם המוסמכים לשמש תובעים מטעם המדינה בהליך הפלילי ולהגיש כתב אישום:
- היועץ המשפטי לממשלה (להלן – “היועמ”ש”).
- נציגיו של היועמ”ש.
- מי שהוסמך ע”י היועמ”ש לשמש תובע, ובכללם אנשי התביעה המשטרתית שמינה מפכ”ל המשטרה.
החסד”פ קובע כי נציגי היועץ המשפטי לממשלה הם:
- פרקליט המדינה, משנהו, פרקליטי המחוז ופרקליטים אחרים מפרקליטות המדינה ששר המשפטים קבע את תואריהם בצו שפורסם ברשומות;
- מי שהיועמ”ש הסמיכו להיות תובע דרך כלל, לסוג של משפטים לבתי משפט מסוימים או למשפט מסויים.
תובע משטרתי הוגדר כשוטר שהתקיימו בו תנאי הכשירות שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם שר הפנים והתמנה להיות תובע בידי מפכ”ל המשטרה. תנאי הכשירות הוגדרו בתקנות סדר הדין הפלילי (כשירות שוטר תובע וסמכויותיו), התשכ”ו-1966.
לתביעה הפלילית בישראל שתי זרועות מרכזיות:
- פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות במשרד המשפטים.
- מערך התביעה המשטרתית במשטרת ישראל (חטיבת התביעות). משטרת ישראל כפופה למשרד לביטחון הפנים.
להלן נעמוד על הגורמים המרכזיים המגישים כתבי אישום בישראל;

יחידות התביעה של משטרת ישראל

חלוקת העבודה בין הפרקליטות ובין התביעה המשטרתית מעוגנת אף היא בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב- 1982, והיא מתבססת על דרגת חומרת העבירה.
הרוב המכריע של תיקים פליליים (כ- 90%) מטופל ע”י יחידות התביעה של המשטרה.

גורמים נוספים במשטרה המוסמכים להגיש כתב אישום

קיימים גורמים נוספים במשטרת ישראל המוסמכים להגישו:
- תובעי תעבורה באגף התנועה (את”ן).
- תובעי רישוי עסקים, הכפופים לאגף אבטחה ורישוי במשטרה.
- תובעי הגנת הסביבה, במדור הגנת הסביבה של משטרת ישראל.

פרקליטות המדינה והפרקליטויות המחוזיות

הפרקליטות אמונה על תיקים פליליים הנוגעים לעבירות היותר חמורות בספר החוקים (כ- 10%), כגון עבירות המתה, עבירות מרמה והונאה, עבירות מין ועבירות אלימות חמורות.
לפרקליט מחוז הוענקה סמכות להעביר תיקים מסויימים לטיפולו של תובע משטרתי.

התביעה הצבאית

התביעה הצבאית הוסמכה להגיש כתבי אישום כנגד משרתים בצה”ל שביצעו עבירות הנדונות במערכת המשפט הצבאית.
כמו כן הוסמכה התביעה הצבאית להגיש כתבי אישום נגד תושבי אזור יהודה ושומרון שביצעו עבירות הנתונות לסמכותם של בתי המשפט הצבאיים.
בכל הנוגע למשפט הצבאי ראו: עורך דין צבאי גיא פלנטר – ייצוג משפטי של חיילים, קצינים, אנשי קבע במשפט צבאי.

מח”ש – המחלקה לחקירות שוטרים

המחלקה לחקירות שוטרים (מח”ש), אמונה על חקירת עבירות פליליות המבוצעות על ידי אנשי משטרה.
מח”ש מגישה כתבי אישום נגד שוטרים במגוון רחב של עבירות כגון שימוש בכוח בלתי סביר או בלתי מוצדק, עבירות בתחום טוהר המידות, עבירות מין, עבירות רכוש ועוד.
להחרבה בעניין זה ראו: המחלקה לחקירות שוטרים – מח”ש | ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי.

עורכי דין אשר קיבלו הסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את המדינה בהליכים פליליים

בהתאם לדין, הוסמכו עורכי דין פרטיים “כקבלני משנה”, בהסמכה מיוחדת מהיועץ המשפטי לממשלה לייצג את מדינת ישראל בתיקים פליליים בתחומים מסויימים.
המינוי הינו אישי, ולפרק זמן קצוב.

אזרחים, המוסמכים להגיש קובלנה פלילית

קובלנה פלילית פרטית הינה כתב אישום לכל דבר. לאזרחי המדינה הוענקה סמכות להניע הליך פלילי בדרך של הגשת קובלנה פרטית, אולם ברשימה סגורה ומצומצמת של עבירות פליליות, אשר רובן מפורטות בתוספת השנייה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ”ב – 1982.
למעט מספר חריגים, מדובר בעבירות הפחות חמורות. בעבירות החמורות יותר, הפקיד המחוקק את סמכות ניהול ההליך הפלילי בידי המדינה.
בכל הנוגע לעניין זה ראו: קובלנה פלילית פרטית – ייצוג משפטי.

האם ניתן לבצע השלמות חקירה לאחר הגשת כתבי אישום?

ככלל, חקירה משטרתית מסתיימת בטרם העמדה לדין. מטרתו של כלל זה – לאפשר לנאשם הזדמנות הוגנת להתגונן בפני האישום, כאשר עם תחילת משפטו הפלילי בידיו תמונה מפורטת ומתוחמת:
- הן של כל העבירות המיוחסות לו (לרבות מלוא התשתית העובדתית המבססת את העבירות + הוראות החיקוק בהן מואשם הנאשם).
- והן של כל הראיות שנאספו במסגרת החקירה לחובתו, שבאמצעותן מתכוונת הרשות התובעת להוכיח את אשמתו של הנאשם.
בהתאמה, השלמת חקירה לאחר העמדה לדין תעשה כחריג ובכפוף לאישורים של הגורמים המוסמכים ברשויות התביעה.
בקבלת ההחלטה באם לבצע השלמת חקירה לאחר העמדה לדין, יתבצע איזון בין ערכים ואינטרסים שונים, לרבות:
- האם במסגרת טיפול מקצועי וראוי בתיק, היה ניתן לבצע את פועלת החקירה בטרם ההעמדה לדין. ככלל, לא תבוצע השלמת חקירה (למעט בנסיבות חריגות) באם ניתן וצריך היה לצפות את נחיצותה של פעולת החקירה בטרם ההעמדה לדין, ולא התחדש דבר.
- השלב בו מצוי ההליך הפלילי בבית המשפט. ככול שהמשפט הפלילי נמצא בשלב מתקדם יותר, כך ידרשו נימוקים ממשיים יותר להצדקת השלמת החקירה, ולהפך. בהקשר זה נפסק למשל, כי השלמת חקירה בטרם השיב הנאשם לאישום לא פוגעת בניהול הגנתו ובזכותו למשפט הוגן.
- האם השלמת החקירה תוביל לחקירת הנאשם עצמו או לחקירת עד הגנה מטעמו של הנאשם.
- עד כמה חיונית השלמת החקירה לבירור האמת.
- חומרת העבירה בה מואשם הנאשם וחומרת החשד שייחקר במסגרת השלמת החקירה.
- מה מידת המורכבות של השלמת החקירה. האם מדובר בהשלמת חקירה ממשית הכרוכה למשל בגביית עדויות מעדים, או בהשלמת חקירה טכנית במהותה.
- כאשר ההתגלתה לרשות התובעת עובדה או טענה חדשה, שיש בה פוטנציאל להשפיע על תוצאות המשפט הפלילי, כגון:
  - התפתחות שיש בה כדי לשנות את סעיפי האישום (למשל מות הקרבן).
  - כאשר במהלך ראיון של עד, לקראת עדותו בבית המשפט, עלו פרטים עובדתיים חדשים ומהותיים.
  - כאשר התעורר צורך מהותי לבחון טענה חדשה, שעלתה לראשונה לאחר הגשתו.
  - כאשר הנאשם ביקש לבצע את השלמת החקירה, ויש ממש בבקשתו.
להרחבה בכל הנוגע לכללים הנוגעים לעריכת השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 6.11, שכותרתה: “השלמת חקירה לאחר הגשת כתב אישום”.

תיקון כתב אישום – האם אפשרי ובאיזה תנאים?

תיקון כתב אישום לאחר הגשתו בהחלט אפשרי, אולם לשלב שבו מתבקש התיקון משמעות רבה;

תיקון ע”י התובע

כל עוד לא התחיל המשפט (כלומר לא בוצעה הקראה), רשאי תובע לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו.
כל שעל התובע לעשות בהקשר זה – למסור לבית המשפט הודעה בכתב על התיקון המפרטת את השינוי, ולהגיש כתב אישום מתוקן או, באם התיקון נעשה במעמד הדיון, לבצע את התיקון על גבי כתב האישום המקורי.

תיקון ע”י בית המשפט

בכל עת שלאחר תחילת המשפט (כלומר לאחר שהוקרא כתב האישום לנאשם) מסורה הסמכות לתקנו לבית המשפט.
בית המשפט רשאי לתקנו, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, בכפוף לכך שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן בפני התיקון.
התיקון ייעשה בכתב האישום עצמו או יירשם בפרוטוקול המשפט.

מי רשאי לקבל העתק מכתב האישום?

עיתונאים וכלי התקשורת

לא אחת, למדו נאשמים על העמדתם לדין מכלי התקשורת או מגורמים אחרים בציבור שנחשפו לפרסומים בנושא.
מסירת כתב אישום לעיון הציבור, לפני שהוא מובא לידיעתו של הנאשם או עורך דינו, נתפס כמהלך פוגעני ופסול, אשר לעיתים אף מונע מהנאשם לפעול לקבלת צו איסור פרסום, שכן “הסוסים כבר נמלטו מהאורווה”.
הנחיה מספר 3.8 בהנחיות פרקליט המדינה שכותרתה: “מסירת העתק מכתב האישום לעיון עיתנואים” קובעת בהקשר זה כי ככלל, לא תעמיד הפרקליטות כתבי אישום לעיון עיתונאים או לעיון הציבור בכללותו ולא תודיע ברבים על הגשתם כל עוד לא ברור שהנאשם או בא כוחו קיבלו עותק מכתב האישום.

נפגעי עבירה

בהתאם להוראות חוק זכויות נפגעי עבירה, לקורבן עבירה זכות לעיין בכתב האישום ולקבל העתק ממנו, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק.
בהתאמה, לאחר העמדה לדין, ובכפוף לסייגים הקבועים בחוק, מצווה הרשות התובעת להעמיד לעיון נפגע העבירה את כתב האישום, ואף לאפשר לנפגע העבירה או לבא כוחו לצלמו.
בהקשר זה ראו הנחיית פרקליט המדינה מספר 3.7 – “מסירת העתק מכתב האישום לנפגע העבירה”.

עורך דין פלילי

התמודדות עם כתב אישום | ביטול כתב אישום

הפוסט כתב אישום – כל מה שצריך לדעת על כתב אישום 4.9 (232) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה 5 (68)

גיא פלנטר — Tue, 02 May 2023 09:55:11 +0000

הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי – ייצוג משפטי ע”י משרד עורך דין גיא פלנטר בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בתי הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה, לרבות בהליך משמעתי שננקט כנגד עובד מדינה, בעקבות הליך פלילי.
בעמוד זה תמצאו הסברים אודות הליך משמעתי שננקט בעקבות הליך פלילי.

הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי – המצב המשפטי

האם ניתן להעמיד לדין משמעתי עובד מדינה בגין אותם מעשים עליהם נתן כבר את הדין בהליך הפלילי?

כפי שנראה להלן, התשובה לכך חיובית וזאת למרות העיקרון המשפטי הנקרא “סיכון הכפול”. “סיכון כפול” (באנגלית: Double Jeopardy) הוא מצב משפטי בו אדם מועמד פעמיים לדין על אותו מעשה או על אותה מסכת עובדתית.
בישראל, כחלק מזכות היסוד למשפט הוגן, אין להעמיד אדם למשפט פלילי על מעשה שזוכה או הורשע קודם לכן. עקרון זה מקבל ביטוי בסעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982 שכותרתו “אין דנים פעמיים בשל מעשה אחד”.
עקרון זה על פיו אין דנים פעמיים אדם בהליך פלילי בשל מעשה אחד חל גם ביחס לסיום הליך פלילי ללא הרשעה; על פי מצוות המחוקק, גם במקרה בו הסתיים ההליך הפלילי באי הרשעה, לא ניתן להעמיד לדין פלילי פעם נוספת ביחס לאותו מעשה.
אדם שהורשע או זוכה בהליך פלילי לא ניתן לנקוט כלפיו הליך פלילי נוסף בשל אותו מעשה, אך אין מניעה לנקוט כלפיו – בשל אותו מעשה – הליך משמעתי.
עקרון “הסיכון הכפול” אינו מונע נקיטת הליכים משמעתיים לאחר נקיטת הליכים פליליים והדבר נקבע במפורש בסעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963.
בהתאם להוראות סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת) שכותרתו “שיפוט פלילי אינו מוציא שיפוט משמעתי”, אחריותו של עובד המדינה לפי חוק המשמעת בשל עבירת משמעת אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל אותו מעשה או מחדל ולכן מותר לנקוט כנגד עובד מדינה בהליך משמעתי אף אם במסגרת ההליך הפלילי כבר נענש עובד המדינה או אפילו זוכה על אותה מעשה או מחדל.
מצב זה נובע מהתכלית השונה העומדת ביסודו של ההליך הפלילי לעומת זו של ההליך המשמעתי; בעוד ההליך הפלילי עוסק בענישה של העבריין עצמו, מהווה הדין המשמעתי אמצעי מניעה יותר מאשר אמצעי ענישה; התכלית העיקרית של הדין המשמעתי היא להגן על השירות הציבורי מבחינת תפקודו, תדמיתו ודמותו וזאת באמצעות שמירה על טוהר המידות ואמון הציבור בשירות המדינה ובעובדי המדינה.
עוד בשנות החמישים, הבהיר בית המשפט העליון בבג”צ 13/57 כי הדיון הפלילי אינו שולל את האפשרות לקיים דיון משמעתי, וכך נפסק:

“לא הרי הליך פלילי כהרי דיון משמעתי. התביעה הפלילית נועדה לקבוע אם הנאשם עבר על החוק ואם הוא ראוי כי יטילו עליו את העונש הקבוע בחוק, ואילו הדיון המשמעתי לא נועד להעניש את ה’עבריין’, כי אם לקבוע, בראש ובראשונה, אם הוא עודנו ראוי לאמון אשר רחשו לו השלטונות והציבור לפני שנמתח עליו קו של חשד. לשון אחרת: הדיון המשמעתי אין מהותו פלילית, כי אם אזרחית, ואין תכלית ענישה, כי אם הגנה“.

הנחיה 6.6102 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה שכותרתה “הליכים משמעתיים נגד עובדי מדינה” מסדירה את מערכת היחסים בין הפרקליטות לנציבות שירות המדינה בכל הנוגע לעובדי מדינה אשר ננקטו כנגדם הליכים פליליים.

תיק פלילי נגד עובד מדינה הסתיים באי הרשעה. האם ניתן להעמידו לדין משמעתי?

בהתאם להוראות סעיף 17(6) לחוק שירות המדינה (משמעת) עצם הרשעתו של עובד מדינה בהליך פלילי בעבירה שיש עמה קלון מהווה עבירת משמעת, עליה ייתן את הדין גם בהליך משמעתי. יחד עם זאת, על מנתת “שהדלת תיפתח” להעמדה לדין משמעתי של עובד מדינה לפי סעיף 17(6) חייבים להתקיים שני תנאים,, במצטבר:
- עובד המדינה הורשע בהליך פלילי על ידי בית המשפט (להבדיל מסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה).
- עובד המדינה הורשע בהליך פלילי על ידי בית המשפט בעבירה שיש עימה קלון (להבדיל מעבירה פלילית שאין בה קלון).
יחד עם זאת, נקיטת הליך משמעתי כנגד עובד מדינה איננה מחייבת הרשעה בפלילים, שכן, כאמור, בהתאם להוראות סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת) ניתן להעמיד לדין משמעתי עובד מדינה אף אם במסגרת ההליך הפלילי זוכה על אותה מעשה או מחדל, והדברים הם בבחינת קל וחומר באם הסתיים ההליך הפלילי בקביעה, כי הנאשם ביצע עבירה פלילית, אולם בית המשפט החליט לסיים את עניינו ללא הרשעה בפלילים.
אותה קביעה שיפוטית בהליך הפלילי, לפיה ביצע עובד המדינה עבירה פלילית, אף ללא הרשעה, יכולה לשמש כתשתית לאישום בכל אחת מעבירות המשמעת המנויות בסעיף 17 לחוק שירות המדינה (משמעת), כלומר, כי עובד המדינה:
- עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה;
- לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;
- התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה;
- התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;
- השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לעניין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים.
ככלל, משנקבעה בהליך פלילי אשמתו של עובד מדינה, במסגרת ההליך המשמעתי שבא בעקבות הליך פלילי זה, לא ניתן “לפתוח מחדש” את שאלת אחריותו של עובד המדינה לעבירה שכן “הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי שנוהל נגד אדם יראו אותם כמוכחים בדיון נגד אותו אדם לפני בית הדין למשמעת” (סעיף 61ג לחוק שירות המדינה (משמעת).
לשם המחשה, בתיק בד”מ 122/14 הובא עניינו של עובד משרד הבריאות אשר במסגרת הליך פלילי נקבע, ללא הרשעה, כי ביצעה עבירה פלילית של גניבה בידי עובד, בניגוד לסעיף 391 לחוק העונשין. למרות סיומו של ההליך הפלילי ללא הרשעה, הסתיים ההליך המשמעתי בפיטורים לאלתר (בד”מ 122/14, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים, בפני הרכב אב בית הדין עו”ד אורי כהן).

חקירה פלילית נגד עובד מדינה הסתיימה בסגירת התיק. האם ניתן להעמידו לדין משמעתי?

סגירת תיק החקירה המשטרתי אינה שוללת חקירה משמעתית של נציבות שירות המדינה והגשת תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
לא אחת, הורשעו בבית הדין למשמעת עובדי מדינה שהתקיימו נגדם הליכי חקירה פליליים שבסיומם הוחלט שלא להעמידם לדין פלילי אלא לדין משמעתי בלבד.
בדיוק על עניין זה עמד בית המשפט העליון בעש”מ 7932/07, פרשת דורון מזרחי נ’ נציגות השירות (מפי כב’ השופטת ארבל), שם נפסק בתמצית:
- העובדה שהמשטרה סגרה את התיק אינה מחייבת את נציבות שירות המדינה ואין בכך כדי לפגום בהליכים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. המשטרה ונציבות שירות המדינה הן רשויות נפרדות המפעילות את סמכויותיהן ושיקול דעתן בנפרד.
- העובדה שהתיק הפלילי נסגר אינה שוללת חקירה משמעתית והגשת תובענה על ידי נציבות שירות המדינה שכן “…מדובר בשתי דיסציפלינות נפרדות שלהן מטרות נפרדות. ההליך הפלילי מטרתו לקבוע אם הנאשם עבר על החוק, ואם כן מה העונש הראוי לו. הדין המשמעתי מהותו ומטרתו שונות, הוא אינו מיועד לקבוע אשמה או חפות, מהותו אינה פלילית, אלא מטרתו הגנה על השירות הציבורי ושמירה על רמתו הנאותה, על הליכות עובדיו וטוהר מידותיהם“.

הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי. בתמונה: דוגמה לתובענה לאחר הליך פלילי שהוגשה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

ממצאים ומסקנות שנקבעו בהליך הפלילי לא ניתנים ל”פתיחה מחדש” בהליך המשמעתי

עובד מדינה שהעומד לדין משמעתי בעקבות הליך פלילי צריך לדעת, שבהליך המשמעתי לא “יפתחו מחדש” ממצאים ומסקנות שנקבעו בהליך הפלילי.
בהתאם להוראות 61ג לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג-1963, הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי שנוהל נגד עובד מדינה יראו אותם כמוכחים בהליך המשמעתי לפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

לקריאה נוספת

בכל הנוגע להליך משמעתי בעקבות הליך פלילי ראו גם – תובענה לאחר הליך פלילי שם תמצאו גם דוגמאות למקרים בהם טיפלנו.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה וכן – הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר.
בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת.
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

דין משמעתי – עובדי מדינה: משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בתי הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.

עורך דין משמעתי

הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי | תובענה לאחר הליך פלילי – ייצוג משפטי | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי ע”י עורך דין | הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר

הפוסט הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה 5 (68) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי בחדרה 5 (65)

גיא פלנטר — Fri, 14 Apr 2023 11:36:06 +0000

עורך דין פלילי בחדרה – ייעוץ וייצוג משפטי בבית משפט השלום בחדרה. צילום: מיכאל יעקובסון.

עורך דין פלילי בחדרה גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בחדרה

מחפשים עורך דין פלילי בחדרה? משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בחדרה ובסביבתה.
אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי. לפרטים נוספים עלינו ראו:
באם אתם מתלבטים כיצד לבחור עורך דין פלילי בחדרה אנו ממליצים לעיין בעמוד הבא: בחירת עורך דין פלילי | כיצד לבחור עו”ד פלילי לייעוץ וייצוג במשפט פלילי.
בהמשך עמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל ע”י משרדנו במסגרתו הורה בית משפט השלום בחדרה על אי הרשעתו של לקוח שהודה בעבירות אלימות במשפחה.

עורך דין פלילי בחדרה – ייצוג משפטי בהליכים פליליים בית משפט השלום בחדרה

חיפשתם עורך דין פלילי בחדרה, שיעניק לכם ייצוג משפטי בהליך פלילי בבית משפט השלום בחדרה?
עורך דין פלילי גיא פלנטר עוסק במשפט הפלילי למעלה מ- 27 שנים, הן כתובע בפרקליטות והן כסניגור ומעניק ייצוג משפטי לנאשמים, לעצורים ולנפגעי עבירה בבית משפט השלום בחדרה. לפרטים נוספים ראו: ייצוג משפטי במשפט פלילי.
כמה נתונים על בית משפט השלום בחדרה:
- כתובתו של בית משפט השלום בחדרה: רחוב הלל יפה 7 א’ חדרה.
- מספר הטלפון של בית המשפט: 077-2703333 ומספר הפקס: 074-7937813
- בית משפט השלום בחדרה שייך למחוז שיפוט חיפה ובמישור הפלילי נשמעים בו:
  - הליכי מעצר ושחרור בערובה;
  - תיקים פליליים;
  - תיקי נוער פליליים.
- בית המשפט המחוזי בחיפה יושב כערכאת ערעור על פסקי דין שניתנו על ידי בית משפט השלום בחדרה.

עורך דין בחדרה המעניק ייעוץ משפטי לפני חקירה והכנה לחקירה פלילית

הוזמנתם לחקירה במשטרת חדרה ואתם מחפשים עורך דין פלילי בחדרה שיעניק לכם ייעוץ משפטי והכנה לחקירה?
למשרדנו נסיון רב בתחום ספציפי זה של ייעוץ משפטי והכנה לחקירה פלילית.
לפרטים נוספים ראו: חקירה במשטרה – ייעוץ משפטי | הכנה לחקירה במשטרה.
כמה נתונים על תחנת משטרת חדרה:
- כתובתה של תחנת משטרת חדרה: כביש 4, צומת המשטרה, חדרה.
- תחנה חדרה נותנת שירותי משטרה לתושבי הישובים הבאים: חדרה, אור עקיבא, גבעת אולגה, פרדס חנה –כרכור, משמרות, כפר פינס, עין עירון, עין שמר, גן שומרון, גבעת חביבה, שער מנשה, תלמי אליעזר, גן שמואל, שדות י, קיסריה ואליכין.
תיקי משטרה פליליים מנוהלים באזור חדרה על ידי יחידת תביעות מחוז חוף וצפון, שלוחת חדרה.

מקרה להמחשה אשר טופל ע”י עורך דין פלילי בחדרה

בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו הענקנו ייצוג משפטי בבית משפט השלום בחדרה.
כנגד הלקוח הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות אלימות במשפחה ולאחר שחיפש עורך דין פלילי בחדרה, פנה למשרדנו.
הלקוח פנה אלינו כבר בשלב מתקדם, לאחר שנחקר במשטרה, הודה במיוחס לו והוגש כנגדו כתב אישום לבית משפט השלום בחדרה.
מדובר בפקח טיסה בכיר, שבהתבסס על הודאתו בחקירתו במשטרה, הוגש כנגדו כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיפים 379 + 382(ב)(1) לחוק העונשין, תשל”ז – 1977, בכך שתקף את אשתו.
רישום הרשעה פלילית לחובתו של פקח הטיסה במרשם הפלילי הייתה מכתימה את שמו כעבריין פלילי וקוטעת את מטה לחמו. על ההשלכות הפוגעניות הנובעות מהרשעה בפלילים ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לא אחת, מחוייב עורך דין פלילי בחדרה לעבוד מול שלוחת התביעות המקומית של משטרת ישראל, על מנת לגבש הסכמות לטובת לקוחו. כך גם היה במקרה זה;
משהודה הלקוח בחקירתו במשטרה, ומשנאספו לחובתו ראיות נוספות שבכוחם להוכיח את אשמתו, טובתו חייבה לנהל מו”מ עם שלוחת תביעות חדרה על מנת לנסות להגיע להסדר טעון במסגרתו לא תרשם לחובתו הרשעה פלילית במרשם הפלילי.
בא כוחו של פקח הטיסה, עו”ד גיא פלנטר, ניהל מו”מ עם שלוחת התביעות בחדרה וגיבש הסדר טעון עם התביעה המשטרתית על פיו:
- במידה ויתקבל אודות הנאשם תסקיר חיובי של שירות המבחן הממליץ על סיום ההליך באי הרשעה, יעתרו הצדדים במשותף לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה.
- באופן חריג, אף הוסכם במסגרת הסדר הטעון כי לא יוטל על הנאשם עונש של שירות לתועלת הציבור (של”צ), רכיב ענישה חינוכי אשר בדרך כלל מוטל על נאשמים אשר זוכים לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים.
לאחר שהתקבל תסקיר משירות המבחן הממליץ על אי הרשעה, אימץ בית משפט השלום בחדרה (סגן הנשיא, כב’ השופט עמירם שרון) את הסדר הטעון וקבע כי הנאשם ביצע את העבירה אולם נמנע מהרשעתו.
כאמור, באופן חריג, הסתיים ההליך הפלילי ללא הרשעה ואף ללא צו לביצוע עבודות לשירות תועלת הציבור. בית משפט השלום בחדרה נעתר לבקשת עו”ד גיא פלנטר להסתפק בהעמדת הנאשם בצו מבחן למשך שנה – ללא הרשעה.

תיק פלילי בפני בית משפט השלום חדרה, בפני סגן הנשיא, כבוד השופט עמירם שרון.

עורך דין פלילי בחדרה גיא פלנטר

מושגים משפט פלילי | ארכיון אי הרשעה | ארכיון ביטול הרשעה פלילית | ארכיון הימנעות מהרשעה פלילית | ארכיון סיום הליך פלילי ללא הרשעה |עבירות אלימות במשפחה | ארכיון תקיפת בת זוג | עורך דין פלילי ברמת גן | עורך דין פלילי בחדרה | עו”ד פלילי בחדרה | ארכיון בית משפט השלום בחדרה

הפוסט עורך דין פלילי בחדרה 5 (65) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תקיפת בן או בת זוג – ייצוג משפטי, סיום ללא הרשעה 5 (25)

גיא פלנטר — Mon, 10 Apr 2023 08:02:23 +0000

תקיפת בן או בת זוג – ייצוג משפטי, בעקבות ייצוג משפטי של עורך דין גיא פלנטר סיום הליך פלילי ללא הרשעה בבית משפט השלום בפתח תקווה.

תקיפת בן או בת זוג – ייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בעבירות תקיפת בן או בת זוג בכל רחבי הארץ.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה שטופל על ידי משרדנו במסגרתו בעל אשר הואשם בתקיפת בת זוג סיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה.
ייחודו של המקרה בכך שבאופן לא שגרתי, חזרה בה התביעה המשטרתית מעמדתה לסיום ההליך הפלילי באי הרשעה, אולם בית המשפט קיבל את טיעוני ההגנה והורה כי הלקוח יבצע שירות לתועלת הציבור – ללא הרשעה פלילית.

כתב האישום שהוגש כנגד הלקוח – תקיפת בת זוג ואיומים

פרשה זו עוסקת בנהג רכב ציבורי, ללא עבר פלילי, אשר נקלע לעימותים עם אשתו, עימותים אשר הובילו לתלונה במשטרה.
בהסתמך על תלונת אשתו והודאתו בחקירתו במשטרה, הוגש כנגד האיש כתב אישום המייחס לו את העבירות הפליליות הבאות;
- עבירות של איומים (שני מקרים), בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין.
- תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות, בניגוד לסעיף 379 לחוק העונשין ביחד עם סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין.

קצת על עבירות תקיפת בן או בת זוג

ראשית יש לדעת שמבחינת חוק העונשין, “בן זוג” כולל גם בן או בת זוג לשעבר, וכן ידועים בציבור.
תקיפת בן או בת זוג נחשבת כתקיפה בנסיבות מחמירות, שהעונש עליה חמור פי שתיים מתקיפה “סתם”.
בעוד העונש המקסימלי על תקיפה “סתם” עומד על שנתיים מאסר, העונש המקסימלי על תקיפת בני זוג עומד על 4 שנות מאסר (סעיף 382(ב)(1) לחוק העונשין).
בדומה, העונש המקסימלי על תקיפה הגורמת חבלה ממשית של בן או בת זוג עומד על 6 שנים (סעיף 382(ג) לחוק העונשין), לעומת עונש מקסימלי של 3 שנות מאסר בגין תקיפה הגורמת חבלה ממשית שלא בנסיבות מחמירות (סעיף 380 לחוק העונשין).
להרחבה בכל הנוגע לעבירות תקיפת בן או בת זוג ראו: עבירות אלימות במשפחה – ייצוג משפטי.

התביעה המשטרתית חזרה בה מהסכמתה לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה

בחזרה למקרה להמחשה שאנו מציגים כאן; בתחילת המשפט הפלילי הסכימה התביעה המשטרתית כי ההליך הפלילי יסתיים באי הרשעה וצו לביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור (של”צ) ואף הדגישה בפני בית המשפט את החשיבות שבסיום תיק זה ללא הרשעה.
בהמשך, חזרה בה התביעה המשטרתית מעמדה זו וביקשה להרשיע את הנאשם ולהענישו בחומרה.

בית המשפט מקבל את טענות ההגנה ומסיים את ההליך ללא הרשעה, חרף עמדת התביעה המשטרתית

לאחר ששמע את טיעוני הצדדים בנושא, קיבל בית משפט השלום בפתח תקווה (סגן הנשיא, כב’ השופטת נגה אוהד) את טיעוניו של הסניגור, עו”ד פלילי גיא פלנטר, והורה כי הנאשם יבצע 250 שעות עבודות שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה בדין.
משהסתיים המשפט הפלילי ללא הרשעה, הוסר האיום על עתידו המקצועי של הנאשם.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת בית המשפט, במסגרתה הביע מורת רוחו מהתנהלות התביעה המשטרתית, דחה את עתירתה של המשטרה והורה כי ההליך הפלילי יסתיים בצו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה.

תיק פלילי בבית משפט השלום פתח תקווה, בפני סגן הנשיא, כבוד השופטת נגה אוהד.

לקריאה נוספת

כאמור, להרחבה בכל הנוגע לעבירות אלימות במשפחה ראו בעמוד: עבירות אלימות במשפחה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.
להרחבה בכל הנוגע לסיום הליך פלילי ללא הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.
לדוגמאות למקרים נוספים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה בפלילים ראו בעמוד: ארכיון אי הרשעה.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בעבירות תקיפת בן או בת זוג

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות לכ- 30 מקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בתיקי תקיפת בני זוג.
בחרנו להציג מקרים שנדונו בבתי משפט בכל רחבי הארץ כגון בנתניה, תל אביב, ירושלים, פתח תקווה, רמלה, צפת, ראשון לציון, רחובות, קרית גת, כפר סבא, חדרה, אשדוד, מחוזי – מרכז, ועוד.

עורך דין פלילי

משפט פלילי | אי הרשעה | ביטול הרשעה פלילית | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות אלימות במשפחה | איומים | תקיפת בן זוג | תקיפת בת זוג | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | בית משפט השלום בפתח תקווה – ייצוג משפטי

הפוסט תקיפת בן או בת זוג – ייצוג משפטי, סיום ללא הרשעה 5 (25) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עורך דין פלילי בקריות 4.9 (62)

גיא פלנטר — Sun, 09 Apr 2023 05:56:33 +0000

עורך דין פלילי בקריות; בית משפט השלום בקריות – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בקריות.

עורך דין פלילי בקריות – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי בפני בית משפט השלום קריות

מחפשים עורך דין פלילי בקריות? משרדנו מעניק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה בקריות.
בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם מטיב הייצוג המשפטי שאנו מעניקים – ממקרה בו העניק משרדנו ייצוג משפטי בבית משפט השלום קריות.
למרות שההליכים הפליליים התנהלו בקריות, פנה הנאשם למשרדנו על מנת לקבל ייצוג משפטי מקצועי ומסור, שהוביל לסיום ההליך ללא הרשעה.
המקרה ממחיש, שעל מנת לבצע את מלאכתו נאמנה בקריות, משרדו של עורך הדין פלילי לא חייב להיות ממומקם דווקא בקריות.

עורך דין פלילי בקריות גיא פלנטר – ייצוג משפטי

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים ולנאשמים בהליכים פליליים המתנהלים בפני בית משפט השלום קריות ובפני בית משפט לנוער – קריות.
אנו ערוכים להעניק ייעוץ וייצוג משפטי לתושבי הקריות 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.

חשודים ונחקרים בקריות – ייעוץ משפטי מעורך דין פלילי בקריות

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לחשודים ולנחקרים בתחנת משטרת זבולון, הממוקמת ברחוב שדרות ההסתדרות 219, קריית חיים.
תחנת זבולון של משטרת ישראל נותנת שירותי משטרה לתושבי הישובים הבאים: קרית ביאליק, קרית ים, קרית מוצקין, קרית חיים, קרית אתא, אפק, אושה, רמת יוחנן, כפר המכבי, טבעון, איבטין, נופית, חילף, חוואלד, ראס עלי, זבידאת, רכסים, כפר חסידים, אלונים, שער העמקים ונשר.
להרחבה בכל הנוגע לייעוץ משפטי לנחקרים ולחשודים ראו בעמוד: חקירה במשטרה.

עצורים – ייצוג משפטי בהליכי מעצר בקריות

בכל הנוגע לייצוג משפטי לעצורים המובאים להארכת מעצר בבית משפט השלום קריות ראו בעמוד – שחרור ממעצר.

נאשמים בתיק פלילי בבית משפט השלום קריות – ייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי בקריות

בכל הנוגע לייצוג משפטי שאנו מעניקים לנאשמים בהליכים פליליים בבית משפט השלום קריות ראו בעמוד –משפט פלילי ייצוג משפטי.

תאגידים הנאשמים בתיק פלילי בית משפט השלום קריות

בכל הנוגע לייצוג משפטי שאנו מעניקים לתאגידים בהליכים פליליים ראו בעמוד –תאגידים ייצוג משפטי בהליך פלילי.

קטינים הנאשמים בתיק פלילי בפני בית משפט לנוער קריות

בכל הנוגע לייצוג משפטי שאנו מעניקים לקטינים ראו בעמוד – קטינים – ייצוג משפטי.

מערערים ומשיבים בהליכי ערעור על פסק דין פלילי שניתן ע”י בית משפט השלום קריות

בכל הנוגע לייצוג משפטי של מערערים ומשיבים לערעור שהוגש ע”י המשטרה או הפרקליטות ראו בעמוד: ערעור פלילי – ייצוג משפטי.

נפגעי עבירה בקריות

בכל הנוגע לייעוץ משפטי ולייצוג משפטי שאנו מעניקים לנפגעי עבירה ראו בעמוד –נפגעי עבירה – ייצוג משפטי.

ייצוג משפטי מעורך דין פלילי בקריות בבית משפט השלום קריות

מיקומו של בית משפט השלום קריות

בית משפט השלום קריות ממוקם ברחוב דרך עכו 194, קריית ביאליק ומעניק את שירותיו לתושבי הקריות והסביבה.

עניינים פליליים בקריות

בבית משפט השלום קריות נשמעים תיקים פליליים ובקשות להארכות מעצר ולשחרור בערובה.
תיקים פליליים הנוגעים לקטינים, נשמעים במסגרת בית משפט לנוער בקריות בפני שופטי נוער.

סמכות עניינית

בית משפט השלום קריות מוסמך לדון בעבירות פליליות שעונשן המרבי הוא עד שבע שנות מאסר.
עבירות שעונשן המרבי מעל שבע שנות מאסר נדונות בפני בית המשפט המחוזי בחיפה.

התביעה הפלילית בקריות

בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום קריות מיוצגת מדינת ישראל על ידי שתי רשויות תביעה שונות, בהתאם לחומרת העבירות:
- מטעם משטרת ישראל מופיעה בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום קריות שלוחת תביעות זבולון אשר מקום משכנה בשדרות ההסתדרות 291, קריית חיים. הכניסה מרחוב בן צבי, בתחנת זבולון (קריות).
- מטעם פרקליטות המדינה מופיעה בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום קריות פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) אשר מקום משכנה ברחוב פל-ים 15 א’ (קומה 16), קרית הממשלה, בניין ב’ “המפרש”, חיפה.

עורך דין פלילי בקריות גיא פלנטר – מקרה להמחשה

אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו בבית משפט השלום קריות.

תמצית המקרה להמחשה – סיום משפט פלילי בקריות ללא הרשעה

תיק פלילי שהחל באישומים חמורים בעבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, איומים, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור, העמיד את הנאשם בסיכון ממשי לסיום ההליך הפלילי מאחורי סורג ובריח.
בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו לנאשם בבית משפט השלום קריות, נמחקו כל העבירות מכתב האישום למעט העבירה של הפרעה לשוטר, וההליך הפלילי הסתיים באי הרשעה – למרות שלחובתו של הנאשם אי הרשעה קודמת.

כתב האישום אשר הוגש כנגד הנאשם לבית משפט השלום קריות

תיק זה נשמע רובו ככולו בבית משפט השלום קריות, אולם הסתיים בבית משפט השלום בחיפה לאחר שהשופטת אשר שמעה את הראיות עברה לכהן בבית משפט השלום בחיפה.
הנאשם בפרשה זו מהנדס תוכנה בחברת אינטל, בן 30, נשוי ואב לילד, אשר בעברו שירות צבאי כלוחם בחטיבת גולני.
מפגש בין האיש לשוטרים, אותו סיים האיש חבול כולו, הוביל את שלוחת תביעות זבולון של משטרת ישראל להגיש כנגדו כתב אישום חמור.
בתמצית, על פי הנטען בכתב האישום:
- בסמך לשעה 22:00 באזור הצ’ק פוסט, ניגשו שני שוטרים לנאשם בשל חשד לביצוע עבירה אחרת (בדיעבד הוכח במשפט כי לנאשם לא היה שום קשר לעבירה אחרת).
- על פי הנטען, אחד מן השוטרים הזדהה באמצעות תעודת מנוי, והנאשם, בהיותו תחת השפעת אלכוהול, תקף את שני השוטרים, דחף אותם, השתולל ובעט באחד השוטרים והכה אותו במכות אגרוף בכל גופו.
- בהמשך, כך נטען, המשיך הנאשם להשתולל, התנגד למעצרו, בעט בגבו של אחד השוטרים ואיים בכך שאמר לשוטרים כי הינו מתאגרף “וזה הסוף שלהם”.
- לאחר הבאתו לתחנת המשטרה, כך נטען, תקף הנאשם שוטר נוסף, בעט בחזהו ובראשו של השוטר, אשר נהדף מעוצמת המכה שקיבל לעבר הקיר.
- לבסוף, כך נטען, העליב הנאשם את השוטרים שהיו במקום בכך שאמר להם: “הומואים מזדיינים בתחת”.

העבירות שיוחסו לנאשם בכתב האישום – תקיפת שוטר, איומים, הפרעה לשוטר והעלבת עובד ציבור

בהתאמה לטענות העובדתיות, ייחס כתב האישום לנאשם את העבירות הבאות לפי חוק העונשין, תשל”ז – 1977;
תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 273 לחוק העונשין הנושאת לצידה עונש מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים.
איומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לחוק.
הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, עבירה בניגוד לסיף 275 לחוק העונשין הנושאת לצידה עונש מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים.
העלבת עובד ציבור, עבירה בניגוד לסעיף 288 לחוק העונשין.

הנאשם שוכר את שירותיו של עו”ד פלילי בקריות גיא פלנטר

התיק הפלילי נקבע לדיון בבית משפט השלום קריות בפני כבוד השופטת אורית קנטור, סגנית נשיא בתי משפט השלום במחוז חיפה.
עם תחילת המשפט, הודיעה התביעה כי בכוונתה לבקש מבית המשפט למצות את מלוא חומרת הדין עם הנאשם ולגזור עליו עונש מאסר, מאחורי סורג ובריח.
בשלב זה שכר הנאשם את שרותיו של עורך דין פלילי גיא פלנטר על מנת להעניק לו ייצוג משפטי בהליך הפלילי.

מחיקת רוב העבירות מכתב האישום, לאחר חקירה נגדית של השוטרים המתלוננים

לאחר שעו”ד פלילי גיא פלנטר חקר בבית המשפט את כל השוטרים המעורבים בחקירה נגדית, הוכחה בפני בית המשפט תמונה אחרת לחלוטין מהתמונה העולה מכתב האישום.
ראשית, הוכח על ידי הסניגור כי הנאשם לא ידע – וגם לא היה יכול לדעת – כי שוטרים התנפלו עליו;
השוטרים הגיעו למקום בלבוש אזרחי וברכב בילוש מוסווה, אחד מהם קפץ על הנאשם מן הרכב המסווה ותפס את הנאשם בכתפו, מבלי להזדהות.
בסיטואציה זו, שבה לא ידע כי לפניו אנשי משטרה, ומשעה שממילא ידע כי לא ביצע דבר וחצי דבר שיצדיק עיכובו על ידי המשטרה, חש עצמו מותקף והתנגד למעצרו.
יתרה מכך, צל כבד של ספק הוטל במשפט על טענות השוטרים כי הנאשם תקף שוטר בעודו כבול בידיו וברגליו (הטענה בכתב האישום לפיה לאחר שהובא לתחנת המשטרה – תקף שוטר נוסף בתחנה, בעט בחזהו ובראשו של השוטר, אשר נהדף מעוצמת המכה שקיבל לעבר הקיר).
בהתאמה, במסגרת הסדר טעון, נמחקו כליל מכתב העבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, איומים והעלבת עובד ציבור.
יחד עם זאת, מרגע שידע הנאשם כי מדובר בשוטרים, היה עליו לחדול מלהפריע לשוטרים במילוי תפקידם ולפיכך הודה הנאשם במסגרת הסדר הטעון בעובדות המקימות את העבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. בכך גם הודה הנאשם בפה מלא מלכתחילה, עוד במעמד חקירתו במשטרה.

סיום ההליך הפלילי באי הרשעה, למרות אי הרשעה קודמת לחובתו של הנאשם

למעשה, אימץ כתב האישום המתוקן את גרסת הנאשם לאשר התחרש ונמחקו ממנו כליל כל טענות השוטרים.
ובאשר לעונש; ככלל, מי שזכה בעבר לסיים הליך פלילי באי הרשעה לא יזכה שוב באי הרשעה שכן כבר לא מדובר ב”מעידה חד פעמית”.
במקרה הנדון כאן, למרות שלחובתו של הנאשם עמד רישום פלילי קודם, ללא הרשעה, בעבירה של תגרה במקום ציבורי, הסכימה התביעה המשטרתית (לאחר שמיעת הראיות וקבלת גרסת הנאשם) לעתור במסגרת הסדר הטעון לסיום הפרשה שוב, באי הרשעה.
בית משפט השלום בקריות (כבוד השופטת אורית קנטור) אימץ את הסדר הטעון, הטיל על הנאשם צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה בדין תוך שהוא מציין בפסק דינו כי:

“הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים מקיים את האיזון הראוי בין האינטרס הציבורי הפרטני והאינטרס הציבורי הרחב, שמייצגת התביעה, לבין טובת ההנאה שניתנה לנאשם, כפי שנקבע בהלכת פלוני – (ע”פ 1958/98), ולכן בכוונת בית המשפט לכבדו, זאת לאחר שאכן משמיעת הראיות בתיק עולה כי היה מקום להגיע להסדר האמור ולתקן את כתב האישום כפי שתוקן”.

משעברה השופטת שישבה בדין בבית משפט השלום בקריות לכהן בבית משפט השלום בחיפה, ניתן פסק הדין בבית משפט השלום בחיפה ולא בקריות.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בפסק דינה של כבוד השופטת אורית קנטור.

תיק פלילי בפני בית משפט השלום קריות, בפני כב’ השופטת אורית קנטור.

לקריאה נוספת

לדוגמא נוספת לייצוג משפטי שהעניק משרדנו בבית משפט השלום קריות ראו: ביטול כתב אישום – רופא שהודה בעבירות הסגת גבול פלילית והחזקת מכשירי פריצה.
להרחבה בכל הנוגע לעבירות נגד שוטרים ולדוגמאות נוספות בהן העניק משרדנו ייצוג משפטי בתיקים הנוגעים לעימותים בין שוטרים לאזרחים ראו בעמוד: עבירות נגד שוטרים – ייצוג משפטי.
להרחבה בכל הנוגע למוסד אי ההרשעה במשפט הפלילי ולדוגמאות נוספות בהן הוביל משרדנו לסיום הליכים פליליים באי הרשעה או בביטול הרשעה ראו בעמוד: אי הרשעה | ביטול הרשעה.

עורך דין פלילי בקריות גיא פלנטר

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהליכים פליליים בפני בית משפט השלום בקריות.
אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
לדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי ראו – דוגמאות להמחשה – ייצוג משפטי גיא פלנטר משרד עורכי דין.
לקוחות כותבים עלינו – ראו: ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר וכן: חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עו”ד פלילי | עורך דין פלילי בקריות | עו”ד פלילי בקריות | בחירת עו”ד פלילי לפי אזור בארץ

עורך דין פלילי בקריות | בית משפט השלום קריות – ייצוג משפטי ע”י עו”ד פלילי | עו”ד פלילי בקריות | איומים | עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון | עורך דין פלילי ברמת גן | אי הרשעה | ביטול הרשעה | הימנעות מהרשעה פלילית | סיום הליך פלילי ללא הרשעה | עבירות נגד שוטרים – ייצוג משפטי

הפוסט עורך דין פלילי בקריות 4.9 (62) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

משפט פלילי – הכל על מושגים במשפט פלילי 5 (112)

גיא פלנטר — Sun, 12 Mar 2023 12:22:47 +0000

משפט פלילי – מושגים במשפט פלילי

הסבר תמציתי של עו”ד פלילי אודות מושגי יסוד במשפט הפלילי, תוך הפניה להסברים יותר מפורטים. נקודת התחלה טובה להבנת עולם המושגים במשפט הפלילי.

אחריות קפידה

בעבירות מסוג אחריות קפידה, לא נדרשת רשות התביעה להוכיח את היסוד הנפשי. די שהוכיחה כי הנאשם ביצע את המעשה (היסוד הפיזי של העבירה) והנטל עובר לנאשם להוכיח במהלך משפט פלילי שעשה כל שניתן למנוע את העבירה. לא הוכיח – יורשע.

יחד עם זאת, אחריות קפידה קיימת רק כשהמחוקק קבע זאת במפורש בחוק. יתרה מכך, בעבירות מסוג אחריות קפידה, לא ניתן לגזור במשפט הפלילי עונש של מאסר, אלא אם כן הוכחה מחשבה פלילית או רשלנות.

אי הרשעה בסיום משפט פלילי

משפט פלילי יכול להסתיים ללא הרשעה פלילית. במקרים חריגים, מוסמך בית משפט לפסוק, כי למרות שאדם אשם בעבירה פלילית, עדיין לא תירשם לחובתו הרשעה פלילית במירשם הפלילי. סיום הליך פלילי ללא הרשעה מתבצע על בסיס תסקיר של שירות מבחן המתקבל אודות הנאשם, ותמיד מלווה בצו פיקוח של שירות המבחן ו/או צו לביצוע שירות לתועלת הציבור.

לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסיום ההליך הפלילי ללא הרשעה או לביטול ההרשעה ראו בעמוד הבא: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

אי שפיות הדעת

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית במשפט הפלילי. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה אם, בשעת המעשה, בשל מחלה שפגעה ברוחו או בשל ליקוי בכושרו השכלי, היה חסר יכולת של ממש –
(1) להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו; או
(2) להימנע מעשיית המעשה.

אימרת חוץ של נאשם

כל התבטאות של נאשם מחוץ לכתלי בית המשפט אשר הונצחה בדרך כשלהיא, לרבות בוידיאו, באודיאו, במזכר שרשם לעצמו חוקר ובהודעה שנגבתה מהנאשם בחקירתו, אותה התבקש לאשר בחתימת ידו.

איסור פרסום

ראה – צו איסור פרסום.

אליבי

טענת “במקום אחר הייתי” בזמן בו בוצעה העבירה. קבלת הטענה משמעותה, שלנאשם או לחשוד לא היתה הזדמנות לבצע את העבירה ולפיכך אין להעמידו לדין ובמידה והועמד לדין, יש לזכות אותו.

טענת אליבי יש להעלות בהזדמנות הראשונה הן בחקירה הפלילית והן במשפט פלילי.

בדיקת פוליגרף

ראה – פוליגרף, וכן ראה: בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.

ביטול הרשעה פלילית במהלך משפט פלילי

גם לאחר שנשמעו הראיות בתיק ובית המשפט פסק בהכרעת דינו כי הוא מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לנאשם בכתב האישום, עדיין בסמכותו של בית המשפט, בנסיבות המתאימות, לבטל את ההרשעה.
בהקשר זה, קובע סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ”ב-1982 שכותרתו “ביטול הרשעה”:

“הרשיע בית המשפט את הנאשם, ולפני מתן גזר הדין ראה שיש מקום לתת לגביו צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, ללא הרשעה, רשאי הוא לבטל את ההרשעה ולצוות כאמור”.

לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול ההרשעה ראו בעמוד הבא: אי הרשעה | ביטול הרשעה | סיום הליך פלילי ללא הרשעה.

ביטול כתב אישום שהוגש במשפט פלילי

חזרתה של הפרקליטות מכתב האישום עשויה להוביל לביטולו וכך גם קבלת טענות הגנה מסוימות. לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לביטול כתב אישום או מחיקתו ראו בעמוד: ביטול כתב אישום | מחיקת כתב אישום | חזרה מכתב אישום.

בקשות שונות במהלך משפט פלילי

זו הכותרת של בקשות המוגשות על ידי הצדדים לבית המשפט במהלך משפט פלילי.

בקשת חנינה

ראה-חנינה. לפרטים נוספים ראה בעמודים: חנינה מהנשיא, מחיקת רישום פלילי.

בקשת עיון חוזר

ראה – עיון חוזר.

גזר דין

ההחלטה שיפוטית שבמסגרתה מטיל בית המשפט עונש על נאשם. הכרעת הדין (קביעת האשם) + גזר הדין (קביעת העונש) = פסק דין.

דבר מה נוסף

תוספת ראייתית, שבמקרים מסוימים בלעדי תוספת ראייתית זו, לא ניתן להרשיע. כך למשל, לא ניתן להרשיע רק על בסיס הודיה שמסר הנאשם בחקירתו, ונדרשת תוספת ראייתית של “דבר מה נוסף” לצורך ההרשעה.

עוצמת ה”דבר מה” הנדרש לצורך הרשעה משתנה בהתאם לעוצמת הראיות שה”דבר מה” בא לחזק; ככל שהראיות המפלילות חזקות יותר, כך גם נדרש “דבר מה” פחות מפליל, לצורך הרשעה.

הגנה עצמית

הגנה עצמית הינה אחד מהסייגים לאחריות פלילית. בהתאם לחוק העונשין: לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו;

ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים. יתרה מכך, הסייג לאחריות פלילית לא יקום כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות העניין לשם מניעת הפגיעה.

הגנות הנטענות במהלך משפט פלילי

ראה – סייגים לאחריות פלילית

הגשת תלונה למשטרה

ראה – תלונה. לפרטים נוספים ראה בעמוד הבא: נפגעי עבירה | מתלוננים – ייצוג משפטי.

הכרעת דין

החלטה שיפוטית במסגרתה קובע בית המשפט האם הנאשם אשם או זכאי, ואם אשם – במה בדיוק הוא אשם (כיוון שלעיתים כתב האישום ייחס לנאשם מספר אישומים ומספר עבירות, על בית המשפט לקבוע במה בדיוק מצא את הנאשם אשם). הכרעת הדין (קביעת האשם) + גזר הדין (קביעת העונש) = פסק הדין.

הסדר מותנה

הסדר מותנה הוא הסכם בין הרשות התובעת לחשוד לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר, וזאת כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את תיק החקירה בעילה של “סגירה בהסדר”.

סגירת התיק בהסדר מותנה חוסכת לחשוד את כל התוצאות הפוגעניות של משפט פלילי. לפרטים נוספים ראו: סגירת תיק בהסדר מותנה.

העדר שליטה

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית. בהתאם לחוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת העדר שליטה על תנועותיו הגופניות, לענין אותו מעשה, כמו מעשה שנעשה עקב כפייה גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית, בשעת שינה, או במצב של אוטומטיזם או של היפנוזה.

סייג זה לא יחול, אם העושה היה מודע או אם אדם מן הישוב במקומו יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע, לפני היווצרות המצב שבו עשה את מעשהו, כי הוא עלול לעשותו במצב זה, ואם העמיד את עצמו בהתנהגות נשלטת ופסולה באותו מצב.

זוטי דברים

מדובר בסייג לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך.

חטא

עבירה פלילית שנקבע לה עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואם העונש הוא קנס בלבד – קנס שאינו עולה על 12,900 ש”ח.

חנינה

חוק יסוד: נשיא המדינה הסמיך את נשיא המדינה לחון עבריינים ולהקל בעונשים על ידי הפחתתם או המרתם. ראו בהקשר זה: חנינה מהנשיא.

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, תשע”ט-2019 הסמיך את נשיא המדינה לקצר או לבטל תקופת התיישנות ותקופת מחיקה של פרט רישום פלילי של אדם וכן לקבוע כי עבירה כאמור בסעיף 24 לחוק שעבר אדם, תתיישן או תימחק, ולקבוע מועדים להתיישנות או למחיקה. ראו בהקשר זה: מחיקת רישום פלילי וכן: מחיקת רישום פלילי לחיילים.

טעות במצב דברים

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית. בהתאם לחוק העונשין:
(א) העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו.
(ב) סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה.

טעות במצב משפטי

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית. בהתאם להוראות חוק העונשין: לענין האחריות הפלילית אין זה משנה אם האדם דימה שמעשהו אינו אסור, עקב טעות בדבר קיומו של איסור פלילי או בדבר הבנתו של האיסור, זולת אם הטעות הייתה בלתי נמנעת באורח סביר.

יסוד נפשי בעבירה הפלילית

ראה – יסודות עבירה פלילית.

יסוד פיזי בעבירה פלילית

ראה – יסודות עבירה פלילית.

יסודות עבירה פלילית

לכל עבירה פלילית שתי יסודות: יסוד פיזי (בלטינית: Actus Reas) ויסוד נפשי (בלטינית: (Mens Rea).
על מנת שתתגבש עבירה פלילית צריכים להתקיים, בו זמנית, הן היסוד הפיזי של העבירה והן היסוד הנפשי. היסוד הנפשי הינו הלך הנפש המלווה את הנאשם בשעת התנהגותו. בישראל, כל העבירות הפליליות דורשות הוכחת מחשבה פלילית (אלא אם נקבע בהגדרת העבירה, כי רשלנות היא היסוד הנפשי הדרוש לשם התהוותה, או כאשר מדובר בעבירות של אחריות קפידה).

היסוד הפיזי הינו המעשה או המחדל העובדתי, שביסוד העבירה. לשם המחשה: הדין בישראל קובע 3 עבירות שונות הנוגעות לסיטואציה של קטילת חיי אדם: רצח (עבירה שעונשה מאסר עולם), הריגה (עבירה שדינה המכסימלי 20 שנות מאסר) וגרימת מוות ברשלנות (עבירה שדינה המכסימלי 3 שנות מאסר). בשלושת העבירות היסוד העובדתי זהה: גרימת מותו של אדם.

השוני בין שלושת העבירות הוא ביסוד הנפשי בלבד; בעוד שבעבירת רצח נדרש להוכיח יסוד נפשי של כוונה תחילה (פעולה מכוונת להמית, לאחר החלטה להמית, הכנה, ובהיעדר קינטור), הרי שבעבירה של הריגה נדרש להוכיח יסוד נפשי של פזיזות (מודעות לאפשרות התרחשותה של התוצאה הקטלנית ועמה אדישות או קלות דעת לאפשרות התקיימותה של התוצאה) ואילו בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, די בהוכחת יסוד נפשי של רשלנות (קרי – בנסיבות העניין, אדם מן היישוב יכול היה לצפות את האפשרות לגרימת תוצאה קטלנית).

כורח

מדובר בסייג לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שנצטווה לעשותו תוך איום שנשקפה ממנו סכנה מוחשית של פגיעה חמורה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו, ושאנוס היה לעשותו עקב כך.

הוראות סעיף זה יש לקרוא ביחד עם ההוראות בדבר כניסה למצב בהתנהגות פסולה. כמו כן, לא יקום סייג זה לאחריות פלילית, כאשר היתה מוטלת על האדם חובה על-פי דין או מכוח תפקידו לעמוד בסכנה או באיום. יתרה מכך, הסייג לאחריות פלילית לא יקום כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות הענין לשם מניעת הפגיעה.

כפירה

כפירה בטענה פירושה הכחשת הטענה. ככלל, כפירה גורפת איננה מומלצת שכן היא מבזבזת לריק זמן שיפוטי ופותחת חזית מחלוקת רחבה מאוד, שקל להבקיעה.

כתב אישום

כתב הטענות של הרשות התובעת, המוגש לבית המשפט בתחילת ההליך הפלילי. ראו כתב אישום וכן התמודדות עם כתב אישום.

ללא הרשעה

ראה – אי הרשעה.

מב”ד

ראה תחת המושג: תיק מב”ד.

מבחן ללא הרשעה

ראה – אי הרשעה.

מחדל פלילי

“מחדל” = הימנעות מעשייה שהיא חובה לפי כל דין או חוזה.

מחשבה פלילית

מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות ולאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, ולענין התוצאות גם אחת מאלה:
(1) כוונה – במטרה לגרום לאותן תוצאות;
(2) פזיזות (ראה על מושג זה בנפרד).
לענין כוונה, ראייה מראש את התרחשות התוצאות, כאפשרות קרובה לוודאי, כמוה כמטרה לגרמן.

לענין המחשבה הפלילית, רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם;

מחשבה פלילית יכולה להיות “מועתקת” לאוביקט אחר שכן על פי דין, אין זה משנה אם נעשה המעשה באדם אחר או בנכס אחר, מזה שלגביו אמור היה המעשה להיעשות. כך למשל, כאשר הוכח כי אדם התכוון לרצוח את פלוני, אולם בפועל רצח בטעות את אלמוני – עדיין יורשע אותו אדם ברצח, למרות שלא התכוון לרצוח את אלמוני.

עבירה פלילית

התנהגות (במעשה או במחדל) המהווה הפרה של נורמה מסוימת. בישראל, אין עבירה פלילית ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו על ידי המחוקק בחוק. המחוקק הגדיר איזה התנהגות נופלת בתחום הפלילי, ואף איזה עונשים ניתן להשית בגין התנהגות כזו או אחרת.

עבירות פליליות מסווגות על 3 דרגות חומרה: חטא, עוון, פשע (ראה על מושגים אלו בנפרד). לכל עבירה פלילית שתי יסודות: יסוד פיזי ויסוד נפשי; על מנת שתתגבש עבירה פלילית צריכים להתקיים, בו זמנית, הן היסוד הפיזי של העבירה והן היסוד הנפשי. (ראה על מושגים אלו בנפרד).

עוון

עבירה פלילית שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים; ואם העונש הוא קנס בלבד – קנס העולה על 12,900 ש”ח.

פוליגרף

נקרא גם “מכונת אמת”. תוצאות בדיקת פוליגרף לא קבילות במשפט פלילי וכך גם עצם הנכונות, או הסירוב לבצע את הבדיקה. מאידך, במסגרת חקירה פלילית, הסכמה לבצע בדיקת פוליגרף ובוודאי תוצאות בדיקה המעידות על אמירת אמת – מהווים אינדיקציה חקירתית טובה וחיזוק לגרסה.

בשל השלכות הבדיקה, בטרם מתן הסכמה לביצוע הבדיקה, יש להתייעץ עם עורך דין פלילי.

לפרטים נוספים אודות ייעוץ משפטי בנוגע לבדיקת פוליגרף ראה בעמוד: בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.

פזיזות

אחת החלופות למחשבה פלילית, הנדרשת להוכחת התגבשות עבירה פלילית. פזיזות מוגדרת אחת משתיים:
(א) אדישות – שוויון נפש לאפשרות גרימת התוצאה האסורה;
(ב) קלות דעת – נטילת סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת התוצאה האסורה, מתוך תקווה להצליח למנוע את התוצאה האסורה.

פסק דין במשפט פלילי

הכרעת הדין (קביעת האשם) + גזר הדין (קביעת העונש) = פסק הדין. במידה ובית המשפט מצא כי הנאשם זכאי, עליו להודיע על כך מייד בפתח מתן הכרעת הדין (שהופכת לפסק דין).

פשע

עבירה פלילית שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים.

צורך

מדובר בסייג לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי להצלת חייו, חירותו, גופו או רכושו, שלו או של זולתו, מסכנה מוחשית של פגיעה חמורה הנובעת ממצב דברים נתון בשעת המעשה, ולא הייתה לו דרך אחרת אלא לעשותו.

הוראות סעיף זה יש לקרוא ביחד עם ההוראות בדבר כניסה למצב בהתנהגות פסולה. כמו כן, לא יקום סייג זה לאחריות פלילית, כאשר הייתה מוטלת על האדם חובה על-פי דין או מכוח תפקידו לעמוד בסכנה או באיום. יתרה מכך, הסייג לאחריות פלילית לא יקום כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות הענין לשם מניעת הפגיעה.

צידוק

מדובר בסייג לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה באחד מאלה:
(1) הוא היה חייב או מוסמך, לפי דין, לעשותו;
(2) עשהו על-פי צו של רשות מוסמכת שהיה חייב לפי דין לציית לה, זולת אם הצו הוא בעליל שלא כדין;
(3) במעשה הטעון לפי דין הסכמה, כאשר המעשה היה דרוש באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם, שלמות גופו, או למניעת נזק חמור לבריאותו, ואם בנסיבות הענין לא היה בידו להשיג את ההסכמה;
(4) עשהו באדם בהסכמה כדין, תוך פעולה או טיפול רפואיים, שתכליתם טובתו או טובת הזולת;
(5) עשהו תוך פעילות ספורטיבית או משחק ספורטיבי, שאינם אסורים לפי דין ואינם נוגדים את תקנת הציבור, ובהתאם לכללים הנהוגים בהם.

קטינות

קטינות הינה אחד מהסייגים לאחריות פלילית. בהתאם לחוק העונשין, לא יישא אדם באחריות פלילית בשל מעשה שעשה בטרם מלאו לו שתיים עשרה שנים.

רישום פלילי

ראו: מחיקת רישום פלילי.

שכרות

מדובר באחד הסייגים לאחריות פלילית. על פי חוק העונשין:
(א) לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה במצב של שכרות שנגרמה שלא בהתנהגותו הנשלטת או שלא מדעתו.
(ב) עשה אדם מעשה במצב של שכרות והוא גרם למצב זה בהתנהגותו הנשלטת ומדעת, רואים אותו כמי שעשה את המעשה במחשבה פלילית, אם העבירה היא של התנהגות, או באדישות אם העבירה מותנית גם בתוצאה.
(ג) גרם אדם למצב השכרות כדי לעבור בו את העבירה, רואים אותו כמי שעבר אותה במחשבה פלילית אם היא עבירה של התנהגות, או בכוונה אם היא מותנית גם בתוצאה.
(ד) בסעיף זה “מצב של שכרות” – מצב שבו נמצא אדם בהשפעת חומר אלכוהולי, סם מסוכן או גורם מסמם אחר, ועקב כך הוא היה חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להימנע מעשיית המעשה.
(ה) סעיפים קטנים (א),(ב) ו-(ג) חלים גם על מי שלא היה חסר יכולת כאמור בסעיף קטן(ד), אך עקב שכרות חלקית לא היה מודע, בשעת מעשה, לפרט מפרטי העבירה.

תיק מב”ד

מב”ד = ממתין לבירור דין. מדובר בתיק חקירה תלוי ועומד, שטרם הוכרע גורלו; יתכן וייסגר באחת העילות הקבועות בחוק ויתכן שיוגש בגינו כתב אישום. המושג כולל גם תיקי חקירה שהוגשו בגינם כתבי אישום אולם טרם הסתיים הדיון בעניינם בבית המשפט.

תיקי מב”ד מקבלים ביטוי ברישומים הפנימיים של המשטרה. הם אינם בגדר “עבר פלילי”, שכן טרם נקבעה לגביהם אחריות פלילית.

לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו לסגירת תיקי חקירה פתוחים ראו בעמודים:

סגירת תיק פלילי | סגירת תיק משטרה.

שימוע פלילי לפני הגשת כתב אישום | בקשה להימנע מהגשת כתב אישום.

סגירת תיק בהסדר מותנה | הימנעות מהגשת כתב אישום.

לדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישום משטרתי או לביטולו מרישומיה הפנימיים של המשטרה ראו בעמודים:

מחיקת רישום משטרתי.

ביטול רישום משטרתי.

שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה. (תיק חקירה שנסגר בעילה של חוסר אשמה ימחק מרישומיה הפנימיים של המשטרה).

תעודת יושר

כינוי עממי לאישור שניתן לאזרח ממשטרת ישראל בדבר היעדר רישום פלילי ו/או תיקים תלויים ועומדים. מהתדפיס המשטרתי שנקרא תעודת היושר ניתן ללמוד על היעדר עבר פלילי והיעדר תיקים פתוחים במשטרה כנגד אותו אזרח (הנקראים גם מב”ד).

לפרטים נוספים ולדוגמאות למקרים בהם הוביל משרדנו למחיקת רישום פלילי ראה בעמוד: מחיקת רישום פלילי.

משפט פלילי – מושגים במשפט פלילי.

משפט פלילי – קישורים חיצוניים.

עורך דין פלילי – ייצוג משפטי בהליכי משפט פלילי

משפט פלילי – מושגים במשפט פלילי

הפוסט משפט פלילי – הכל על מושגים במשפט פלילי 5 (112) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר