ארכיון ביטול תובענה משמעתית - עורך דין פלילי גיא פלנטר

דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בפני בית הדין למשמעת עובדי המדינה 4.9 (159)

גיא פלנטר — Sun, 30 Jul 2023 13:56:48 +0000

דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי בנוגע לעבירות משמעת בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ומול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ובפני ערכאות ערעור

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בכל הנוגע לדין משמעתי של עובדי מדינה, לרבות:
- יצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.
- יצוג משפטי בהליכי שימוע בפני התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה; מניעת השעיית עובד מדינה.
- חקירה משמעתית – הכנה, ייעוץ משפטי וליווי משפטי לעובדי מדינה בחקירה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ובפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.

דין משמעתי עובדי מדינה

עובדי מדינה והעובדים בשירות הציבורי כפופים לדין משמעתי ונתונים לשיפוט משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
הנורמות האתיות והמשמעתיות המחייבות עובדי מדינה ועובדים בשירות הציבורי מעוגנות בעיקרן בכללי האתיקה של עובדי המדינה, בהוראות תקנון שירות המדינה – התקשי”ר ובחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963.
לצד זאת, מחויבים עובדי המדינה ועובדי השירות הציבורי להישמע להוראות והנחיות הניתנות מעת לעת במשרד בו מועסקים ולנהוג בהתאם לנוהג המקובל במשרד, כאשר אי קיום המוטל עליהם עלול להוביל לחקירה משמעתית כנגדם ולהעמדה לדין משמעתי.
פרסומים חשובים של נציבות שירות המדינה בתחום:
- כללי האתיקה לעובדי המדינה.
- תקנון שירות המדינה – הוראות התקשי”ר.

תכלית הדין המשמעתי בכל הנוגע לעובדי מדינה ולשירות הציבורי

בפסקי דין רבים עמד בית המשפט העליון על שתי תכליות שהדין המשמעתי משרת בכל הנוגע לעובדי מדינה והשירות הציבורי והם:
- הגנה על תפקוד השירות הציבורי.
- הגנה על תדמיתו של השירות בעיני הציבור.
כך למשל פסק בית המשפט העליון בשעה שעמד על ההבדל בין הדין המשמעתי לבין הדין הפלילי (עש”מ 1928/00, מדינת ישראל נגד ברוכין):

“יש להקדים ולהציג את ההבדל המהותי בין הדין המשמעתי לבין הדין הפלילי.

ההבדל נובע מן התכלית: הדין המשמעתי נועד לשרת תכלית שונה מן התכלית של הדין הפלילי.

עיקר התכלית של הדין המשמעתי הוא הגנה על השירות הציבורי. הצורך בהגנה על השירות הציבורי אינו בא לידי ביטוי מלא בהליך הפלילי. גם אם בהליך הפלילי נגזר על עובד הציבור עונש של קנס, מאסר או עונש אחר, עדיין יש צורך לברר אם ראוי לנקוט נגדו גם הליך משמעתי: האם ראוי שאותו עובד ציבור יישאר בתפקידו, או שמא ראוי להעבירו לתפקיד אחר או להורידו בדרגה או אף לפטרו מן השירות? וזאת, כדי למנוע פגיעה נוספת של אותו עובד בשירות הציבורי או כדי להגן על תדמית השירות ועל אמון הציבור וכן כדי לשרש תופעות פסולות בשירות הציבורי ולהרתיע עובדי ציבור אחרים מהתנהגות שאינה הולמת את השירות…

בדומה, פסק בית המשפט העליון בפרשה אחרת (עש”מ 5282/98, מדינת ישראל נגד כתב):

“…בדין המשמעתי, אמצעי המשמעת אמור לשמש אמצעי מניעה יותר מאשר אמצעי ענישה: התכלית העיקרית של אמצעי המשמעת היא, כאמור, למנוע פגיעה משמעותית בתפקוד של שירות המדינה או בתדמית של שירות זה, שכן תדמית ראויה היא תנאי הכרחי לפעילות תקינה של השירות”.

בפרשה אחרת, סיכם בית המשפט העליון את הדברים באופן הבא (עש”מ 9433/07 מדינת ישראל נגד מרינה אבשלומוב):

עיקר תכליתו של הדין המשמעתי של עובדי המדינה הינה הגנה על דמותו ותפקודו של השירות הציבורי ושמירה על אמון הציבור בו ובעובדיו. תכלית זו מושגת בין היתר באמצעות קביעתן של נורמות ההתנהגות הראויות לעובדים בשירות הציבורי ובאמצעות ענישתם של עובדים שסטו מנורמות אלו, וזאת תוך יצירת הרתעה אפקטיבית מפני ביצוע מעשים שיש בהם סטייה כאמור ותוך העברת מסר ברור לציבור באשר לסטנדרטים שבהם מחויב השירות הציבורי:

“מטרת דין המשמעת אינה מכוונת להענשת העובד; היא נועדה להגן על השירות הציבורי מבחינת רמת תיפקודו ומהיבט השמירה על דמותו ותדמיתו בעיני הציבור. תכליות אלו מושגות באמצעים שונים, וביניהם – הרחקת עובדים שתיפקודם פוגע בשירות הציבורי; הרתעת שאר עובדי השירות הציבורי מפני התנהגות החורגת מהנורמות הראויות; והעברת מסר כללי לציבור הרחב בדבר הקפדתה של מערכת אכיפת החוק ודיני המשמעת על יושרתו של השירות הציבורי ורמת תיפקודו” …

מתכליות אלו נגזרים אמצעי המשמעת השונים שרשאי בית הדין למשמעת להטיל על עובד מדינה בגין הרשעתו בביצוע עבירות משמעת”.

עבירות משמעת עובדי מדינה

חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963 מגדיר, בלשון כללית, מהן עבירות משמעת של עובד מדינה, וכך קובע סעיף 17 לחוק:

“17. עובד מדינה שעשה בישראל או בחוץ לארץ אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

1. עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה;

2. לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

3. התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה;

4. התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;

5. השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;

6. הורשע על עבירה שיש עמה קלון”.

כפי שניתן לראות, הוראת חוק המשמעת המגדירה מהן “עבירות משמעת” מעוררת בעייתיות כיוון שהיא קובעת גבולות גזרה רחבים מאוד לעבירות המשמעת של עובדי המדינה, כמעין “עבירות סל”, כך שלמעשה קשת רחבה, בלתי ספציפית ולא מוגדרת מראש של התנהגויות ומעשים עלולים להיחשב ככאלו הפוגעים במשמעת שירות המדינה, או התנהגות שאינה הולמת או שעלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, ולהוביל לחקירה משמעתית כנגד עובד המדינה ולהגשת תובענה משמעתית נגדו.
משמעות הדבר היא שעובד מדינה עלול למצוא עצמו מוזמן לחקירה משמעתית, חשוד ונאשם בעבירת משמעת בגין התנהגות או מעשה שלא נאסרו באופן ברור וספציפי ומבלי שצפה מראש שיגררו נקיטת צעדים משמעתיים.
למעשה, כל עובד מדינה עשוי למצוא עצמו, בשלב כלשהו, בגדר חשוד, הנתון לחקירה משמעתית המתנהלת כנגדו.
ואכן, למרבית עובדי המדינה המואשמים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה מיוחסת “עבירת הסל” של “התנהגות בלתי הולמת”.
עם זאת, לצד “עבירות הסל”, ניתן לראות בפרקטיקה גם שורה של עבירות משמעת נוספות, ספציפיות יותר, כגון;
- הטרדה מינית.
- דיווחים כוזבים / דיווחי נוכחות כוזבים / דיווחי נוכחות פיקטיביים / דיווח נוכחות כוזב.
- דיווח כוזב על שעות עבודה | החתמת כרטיס נוכחות על ידי עובד אחר.
- זיוף אישור נוכחות / זיוף אישורי מחלה.
- שליפות מידע שלא כדין.
- עבודה פרטית ללא היתר.
- יציאה לחו”ל ללא היתר.
- ניגוד עניינים.
- התבטאות לא הולמת.
- תקיפה / תקיפת תלמיד.
- גניבה בידי עובד מדינה.
- מרמה והפרת אמונים.
- התנכלות וניצול מעמד.

עובדי מדינה – היחס בין אחריות פלילית לאחריות משמעתית

בכל הנוגע למישור הפלילי ראו בהרחבה: הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד בגוף ציבורי.
סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת) שכותרתו “שיפוט פלילי אינו מוציא שיפוט משמעתי”, קובע:

“אחריותו של עובד-המדינה לפי חוק זה בשל עבירת משמעת פלונית אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל אותו מעשה או מחדל ומותר לנקוט נגדו אמצעי משמעת לפי חוק זה אף אם נענש או זוכה על אותו מעשה או מחדל בבית המשפט”.

כאשר עבירת המשמעת הנעברת על-ידי עובד המדינה היא גם עבירה פלילית, אין השיפוט המשמעתי בא במקום השיפוט הפלילי אלא בנוסף לו.
ככלל, מקום שהועמד עובד מדינה לדין משמעתי בגין מעשה או מחדל שיש בהם משום עבירה פלילית, יעוכבו ההליכים המשמעתיים עד גמר ההליכים הפליליים, וזאת כאשר הוגש כתב-אישום או נמסרה הודעה לאב בית- הדין למשמעת של עובדי המדינה על כוונה להגיש כתב-אישום.
לפרטים נוספים אודות היחס בין אחריותם הפלילית של עובדי המדינה לאחריותם בדין משמעתי, ראו בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה: “הליכים משמעתיים כנגד עובדי מדינה“.
ככול שחקירה משמעתית חושפת חשד לעבירות פליליות, מופסקת החקירה המשמעתית והעניין מועבר לחקירת הרשות החוקרת הפלילית הרלוונטית, בדרך כלל משטרת ישראל.

עבירות שכיחות בהליכים משמעתיים כנגד עובדי מדינה

מפרסומים של אגף המשמעת לציבור ניתן ללמוד איזה עבירות הן השכיחות ביותר בקרב עובדי המדינה.
חלק מהעבירות שטופלו משמעתית, כגון אלימות במשפחה, בוצעו מחוץ למקום העבודה ולשירות המדינה, אולם בעקבות ההליך הפלילי התקיים גם הליך משמעתי כנגד עובד המדינה (בהקשר זה ראו בהרחבה בעמודים הבאים:
- תובענה לאחר הליך פלילי.
- הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.
ואלו עבירות המשמעת השכיחות ביותר שבגינן נפתחו חקירות משמעת והוגשו תובענות לבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה:
- התנהגות בלתי הולמת.
- דיווחים כוזבים.
- התבטאות לא הולמת.
- הטרדות מיניות ועבירות מין.
- תקיפת תלמיד.
- תקיפה שגרמה לחבלה ממשית (תקיפה חבלנית).
- איומים.
- גניבה.

יעוץ משפטי בהליך המשמעתי

הליך משמעתי נגד עובד מדינה נפתח בחקירה משמעתית ע”י אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה, או חוקרי המשרד בו מועסק עובד המדינה, שהוסמכו לחקור עבירות משמעת.
בהקשר זה ראו בהרחבה בעמוד: חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי.
בסיום החקירה המשמעתית, יועבר התיק לעיון אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, שם יוחלט האם להגיש כנגד עובד המדינה כתב תובענה לבית הדין למשמעת, לסגור את התיק או להעביר את הטיפול להליך פנים משרדי.

ייצוג משפטי בהליך שימוע בפני אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

להבדיל מהמשפט הפלילי בו חובת היידוע וזכות השימוע מעוגנות עלי חוק, בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, בדין המשמעתי, זכות השימוע לפני הגשת תובענה טרם קיבלה עיגון חקיקתי. כפועל יוצא, עובד מדינה שנחקר בחשד לעבירת משמעת ככלל לא ידע שהתיק בעניינו עבר מאגף החקירות לאגף המשמעת וגם לא ידע שהתגבשה כוונה להעמידו לדין משמעתי.
במהלך העניינים הרגיל, דבר הגשת תובענה משמעתית נגדו ייוודע לעובד המדינה לראשונה עם קבלת התובענה לידיו וזימונו להופיע למשפטו בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
יחד עם זאת, לנוכח חשיבותה ומרכזיותה של זכות השימוע במשפט הישראלי ולאור העובדה ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה שואב את עקרונותיו מן ההליך הפלילי, נוהגת התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לערוך שימועים “לפנים משורת הדין”, בטרם הגשת תובענה, וזאת ככל שעובד המדינה מיוצג ע”י עורך דין ומוגשת מצד בא כוחו בקשה יזומה לאגף המשמעת לערוך שימוע.
תפקידו של השימוע:
- במסגרת השימוע, ניתן לעתים לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ולסגור את התיק.
- במקרים אחרים, ניתן במסגרת השימוע להגיע להסכמה לפיה לא תוגש תובענה נגד עובד המדינה והטיפול המשמעתי בו יועבר להליך פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
- יש והשימוע מנוצל על מנת להסדיר את פרישתו של עובד המדינה משירות המדינה, ללא פגיעה בזכיותיו וללא העמדתו לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
- פעמים אחרות, בהן לא ניתן למנוע הגשת תובענה, ניתן כבר במסגרת השימוע להגיע להסדר טעון ביחס לעובדות ולאישומים שיופיעו בתובענה ואפילו ביחס לעונש מוסכם.

ההליך המשמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

ככל שתחליט התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שלא לסגור את התיק נגד עובד המדינה ולא להעבירו לטיפול פנים משרדי, תוגש כנגד עובד המדינה תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה וייקבע דיון בקובלנה.
בהליך זה, רשאי עובד המדינה להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו ואילו עורך דין מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ישמש תובע בהליך.
סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין למשמעת קבועים בתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), התשכ”ג – 1963 וברובם המכריע דומים לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט בהליך פלילי.
במסגרת הדיון בבית הדין למשמעת יידרש עובד המדינה להגיב לאישומים המיוחסים לו בתובענה וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות, במקרים המתאימים.
אם לא הודה עובד המדינה באישומים המיוחסים לו בתובענה, יישמעו בפני בית הדין למשמעת העדים הרלוונטיים. עובד המדינה רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי התביעה, רשאי לזמן עדים מטעמו וכן להעיד בעצמו. אם בחר להעיד, יעמוד עובד המדינה לחקירה נגדית ע”י התובע.
בסופו של דבר יכריע בית הדין למשמעת בדינו של עובד המדינה ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בתובענה, כולן או מקצתן. בתוך כך, רשאי בית הדין המשמעתי להרשיע את עובד המדינה גם בעבירה שהתגלתה מן העובדות שהוכחו בפניו במהלך הדיון, אף אם לא נזכרו מלכתחילה בתובענה, בלבד שניתנה לעובד המדינה הזדמנות סבירה להתגונן.
במקרה של הרשעה בדין, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יקבע בית הדין למשמעת את עונשו של עובד המדינה. במסגרת הטיעונים לעונש, מלבד התובע, רשאי גם נציג המשרד בו מועסק עובד המדינה להביע עמדתו ביחס לאמצעי המשמעת שיש לנקוט נגד עובד המדינה.

עונשים / אמצעי משמעת שמוסמך בית הדין למשמעת של עובדי המדינה לגזור על עובדי מדינה

אמצעי המשמעת אותם מוסמך בית הדין למשמעת להטיל על עובד מדינה שהורשע בעבירת משמעת קבועים בסעיף 34 לחוק שירות המדינה (משמעת) והם:
- התראה.
- נזיפה.
- נזיפה חמורה.
- הורדה בדרגה או הקפאתה.
- הפקעת משכורת.
- העברה לתפקיד אחר.
- פיטורים אגב שלילת פיצויי פיטורין כולם או מקצתם.
- פסילה למילוי תפקיד מסוים למשך תקופה או לצמיתות.
- פסילה לשירות המדינה לתקופה שתיקבע או לצמיתות.
- כמו כן, בית הדין מוסמך להורות על עובד המדינה להשיב כל זכות שקיבל שלא כדין עקב ביצוע העבירה, עד לסכום של שש משכורות חודשיות.

פרסום שמו של עובד מדינה אשר הורשע בעבירות משמעת

לבית הדין למשמעת סמכות להורות על פרסום פסק הדין ולקבוע את אופן הפרסום.
ככלל, פסקי הדין של בית הדין למשמעת, למעט מקרים בהם נאסר הפרסום או נדונו בדלתיים סגורות, מפורסמים באתר האינטרנט של נציבות שירות המדינה.

הליכי ערעור על פסק דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

על פסק הדין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ניתן לערער תוך 30 יום לבית המשפט המחוזי שבתחומו פועל בית הדין.
על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בערעור ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

הליכים משמעתיים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעקבות הליכים פליליים

בעניין זה אנו דנים בהרחבה בעמודים הבאים:
- תובענה לאחר הליך פלילי.
- הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.

חשיבות הייצוג המשפטי בהליך בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

מטבע הדברים, סיטואציה שבה עובד מדינה מוצא עצמו במרכזו של הליך משפטי שבו הוא עומד לדין על עבירות משמעת היא סיטואציה מלחיצה וכרוכה באמוציות רבות.
הדברים נכונים ביתר שאת לנוכח ההשלכות הקשות שעלולות להיות להליך משמעתי על עובד המדינה, עד כדי אובדן מקום העבודה, אובדן הפרנסה ואובדן הזכויות הסוציאליות שצבר עובד המדינה משך שנים.
במצב כזה, ברוב המקרים, יתקשה עובד המדינה להתמקד, לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי, להתמודד עם התובענה המשמעתית העומדת כנגדו באופן האופטימאלי ולבסס קו הגנה ענייני ונכון.
מעבר לכך, צריך לזכור כי ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת הוא הליך משפטי לכל דבר ועניין. לעובדי מדינה שאינם עורכי דין ולא עוסקים בדין המשמעתי כתחום עיסוק מרכזי בשגרת יומם אין את ההשכלה, הידע, הנסיון והכלים להתמודד בכוחות עצמם מול האישומים.
המחשבה לפיה יתייצב הנאשם בבית הדין ופשוט יספר את הסיפור שלו ו”יהיה בסדר” מנותקת לחלוטין מן המציאות.
מולם נמצא עורך דין, תובע מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, המיומן ומנוסה בדין המשמעתי. התובע שמולם מכוון מטרה – להוכיח את הטענות כנגדם בכתב התובענה, להרשיעם בעבירות המיוחסות להם ולעתור לענישה שבדרך כלל, איננה מטיבה עמם, בלשון המעטה.
מכאן החשיבות הרבה לכך שעובד מדינה הניצב בפני תובענה משמעתית יעמיד לעצמו ייצוג משפטי מקצועי של עורך דין העוסק ביצוג עובדי מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, אשר יעניק להם ייצוג משפטי בהליכים בפני בית הדין המשמעתי.
לסיום סוגית חשיבות היצוג המשפטי בהליך המשמעתי די בכך שנציין, שבמסגרת עיסקונו בייצוג נאשמים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ייצג משרדנו תובע בכיר מפרקליטות המדינה, עורכי דין המועסקים במשרד המשפטים בתפקידים שונים, חוקרים מכל רשויות החקירה ואף עובד מאגף המשמעת של נציבות שירות המדינה. כולם בחרו להיות מיוצגים בהליך המשמעתי על ידי עורך דין, ולא בכדי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים

אנו עוסקים בכל העניינים הבאים;
חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי.
ייעוץ וייצוג משפטי בהליך שימוע בפני התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה:
- ייצוג משפטי בשימוע בניסיון לשכנע כי לא תוגש תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי מדינה.
- ייצוג משפטי בשימוע בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים או בחיפה בנוגע לתובענה משמעתית שהוגשה כנגדם.
ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בנוגע להליך תובענה לאחר הליך פלילי. בכל הנוגע למישור הפלילי ראו: הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד בגוף ציבורי.
ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בנוגע להליך משמעתי פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
ייצוג משפטי בערעורים על הכרעת דינו או גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני בית המשפט המחוזי.
ייצוג משפטי של עובדי מדינה בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
הגשת עתירות מנהליות הנוגעות לדין המשמעתי.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.

עורך דין משמעתי

הפוסט דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בפני בית הדין למשמעת עובדי המדינה 4.9 (159) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

דין משמעתי | הליכים משמעתיים | שיפוט משמעתי – ייצוג משפטי 5 (236)

גיא פלנטר — Sat, 01 Jul 2023 06:41:15 +0000

דין משמעתי – ייעוץ וייצוג משפטי

דין משמעתי – המסגרת הנורמטיבית

בעלי מקצועות רבים כפופים לדיני משמעת, במסגרת הגוף או המוסד עליו הם נמנים. ביחס לכל גוף או מוסד שכזה קיים הסדר משמעתי ייחודי לו, אשר קובע:
- מה ייחשב כעבירת משמעת;
- באיזה אופן תערך הבדיקה בנושא;
- אופי והרכב הגוף שבפניו תובא העבירה לשיפוט משמעתי;
- סדרי דין;
- ענישה;
לרשימה של מקצועות ומגזרים הנתונים על פי דין לשיפוט משמעתי ראו כאן: דין משמעתי | הליך משמעתי | בעלי מקצועות המוסדרים בדין | ייצוג משפטי | אתיקה מקצועית.
מעבר לעבירות משמעת הייחודיות לכל עיסוק, קיימת תמיד התייחסות בדין המשמעתי לסוגיות הבאות:
- אתיקה מקצועית;
- ניגוד עניינים;
- מעשים המערערים מהימנות;
- התנהגות שאינה הולמת.
ככלל, הרשעה בהליך פלילי תוביל בדרך כלל גם לפתיחת הליך משמעתי, במיוחד כאשר ההרשעה נוגעת לעבירה שבוצעה בקשר לעיסוקו של המורשע או כאשר יש עימה קלון.
לעתים, יפתח הליך משמעתי לאחר חקירת משטרה, כאשר הפרקליטות הגיעה למסקנה שאין מקום לנקוט בהליכים פליליים, וכי המסגרת הנכונה לבירור העניין הוא – הליך משמעתי.
בכל מקרה, ההליך הפלילי אינו מונע קיומו של הליך משמעתי במקביל לו. כך, הרשעה או זיכוי בהליך פלילי לא מונעת פניה של הארגון או המוסד לבירור התלונה גם באפיק המשמעתי.

איזה עונשים ניתן לגזור במסגרת דין משמעתי?

אמצעי המשמעת שניתן לגזור בדין משמעתי מגוונים ומשתנים ממסגרת למסגרת.

אמצעי משמעת בדין המשמעתי כנגד עובדי מדינה

ביחס לעובדי מדינה למשל, מוסמך בית הדין למשמעת לגזור את העונשים הבאים:
- התראה;
- נזיפה או נזיפה חמורה;
- הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע;
- הפקעת משכורת בסכום שיקבע בית הדין ושלא יעלה על החלק השישי ממשכורתו החודשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים;
- העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן או ללא הגבלה.
- פסילה, לאחר העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסוימים, במידה ולתקופה שיקבע;
- פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים;
- פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, למילוי תפקידים מסוימים לצמיתות או לתקופה שיקבע;
- פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, לשירות המדינה לצמיתות או לתקופה שיקבע;
- פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.
- השבה – בשיעור שלא יעלה על שש משכורות חודשיות של העובד.

עונשים שניתן לגזור בדין משמעתי בצבא

קציני שיפוט בצבא מוסמכים לגזור על חיילים עונשים שונים בהתאם לדרגתם, לסוג העבירה ולנסיבות ביצועה:
- התראה.
- ריתוק.
- נזיפה.
- נזיפה חמורה.
- קנס.
- מחבוש – מותנה או בפועל.
- הורדה בדרגה אחת, ובלבד שדרגת הנידון אינה עולה על דרגת סמל ראשון.

אמצעי משמעת שניתן לגזור בדין המשמעתי במוסדות אקדמאים להשכלה גבוהה

אמצעי המשמעת שניתן לגזור במוסדות האקדמאים להשכלה גבוהה קבועים בתקנון של כל מוסד ומוסד.
בדרך כלל ניתן למצוא בתקנון המשמעת את העונשים הבאים:
- נזיפה.
- פסילת קורס או בחינה או עבודה.
- איסור לגשת לבחינה או לבחינות.
- עיכוב מתן תעודה, או מתן אישור המעיד על לימודי הסטודנט, למשך תקופה שתיקבע.
- ביטול הנחה בשכר לימוד, או ביטול פרס לימודים או מלגה.
- קנס כספי.
- מניעת שימוש במתקני מוסד הלימודים.
- הרחקה מחלק ממסלול לימודים לתקופה שתיקבע.
- הרחקה ממוסד הלימודים לתקופה שתיקבע.
- הרחקה ממוסד הלימודים לצמיתות.
- ביטול זכויות או הישגים בלימודים, לרבות שלילית הזכות לקבל תעודה או אישור המעידים על לימודים.
- ענישה על תנאי.
- פיצוי בשיעור שלא יעלה על הנזק שנגרם עקב העבירה.

הליכים משמעתיים – חשיבות הייעוץ המשפטי והייצוג המשפטי על ידי עורך דין העוסק בהליכי דין משמעתי

להליך משמעתי השלכות מרחיקות לכת; בכוחו לקטוע מסלול של לימודים אקדמאים ולחסום אפשרויות תעסוקה בעתיד, למנוע קידום מקצועי במקום עבודה ואף להוביל להרחקתו של בעל מקצוע ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו ולפגוע בשמו הטוב.
בשל ההשלכות הפוגעניות הללו, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, וזאת במטרה לשכנע, שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים.
חשוב עוד יותר לקבל ייעוץ וייצוג משפטי, כאשר כבר הוחלט על נקיטה בהליך משמעתי.
כל מי שנתון לחקירה משמעתית או להליך משמעתי רשאי להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו ולהיות מיוצג על ידו (והדבר לעולם לא יכול לפגוע בחשוד או בנאשם או לפעול לחובתו).

המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ משפטי בענייני דין משמעתי וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית כתחום עיסוק מרכזי ומעניק ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בכל הערכאות המשמעתיות ובכל רחבי הארץ.
אנו עוסקים בהכנה לחקירה משמעתית או לבירור משמעתי ומעניקים ייעוץ משפטי וליווי משפטי לנחקרים בכל שלבי החקירה המשמעתית.
להלן המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לדין משמעתי ולהליכים משמעתיים;

עורכי דין

אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין.
תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה.
מעבר להיותו סנגור, המייצג עורכי דין המואשמים בעבירות משמעת, ייצג עו”ד גיא פלנטר בהתנדבות את וועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בפני בית המשפט העליון וכן בהליכים משמעתיים בבית הדין המשמעתי, כב”כ הקובל.
ביטול השעיה: משרדנו מגיש מטעם עורכי דין אשר הושעו מעיסוק בעריכת דין בקשות חנינה לנשיא המדינה לבטל או לקצר את תקופת ההשעיה. לפרטים ראו – חנינה משמעתית.

עובדי מדינה

חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי.
ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים או בחיפה בנוגע לתובענה משמעתית שהוגשה כנגדם על ידי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה (דיני משמעת בשירות הציבורי).
ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בנוגע להליך משמעתי פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
ייצוג משפטי בערעורים על הכרעת דינו או גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני בית המשפט המחוזי ובבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
הגשת עתירות מנהליות הנוגעות לדין המשמעתי.
הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר.
מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
תובענה לאחר הליך פלילי | הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין – ייעוץ וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים המתנהלים כנגד בעלי מקצועות המוסדרים על פי דין, כגון: רופאים, פסיכולוגים, ווטרינרים, יועצי מס, רוקחים, רואי חשבון, שמאי מקרקעין, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מנהלי תיקים, מהנדסים ואדריכלים ועוד.
משרדנו עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית לבעלי מקצועות מוסדרים בדין – באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם. לפרטים ראו: חנינה משמעתית.

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה

אנשי שב”כ ומוסד

אנשי שב”כ והמוסד – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי של אנשי שירות ביטחון כללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בהליכים משמעתיים.

חיילים ואנשי קבע

חיילים ואנשי קבע בצה”ל – ייעוץ משפטי בנוגע לשיפוט משמעתי.
ייעוץ משפטי לחיילים ולאנשי קבע בכל הנוגע לדין משמעתי בצבא (דמ”ש) והגשת חוות דעת סניגור.

שוטרים

סוהרים ואנשי שב”ס

סוהרים ואנשי שב”ס – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי של סוהרים, הנדונים בבית הדין למשמעת סוהרים.

סטודנטים

סטודנטים – דין משמעתי; ייצוג סטודנטים בהליכים משמעתיים בפני הממונה על המשמעת או וועדת משמעת.
ייצוג משפטי של סטודנטים בהליכים משמעתיים המתנהלים במוסדות להשכלה גבוהה, בגין עבירות משמעת המפורטת בתקנון המשמעת של מוסד הלימוד.

ועדת בירור משמעתית פריטטית

הליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי:
ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין לעובדים בהליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית.

דין משמעתי – דוגמאות להליכים משמעתיים בהם הענקנו ייצוג משפטי

בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון דוגמאות להליכים משמעתיים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי.
לפרטים נוספים ראו בעמוד: דין משמעתי – הליכים משמעתיים בהם אנו עוסקים.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי | דיני משמעת | שיפוט משמעתי | הליך משמעתי | הליכים משמעתיים – ייצוג משפטי

הפוסט דין משמעתי | הליכים משמעתיים | שיפוט משמעתי – ייצוג משפטי 5 (236) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. 4.9 (28)

גיא פלנטר — Wed, 12 Apr 2023 08:43:53 +0000

התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – בעקבות ייצוג משפטי – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.
אנו מציגים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו; בעקבות ייצוג משפטי אשר הענקנו, ביטל בית הדין למשמעת של עובדי המדינה תובענה משמעתית אשר ייחסה לעובד משרד רוה”מ) התנהגות לא הולמת עובד מדינה, דיווחי נוכחות כוזבים ופגיעה במשמעת שירות המדינה.

כתב התובענה אשר הוגש על ידי נציבות שירות המדינה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

פרשה זו עוסקת בעובד מדינה בכיר המועסק במשרד ראש הממשלה, אשר הואשם בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעבירות התנהגות לא הולמת עובד מדינה ופגיעה, התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר לתפקידו ופגיעה במשמעת שירות המדינה, בכך שהגיש דיווחים כוזבים הנוגעים לנוכחותו במקום עבודתו במשרד רוה”מ.
בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו, בוטלה התובענה.

תחילת הפרשה – בתלונה אנונימית על התנהגות לא הולמת עובד מדינה.

הפרשה החלה בתלונה אנונימית שהוגשה כנגד העובד, המייחסת לו עבירות משמעת. בעקבות התלונה, פתח אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחקירה משמעתית כנגד עובד המדינה.
במסגרת החקירה, בוצעו מעקבים ממושכים אחר עובד המדינה ונאספו לחובתו ראיות שונות.

העובדות שיוחסו לעובד המדינה בתובענה שהוגשה כנגדו לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

בתום החקירה, הגישה נציבות שירות המדינה תובענה כנגד העובד לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, המייחסת לו עבירות משמעת חמורות.
בתמצית, נטען בכתב התובענה כי במהלך כשנתיים, במספר רב של הזדמנויות, דיווח עובד משרד רוה”מ באופן כוזב, באמצעות כרטיס הנוכחות שלו, על עבודה במשרד, בעוד שבפועל, לא עבד את מלוא השעות המדווחות, אלא יצא מהמשרד לפרקי זמן ארוכים לצרכיו הפרטיים, ומבלי להחתים באמצעות כרטיס הנוכחות שלו יציאה מהעבודה.
כתב התובענה המשיך ופירט 6 מקרים קונקרטיים בהם נטען כי העובד יצא ממקום עבודתו במשרד רוה”מ לצרכיו הפרטיים, אולם דיווח באופן כוזב כי שהה במקום עבודתו.
לטענת נציבות שירות המדינה, בעקבות הדיווחים הכוזבים, קיבל עובד המדינה במרמה שכר בגין שעות עובדה שבפועל כלל לא ביצע.

עבירות המשמעת שיוחסו לעובד המדינה בכתב התובענה.

במעשיו, כך נטען בכתב התובענה, עבר עובד המדינה את כל עבירות המשמעת הבאות;
דיווח עובד המדינה דיווח נוכחות כוזב.
קיבל במרמה כספים שלא כדין. עובדות התובענה נוסחו באופן המקים גם את יסודות העבירה הפלילית של קבלת דבר במרמה, בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין, תשל”ז – 1977.
פגע במשמעת שירות המדינה.
הפר את כללי האתיקה לעובדי המדינה. בהקשר זה, הואשם עובד המדינה בהפרת סעיף 2.08 לכללי האתיקה לעובדי המדינה הקובע כדלקמן:

“אסור לעובד המדינה לעסוק בשעות עבודתו בכל פעילות אחרת שאינה כשורה לעבודתו ולתפקידיו בשירות המדינה, כגון: פעילות פרטית, עסקית, חברתית, ציבורית, פוליטית ומפלגתית, למעט פעילויות שסביר לעשותן בשעות העבודה”.

הפר את הוראות תקנון שירות המדינה. בהקשר זה, הואשם עובד המדינה בהפרת סעיף 91.151 לתקשי”ר. סעיף זה בתקש”יר מחייב עובדי מדינה להחתים כרטיס בשעון נוכחות, בכניסה למקום העבודה וביציאה ממנו.
כתב התובענה שהוגש כנגד עובד המדינה כלל לא פחות מ- 4 עבירות משמעת, בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963:
- עשיית מעשה או התנהגות הפוגעת במשמעת שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17(1) לחוק שירות המדינה (משמעת).
- אי קיום המוטל עליו כעובד המדינה, על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו כדין, או התרשלות בקיום המוטל עליו כאמור, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(2) לחוק שירות המדינה (משמעת).
- התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17(3) לחוק שירות המדינה (משמעת).
- התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(4) לחוק שירות המדינה (משמעת).

קצת על העבירה המשמעתית של “התנהגות לא הולמת עובד מדינה”.

כאמור, העבירה המשמעתית של התנהגות לא הולמת עובד מדינה מעוגנת בסעיף 17(3) לחוק שירות המדינה (משמעת).
ראשית יש לדעת כי העבירה של התנהגות שאינה הולמת את התפקיד אינה מוגבלת ליחסים שבין עובדים באותו גוף ציבורי. די בכך שהיא קשורה לתפקיד (עש”מ 6713/96 מדינת ישראל נ’ זוהר בן אשר).
המושג “התנהגות לא הולמת” רחב ביותר, ועשוי מטבעו להשתרע על פני שטח כמעט בלתי מוגבל. יחד עם זאת, המושג מייצג את העקרונות והאינטרסים המעצבים את השירות הציבורי מעת לעת ואת יחסו לפרט הבא עמו במגע (בג”ץ 7074/93 מאיר סויסא נ’ היועץ המשפטי לממשלה).
כאשר באים לקבוע האם מעשה או מחדל נופל בגדר התנהגות לא הולמת, יש להשקיף על העניין בעיני הציבור הנאור בישראל, ולבחון האם קיימת פגיעה בתדמית השירות הציבורי מזווית הראייה של האדם הסביר, האמון על תפיסות היסוד של המשטר בישראל (בג”ץ 7074/93 הנ”ל).
יחד עם זאת, כך על פי בית המשפט העליון, יש להימנע מאידיאליזם שאין לו עיגון נורמאטיבי ויש לפעול על-פי אמות המידה שמכתיב השכל הישר ולהימנע מתוצאות אבסורדיות. בהקשר זה, נביא מדבריו של בית המשפט העליון בבג”ץ 7074/93 הנ”ל:

“גבולו העליון של הדין המשמעתי הוא בדין הפלילי, וגבולו התחתון של הדין המשמעתי הוא בהתנהגות שיש בה פגם אסתטי או אתי, אך שאין בה משום פגיעה במשמעת.

על שיטת המשפט להימנע מיצירת איסור משמעתי להתנהגות יומיומית, הטבעית לבני-אדם הגונים. אין להפוך עובדי מדינה ישרי דרך משמעת על-ידי קביעת אמות מידה המתאימות אך ליחידי סגולה”.

ביטול התובענה ע”י בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

בחזרה למקרה בו טיפל משרדנו. עם הגשת התובענה המשמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, פנה הנאשם למשרדנו, על מנת שנייצג אותו בהליך המשמעתי.
בהסכמת יחידת התביעה של נציבות שירות המדינה, נדחה הדיון על מנת לאפשר לבאי כוח הצדדים לנסות ולהגיע לסיום מוסכם של הפרשה.
לאחר שעורך דין גיא פלנטר בא בדברים עם הממונה על התביעה והמשמעת בנציבות שירות המדינה, סוכם כי נציבות שירות המדינה תחזור בה מהתובענה שהוגשה לבית הדין למשמעת והפרשה תסתיים בנזיפה שיקבל העובד, במסגרת הליך משמעתי פנים משרדי.
בהתאמה, הגישה נציבות שירות המדינה הודעה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה על חזרתה מהתובענה המשמעתית.
לנוכח חזרתה של התביעה מהתובענה, ובהתאם להוראות תקנות שירות המדינה (סדרי הדין של בית הדין) התשכ”ד – 1963, הורה בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה לבטל את התובענה המשמעתית על כל סעיפי האישום בה.
בקובץ בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בכתב התובענה שהוגש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה כנגד אותו עובד משרד רוה”מ (ללא פרטים מזהים של העובד) ובהחלטתו של בית הדין המורה על ביטול תובענה המשמעתית.

תיק בד”מ 100/09, נציבות שירות המדינה, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. בפני כבוד השופט יוסף תלרז, אב בית הדין למשמעת.

לקריאה נוספת.

לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.
בכל הנוגע לטיפול משרדנו בעבירות מרמה ראו – עבירות מרמה – ייעוץ וייצוג משפטי ע”י עורך דין פלילי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.

עורך דין משמעתי

עובדי מדינה – דין משמעתי | ביטול תובענה משמעתית | דיווחים כוזבים | דיווחי נוכחות כוזבים | פגיעה במשמעת שירות המדינה | התנהגות שאינה הולמת | התנהגות לא הולמת עובד מדינה | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | דיני משמעת

הפוסט התנהגות לא הולמת עובד מדינה | פגיעה במשמעת שירות המדינה – ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. 4.9 (28) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי 4.9 (250)

גיא פלנטר — Sat, 25 Feb 2023 12:29:43 +0000

דוגמאות להמחשה – מקרים אשר טופלו על ידי משרד עורכי דין גיא פלנטר

משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

פתח דבר – הצלחות הם עניין יחסי

בהמשך עמוד זה נפנה את הקורא לדוגמאות שונות של מקרים בהם טיפל משרדנו שהסתיימו בסגירת תיקים פליליים, ביטול כתבי אישום, זיכוי נאשמים, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, הקלה משמעותית בענישה, מחיקת רישום פלילי, ביטול רישום משטרתי, קבלת רישוי לכלי ירייה, החזרת כלי ירייה מהמשטרה ועוד.
כאן המקום להזכיר כי גם בעולם המשפט, הצלחות והישגים משפטיים הינם עניין יחסי.
אפילו זיכוי מוחלט של נאשם מכל אשמה, מה שעשוי להיתפס באופן טבעי כהצלחה מסחררת של הסניגור, במציאות, עשוי להיות כישלון לא קטן. למשל, באם ניתן היה למנוע מראש את עצם הגשת כתב האישום, לסגור את התיק עוד בשלב השימוע ולחסוך מהנאשם (שאמנם זוכה בסופו של דבר) את עינוי דינו, את עצם הסיכון שיורשע בהליך הפלילי כמו גם את כל הנזקים וההוצאות הכרוכים בניהול משפטו.
במציאות, לא כל תיק פלילי אפשר לסגור, לא כל כתב אישום אפשר לבטל, לא כל נאשם אפשר לזכות ולא כל רישום פלילי אפשר למחוק.
חלק מתפקידו של הסניגור, לשקף ללקוחותיו נכונה את מצבם המשפטי, לייעץ להם בחכמה כיצד לנהוג והיכן בדיוק למקד את מאבקם המשפטי, כלומר:
- בשאלת עצם האחריות לעבירה.
- בשאלת היקף ומידת האחריות לעבירה.
- בשאלת סיום ההליך הפלילי בהרשעה או באי ההרשעה בפלילים, למרות אחריותם לעבירה כזו או אחרת.
- או – בשאלת העונש.
גישתנו בעניין, שתמיד צריך “לכוון גבוה”, שכן כידוע, מי שמכוון גבוה בדך כלל גם פוגע גבוה או במילים של לס בראון: “כוון לירח, אפילו אם תחטיא, אתה תנחת בין כוכבים“. יחד עם זאת, הצבת המטרות חייבת להיות מציאותית, עם לפחות סיכוי סביר להצלחה.
בסופו של יום, כל מקרה ומקרה הינו עולם ומלואו, המוכרע על פי נסיבותיו הפרטניות. עסקינן באנשים ובגורלם ולא במתמטיקה ותפקידו של הסניגור ללמוד את המקרה לפרטי פרטיו, להתאים את הייעוץ והייצוג המשפטי לנסיבות הפרטניות של המקרה שבפניו ולחתור בתעוזה, בנאמנות ובמסירות להשגת התוצאה הטובה ביותר שניתן להשיג.
ועוד מילה בטרם נעבור לדוגמאות עצמן. בכל המקרים שיובאו להלן היה מעורב באופן אישי עורך דין גיא פלנטר. יחד עם זאת, ברוב המקרים, התוצאות הן גם פרי עמלם של אחד או יותר מצוות עורכי הדין במשרד: עורכת דין אירנה אינברג, עורך דין עמנואל טראץ’.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו (לחיצה על הכותרת תפתח את העמוד הרלוונטי)

ארכיון סגירת תיק פלילי – דוגמאות למקרים בהם נסגרו תיקי החקירה בתיקים בהם הענקנו ייעוץ וליווי משפטי.
ארכיון סגירת תיק בשימוע פלילי – דוגמאות לתיקים פליליים שנסגרו בהליכי שימוע מול רשויות התביעה, לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי.
ארכיון ביטול כתב אישום – דוגמאות למקרים בהם בוטל כתב אישום, נמחקו כתבי אישום או הרשות התובעת חזרה בה מכתב האישום.
ארכיון עיכוב הליכים משפטיים על ידי היועץ המשפטי לממשלה – דוגמאות למקרים בהם נתקבלו בקשות לעיכוב ההליכים ע”י היועץ המשפטי לממשלה במשפטים פליליים.
ארכיון זיכוי בתיק פלילי – דוגמאות למקרים בהם זוכו נאשמים שייצגנו במשפט פלילי או במשפט צבאי.
ארכיון זיכוי בתיק משמעתי – דוגמאות למקרים בהם זוכו נאשמים שייצגנו בהליכים משמעתיים.
ארכיון ביטול תובענה משמעתית – דוגמאות למקרים בהם בוטלו תובענות משמעתיות בהליכים משמעתיים בהם ייצגנו.
ארכיון אי הרשעה – דוגמאות למקרים בהם הסתיימו הליכים פלילים בהם ייצגנו תוך הימנעות מהרשעה פלילית, סיום ההליך פלילי ללא הרשעה או בביטול הרשעה.
ארכיון ענישה לקולא – דוגמאות למקרים בהם הסתיימו הליכים פליליים בהם הענקנו ייצוג משפטי בענישה מתונה, לקולא.
ארכיון מחיקת רישום פלילי | מחיקת עבר פלילי – דוגמאות למקרים בהם נעתר נשיא המדינה לבקשות שהגשנו, והורה על קיצור תקופות התיישנות ומחיקה במרשם הפלילי.
ארכיון חנינה מהנשיא – דוגמאות למקרים בהם קיבל נשיא המדינה בקשות חנינה שהגשנו.
ארכיון ביטול רישום משטרתי – דוגמאות למקרים בהם נתקבלה בקשה מטעמנו לביטול הרישום המשטרתי ברישומיה הפנימיים של המשטרה.
ארכיון מחיקת רישום משטרתי – דוגמאות למקרים בהם הובלנו למחיקת רישום משטרתי באמצעות שינוי עילת סגירת תיק חקירה לחוסר אשמה.
ארכיון רישוי כלי ירייה – דוגמאות למקרים בהם הוסדר רישוי לכלי ירייה, בין אם בהגשת בקשה, בערר או בעתירה מנהלית.
ארכיון החזרת נשק מהמשטרה – דוגמאות למקרים בהם הוחזר כלי ירייה, אשר היה תפוס במשטרה.
החזרת רכוש תפוס מהמשטרה – דוגמאות למקרים בהם שיחררנו רכוש וחפצים שנתפסו על ידי המשטרה והשבנו אותם לבעליהם.

גיא פלנטר משרד עורכי דין

עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | עורך דין משמעתי

הפוסט דוגמאות להמחשה – עורך דין פלילי | עורך דין צבאי | דין משמעתי 4.9 (250) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ייצוג משפטי, ביטול תובענה משמעתית 5 (85)

גיא פלנטר — Thu, 02 Feb 2023 15:51:30 +0000

בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ייצוג משפטי, מקרה להמחשה – ביטול תובענה משמעתית.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות בפני בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו במסגרתו הובלנו לביטול תובענה משמעתית שהוגשה בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
בתמצית, כנגד סייעת במעון יום לפעוטות, עובדת רשות מקומית, הוגשה תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות המייחסת לה אלימות כלפי פעוטה במעון.
במסגרת התובענה, התבקש בית הדין לגזור על הנאשמת עונש של פיטורים ללא פיצויים ולהורות על השעייתה עד תום ההליכים המשמעתיים.
בעקבות מגעים שניהל עו”ד גיא פלנטר עם התובע, בוטלה התובענה המשמעתית.

בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ביטול תובענה משמעתית.

התובענה המשמעתית שהוגשה לבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

כנגד סייעת במעון יום לפעוטות, עובדת מועצה מקומית הר אדר, הוגשה תובענה משמעתית לביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
בתמצית, נטען בכתב התובענה המשמעתית כדלקמן:
- בעקבות מידע שהגיע מסייעות במעון בדבר שימוש בכח ע”י הנאשמת כלפי פעוטות, הוחלט להתקין מצלמות במעון.
- כנגד הנאשמת התקבלו תלונות של סייעות במעון על התנהלות אלימה כלפי אחת הפעוטות, בשתי הזדמנויות שונות.
- בהמשך, בדיקת המצלמות שהותקנו במעון, גילתה 2 אירועים בהם נקטה הנאשמת באלימות כלפי פעוטה במעון.
- במקרה אחד שצולם, אחזה הנאשמת באלימות בזרועותיה של פעוטה בת שנתיים, משכה בהן בכוח, הפילה אותה ארצה ולאחר מכן הניפה אותה באוויר, תוך שהיא אוחזת בחולצתה.
- במקרה השני שצולם, אחזה הנאשמת באלימות בידיה של אותה פעוטה בת שנתיים, ותוך שימוש בכוח, הטיחה אותה ארצה, והושיבה את הפעוטה בכוח.
- עוד סופר בתובענה המשמעתית כי הוגשה תלונה פלילית במשטרת ישראל על תקיפה, וכי נפתחה בעניין חקירה משטרתית.
בתאריך 30.10.19 בטרם העמידה הנאשמת ייצוג משפטי, התקיים שימוע לנאשמת בו הוחלט להשעות אותה מעבודתה ולהגיש כנגדה קובלנה משמעתית לבין הדין, תוך בקשה להאריך את השעייתה, עד תום ההליכים המשמעתיים בעניינה.

הוראות החיקוק לפיהן הואשמה הנאשמת בכתב התובענה המשמעתית.

בהתאמה לעובדות המיוחסות לה, הואשמה הנאשמת בכתב התובענה המשמעתית בכל אלו:
- בכך שעשתה מעשה או התנהגה באופן שפגע במשמעת עובדי הרשות המקומית – בעבירה בניגוד לסעיף 9(1) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל”ח – 1978 ו/או
- בכך שלא קיימה את המוטל עליה כעובדת הרשות המקומית על פי הוראה מיוחדת שניתנה לה כדין – בעבירה בניגוד לסעיף 9(2) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת).
- בכך שהתנהגה התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובד הרשות המקומית – בעבירה בניגוד לסעיף 9(3) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת).

התובע עתר לגזור על הנאשמת פיטורים ללא פיצויים וביקש את השעייתה עד לתום ההליכים המשמעתיים כנגדה בבית הדין למשמעת של עובדי הרשויות.

עוד צוין בכתב בתובענה המשמעתית כי בנסיבות העניין החמורות, יתבקש בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות לגזור על הנאשמת עונש של פיטורים ללא פיצויים.
לבסוף, בהתאם להוראות סעיף 20(א)(1) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת) עתר התובע להשעות את הנאשמת למשך 6 חודשים, או עד לתום ההליכים המשמעתיים בעניינה – לפי המאוחר.

בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות מורה על ביטול התובענה המשמעתית.

תיק המשמעת נקבע לדיון לפני עו”ד עינת איילון, אב ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
בשלב זה, פנתה הנאשמת למשרדנו, על מנת שנעניק לה ייצוג משפטי בהליך המשמעתי בפני ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
לאחר קבלת מלוא החומרים הנוגעים לאישום, בא בדברים עורך דין גיא פלנטר עם התובע המייצג את המועצה – עו”ד גילעד רוגל.
בעקבות מגעים אלו, סוכם על ביטול התובענה.
בתאום עם ההגנה, הגיש התובע בתיק המשמעת (עו”ד גילעד רוגל) הודעה לביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות על חזרתו מהתובענה המשמעתית וביקש לבטלה.
ביום 29.12.19 נעתר ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות לבקשת התובע והורה כי התובענה תימחק.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בתובענה המשמעתית שהוגשה כנגד הלקוחה ובהחלטת ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות לבטלה.

תיק משמעת 29/19, לפני הרכב אב ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות, עו”ד ענת איילון.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייצוג משפטי בפני ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.

משרד עורכי דין גיא פלנטר מייצג עובדי רשויות מקומיות ועובדי עירייה בהליכים משמעתיים בפני ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות ומעניק להם ייעוץ משפטי בכל הנוגע לעבירות משמעת.
לפרטים נוספים ראו:

לדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי רשויות מקומיות ולעובדי עירייה ראו: עובד רשות מקומית.
לאתר ביה”ד למשמעת של עובדי הרשויות ראו בעמוד – מרכז השלטון המקומי בישראל.

משרד עורך דין גיא פלנטר
ייצוג משפטי – הליכים משמעתיים

עובדי הרשויות המקומיות + עובדי עירייה – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של הרשויות המקומיות | דין משמעתי | עובדי רשות מקומית | ביטול תובענה משמעתית

הפוסט בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות – ייצוג משפטי, ביטול תובענה משמעתית 5 (85) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים לאנשי שב”כ ועובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים 5 (61)

גיא פלנטר — Thu, 02 Feb 2023 14:59:24 +0000

אנשי שב”כ ועובדי המוסד לתפקידים מיוחדים – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.

אנשי שירות ביטחון כללי (שב”כ), עובדי המוסד ואנשי קהילת המודיעין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי בהליך משמעתי ע”י עורך דין

הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו ואנו מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לאנשי שב”כ, אנשי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ואנשי קהילת המודיעין בכל הנוגע להליכים משמעתיים ולדין משמעתי.
אנו עוסקים בהכנת החשודים בעבירות משמעת לחקירתם ומעניקים להם ייעוץ משפטי וליווי משפטי בכל שלבי החקירה או הבירור המשמעתי.
לקראת סוף עמוד זה אנו מציגים דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים.

הליכים משמעתיים כנגד אנשי שב”כ ועובדי המוסד

עובדי שירות הביטחון הכללי והמוסד כפופים, ככלל עובדי המדינה והעובדים בשירות הציבורי, לדין משמעתי ונתונים לשיפוט משמעתי.
ככלל, על השיפוט המשמעתי של עובדי השב”כ והמוסד יחולו הוראותיו של חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963 והוראות סדרי הדין הקבועים בתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), התשכ”ג – 1963.
עם זאת, בכל מקרה שבו יוחלט ע”י ראש השירות או ראש המוסד כי טעמים של סודיות או טעמים מיוחדים של משטר ומשמעת מצדיקים זאת – יתבצע השיפוט המשמעתי בהתאם להסדרים מיוחדים הקבועים בצו שירות המדינה (משמעת) (שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), תשל”ט – 1979.
החלטה לקיים את השיפוט המשמעתי ע”פ ההסדרים המיוחדים הקבועים בצו טעונה אישור של היועץ המשפטי לממשלה כאשר מדובר בשיקולי סודיות, ואישורים של היועמ”ש לממשלה ונציב שירות המדינה כאשר מדובר בטעמי משטר ומשמעת.
על פי ההסדרים המיוחדים הקבועים בצו, יוקם בית דין מיוחד למשמעת שתפקידו לשפוט את עובדי השירות ועובדי המוסד על עבירות משמעת ודיוניו יתקיימו בדלתיים סגורות.

הליך משמעתי כנגד עובדי המוסד או שב”כ – ייצוג משפטי על ידי עורך דין

במקרה בו מתנהל ההליך המשמעתי בפני בית הדין המיוחד, ע”פ ההסדר הקבוע בצו, עובד השירות או המוסד רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין שקיבל אישור בלתי מסוייג להופיע בבתי דין צבאיים או על ידי סניגור שאושר לכך על ידי ראש היחידה.
מטבע הדברים, עובדי מדינה ועובדי ציבור החשודים או נאשמים בהליכים משמעתיים מוטרדים משאלת הנראות, בכל הנוגע להיוועצותם עם עורך דין או קבלת ייצוג משפטי.
בפועל, קבלת ייעוץ משפטי (גם בשלב החקירה או הבירור המשמעתי) וייצוג משפטי (בהליך המשמעתי עצמו או בשימוע) הינם מקובלים, נתפסים כלגיטימיים ובגדר דבר שבשגרה (גם ביחס לאנשי שב”כ והמוסד).
קבלת ייעוץ ו/או ייצוג משפטי לעולם לא יכולים לפעול לרעת החשוד או הנאשם או לפגוע בהם (להבדיל למשל, משמירה על זכות השתיקה).

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לאנשי שב”כ ועובדי המוסד בהליכים משמעתיים

מאחר שאנו עוסקים במשפט הצבאי כתחום עיסוק מרכזי נוסף במשרדנו, לעורכי הדין במשרדנו (שחלקם יוצאי קהילת המודיעין בעצמם) סיווג ביטחוני מתאים לטיפול בתיקים מסווגים ורגישים. לעורך דין גיא פלנטר אישור בלתי מסוייג להופיע בבתי דין צבאיים.
משרדנו עוסק גם בכל הנוגע לסיווג ביטחוני, התאמה ביטחונית ובדיקת פוליגרף, תחומים הרלוונטיים מאוד לכל המועסקים בקהילת המודעין. לפרטים נוספים בענין זה ראו:
- סיווג ביטחוני | קביעת אי התאמה ביטחונית.
- בדיקת פוליגרף – ייעוץ משפטי.
להרחבה בנוגע לטיפול משרדנו בהליכים משמעתיים בכלל ובייצוג עובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפרט ראו:

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים ופליליים

מטעמים מובנים, לא נחשוף דוגמאות למקרים בהם טיפל משרדנו באנשי שב”כ והמוסד – אפילו ללא פרטים מזהים.
יחד עם זאת, בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות למקרים בהם ייצגנו עובדי מדינה בהליכים משמעתיים ופליליים.

עורך דין משמעתי | ייצוג משפטי לאנשי שב”כ ועובדי המוסד בהליכים משמעתיים

אנשי שירות ביטחון כללי – שב”כ, עובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים – דין משמעתי | הליך משמעתי | הליכים משמעתיים | ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי לאנשי קהילת המודיעין ע”י עורך דין | אתיקה מקצועית | שיפוט משמעתי | הליך משמעתי | דין משמעתי נגד אנשי שב”כ | דין משמעתי נגד אנשי המוסד

הפוסט ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים לאנשי שב”כ ועובדי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים 5 (61) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

ביטול תובענה משמעתית; בית הדין למשמעת של עובדי מדינה. 5 (3)

גיא פלנטר — Thu, 05 Mar 2020 12:21:39 +0000

ביטול תובענה משמעתית בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.
אנו מציגים כאן מקרה של ביטול תובענה משמעתית. מדובר בהליך משמעתי בעקבות הליך פלילי (תובענה לאחר הליך פלילי).
בעקבות ייצוג משפטי שהענקנו לעובדת המדינה – בוטלה התובענה המשמעתית שהוגשה כנגדה.

תמצית המקרה.

ביטול תובענה משמעתית; בית הדין למשמעת של עובדי המדינה מורה על ביטול תובענה משמעתית שהוגשה כנגד עובדת מדינה, לאחר שהודתה בהליך פלילי בתקיפה.
על בסיס הודאתה של מורה בהליך פלילי בעבירה פלילית של תקיפת בן זוג, הגיש אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה כנגד המורה תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, המחייסת לה עבירות משמעת (אי קיום המוטל עליה כעובדת מדינה, התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה והתנהגות שעלולה לפגוע בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות המדינה).
בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו למורה, חזרה בה נציבות שירות המדינה מהתובענה, ולבקשת הנציבות, ביטל בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את התובענה המשמעתית.

סיום ההליך הפלילי ללא הרשעה, לאחר הודאה בעבירה של תקיפת בן זוג.

הנאשמת בפרשה זו מועסקת כמורה ומחנכת בבית ספר השייך למשרד החינוך.
כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, של בן זוגה, בניגוד לסעיף 380 בשילוב סעיף 382(ג) לחוק העונשין.
על פי הנטען בכתב האישום, היכתה בראשו של בן זוגה עם בקבוק וגרמה לו חבלה של ממש – חתך ודימום בראשו.
במסגרת הסדר טעון, תוקן כתב האישום באופן שנמחק כי הנאשמת היכתה בראשו של בן זוגה וגרמה לחבלה בראשו וכן הומרה העבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לעבירה של “תקיפה סתם” של בן זוג, בניגוד לסעיף 379, בשילוב עם סעיף 382(ב) לחוק העונשין.
עוד הוסכם במסגרת הסדר הטעון כי הנאשמת תודה בעובדות כתב האישום המתוקן, יתקבל אודותיה תסקיר משירות המבחן בטרם הרשעה, ובמידה והתסקיר יהיה חיובי וימליץ אל אי הרשעה יסתיים ההליך הפלילי ללא הרשעה.
בעקבות קבלת תסקיר חיובי הממליץ להימנע מהרשעתה של הנאשמת, אימץ בית משפט השלום את הסדר הטעון וההליך הפלילי הסתיים ללא הרשעה, תוך חיוב הנאשמת לעמוד בפיקוח קצין מבחן ולחתום על התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירת אלימות.

הגשת תובענה לאחר הליך פלילי.

עם סיום ההליך הפלילי “נכנסה לתמונה” נציבות שירות המדינה והגישה כנגד המורה “תובענה לאחר הליך פלילי” לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה.
במסגרתה כתב התובענה, הואשמה המורה על ידי נציבות שירות המדינה בכך שבהתנהגותה כמפורט בכתב האישום המתוקן הפלילי, בו הודתה כאמור במסגרת ההליך הפלילי, לא קיימה את המוטל עליה כעובדת מדינה, התנהגה התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה והתנהגה באופן שעלול לפגוע בשמו הטובב ובתדמיתו של שירות המדינה.
בהתאמה, הואשמה המורה בכתב התובענה בסעיפים 17(2) ו- (3) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963.

תקיפה שבוצעה על ידי מורה המועסק במשרד החינוך כלפי קרוב משפחתו – הקווים המנחים לבחינת שאלת הקלון.

בערעור שירות המדינה 6526/03 הובא לפתחו של בית המשפט העליון עניינו של מורה המועסק על ידי משרד החינוך אשר הורשע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי קרוב משפחתו.
בתובענה שהוגשה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה קבע בית הדין כי מדובר בעבירה שיש עמה קלון ושאלת הקלון (או העדרו של קלון) הובאה להכרעתו של בית המשפט העליון, אשר פסק שורה של קווים מנחים בעניין זה:
- “לצורך ההכרעה בשאלת הקלון יש להביא בגדר השיקולים, בין היתר, את סוג העבירה, את אופייה, את נסיבות ביצועה ואת השאלה אם נעברה במילוי התפקיד או בקשר אליו”.
- “ניתן לזהות את הקלון שבעבירה על-פי מכלול של סממנים, אף כי אין ניתן להגדירו במבחן ברור וממצה. אמות המידה שנקבעו בפסיקה אינן ממצות, ולעניין זה הובחן בין עבירות שמטבע ברייתן יש עמן קלון, אך יכול שהנסיבות המיוחדות שבהן נעברה העבירה ישללו את פגם הקלון, לבין עבירות גבוליות שאין עמן קלון, אך יש שבנסיבות מיוחדות יהיה בהן משום קלון“.
- “עבירות אלימות, כשלעצמן, הינן חמורות, ובמקרים רבים דבק בהן פגם מוסרי המכתים את החוטא בהן בקלון, עם זאת הקלון בעבירות אלה תלוי במידה רבה בחומרתו של מעשה האלימות, בתוצאותיו ובנסיבות הקשורות לקורבן האלימות. בין היתר תלויה שאלת הקלון ביחסי הכוחות בין התוקף לנתקף”.
ספציפית ביחס למקרה שהובא בפניו, פסק בית המשפט העליון כי מדובר בעבירה שיש עמה קלון:

“המערער הודה בתקיפה, ובהתחשב בכך שמדובר בעובד מדינה, ובייחוד כשמדובר במורה, הרי גם כאשר המעשה בוצע שלא במסגרת מילוי התפקיד דבק בו פגם מוסרי מן הסוג המכתים אותו בקלון“.

בעקבות ייצוג משפטי שהעניק משרדנו – ביטול תובענה משמעתית.

כזכור, במקרה הנדון כאן, סיימה המורה את ההליך הפלילי ללא הרשעה פלילית, אולם בית המשפט קבע, על בסיס הודאתה בפניו, כי ביצעה עבירה פלילית של תקיפת בן זוג.
על בסיס הממצאים והמסקנות של פסק הדין במשפט הפלילי, הגישה נציבות שירות המדינה “תובענה לאחר הליך פלילי” לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה במסגרתה האשימה את המורה בכך שבהתנהגותה כמפורט בכתב האישום המתוקן הפלילי, בו הודתה במסגרת ההליך הפלילי, לא קיימה את המוטל עליה כעובדת מדינה, התנהגה התנהגות שאינה הולמת את תפקידה כעובדת מדינה והתנהגה באופן שעלול לפגוע בשמו הטוב ובתדמיתו של שירות המדינה.
עם קבלת כתב התובענה וזימונה של המורה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, פנתה המורה למשרד עורך דין גיא פלנטר על מנת שנעניק לה ייצוג משפטי בהליך המשמעתי.
בפגישה עם הממונה על המשמעת בשירות המדינה, שוכנעה נציבות שירות המדינה לחזור בה מכתב התובענה שהגישה לבית הדין לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה וכי עניינה של המורה יסתיים לאחר ביטול התובענה המשמעתית בנזיפה, במסגרת הליך משמעתי פנים משרדי.

ההודעה על חזרה מתובענה משמעתית שהובילה לביטול תובענה משמעתית.

לאחר שהתביעה חזרה בה מהתובענה, הורה בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה (אב בין הדין למשמעת, עו”ד אורי כהן) על ביטול התובענה המשמעתית, ובכך הסתיים ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת.

החלטת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בדבר ביטול תובענה משמעתית.

את המורה ייצגו בפרשה זו עורכי הדין גיא פלנטר ורעות רחמן, ממשרדו של עורך דין גיא פלנטר. בהליך הפלילי יוצגה המורה על ידי משרד אחר.

תיק בד”מ 122/16, בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה, בפני אב בית הדין למשמעת, עו”ד אורי כהן.

לקריאה נוספת.

תובענה לאחר הליך פלילי.
הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.
לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו”ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה
בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

עורך דין משמעתי

עובדי מדינה – ייצוג משפטי בהליך משמעתי | ביטול תובענה משמעתית | דיווח כוזב | פגיעה במשמעת שירות המדינה | התנהגות שאינה הולמת | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | דין משמעתי | הליכים משמעתיים | שיפוט משמעתי

הפוסט ביטול תובענה משמעתית; בית הדין למשמעת של עובדי מדינה. 5 (3) הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר