ארכיון בית הדין למשמעת של עובדי המדינה - משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע"י עורך דין בפני בית הדין למשמעת עובדי המדינה 4.9 (158)

גיא פלנטר — Sun, 30 Jul 2023 13:56:48 +0000

דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי בנוגע לעבירות משמעת בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ומול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע"י עורך דין בהליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ובפני ערכאות ערעור

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בכל הנוגע לדין משמעתי של עובדי מדינה, לרבות:
- יצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.
- יצוג משפטי בהליכי שימוע בפני התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה; מניעת השעיית עובד מדינה.
- חקירה משמעתית – הכנה, ייעוץ משפטי וליווי משפטי לעובדי מדינה בחקירה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ובפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.

דין משמעתי עובדי מדינה

עובדי מדינה והעובדים בשירות הציבורי כפופים לדין משמעתי ונתונים לשיפוט משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
הנורמות האתיות והמשמעתיות המחייבות עובדי מדינה ועובדים בשירות הציבורי מעוגנות בעיקרן בכללי האתיקה של עובדי המדינה, בהוראות תקנון שירות המדינה – התקשי"ר ובחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג – 1963.
לצד זאת, מחויבים עובדי המדינה ועובדי השירות הציבורי להישמע להוראות והנחיות הניתנות מעת לעת במשרד בו מועסקים ולנהוג בהתאם לנוהג המקובל במשרד, כאשר אי קיום המוטל עליהם עלול להוביל לחקירה משמעתית כנגדם ולהעמדה לדין משמעתי.
פרסומים חשובים של נציבות שירות המדינה בתחום:
- כללי האתיקה לעובדי המדינה.
- תקנון שירות המדינה – הוראות התקשי"ר.

תכלית הדין המשמעתי בכל הנוגע לעובדי מדינה ולשירות הציבורי

בפסקי דין רבים עמד בית המשפט העליון על שתי תכליות שהדין המשמעתי משרת בכל הנוגע לעובדי מדינה והשירות הציבורי והם:
- הגנה על תפקוד השירות הציבורי.
- הגנה על תדמיתו של השירות בעיני הציבור.
כך למשל פסק בית המשפט העליון בשעה שעמד על ההבדל בין הדין המשמעתי לבין הדין הפלילי (עש"מ 1928/00, מדינת ישראל נגד ברוכין):

"יש להקדים ולהציג את ההבדל המהותי בין הדין המשמעתי לבין הדין הפלילי.

ההבדל נובע מן התכלית: הדין המשמעתי נועד לשרת תכלית שונה מן התכלית של הדין הפלילי.

עיקר התכלית של הדין המשמעתי הוא הגנה על השירות הציבורי. הצורך בהגנה על השירות הציבורי אינו בא לידי ביטוי מלא בהליך הפלילי. גם אם בהליך הפלילי נגזר על עובד הציבור עונש של קנס, מאסר או עונש אחר, עדיין יש צורך לברר אם ראוי לנקוט נגדו גם הליך משמעתי: האם ראוי שאותו עובד ציבור יישאר בתפקידו, או שמא ראוי להעבירו לתפקיד אחר או להורידו בדרגה או אף לפטרו מן השירות? וזאת, כדי למנוע פגיעה נוספת של אותו עובד בשירות הציבורי או כדי להגן על תדמית השירות ועל אמון הציבור וכן כדי לשרש תופעות פסולות בשירות הציבורי ולהרתיע עובדי ציבור אחרים מהתנהגות שאינה הולמת את השירות…

בדומה, פסק בית המשפט העליון בפרשה אחרת (עש"מ 5282/98, מדינת ישראל נגד כתב):

"…בדין המשמעתי, אמצעי המשמעת אמור לשמש אמצעי מניעה יותר מאשר אמצעי ענישה: התכלית העיקרית של אמצעי המשמעת היא, כאמור, למנוע פגיעה משמעותית בתפקוד של שירות המדינה או בתדמית של שירות זה, שכן תדמית ראויה היא תנאי הכרחי לפעילות תקינה של השירות".

בפרשה אחרת, סיכם בית המשפט העליון את הדברים באופן הבא (עש"מ 9433/07 מדינת ישראל נגד מרינה אבשלומוב):

עיקר תכליתו של הדין המשמעתי של עובדי המדינה הינה הגנה על דמותו ותפקודו של השירות הציבורי ושמירה על אמון הציבור בו ובעובדיו. תכלית זו מושגת בין היתר באמצעות קביעתן של נורמות ההתנהגות הראויות לעובדים בשירות הציבורי ובאמצעות ענישתם של עובדים שסטו מנורמות אלו, וזאת תוך יצירת הרתעה אפקטיבית מפני ביצוע מעשים שיש בהם סטייה כאמור ותוך העברת מסר ברור לציבור באשר לסטנדרטים שבהם מחויב השירות הציבורי:

"מטרת דין המשמעת אינה מכוונת להענשת העובד; היא נועדה להגן על השירות הציבורי מבחינת רמת תיפקודו ומהיבט השמירה על דמותו ותדמיתו בעיני הציבור. תכליות אלו מושגות באמצעים שונים, וביניהם – הרחקת עובדים שתיפקודם פוגע בשירות הציבורי; הרתעת שאר עובדי השירות הציבורי מפני התנהגות החורגת מהנורמות הראויות; והעברת מסר כללי לציבור הרחב בדבר הקפדתה של מערכת אכיפת החוק ודיני המשמעת על יושרתו של השירות הציבורי ורמת תיפקודו" …

מתכליות אלו נגזרים אמצעי המשמעת השונים שרשאי בית הדין למשמעת להטיל על עובד מדינה בגין הרשעתו בביצוע עבירות משמעת".

עבירות משמעת עובדי מדינה

חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג – 1963 מגדיר, בלשון כללית, מהן עבירות משמעת של עובד מדינה, וכך קובע סעיף 17 לחוק:

"17. עובד מדינה שעשה בישראל או בחוץ לארץ אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

1. עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה;

2. לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

3. התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה;

4. התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;

5. השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;

6. הורשע על עבירה שיש עמה קלון".

כפי שניתן לראות, הוראת חוק המשמעת המגדירה מהן "עבירות משמעת" מעוררת בעייתיות כיוון שהיא קובעת גבולות גזרה רחבים מאוד לעבירות המשמעת של עובדי המדינה, כמעין "עבירות סל", כך שלמעשה קשת רחבה, בלתי ספציפית ולא מוגדרת מראש של התנהגויות ומעשים עלולים להיחשב ככאלו הפוגעים במשמעת שירות המדינה, או התנהגות שאינה הולמת או שעלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, ולהוביל לחקירה משמעתית כנגד עובד המדינה ולהגשת תובענה משמעתית נגדו.
משמעות הדבר היא שעובד מדינה עלול למצוא עצמו מוזמן לחקירה משמעתית, חשוד ונאשם בעבירת משמעת בגין התנהגות או מעשה שלא נאסרו באופן ברור וספציפי ומבלי שצפה מראש שיגררו נקיטת צעדים משמעתיים.
למעשה, כל עובד מדינה עשוי למצוא עצמו, בשלב כלשהו, בגדר חשוד, הנתון לחקירה משמעתית המתנהלת כנגדו.
ואכן, למרבית עובדי המדינה המואשמים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה מיוחסת "עבירת הסל" של "התנהגות בלתי הולמת".
עם זאת, לצד "עבירות הסל", ניתן לראות בפרקטיקה גם שורה של עבירות משמעת נוספות, ספציפיות יותר, כגון;
- הטרדה מינית.
- דיווחים כוזבים / דיווחי נוכחות כוזבים / דיווחי נוכחות פיקטיביים / דיווח נוכחות כוזב.
- דיווח כוזב על שעות עבודה | החתמת כרטיס נוכחות על ידי עובד אחר.
- זיוף אישור נוכחות / זיוף אישורי מחלה.
- שליפות מידע שלא כדין.
- עבודה פרטית ללא היתר.
- יציאה לחו"ל ללא היתר.
- ניגוד עניינים.
- התבטאות לא הולמת.
- תקיפה / תקיפת תלמיד.
- גניבה בידי עובד מדינה.
- מרמה והפרת אמונים.
- התנכלות וניצול מעמד.

עובדי מדינה – היחס בין אחריות פלילית לאחריות משמעתית

בכל הנוגע למישור הפלילי ראו בהרחבה: הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד בגוף ציבורי.
סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת) שכותרתו "שיפוט פלילי אינו מוציא שיפוט משמעתי", קובע:

"אחריותו של עובד-המדינה לפי חוק זה בשל עבירת משמעת פלונית אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל אותו מעשה או מחדל ומותר לנקוט נגדו אמצעי משמעת לפי חוק זה אף אם נענש או זוכה על אותו מעשה או מחדל בבית המשפט".

כאשר עבירת המשמעת הנעברת על-ידי עובד המדינה היא גם עבירה פלילית, אין השיפוט המשמעתי בא במקום השיפוט הפלילי אלא בנוסף לו.
ככלל, מקום שהועמד עובד מדינה לדין משמעתי בגין מעשה או מחדל שיש בהם משום עבירה פלילית, יעוכבו ההליכים המשמעתיים עד גמר ההליכים הפליליים, וזאת כאשר הוגש כתב-אישום או נמסרה הודעה לאב בית- הדין למשמעת של עובדי המדינה על כוונה להגיש כתב-אישום.
לפרטים נוספים אודות היחס בין אחריותם הפלילית של עובדי המדינה לאחריותם בדין משמעתי, ראו בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה: "הליכים משמעתיים כנגד עובדי מדינה".
ככול שחקירה משמעתית חושפת חשד לעבירות פליליות, מופסקת החקירה המשמעתית והעניין מועבר לחקירת הרשות החוקרת הפלילית הרלוונטית, בדרך כלל משטרת ישראל.

עבירות שכיחות בהליכים משמעתיים כנגד עובדי מדינה

מפרסומים של אגף המשמעת לציבור ניתן ללמוד איזה עבירות הן השכיחות ביותר בקרב עובדי המדינה.
חלק מהעבירות שטופלו משמעתית, כגון אלימות במשפחה, בוצעו מחוץ למקום העבודה ולשירות המדינה, אולם בעקבות ההליך הפלילי התקיים גם הליך משמעתי כנגד עובד המדינה (בהקשר זה ראו בהרחבה בעמודים הבאים:
- תובענה לאחר הליך פלילי.
- הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.
ואלו עבירות המשמעת השכיחות ביותר שבגינן נפתחו חקירות משמעת והוגשו תובענות לבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה:
- התנהגות בלתי הולמת.
- דיווחים כוזבים.
- התבטאות לא הולמת.
- הטרדות מיניות ועבירות מין.
- תקיפת תלמיד.
- תקיפה שגרמה לחבלה ממשית (תקיפה חבלנית).
- איומים.
- גניבה.

יעוץ משפטי בהליך המשמעתי

הליך משמעתי נגד עובד מדינה נפתח בחקירה משמעתית ע"י אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה, או חוקרי המשרד בו מועסק עובד המדינה, שהוסמכו לחקור עבירות משמעת.
בהקשר זה ראו בהרחבה בעמוד: חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי.
בסיום החקירה המשמעתית, יועבר התיק לעיון אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, שם יוחלט האם להגיש כנגד עובד המדינה כתב תובענה לבית הדין למשמעת, לסגור את התיק או להעביר את הטיפול להליך פנים משרדי.

ייצוג משפטי בהליך שימוע בפני אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

להבדיל מהמשפט הפלילי בו חובת היידוע וזכות השימוע מעוגנות עלי חוק, בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, בדין המשמעתי, זכות השימוע לפני הגשת תובענה טרם קיבלה עיגון חקיקתי. כפועל יוצא, עובד מדינה שנחקר בחשד לעבירת משמעת ככלל לא ידע שהתיק בעניינו עבר מאגף החקירות לאגף המשמעת וגם לא ידע שהתגבשה כוונה להעמידו לדין משמעתי.
במהלך העניינים הרגיל, דבר הגשת תובענה משמעתית נגדו ייוודע לעובד המדינה לראשונה עם קבלת התובענה לידיו וזימונו להופיע למשפטו בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
יחד עם זאת, לנוכח חשיבותה ומרכזיותה של זכות השימוע במשפט הישראלי ולאור העובדה ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה שואב את עקרונותיו מן ההליך הפלילי, נוהגת התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לערוך שימועים "לפנים משורת הדין", בטרם הגשת תובענה, וזאת ככל שעובד המדינה מיוצג ע"י עורך דין ומוגשת מצד בא כוחו בקשה יזומה לאגף המשמעת לערוך שימוע.
תפקידו של השימוע:
- במסגרת השימוע, ניתן לעתים לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ולסגור את התיק.
- במקרים אחרים, ניתן במסגרת השימוע להגיע להסכמה לפיה לא תוגש תובענה נגד עובד המדינה והטיפול המשמעתי בו יועבר להליך פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
- יש והשימוע מנוצל על מנת להסדיר את פרישתו של עובד המדינה משירות המדינה, ללא פגיעה בזכיותיו וללא העמדתו לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
- פעמים אחרות, בהן לא ניתן למנוע הגשת תובענה, ניתן כבר במסגרת השימוע להגיע להסדר טעון ביחס לעובדות ולאישומים שיופיעו בתובענה ואפילו ביחס לעונש מוסכם.

ההליך המשמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

ככל שתחליט התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שלא לסגור את התיק נגד עובד המדינה ולא להעבירו לטיפול פנים משרדי, תוגש כנגד עובד המדינה תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה וייקבע דיון בקובלנה.
בהליך זה, רשאי עובד המדינה להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו ואילו עורך דין מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ישמש תובע בהליך.
סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין למשמעת קבועים בתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), התשכ"ג – 1963 וברובם המכריע דומים לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט בהליך פלילי.
במסגרת הדיון בבית הדין למשמעת יידרש עובד המדינה להגיב לאישומים המיוחסים לו בתובענה וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות, במקרים המתאימים.
אם לא הודה עובד המדינה באישומים המיוחסים לו בתובענה, יישמעו בפני בית הדין למשמעת העדים הרלוונטיים. עובד המדינה רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי התביעה, רשאי לזמן עדים מטעמו וכן להעיד בעצמו. אם בחר להעיד, יעמוד עובד המדינה לחקירה נגדית ע"י התובע.
בסופו של דבר יכריע בית הדין למשמעת בדינו של עובד המדינה ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בתובענה, כולן או מקצתן. בתוך כך, רשאי בית הדין המשמעתי להרשיע את עובד המדינה גם בעבירה שהתגלתה מן העובדות שהוכחו בפניו במהלך הדיון, אף אם לא נזכרו מלכתחילה בתובענה, בלבד שניתנה לעובד המדינה הזדמנות סבירה להתגונן.
במקרה של הרשעה בדין, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יקבע בית הדין למשמעת את עונשו של עובד המדינה. במסגרת הטיעונים לעונש, מלבד התובע, רשאי גם נציג המשרד בו מועסק עובד המדינה להביע עמדתו ביחס לאמצעי המשמעת שיש לנקוט נגד עובד המדינה.

עונשים / אמצעי משמעת שמוסמך בית הדין למשמעת של עובדי המדינה לגזור על עובדי מדינה

אמצעי המשמעת אותם מוסמך בית הדין למשמעת להטיל על עובד מדינה שהורשע בעבירת משמעת קבועים בסעיף 34 לחוק שירות המדינה (משמעת) והם:
- התראה.
- נזיפה.
- נזיפה חמורה.
- הורדה בדרגה או הקפאתה.
- הפקעת משכורת.
- העברה לתפקיד אחר.
- פיטורים אגב שלילת פיצויי פיטורין כולם או מקצתם.
- פסילה למילוי תפקיד מסוים למשך תקופה או לצמיתות.
- פסילה לשירות המדינה לתקופה שתיקבע או לצמיתות.
- כמו כן, בית הדין מוסמך להורות על עובד המדינה להשיב כל זכות שקיבל שלא כדין עקב ביצוע העבירה, עד לסכום של שש משכורות חודשיות.

פרסום שמו של עובד מדינה אשר הורשע בעבירות משמעת

לבית הדין למשמעת סמכות להורות על פרסום פסק הדין ולקבוע את אופן הפרסום.
ככלל, פסקי הדין של בית הדין למשמעת, למעט מקרים בהם נאסר הפרסום או נדונו בדלתיים סגורות, מפורסמים באתר האינטרנט של נציבות שירות המדינה.

הליכי ערעור על פסק דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

על פסק הדין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ניתן לערער תוך 30 יום לבית המשפט המחוזי שבתחומו פועל בית הדין.
על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בערעור ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

הליכים משמעתיים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעקבות הליכים פליליים

בעניין זה אנו דנים בהרחבה בעמודים הבאים:
- תובענה לאחר הליך פלילי.
- הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.

חשיבות הייצוג המשפטי בהליך בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

מטבע הדברים, סיטואציה שבה עובד מדינה מוצא עצמו במרכזו של הליך משפטי שבו הוא עומד לדין על עבירות משמעת היא סיטואציה מלחיצה וכרוכה באמוציות רבות.
הדברים נכונים ביתר שאת לנוכח ההשלכות הקשות שעלולות להיות להליך משמעתי על עובד המדינה, עד כדי אובדן מקום העבודה, אובדן הפרנסה ואובדן הזכויות הסוציאליות שצבר עובד המדינה משך שנים.
במצב כזה, ברוב המקרים, יתקשה עובד המדינה להתמקד, לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי, להתמודד עם התובענה המשמעתית העומדת כנגדו באופן האופטימאלי ולבסס קו הגנה ענייני ונכון.
מעבר לכך, צריך לזכור כי ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת הוא הליך משפטי לכל דבר ועניין. לעובדי מדינה שאינם עורכי דין ולא עוסקים בדין המשמעתי כתחום עיסוק מרכזי בשגרת יומם אין את ההשכלה, הידע, הנסיון והכלים להתמודד בכוחות עצמם מול האישומים.
המחשבה לפיה יתייצב הנאשם בבית הדין ופשוט יספר את הסיפור שלו ו"יהיה בסדר" מנותקת לחלוטין מן המציאות.
מולם נמצא עורך דין, תובע מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, המיומן ומנוסה בדין המשמעתי. התובע שמולם מכוון מטרה – להוכיח את הטענות כנגדם בכתב התובענה, להרשיעם בעבירות המיוחסות להם ולעתור לענישה שבדרך כלל, איננה מטיבה עמם, בלשון המעטה.
מכאן החשיבות הרבה לכך שעובד מדינה הניצב בפני תובענה משמעתית יעמיד לעצמו ייצוג משפטי מקצועי של עורך דין העוסק ביצוג עובדי מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, אשר יעניק להם ייצוג משפטי בהליכים בפני בית הדין המשמעתי.
לסיום סוגית חשיבות היצוג המשפטי בהליך המשמעתי די בכך שנציין, שבמסגרת עיסקונו בייצוג נאשמים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ייצג משרדנו תובע בכיר מפרקליטות המדינה, עורכי דין המועסקים במשרד המשפטים בתפקידים שונים, חוקרים מכל רשויות החקירה ואף עובד מאגף המשמעת של נציבות שירות המדינה. כולם בחרו להיות מיוצגים בהליך המשמעתי על ידי עורך דין, ולא בכדי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים

אנו עוסקים בכל העניינים הבאים;
חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי.
ייעוץ וייצוג משפטי בהליך שימוע בפני התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה:
- ייצוג משפטי בשימוע בניסיון לשכנע כי לא תוגש תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי מדינה.
- ייצוג משפטי בשימוע בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים או בחיפה בנוגע לתובענה משמעתית שהוגשה כנגדם.
ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בנוגע להליך תובענה לאחר הליך פלילי. בכל הנוגע למישור הפלילי ראו: הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד בגוף ציבורי.
ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בנוגע להליך משמעתי פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
ייצוג משפטי בערעורים על הכרעת דינו או גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני בית המשפט המחוזי.
ייצוג משפטי של עובדי מדינה בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
הגשת עתירות מנהליות הנוגעות לדין המשמעתי.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים

לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.

עורך דין משמעתי

הפוסט דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע"י עורך דין בפני בית הדין למשמעת עובדי המדינה 4.9 (158) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

עבודה פרטית ללא היתר + התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים: דין משמעתי 5 (31)

גיא פלנטר — Mon, 17 Jul 2023 06:17:42 +0000

עבודה פרטית ללא היתר + התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים – ייצוג משפטי.

עובדי מדינה – דין משמעתי: עבודה פרטית ללא היתר | עורכי דין – אתיקה מקצועית: התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים – ייצוג משפטי

תמצית המקרה: ייצוג משפטי לפרקליט בכיר שהואשם בעבירות משמעת של עבודה פרטית ללא היתר והתבטאות לא ראויה כלפי שופטים

אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו. מדובר בפרקליט בכיר מפרקליטות המדינה אשר הורשע בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעקבות התבטאויות בלתי ראויות ובלתי הולמות כלפי שופטים במערכת המשפט בישראל וכן בגין עבודה פרטית ללא היתר.
הפרשה הסתיימה בהסדר טעון, שאומץ על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. במסגרת הסדר הטעון נגזרו על הפרקליט אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה, הפקעת משכורת אחת והורדה בדרגת שכר אחת למשך שנה.
בהמשך, טיפל משרדנו בגניזת תלונות שהוגשו כנגד הפרקליט לוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין, לרבות תלונה של הנהלת בתי המשפט.
הן וועדת האתיקה המחוזית והן וועדת האתיקה הארצית קיבלנו את עתירתנו לגנוז את התלונות כנגד הפרקליט ולהסתפק בהערה בתיקו האישי של הפרקליט.

הפרסומים הנרחבים אודות הפרשה בכלי התקשורת

הפרשה זכתה לתהודה תקשורתית נרחבת ועל גלגוליה ניתן ללמוד למשל מהכתבות הבאות:
- Ynet:"פרקליט בכיר על מערכת המשפט: רקב וטיפשות".
- News1:"הפרקליט הבכיר: רבים מהשופטים מטומטמים".
- Ynet:"וינשטיין ולדור מסתייגים מהפרקליט שהשתלח".
- Ynet:"אפשרויות לדור – נזיפה בפרקליט, עד פיטורים".
- כלכליסט:"פרקליט המדינה החליט כי התובע המרכזי במשפטו של ראש הממשלה לשעבר ישוב להשתתף בו".
- כלכליסט:"הפרקליט חוזר לעבודתו; תוגש נגדו קובלנה משמעתית".
- TheMarker.com:"התובע של אולמרט יצא בזול: התבטאותו נגד שופטים תעלה לו במשכורת אחת".
- News1:"התבטאותו של הפרקליט נגד שופטים תעלה לו במשכורת אחת".
זווית אחרת על הפרשה; לניתוח מעניין של הסיקור התקשרותי אודות הפרשה תמצאו ראו: The7Eye:"ניתוח הסיקור התקשרותי אודות פרשת התבטאויותיו של הפרקליט".
כפי שניתן להתרשם מהפרסומים הנזכרים לעיל, פרשה זו החלה בסערה גדולה ואיימה לשים קץ לקריירה מזהירה של אחד הפרקליטים המובילים והבכירים בפרקליטות המדינה – מי שהיה באותה עת התובע הראשי במשפטו הפלילי של ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד אולמרט.
בעקבות תלונות שהוגשו כנגד הפרקליט הבכיר, שכרו הפרקליט הבכיר וארגון פרקליטי המדינה את שירותיו של עורך דין גיא פלנטר להעניק לפרקליט ייצוג משפטי בהליכים המשמעתיים כנגדו.

התובענה המשמעתית שהוגשה כנגד הפרקליט הבכיר לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה – פגיעה במשמעת שירות המדינה והתנהגות שאינה הולמת בקשר למילוי תפקידו

עוד בטרם הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, בא עו"ד גיא פלנטר בדברים עם ראשי התביעה בנציבות שירות המדינה, במגמה להגיע לסיום מוסכם של הפרשה.
במסגרת מו"מ שהתנהל בין הצדדים, צומצמה עד מאוד התובענה (כתב האישום המשמעתי) שעמדה התביעה להגיש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה כנגד הפרקליט ואף גובש הסדר טעון "סגור", במסגרתו יעתרו הצדדים במשותף להשתת אמצעי משמעת מוסכמים על הפרקליט.

התבטאויות לא ראויות ובלתי הולמות כנגד שופטים במערכת המשפט בישראל – האישום הראשון בכתב התובענה

בתמצית, על פי נוסח התובענה עליה הוסכם בין הצדדים, הואשם הפרקליט בכך שבעת ששימש כפרקליט בכיר בפרקליטות המדינה ולימד פעם בשבוע בקורס "טיעון וחקירת עדים" במכללת "שערי משפט", במספר הרצאות שונות בפני סטודנטים למשפטים, התבטא בצורה בוטה, פוגענית בלתי רואיה ובלתי הולמת כלפי שופטים במערכת המשפט בישראל, ובכלל זה התבטא כאמור כלפי נשיאת בית המשפט העליון דאז.
במעשיו כאמור, הואשם הפרקליט בכך שפגע במשמעת שירות המדינה, הפר את הוראות סעיף 1.02 לכללי האתיקה של עובדי המדינה והתנהג התנהגות שאינה הולמת בקשר למילוי תפקידו.
בהתאמה, הואשם הפרקליט באישום זה בעבירות משמעת לפי סעיפים 17(1), (2) ו-(3) לחוק שירות המדינה משמעת, התשכ"ג – 1963.
בפסק דינו, עמד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה על החובה המוטלת על עובדי מדינה במסגרת סעיף 1.02 לכללי האתיקה של עובדי המדינה:

"עובד המדינה ינהג בדרך ההולמת את מעמדו, תפקידיו וחובותיו כעובד המדינה. הוראה זו חלה אף על ההתנהגות שאינה קשורה בתפקידו".

בהקשר להתבטאויותיו הבלתי ראויות של הפרקליט בפרשה זו, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בין היתר כי הפרקליט הנאשם בפניו:

"…חצה בתוכן התבטאויותיו כלפי המערכת השיפוטית, באופן מהותי את כל קצוות המותרים של חופש הביטוי, גם לנוכח החובה שמוטלת על עובד במסגרת כללי האתיקה".

"…אותה התבטאות גם אם נאמרה במסגרתו של קורס אקדמאי, מועט משתתפים, שבו נוצרו יחסי קירבה עם הנאשם כמרצה ומשתתפיו, חרגה מגבולותיה המותרים שאווירת צחוק, בלתי אמצעית בין הצדדים, במיוחד לנוכח תוכנה וחיצי פגיעתה, של מי שמופיע בתדירות יומית בפני אותה מערכת שיפוטית".

עוד אזכר בית הדין בפסק דינו ביקורת נוקבת שהשמיע בית המשפט העליון בנוגע להתבטאות בוטה פוגעת ומעליבה בהקשרם של דיני משמעת (עש"מ 893/07 קורפנלד נגד נש"מ):

"התבטאויות מבישות כגון אלה שהשמיע המערער הן בגדר התנהגות בלתי הולמת לעובד מדינה, הפוגעת קשה בתדמיתו של השירות הציבורי, ובאמון שהציבור רוחש לו, ומהווה סטייה חמורה מרמת ההתנהגות המצופה מעובדיו".

עבודה פרטית ללא היתר – האישום השני בכתב התובענה

האישום השני בכתב התובענה שהוגש כנגד הפרקליט נסב על ביצוע עבודה פרטית ללא היתר. במשך כשנה ו- 4 חודשים לימד הפרקליט קורס במשפטים במוסד אקדמאי, מבלי שהגיש ובלא שקיבל היתר לעבודה פרטית, כאשר במהלך תקופה מאוחרת יותר של כ- 4 חודשים לימד את הקורס חרף העובדה שבקשתו להיתר עבודה לא אושרה.
במעשים האמורים פגע במשמעת שירות המדינה, הפר את הוראות התקשי"ר 42.401 ו- 42.421 וכן את סעיף 2.03 לכללי האתיקה החלים על עובדי מדינה, והתנהג התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה במעמדו.
בפסק דינו, עמד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה על מארג הכללים לגבי עיסוק בעבודה פרטית, בתקופת עבודתו של עובד מדינה ועל ההיתר הנדרש לכך המקבלים ביטוי בסעיפי התקשי"ר.
סעיף 42.401 לתקשי"ר קובע:

"עובד המדינה הממלא תפקיד מטעם המדינה ומקבל את שכרו מאוצר המדינה חייב להקדיש את כל תשומת ליבו למילוי התפקיד שנתמנה לו. לכן אין עובד רשאי לעסוק בכל עבודה פרטית מחוץ לתפקידו אלא אם קיבל היתר לכל, כמפורט להלן בפרק משנה זה".

סעיף 42.402 לתקשי"ר מגדיר "עבודה פרטית" כדלקמן:

"עבודה פרטית – כל עבודה המכניסה שכר, או עיסוק בעסק שמטרתו היא קבלת הכנסה או רווחים, וזאת מחוץ למסגרת עבודתו של עובד בשירות, לרבות כל עבודה או עיסוק כאמור, בין אם הם נעשים דרך קבע, בין אם הם נעשים באופן זמני ובין אם נעשים באופן חד-פעמי, למעט רכישת מניות בחברה או חלק בשותפות, בתנאי שהעובד אינו פעיל באיזה צורה שהיא בניהול החברה או השותפות".

בהתאם להוראות סעיף 42.403 לתקשי"ר, גם העדרה של השתכרות אין בה לפגוע בחובה לבקש ולקבל היתר לאותו עיסוק:

"עובד אינו רשאי לעבוד עבודה פרטית גם אם אינה מכניסה שכר, ואין הוא רשאי לעסוק בכל צורה שהיא בשום עסק, אם יש בכך משום התנגשות אינטרסים עם תפקידו או עם עבודתו בשירות או אם עלול להיווצר מצב כזה. במקרה של ספק אם קיימת התנגשות כזו אם לאו, תכריע נציבות שירות המדינה".

ולבסוף, כלל 2.03 לכללי האתיקה החלים על עובדי מדינה גם הוא קובע:

"לא יעסוק עובד המדינה בעבודה פרטית, אלא בהיתר ועל-פי התנאים שנקבעו בהתאם לדרוש למילוי תפקידו".

בהקשר לפרקליט הנאשם בפניו, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה:

"מודעותם של הממונים לאותו עיסוק, צירוף הכנסתו כמרצה להכנסה החייבת במס, או קיומה של מציאות שאחרים נהגו כדרכו, אין בה כדי להועיל לנאשם לנוכח החובה הקטגורית שמוטלת על עובד מדינה, להידרש להיתר לעבודה פרטית, אף בנסיבות שבעטיים לא משולם בעבורה כל שכר".

בתפקידו של הנאשם כפרקליט בכיר ומוביל בפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) מצא בית הדין נדבך נוסף של חומרה תוך הפניה לדבריו של בית המשפט העליון (עש"מ 4123/95 אור נגד משידנת ישראל):

"עובדי המדינה אף הם נבדלים זה מזה, גם אם כולם כפופים לאותו דין, יהיו אלה חוקי המדינה או כלי המשמעת, אין מקפידים עם כולם באותה מידה. ככל שעובד המדינה נושא משרה רמה יותר, שיש עימה אמון רב יותר וסמכויות חזקות יותר, כך יש מקום לדרוש ממנו שיקפיד יותר במילוי תפקידו על טוהר המידות ועל התנהגות הולמת. לעניין זה יש הבדל בין עובד בכיר, הממונה על עובדים רבים ואמור לשמש דוגמה להם ולציבור, לבין עובד זוטר. יש מקום לצפות ולדרוש ממנהל כללי של משרד ממשלתי יותר מאשר מצפים ודורשים מן המזכירה שלו, כשם שיש מקום להקפיד עם המפקח הכללי של המשטרה או יותר מכפי שמקפידים עם שוטר מן השורה".

בסופו של יום, כיבד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את הסדר הטעון שנקשר בין הצדדים בקובעו:

"לאחר עיון בטיעוני הצדדים שבאו בפנינו, ועל יסודם של מקבץ השיקולים אותם פרסנו לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי הסדר הטיעון על כל רכיביו המוסכמים בהתחשב בעבירות בהן הורשע הנאשם, נסיבותיהן, התכלית של דיני המשמעת והנסיבות האישיות, לרבות התרשמותנו ממידת הפנמת הפסול לגבי המעשים בהם כשל, ושירותו הציבורי עתיר התרומה הינו הסדר סביר, מידתי ומאוזן, והחלטתו ליתן לו תוקף שיפוטי".

לפיכך, גזר בית הדין על הפרקליט את אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה חמורה, הורדה בדרגת שכר אחת לפרק זמן של שנה מיום גזר הדין, עם תום תקופת ההורדה בדרגת השכר – הפקעת משכורת אחת קובעת, שתנוכה ב- 10 תשלומים.
על סיום הפרשה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ראו למשל: TheMarker.com: "התובע של אולמרט יצא בזול: התבטאותו נגד שופטים תעלה לו במשכורת אחת".
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר הדין המלא של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

תיק בד"מ 47/10 בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני יוסף תלרז, אב בית הדין ויו"ר המותב וחברי המותב: עו"ד ירח שפיר וע"ד אפרת נאות מרקוביץ.

על העבירה המשמעתית של עבודה פרטית ללא היתר, הנוגעת לעובדי מדינה

ראו פסק הדין שניתן בתיק בר"ש 2736/11, מדינת ישראל נ' ד"ר פרלמוטר. עניינו של התיק – עבודה פרטית נוספת ללא היתר של רופא במוסד לביטוח לאומי, לרבות במשרד עורכי דין העוסק בנושאי ביטוח.
במסגרת פרשה זו עמד בית המשפט העליון (כב' השופט רובינשטיין) על האינטרסים בבסיס האיסור על עובדי מדינה לעסוק בעבודה פרטית ללא היתר:

"האיסור על עבודה פרטית בלא היתר מבקש להגשים שני אינטרסים לגיטימיים של המעביד הן בשירות המדינה והן בסקטור הפרטי. בראש ובראשונה האיסור נועד למנוע היווצרות מצב של ניגוד עניינים בין עבודתו הראשית של העובד לבין העבודה הנוספת שבה הוא מעוניין לעסוק, בייחוד כאשר מדובר בעובד השירות הציבורי, האמור לשמש כנאמן של הציבור. מעבר לכך, האיסור נועד לממש את ציפייתו הסבירה של המעביד כי העובד יקדיש את תשומת לבו לעבודה שבעבורה הוא מקבל משכורת מלאה, בלי שיוסח או יופרע בשל מחויבויותיו למקום עבודה אחר".

לעניין הענישה ואמצעי המשמעת במקרים של עבודה פרטית נוספת ללא היתר:
- ראו עש"מ 51331-02-11, שם דחה בית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על אמצעי משמעת שהוטלו על עובד מדינה הכוללים פיטורים לאלתר, פסילה מלעבוד בשירות המדינה ובמשרדו הממשלתי למשך שנה אחת, לאחר שהורשע בין היתר בהפרת האיסור על עבודה פרטית במקביל לעבודה בשירות הציבורי.
- כמו כן ראו תיק בד"מ 48/13 בבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה בחיפה שם הורשעה עובדת משרד החינוך בעבודה פרטית נוספת ללא היתר (הוראת נהיגה), מקרה שהסתיים באמצעי משמעת של נזיפה והפקעת משכורת.
במאי 2015 פירסם אגף תורה, מחקר וניהול ידע, במטה ליישום הרפורמה בנציבות שירות המדינה מסמך מדיניות בנושא עבודה פרטית. במסגרת זו, נבחן הצורך בעדכון המדיניות הקיימת בנושא עבודה פרטית ומתן שיקול דעת למשרדי ממשלה בבואם לבחון בקשות להיתרי עבודה פרטית, תוך בחינה מחדש של התפיסה הקיימת לפיה קיים איסור על עבודה פרטית. לצפיה בפרסום שכותרתו "מסמך מדיניות בנושא עבודה פרטית לחצו – כאן.
טופס בקשה להיתר לעבודה פרטית ניתן למצוא – כאן.

קבלת בקשה להימנע מהגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי וגניזת התלונות ע"י וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין

במעמד סיום ההליך בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, לא הסתיימו המתקפות המשפטיות על הפרקליט הבכיר;
הנהלת בתי המשפט כמו גם עו"ד מסוים, הגישו כנגד הפרקליט תלונות לוועדת האתיקה של מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין.
תלונות אלו גם זכו להד תקשורתי נרחב וראו למשל בהקשר זה: Ynet: "בתי המשפט ללשכת עורכי הדין: הליך משמעתי נגד הפרקליט".
עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו הגישו מטעמו של הפרקליט הבכיר תשובה מנומקת בכתב לתלונות, תוך בקשה להימנע מהגשת קובלנה כנגדו לבית הדין המשמעתי.
וועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין (מחוז ירושלים) דנה בתלונות ובתגובתנו קיבלה את בקשת משרדנו לגנוז את התלונה והסתפקה ברישום הערה חמורה בתיקו.
בהמשך, קיבלה וועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין את טענות משרדנו וגנזה אף היא את התלונות כנגד הפרקליט.
על סיום הפרשה במישור המשמעתי מול לשכת עורכי הדין ראו למשל: TheMarker: "התובע המרכזי במשפטו של ראש הממשלה לשעבר לא יועמד לדין משמעתי בלשכת עורכי הדין".
פרשה זו, על כל היבטיה, טופלה במשרדנו על ידי עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין אירנה אינברג ממשרדו.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין בכל הנוגע לאתיקה מקצועית וייצוג משפטי לעובדי מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. לפרטים נוספים ראו: דין משמעתי- ייעוץ וייצוג משפטי.
משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לעורכי דין ולמתמחים, מלווה אותם בהליכי בירור תלונה על ידי וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין ומייצג אותם בפני בתי דין משמעתיים של לשכת עורכי הדין ובהליכי ערעור. לפרטים נוספים ראו: אתיקה מקצועית של עורכי דין – ייעוץ וייצוג משפטי.
משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בכל הנוגע לדין המשמעתי וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. לפרטים נוספים ראו: עובדי מדינה – ייעוץ וייצוג משפטי בדין משמעתי.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית – ייעוץ וייצוג משפטי | התבטאות לא ראויה של עורך דין | התבטאות בלתי הולמת | גניזת תלונה לוועדת האתיקה | עבודה פרטית ללא היתר | ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

הפוסט עבודה פרטית ללא היתר + התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים: דין משמעתי 5 (31) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – ייצוג משפטי 5 (100)

גיא פלנטר — Sun, 09 Jul 2023 11:11:39 +0000

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – ייצוג משפטי

למשרדנו ניסיון מוכח בהענקת ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, הן בירושלים והן בחיפה.
בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה כאשר לקראת סוף העמוד תמצאו דוגמאות נוספות רבות.

מקרה להמחשה – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעבירות ניסיון לקבלת טובת הנאה, פגיעה במשמעת, התנהגות שאינה הולמת

בעמוד זה אנו מציגים מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו – ייצוג משפטי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה אשר הסתיים בענישה לקולא.
מדובר בעובד מדינה אשר הואשם בניסיון לקבלת טובת הנאה, פגיעה במשמעת שירות המדינה והתנהגות שאינה הולמת.

כתב התובענה אשר הוגש על ידי נציבות שירות המדינה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

פרשה זו עוסקת בעובד מדינה בכיר, חוקר בעל מוניטין שפרסם עשרות מאמרים ברחבי העולם ועל שמו רשומים פטנטים שונים.
בעקבות חקירה משמעתית שהתנהלה כנגד עובד המדינה, הגישה כנגדו נציבות שירות המדינה תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
בתמצית, נטען בכתב התובענה המקורי כי בהזדמנויות שונות במהלך עבודתו, סחט הנאשם באיומים חברה פרטית אשר מולה עבד, וזאת על מנת לקבל עבור עצמו טובות הנאה שלא כדין.
במעשיו, כך נטען, פגע הנאשם במשמעת שירות המדינה, הפר את כללי האתיקה לעובדי המדינה כמו גם את הוראות תקנון שירות המדינה והתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה.
יתרה מכך, במקור, נוסחו עובדות התובענה כמקימות גם את יסודות העבירות הפליליות של סחיטה באיומים, בניגוד לסעיף 428 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, ואיומים, עבירה בניגוד לסעיף 192 לאותו חוק.

הסדר הטעון שגובש בין ההגנה ליחידת התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

בעקבות מו"מ שניהל עורך דין גיא פלנטר, מטעם עובד המדינה, עם יחידת התביעה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, גובש הסדר הטעון הבא:
- התביעה תגיש לבית הדין למשמעת תובענה מתוקנת, הכוללת תיקונים משמעותיים לקולא.
- עובד המדינה יורשע על פי הודאתו במיוחס לו בכתב התובענה המתוקן.
- הצדדים יעתרו לענישה מוסכמת של נזיפה חמורה והפקעת משכורת קובעת אחת.
בהתאמה, במסגרת הסדר הטעון, הורשע עובד המדינה על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בכתב תובענה מתוקן שכלל שלוש עבירות משמעת, בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963:
- עשיית מעשה או התנהגות הפוגעת במשמעת שירות המדינה, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(1).
- אי קיום המוטל עליו כעובד המדינה, על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו כדין, או התרשלות בקיום המוטל עליו כאמור, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(2).
- התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17 (3) לחוק שירות המדינה (משמעת).
כמו כן הורשע עובד המדינה במסגרת הסדר הטעון בהפרת ההוראות הבאות:
- סעיף 11.01 לכללי האתיקה לעובדי המדינה; סעיף זה אוסר על עובד המדינה מלקבל טובת הנאה, אלא על פי התנאים שנקבעו לכך בחוק ובתקשי"ר.
- סעיף 42.711 לתקשי"ר; סעיף זה קובע כי עובד המדינה מקבל משכורת ותשלומים אחרים המגיעים לו מאוצר המדינה בלבד, ואין הוא רשאי לקבל בעד עבודתו או בקשר עמה טובת הנאה מאדם, אלא אם הדבר מותר לפי הוראות התקשי"ר.

אימוץ הסדר הטעון על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

לאחר שמיעת הטעונים לעונש גזר בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את דינו של עובד המדינה (הרכב כב' השופטים יוסף תלרז – אב בית הדין למשמעת ויו"ר ההרכב, עו"ד אורי כהן וגב' ציפי דביר).
באשר לעונש, נחלקו העמדות בין שופטי בית הדין למשמעת:
- לנוכח מעמדו הבכיר של הנאשם ונסיבות המקרה, סברה עמדת המיעוט שיש לדחות את הסדר הטעון. לשיטת עמדת המיעוט, הענישה המוסכמת לא נותנת מענה הולם לתכליתם של אמצעי המשמעת, שנועדו הן להרתיע עובדים אחרים במעמדו של הנאשם מלעשות מעשים דומים והן לשמור על תדמיתו של השירות הציבורי ועל אמון הציבור בו. לפיכך, היה ראוי לדעת עמדת המיעוט להוסיף לאמצעי המשמעת המוסכמים אמצעי משמעת נוסף של הקפאת דרגה למשך שנתיים. עוד הדגישה עמדת המיעוט, כי אלמלא הסדר הטעון היה מקום לשקול ענישה מחמירה מזו, הואיל והנאשם עשה שימוש לרעה בסמכויותיו ופגע בצורה חמורה בקוד האתי ובנורמות המחייבות אותו כחוקר ועובד מדינה בכיר.
- עמדת הרוב מצאה, שיש מקום ליתן תוקף להסדר הטעון; לשיטת עמדת הרוב, הסדר הטעון משקף כראוי את האיזונים בין נסיבות המקרה, תכליתם של דיני המשמעת,, הנסיבות האישיות והעובדה שהנאשם נטל אחריות על מעשיו.
אשר על כן, כיבד בית הדין למשמעת את עסקת הטעון וגזר על החוקר הבכיר נזיפה חמורה והפקעת משכורת קובעת אחת, שתנוכה ממשכורתו ב- 10 תשלומים שווים. בית הדין הנכבד רשם לפניו כי זכויות אחרות של הנאשם כעובד מחקר לא תפגענה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר הדין, ללא פרטים מזהים של עובד המדינה.

תיק בד"מ 50/08, בפני הרכב כבוד השופטים: יוסף תלרז, אב בית הדין למשמעת ויו"ר ההרכב, עורך דין אורי כהן וגב' ציפי דביר.

לקריאה נוספת

לדוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה ראו בעמוד: דין משמעתי עובדי מדינה ייצוג משפטי.
בכל הנוגע להליכי השעיה ראו בהרחבה בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת
להרחבה בכל הנוגע לדין המשמעתי ראו בעמוד: דין משמעתי | הליכים משמעתיים | אתיקה מקצועית.

עורך דין משמעתי

עובדי מדינה דין משמעתי ייצוג משפטי | תובענה משמעתית | נסיון לקבלת טובות הנאה | פגיעה במשמעת שירות המדינה | התנהגות שאינה הולמת | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | בית דין למשמעת של עובדי המדינה | שיפוט משמעתי – ייצוג משפטי

הפוסט בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – ייצוג משפטי 5 (100) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

עורך דין לענייני עבירות מין 5 (236)

גיא פלנטר — Thu, 06 Jul 2023 08:51:33 +0000

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי

עורך דין עבירות מין – עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי וייצוג משפטי בתיקי עבירות מין לחשודים, לנאשמים ולנפגעי עבירה – בכל הארץ ובכל הערכאות המשפטיות.
מעשים חשובים יותר ממילים ולכן, לקראת סוף עמוד זה, אנו מציגים שורה ארוכה של דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי בעבירות מין.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות לסגירת תיקי מין, ביטול כתבי אישום, זיכויים מעבירות מין, סיום הליכים פליליים ללא הרשעה, מחיקת רישום משטרתי הנוגע לעבירות מין ועוד מקרים מהם ניתן להתרשם מטיב הייעוץ והייצוג המשפטי שאנו מעניקים.

עבירות מין – פירוש המושג

המושג "עבירות מין" מתייחס לרשימה של עבירות פליליות הקבועות בחוק העונשין (בסימן ה' פרק י'):
- אינוס בניגוד לסעיף 345 לחוק העונשין;
- בעילה אסורה בהסכמה בניגוד לסעיף 346 לחוק העונשין;
- מעשה סדום בניגוד לסעיף 347 לחוק העונשין;
- יחסי מין בין מטפל נפשי למטופל בניגוד לסעיף 347א לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בניגוד לסעיף 348 לחוק העונשין;
- מעשה מגונה בפומבי בניגוד לסעיף 349 לחוק העונשין;
- עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע בניגוד לסעיף 351 לחוק העונשין.
בכל הנוגע להטרדה מינית ראו – עבירות הטרדה מינית – ייעוץ וייצוג משפטי.
בכל הנוגע לעבירות מין ברשת ראו – עבירות מין ברשת – ייעוץ משפטי + ייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי.

מורכבות הטיפול המשפטי והצורך החיוני באיש מקצוע בעל ניסיון מוכח בתחום – עורך דין עבירות מין

אחד התחומים המורכבים ביותר במשפט הפלילי הינו תחום עבירות המין, תחום שככל הנראה טעון רגשית יותר מכל התחומים האחרים במשפט הפלילי.
לא נגזים אם נציין, כי אחד הדברים המורכבים ביותר מתוך קשת עיסוקיו של עורך דין פלילי, הינו לחקור בחקירה נגדית מתלוננת או מתלונן בעבירות מין.
הוסף על כך, שעם השנים נפסקו על ידי בית המשפט העליון בישראל הלכות ספציפיות הנוגעות לעבירות מין, ההופכות את הטיפול המשפטי בתיקי מין למורכב ומאתגר במיוחד.
כך למשל, נפסק על ידי בית המשפט העליון;
- ניתן לבסס הרשעה בעבירת מין על סמך עדותו היחידה של מתלונן בתוספת הנמקה, ללא צורך בתוספת ראייתית כלשהי.
- לצורך הרשעה בעבירת מין על פי עדות יחידה של הנפגע נדרש שבית המשפט יפרט מה הניע אותו להסתפק בעדות זו, ולעניין זה די במתן אמון מלא ומפורש בגרסת הקורבן.
- אין לצפות, ככלל, כי גרסתם של קורבנות עבירות מין, תהא שלמה, עקבית, קוהרנטית וחסרת אי דיוקים ומהימנותם יכולה להיקבע על יסוד "גרעין האמת" שהתגלה בה.
- עיקר הבחינה בתיקי עבירות מין מתמקד פעמים רבות בליבת הגרסה שמסרו המתלונן או המתלוננת וככלל אין בסתירות או אי-התאמות העולות מעדותם כדי לפגוע בהכרח במהימנותה של העדות.
- כמספר נפגעי העבירה כך מספר התגובות לפגיעה מינית, ואין להיצמד לכללים בדבר ההיגיון "המצופה" מקורבן עבירת מין.
- התנהגותה של נפגעת עבירת מין אינה נבחנת בסבירותה.
- בית המשפט איננו מדקדק בסתירות ובאי דיוקים בעדויות של קורבנות עבירות מין, ויש שיסתפק אפילו בגרעין הקשה של גרסתם למרות שקרים בוטים שנמצאו בה.
- לעתים קורבנות עבירת מין ימסרו את גרסתם כשהם נחזים להיות מנותקים או אדישים ואין בכך כדי לפגום במהימנות גרסתם.
- התופעה של כבישת עדות על ידי קורבן לעבירת מין, הינה תופעה מוכרת וידועה, ואין בה, כשלעצמה, כדי לפגום, בהכרח, במהימנות גרסתו של הקורבן.
- חשיפה הדרגתית של המעשים המיניים אינה מהווה עילה להטלת ספק במהימנות גרסתו של הקורבן.
- אחת התופעות המאפיינות עבירות מין היא מתלוננת "הסוחפת" אחריה מתלוננות אחרות, ותופעה זו כשלעצמה אינה גורעת ממהימנות מתלוננות.
- מתירנות מינית איננה רלוונטית כלל ועיקר להוכחת יסודותיהן של עבירות מין, ובראשן עבירת האינוס.
- מצבו הנפשי של קורבן עבירת מין לאחר ביצוע העבירה או לאחר חשיפתה מהווה ראיה בעלת משקל נכבד לתמיכה בעדותו.
- לא כל בעיה נפשית משפיעה על אמינות גרסתה של נפגעת עבירת מין, ולא בכל תיק שבו המתלוננת סובלת מבעיה נפשית יש הצדקה לחשיפה גורפת של החומר הנוגע למצבה הנפשי.
- יש לקיים חקירה רגישה המותאמת לנפגע העבירה האינדיבידואלי, ובהתאם נפגע עבירת מין ייחקר על עברו המיני רק אם הדבר נדרש ותוך שמירה קפדנית על כבודו ופרטיותו.
- במצב הדברים הרגיל אין מקום לבדיקת מתלוננת בעבירת מין על ידי מומחים מטעם ההגנה.
- כשנאשם בוחר להכחיש הכחשה גורפת, עשוי להיות לכך מחיר ראייתי, ובמיוחד במקרים של עבירת מין.
- המניע להגשת תלונה על-ידי מתלוננת אינו מכריע את דינו של הנאשם בעבירת מין.
כללים יחודיים אלו, הנוגעים לעבירות מין, אך מדגישים את החשיבות בשכירת עורך דין פלילי בעל ניסיון מוכח בייצוג בתיקי עבירות מין.

ייעוץ משפטי – עורך דין לענייני עבירות מין

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי בכל הנוגע לתלונות על עבירות מין.
במסגרת זו אנו מעניקים ייעוץ משפטי ביחס לקשת רחבה של שאלות, כגון השאלות הבאות;

ייעוץ משפטי בנוגע למעשים עצמם

האם המעשים המיוחסים מגבשים עבירת מין או נופלים בגדר הטרדה מינית?
האם חלה התיישנות על המעשים המיוחסים לחשוד?
אם תוגש תלונה, מה הסיכוי להעמדה לדין ולהרשעה בבית המשפט?

ייעוץ בנוגע להתנהלות הצדדים

דרכי הפעולה הפתוחים בפני הצדדים.
כיצד להתנהל מול הצד שכנגד?
למי להתלונן?
האם ניתן לדרוש או להסכים לפיצוי ואם כן, באיזה תנאים?
האם ניתן לדרוש התחייבות שלא תוגש תלונה למשטרה?

הכנה לחקירה, ליווי משפטי בהליכי חקירה – ע"י עורך דין עבירות מין

אנו מכינים חשודים להתמודדות עם החשדות בעבירות מין, ומעניקים להם ליווי וייעוץ משפטי בהליכי החקירה.
בין היתר עוסק הייעוץ המשפטי בשאלות כגון:
- מהן השלכות הגשת התלונה וכיצד תטופל התלונה?
- האם המשטרה תפתח בחקירה?
- האם מדובר במקרה בו תפעל המשטרה לעצור את החשוד?
- איזה פעולות חקירה תבצע המשטרה במסגרת החקירה?
- כיצד תנסה המשטרה להוכיח את החשדות?
- האם לשמור על זכות השתיקה? מה ההשלכות לשמירה על זכות השתיקה?
- האם יערך עימות? האם תערך בדיקת פוליגרף?
- כיצד לתפקד בצורה מיטבית במהלך החקירה?
- כיצד להתגונן בפני החשדות וכיצד להפריך את החשד?
- כיצד לאסוף ולשמר ראיות?
- כיצד להימנע מעבירות של שיבוש מהלכי משפט, הדחה והטרדת עדים?
- כיצד להימנע מהסתבכות בעבירות איומים או סחיטה באיומים?

ייצוג משפטי בבית משפט – ע"י עורך דין לעבירות מין

ייצוג משפטי בהליכי מעצר ושחרור בערובה של חשודים בעבירות מין

לא מעט פרשות העוסקות בחשדות לעבירות מין נפתחות במעצרו של החשוד לחקירה, ובהמשך, בהבאתו של החשוד בפני בית המשפט על מנת להאריך את מעצרו.
משרדנו מייצג חשודים בעבירות מין בהליכי מעצר ושחרור בערובה.

קבלת צו איסור פרסום אודות פרטי חשוד בעבירות מין

במקרים המתאימים אנו פועלים לקבלת צו איסור פרסום שמו של החשוד, לרבות כל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו.

שימוע ובקשה להימנע מהגשת כתב אישום בעבירות מין

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לחשודים בעבירות מין בהליכי שימוע מול יחידות התביעה של משטרת ישראל והפרקליטות. ראו למשל מקרה להמחשה בעמוד: עבירות מין סגירת תיק פלילי בהליך שימוע בפרקליטות.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו מגוון דוגמאות למקרים בהם הובלנו לסגירת תיקי עבירות מין בהליכי שימוע ברחבי הארץ.

סגירת תיקי עבירות מין

אנו פועלים מול הפרקליטות ויחידות התביעה של משטרת ישראל לסגירת תיקי מין פתוחים.
דוגמאות לסגירת תיקים תמצאו לקראת סוף עמוד זה.

כתב אישום בעבירות מין – ייצוג משפטי ע"י עורך דין בבית המשפט ובערכאות ערעור

במידה ותלונה על עבירת מין הבשילה לכתב אישום אנו מייצגים נאשמים בהליכים פליליים בבתי המשפט בכל רחבי הארץ וכן בערכאות הערעור השונות.
במסגרת הייצוג המשפטי אנו משתפים את הלקוח בכל העניינים הבאים:
- מה הסיכוי לזיכוי ומה הסיכון להרשעה?
- כיצד מתנהל ההליך הפלילי?
- איזה ראיות כשרות במשפט?
- כיצד בית המשפט מגבש את מסקנותיו?
- האם ניתן לבטל את התלונה?
- האם ניתן לא להתייצב למשפט?
- מה מדיניות הענישה בעבירת מין? לאיזה עונש צפוי הנאשם באם חלילה יורשע?
- מה הסיכויים להצלחת ערעור פלילי? האם יש מקום להגיש ערעור?

דוגמאות לתיקי עבירות מין בהם טיפלנו

לקראת סוף עמוד זה ניתן לעיין בדוגמאות לפרשות שונות בהן טיפל משרדנו, הנוגעות לעבירות מין, ללא פרטים מזהים של המעורבים.
מיד בהמשך ניתן לצפות בכתבת תחקיר שהכין הכתב גיא פלג, אשר פתחה את "אולפן שישי" בכותרת: "תיעוד: כיצד תופרים תיק לחף מפשע". מדובר בנאשם אשר יוצג ע"י עורך דין פלילי גיא פלנטר וזוכה לחלוטין מעבירות מין חמורות ביותר ע"י בית המשפט המחוזי בת"א – יפו.

עורך דין עבירות מין – ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין פלילי בעבירות מין

הפוסט עורך דין לענייני עבירות מין 5 (236) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

דין משמעתי | הליכים משמעתיים | שיפוט משמעתי – ייצוג משפטי 5 (235)

גיא פלנטר — Sat, 01 Jul 2023 06:41:15 +0000

דין משמעתי – ייעוץ וייצוג משפטי

דין משמעתי – המסגרת הנורמטיבית

בעלי מקצועות רבים כפופים לדיני משמעת, במסגרת הגוף או המוסד עליו הם נמנים. ביחס לכל גוף או מוסד שכזה קיים הסדר משמעתי ייחודי לו, אשר קובע:
- מה ייחשב כעבירת משמעת;
- באיזה אופן תערך הבדיקה בנושא;
- אופי והרכב הגוף שבפניו תובא העבירה לשיפוט משמעתי;
- סדרי דין;
- ענישה;
לרשימה של מקצועות ומגזרים הנתונים על פי דין לשיפוט משמעתי ראו כאן: דין משמעתי | הליך משמעתי | בעלי מקצועות המוסדרים בדין | ייצוג משפטי | אתיקה מקצועית.
מעבר לעבירות משמעת הייחודיות לכל עיסוק, קיימת תמיד התייחסות בדין המשמעתי לסוגיות הבאות:
- אתיקה מקצועית;
- ניגוד עניינים;
- מעשים המערערים מהימנות;
- התנהגות שאינה הולמת.
ככלל, הרשעה בהליך פלילי תוביל בדרך כלל גם לפתיחת הליך משמעתי, במיוחד כאשר ההרשעה נוגעת לעבירה שבוצעה בקשר לעיסוקו של המורשע או כאשר יש עימה קלון.
לעתים, יפתח הליך משמעתי לאחר חקירת משטרה, כאשר הפרקליטות הגיעה למסקנה שאין מקום לנקוט בהליכים פליליים, וכי המסגרת הנכונה לבירור העניין הוא – הליך משמעתי.
בכל מקרה, ההליך הפלילי אינו מונע קיומו של הליך משמעתי במקביל לו. כך, הרשעה או זיכוי בהליך פלילי לא מונעת פניה של הארגון או המוסד לבירור התלונה גם באפיק המשמעתי.

איזה עונשים ניתן לגזור במסגרת דין משמעתי?

אמצעי המשמעת שניתן לגזור בדין משמעתי מגוונים ומשתנים ממסגרת למסגרת.

אמצעי משמעת בדין המשמעתי כנגד עובדי מדינה

ביחס לעובדי מדינה למשל, מוסמך בית הדין למשמעת לגזור את העונשים הבאים:
- התראה;
- נזיפה או נזיפה חמורה;
- הורדה בדרגה או הקפאתה, במידה ולתקופה שיקבע;
- הפקעת משכורת בסכום שיקבע בית הדין ושלא יעלה על החלק השישי ממשכורתו החודשית של העובד, לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים;
- העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר במשרדו, בהגבלת זמן או ללא הגבלה.
- פסילה, לאחר העברה למשרה אחרת או למקום עבודה אחר, למילוי תפקידים מסוימים, במידה ולתקופה שיקבע;
- פיטורים בתשלום פיצויי פיטורים, כולם או מקצתם, או ללא תשלום פיצויי פיטורים;
- פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, למילוי תפקידים מסוימים לצמיתות או לתקופה שיקבע;
- פסילה, לאחר פיטורים או פרישת העובד משירות המדינה בדרך אחרת, לשירות המדינה לצמיתות או לתקופה שיקבע;
- פרסום החלטת בית הדין, כולה או מקצתה, באופן שיקבע בית הדין.
- השבה – בשיעור שלא יעלה על שש משכורות חודשיות של העובד.

עונשים שניתן לגזור בדין משמעתי בצבא

קציני שיפוט בצבא מוסמכים לגזור על חיילים עונשים שונים בהתאם לדרגתם, לסוג העבירה ולנסיבות ביצועה:
- התראה.
- ריתוק.
- נזיפה.
- נזיפה חמורה.
- קנס.
- מחבוש – מותנה או בפועל.
- הורדה בדרגה אחת, ובלבד שדרגת הנידון אינה עולה על דרגת סמל ראשון.

אמצעי משמעת שניתן לגזור בדין המשמעתי במוסדות אקדמאים להשכלה גבוהה

אמצעי המשמעת שניתן לגזור במוסדות האקדמאים להשכלה גבוהה קבועים בתקנון של כל מוסד ומוסד.
בדרך כלל ניתן למצוא בתקנון המשמעת את העונשים הבאים:
- נזיפה.
- פסילת קורס או בחינה או עבודה.
- איסור לגשת לבחינה או לבחינות.
- עיכוב מתן תעודה, או מתן אישור המעיד על לימודי הסטודנט, למשך תקופה שתיקבע.
- ביטול הנחה בשכר לימוד, או ביטול פרס לימודים או מלגה.
- קנס כספי.
- מניעת שימוש במתקני מוסד הלימודים.
- הרחקה מחלק ממסלול לימודים לתקופה שתיקבע.
- הרחקה ממוסד הלימודים לתקופה שתיקבע.
- הרחקה ממוסד הלימודים לצמיתות.
- ביטול זכויות או הישגים בלימודים, לרבות שלילית הזכות לקבל תעודה או אישור המעידים על לימודים.
- ענישה על תנאי.
- פיצוי בשיעור שלא יעלה על הנזק שנגרם עקב העבירה.

הליכים משמעתיים – חשיבות הייעוץ המשפטי והייצוג המשפטי על ידי עורך דין העוסק בהליכי דין משמעתי

להליך משמעתי השלכות מרחיקות לכת; בכוחו לקטוע מסלול של לימודים אקדמאים ולחסום אפשרויות תעסוקה בעתיד, למנוע קידום מקצועי במקום עבודה ואף להוביל להרחקתו של בעל מקצוע ממפעל חייו, לגדוע את מקור פרנסתו ולפגוע בשמו הטוב.
בשל ההשלכות הפוגעניות הללו, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב הבירור או החקירה המשמעתית, וזאת במטרה לשכנע, שאין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים.
חשוב עוד יותר לקבל ייעוץ וייצוג משפטי, כאשר כבר הוחלט על נקיטה בהליך משמעתי.
כל מי שנתון לחקירה משמעתית או להליך משמעתי רשאי להתייעץ עם עורך דין על פי בחירתו ולהיות מיוצג על ידו (והדבר לעולם לא יכול לפגוע בחשוד או בנאשם או לפעול לחובתו).

המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ משפטי בענייני דין משמעתי וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים

משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית כתחום עיסוק מרכזי ומעניק ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בכל הערכאות המשמעתיות ובכל רחבי הארץ.
אנו עוסקים בהכנה לחקירה משמעתית או לבירור משמעתי ומעניקים ייעוץ משפטי וליווי משפטי לנחקרים בכל שלבי החקירה המשמעתית.
להלן המגזרים השונים להם מעניק משרד עורך דין גיא פלנטר ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לדין משמעתי ולהליכים משמעתיים;

עורכי דין

אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין.
תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה.
מעבר להיותו סנגור, המייצג עורכי דין המואשמים בעבירות משמעת, ייצג עו"ד גיא פלנטר בהתנדבות את וועד מחוז תל אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין בפני בית המשפט העליון וכן בהליכים משמעתיים בבית הדין המשמעתי, כב"כ הקובל.
ביטול השעיה: משרדנו מגיש מטעם עורכי דין אשר הושעו מעיסוק בעריכת דין בקשות חנינה לנשיא המדינה לבטל או לקצר את תקופת ההשעיה. לפרטים ראו – חנינה משמעתית.

עובדי מדינה

חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי.
ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים או בחיפה בנוגע לתובענה משמעתית שהוגשה כנגדם על ידי אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה (דיני משמעת בשירות הציבורי).
ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בנוגע להליך משמעתי פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
ייצוג משפטי בערעורים על הכרעת דינו או גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני בית המשפט המחוזי ובבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
הגשת עתירות מנהליות הנוגעות לדין המשמעתי.
הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד גוף ציבורי אחר.
מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
תובענה לאחר הליך פלילי | הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין

בעלי מקצועות טעוני רישוי המוסדרים בדין – ייעוץ וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים המתנהלים כנגד בעלי מקצועות המוסדרים על פי דין, כגון: רופאים, פסיכולוגים, ווטרינרים, יועצי מס, רוקחים, רואי חשבון, שמאי מקרקעין, עובדים סוציאליים, יועצי השקעות, מנהלי תיקים, מהנדסים ואדריכלים ועוד.
משרדנו עוסק בהגשת בקשות לנשיא המדינה להעניק חנינה משמעתית לבעלי מקצועות מוסדרים בדין – באופן שיוכלו לשוב ולעסוק במקצועם. לפרטים ראו: חנינה משמעתית.

עובדי הרשויות המקומיות ועובדי עירייה

אנשי שב"כ ומוסד

אנשי שב"כ והמוסד – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי של אנשי שירות ביטחון כללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים בהליכים משמעתיים.

חיילים ואנשי קבע

חיילים ואנשי קבע בצה"ל – ייעוץ משפטי בנוגע לשיפוט משמעתי.
ייעוץ משפטי לחיילים ולאנשי קבע בכל הנוגע לדין משמעתי בצבא (דמ"ש) והגשת חוות דעת סניגור.

שוטרים

סוהרים ואנשי שב"ס

סוהרים ואנשי שב"ס – ייצוג משפטי בהליכים משמעתיים.
ייצוג משפטי של סוהרים, הנדונים בבית הדין למשמעת סוהרים.

סטודנטים

סטודנטים – דין משמעתי; ייצוג סטודנטים בהליכים משמעתיים בפני הממונה על המשמעת או וועדת משמעת.
ייצוג משפטי של סטודנטים בהליכים משמעתיים המתנהלים במוסדות להשכלה גבוהה, בגין עבירות משמעת המפורטת בתקנון המשמעת של מוסד הלימוד.

ועדת בירור משמעתית פריטטית

הליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית – ייצוג משפטי:
ייעוץ וייצוג משפטי ע"י עורך דין לעובדים בהליך בירור בפני ועדה פריטטית משמעתית.

דין משמעתי – דוגמאות להליכים משמעתיים בהם הענקנו ייצוג משפטי

בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם ממגוון דוגמאות להליכים משמעתיים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי.
לפרטים נוספים ראו בעמוד: דין משמעתי – הליכים משמעתיים בהם אנו עוסקים.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי | דיני משמעת | שיפוט משמעתי | הליך משמעתי | הליכים משמעתיים – ייצוג משפטי

הפוסט דין משמעתי | הליכים משמעתיים | שיפוט משמעתי – ייצוג משפטי 5 (235) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

עובדי מדינה: נמנעה השעיית עובד מדינה | החשד: לקיחת שוחד – מניעת השעיה | שימוע בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת 4.9 (47)

גיא פלנטר — Sat, 03 Jun 2023 09:38:21 +0000

בעקבות ייצוג משפטי של משרדנו – נמנעה השעיית עובד מדינה שנחשד בלקיחת שוחד.

מניעת השעיה של עובד מדינה שנחשד בעבירה של לקיחת שוחד

בעמוד זה אנו מביאים דוגמא למקרה בו טיפל משרד עורך דין גיא פלנטר – החלטה שלא להשעות עובד מדינה למרות פתיחת חקירה פלילית כנגדו בחשד לעבירה של לקיחת שוחד תוך ניצול תפקידו.
כנגד עובד מדינה וותיק ובכיר במשרד התחבורה נפתחה חקירה פלילית ע"י משטרת ישראל, בגין חשד לקבלת שוחד תוך ניצול תפקידו, עבירה בניגוד לסעיף 290 לחוק העונשין, תשל"ז-19777.
בעקבות פתיחת החקירה הפלילית כנגדו ולנוכח חומרת העבירה אשר בה נחשד, הכרוכה על-פי טיבה בקלון, שקלה נציבות שירות המדינה להשעות את העובד, בכפוף לשימוע.

על הליכי שימוע של עובדי מדינה בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת

משרד עורכי דין גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי בהליכי השעיה של עובדי מדינה או העברה לתפקיד אחר.
להרחבה בעניין זה ראו בעמוד: מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת.

מניעת השעיית עובד המדינה, אשר יוצג על ידי משרדנו בשימוע לפני השעיה

עובד המדינה שכר את שרותיו של עו"ד גיא פלנטר לייצגו בהליכי השימוע מול נציבות שירות המדינה ובמסגרת זו הגיש עו"ד פלנטר בקשה מנומקת בכתב להימנע מהשעיית עובד המדינה.
בסופו של יום, לאחר קבלת טעוניו של עורך דין גיא פלנטר והיוועצות עם היועץ המשפטי לממשלה, הוחלט שלא להשעות את העובד מעבודתו ואף להימנע מהעברתו לתפקיד אחר.
משהוחלט להימנע מהשעיית עובד המדינה נחסכו ממנו כל התוצאות הפוגעניות הכרוכות בהשעיה לרבות הפגיעה בשמו הטוב, בזכויותיו ובמטה לחמו.
בהמשך, נסגר תיק החקירה הפלילי ונציבות שירות המדינה החליטה שלא לנקוט כנגד עובד המדינה בשום אמצעי משמעת ובכך הסתיימה הפרשה.
בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בהחלטת אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שלא להשעות את העובד (ללא פרטים מזהים), למרות שנפתחה כנגדו חקירה פלילית בחשד לעבירה של לקיחת שוחד.

השעיית עובד מדינה – ייצוג משפטי

משרדנו מעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. לפרטים ראו: עובדי מדינה – דין משמעתי | עו"ד – ייצוג משפטי | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
אנו מעניקים ייצוג משפטי לעובדי מדינה אשר בכוונת משרדם או בכוונת נציבות שירות המדינה להשעותם מעבודתם או להעבירם לעבודה אחרת. לפרטים: מניעת השעיית עובד מדינה | ייצוג משפטי בהליך שימוע בענין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.

עורך דין משמעתי

מניעת השעיית עובד מדינה | שימוע – ייצוג משפטי ע"י עורך דין | השעיה | העברה זמנית לתפקיד אחרת | דין משמעתי | דיני משמעת | ייצוג משפטי בהליך שימוע לפני השעיה | מניעת השעיה או העברה לתפקיד אחר | לקיחת שוחד | עובדי מדינה – ייצוג משפטי בהליך משמעתי | בית הדין למשמעת של עבודי המדינה – ייצוג משפטי ע"י עורך דין | לקיחת שוחד | מתן שוחד

הפוסט עובדי מדינה: נמנעה השעיית עובד מדינה | החשד: לקיחת שוחד – מניעת השעיה | שימוע בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת 4.9 (47) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי

דיווחי נוכחות כוזבים – עובדי מדינה | סגירת תיק משמעתי 5 (112)

גיא פלנטר — Fri, 05 May 2023 07:39:44 +0000

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה – ייעוץ וייצוג משפטי, מניעת הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה

אחת מעבירות המשמעת הנפוצות ביותר בהן מואשמים עובדי מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה הינה דיווחי נוכחות כוזבים.
בעמוד זה נעמוד על בקצרה על העבירה של דיווחי נוכחות כוזבים, מדיניות הענישה בעבירה זו ובהמשך, נציג מקרה להמחשה אשר טופל על ידי משרדנו.
באותו מקרה, בעקבות ייעוץ וייצוג משפטי שהענקנו לעובד זה, לא רק שלא הועמד לדין משמעתי בפני בית הדין; בהליך פנים משרדי אף הוחלט שלא לנקוט כנגדו בשום אמצעי משמעת.
לקראת סוף עמוד זה תמצאו קישורים למקרים נוספים בהם טיפלנו באישומים ובחשד לדיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה.

איזה צעדים ננקטים כנגד עובד מדינה שדיווח דיווחי נוכחות כוזבים?

במישור הפלילי, מעשים של קבלת טובות הנאה שלא כדין כתוצאה מדיווחי נוכחות כוזבים, מגבשים את יסודות העבירה הפלילית של קבלת דבר במרמה, בניגוד לסעיף 415 לחוק העונשין. יחד עם זאת, ככלל, בגין דיווחי נוכחות כוזבים לא ננקטים הליכים פליליים כנגד עובדי מדינה.
במישור המשמעתי, דיווחי נוכחות כוזבים עשויים להקים על עובד מדינה קשת של אישומים, בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת):
- עשיית מעשה או התנהגות הפוגעת במשמעת שירות המדינה, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(1) לחוק שירות המדינה (משמעת).
- אי קיום המוטל עליו כעובד המדינה, על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו כדין, או התרשלות בקיום המוטל עליו כאמור, עבירת משמעת בניגוד לסעיף 17(2).
- התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד מדינה או התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17 (3) לחוק שירות המדינה (משמעת).
- התנהגות בלתי הוגנת של עובד המדינה במילוי תפקידו או בקשר אתו, עבירה משמעתית בניגוד לסעיף 17 (4) לחוק שירות המדינה (משמעת).
בנוסף, מהווים דיווחי נוכחות כוזבים הפרה של כללי האתיקה לעובדי המדינה והוראות תקנון שירות המדינה;
- סעיף 2.08 לכללי האתיקה לעובדי המדינה, הקובע כדלקמן:

"אסור לעובד המדינה לעסוק בשעות עבודתו בכל פעילות אחרת שאינה כשורה לעבודתו ולתפקידיו בשירות המדינה, כגון: פעילות פרטית, עסקית, חברתית, ציבורית, פוליטית ומפלגתית, למעט פעילויות שסביר לעשותן בשעות העבודה".

- סעיף 91.151 בתקש"יר המחייב עובדי מדינה להחתים כרטיס בשעון נוכחות, בכניסה למקום העבודה וביציאה ממנו.

על חומרת העבירה דיווחי נוכחות כוזבים

על חומרת העבירה של דיווחי נוכחות כוזבים בהן נחשד אותו עובד מדינה בו עסקינן כבר עמד לא אחת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
כך למשל, פסק בית הדין בהקשר זה בתיק בד"מ 109/09 (בהרכב בראשותה של הגב' ניצה אדן ביוביץ, מ"מ אב בית הדין):

"דיווחים שאינם דיווחי אמת, על בסיסם משולם שכרו של העובד וכן, הפרת ההוראות המחייבות החתמת כרטיס נוכחות של עובד, מהווים פגיעה במשמעת שירות המדינה מלבד היותם בלתי מוסריים ובלתי חוקיים. בעניין זה בית המשפט העליון פסק בעש"מ 1804/01 מדינת ישראל נ' אלקריף (דינים עליון כרך ס, 391):

"החומרה במעשים מן הסוג שבו הורשעה המשיבה, אינה נעוצה בהיזק הכספי ואף לא בחסר בממון בקופת המדינה, אלא במעילה באמון הכרוכה במעשים אלה. קשת המעשים הנכללים בעבירות של מעילה באמון היא מגוונת ומבטאת מידות חומרה שונות. היא כוללת עבירות חמורות כגניבה ממעביד, מעשי מרמה או זיוף וכן הפרת אמונים ואף מעשים שאינם פליליים במובהק, אשר היסוד של מעילה באמון הוא היסוד הדומיננטי בהם. בשל עוצמת הפיתוי והקלות בה ניתן להערים על המערכת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה שלא כדין, יש להקפיד על כך שאמצעי המשמעת שיוטלו על עובד שסטה מן השורה יהוו תגובה הולמת ומרתיעה. מידת החומרה של האמצעי המשמעתי ההולם תלויה באופי המעשים האסורים בנסיבות ביצוע המעשים, בהיקפם ובתפקידו של העובד".

ובעש"מ 10129/01 מדינת ישראל נ' טליה בת צ'רלס גניש (דינים עליון, כרך סא, 204), נפסק:

כבר נאמר לא אחת בפסיקתנו, כי עובד הציבור הוא נאמן הציבור. החומרה במעשים מן הסוג שבו הורשעה המשיבה, אינה נעוצה בהיזק הכספי ואף לא בחסר בממון בקופת המדינה, אלא במעילה באמון הכרוכה במעשים אלה. קשת המעשים הנכללים בעבירות של מעילה באמון היא מגוונת ומבטאת מידות חומרה שונות. היא כוללת עבירות חמורות כגניבה ממעביד, מעשי מרמה או זיוף וכן הפרת אמונים ואף מעשים שאינם פליליים במובהק, אשר היסוד של מעילה באמון הוא היסוד הדומיננטי בהם. בשל עוצמת הפיתוי והקלות בה ניתן להערים על המערכת בכל הנוגע לקבלת טובות הנאה שלא כדין, יש להקפיד על כך שאמצעי המשמעת שיוטלו על עובד שסטה מן השורה יהוו תגובה הולמת ומרתיעה".

דיווחי נוכחות כוזבים – מקרה להמחשה שטופל במשרדנו

החקירה המשמעתית שנפתחה בחשד לדיווחי נוכחות כוזבים

כנגד עובד מדינה נפתחה חקירה משמעתית על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה בחשד להגשת דיווחי נוכחות כוזבים והתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה, עבירות משמעת בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג – 1963.
בתמצית, בעקבות מידע שהתקבל אודות העובד ומעקבים שנערכו אחריו על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה, נחשד העובד כי דיווח דיווחי נוכחות כוזבים, בכך שיצא במהלך שעות העבודה לסידורים פרטיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות.
ממצאי המעקבים הוצגו לעובד בחקירתו, ובמסגרת עדות שנגבתה ממנו באגף חקירות המשמעת, נרשם כאילו הודה שיצא לסידורים אישיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות בכניסה וביציאה, וכל זאת בניגוד לנהלי וכללי המשרד הממשלתי ושירות המדינה.

קבלת טענות הסניגור שאין להגיש תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

בסיום החקירה המשמעתית שנערכה על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה, נשקלה האפשרות להגיש כנגד עובד המדינה תובענה משמעתית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה המייחסת לו עבירות בניגוד סעיפים 17(1), 17(2), 17(3) ו- 17(4) לחוק שירות המדינה (משמעת) וכן הפרה של כללי האתיקה לעובדי המדינה והוראות תקנון שירות המדינה.
בשלב זה, פנה העובד לעורך דין גיא פלנטר, על מנת שיעניק לו הגנה משפטית.
עו"ד גיא פלנטר פנה לממונה בכיר באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בבקשה כי בטרם תוגש תובענה כנגד העובד לבית הדין למשמעת, יערך לו הליך שימוע (לפנים משורת הדין) במסגרתו תינתן להגנה הזדמנות להעלות טענותיה על שום מה יש להימנע מהגשת כתב תובענה כנגד העובד.
לצורך השימוע, ועל מנת לאפשר להגנה הזדמנות הוגנת להתייחס למישור הראייתי ולטעון באופן ענייני ורציני, ביקש עו"ד גיא פלנטר להעמיד לעיון ההגנה את חומר החקירה המשמעתית.
בעקבות בחינת נסיבות המקרה, הראיות ופניותיה של ההגנה, החליט הממונה הבכיר באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שלא להגיש כנגד עובד המדינה תובענה לבית הדין למשמעת.
בהמשך, אף נמסר בכתב לעובד כי הממונה בכיר (משמעת) בנציבות שירות המדינה, הורה על סגירת התיק המשמעתי כנגדו. עם זאת, החליטה נציבות שירות המדינה להעביר את העניין לטיפול משמעתי פנים משרדי, במשרד הממשלתי בו מועסק העובד.

הפרכת החשד לדיווחי נוכחות כוזבים וסיום הפרשה ללא נקיטת אמצעי משמעת כלשהם

בשל מעשה או מחדל של עובד שיש בהם משום עבירת משמעת, ובהתאם להוראות סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת), ניתן לגזור על עובד במסגרת הליך משמעתי פנים משרדי עונשים שלל התראה או נזיפה, ובלבד שניתנה לעובד הזדמנות להציג טענותיו בעניין.
בהתאמה, זומן העובד לשימוע בפני סגן המנהל הכללי וראש אגף משאבי אנוש במשרד הממשלתי בו מועסק העובד כאשר הליך זה נשען על 2 אדנים:
- דיווח שהתקבל מנציבות שירות המדינה על פיו נראה העובד יוצא לסידורים פרטיים במהלך שעות העבודה מבלי להחתים כרטיס נוכחות ביציאה ובכניסה.
- בהודעתו של העובד באגף חקירות המשמעת, נרשם לכאורה מפיו, כי יצא לסידורים אישיים מבלי להחתים כרטיס נוכחות בכניסה וביציאה.
בהחלטה מנומקת בכתב, פסק סמנכ"ל וראש אגף משאבי אנוש במשרד הממשלתי בו מועסק העובד, כי לאור הטעונים שהועלו על ידי עורך דין גיא פלנטר והנתונים שהציג בפניו בשימוע, ולאחר בדיקה נוספת, לא מצא לנכון לנקוט כנגד העובד בהליכי משמעת כלשהם.
בסופו של יום, משנתקבלו טענות ההגנה, זכויותיו של העובד לא נפגעו, שמו טוהר לחלוטין ונסללה דרכו לקידום מקצועי.

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו באישומים על דיווחי נוכחות כוזבים

לקראת סוף עמוד זה תמצאו שורה של דוגמאות נוספות בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה שהואשמו בדיווחי נוכחות כוזבים.
נושאים קשורים שאולי יעניינו את הקורא:

דין משמעתי – עובדי מדינה: משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בדיני משמעת ואתיקה מקצועית ומעניק ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.

עורך דין משמעתי

דיווחי נוכחות כוזבים של עובדי מדינה | התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה | התנהגות בלתי הוגנת | מניעת הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה | סגירת תיק משמעתי | ייצוג משפטי מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי ע"י עורך דין

הפוסט דיווחי נוכחות כוזבים – עובדי מדינה | סגירת תיק משמעתי 5 (112) הופיע ראשון במשרד עורך דין פלילי גיא פלנטר - משפט פלילי | משפט צבאי | דין משמעתי