בחירת עורך דין פלילי לפי אזור בארץ.

בחירת עורך דין פלילי לפי אזור בארץ

• להבדיל מרוב תחומי המשפט האחרים, המשפט הפלילי עוסק בדיני נפשות; על כף המאזניים מונחים נכסיו החשובים ביותר של האדם – חירותו ושמו הטוב.
• משכך הם פני הדברים, טיב הייעוץ והייצוג המשפטי חשוב לאין שעור ממקום מושבו של עורך הדין המעניק את השירות המשפטי.
• אחרי הכל יש לזכור; דיונים בבתי משפט ופגישות עם עורך הדין, התביעה המשטרתית והפרקליטות נקבעים בהתאם ליומנו של עורך הדין, ולכן (בשים לב לכך שארצנו ממילא לא רחבת מידות) – למיקומו הפיזי של משרד עורכי הדין משמעות משנית.
• בעמוד “בחירת עורך דין פלילי” אנו עומדים בהרחבה על השיקולים המנחים בסוגיה זו. בסופו של יום, השיקולים המכריעים הינם מקצוענות, מומחיות, נסיון, התאמה לטיפול המשפטי הספציפי שעומד על הפרק ונכונות אמיתית להירתם למאבקו של הלקוח. זמן הנסיעה אם כן – הינו שיקול שולי, הבטל בשישים.
• עורכי דין פליליים מובילים, מעניקים ייעוץ וייצוג משפטי ברמה ארצית; את שרותיהם שוכרים לקוחות מכל רחבי הארץ – מצפת ועד אילת.
• לכן תמצאו את משרדיהם ממוקמים לרוב במרכז הארץ, במיקום המאפשר להם לתת מענה לכלל תושבי הארץ.
• משרדנו ממוקם במרכז הארץ, אנו זמינים 24 שעות ביממה ומעניקים ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בכל רחבי הארץ.
• כל צוות עורכי הדין המועסקים במשרד באים מזרועות אכיפת החוק – חוקרים ותובעים לשעבר, יוצאי פרקליטות המדינה, הפרקליטות הצבאית, מצ”ח ושב”כ, בעלי סיווג ביטחוני גבוה ואישור לשמש סניגורים בבתי הדין הצבאיים.
• בעמוד זה תמצאו מידע אודות מחוזות השיפוט השונים ברחבי הארץ ורשימת בתי המשפט בהם נשמעים הליכים פליליים במחוזות השיפוט השונים. ביחס למרבית בתי המשפט, כללנו הפניות לעמודים ספציפיים, המפרטים את פעילותנו באזורי השיפוט של בתי משפט אלו.
• בישראל אם כן 6 מחוזות שיפוט, לפי הפירוט הבא;

מחוז שיפוט צפון (בית המשפט המחוזי נצרת עלית)

• למחוז שיפוט צפון משתייכים היישובים הבאים: אכסאל, בוקעאתה, בית שאן, בסמת טבעון, בקעת בית שאן, גולן, גוש חלב, דבוריה, הגלבוע, הגליל העליון, הגליל התחתון, זרזיר, חצור הגלילית, טבריה, טובא-זנגריה, טורעאן, יבנאל, יסוד המעלה, יפיע, יקנעם עילית, כנרת, כעביה טבאש-חג’אג’, כפר כנא, כפר קמה, כפר תבור, מבואות החרמון, מג’אר, מג’ד אל כרום, מג’דל שמס, מגדל, מגדל העמק, מגידו, מטולה, מנחמיה, מסעדה, מרום הגליל, משהד, נוף הגליל, נצרת, נצרת עילית, עג’ר, עילבון, עילוט, עין מאה’ל, עין קיניה, עמק הירדן, עמק יזרעאל, עפולה, צפת, קצרין, קרית שמונה, ראש פינה, ריינה, רמת ישי, שבלי.
• לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו בצפון ראו: עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון.

בתי משפט במחוז צפון בהם נשמעים הליכים פליליים.

מחוז שיפוט חיפה (בית המשפט המחוזי חיפה)

• למחוז שיפוט חיפה משתייכים היישובים הבאים: אבו סנאן, אום אל-פחם, אור עקיבא, אלונה, אעבלין, באקה אל גרביה, בועיינה-נוג’יידאת, ביענה, ביר אל-מכסור, בית ג’ן, בנימינה, בסמ”ה, ג’דייה-מכר, ג’וליס, ג’סר א-זרקא, ג’ת, גבעת עדה, דאלית אל-כרמל, דיר אל-אסד, דיר חנא, זבולון, זכרון יעקב, חדרה, חוף הכרמל, חורפיש, חיפה, טירת כרמל, ינוח-ג’ת, ירכא, כאבול, כאוכב אבו אל-היג’, כסרא-סמיע, כפר ורדים, כפר יאסיף, כפר מנדא, כפר קרע, כרמיאל, מגדל תפן, מזרעה, מטה אשר, מנשה, מעיליא, מעלה יוסף, מעלה עירון, מעלות תרשיחא, משגב, נהריה, נחף, נשר, סאג’ור, סח’נין, עכו, עספיא, עראבה, ערערה, עתלית, פוריידיס, פסוטה, פקיעין (בוקייעה), פרדס חנה-כרכור, קציר-חריש, קרית אתא, קרית ביאליק, קריית טבעון, קריית ים, קריית מוצקין, ראמה, רכסים, שבי ציון, שלומי, שעב, שפרעם, תמרה, נחף.

בתי משפט במחוז חיפה בהם נשמעים הליכים פליליים.

מחוז שיפוט מרכז (בית המשפט המחוזי מרכז לוד)

• למחוז שיפוט מרכז משתייכים היישובים הבאים: אבן יהודה, אליכין, אלעד, באר יעקב, בית דגן, בני עי”ש, ברנר, בת ים, ג’לג’וליה, גבעת שמואל, גדרה, גדרות, גזר, גן יבנה, גן רוה, גני תקוה, דרום השרון, הוד השרון, זמר, חבל יבנה, חבל מודיעין, חולון, חוף השרון, טייבה, טירה, יבנה, יהוד, כוכב יאיר, כפר ברא, כפר יונה, כפר סבא, כפר קאסם, לב השרון, לוד, מכבים-רעות, מזכרת בתיה, מודיעין, נווה אפרים (מונוסון), נחל שורק, נס ציונה, נתניה, סביון, עמק לוד, עמק חפר, פרדסיה, פתח תקווה, צורן, קדימה, קלנסווה, קריית עקרון, ראש העין, ראשון לציון, רחובות, רמלה, רמות השבים, רעננה, שהם, תל מונד.
• לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו באזור מרכז הארץ ראו: עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בשפלה.

בתי משפט במחוז מרכז בהם נשמעים הליכים פליליים.

מחוז שיפוט תל-אביב (בית-המשפט המחוזי תל-אביב)

• למחוז שיפוט תל אביב משתייכים היישובים הבאים: אור יהודה, אזור, אפעל, בני ברק, גבעתיים, הרצליה, כפר שמריהו, קריית אונו, רמת גן, רמת השרון, תל אביב-יפו.
• לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו בתל אביב וסביבתה ראו:
  • עורך דין פלילי בתל אביב.
  • עורך דין פלילי ברמת גן.

בתי משפט במחוז תל-אביב בהם נשמעים הליכים פליליים.

מחוז שיפוט ירושלים (בית המשפט המחוזי ירושלים)

• למחוז שיפוט ירושלים משתייכים היישובים הבאים: אבו גוש, בית שמש, ירושלים, מבשרת ציון, מטה יהודה, קריית יערים.
• לפרטים נוספים אודות פעילות משרדנו בירושלים וסביבתה ראו: עורך דין פלילי בירושלים.

בתי המשפט במחוז ירושלים בהם נשמעים הליכים פליליים.

מחוז שיפוט דרום (בית המשפט המחוזי באר-שבע)

• למחוז שיפוט דרום משתייכים היישובים הבאים: אופקים, אילת, אשדוד, אשכול, אשקלון, באר טוביה, באר שבע, בני שמעון, דימונה, הערבה התיכונית, חבל אילות, חוף אשקלון, חורה, יואב, ירוחם, כסיפה, להבים, לכיש, לקיה, מצפה רמון, מרחבים, נתיבות, עומר, עזתה, ערד, ערערה בנגב, קרית גת, קרית מלאכי, רהט, רמת חובב, רמת נגב, שגב שלום, שדרות, שער הנגב, שפיר, תל-שבע, תמר, מיתר.

בתי המשפט במחוז דרום בהם נשמעים הליכים פליליים.

משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר

• משרד עורך דין פלילי גיא פלנטר מעניק ייצוג משפטי לחשודים, לנאשמים ולמתלוננים בהליכים פליליים ומשמעתיים בכל רחבי הארץ.
• אנו זמינים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. במקרה חירום יש להתקשר לטלפון 050-6664499.
• כל עורכי הדין במשרדנו יוצאי פרקליטות, מצ”ח ושב”כ בעל נסיון מוכח במשפט פלילי, משפטי צבאי והליכים משמעתיים. לפרטים נוספים אודות צוות המשרד ראו: אודות צוות משרד עורכי דין גיא פלנטר.
• לדוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי ראו – דוגמאות להמחשה – ייצוג משפטי גיא פלנטר משרד עורכי דין.
• לקוחות כותבים עלינו – ראו: ביקורות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר וכן: חוות דעת לקוחות אודות משרד עורכי דין גיא פלנטר.

עורך דין פלילי

בחירת עורך דין פלילי לפי אזור בארץ

משפט פלילי | משרד עורכי דין פלילי | עורך דין פלילי בצפון | עו”ד פלילי בצפון | עו”ד פלילי בקריות | עורך דין פלילי בקריות | עורך דין פלילי בחיפה | עו”ד פלילי בחיפה | עורך דין פלילי בקרית שמונה | עורך דין פלילי בצפת | עורך דין פלילי בטבריה | עורך דין פלילי בעכו | עורך דין פלילי בחדרה | עורך דין פלילי במרכז | עו”ד פלילי במרכז | עורך דין פלילי בשרון | עורך דין פלילי בשפלה | עורך דין פלילי בנתניה | עו”ד פלילי בנתניה | עורך דין פלילי בכפר סבא | עו”ד פלילי בכפר סבא | עורך דין פלילי ברחובות | עו”ד פלילי ברחובות |  עורך דין פלילי ברמלה | עו”ד פלילי ברמלה | עו”ד פלילי בפתח תקווה | עורך דין פלילי בפתח תקווה | עו”ד פלילי בראשון לציון | עורך דין פלילי בראשון לציון | עורך דין פלילי בתל אביב | עו”ד פלילי בתל אביב | עורך דין פלילי ברמת גן | עורך דין פלילי בירושלים | עו”ד פלילי בירושלים | עורך דין פלילי בבית שמש | עורך דין פלילי באשדוד | עו”ד פלילי באשדוד | עורך דין פלילי באשקלון | עו”ד פלילי באשקלון | עורך דין פלילי בקרית גת | עו”ד פלילי בקרית גת | עורך דין פלילי בבאר שבע | עו”ד פלילי בבאר שבע | כתב אישום

הפוסט בחירת עורך דין פלילי לפי אזור בארץ; מצאו עו”ד פלילי לייצוג במשפט פלילי לפי מיקום<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.8 (18)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

חקירה משמעתית של עובד מדינה ע”י אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי

• משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בכל הנוגע לדין משמעתי של עובדי מדינה, ובהקשר זה ראו בהרחבה: 
  • דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין.
  • בית הדין למשמעת של עובדי המדינה – ייצוג משפטי.
  • מניעת השעיית עובד מדינה | ייצגו משפטי בשימוע לפני השעיה.
• עמוד זה עוסק בכל הנוגע לחקירת עובדי מדינה בחשד לעבירות משמעת, בין אם מנוהלת החקירה המשמעתית על ידי אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה או ע”י מי שנתמנה לחוקר משמעת באחד ממשרדי הממשלה.
• בעמוד זה תמצאו מידע על הנושאים הבאים:
  • מי חשוף לחקירה משמעתית במסגרת העסקתו בשירות הציבורי.
  • הגופים בנציבות שירות המדינה העוסקים באכיפת הדין המשמעתי בשירות הציבורי.
  • כיצד מטופל חשד לביצוע עבירת משמעת שהתעורר כנגד עובד מדינה, החל משלב הדיווח על החשד, דרך קבלת ההחלטות האם לפתוח בחקירה משמעתית ומי יחקור את החשד ועד לסמכויות שהוענקו לחוקרי משמעת בניהול החקירה המשמעתית.
  • אופן זימון עובדי מדינה לחקירה משמעתית ע”י חוקר משמעת.
  • החשיבות בקבלת ייעוץ משפטי בחקירות משמעת כנגד עובדי מדינה, בטרם התייצבות לחקירה המשמעתית.
  • מקרה להמחשה בו טיפלנו, במסגרתו הענקנו ליווי וייעוץ משפטי לעובדת מדינה שנחקרה באזהרה על ידי אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד לעבירות משמעת. הפרשה הסתיימה בקבלת עמדתנו, שאין מקום להגיש תובענה משמעתית כנגד הלקוחה.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו קישורים למקרים רבים נוספים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בחקירות משמעת וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים שננקטו כנגדם.

כנגד מי יכולה להיפתח חקירה משמעתית

• חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג-1963 (להלן – “חוק המשמעת”) והתקנות שהותקנו מכוחו הינו המקור הנורמטיבי העיקרי של הדין המשמעתי במשרדי הממשלה, ביחידות הסמך ובחלקים נוספים של השירות הציבורי.
• מבחינה מספרית, חל חוק המשמעת על למעלה מרבע מיליון עובדי מדינה ומשרתי ציבור, בכ-250 משרדי ממשלה וגופים ציבוריים.
• בתמצית, חל חוק המשמעת על כל אלו:
  • עובדי מדינה ועובדים במשרדי ממשלה, יחידות סמך ובתי חולים ממשלתיים.
  • עובדי לשכת נשיא המדינה, עובדי מינהל הכנסת ועובדי וועדת הבחירות המרכזית לכנסת.
  • עובדי משרד מבקר המדינה.
  • עובדי רשויות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים.
  • עובדי מדינה המתמנים בהתאם לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי”ט – 1959.
  • סטודנטים בשירות המדינה.
  • קבוצות נוספות של עובדים בשירות הציבורי, ובהם עובדי הוראה, עובדי מועצות דתיות, עובדים בחלק מהתאגידים הציבוריים דוגמת המוסד לביטוח לאומי, רשות שדות התעופה ותאגיד השידור הציבורי, עובדים בתאגידי הבריאות ובחברת דואר ישראל.

אכיפת הדין המשמעתי בשירות הציבורי ע”י נציבות שירות המדינה

• נציבות שירות המדינה מופקדת על אכיפת המשמעת בשירות המדינה, ופועלת לאכיפת הדין המשמעתי יחד עם משרדי הממשלה, יחידות הסמך והגופים הציבוריים שחוק המשמעת חל עליהם.
• בכל הנוגע לענייני משמעת, פועלים במסגרת נציבות שירות המדינה שני גופים:
  • גוף חקירתי – אגף חקירות משמעת.
  • גוף המשמש כרשות תובעת בענייני משמעת – אגף התביעה של נציבות שירות המדינה.​

תפקידיו של אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה

• אגף חקירות משמעת, המונה כ- 10 חוקרים ומנהל יחידה, מופקדים על כל אלה:
  • חקירות משמעת בשירות המדינה והכנת סיכומי חקירות (בהתאם לסעיף 45.113 (א) לתקשי”ר).
  • פעילות מונעת בתחום המשמעת בקרב עובדי המדינה.
  • איסוף מודיעין בתחום המשמעת.
  • אכוונה והנחיה מקצועית של חוקרי המשמעת במשרדי הממשלה, הכפופים לאגף החקירות מקצועית.
  • הענקת ייעוץ לנציב שירות המדינה בענייני חקירות משמעת.

יצירת קשר קשר עם אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה

• כתובת אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה: רחוב בית הדפוס 12, בית השנהב כניסה B, קומה 5, ירושלים.
• טלפון: 074-7699468
• פקס: 02-6541049
• דואר אלקטרוני: hakirot@csc.gov.il
• את עמוד האגף ברשת תמצאו כאן.

תפקידיו של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

• תפקידו של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה מוגדר בעמוד של האגף ברשת באופן הבא:

“אגף המשמעת אמון על הטמעתם, שמירתם ואכיפתם של ערכי המשמעת וטוהר המידות של עובדי המדינה במשרדי הממשלה, יחידות הסמך, התאגידים הסטטוטוריים הכפופים לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963,  והגופים הנתמכים והמתוקצבים (בנוגע לחריגות שכר), מתוך מטרה לשמור על אמון הציבור בעובדי המדינה ועל שמו הטוב של השירות הציבורי, רמתו ותדמיתו”.

• בתמצית, מופקד אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה על כל אלו:
  • להגיש תובענות לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה;
  • לייצג את המדינה לפני בית הדין למשמעת;
  • לעקוב אחר הליכים פליליים המתנהלים כנגד עובדי מדינה.
  • לטפל בהשעיות של עובדי מדינה.
  • להנחות את חוקרי אגף החקירות.

אופן הטיפול בחשד לעבירות משמעת של עובדי מדינה

• בפרק זה נציג בתמצית את אופן הטיפול בחשד לעבירות משמעת של עובדי מדינה, כפי שנקבע בתקשי”ר. 
• ריכוז הטיפול בעבירות משמעת של עובדי המדינה נמצא תחת אחריותו של מי שנקרא בתקשי”ר “האחראי” (סעיף 45.121 בתקשי”ר).
• אותו “אחראי” מוגדר בתקשי”ר כאחד מאלה: מנכ”ל המשרד, סמנכ”ל בכיר לניהול ההון האנושי ולמינהל, מנהל יחידת סמך, סגן מנהל יחידת סמך לניהול ההון האנושי ומינהל, או בעל תפקיד אחר שמנכ”ל המשרד או מנהל יחידת הסמך מינה לאחראי, באישור נציב שירות המדינה.

דיווח ויידוע על חשד לביצוע עבירת משמעת

• משנודע למשרד על חשד לביצוע עבירת משמעת שהתבצעה במשרד, מחוייב האחראי במשרד:
  • לדווח באופן מיידי לאגף חקירות בנציבות שירות המדינה על פרטי העבירה והמעורבים בה;
  • ליידע אודותיה את אגף התביעה בנציבות שירות המדינה;

קבלת ההחלטה האם לפתוח בחקירת משמעת כנגד עובד המדינה

• פתיחה בחקירה משמעתית כנגד עובד מדינה לא מחייבת הגשת תלונה. די בכך שנודע על חשד לביצוע עבירת משמעת כדי להניע את גלגלי החקירה.
• משהתקבל דיווח באגף החקירות על תלונה או חשד לעבירה כאמור לעיל, מגבש מנהל אגף חקירות החלטה באם לפתוח בהליך של חקירה משמעתית כנגד עובד המדינה.
• חקירה משמעתית באגף חקירות משמעת תפתח באחד או יותר משלושת המצבים הבאים:
  • נודע למנהל אגף חקירות משמעת על חשד לביצוע עבירת משמעת וסבר הוא כי בנסיבות העניין יש מקום להורות על פתיחת חקירה משמעתית;
  • נציב שירות המדינה או מי מטעמו הורו למנהל אגף חקירות משמעת לפתוח בחקירה משמעתית על חשד לביצוע עבירת משמעת שנודעה להם;
  • פרקליט המדינה או מי מטעמו רשאי להורות למנהל אגף חקירות משמעת לפתוח בחקירה משמעתית אם סבר בנסיבות העניין, כי החשד שהתגלה נגד עובד מדינה ראוי להתברר בהליך משמעתי ולא בהליך הפלילי.

קבלת ההחלטה מי יבצע את החקירה המשמעתית כנגד עובד המדינה

• משהחליט מנהל אגף החקירות כי יש מקום לפתוח בחקירה בחשד לעבירת משמעת, עליו להחליט מי הגורם שיבצע את החקירה המשמעתית:
  • אגף החקירות משמעת בנציבות שירות המדינה, או –
  • חוקר משמעת במשרד הרלוונטי.
• מנהל אגף חקירות רשאי אף להורות על עריכת חקירה משולבת, שתתנהל במקביל באגף חקירות משמעת ובמשרד הנוגע בדבר, אם סבר כי בנסיבות העניין יש הצדק מקצועי לכך;
• כאשר מדובר בתלונה על הטרדה מינית, תועבר התלונה ישירות או באמצעות הממונה על שוויון מגדרי במשרד לבירור וחקירה באגף החקירות.

חקירת התלונה על ידי חוקר משמעת במשרד הממשלתי הרלוונטי

• חקירת התלונה במשרדי הממשלה השונים, תיעשה רק על-ידי מי שמונה לחוקר משמעת במשרד.
• חוקר המשמעת חייב לתאם את החקירה עם מנהל אגף חקירות בנציבות שירות המדינה והוא כפוף להנחיותיו (סעיפים  45.113 (ד), 45.122 (ג) לתקשי”ר).

סמכויות חוקרי משמעת בכל הנוגע לחקירות משמעת של עובדי מדינה

• על פי דין, ממנה נציב שירות המדינה חוקרי משמעת, הפועלים לפי הוראות אגף המשמעת או נציב שירות המדינה עצמו (סעיף 15 לחוק המשמעת).
• חוקרי משמעת הוסמכו לעסוק בבירור תלונות המייחסות לעובדי מדינה עבירות משמעת לפי חוק המשמעת (סעיף 45.113 לתקשי”ר).
• בכל הנוגע לחשדות לעבירות משמעת מצד עובדי מדינה, הוענקו לחוקרי המשמעת סמכויות חקירה באזהרה, הזהות לסמכויות של חוקרי משטרה (סעיף 16 לחוק המשמעת, סעיף 45.123 (ג) לתקשי”ר).
• משמע, חוקר המשמעת רשאי לזמן לצורך חקירה, בירור או מתן עדות, כל עובד מדינה ולחקור אותו באזהרה, בחשד לעבירת משמעת (לחוקר משמעת הוענקו סמכויות חקירה בהתאם לסעיפים 2-4 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות);
• במקביל, חל איסור להקים במשרד ממשלתי ועדות פנימיות לבירור תלונות וחשדות בדבר עבירות משמעת ועבירות פליליות שעובדי המשרד נחשדו שעברו אותן (סעיף 45.131 בתקשי”ר).

העברת חומר החקירה לאגף התביעה של נציבות שירות המדינה

• בסיום החקירה מועבר תיק החקירה ביחד עם מסמך סיכום חקירה, למנהל אגף חקירות אמשמעת בנציבות שירות המדינה, לצורך בחינה מקצועית של התיק והעברתו להמשך טיפול באגף התביעה של נציבות שירות המדינה.​

ביצוע השלמת חקירה משמעתית

• נציב שירות המדינה או תובע באגף התביעה של נציבות שירות המדינה רשאים להורות לאגף חקירות להמשיך ולחקור, אם מצאו שיש צורך בכך לשם החלטה בדבר העמדה לדין או לשם ניהול יעיל של המשפט (סעיף 45.123 (ה) לתקשי”ר).

הזימון לחקירה משמעתית כנגד עובד מדינה וקבלת ייעוץ משפטי

זימון לחקירה משמעתית על ידי חוקר משמעת

• ככלל, ייחל הליך משמעתי נגד עובד מדינה בחקירה משמעתית ע”י אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה, או חוקרי המשרד שהוסמכו לחקור עבירות משמעת.  
• להבדיל מחקירות משטרה שלעיתים נפתחות במעצר, חקירה משמעתית תמיד תיפתח בזימון להתייצב לחקירה משמעתית, כאשר הזימון יכול להגיע:
  • מהממונה על החשוד במשרד בו מועסק החשוד, או גורם כלשהו במשאבי אנוש;
  • בהזמנה לחקירה משמעתית בכתב, בין אם במסירה אישית או במייל.
  • בשיחת טלפון מחוקר משמעת, המזמין את החשוד להתייצב לחקירה. 
• ככלל, בשלב הזימון לחקירה משמעתית ובטרם התייצב החשוד בחדר החקירות, יסרב חוקר המשמעת לתת לחשוד שום פרט אודות החקירה, לרבות: 
  • מי התלונן, מתי הוגשה התלונה והאם הוגשה בכלל תלונה. 
  • מה טיב החשדות כנגד החשוד. 
  • איזה ראיות נאספו לחובת החשוד. 
  • כיצד תתנהל החקירה המשמעתית.  
  • מה חומרת החשדות. 
  • מה השלכות החקירה המשמעתית על עתידו המקצועי של החשוד בשירות הציבורי. 
• למעשה, מעבר לעצם זימון החשוד ולתאום מועד החקירה המשמעתית, לא יחשוף חוקר המשמעת דבר בפני החשוד, ויפטור את החשוד באימרה עמומה בסגנון: “שתגיע להיחקר תשמע במה מדובר”.
• לעיתים, כלל לא יבין החשוד מדבריו של חוקר המשמעת שבכלל זומן לחקירה משמעתית באזהרה, שכן חוקר המשמעת יזמן אותו “לבירור”, או “להשיב על כמה שאלות שיש לנו”.

קבלת ייעוץ משפטי מעורך דין בחקירה משמעתית

• אמנם מדובר בחקירה משמעתית, אך זו מתנהלת בדומה מאוד לחקירה פלילית ובפתחה יוזהר עובד המדינה כי הוא חשוד בעבירות משמעת, כי אינו חייב לומר דבר אם אין רצונו בכך אולם כל שייאמר יירשם ועלול לשמש ראיה נגדו וכי הימנעותו מלהשיב לשאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו.

חקירה משמעתית של עובדת מדינה באזהרה, בחשד לעבירות משמעת

• בניגוד לחקירות פליליות, בדרך כלל לא מודיעים חוקרי משמעת לחשודים בפתח החקירה שיש להם זכות להתייעץ עם עורך דין.
• אם יבקש חשוד להתייעץ עם עורך דין בפתח החקירה המשמעתית או במהלכה, רוב חוקרי המשמעת יסרבו לאפשר לחשוד להתייעץ, בטענה שאין זכות כזאת בחקירות משמעת, בעוד חוקרי משמעת בודדים כן יאפשרו לחשוד להתייעץ.  
• כפי שניתן לראות בתמונה של טופס העדות שהוצגה לעיל – באותה חקירת משמעת לא העניק חוקר הנציבות לחשודה זכות היוועצות עם עורך דין. 
• לעומת זאת, בחקירת המשמעת הבאה, שנערכה על ידי חוקר במשרד הבריאות שהוסמך ע”י נציב שירות המדינה לשמש כחוקר משמעת, אמנם לא הודיע החוקר לחשודה שיש לה זכות להיוועץ עם עורך דין, אולם משביקשה להיוועץ עם עורך דין, איפשר לה החוקר לעשות כן:

חקירה משמעתית של עובד מדינה עי חוקר משמעת ממשרד הבריאות

• כך או כך – עצם הבקשה להתייעץ עם עורך דין וההיוועצות עצמה, לעולם לא יכולים לשמש לרעתו של החשוד (בניגוד לשתיקה, שעלולה לחזק את החשד כנגד החשוד).
• מאחר ועם ההתייצבות לחקירה משמעתית, לא יאפשרו מרבית חוקרי המשמעת לחשוד היוועצות עם עורך דין, יש לנצל את פרק הזמן בין הזימון לחקירה המשמעתית ולהתייצבות בחקירה עצמה על מנת להתייעץ עם עורך דין.
• ככול שאכן ישכיל החשוד להתייעץ עם עורך דין לפני החקירה המשמעתית, לא ניתן לזקוף את ההיוועצות עם עורך הדין לחובתו (בניגוד למה שחוקרים מספרים לפעמים לנחקרים).
• גם אם עובד המדינה לא יודע מדוע זומן לחקירה המשמעתית, וגם אם הוא משוכנע שמעולם לא נפל שום פגם בהתנהלותו – חיוני שיקבל ייעוץ משפטי והכנה, בטרם התייצבות לחקירה המשמעתית;
• עצם זימונו לחקירה מלמד – שעל בסיס ראיות שכבר נאספו לחובתו, הוחלט לפתוח כנגדו בחקירה משמעתית ולהטיח בו את אותן ראיות, ולפיכך עליו להתייעץ בעוד מועד עם עורך דין, ללמוד כיצד להתנהל בחקירה, לגבש קווי הגנה, ולקבל כלים להתמודדות עם החשדות.
• כאן המקום להדגיש כי קיימת חשיבות מכרעת בקבלת ייעוץ משפטי מעו”ד העוסק בדיני משמעת, בטרם מסירת כל גירסה בחקירה משמעתית, וזאת ממספר סיבות מרכזיות;
  • הניסיון מלמד כי עובד המדינה המוזמן לחקירה משמעתית, קרוב לוודאי יהיה זה מפגשו הראשון עם אגף המשמעת וההליך המשמעתי בכלל. מטבע הדברים, וללא קשר לשאלת החפות או האשם של עובד המדינה המוזמן לחקירה, עצם המעמד של נחקר, החשוד בעבירות – זר ומלחיץ.
  • במצב דברים זה, כושרו של עובד המדינה להתמודד בעצמו עם החשדות והאישומים, להתמקד, לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי, להתבטא כראוי בחקירה, לבסס “קו הגנה” נכון ואפקטיבי ולהצביע מיוזמתו על ראיות התומכות בגירסתו – נפגם עד מאוד.
  • מטבע הדברים, עובד מדינה המגיע לראשונה בחייו לחקירה משמעתית, אינו מודע באופן מלא לזכויותיו בחקירה ובהליך המשמעתי בכלל, לחובותיו וסמכויותיו של חוקר המשמעת, אינו מכיר את שיטות ופעולות החקירה השונות כמו גם את ה”תרגילים” החקירתיים הננקטים לא פעם ע”י חוקרי המשמעת ויהיה חשוף יותר להשפעה ולאיום (מרומז או ישיר) מצד החוקרים.
  • לרוב, אין בידי עובד מדינה הנתון לחקירה משמעתית את הכלים, הידע והנסיון לנתח את מצבו המשפטי, ולהעריך באופן שקול ומציאותי את הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו.
  • במקרים רבים הנחקר גם אינו ער לכך ש”קו ההגנה” בו נקט בחקירה הסב לו “נזקים” שכמעט ולא ניתנים לתיקון בהמשך, בבית הדין המשמעתי.
  • צריך לזכור כי מול עובד המדינה, הנמצא לראשונה בחייו בחקירה משמעתית, ניצבים חוקרי משמעת מנוסים ומיומנים בשיטות חקירה, כאשר “גורם ההפתעה” נמצא לצידם והם אלו השולטים בכל ההיבטים של החקירה. כלומר, קיים פער כוחות משמעותי בין עובד המדינה הנחקר כחשוד לבין החוקר שלו, פער הפועל כמובן לרעת הנחקר.
  • יעוץ משפטי לפני החקירה המשמעתית, מטרתו בין השאר לגשר על פער הכוחות האמור בין עובד המדינה החשוד בעבירת משמעת לבין החוקר ו”לצייד” את עובד המדינה ב”ארגז כלים” להתמודדות עם החשדות כלפיו.
  • חקירה משמעתית עלולה להוביל להשלכות מרחיקות לכת על עובד המדינה ועתידו התעסוקתי – החל מהכתמת שמו הטוב ועד אובדן מקום העבודה, הפרנסה וזכויות סוציאליות.  
  • יעוץ משפטי לפני החקירה המשמעתית עשוי להפוך את הקערה על פיה, להוביל לסגירת תיק החקירה המשמעתי ולהימנעות מהעמדה לדין בבית הדין למשמעת או להסבת ההליך המשמעתי להליך משמעתי פנים משרדי, ובכל מקרה – לסיום ההליך בפגיעה מינימאלית ככל הניתן בעובד המדינה.

מקרה להמחשה בו טיפלנו: חקירה משמעתית של עובדת מדינה

• כעת נציג מקרה להמחשה בו העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדת מדינה שנחקרה על ידי אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד שביצעה עבירות משמעת שונות.
• בהמשך עמוד זה תמצאו קישורים למקרים נוספים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה שנחשדו או הואשמו בעבירות משמעת.

החקירה המשמעתית שנוהלה כנגד עובדת המדינה

• כנגד עובדת בכירה וותיקה בשירות המדינה נפתחה חקירה משמעתית על ידי אגף החקירות בנציבות שירות המדינה בחשד לשורה של עבירות משמעת בניגוד לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ”ג – 1963 והפרה של הוראות התקשי”ר:
  • עיסוק בפעילות פוליטית אסורה בתקופת בחירות.
  • עבודה פרטית ללא היתר, כנציגת ציבור בבית הדין לעבודה.
  • דיווחי נוכחות כוזבים.
  • התנהגות לא הולמת עובד מדינה.  
  • התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידה כעובדת מדינה.
• עוד בשלב זימונה לחקירה, ובטרם נחקרה, פנתה העובדת למשרד עורך הדין גיא פלנטר על מנת שיעניק לה יעוץ וייצוג משפטי.
• בתיק חקירה זה הושקע מאמץ ניכר מצד אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחקירת החשדות ובאיסוף הראיות, ובתוך כך זומנה העובדת ונחקרה באזהרה לא פחות מ- 8 פעמים.
• במשך כל החקירה המשמעתית הענקנו לחשודה הכנה, ייעוץ וליווי משפטי, וסייענו בידיה להתמודד בהצלחה עם החשדות.
• בסיום החקירה המשמעתית הועבר תיק החקירה לעיון ובחינה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
• בשלב זה פנה משרדנו למנהל אגף בכיר משמעת בבקשה כי אם וכאשר תתגבש חלילה כוונה להעמיד את העובדת לדין משמעתי, קודם לכן ייערך הליך שימוע – במסגרתו תינתן להגנה הזדמנות לשכנע כי יש להימנע מהגשת תובענה נגד העובדת לבית הדין למשמעת ויש לסגור את התיק בעניינה.
• בכל הנוגע לשימוע בטרם הגשת תובענה ראו: ייצוג משפטי בהליך שימוע בפני אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.

הכוונה להגיש כנגד עובדת המדינה תובענה, המייחסת לה דיווחים כוזבים

• ואכן, לאחר בחינת חומר הראיות, גיבש אגף המשמעת כוונה להעמיד את העובדת לדין משמעתי בגין דיווחים כוזבים, בעוד החשדות בעניין פעילות פוליטית אסורה ועבודה פרטית ללא היתר “ירדו מן הפרק”, לאחר שהחשודה התמודדה בהצלחה עם החשדות והטענות שהוטחו בה.
• אגף המשמעת גיבש טיוטת כתב תובענה כנגד העובדת, במסגרתו נטען כי ב-13 הזדמנויות שונות בהן דיווחה העובדת היעדרות מעבודה בשל מחלה היא נכחה בפועל בבית הדין לעבודה כנציגת ציבור, וזאת במטרה לקבל שכר שלא כדין.
• כמו כן נטען כי בשתי הזדמנויות נוספות, בהן דיווחה העובדת “יציאה בתפקיד”, היא נכחה בפועל בביה”ד לעבודה.
• נטען כי במעשים אלו דיווחה העובדת דיווחי כזב, פגעה במשמעת שירות המדינה, הפרה הוראות תקשי”ר, והתנהגה התנהגות שאינה הולמת ובלתי הוגנת במילוי תפקידה כעובדת מדינה.

החשד לדיווחי מחלה כוזבים

• בהקשר לחשד לדיווחי מחלה כוזבים, יש לדעת;
• לפי התקשי”ר, “מחלה” לעניין הזכאות לשכר בגין היעדרות בשל מחלה כ“מצב בריאות לקוי הנוטל את כושר העבודה” (סעיף 33.204 לתקשי”ר).
• במילים אחרות, הזכאות לחופשת מחלה בתשלום מותנית בכך שהעובד באמת חולה, ונתון במצב בריאותי לקוי המונע ממנו לעבוד.
• כמו כן, קובע התקשיר: כי אם “התברר שעובד הגיש תעודת מחלה על יסוד טענה כוזבת או הגיש הודעה אישית כוזבת, לא יהיה זכאי למשכורת בעד תקופת ההיעדר והאחראי ינקוט נגדו בצעדים המשמעתיים הנאותים” (סעיף 33.238 לתקשי”ר).
• כלומר, עובד שידווח היעדרות מעבודה בשל מחלה, שעה שאינו באמת חולה – ייחשב כמי שדיווח דיווח כוזב, לא יהיה זכאי לשכר בגין תקופת ההיעדרות ואף יינקטו נגדו צעדים משמעתיים.
• בחוזר מס’ 61/2018 ובהנחיה מס’ 5/2019 של מנהל אגף בכיר משמעת הובהר לעובדי המדינה כי:

“דיווח מחלה נועד למקרים בהם העובד אכן חולה ואינו יכול להגיע לעבודתו…דיווח על ימי מחלה כאשר העובד בפועל אינו חולה הנו דיווח כוזב, אשר עלול לעלות כדי עבירת משמעת”.

מדיניות הענישה במקרים של דיווחים כוזבים

• עבירת משמעת של דיווחים כוזבים הינה עבירה נפוצה בקרב עובדי המדינה וככלל, בהינתן תשתית ראייתית מספקת, מוגשות בגינה קובלנות לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• בשורה ארוכה של פסקי דין עמד בית המשפט העליון על הפסול והחומרה שבמסירת דיווחים כוזבים. כך למשל, בעש”מ 6978/00 מאיר מוטיל נ’ נציב שירות המדינה נפסק:

“דיווחים כאלה, תהיה הסיבה לדיווחים אשר תהיה, פסולים בעיקר בשל שלוש סיבות: ראשית, משום שאינם דיווחי אמת, ואין צורך להסביר את הפסול שבחתימת עובד, ביודעין, על דיווח שאינו אמת. מבחינה זאת הם אינם מוסריים. שנית, משום שהם מפרים את ההוראות המחייבות. לכן הם בלתי חוקיים. ושלישית, משום שהם משמשים את העובדים כדי לקבל מאוצר המדינה שכר שאינו מגיע להם“.

• אמצעי המשמעת במקרה של הרשעה בבית הדין בדיווחים כוזבים ינועו ככלל בין נזיפה חמורה לצד הפקעת משכורת או חלקה והורדה בדרגה או יותר, דרך פסילה לתפקיד ניהולי ועד לפיטורין ופסילה משירות המדינה במקרים החמורים.
• וכדברי כבוד השופט רובינשטיין בבר”ש 9724/10 שאול אלייתים נ’ נציבות שירות: 

“ראוי כי יצא הקול, שהמחיר על קיומם כוזבים בשירות הציבורי הוא כבד”.

השימוע באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

• בעניינה של העובדת ובטרם הגשת כתב התובענה לבית הדין למשמעת, נענתה הנהלת אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לבקשתנו לערוך שימוע, לפנים משורת הדין (בחוק המשמעת לא מעוגנת זכות שימוע בטרם הגשת תובענה).
• לצורך השימוע, ביקש וקיבל משרדנו את חומר הראיות הרב שנאסף בחקירה המשמעתית בעניינה של העובדת, ניתחנו את כל החומרים ופעלנו לאסוף ראיות הגנה.
• במעמד השימוע, שנערך עם סגנית מנהל אגף המשמעת והתובעת האמונה על הטיפול בתיק, פרסנו באריכות את טיעונינו מדוע אין להגיש כתב תובענה נגד העובדת לבית הדין למשמעת.

סגירת תיק החקירה בהתראה פנים משרדית

• לאחר שקילת הטיעונים שהעלינו בשימוע, ולמרות הכוונה הראשונית להגיש תובענה כנגד העובדת בגין דיווחים כוזבים, השתכנע אגף המשמעת לא להעמיד את עובדת המדינה לדין משמעתי.
• תחת זאת, סוכם בין הצדדים כי תינקט כלפיי העובדת התראה פנים משרדית בלבד, מכח סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
• בסופו של יום, אחרי 3 וחצי שנים מאז נפתחה החקירה המשמעתית נגדה והחשש מהליך משמעתי ריחף מעל ראשה וסיכן את מעמדה התעסוקתי והמקצועי, הסתיים העניין על הצד הטוב ביותר עבור העובדת ונחסכו ממנה הליך משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ההכתמה והפגיעה בהמשך עבודתה וקידומה המקצועי.  
• בפרשה זו טיפלו במשרדנו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות נוספות למקרים בהם העניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.

עורך דין משמעתי

נציבות שירות המדינה אגף חקירות משמעת | אגף חקירות נציבות שירות המדינה |  חקירות משמעת נציבות שירות המדינה 

הפוסט חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ וייצוג משפטי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (85)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי בנוגע לעבירות משמעת בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ומול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בהליך משמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ובפני ערכאות ערעור

• משרד עורכי דין גיא פלנטר עוסק בכל הנוגע לדין משמעתי של עובדי מדינה, לרבות:
  • יצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה.
  • יצוג משפטי בהליכי שימוע בפני התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה; מניעת השעיית עובד מדינה.
  • חקירה משמעתית – הכנה, ייעוץ משפטי וליווי משפטי לעובדי מדינה בחקירה של אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה.
• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ובפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.

דין משמעתי עובדי מדינה

• עובדי מדינה והעובדים בשירות הציבורי כפופים לדין משמעתי ונתונים לשיפוט משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• הנורמות האתיות והמשמעתיות המחייבות עובדי מדינה ועובדים בשירות הציבורי מעוגנות בעיקרן בכללי האתיקה של עובדי המדינה, בהוראות תקנון שירות המדינה – התקשי”ר ובחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963.
• לצד זאת, מחויבים עובדי המדינה ועובדי השירות הציבורי להישמע להוראות והנחיות הניתנות מעת לעת במשרד בו מועסקים ולנהוג בהתאם לנוהג המקובל במשרד, כאשר אי קיום המוטל עליהם עלול להוביל לחקירה משמעתית כנגדם ולהעמדה לדין משמעתי.  
• פרסומים חשובים של נציבות שירות המדינה בתחום:
  • כללי האתיקה לעובדי המדינה.
  • תקנון שירות המדינה – הוראות התקשי”ר.

תכלית הדין המשמעתי בכל הנוגע לעובדי מדינה ולשירות הציבורי

• בפסקי דין רבים עמד בית המשפט העליון על שתי תכליות שהדין המשמעתי משרת בכל הנוגע לעובדי מדינה והשירות הציבורי והם: 
  • הגנה על תפקוד השירות הציבורי. 
  • הגנה על תדמיתו של השירות בעיני הציבור.
• כך למשל פסק בית המשפט העליון בשעה שעמד על ההבדל בין הדין המשמעתי לבין הדין הפלילי (עש”מ 1928/00, מדינת ישראל נגד ברוכין): 

“יש להקדים ולהציג את ההבדל המהותי בין הדין המשמעתי לבין הדין הפלילי.

ההבדל נובע מן התכלית: הדין המשמעתי נועד לשרת תכלית שונה מן התכלית של הדין הפלילי.

עיקר התכלית של הדין המשמעתי הוא הגנה על השירות הציבורי. הצורך בהגנה על השירות הציבורי אינו בא לידי ביטוי מלא בהליך הפלילי. גם אם בהליך הפלילי נגזר על עובד הציבור עונש של קנס, מאסר או עונש אחר, עדיין יש צורך לברר אם ראוי לנקוט נגדו גם הליך משמעתי: האם ראוי שאותו עובד ציבור יישאר בתפקידו, או שמא ראוי להעבירו לתפקיד אחר או להורידו בדרגה או אף לפטרו מן השירות? וזאת, כדי למנוע פגיעה נוספת של אותו עובד בשירות הציבורי או כדי להגן על תדמית השירות ועל אמון הציבור וכן כדי לשרש תופעות פסולות בשירות הציבורי ולהרתיע עובדי ציבור אחרים מהתנהגות שאינה הולמת את השירות…

• בדומה, פסק בית המשפט העליון בפרשה אחרת (עש”מ 5282/98, מדינת ישראל נגד כתב):

“…בדין המשמעתי, אמצעי המשמעת אמור לשמש אמצעי מניעה יותר מאשר אמצעי ענישה: התכלית העיקרית של אמצעי המשמעת היא, כאמור, למנוע פגיעה משמעותית בתפקוד של שירות המדינה או בתדמית של שירות זה, שכן תדמית ראויה היא תנאי הכרחי לפעילות תקינה של השירות”.

בפרשה אחרת, סיכם בית המשפט העליון את הדברים באופן הבא (עש”מ 9433/07 מדינת ישראל נגד מרינה אבשלומוב): 

עיקר תכליתו של הדין המשמעתי של עובדי המדינה הינה הגנה על דמותו ותפקודו של השירות הציבורי ושמירה על אמון הציבור בו ובעובדיו. תכלית זו מושגת בין היתר באמצעות קביעתן של נורמות ההתנהגות הראויות לעובדים בשירות הציבורי ובאמצעות ענישתם של עובדים שסטו מנורמות אלו, וזאת תוך יצירת הרתעה אפקטיבית מפני ביצוע מעשים שיש בהם סטייה כאמור ותוך העברת מסר ברור לציבור באשר לסטנדרטים שבהם מחויב השירות הציבורי:

“מטרת דין המשמעת אינה מכוונת להענשת העובד; היא נועדה להגן על השירות הציבורי מבחינת רמת תיפקודו ומהיבט השמירה על דמותו ותדמיתו בעיני הציבור. תכליות אלו מושגות באמצעים שונים, וביניהם – הרחקת עובדים שתיפקודם פוגע בשירות הציבורי; הרתעת שאר עובדי השירות הציבורי מפני התנהגות החורגת מהנורמות הראויות; והעברת מסר כללי לציבור הרחב בדבר הקפדתה של מערכת אכיפת החוק ודיני המשמעת על יושרתו של השירות הציבורי ורמת תיפקודו” …

מתכליות אלו נגזרים אמצעי המשמעת השונים שרשאי בית הדין למשמעת להטיל על עובד מדינה בגין הרשעתו בביצוע עבירות משמעת”.

עבירות משמעת עובדי מדינה

• חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ”ג – 1963 מגדיר, בלשון כללית, מהן עבירות משמעת של עובד מדינה, וכך קובע סעיף 17 לחוק:

“17. עובד מדינה שעשה בישראל או בחוץ לארץ אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:

1. עשה מעשה, או התנהג, באופן שפגע במשמעת שירות המדינה;

2. לא קיים את המוטל עליו כעובד המדינה על פי נוהג, חוק או תקנה, או הוראה כללית או מיוחדת שניתנו לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;

3. התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד המדינה או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה;

4. התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;

5. השיג את מינויו בשירות המדינה במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;

6. הורשע על עבירה שיש עמה קלון”.

• כפי שניתן לראות, הוראת חוק המשמעת המגדירה מהן “עבירות משמעת” מעוררת בעייתיות כיוון שהיא קובעת גבולות גזרה רחבים מאוד לעבירות המשמעת של עובדי המדינה, כמעין “עבירות סל”, כך שלמעשה קשת רחבה, בלתי ספציפית ולא מוגדרת מראש של התנהגויות ומעשים עלולים להיחשב ככאלו הפוגעים במשמעת שירות המדינה, או התנהגות שאינה הולמת או שעלולה לפגוע בתדמיתו או בשמו הטוב של שירות המדינה, ולהוביל לחקירה משמעתית כנגד עובד המדינה ולהגשת תובענה משמעתית נגדו.
• משמעות הדבר היא שעובד מדינה עלול למצוא עצמו מוזמן לחקירה משמעתית, חשוד ונאשם בעבירת משמעת בגין התנהגות או מעשה שלא נאסרו באופן ברור וספציפי ומבלי שצפה מראש שיגררו נקיטת צעדים משמעתיים.
• למעשה, כל עובד מדינה עשוי למצוא עצמו, בשלב כלשהו, בגדר חשוד, הנתון לחקירה משמעתית המתנהלת כנגדו.
• ואכן, למרבית עובדי המדינה המואשמים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה מיוחסת “עבירת הסל” של “התנהגות בלתי הולמת”.
• עם זאת, לצד “עבירות הסל”, ניתן לראות בפרקטיקה גם שורה של עבירות משמעת נוספות, ספציפיות יותר, כגון;
  • הטרדה מינית.
  • דיווחים כוזבים / דיווחי נוכחות כוזבים / דיווחי נוכחות פיקטיביים / דיווח נוכחות כוזב.
  • דיווח כוזב על שעות עבודה | החתמת כרטיס נוכחות על ידי עובד אחר.
  • זיוף אישור נוכחות / זיוף אישורי מחלה.
  • שליפות מידע שלא כדין.
  • עבודה פרטית ללא היתר.
  • יציאה לחו”ל ללא היתר.
  • ניגוד עניינים.
  • התבטאות לא הולמת.
  • תקיפה / תקיפת תלמיד.
  • גניבה בידי עובד מדינה.
  • מרמה והפרת אמונים.
  • התנכלות וניצול מעמד.

עובדי מדינה – היחס בין אחריות פלילית לאחריות משמעתית

• בכל הנוגע למישור הפלילי ראו בהרחבה: הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד בגוף ציבורי.
• סעיף 61 לחוק שירות המדינה (משמעת) שכותרתו “שיפוט פלילי אינו מוציא שיפוט משמעתי”, קובע:

“אחריותו של עובד-המדינה לפי חוק זה בשל עבירת משמעת פלונית אינה גורעת מאחריותו הפלילית בשל אותו מעשה או מחדל ומותר לנקוט נגדו אמצעי משמעת לפי חוק זה אף אם נענש או זוכה על אותו מעשה או מחדל בבית המשפט”.

• כאשר עבירת המשמעת הנעברת על-ידי עובד המדינה היא גם עבירה פלילית, אין השיפוט המשמעתי בא במקום השיפוט הפלילי אלא בנוסף לו.
• ככלל, מקום שהועמד עובד מדינה לדין משמעתי בגין מעשה או מחדל שיש בהם משום עבירה פלילית, יעוכבו ההליכים המשמעתיים עד גמר ההליכים הפליליים, וזאת כאשר הוגש כתב-אישום או נמסרה הודעה לאב בית- הדין למשמעת של עובדי המדינה על כוונה להגיש כתב-אישום.
• לפרטים נוספים אודות היחס בין אחריותם הפלילית של עובדי המדינה לאחריותם בדין משמעתי, ראו בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה: “הליכים משמעתיים כנגד עובדי מדינה“. 
• ככול שחקירה משמעתית חושפת חשד לעבירות פליליות, מופסקת החקירה המשמעתית והעניין מועבר לחקירת הרשות החוקרת הפלילית הרלוונטית, בדרך כלל משטרת ישראל.

עבירות שכיחות בהליכים משמעתיים כנגד עובדי מדינה

• מפרסומים של אגף המשמעת לציבור ניתן ללמוד איזה עבירות הן השכיחות ביותר בקרב עובדי המדינה.
• חלק מהעבירות שטופלו משמעתית, כגון אלימות במשפחה, בוצעו מחוץ למקום העבודה ולשירות המדינה, אולם בעקבות ההליך הפלילי התקיים גם הליך משמעתי כנגד עובד המדינה (בהקשר זה ראו בהרחבה בעמודים הבאים:
  • תובענה לאחר הליך פלילי.
  • הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.
• ואלו עבירות המשמעת השכיחות ביותר שבגינן נפתחו חקירות משמעת והוגשו תובענות לבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה: 
  • התנהגות בלתי הולמת.
  • דיווחים כוזבים. 
  • התבטאות לא הולמת. 
  • הטרדות מיניות ועבירות מין. 
  • תקיפת תלמיד. 
  • תקיפה שגרמה לחבלה ממשית (תקיפה חבלנית).
  • איומים. 
  • גניבה. 

יעוץ משפטי בהליך המשמעתי

• הליך משמעתי נגד עובד מדינה נפתח בחקירה משמעתית ע”י אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה, או חוקרי המשרד בו מועסק עובד המדינה, שהוסמכו לחקור עבירות משמעת.  
• בהקשר זה ראו בהרחבה בעמוד: חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי.
• בסיום החקירה המשמעתית, יועבר התיק לעיון אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, שם יוחלט האם להגיש כנגד עובד המדינה כתב תובענה לבית הדין למשמעת, לסגור את התיק או להעביר את הטיפול להליך פנים משרדי.

ייצוג משפטי בהליך שימוע בפני אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה

• להבדיל מהמשפט הפלילי בו חובת היידוע וזכות השימוע מעוגנות עלי חוק, בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, בדין המשמעתי, זכות השימוע לפני הגשת תובענה טרם קיבלה עיגון חקיקתי. כפועל יוצא, עובד מדינה שנחקר בחשד לעבירת משמעת ככלל לא ידע שהתיק בעניינו עבר מאגף החקירות לאגף המשמעת וגם לא ידע שהתגבשה כוונה להעמידו לדין משמעתי.
• במהלך העניינים הרגיל, דבר הגשת תובענה משמעתית נגדו ייוודע לעובד המדינה לראשונה עם קבלת התובענה לידיו וזימונו להופיע למשפטו בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
• יחד עם זאת, לנוכח חשיבותה ומרכזיותה של זכות השימוע במשפט הישראלי ולאור העובדה ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה שואב את עקרונותיו מן ההליך הפלילי, נוהגת התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה לערוך שימועים “לפנים משורת הדין”, בטרם הגשת תובענה, וזאת ככל שעובד המדינה מיוצג ע”י עורך דין ומוגשת מצד בא כוחו בקשה יזומה לאגף המשמעת לערוך שימוע.
• תפקידו של השימוע:
  • במסגרת השימוע, ניתן לעתים לשכנע את התביעה להימנע מהגשת כתב תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ולסגור את התיק.
  • במקרים אחרים, ניתן במסגרת השימוע להגיע להסכמה לפיה לא תוגש תובענה נגד עובד המדינה והטיפול המשמעתי בו יועבר להליך פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
  • יש והשימוע מנוצל על מנת להסדיר את פרישתו של עובד המדינה משירות המדינה, ללא פגיעה בזכיותיו וללא העמדתו לדין משמעתי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה.
  • פעמים אחרות, בהן לא ניתן למנוע הגשת תובענה, ניתן כבר במסגרת השימוע להגיע להסדר טעון ביחס לעובדות ולאישומים שיופיעו בתובענה ואפילו ביחס לעונש מוסכם.

ההליך המשמעתי בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• ככל שתחליט התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה שלא לסגור את התיק נגד עובד המדינה ולא להעבירו לטיפול פנים משרדי, תוגש כנגד עובד המדינה תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה וייקבע דיון בקובלנה.
• בהליך זה, רשאי עובד המדינה להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו ואילו עורך דין מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה ישמש תובע בהליך.
• סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין למשמעת קבועים בתקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין של בית הדין), התשכ”ג – 1963 וברובם המכריע דומים לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט בהליך פלילי.
• במסגרת הדיון בבית הדין למשמעת יידרש עובד המדינה להגיב לאישומים המיוחסים לו בתובענה וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות, במקרים המתאימים.
• אם לא הודה עובד המדינה באישומים המיוחסים לו בתובענה, יישמעו בפני בית הדין למשמעת העדים הרלוונטיים. עובד המדינה רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי התביעה, רשאי לזמן עדים מטעמו וכן להעיד בעצמו. אם בחר להעיד, יעמוד עובד המדינה לחקירה נגדית ע”י התובע.
• בסופו של דבר יכריע בית הדין למשמעת בדינו של עובד המדינה ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בתובענה, כולן או מקצתן. בתוך כך, רשאי בית הדין המשמעתי להרשיע את עובד המדינה גם בעבירה שהתגלתה מן העובדות שהוכחו בפניו במהלך הדיון, אף אם לא נזכרו מלכתחילה בתובענה, בלבד שניתנה לעובד המדינה הזדמנות סבירה להתגונן.
• במקרה של הרשעה בדין, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יקבע בית הדין למשמעת את עונשו של עובד המדינה. במסגרת הטיעונים לעונש, מלבד התובע, רשאי גם נציג המשרד בו מועסק עובד המדינה להביע עמדתו ביחס לאמצעי המשמעת שיש לנקוט נגד עובד המדינה.

עונשים / אמצעי משמעת שמוסמך בית הדין למשמעת של עובדי המדינה לגזור על עובדי מדינה

• אמצעי המשמעת אותם מוסמך בית הדין למשמעת להטיל על עובד מדינה שהורשע בעבירת משמעת קבועים בסעיף 34 לחוק שירות המדינה (משמעת) והם:
  • התראה.
  • נזיפה.
  • נזיפה חמורה.
  • הורדה בדרגה או הקפאתה.
  • הפקעת משכורת.
  • העברה לתפקיד אחר.
  • פיטורים אגב שלילת פיצויי פיטורין כולם או מקצתם.
  • פסילה למילוי תפקיד מסוים למשך תקופה או לצמיתות.
  • פסילה לשירות המדינה לתקופה שתיקבע או לצמיתות.
  • כמו כן, בית הדין מוסמך להורות על עובד המדינה להשיב כל זכות שקיבל שלא כדין עקב ביצוע העבירה, עד לסכום של שש משכורות חודשיות.

פרסום שמו של עובד מדינה אשר הורשע בעבירות משמעת

• לבית הדין למשמעת סמכות להורות על פרסום פסק הדין ולקבוע את אופן הפרסום.
• ככלל, פסקי הדין של בית הדין למשמעת, למעט מקרים בהם נאסר הפרסום או נדונו בדלתיים סגורות, מפורסמים באתר האינטרנט של נציבות שירות המדינה.

הליכי ערעור על פסק דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• על פסק הדין של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה ניתן לערער תוך 30 יום לבית המשפט המחוזי שבתחומו פועל בית הדין.
• על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בערעור ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

הליכים משמעתיים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעקבות הליכים פליליים

• בעניין זה אנו דנים בהרחבה בעמודים הבאים:
  • תובענה לאחר הליך פלילי.
  • הליך משמעתי בעקבות הליך פלילי.

חשיבות הייצוג המשפטי בהליך בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• מטבע הדברים, סיטואציה שבה עובד מדינה מוצא עצמו במרכזו של הליך משפטי שבו הוא עומד לדין על עבירות משמעת היא סיטואציה מלחיצה וכרוכה באמוציות רבות.
• הדברים נכונים ביתר שאת לנוכח ההשלכות הקשות שעלולות להיות להליך משמעתי על עובד המדינה, עד כדי אובדן מקום העבודה, אובדן הפרנסה ואובדן הזכויות הסוציאליות שצבר עובד המדינה משך שנים.
• במצב כזה, ברוב המקרים, יתקשה עובד המדינה להתמקד, לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי, להתמודד עם התובענה המשמעתית העומדת כנגדו באופן האופטימאלי ולבסס קו הגנה ענייני ונכון. 
• מעבר לכך, צריך לזכור כי ההליך המשמעתי בבית הדין למשמעת הוא הליך משפטי לכל דבר ועניין. לעובדי מדינה שאינם עורכי דין ולא עוסקים בדין המשמעתי כתחום עיסוק מרכזי בשגרת יומם אין את ההשכלה, הידע, הנסיון והכלים להתמודד בכוחות עצמם מול האישומים.
• המחשבה לפיה יתייצב הנאשם בבית הדין ופשוט יספר את הסיפור שלו ו”יהיה בסדר” מנותקת לחלוטין מן המציאות. 
• מולם נמצא עורך דין, תובע מאגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, המיומן ומנוסה בדין המשמעתי. התובע שמולם מכוון מטרה – להוכיח את הטענות כנגדם בכתב התובענה, להרשיעם בעבירות המיוחסות להם ולעתור לענישה שבדרך כלל, איננה מטיבה עמם, בלשון המעטה.
• מכאן החשיבות הרבה לכך שעובד מדינה הניצב בפני תובענה משמעתית יעמיד לעצמו ייצוג משפטי מקצועי של עורך דין העוסק ביצוג עובדי מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, אשר יעניק להם ייצוג משפטי בהליכים בפני בית הדין המשמעתי.
• לסיום סוגית חשיבות היצוג המשפטי בהליך המשמעתי די בכך שנציין, שבמסגרת עיסקונו בייצוג נאשמים בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, ייצג משרדנו תובע בכיר מפרקליטות המדינה, עורכי דין המועסקים במשרד המשפטים בתפקידים שונים, חוקרים מכל רשויות החקירה ואף עובד מאגף המשמעת של נציבות שירות המדינה. כולם בחרו להיות מיוצגים בהליך המשמעתי על ידי עורך דין, ולא בכדי.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים

• אנו עוסקים בכל העניינים הבאים; 
• חקירה משמעתית של עובד מדינה בחשד לעבירת משמעת – ייעוץ משפטי וייצוג משפטי.
• ייעוץ וייצוג משפטי בהליך שימוע בפני התביעה באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה:
  • ייצוג משפטי בשימוע בניסיון לשכנע כי לא תוגש תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי מדינה. 
  • ייצוג משפטי בשימוע בעניין השעיה או העברה זמנית לעבודה אחרת.
• ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים או בחיפה בנוגע לתובענה משמעתית שהוגשה כנגדם.
• ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בנוגע להליך תובענה לאחר הליך פלילי. בכל הנוגע למישור הפלילי ראו: הגשת כתב אישום נגד עובד מדינה או עובד בגוף ציבורי.
• ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בנוגע להליך משמעתי פנים משרדי לפי סעיף 31 לחוק שירות המדינה (משמעת).
• ייצוג משפטי בערעורים על הכרעת דינו או גזר דינו של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני בית המשפט המחוזי.
• ייצוג משפטי של עובדי מדינה בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
• הגשת עתירות מנהליות הנוגעות לדין המשמעתי.

דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים

• לקראת סוף עמוד זה תמצאו דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעובדי מדינה בהליכים משמעתיים מול אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה, בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בירושלים ובחיפה ובערכאות ערעור.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי עובדי מדינה | עבירות משמעת עובדי מדינה | תובענה משמעתית | תובענה לאחר הליך פלילי | כללי האתיקה של עובדי המדינה | ייצוג משפטי בפני בית דין למשמעת של עובדי המדינה | הליך משמעתי – ייצוג משפטי

פסק דין משמעתי | פסקי דין בית הדין למשמעת | פסקי דין משמעת נציבות | פסק דין משמעתי נציבות שירות המדינה | פסקי דין משמעת נציבות שירות המדינה | פסקי דין עובדי מדינה | נציבות שירות המדינה פסקי דין | אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה | נציבות שירות המדינה משמעת | עובדי מדינה דין משמעתי | הליכים משמעתיים | תובענה משמעתית | אגף המשמעת נציבות שירות המדינה | בית הדין למשמעת של עובדי המדינה | כללי האתיקה של עובדי המדינה

הפוסט דין משמעתי עובדי מדינה – ייצוג משפטי ע”י עורך דין בפני בית הדין למשמעת עובדי המדינה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (159)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

התבטאות לא הולמת של עורכת דין אשר הפיצה דברי הסתה לאלימות ברשת – גניזת התלונה ע”י ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה”ד

התבטאות בלתי הולמת הסתה לאלימות מצד עורכת דין גניזת תלונה על ידי וועדת האתיקה

• בעמוד זה נציג בתמצית כיצד מתייחסות הערכאות השיפוטיות וועדות האתיקה להתבטאויות לא הולמות של עורכי דין הנופלות בגדר הסתה לאלימות. 
• לאחר מכן נציג מקרה להמחשה בו טיפל משרדנו; בעקבות תגובה שהגשנו מטעמה של עורכת דין לתלונה אשר ייחסה לה הסתה לאלימות ברשת, גנזה וועדת האתיקה הארצית את התלונה.
• בהמשך העמוד תמצאו קישורים למקרים נוספים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי בענייני אתיקה מקצועית בכלל, ובפרט בנוגע לתלונות ולהליכים משמעתיים בגין התבטאויות לא הולמות.

כללי: הסתה לאלימות הינה בגדר התבטאות לא הולמת של עורך דין, המהווה עבירת אתיקה מקצועית

• גם בחייהם הפרטיים, לא רשאים עורכי דין  לפרסם דברי הסתה לאלימות. 
• התבטאות לא הולמת של עורך דין או מתמחה בדרך של הפצת דברי הסתה לאלימות, עלולה לגבש עבירות משמעת של:
  • פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין, בניגוד לסעיפים 53 ו-61 (1) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א-1961.
  • מעשה שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין, בניגוד לסעיף 61(3) לחוק.

ההלכה הפסוקה בנוגע להתבטאויות בלתי הולמות שנפלו בגדר הסתה לאלימות

• בתיק בד”מ 20/10 (פורסם בפדאור אתיקה) הרשיע בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בתל – אביב – יפו את עורך דין שכיהן באותה עת גם כפרופסור באוניברסיטת בר אילן בעבירות של התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין בעקבות התבטאויות לא הולמות שנפלו בגדר הסתה לאלימות. וכך נפסק בהקשר זה: 

“ברם, למסקנה שונה הגעתי באשר להתבטאויות הנאשם כלפי כית המשפט העליון, אשר לדבריו: ׳׳בית המשפט העליון שהוא בית נבלים שצריך לפזר אותו בחוק או בכוח״ וכן: ״שינקמו בצבא״. כמו גם באשר לתשובתו לשאלת המראיינת ה אם האלימות היא הדרך: ׳׳בוודאי ובודאי, שן תחת שן״ עין תחת עין״.

לדידי, אין בדברים אלה אך הבעת תרעומת. יש בדברי הנאשם משום קריאה לאלימות, הסתה ופגיעה בערכי היסוד של המשטר הדמוקרטי. ביטויים אלה הם חריפים ורבי עוצמה, העשויים להוביל אף לאלימות פיזית. דברים אלה חורגים משמירת טוהר הלשון המצופה מאת חברי הלשכה בהתבטאויותיהם הפומביות, אפילו שלא במסגרת העיסוק המקצועי.

הנאשם חצה את קו הגבול בין מותר לבין אסור מבחינת התנהגותו האתית, הן מבחינת סגנון דבריו והן מבחינת תוכנם …

…יש חשיבות לנסיבות שבהן הובעו הדברים – וזאת על מנת להבין את משמעותם. גס כאשר תרים אחר המשמעות האובייקטיבית של ביטוי מסוים (וזאת לעומת האופן בו הובן הביטוי בפועל על ידי שומעיו) נשמר העיקרון שלפיו ״משמעותה של התבטאות איננה נגזרת אך ורק מפירושו המילולי או הבלשני המדויק של המילים שבהן נעשה שימוש, נסיבות חיצוניות הסובבות את הפרסום, ההקשר בו נאמרו הדברים – כל אלה, וכיוצא באלה, יש בהם כדי ללמד מהו, אל נכון פירושו של הפרסום…

הנאשם לא הסתפק בביטוי ״בית נכלים״, אלא קרא לפיזור בית המשפט העליון בחוק או בכוח, ולאלימות ולנקמה כלפי הצבא. כל זאת, אמר הנאשם שעה שכוחות הביטחון נוכחים במקום ועמלים לבצע את המשימה שהוטלה עליהם.

דברי הנאשם, הקוראים להסתה ולאלימות נגד בית המשפט העליון ונגד הצבא, הם בעלי זיקה למקצוע עריכת הדין. אל לו לעורך דין לעמוד בכיכר העיר, להסית ולקרוא לאלימות נגד בית המשפט העליון ונגד כוחות הביטחון, במקרה זה מוסטת נקודת האיזון בין עקרון חופש הביטוי לחובתו של עורך דין לנהוג התנהגות ״הולמת״ שונה. בנסיבות אלה, אינטרס השמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין וטוהרו גובר על חופש הביטוי של הנאשם.

בפסיקה ענפה בה נדון חשיבותו של ״כבוד המקצוע״ בקרב עורכי הדין, הודגשה הרמה המוסרית הגבוהה הנדרשת מעו״ד לנוכח האמון הרב שרוחש לו הציבור. כך למשל, נאמר: ׳׳חובה על עורך דין לשקוד על כך כי לא יהיה בהתנהגותו פגם או פסול הפוגע ביסוד המוסד של עורך דין “…

… בעל״ע 4779/90 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ׳ עו״ד מאיר שפצירר פ״ד מ״ו(1) 111 נאמר: ׳׳…עורכי הדין מצטיירים בעיני הציבור כאנשים בעלי רמה מוסרית גבוהה, שניתן לסמוך עליהם. עורך דין שסרח במישור זה איננו פוגע רק בלקוחו, ומשנתפס בו עצמו, אלא פוגע בתדמיתו של מחנה עורכי הדין כולו…״.

הנאשם, בהתבטאויותיו כלפי בית המשפט העליון והצבא, פצע וצילק את תדמיתו של עורך הדין בקרב הציבור. הנאשם פגע בשמו של מחנה עורכי הדין ובכבוד המקצוע.

על כן, מצאתי כי יש להרשיע את הנאשם בעבירות של התנהגות שאיננה הולמת את מקצוע עריכת הדין, על פי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין; ובעבירות של מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין, על פי סעיפים 53 ו- 61(1) לחוק לשכת עורכי הדין.

• ערעורו של הנאשם על הרשעתו בתיק בד”מ 20/10 נדחה על ידי בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין בתיק בד”א 104/12, שם חזר בית הדין הארצי על שורה של הלכות בנושא.
• בתיק בד”א 106/17 (פורסם בפדאור אתיקה) אישר בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (בדעת רוב) את הרשעתו של עורך דין בעבירות של פגיעה במקצוע עריכת הדין והתנהגות שאינה הולמת עורך דין בהתאם להוראות ס’ 53 ו- 61 (1) לחוק לשכת עורכי הדין לאחר שעורך הדין הודה כי כתב בדף הפייסבוק שלו את הדברים הבאים: 
  

  “באחרית הימים, בטרם יביא אללה ישתבח את העולם הגשמי אל קיצו, יילחמו המוסלמים ביהודים עד אשר יקרא הסלע שמאחוריו מסתתר יהודי למוסלמים “הנה יהודי מסתתר מאחוריי. בואו והרגוהו”.

• במסגרת נימוקיו לאישור ההרשעה, חזר בית הדין הארצי בתיק בד”א 106/17 על ההלכה שנקבעה בעל”ע (ירושלים) 1734/00 הועד המחוזי של לשכת עורכי הדין בת”א-יפו נ’ יורם שפטל (נבו 01.01.2002)‏‏: 

“…ככל שמתרחקים מה”גרעין הקשה של מקצוע עריכת הדין והפעולות הכרוכות בו ובוחנים את אופן ההתבטאות של עורך הדין במישורים אחרים של חייו, כך המשקל היחסי של חופש הביטוי הולך ועולה”. הובחן בין התבטאויות הכרוכות בזיקה ישירה למקצוע “בביהמ”ש, מול חברו למקצוע או בהקשר לנוטלים חלק בהליך שיפוטי” לבין התבטאות רחוקה מן ההקשר המקצועי, שם “ידו של חופש הביטוי על העליונה”.

עם זאת, נקבע כי מעשה שנעשה על ידי עורך דין שלא בהקשר למקצוע יכול כעיקרון להוות עבירת משמעת של התנהגות בלתי הולמת. יש לבחון עם זאת, על פי נסיבותיו הקונקרטיות של כל ענין וענין, אם אכן בעבירת משמעת עסקינן…”.

החלטות ועדות האתיקה בנוגע להתבטאויות בלתי הולמות הכוללות הסתה לאלימות

• כבר בנוב’ 2014 פרסמה וועדת האתיקה החלטה שכותרתה “התנהגות שאינה הולמת: הסתה בדף הפייסבוק”. וזו לשון ההחלטה שמספרה את 207/14

“לוועדת האתיקה הארצית הגיעו תלונות בעניין חשד להסתה, ולביטויים גזעניים על רקע המצב הבטחוני ברשתות חברתיות דוגמת הפייסבוק. הוועדה קיימה במליאתה דיון מעמיק ונוקב בהתבטאויות האמורות, והחליטה לפרסם בתום הדיון את ההודעה הבאה: 

חובתו של עורך הדין לנקוט בלשון מנומסת, מכובדת, מאופקת ומרוסנת. גם התבטאויות של עורכי דין שלא בזיקה למקצוע עשויות לעלות כדי עבירת משמעת [על”ע 1734/000 הוועד המחוזי של לשכת עורכי הדין נ’ שפטל, (1.1.2002); בר”ש 2260/12 ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין נ’ שרגא, (15.8.2012)].

לפיכך, ובמיוחד בימים אלה, עקב הלחימה, חטיפת שלושת הנערים גיל-עד שַׁעֶר, נפתלי פרנקל, ואייל יפרח, רציחתם, ורציחתו של הנער מוחמד אבו חדירה, המעוררות רגשות עזים בציבור, ועדת האתיקה הארצית קוראת לעורכי הדין להיזהר בדבריהם, ולשמש גורם ממתן, ולא גורם המלהיט את הרוחות. 

בלשכה חברים בני כל הדתות והעדות, ומצופה כי בימים קשים אלו חברי הלשכה ינהגו בכבוד ובסובלנות במסגרת עבודתם ומחוצה לה. 

ועדת האתיקה הארצית תפעל בכלים העומדים לרשותה כלפי כל גילוי של הסתה וגזענות מצד עורכי הדין”.

• בהמשך, בנוב’ 2015, החליטה וועדת האתיקה להעמיד לדין משמעתי עורך דין אשר פרסם בדף הפייסבוק שלו דברים המהווים הסתה לאלימות.
  • ואלו נסיבות המקרה: 

“מדובר בתלונה משותפת ל-70 עורכי דין, וכן תלונות נוספות ופרטניות של אזרחים ועורכי דין נוספים, כולן בגין אותם הדברים, שפורסמו על ידי הנילון בדף הפייסבוק שלו, דברים שלשיטת המתלוננים מהווים הסתה לרצח יהודים. ואלה הדברים: “באחרית הימים יביא אללה ישתבח את העולם הגשמי אל קצו ילחמו המוסלמים ביהודים עד אשר יקרא הסלע שמאחוריו מסתתר יהודי למוסלמים ‘הנה יהודי מסתתר מאחורי בוא והרגהו!’ למישהו עדיין יש את החוצפה לערער על הצדק שבחדית’ זה?”

זאת ועוד: בסמוך למותם של 13 חיילי צה”ל במסגרת מבצע “צוק איתן” כתב הנילון בדף הפייסבוק: “13 שמחות! כן ירבו!”.

הנילון בתגובתו טוען שהדברים לא חורגים מגבולות חופש הביטוי וחופש הפולחן, בדיוק כמו שזכותו של עורך דין יהודי לצטט “שפוך חמתך על הגויים אשר לא הכירוך” או “מחיית זרע עמלק” על אף שחלק מחברי הלשכה הם גויים ואף מוגדרים כ”זרע עמלק”.

במהלך טיפולה של הוועדה בתלונה הוברר, כי בינתיים הוגש נגד הנילון כתב אישום פלילי בגין חברות ופעילות בארגון דאע”ש”.

• • להלן החלטת ועדת האתיקה (את/207/14): 

“להעמיד את הנילון לדין משמעתי. לוועדת האתיקה הארצית הגיעו עשרות פניות בעניינו של הנילון ושל הפרסומים הספציפיים מושא התלונה, דבר המצביע מעבר לספק סביר כי הייתה כאן פגיעה ברגשות הציבור. ועדת האתיקה אינה מהווה “משטרת מחשבות” והיא אינה צריכה לצאת ולחפש באופן יזום אחר עורכי דין שמפרסמים בפומבי פרסומים פוגעניים. שונה המצב כאשר היא מקבלת אליה פניות כאמור. כפי שציינה ועדת האתיקה בעבר, בין מטרותיה העלאת רף ההתנהגות של עורכי דין, במיוחד כאשר הם מזוהים עם תפקידם ומציגים עצמם כעורכי דין באופן אקטיבי באותה הפלטפורמה.

הוועדה אמנם מבקשת להגן על חופש הביטוי של הפרט, אולם בשל בגלל נסיבותיו המיוחדות של המקרה ואופי ההתבטאויות, ובשים לב לכתב האישום הפלילי שהוגש בינתיים, סבורה הוועדה כי יש להעמיד את הנילון לדין משמעתי”.

עמדת וועדת האתיקה הארצית בנוגע להתבטאויות בלתי הולמות של עורכי דין אשר הפיצו דברי הסתה לאלימות

• ביום 16.5.21 פרסם יו”ר ועדת האתיקה הארצית בלשכת עורכי הדין החלטה שכותרתה “התבטאויות של עורכי דין העולות לכדי הסתה לאלימות, גזענות ואפליה” לפיה, התבטאויות גזעניות, מסיתות לאלימות או תומכות במעשי אלימות, אף אם ייאמרו שלא במסגרת תפקידו של עורך הדין, ועל אחת כמה וכמה כאשר המתבטא מזדהה כעורך דין בפרסום, עלולות להיחשב לעבירה אתית ולהביא להעמדה לדין.
• ההחלטה נומקה באופן הבא:

“בימים קשים אלו, אני נושא תפילה לשלום ובריאות כולנו.
לצד המתיחות והרגישות האישית והכללית, כולנו נקראים לשמור על כבוד האדם באשר הוא, לצד שמירה על כבוד המקצוע וטוהרו.
בעת האחרונה הגיעו לוועדת האתיקה הארצית פניות אודות התבטאויות של עורכי דין שתוכנן עולה כדי הסתה לאלימות, גזענות ואפליה.
אין ספק כי התבטאויות אלו מהוות פגיעה ברגשות הציבור ובכבוד המקצוע.
אחת ממטרותיה של ועדת האתיקה היא העלאת רף ההתנהגות של עורכי הדין, ובפרט כאשר הם מזוהים עם תפקידם.
זאת ועוד, תכלית כללי האתיקה אינה להעניש אלא לשמור על רמת המקצוע והאמון שרוכש הציבור בכלל, והמערכת המשפטית בפרט, לעורכי הדין. אמון זה מושפע גם ממעשי והתנהגות עורך הדין אף בחייו הפרטיים, ולפיכך גם מעשים אלו כפופים לדין המשמעתי.
מכאן שעל אף רצונה של ועדת האתיקה להגן על חופש הביטוי של הפרט, הרי שהתבטאויות גזעניות, מסיתות או תומכות במעשי אלימות, אף אם ייאמרו שלא במסגרת תפקידו של עורך הדין, ועל אחת כמה וכמה כאשר המתבטא מזדהה כעורך דין בפרסום, עלולות להיחשב לעבירה אתית ולהביא להעמדה לדין בגין התנהגות שאינה הולמת ופגיעה בכבוד המקצוע (כפי שהוחלט באת/207/14)”.

מקרה להמחשה בו טיפלנו – גניזת תלונה המייחסת התבטאות לא הולמת בדרך של הפצת דברי הסתה לאלימות ברשת

תמצית המקרה

• כנגד עורכת דין שהפיצה לכאורה ברשת חברתית (פייסבוק) דברי הסתה לאלימות, הוגשה תלונה לוועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, המייחסת לה התבטאות לא הולמת. 
• בתגובה שהגישה, ביקשה עורכת הדין לשכנע את וועדת האתיקה שיש לגנוז את התלונה כנגדה.
• וועדת האתיקה לא השתכנעה מתגובתה, הודיעה לעורכת הדין כי הוחלט שיש מקום להגיש כנגדה קובלנה משמעתית, אולם אפשרה לעורכת הדין להגיש תגובה נוספת, סטטוטורית, בטרם העמדה לדין משמעתי.
• בעקבות תגובה שהגיש משרדנו מטעם עורכת הדין, השתכנעה וועדת האתיקה הארצית לגנוז את התלונה.  

התלונה על הסתה לאלימות ברשת והתבטאות לא הולמת

• כנגד עורכת דין ותיקה, עצמאית ובעלת משרד בתחום ליטיגציה אזרחית – מסחרית, הוגשה תלונה לועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין, המייחסת לה הפצת דברי הסתה לאלימות והתבטאויות שלא הולמות את מקצוע עריכת הדין.
• מדובר בתלונה אנונימית שהוגשה ללשכת עורכי הדין, בעקבות פרסומים שהעלתה עורכת הדין בעמוד הפייסבוק האישי שלה בעת קרות התפרעויות ומהומות בערים מעורבות בימי מבצע “שומר החומות”.
• בתלונה נטען כי פוסטים שפרסמה עורכת הדין, על רקע לינץ’ שאירע בעיר בת-ים, עלו כדי הסתה לאלימות.
• בעקבות קבלת התלונה, פנתה ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין לעורכת הדין וביקשה את תגובתה לתלונה, בטרם תובא התלונה לדיון בישיבת ועדת האתיקה לצורך קבלת החלטה בדבר העמדה לדין משמעתי:

פניית וועדת האתיקה לעורכת הדין בנוגע להתבטאות בלתי הולמת והסתה לאלימות

• עורכת הדין לא פנתה לקבל יעוץ משפטי והגישה תגובה לתלונה בכוחות עצמה.
• לדאבונה של עורכת הדין, לאחר קבלת תגובתה לא השתכנעה ועדת האתיקה לגנוז את התלונה נגדה.
• נהפוך הוא, רכזת ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין הודיעה לעורכת הדין כי הוחלט שעל פני הדברים יש מקום להגיש קובלנה כנגדה ואפשרה לעורכת הדין להגיש תגובה נוספת מטעמה, הפעם “תגובה סְטָטוּטוֹרִית”, לפני קבלת החלטה סופית על העמדה לדין משמעתי.
• להלן פניית ועדת האתיקה הארצית לעורכת הדין עם דרישה למתן תגובה סטטוטורית לתלונה נגדה:

התבטאות בלתי הולמת והסתה לאלימות – פנייה סטטוטורית של וועדת האתיקה

בעקבות קבלת הטענות בתגובה שהוגשה ע”י משרדנו, גנזה וועדת האתיקה הארצית את התלונה

• עם דחיית תגובתה ודרישת וועדת האתיקה להגיש תגובה סְטָטוּטוֹרִית, לפני קבלת החלטה סופית, פנתה עורכת הדין למשרדנו על מנת שנגיש מטעמה תגובה סְטָטוּטוֹרִית לתלונה, בניסיון אחרון לשכנע את ועדת האתיקה להימנע מהעמדתה לדין משמעתי.
• עם קבלת הייצוג המשפטי, הגישו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג תגובה סְטָטוּטוֹרִית מנומקת בכתב בשם עורכת הדין הנילונה לועדת האתיקה הארצית, במסגרתה ביקשו לגנוז את התלונה כנגדה ללא הבאת העניין לפתחו של בית הדין המשמעתי.
• לאחר קבלת התגובה מטעם משרדנו, ובניגוד לעמדתה הראשונית, השתכנעה ועדת האתיקה הארצית כי אין מקום לנקוט בהליכים משמעתיים נגד עורכת הדין וגנזה את התלונה נגדה.
• בכך נחסכו מעורכת הדין הכתמה בהליך משמעתי בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין ועונשים שונים שיכול והיו מוטלים עליה אילו הורשעה ע”י בית הדין.
• להלן החלטת ועדת האתיקה הארצית שלא להעמיד את עורכת הדין לדין משמעתי ולגנוז את התלונה נגדה:

התבטאות בלתי הולמת הסתה לאלימות מצד עורכת דין גניזת תלונה על ידי וועדת האתיקה

דוגמאות למקרים נוספים בהם טיפלנו בהתבטאויות בלתי הולמות ובענייני אתיקה מקצועית

• ראו בהקשר זה: 
  • עבודה פרטית ללא היתר + התבטאות לא ראויה של פרקליט בכיר כלפי שופטים.
  • התבטאות לא ראויה כלפי ראש לשכת עורכי הדין – גניזת תלונה ע”י ועדת האתיקה.
  • התבטאות בלתי הולמת | טיעון עובדתי ומשפטי בידיעה שאינו נכון – ביטול קובלנה משמעתית.
• בהקשר לתחום האתיקה המקצועית של עורכי דין, עוסק משרדנו בכל העניינים הבאים:
  • יעוץ משפטי וייצוג משפטי בנוגע למתן תשובה לתלונה שהוגשה לוועדת האתיקה.
  • ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין בענייני אתיקה מקצועית:
    • ייצוג משפטי בפני בתי דין משמעתיים מחוזיים, בכל המחוזות ברחבי הארץ.
    • ייצוג משפטי בערעורים בפני בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין.
    • ייצוג משפטי בערעורים בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
    • ייצוג משפטי בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
  • הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה להורות על ביטול או קיצור תקופת השעיה שנגזרה על עורך דין במסגרת הליך משמעתי שהתנהל כנגדו. לפרטים נוספים בהקשר זה ראו – חנינה משמעתית.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם משורה של דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים.
• הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. לפרטים נוספים ראו: דין משמעתי- ייעוץ וייצוג משפטי.

עורך דין משמעתי גיא פלנטר

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית – ייעוץ וייצוג משפטי | התבטאות לא הולמת של עורך דין | התבטאות בלתי הולמת – ביטול קובלנה משמעתית | התבטאות לא ראויה – גניזת תלונה ע”י וועדת האתיקה

הפוסט התבטאות לא הולמת – הסתה לאלימות ברשת – גניזת תלונה ע”י ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (24)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי

תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים במתן תגובה

• הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. לפרטים ראו – עורך דין משמעתי.
• בהקשר של עורכי דין ומתמחים בעריכת דין, מעניק משרדנו ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לתלונה שהוגשה לוועדת האתיקה, וכן ייצוג משפטי בבתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין. 
• מומלץ לקרוא עמוד זה ביחד עם העמוד: אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין, שם אנו מרחיבים בעניינים כגון: 
  • חשיבות היעוץ והייצוג המשפטי בענייני אתיקה מקצועית.
  • ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בכל הנוגע לאתיקה מקצועית.
  • עבירות אתיקה מקצועית.
• בעמוד זה נעסוק בכל הנוגע למתן תגובה לתלונה שהוגשה כנגד עו”ד לוועדת האתיקה ונציג דוגמאות למקרים בהם הובלנו לגניזת תלונות כנגד עורכי דין.
• לקראת סוף העמוד תמצאו קישורים למקרים רבים אחרים בהם הענקנו ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים (ללא פרטים מזהים).

הגשת תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין כנגד עו”ד

• ככלל, הליך משמעתי נגד עורך דין או מתמחה ייחל בהגשת תלונה לוועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין. לעיון בטופס הגשת התלונה ראו – כאן. 
• עם זאת, קיימת אפשרות שייפתח הליך משמעתי גם אם נודע ללשכת עורכי הדין על עבירת משמעת לכאורה שלא בדרך תלונה.
• לעיתים, יידרש המתלונן לאמת את פרטי תלונתו בתצהיר, למשל בנסיבות הבאות: 
  • מתנהל בין המתלונן לעו”ד הנילון הליך משפטי בעניין שבקשר אליו הוגשה התלונה.
  • במהלך 5 האחרונות הוגשו על ידי המתלונן תלונות נוספות נגד עורכי דין אחרים.
  • המתלונן הגיש בעבר תלונה כנגד אותו עו”ד, או תלונה באותו עניין. 
  • התלונה הוגשה על-ידי צד להליך שבו עוה”ד הנילון מייצג את הצד שכנגד.
• בטרם תגבש ועדת האתיקה החלטה האם להגיש קובלנה משמעתית לבית הדין המשמעתי, יידרש עורך הדין או המתמחה הנילון להגיב לתלונה, כאשר אי מתן תגובה לפנייתה של ועדת האתיקה ללא הצדק סביר ייחשב מחדל שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין, עבירת משמעת לפי סעיף 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, ועלול לגרור הרשעה בעבירה זו בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.
• לאחר קבלת תגובת הנילון לתלונה, תגבש ועדת האתיקה החלטה האם להעמיד את עורך הדין / המתמחה הנילון לדין משמעתי, או לגנוז את התלונה.
• דיוניה של וועדת האתיקה חסויים, הם נערכים בדלתיים סגורות והמתלונן או עוה”ד הנילון שהוגשה נגדו התלונה (או מי שמייצג אותם) לא רשאים להופיע בפני וועדת האתיקה.
• פירוט אודות הליך בירור תלונה ע”י ועדת האתיקה ניתן למצוא ב”נוהל טיפול בתלונות ע”י ועדת האתיקה למחוז ת”א והמרכז, תשע”ה – 2015“. קיימת גרם גרסה באנגלית לנוהל אותה תמצאו – כאן. 
• קיים גם נוהל של לשכת עורכי הדין לטיפול בתלונות אתיקה בענייני ניגוד עניינים, אותו תמצאו – כאן.
• נגנזה התלונה על ידי וועדת האתיקה המחוזית – רשאי המתלונן להגיש תלונה לוועדת האתיקה הארצית, לפרקליט המדינה או ליועץ המשפטי לממשלה (שאף הם מוסמכים להגיש קובלנה כנגד עו”ד לבית הדין המשמעתי).

תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – החשיבות בקבלת ייעוץ וייצוג משפטי

• לנוכח השלכותיו הכבדות של הליך משמעתי על עורך הדין, החל מפגיעה בשמו הטוב ועד להרחקתו ממפעל חייו המקצועי וגדיעת מטה לחמו, ישנה חשיבות עליונה למתן תגובה מנומקת, עניינית ורצינית לתלונה ויש מקום לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין העוסק בדין המשמעתי כבר בשלב המענה לתלונה, וזאת במטרה לשכנע שאין מקום להגיש קובלנה משמעתית.
• החשיבות בקבלת יעוץ משפטי בשלב המענה לתלונה מתחדדת לנוכח העובדה כי ניתן לעשות שימוש בתגובתו של עורך הדין כראיה נגדו במסגרת הדיון בקובלנה, ככל שתוגש קובלנה משמעתית.

עילות גניזת תלונה לוועדת האתיקה

• פירוט עילות גניזה ניתן למצוא כאן בפרסום של לשכת עורכי הדין – אתיקה / 00580513 – עילות גניזה.
• ואילו בתמצית עילות הגניזה של תלונות כנגד עורכי דין:
  • העדר עניין לציבור:
    • זוטי דברים.
    • עניין ישן ביותר.
    • הגנה מן הצדק.
  • העדר ראיות מספיקות.
  • העדר שיתוף פעולה מצד המתלונן.
  • העדר עבירה אתית:
    • עניינה של התלונה בסכסוך אזרחי.
    • עניינה של התלונה בסכסוך שכר טרחה.
    • העניין אינו מתאים לבירור בועדת האתיקה (אלא ערכאה או בגוף אחרים).

מקרה ראשון להמחשה – וועדת האתיקה במחוז ת”א גנזה תלונה המייחסת הפרת צו שיפוטי וחשיפת מסמכים חסויים

התלונה לוועדת האתיקה על הפרת צו שיפוטי וחשיפת מסמכים חסויים

• המתלוננת בפרשה זו, שהגישה את התלונה לוועדת האתיקה, הינה המתלוננת בהליך פלילי שהתנהל בבית משפט השלום כנגד הגרוש שלה.
• את התלונה לוועדת האתיקה הגישה המתלוננת כנגד עורך הדין שייצג את הגרוש שלה, הן בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה והן בהליך הפלילי, שיזמה המתלוננת כנגד הגרוש שלה.
• במוקד תלונתה של המתלוננת לוועדת האתיקה שני דיוני הוכחות בהליך הפלילי, בהם ייצג עורך הדין הנילון את הגרוש כסניגור. 
• באשר לאותם דיונים, הלינה המתלוננת בפני וועדת האתיקה כי במהלך חקירה נגדית שלה ושל בנה (בהיותם עדי תביעה בהליך הפלילי), חשף כביכול הסניגור מסמכים שמקורם בהליכים משפטיים שבינה לבין הגרוש (הנאשם בהליך) בביהמ”ש לענייני משפחה.
• לטענתה, בעשותו כן, התנהג הנילון בדורסנות ובבריונות, הפר ביודעין ובמכוון צו שיפוטי, ופגע בה ובילדיה באופן בלתי הפיך.
• וועדת האתיקה המחוזית במחוז תל אביב, העבירה את התלונה לתגובתו של עורך הדין הנילון, אשר התבקש להמציא את תגובתו לתלונה בתוך 30 יום, שאם לא כן תיאלץ וועדת האתיקה לדון בתלונה מבלי שתוגבתו תהיה בפניה;

תלונה לוועדת האתיקה על הפרת צו שיפוטי וחשיפת מסמכים חסויים

תמצית התגובה לתלונה שהוגשה לוועדת האתיקה ע”י עורכי הדין פלנטר ואינברג

• בתגובה שהגישו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג לוועדת האתיקה הוכח ע”י עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג, שהפרוטוקולים של הדיונים האמורים (שלא צורפו ע”י המתלוננת לתלונתה), מגלים תמונה שונה מזו שציירה המתלוננת בתלונתה, מפריכים כליל את טענת המתלוננת להתנהגות דורסנית ובריונית מצד הנילון (דבר שלא היה ולא נברא) ומלמדים כי בשום שלב לא סטה הנילון מהדין, מהפרקטיקה הנוהגת והמקובלת, מכללי האתיקה או מהחלטות בית המשפט. 
• עוד הוכח בתגובה שהוגשה לוועדת האתיקה, כי התלונה הוגשה בחוסר תום לב ונועדה במובהק למטרות זרות – בניסיון לסכל את המשך ייצוג הגרוש בערכאות ע”י הנילון, ולמצער להרפות את ידיו של הנילון במאבקו על צדק עבור מרשו, הן בחזית דיני המשפחה והן ובעיקר בחזית הפלילית. 
• לבסוף הראו עורכי הדין פלנטר ואינברג במענה לתלונה, כי הנילון פעל כפי שהיה מחויב מתוקף אחריותו לייצג את לקוחו במשפט הפלילי בנאמנות ומסירות, וכפי שכל סנגור מקצועי ומנוסה היה פועל בנעליו.

גניזת התלונה על ידי וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז תל אביב

• וועדת האתיקה קיבלה את עמדתם של עורכי הדין פלנטר ואינברג, הגיעה לכלל מסקנה כי נסיבות העניין בכללותן אינן מצדיקות העמדה לדין משמעתי, וגנזה את התלונה.
• להלן החלטת וועדת האתיקה לגנוז את התלונה: 

גניזת תלונה המייחסת הפרת צו שיפוטי וחשיפת מסמכים חסויים

מקרה שני להמחשה – וועדת האתיקה במחוז צפון גנזה תלונה שהגישה רשות האכיפה והגבייה כנגד עורכת דין שייצגנו

• נפתח במקרה להמחשה הנוגע לתלונה של רשות האכיפה והגבייה לוועדת האתיקה כנגד עורכת דין שייצגנו.
• וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין מחוז צפון קיבלה את עמדתנו שלא בוצעה עבירה אתית, וגנזה את התלונה. 

התלונה שהוגשה לוועדת האתיקה ע”י רשות האכיפה והגבייה כנגד עורכת דין

• כאמור, פרשה זו עוסקת בתלונה שהוגשה ע”י רשות האכיפה והגבייה כנגד עורכת דין לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז צפון.
• התלונה הוגשה כנגד מי שמועסקת כיום כתובעת, והתייחסה לתקופה טרם מינויה לתפקיד תובעת, עת הועסקה כעורכת דין שכירה במגזר הפרטי.
• בתמצית, נטען בתלונה כנגד עורכת הדין כי על פי נתוני מערכת ההוצאה לפעול, בעודה מוכרזת כחייבת מוגבלת באמצעים ועל אף היקף חובותיה, ממשיכה עורכת הדין בייצוג זוכים וחייבים בתיקים שונים.
• במצב דברים זה, לשיטת רשות האכיפה והגבייה, מידת החשיפה של עורכת הדין לכספי הלקוחות מגדילה את הסיכון שבו מצויים הלקוחות אותם ממשיכה לייצג.
• עוד נטען בתלונה כי רשות האכיפה והגבייה סבורה כי:

“…מבחינה אתית ומוסרית לא מתיישבת העובדה כי מחד כנגד עורך דין יינקטו הליכי הוצאה לפועל מרובים ומאידך אותו עורך דין ייצג זוכים בלשכות ההוצאה לפועל, עניין שיכול להביא לעיתים לניגוד עניינים וחשש להתנהלות לא תקינה על אחת כמה וכמה מתעורר החשש מפני ירידה לכספי הלקוחות לאור חובותיו של עורך הדין”.

• לבסוף, כך נטען בתלונה, אי כיבוד פסק דין על ידי עורך דין, קל וחומר זה מגיע להליכי הוצאה לפועל – עולה לכדי עבירת אתיקה אלא אם ישכנע עורך הדין שאין באפשרותו לשלם ולא ידע זאת כשיצר התחייבות.
• במישור הנורמטיבי, טענה רשות האכיפה והגבייה, כי התנהלותה של עורכת הדין אינה עולה בקנה אחד עם התנהלות המצופה מעו”ד שמייצג, ומהווה הפרה של הנורמות והכללים הבאים:
  • ניגוד אינטרסים – סעיף 14(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ”ו – 1986 – הוקבע כי עורך דין לא ייצג לקוח, לא יקבל על עצמו ייצוג ולא ימשיך בייצוג, אם קיים חשש שלא יוכל למלא אחר חובתו המקצועית בפרט שמדובר בעניין בעל אינטרס אישי.
  • חובת היסוד המוטלת על עורך הדין – על פי סעיף 2 לכללי האתיקה המקצועית, חובה על עורך דין לייצג את לקוחו בנאמנות תוך שנירה על הגינות, כבוד המקצוע ועל יחס של כבוד לבית המשפט. עוד קובע סעיף 32 לכללי האתיקה המקצועית, כי חובה על עורך דין לייצג את לקוחו בהגינות ובמסירות תוך כבוד לבית המשפט. ההוראות ביחס ל”בית משפט” חלות גם על מערכת ההוצאה לפועל.
• במישור המשפטי עוררה תלונת רשות האכיפה והגביה שתי שאלות עקרוניות, שחורגות מעניינה הספציפי של עורכת הדין הנילונה;
  • הראשונה – האם קיימת מניעה אתית שעורך דין אשר תלויים ועומדים נגדו הליכי הוצאה לפועל ייצג ללקוחות מול לשכות הוצאה לפועל;
  • והשניה – האם עצם קיומם של הליכי הוצאה לפועל נגד עורך דין, עקב אי כיבוד פס”ד, מהווה עבירה אתית.

גניזת התלונה על ידי וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז צפון

• בתגובה מפורטת שהוגשה מטעם עורכת הדין לוועדת האתיקה, טענו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו כי התלונה שהוגשה ע”י רשות האכיפה והגבייה, אינה מקימה כל בסיס להבאת העניין לפתחו של בית הדין המשמעתי ואין בה תשתית ראייתית מספקת לביסוס סיכוי סביר להרשעת עורכת הדין בעבירה על כללי האתיקה. לפיכך, התבקשה וועדת האתיקה לגנוז את התלונה.
• טענות משרדנו התקבלו על ידי ועדת האתיקה. ביום 20.11.17 הודיע פרקליט וועדת האתיקה, עו”ד שאדי ג’ברין לרשות האכיפה והגבייה כי ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין במחוז צפון דנה בתלונה והחליטה לגנוז את התלונה מאחר ולא התגלתה עבירה אתית.
• להלן החלטת הגניזה: 

תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייצוג משפטי ; גניזת תלונת רשות האכיפה והגבייה כנגד עורכת דין.

• מקרה זה טופל במשרדנו ע”י עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג.

מקרה שלישי להמחשה – וועדת האתיקה במחוז מרכז גנזה תלונה המייחסת לעורכת דין שליחת יד בכספי לקוח

התלונה שהוגשה לוועדת האתיקה כנגד עורכת הדין – שליחת יד בכספי לקוח

• כנגד עורכת דין ותיקה, עצמאית ובעלת משרד בתחום המשפט האזרחי, הוגשה תלונה לועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, המייחסת לה עבירות בתחום האתיקה המקצועית.
• המתלונן הוא לקוח לשעבר של עורכת הדין, אשר טען בתלונתו כי עורכת הדין ייצגה אותו בתביעה כנגד חברת ביטוח, קיבלה עבורו כספים מחברת הביטוח בהתאם לפסק דין, אולם לא העבירה לידיו את מלוא הסכום המגיע והתחמקה ממנו.
• בתוך כך, דרש המתלונן מועדת האתיקה להורות לעורכת הדין להעביר לידיו 70,000 ש”ח.
• המתלונן צירף לתלונתו אסמכתאות שונות לתמיכה בטענותיו. להלן תמצית תלונתו: 

תלונה לוועדת האתיקה כנגד עורכת דין על שליחת יד בכספי לקוח

דרישתה של וועדת האתיקה מעורכת הדין לקבל תגובה לתלונה

• התלונה הוגשה לוועדת האתיקה של מחוז דרום, אולם הועברה לטיפול וועדת האתיקה של מחוז מרכז, אשר פנתה לעורכת הדין וביקשה את תגובתה: 
  
  

  דרישת וועדת האתיקה מעורכת הדין לקבל התייחסות לתלונה שהוגשה נגדה

גניזת התלונה על ידי וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, מחוז מרכז

• בשלב זה פנתה עורכת הדין הנילונה למשרדנו על מנת שנייצגה בתגובה לתלונה.
• לאחר בחינת התלונה ונספחיה ואיסוף ראיות הגנה רלוונטיות הגישו עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג תגובה מנומקת בכתב בשם עוה”ד הנילונה לועדת האתיקה, במסגרתה ביקשו לגנוז את התלונה כנגדה בהיעדר תשתית לעבירה על כללי האתיקה.
• לאחר קבלת התגובה ודיון החליטה ועדת האתיקה להיעתר לבקשתנו ולגנוז את התלונה שהוגשה כנגד עורכת הדין.
• להלן החלטת הגניזה:

החלטת וועדת האתיקה במחוז מרכז לגנוז את התלונה שהוגשה נגד עורכת הדין

• בכך נוקה שמה של עורכת הדין מחשד לעבירה אתית והוסר החשש שתוגש נגדה קובלנה לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.

עורך דין משמעתי

הפוסט תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (114)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

עבודה פרטית ללא היתר + התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים – ייצוג משפטי.

עובדי מדינה – דין משמעתי: עבודה פרטית ללא היתר |  עורכי דין – אתיקה מקצועית: התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים – ייצוג משפטי

תמצית המקרה: ייצוג משפטי לפרקליט בכיר שהואשם בעבירות משמעת של עבודה פרטית ללא היתר והתבטאות לא ראויה כלפי שופטים

• אנו מביאים כאן מקרה להמחשה אשר טופל במשרדנו. מדובר בפרקליט בכיר מפרקליטות המדינה אשר הורשע בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעקבות התבטאויות בלתי ראויות ובלתי הולמות כלפי שופטים במערכת המשפט בישראל וכן בגין עבודה פרטית ללא היתר.
• הפרשה הסתיימה בהסדר טעון, שאומץ על ידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. במסגרת הסדר הטעון נגזרו על הפרקליט אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה, הפקעת משכורת אחת והורדה בדרגת שכר אחת למשך שנה.
• בהמשך, טיפל משרדנו בגניזת תלונות שהוגשו כנגד הפרקליט לוועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין, לרבות תלונה של הנהלת בתי המשפט.
• הן וועדת האתיקה המחוזית והן וועדת האתיקה הארצית קיבלנו את עתירתנו לגנוז את התלונות כנגד הפרקליט ולהסתפק בהערה בתיקו האישי של הפרקליט.

הפרסומים הנרחבים אודות הפרשה בכלי התקשורת

• הפרשה זכתה לתהודה תקשורתית נרחבת ועל גלגוליה ניתן ללמוד למשל מהכתבות הבאות:
  •  Ynet:”פרקליט בכיר על מערכת המשפט: רקב וטיפשות“.
  • News1:”הפרקליט הבכיר: רבים מהשופטים מטומטמים“.
  • Ynet:”וינשטיין ולדור מסתייגים מהפרקליט שהשתלח“.
  • Ynet:”אפשרויות לדור – נזיפה בפרקליט, עד פיטורים“.
  • כלכליסט:”פרקליט המדינה החליט כי התובע המרכזי במשפטו של ראש הממשלה לשעבר ישוב להשתתף בו“.
  • כלכליסט:”הפרקליט חוזר לעבודתו; תוגש נגדו קובלנה משמעתית“.
  • TheMarker.com:”התובע של אולמרט יצא בזול: התבטאותו נגד שופטים תעלה לו במשכורת אחת“.
  • News1:”התבטאותו של הפרקליט נגד שופטים תעלה לו במשכורת אחת“.
• זווית אחרת על הפרשה; לניתוח מעניין של הסיקור התקשרותי אודות הפרשה תמצאו ראו: The7Eye:”ניתוח הסיקור התקשרותי אודות פרשת התבטאויותיו של הפרקליט“.
• כפי שניתן להתרשם מהפרסומים הנזכרים לעיל, פרשה זו החלה בסערה גדולה ואיימה לשים קץ לקריירה מזהירה של אחד הפרקליטים המובילים והבכירים בפרקליטות המדינה – מי שהיה באותה עת התובע הראשי במשפטו הפלילי של ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד אולמרט.
• בעקבות תלונות שהוגשו כנגד הפרקליט הבכיר, שכרו הפרקליט הבכיר וארגון פרקליטי המדינה את שירותיו של עורך דין גיא פלנטר להעניק לפרקליט ייצוג משפטי בהליכים המשמעתיים כנגדו.

התובענה המשמעתית שהוגשה כנגד הפרקליט הבכיר לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה – פגיעה במשמעת שירות המדינה והתנהגות שאינה הולמת בקשר למילוי תפקידו

• עוד בטרם הגשת תובענה לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, בא עו”ד גיא פלנטר בדברים עם ראשי התביעה בנציבות שירות המדינה, במגמה להגיע לסיום מוסכם של הפרשה.
• במסגרת מו”מ שהתנהל בין הצדדים, צומצמה עד מאוד התובענה (כתב האישום המשמעתי) שעמדה התביעה להגיש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה כנגד הפרקליט ואף גובש הסדר טעון “סגור”, במסגרתו יעתרו הצדדים במשותף להשתת אמצעי משמעת מוסכמים על הפרקליט.

התבטאויות לא ראויות ובלתי הולמות כנגד שופטים במערכת המשפט בישראל – האישום הראשון בכתב התובענה

• בתמצית, על פי נוסח התובענה עליה הוסכם בין הצדדים, הואשם הפרקליט בכך שבעת ששימש כפרקליט בכיר בפרקליטות המדינה ולימד פעם בשבוע בקורס “טיעון וחקירת עדים” במכללת “שערי משפט”, במספר הרצאות שונות בפני סטודנטים למשפטים, התבטא בצורה בוטה, פוגענית בלתי רואיה ובלתי הולמת כלפי שופטים במערכת המשפט בישראל, ובכלל זה התבטא כאמור כלפי נשיאת בית המשפט העליון דאז.
• במעשיו כאמור, הואשם הפרקליט בכך שפגע במשמעת שירות המדינה, הפר את הוראות סעיף 1.02 לכללי האתיקה של עובדי המדינה והתנהג התנהגות שאינה הולמת בקשר למילוי תפקידו.
• בהתאמה, הואשם הפרקליט באישום זה בעבירות משמעת לפי סעיפים 17(1), (2) ו-(3) לחוק שירות המדינה משמעת, התשכ”ג – 1963.
• בפסק דינו, עמד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה על החובה המוטלת על עובדי מדינה במסגרת סעיף 1.02 לכללי האתיקה של עובדי המדינה:

“עובד המדינה ינהג בדרך ההולמת את מעמדו, תפקידיו וחובותיו כעובד המדינה. הוראה זו חלה אף על ההתנהגות שאינה קשורה בתפקידו”.

• בהקשר להתבטאויותיו הבלתי ראויות של הפרקליט בפרשה זו, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בין היתר כי הפרקליט הנאשם בפניו:

“…חצה בתוכן התבטאויותיו כלפי המערכת השיפוטית, באופן מהותי את כל קצוות המותרים של חופש הביטוי, גם לנוכח החובה שמוטלת על עובד במסגרת כללי האתיקה”.

“…אותה התבטאות גם אם נאמרה במסגרתו של קורס אקדמאי, מועט משתתפים, שבו נוצרו יחסי קירבה עם הנאשם כמרצה ומשתתפיו, חרגה מגבולותיה המותרים שאווירת צחוק, בלתי אמצעית בין הצדדים, במיוחד לנוכח תוכנה וחיצי פגיעתה, של מי שמופיע בתדירות יומית בפני אותה מערכת שיפוטית”.

• עוד אזכר בית הדין בפסק דינו ביקורת נוקבת שהשמיע בית המשפט העליון בנוגע להתבטאות בוטה פוגעת ומעליבה בהקשרם של דיני משמעת (עש”מ 893/07 קורפנלד נגד נש”מ):

“התבטאויות מבישות כגון אלה שהשמיע המערער הן בגדר התנהגות בלתי הולמת לעובד מדינה, הפוגעת קשה בתדמיתו של השירות הציבורי, ובאמון שהציבור רוחש לו, ומהווה סטייה חמורה מרמת ההתנהגות המצופה מעובדיו”.

עבודה פרטית ללא היתר – האישום השני בכתב התובענה

• האישום השני בכתב התובענה שהוגש כנגד הפרקליט נסב על ביצוע עבודה פרטית ללא היתר. במשך כשנה ו- 4 חודשים לימד הפרקליט קורס במשפטים במוסד אקדמאי, מבלי שהגיש ובלא שקיבל היתר לעבודה פרטית, כאשר במהלך תקופה מאוחרת יותר של כ- 4 חודשים לימד את הקורס חרף העובדה שבקשתו להיתר עבודה לא אושרה.
• במעשים האמורים פגע במשמעת שירות המדינה, הפר את הוראות התקשי”ר 42.401 ו- 42.421 וכן את סעיף 2.03 לכללי האתיקה החלים על עובדי מדינה, והתנהג התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה במעמדו.
• בפסק דינו, עמד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה על מארג הכללים לגבי עיסוק בעבודה פרטית, בתקופת עבודתו של עובד מדינה ועל ההיתר הנדרש לכך המקבלים ביטוי בסעיפי התקשי”ר.
• סעיף 42.401 לתקשי”ר קובע:

“עובד המדינה הממלא תפקיד מטעם המדינה ומקבל את שכרו מאוצר המדינה חייב להקדיש את כל תשומת ליבו למילוי התפקיד שנתמנה לו. לכן אין עובד רשאי לעסוק בכל עבודה פרטית מחוץ לתפקידו אלא אם קיבל היתר לכל, כמפורט להלן בפרק משנה זה”.

• סעיף 42.402 לתקשי”ר מגדיר “עבודה פרטית” כדלקמן:

“עבודה פרטית – כל עבודה המכניסה שכר, או עיסוק בעסק שמטרתו היא קבלת הכנסה או רווחים, וזאת מחוץ למסגרת עבודתו של עובד בשירות, לרבות כל עבודה או עיסוק כאמור, בין אם הם נעשים דרך קבע, בין אם הם נעשים באופן זמני ובין אם נעשים באופן חד-פעמי, למעט רכישת מניות בחברה או חלק בשותפות, בתנאי שהעובד אינו פעיל באיזה צורה שהיא בניהול החברה או השותפות”.

• בהתאם להוראות סעיף 42.403 לתקשי”ר, גם העדרה של השתכרות אין בה לפגוע בחובה לבקש ולקבל היתר לאותו עיסוק:

“עובד אינו רשאי לעבוד עבודה פרטית גם אם אינה מכניסה שכר, ואין הוא רשאי לעסוק בכל צורה שהיא בשום עסק, אם יש בכך משום התנגשות אינטרסים עם תפקידו או עם עבודתו בשירות או אם עלול להיווצר מצב כזה. במקרה של ספק אם קיימת התנגשות כזו אם לאו, תכריע נציבות שירות המדינה”.

• ולבסוף, כלל 2.03 לכללי האתיקה החלים על עובדי מדינה גם הוא קובע:

“לא יעסוק עובד המדינה בעבודה פרטית, אלא בהיתר ועל-פי התנאים שנקבעו בהתאם לדרוש למילוי תפקידו”.

• בהקשר לפרקליט הנאשם בפניו, פסק בית הדין למשמעת של עובדי המדינה:

“מודעותם של הממונים לאותו עיסוק, צירוף הכנסתו כמרצה להכנסה החייבת במס, או קיומה של מציאות שאחרים נהגו כדרכו, אין בה כדי להועיל לנאשם לנוכח החובה הקטגורית שמוטלת על עובד מדינה, להידרש להיתר לעבודה פרטית, אף בנסיבות שבעטיים לא משולם בעבורה כל שכר”.

• בתפקידו של הנאשם כפרקליט בכיר ומוביל בפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי) מצא בית הדין נדבך נוסף של חומרה תוך הפניה לדבריו של בית המשפט העליון (עש”מ 4123/95 אור נגד משידנת ישראל):

“עובדי המדינה אף הם נבדלים זה מזה, גם אם כולם כפופים לאותו דין, יהיו אלה חוקי המדינה או כלי המשמעת, אין מקפידים עם כולם באותה מידה. ככל שעובד המדינה נושא משרה רמה יותר, שיש עימה אמון רב יותר וסמכויות חזקות יותר, כך יש מקום לדרוש ממנו שיקפיד יותר במילוי תפקידו על טוהר המידות ועל התנהגות הולמת. לעניין זה יש הבדל בין עובד בכיר, הממונה על עובדים רבים ואמור לשמש דוגמה להם ולציבור, לבין עובד זוטר. יש מקום לצפות ולדרוש ממנהל כללי של משרד ממשלתי יותר מאשר מצפים ודורשים מן המזכירה שלו, כשם שיש מקום להקפיד עם המפקח הכללי של המשטרה או יותר מכפי שמקפידים עם שוטר מן השורה”.

• בסופו של יום, כיבד בית הדין למשמעת של עובדי המדינה את הסדר הטעון שנקשר בין הצדדים בקובעו:

“לאחר עיון בטיעוני הצדדים שבאו בפנינו, ועל יסודם של מקבץ השיקולים אותם פרסנו לעיל, הגענו לכלל מסקנה כי הסדר הטיעון על כל רכיביו המוסכמים בהתחשב בעבירות בהן הורשע הנאשם, נסיבותיהן, התכלית של דיני המשמעת והנסיבות האישיות, לרבות התרשמותנו ממידת הפנמת הפסול לגבי המעשים בהם כשל, ושירותו הציבורי עתיר התרומה הינו הסדר סביר, מידתי ומאוזן, והחלטתו ליתן לו תוקף שיפוטי”.

• לפיכך, גזר בית הדין על הפרקליט את אמצעי המשמעת הבאים: נזיפה חמורה, הורדה בדרגת שכר אחת לפרק זמן של שנה מיום גזר הדין, עם תום תקופת ההורדה בדרגת השכר – הפקעת משכורת אחת קובעת, שתנוכה ב- 10 תשלומים.
• על סיום הפרשה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה ראו למשל: TheMarker.com: “התובע של אולמרט יצא בזול: התבטאותו נגד שופטים תעלה לו במשכורת אחת“.
• בהמשך עמוד זה ניתן לעיין בגזר הדין המלא של בית הדין למשמעת של עובדי המדינה.

תיק בד”מ 47/10 בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה בפני יוסף תלרז, אב בית הדין ויו”ר המותב וחברי המותב: עו”ד ירח שפיר וע”ד אפרת נאות מרקוביץ.

על העבירה המשמעתית של עבודה פרטית ללא היתר, הנוגעת לעובדי מדינה

• ראו פסק הדין שניתן בתיק בר”ש 2736/11, מדינת ישראל נ’ ד”ר פרלמוטר. עניינו של התיק – עבודה פרטית נוספת ללא היתר של רופא במוסד לביטוח לאומי, לרבות במשרד עורכי דין העוסק בנושאי ביטוח.
• במסגרת פרשה זו עמד בית המשפט העליון (כב’ השופט רובינשטיין) על האינטרסים בבסיס האיסור על עובדי מדינה לעסוק בעבודה פרטית ללא היתר:

“האיסור על עבודה פרטית בלא היתר מבקש להגשים שני אינטרסים לגיטימיים של המעביד הן בשירות המדינה והן בסקטור הפרטי. בראש ובראשונה האיסור נועד למנוע היווצרות מצב של ניגוד עניינים בין עבודתו הראשית של העובד לבין העבודה הנוספת שבה הוא מעוניין לעסוק, בייחוד כאשר מדובר בעובד השירות הציבורי, האמור לשמש כנאמן של הציבור. מעבר לכך, האיסור נועד לממש את ציפייתו הסבירה של המעביד כי העובד יקדיש את תשומת לבו לעבודה שבעבורה הוא מקבל משכורת מלאה, בלי שיוסח או יופרע בשל מחויבויותיו למקום עבודה אחר”.

• לעניין הענישה ואמצעי המשמעת במקרים של עבודה פרטית נוספת ללא היתר:
  • ראו עש”מ 51331-02-11, שם דחה בית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על אמצעי משמעת שהוטלו על עובד מדינה הכוללים פיטורים לאלתר, פסילה מלעבוד בשירות המדינה ובמשרדו הממשלתי למשך שנה אחת, לאחר שהורשע בין היתר בהפרת האיסור על עבודה פרטית במקביל לעבודה בשירות הציבורי.
  • כמו כן ראו תיק בד”מ 48/13 בבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה בחיפה שם הורשעה עובדת משרד החינוך בעבודה פרטית נוספת ללא היתר (הוראת נהיגה), מקרה שהסתיים באמצעי משמעת של נזיפה והפקעת משכורת.
• במאי 2015 פירסם אגף תורה, מחקר וניהול ידע, במטה ליישום הרפורמה בנציבות שירות המדינה מסמך מדיניות בנושא עבודה פרטית. במסגרת זו, נבחן הצורך בעדכון המדיניות הקיימת בנושא עבודה פרטית ומתן שיקול דעת למשרדי ממשלה בבואם לבחון בקשות להיתרי עבודה פרטית, תוך בחינה מחדש של התפיסה הקיימת לפיה קיים איסור על עבודה פרטית. לצפיה בפרסום שכותרתו “מסמך מדיניות בנושא עבודה פרטית לחצו – כאן.
• טופס בקשה להיתר לעבודה פרטית ניתן למצוא – כאן.

קבלת בקשה להימנע מהגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי וגניזת התלונות ע”י וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין

• במעמד סיום ההליך בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה, לא הסתיימו המתקפות המשפטיות על הפרקליט הבכיר; 
• הנהלת בתי המשפט כמו גם עו”ד מסוים, הגישו כנגד הפרקליט תלונות לוועדת האתיקה של מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין.
• תלונות אלו גם זכו להד תקשורתי נרחב וראו למשל בהקשר זה: Ynet: “בתי המשפט ללשכת עורכי הדין: הליך משמעתי נגד הפרקליט“.
• עורכי הדין גיא פלנטר ואירנה אינברג ממשרדו הגישו מטעמו של הפרקליט הבכיר תשובה מנומקת בכתב לתלונות, תוך בקשה להימנע מהגשת קובלנה כנגדו לבית הדין המשמעתי.
• וועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין (מחוז ירושלים) דנה בתלונות ובתגובתנו קיבלה את בקשת משרדנו לגנוז את התלונה והסתפקה ברישום הערה חמורה בתיקו.
• בהמשך, קיבלה וועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין את טענות משרדנו וגנזה אף היא את התלונות כנגד הפרקליט. 
• על סיום הפרשה במישור המשמעתי מול לשכת עורכי הדין ראו למשל: TheMarker: “התובע המרכזי במשפטו של ראש הממשלה לשעבר לא יועמד לדין משמעתי בלשכת עורכי הדין“. 
• פרשה זו, על כל היבטיה, טופלה במשרדנו על ידי עורך דין גיא פלנטר ועורכת דין אירנה אינברג ממשרדו.

משרד עורכי דין גיא פלנטר – ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין בכל הנוגע לאתיקה מקצועית וייצוג משפטי לעובדי מדינה בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

• הדין המשמעתי הינו תחום עיסוק מרכזי במשרדנו. לפרטים נוספים ראו: דין משמעתי- ייעוץ וייצוג משפטי.
• משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לעורכי דין ולמתמחים, מלווה אותם בהליכי בירור תלונה על ידי וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין ומייצג אותם בפני בתי דין משמעתיים של לשכת עורכי הדין ובהליכי ערעור. לפרטים נוספים ראו: אתיקה מקצועית של עורכי דין – ייעוץ וייצוג משפטי.
• משרדנו מעניק ייעוץ משפטי לעובדי מדינה בכל הנוגע לדין המשמעתי וייצוג משפטי בהליכים משמעתיים בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. לפרטים נוספים ראו: עובדי מדינה – ייעוץ וייצוג משפטי בדין משמעתי.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית – ייעוץ וייצוג משפטי | התבטאות לא ראויה של עורך דין | התבטאות בלתי הולמת | גניזת תלונה לוועדת האתיקה | עבודה פרטית ללא היתר | ייצוג משפטי בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה

הפוסט עבודה פרטית ללא היתר + התבטאות לא ראויה של פרקליט כלפי שופטים: דין משמעתי<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>5 (31)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר

אתיקה מקצועית – ייעוץ משפטי לעורכי דין בנוגע לתלונות לוועדת האתיקה וייצוג משפטי של עורכי דין בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין ובפני ערכאות ערעור.

ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בענייני אתיקה מקצועית

• דין משמעתי – עורכי דין: משרד עורך דין גיא פלנטר מעניק ייעוץ משפטי לעורכי דין ולמתמחים בענייני אתיקה מקצועית, מלווה אותם בהליכי בירור תלונה על ידי וועדות האתיקה של לשכת עורכי הדין ומייצג אותם בפני בתי דין משמעתיים של לשכת עורכי הדין ובהליכי ערעור.
• לקראת סוף עמוד זה ניתן להתרשם ממבחר דוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בהליכים משמעתיים בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין במחוזות השונים ברחבי הארץ.

דין משמעתי | אתיקה מקצועית – ביקורת של עורך דין אודות טיב הייצוג המשפטי שקיבל בהליך המשמעתי בו בוטלה הקובלנה המשמעתית.

אתיקה מקצועית – עורכי דין ומתמחים בעריכת דין

• כבעלי מקצוע רבים הכפופים לדיני משמעת, מחויבים גם עורכי דין לאתיקה מקצועית ונתונים לשיפוט משמעתי, על פי הוראות חוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א – 1961, כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ”ו – 1986 וכללים ספציפיים נוספים, המגדירים וקובעים עבירות משמעת.
• בהתאם לסעיף 41 לחוק לשכת עורכי הדין, גם מתמחים, בתקופת התמחותם ועד להסמכתם כעורכי דין, כפופים לדין המשמעתי, מחויבים לכללי האתיקה המקצועית בשינויים המחויבים ונתונים לשיפוט המשמעתי של בתי הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין.
• בכל הנוגע למתן מענה לתלונה שהוגשה כנגד עו”ד לוועדת האתיקה – ראו בעמוד: תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין – ייעוץ וייצוג משפטי במתן תגובה.

חשיבות היעוץ והייצוג המשפטי בענייני אתיקה מקצועית

• בהקשר לעורך דין שבוחר להיות גם הלקוח של עצמו, כבר בראשית המאה ה- 19 אמר המלומד Henry Kett:

 “I hesitate not to pronounce, that every man who is his own lawyer, has a fool for a client”.

• למרות העיסוק היומיומי בעריכת דין, במתן ייעוץ משפטי ובייצוג לקוחות, הצורך להתמודד לראשונה עם תלונה כנגדם לוועדת האתיקה או קובלנה משמעתית מעמיד גם את עורכי הדין הוותיקים והמנוסים ביותר בפני “מחוזות חדשים” ומעורר קושי רב.
• באופן טבעי, סיטואציה שבה עורך הדין מוצא את עצמו לראשונה בסטטוס של נילון או נקבל ונדרש להתמודד עם טענות המופנות כלפיו ביחס להתנהגות לא אתית, כרוכה ברגישות ובאמוציות, שאינם אופייניים בדרך כלל למצב בו עורך הדין מייצג לקוח.
• הדברים נכונים ביתר שאת לנוכח ההשלכות הפוגעניות שעלולות להיות להליך משמעתי על חייו של עורך הדין, המקצועיים והאישיים, עד כדי שלילת האפשרות לעסוק בעריכת דין לצמיתות ואובדן הפרנסה.
• במצב כזה, כושרו של עורך הדין להתמקד, לנתח באופן אובייקטיבי את מצבו המשפטי, להתמודד עם התלונה או הקובלנה המשמעתית המופנית כנגדו באופן האופטימלי ולבסס קו הגנה ענייני  – נפגם עד מאוד. 
• יתרה מכך; הדין המשמעתי הינו ענף משפטי בפני עצמו. עצם החזקת רישיון לעריכת דין לא מכשירה עורכי דין לנהל הליכים משמעתיים, העשויים לפגוע במטה לחמו של עורך דין ובמוניטין שלו שנצבר בעמל רב.
• הניסיון מלמד, כי עורכי דין שתחום עיסוקם אינו הדין המשמעתי, לא בקיאים בניואנסים המשפטיים הייחודיים לדין המשמעתי ובשוגג, מנסים ליישם בהליך המשמעתי עקרונות ודרכי פעולה שאולי יפים לתחומי עיסוק אחרים, אולם לא רלוונטיים ו/או לא אפקטיביים בדין המשמעתי.
• עורכי דין המנסים לייצג את עצמם בהליך המשמעתי פעמים רבות אינם מעריכים נכונה ובאופן שקול ומציאותי את מצבם המשפטי והסיכויים והסיכונים העומדים בפניהם, ובחלק מהמקרים כלל אינם ערים לכך שהם גורמים לעצמם “נזקים” ב”קו ההגנה” שגיבשו, אם גיבשו.       
• מכל האמור לעיל עולה החשיבות הרבה לכך שעורך הדין הניצב בפני תלונה כנגדו לועדת האתיקה או קובלנה משמעתית, יעמיד לעצמו ייצוג משפטי מקצועי של עו”ד העוסק בדין המשמעתי, כתחום עיסוק מרכזי במשרדו, בעל ניסיון מקצועי מוכח בהליכים משמעתיים.

ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים בכל הנוגע לאתיקה מקצועית

• משרדנו עוסק בכל אלה:
  • ייעוץ משפטי בשאלות אתיקה מקצועית.
  • יעוץ משפטי וייצוג משפטי בנוגע למתן תשובה לתלונה.
  • ייעוץ משפטי בנוגע לקובלנה משמעתית.
  • ייצוג משפטי בפני בתי דין משמעתיים מחוזיים בכל המחוזות.
  • ייצוג משפטי בערעורים בפני בית דין משמעתי ארצי של לשכת עורכי הדין.
  • ייצוג משפטי בערעורים בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
  • ייצוג משפטי בבקשות רשות ערעור לבית המשפט העליון.
  • הגשת בקשת חנינה לנשיא המדינה להורות על ביטול או קיצור תקופת השעיה שנגזרה על עורך דין במסגרת הליך משמעתי שהתנהל כנגדו. לפרטים נוספים בהקשר זה ראו – חנינה משמעתית.

עבירות אתיקה מקצועית

• עבירות המשמעת הנדונות ע”י ועדות האתיקה ובתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין מוסדרות בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ”א – 1961 ובכללים ספציפיים כגון כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ”ו – 1986, כללי לשכת עורכי הדין (פרסומת), תשס”א – 2001, כללי לשכת עורכי הדין (עיסוק אחר) תשס”ג – 2003 וכללים נוספים.
•  עבירות האתיקה הנפוצות ביותר הן אלו;
  • שליחת יד בכספי לקוח או עיכוב כספי לקוח.
  • התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.
  • פגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין.
  • הפרת חובת הנאמנות והמסירות ללקוח.
  • פרסומת אסורה.
  • שידול.
  • עיסוק אחר.
  • אי שמירה על יחס כבוד לבית המשפט.
  • התבטאות שאינה הולמת.
  • אי שמירה על ייחוד המשרד.
  • ניגוד עניינים.
  • איסור טיפול נגד לקוח.
  • הפסקת טיפול.
  • מתן שירותים משפטיים במקרים מיוחדים.
  • אי שמירת סודיות.
  • טיעון עובדתי או משפטי בידיעה שאינו נכון – איסור הטעיה.
  • שותפות בהכנסות עם מי שאינו עורך דין.
  • עיסוק בעריכת דין בתקופת השעיה או התחזות.
  • פנייה לצד שכנגד מיוצג.
• גבולות הגזרה של עבירות האתיקה המקצועית עוצבו והורחבו משך השנים בפסיקת בתי הדין המשמעתיים, כמו גם בהחלטות ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, המפורסמות ב”ביטאון אתיקה מקצועית“
• ככלל, יגיעו לפתחה של ועדת האתיקה תלונות הנוגעות להתנהגות עורך הדין במסגרת עיסוקו במקצוע עריכת הדין. יחד עם זאת, יש לזכור כי עורכי דין אינם חסינים משיפוט משמעתי גם ביחס לאופן התנהלותם בחייהם הפרטיים, כאשר לבית הדין המשמעתי ישנה סמכות להרשיע בעבירה משמעתית גם בגין מעשים של עורך הדין שאינם קשורים לעיסוק המקצועי.

קובלנה משמעתית בענייני אתיקה מקצועית – ייצוג משפטי בפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין

תמצית סדרי הדין בהליך בפני בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין

• ככול שתחליט ועדת האתיקה שלא לגנוז את התלונה, תוגש כנגד עורך הדין או המתמחה הנילון קובלנה משמעתית לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין וייקבע דיון בקובלנה.
• לשכת עורכי הדין תמנה קובל מטעמה שישמש תובע בהליך המשמעתי ואילו הנקבל רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
• סדרי הדין לפיהם יתנהל הדיון בבית הדין המשמעתי קבועים בכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשע”ה – 2015 וברובם המכריע מקבילים לסדרי הדין הנהוגים בבית משפט בהליך פלילי. בשונה מהליך פלילי, לבית הדין המשמעתי יש סמכות לקבל ראיה אף אם לא היתה כשרה להתקבל בבית משפט וזאת מטעמים מיוחדים.
• במסגרת הדיון בבית הדין המשמעתי המחוזי, יידרש עורך הדין או המתמחה הנקבל להגיש תשובה בכתב לקובלנה וכן רשאי לטעון טענות מקדמיות וטענת “אין להשיב לאשמה”, במקרים המתאימים.
• ככל שלא הודה הנקבל בעובדות הקובלנה, יישמעו בפני בית הדין המשמעתי המחוזי העדים הרלוונטיים. הנקבל רשאי לחקור בחקירה שכנגד את עדי הקובל, רשאי לזמן עדים מטעמו וכן להעיד בעצמו. נקבל שיעיד, יעמוד לחקירה נגדית ע”י הקובל.
• בסופו של דבר יכריע בית הדין המשמעתי בדינו של הנקבל ויפסוק באם לזכותו או להרשיעו בעבירות המשמעת שיוחסו לו בקובלנה, כולן או מקצתן. בתוך כך, רשאי בית הדין המשמעתי להרשיע נקבל גם בעבירה שהתגלתה מן העובדות שהוכחו בפניו במהלך הדיון, אף אם לא נזכרו מלכתחילה בקובלנה, בלבד שניתנה לנקבל הזדמנות סבירה להתגונן.
• אם הרשיע בית הדין את הנקבל, יישמעו בדרך כלל טיעונים לעונש, בסיומם יגזור בית הדין המשמעתי את עונשו של הנקבל.

העונשים שניתן לגזור על עורכי דין ומתמחים בעקבות הרשעה בעבירות אתיקה מקצועית

• העונשים שמוסמך בית הדין המשמעתי להטיל על עורך דין שהורשע בעבירת אתיקה מקצועית קבועים בסעיף 68 לחוק לשכת עורכי הדין והם:
  • אזהרה.
  • נזיפה.
  • קנס כספי שלא יעלה על 25,000 ₪ לכל עבירה.
  • השעיה לתקופה קצובה.
  • הוצאה מן הלשכה.
• על מתמחה שהורשע בעבירת משמעת מוסמך בית הדין המשמעתי להטיל את העונשים הבאים:
  • אזהרה.
  • נזיפה.
  • פסילה להתקבל כחבר הלשכה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים או –
  • פסילה לצמיתות.
  • כמו כן, אם היה בעבירה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות, מוסמך בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין להורות על ביטול התמחות כולה או מקצתה וביטול בחינת ההסמכה.
• נוסף על כן, רשאי בית הדין המשמעתי לחייב נקבל שהורשע בתשלום הוצאות המשפט, בתשלום פיצויים למתלונן או לאדם אחר שניזוק מן העבירה בסך של עד 25,000 ₪ וכן לחייב נקבל שהורשע בשל השגת שכר בהחזרת שכר, כולו או מקצתו.

שאלת פרסום פרטיו של עורך הדין אשר הורשע בעבירות אתיקה מקצועית

• ככל שהוטל על הנקבל עונש השעיה או הוצאה מהלשכה, ככלל, יפורסם פסק הדין בציון שמו של הנקבל.
• עם זאת, לבית הדין המשמעתי סמכות להורות כי פסק הדין יפורסם בלא ציון שמו של הנקבל וכן להורות על איסור פרסום פסק הדין, במקרים מיוחדים.

הליכי ערעור בענייני אתיקה מקצועית

• על פסק הדין של בית הדין המשמעתי המחוזי רשאים הנקבל והקובל לערער לפני בית הדין המשמעתי הארצי.
• על פסק הדין של בית הדין המשמעתי הארצי ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים.
• במקרים נדירים, תינתן רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי לבית המשפט העליון.

ביטול או קיצור תקופת השעיה שנגזרה על עורך דין – קבלת חנינה משמעתית מנשיא המדינה

• באחרונה, הוסמך נשיא המדינה לחון עורכי דין ולהורות על ביטול או קיצור תקופת ההשעיה שהוטלה עליהם במסגרת הליך משמעתי.
• משרדנו מייצג עורכי דין בהקשר זה ומגיש מטעמם בקשות חנינה לנשיא המדינה. לפרטים נוספים בעניין זה ראו: חנינה משמעתית.

דוגמאות למקרים בהם הענקנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים

• בהמשך עמוד זה ניתן להתרשם מדוגמאות למקרים בהם העניק משרדנו ייצוג משפטי לעורכי דין ולמתמחים.

עורך דין משמעתי

דין משמעתי – עורכי דין | אתיקה מקצועית | קובלנה משמעתית | וועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין | ייצוג משפטי בהליך משמעתי בפני בית דין משמעתי של לשכת עורכי הדין

הפוסט אתיקה מקצועית – עורכי דין. ייעוץ וייצוג משפטי לעורכי דין<span class="rmp-archive-results-widget "><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i><i class=" rmp-icon rmp-icon--ratings rmp-icon--star rmp-icon--full-highlight"></i> <span>4.9 (111)</span></span> הופיע ראשון בעורך דין פלילי גיא פלנטר